ארכיון תגיות: דביר שקד

האישי הוא הפוליטי. המלצות הסופ"ש. 15-17.9

החיים שלנו נעים תמיד על הציר שבין המקום האישי – שבו אנחנו לבד עם עצמנו, לבין המקום הפוליטי, שעוד לפני שהוא קשור למפלגות, בחירות וכלכלה – הוא פשוט המקום שבו אנחנו פוגשים אחד את השני. תערוכות השבוע מצליחות לשלב בין הקטבים האלה באלגנטיות ועדינות. התוצאה היא אנושית מאוד ומעוררת הזדהות.

במרכז לאמנות עכשווית מתמודדת רות פתיר עם אובדן באמצעים דיגיטליים חדשניים; בגלריה כורש 14 מציגה האוצרת קבוצה אקלקטית של אמנים שהמשותף להם הוא טעמה האישי; בגלריה ברוורמן מזמינה אותנו אלנה צ'רטי שטיין לצלול אל תוך העולם שלה. ובהמלצת הלוקאלז – יריד צילום באמסטרדם.

שיהיה סוף שבוע אישי ואינטימי
שני ורנר וצוות Talking Art

אבי סבח, חגית גניני ואיציק עמיאל, מתוך 'אוסף פרטי – עבודות מאוסף ורד חד(א)ד', תערוכה קבוצתית בגלריה כורש 14, ירושלים

'אבא שלי בענן', תערוכת יחיד של רות פתיר. אוצרת: תמר מרגלית

החוויה הקשה של אובדן הורה היא בו בעת אישית ופרטית מאוד, אך גם אוניברסלית וכלל אנושית. האמנית רות פתיר היא מאסטרית של ממש בשילוב בין אינטימיות ואוניברסליות. פתיר צללה בשנים האחרונות לנבכי העולם הדיגיטלי ועושה בעבודתה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כגון סריקה תלת מימדית והנפשה בזמן אמת. כמו במעשה קסם, למרות שהעבודות הן דיגיטליות לחלוטין, פתיר מצליחה לצקת לתוכן נשמה וחום. בתערוכתה החדשה במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב מתמודדת פתיר עם האבל על מותו של אביה והיא עושה זאת שוב, באמצעים הדיגיטליים המתקדמים ביותר. בעולם שבו לאחר המוות נותרת פעמים רבות פרסונה אינטרנטית עשירה ברשתות וכאשר אפליקציות מציעות לנו "להחיות" תמונות ישנות של קרובנו המתים, מה המשמעות של פרידה? זו השאלה שעומדת בבסיסה של התערוכה. פתיר, בשיתוף עם האנימטור יונתן וסרמן ובעזרת בני משפחה עושה נסיון, שנועד מראש לכשלון, להחיות את אביה לעוד ריקוד משותף אחד אחרון.

באותו ערב תפתח במרכז גם תערוכת יחיד של מריון ברוך באוצרות נוח שטולץ וניקולה טרצי
אירוע פתיחה: יום חמישי, 15.9, 20:00, המרכז לאמנות עכשווית, צדוק הכהן 2א, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'אוסף פרטי – עבודות מאוסף ורד חד(א)ד', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ורד חד(א)ד

מעבר לכל התיאוריות הגדולות והתזות המחוכמות נמצא הטעם האישי של האוצר או האוצרת. אפשר אולי להגיד שאם האמן מתחיל מרצון ליצור משהו יש מאין, האוצר מגיע מהתשוקה לאסוף, לארגן ולתת צורה. לכן אנחנו אוהבים במיוחד תערוכות שמה שמחזיק אותן הוא האוצר או האוצרת שבמרכזם. גלריה כורש 14 בירושלים פתחה בתקופה האחרונה בסדרה של תערוכות כאלה. קודם היתה זו דביר שקד שאגדה אמנות שהיא אוהבת במיוחד לכדי תערוכה וכעת תורה של ורד חד(א)ד, מייסדת הגלריה. חד(א)ד היא דמות רבת זכויות וקילומטראז' בסצינת האמנות העצמאית בירושלים ומטבע הדברים האוסף הפרטי שלה עשיר בשילוב מרנין של אמנים ואמניות מהשורה הראשונה יחד עם שמות בלתי מוכרים. חד(א)ד משמשת כאן כמעין ציר מאחד ומקשר בין כל האמנים השונים מאוד האלה ואנחנו מוזמנים למצוא הקשרים בין העבודות שהם מעבר למובן מאליו.

בהשתתפות: מיכל אברהם, יעקוב אלוני, ניני אלפסה, ג'ובני ארנדאו, בצלאל, איציק ברגיל, שירה בר, יותם ברששת, מאיה גולד, חגית גניני, הילי לאו גרינפלד, נועה דוידוביץ, אילן וולוביץ, נעם ונקרט, מאשה זוסמן, אלי חורש, צבי טולקובסקי, נעמי טנהאוזר, יואב לבני, אנטונינה לייסינקו, רותם מנור, אבי נבו, דניאל נרינג, אבי סבח, שיר סבר, אורי זא"ב סגל, איציק עמיאל, עינת עריף-גלנטי, ניב פרידמן, רועי קופר, טליה קינן, מרב קמל, יוסף קריספל, רועי רוזן, יונתן רון, רומי, אנדראס שורדר, עיינה שני, צחי קולב

אירוע פתיחה: יום חמישי, 15.9, 19:30, גלריה כורש 14, רחוב כורש 14, כניסה ד', מפלס תחתון, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'Vivarium', תערוכת יחיד של אלנה צ'רטי שטיין

אנחנו עוקבים אחרי עבודתה של האמנית האיטלקיה-ישראלית אלנה צ'רטי שטיין עוד מהתואר השני שלה בבצלאל ומהתערוכה היפה שהציגה בגלריה פי8 עוד במהלכו. בתערוכה בפי8 שינתה צ'רטי שטיין לחלוטין את פני הגלריה והפכה אותה לסוג של נווה מדבר מוקף ציורי פרסקו על הקירות. בתערוכת הסיום שלה בתואר השני יצרה האמנית הצבת וידאו שנעה בין חזיונות  סמליים על האנושות לבין דימויים אינטימיים וחשופים. משהו בין נשיונל ג'אוגרפיק ליומן פרטי. כעת היא מציגה תערוכת יחיד ראשונה בגלריה ברוורמן המכובדת – ללא ספק קפיצת מדרגה משמעותית וחשובה בקריירה של האמנית הצעירה והמוצלחת הזו. התערוכה החדשה משלבת את נקודות החוזק של צ'רטי שטיין – יכולת טכנית וזיקה לטכנולוגיות יצירה עתיקות ויחד עם זאת רקע מחקרי שיוצר עולם שלם שעוטף את הצופה. גם כאן, חלל הגלריה עתיד להשתנות לקראת התערוכה והחוויה היא של צלילה אל תוך תת המודע של האמנית.

אירוע פתיחה: שבת, 17.9, 19:00, גלריה ברוורמן, רחוב אילת 33, תל אביב. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – אמסטרדם

'Unseen Photo Fair', יריד צילום

יריד שמוקדש כולו לצילום עכשווי. כבר דיברנו פה על האתגרים שניצבים מול מדיום הצילום בימים שבהם כולם צלמים, דיגיטציה גוברת ובינה מלאכותית שיוצרת דימויים. במקביל אנחנו רואים דור צעיר של אמנים שעוסקים בצילום ולא פוחדים להתמודד עם השאלות האלה בצורה יצירתית וישירה. פתיחה חזקה לעונת התערוכות האמסטרדמית. אם אתם בעיר התעלות בסופ"ש הקרוב, שווה להגיע.

חמישי-ראשון, 16-18.9, Westergas Amsterdam, Klönneplein 1, Amsterdam

פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בקישור

אלנה צ'רטי שטיין, מתוך 'Vivarium', תערוכת יחיד בגלריה ברוורמן, תל אביב. צילום: דניאל חנוך

עולים לירושלים. המלצות הסופ"ש 21-23.7

עולם האמנות המקומי זועזע השבוע עם הידיעה על דבר מותה הפתאומי של האמנית מאיה אטון. מאיה היתה אמנית מעולה, שכאשר פגשנו אותה בסיורים שלנו, היתה תמיד נדיבה ונעימה ועבודותיה תמיד השאירו אותנו נפעמים ומלאי השראה. מדובר ללא ספק באבידה ענקית לעולם האמנות הישראלי. הלב נשבר על אישה צעירה שהלכה בטרם עת. תנחומינו למשפחתה וחבריה.

חודשי הקיץ והחום הגדול מביאים איתם את העונה האיטית של סצינת האמנות המקומית. גלריות רבות מציגות תערוכות קיץ, אחרות מאריכות תערוכות קיימות בשבועות מעבר לתאריך המקורי ובאופן כללי הפתיחות נעשות מעט דלילות יותר. זה זמן מצוין לטיול ואנחנו מזמינים אתכם להכנס למכונית או לרכבת ולעלות ירושלימה, שם מוצגות כעת כמה תערוכות מצויינות והשמועה אומרת שבערב אפילו קצת קריר.

בבית האמנים הירושלמי משמש פיוט ישן ומוכר כקוד לשבירת מעגל האלימות הנצחי; בגלריה ברבור תוכנית שהות אמן יומית נותנת לנו הצצה לתהליך היצירה; תערוכות הסיום של שני בתי ספר לאמנות שונים מאוד חושפות דווקא את נקודות הדמיון ביניהם; ובגלריה תפוז שתי תערוכות יחיד מראות הצהרת כוונות של ראשית דרך אמנותית.

סוף שבוע נעים ורק בריאות
שני ורנר וצוות Talking Art

תמיר צדוק מתוך 'חד גדיא: מעגל האימה'. תערוכה קבוצתית בבית האמנים, ירושלים

'חד גדיא: מעגל האימה'. תערוכה קבוצתית בבית האמנים. אוצרת: צופיה דקל-כספי

כאשר הפיוט הידוע "חד גדיא" מושר בליל הסדר הוא מקבל פעמים רבות גוון הומוריסטי, כאשר כל המשפחה שרה אותו ביחד על כל חזרותיו והדמויות המסתוריות המופיעות בו שוב ושוב. אך כאשר חושבים על מילות השיר ועל המתרחש בו יותר לעומק עולה תמונה די מטרידה של מעגל אלימות שאינו נגמר. ברוח הזו כתבה חוה אלברשטיין את השיר חד גדיא בימי האינתיפדה הראשונה שעוסק גם הוא המעגל אלימות והפעם בלבוש מודרני שלצערנו לא חדל מלהיות אקטואלי. התערוכה 'חד גדיא: מעגל האימה' עוסקת גם היא במעגלים של אלימות ספירלית כפייתית. האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה מבקשים לפצח את הקוד שבשורש החזרתיות הזו, ואולי כך לפרק סוף סוף את המעגל הנצחי הזה. למרות הנושא המטריד, העבודות מעולות ובית האמנים הוא תמיד תחנת חובה בכל שיטוט אמנותי בירושלים.

בהשתתפות: אבי גנור, אליהו אריק בוקובזה, אסי משולם, אסף גרובר, אתי אברג'ל, גבי קריכלי, דפנה שלום, יונתן הירשפלד, יוסף ז'וזף יעקב דדון, יוסף קריספל, מורן קליגר, עדי עוז-ארי, פסי גירש, צוקי גרביאן, קרן כץ וערן הדס, ראפת חטאב, רונן סימן-טוב, שלמה וזאנה, שרון בלבן, תמיר צדוק

איפה ומתי: עד 13.8, שעות פתיחה: שני-חמישי 10:00-18:00, שבת 11:00-14:00, ראשון ושישי סגור. בית האמנים, רחוב שמואל הנגיד 12, ירושלים

פרטים נוספים באתר התערוכה

'Barbur B&B 2022', תוכנית שהות אמן.ית בגלריה ברבור

בגלריה ברבור המוצלחת נמשכת מסורת בת שמונה שנים שבה מתקיימת בחלל הגלריה תוכנית שהות של אמנים מתחלפים. בכל יום ולילה בשבוע הקרוב ישהה בגלריה אמן אחר אשר יוסיף על עבודתם של קודמיו. יחד יצרו אמני הרזידנסי התרחשות אמנותית חיה ומתפתחת. בסדרת הסיורים של קורס הקיץ שלנו אנחנו עוקבים אחרי תוכניות שהות אמן והדרך שבה הן מספקות לאמנים את המעטפת הנדרשת כדי ליצור – הפעולה של גלריה ברבור נראית בהקשר הזה כניסוי מחשבתי שנועד לבחון מה הם גבולות המעטפת הזו ומה הוא המינימום שיוצר צריך – מיטה להניח את הראש, חלל לעבוד, קירות כדי להציג. החלק המרגש מבחינתנו הצופים הוא ההזמנה לבקר בגלריה בשעות הפעילות כאשר האמנים שוהים במקום ועובדים. כך יתאפשר לנו לצפות באמן בפעולתו, לשוחח איתו ומי יודע, אולי אפילו להשתתף ביצירה.

בהשתתפות: איילה לנדאו, מעיין שחר, עוז זלוף, עדן ילמה, דביר שקד, יובל רוזין, דניאל חנוך, זהר ברקאי, לילה ברי

איפה ומתי: עד 31.7, שעות פתיחה: ראשון-חמישי: 16:00-20:00, שישי: 11:00-14:00. רחוב הסורג 1, ירושלים

מידע נוסף באיוונט הפייסבוק

תערוכות גמר של בתי הספר פרדס ומוסררה

לכאורה שני בתי ספר שונים בתכלית השוני – פרדס, בית ספר המכוון לאוכלוסיה הדתית ומבקש לשאוב השראה ועומק מעולמות הדת והמסורת. ואילו מוסררה, משלב אמנות עם טכנולוגיה ומביט קדימה אל שילובים עתידניים בין מדיומים וטכנולוגיות חדישות. אך מבט נוסף אל תערוכות הסיום של שני בתי הספר הקטנים האלה חושף שרב המשותף על המפריד. הבוגרות והבוגרים של שני בתי הספר האלה, מבקשים, כל אחד בדרכו ולפי שיטתו לחצוב דרך מתוך השוליים אל המרכז ואולי נכון יותר לומר – מבקשים לעצב את המקום בו הם חיים ופועלים בצורה כזו שבה ההבדלים בין מרכז ושוליים הופכים פחות רלבנטיים. ובכל מקרה, כמו בכל תערוכת בוגרים, ניתן לראות את הפוטנציאל, התקווה והאמביציה במצבם החשוף ביותר. רגע מרתק שבו שני בתי הספר האלה מציגים את בציר סוף השנה שלהם באותו זמן ובאותה עיר. כדאי לבקר

מוסררה – בהשתתפות: אור דוד, איה ליאון, איתי ארד, אמין אבו-זהרה, אפרת קדרי, בר זרמון, גבריאל גודמן, דן לביא, זהר ברקאי, יעלה ברזילי, ליאל פישביין, מאיה פזי, מארק רוק, מיטל איזביצקי, מיכל שחר, מרדכי קליין, מרום גינסברג, נבו ארן ללזר, נוי לאיני, סאמי קאק, עודד רותם, עידן זרמון, עילי סקוטלסקי, פטר סימון שפירא.
עד 29.7, שעות פתיחה: ראשון-חמישי 10:00-19:00, שישי 10:00-14:00. התערוכה מוצגת בשני מוקדים: בבניין ההיסטורי של מוסררה ובחצר בית הספר ברחוב הע"ח 9 ובקמפוס המקצועי בבית קנדה, רח' שבטי ישראל 22, קומה 4, ירושלים
מידע נוסף באתר התערוכה

פרדס – בהשתתפות: אדיה איינשטיין, הדר ידידיה, ירדן בוכהלטר, חן אברישמי
עד 3.8, שעות פתיחה: ראשון-רביעי 10:00-14:00 חמישי 10:00-14:00, 17:00-19:00. בניין שערי צדק ההיסטורי (רשות השידור לשעבר), רחוב יפו 161, ירושלים

שתי תערוכות יחיד בגלריה תפוז. אוצרות: הילה מדינה אמיר ושקד סגל

עוד דרך שבה חוצבים לעצמם בוגרי בית הספר פרדס מקום בסצינת האמנות המקומית היא הגלריה השיתופית "תפוז" אותה הקימה קבוצת בוגרים של בית הספר לפני קצת יותר משנה, במטרה להמשיך בפעילות ועל מנת לתמוך זה בזה בעולם שאחרי הלימודים. כעת, לאחר שנודע שבית הספר פרדס הגיע לסוף דרכו ומיועד להסגר בשנה הבאה, מקבל המהלך של הקמת הגלריה הזו משמעות עמוקה הרבה יותר. בסוף השבוע שעבר נפתחו בגלריה, שהספיקה בינתיים להתרחב לחלל נוסף, תערוכות של שתיים מחברות הגלריה. 'מטמון' – תערוכת היחיד של שלומית לב-רן ו-'נר, חמור ותרנגול' של טליה פרי. התערוכות האלה נותנות הצצה לעולמן היצירתי של האמניות הצעירות, רגע קצר אחרי שסיימו את בית הספר ומהוות המשך טבעי לתערוכת הסיום של פרדס שמוצגת לא רחוק משם.

שעות פתיחה: שני-חמישי 17:00-20:30, שישי 10:00-13:00, גלריה תפוז, בית אליאנס, רחוב כי״ח 5, ירושלים.

שלומית לב-רן, מתוך תערוכת יחיד בגלריה תפוז

רקמת חיבור. המלצות הסופ"ש 16-18.9

אלה הם ימים בהם אנחנו מגלים מחדש את חשיבותו של הביחד. דווקא בתקופה בה בידוד וריחוק חברתי מסומנים כצו השעה הבריאותי, אנחנו מבינים כמה חברתם של בני אדם חשובה לנו ואנו מבקשים את החיבור – בכל אמצעי אפשרי.
ברוח זו, תערוכות השבוע עוסקות כולן בחיבורים – תערוכה זוגית המפגישה בין גופי עבודות של שני אמנים, עבודות טקסטיל המחברות את הקהל לעבודה בצורה הישירה ביותר, או בחינה צורנית של הסרט הנע שהוא חיבור של פריימים סטטיים לכדי תנועה. גם אם אף אחת מהתערוכות לא מצהירה על כך במפורש, אי אפשר שלא לחוש שמדובר בתגובות לתקופה הסוערת בה אנחנו נתונים ופניה לכיוון של שילוב וחיבור בכדי להתמודד איתה.

בגלריה בנימין תערוכה זוגית המקבלת השראה מתחום הגנטיקה כדי ליצור חיבורים בלתי צפויים; בגלריה המדרשה ממשיכה מיטל כץ מינרבו את העיסוק שלה בטקסטיל וביגוד כדרך לשאול שאלות על הדרך בה אנחנו רואים את עצמנו ואת הסובב אותנו; ובבית הנסן מתחקות שרון אתגר וענת גוטברג אחרי שורשי הקולנוע בכדי לחלץ אמירה רחבה יותר על יצירה ובריאה.

מאחלים לכולנו צום קל וחברה טובה ומחזקת,
שני ורנר וצוות Talking Art

"תאחיזה", תערוכה זוגית של בצלאל בן-חיים וכרמית חסין. אוצר: דביר שקד
'תאחיזה', או בשמה הלועזי "Linkage" היא מונח מתחום הגנטיקה המתייחס לנטייתם של גנים הנמצאים בשכנות זה לזה לעבור יחד לדור הבא. למרות שמדובר במושג מתחום מדעי סבוך כמו גנטיקה, יש בעובדה הזו משהו הגיוני ומתבקש גם למי שאינו בקיא בתחום – הקרובים נשארים קרובים וממשיכים יחד הלאה – זה אפילו נוגע ללב. חיבורים כאלה הם חלק בלתי נפרד מגופי העבודות של הצלם בצלאל בן-חיים והפסלת כרמית חסין – בן חיים יוצר קולאז'ים ושילובים מפתיעים בין אובייקטים שונים שנקלטו בעדשת המצלמה שלו ואילו חסין יוצרת היברידים של חלקי גוף או יצורים ימיים הנתפרים יחד לאובייקט חדש שהוא גם מוכר וגם זר ומוזר. התערוכה הזוגית שתפתח בסוף השבוע עושה לגופי העבודות של שני האמנים את מה שהם עצמם עושים כל אחד בעבודתו ומחברת ביניהם לאסופה חדשה של חיבורים בלתי אפשריים.
אירוע פתיחה: יום שישי 17.9, 11:00, גלריה בנימין, שביל המרץ 5, תל אביב

Landscape with a Peacock, תערוכת יחיד של מיטל כץ מינרבו. אוצר: אבי לובין
עבודתה של האמנית מיטל כץ מינרבו מתקיימת בתפרים – תרתי משמע. כץ מינרבו מתעניינת באופנים בהם טקסטיל וביגוד מכתיבים ומגדירים את תפיסת הגוף שלנו, המיניות שלנו ויחסינו עם הסובב אותנו. עבודותיה הן פעמים רבות בעלות ממד השתתפותי ומזמינות את הקהל להתעטף, ללבוש או להתכסות בהן. בתערוכתה החדשה בגלריה המדרשה יוצרת כץ מינרבו מיצב גדול ממדים ועשוי בד אשר מדמה נוף טבעי. כל יריעת בד הנמתחת מהתקרה מחוברת לפריט לבוש אותו ילבשו פרפורמרים שיסתובבו ברחבי התערוכה ובכך יהפכו את הנוף לאנושי, את הדימוי הקבוע לתנועה, ואת יצירת האמנות ל"אופנה". כמקובל בעבודותיה כץ מינרבו, יחכו גם למבקרים בתערוכה פריטי לבוש אותם יוכלו ללבוש על מנת להפוך בעזרתם לחסרי צורה או לחילופין ללבוש צורה חדשה.
באותו זמן יפתחו בגלריה גם תערוכות יחיד של מאיר טאטי וריאן טרקרטין
אירוע פתיחה: יום שישי, 17.9, 10:00, גלריה המדרשה, הירקון 19, תל אביב.

"יסודות", תערוכה זוגית של שרון אתגר וענת גוטברג
אם בחיבורים ושילובים עסקינן, הרי שהסרטה והקרנה עוסקות בדיוק בזה – חיבור של פריימים סטטיים רבים לכדי דימוי נע אחד. בעוד תערוכה זוגית – שהיא שילוב של שני גופי עבודה יחד, עוסקות שרון אתגר וענת גוטברג בהיסטוריה והמיתולוגיה של הקולנוע כדי לשאול שאלות על הנושאים הגדולים באמת של הבריאה והיצירה. במהלך התקופה הארוכה בה עבדו על התערוכה ניהלו אתגר וגוטברג שיחות ארוכות על אופיו החמקמק של הדימוי הנע, אך גם על חשיבותו של הפרגמנט החלקי והדימוי היחיד בתוך הסרט השלם ומתוך השיחות האלה נולדה התערוכה. אתגר עוקבת בסרטה אחרי אובייקטים ביתיים ובאמצעות מניפולציות של עריכה מכניסה בהם חיים, ואילו גוטברג יוצרת מיצב המשלב וידאו ואנימציה ומשתמש בטכנולוגיה עתיקה שעומדת בבסיס האנימציה המודרנית. התערוכה מבקשת לעשות מהלך כפול – גם לחשוף את יסודות היצירה וגם לשמור את הקסם המגולם בה.
איפה ומתי: החל מיום שישי, 17.9, בית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים.

ענת גוטברג מתוך התערוכה "תאחיזה", גלריה בנימין

נשים 2021. המלצות הסופ"ש 24-26.6

מה זו אמנות נשית ב2021? האם אפשר או יש צורך עדיין לאפיין אמנות כזו? בכל ניסיון לתת מענה קונקרטי לשאלות האלה יהיה איזה ניחוח אנכרוניסטי. ועם זאת, שלוש אמניות מציגות בתערוכות המומלצות הפעם שיש בהן כמה מאפיינים משותפים. שילוב בין חקירה מעמיקה לבין תוצר אסתטי ומלוטש; חיבור חסר פשרות בין האישי לפוליטי; והקבלה בין ארכיטקטורה לגוף. מובן שאין בזה כל ניסיון לסיכום או לניסוח תשובה מוחלטת אבל אולי בחינת הקשרים האלה יכולה לתת מענה כלשהו או לפחות להניע התחלה של מחקר עכשווי בנושא. אנחנו בכל מקרה שמחים להמליץ על תערוכות של שלוש אמניות מעולות עם בונוס חשוב שכולן מוציאות אותנו מתל אביב, אל מחוץ למרכז העניינים המובן מאליו, עם דגש על ירושלים שמתחילה להסתמן כיעד חם לאמנות עכשווית.

במרכז מעמותה בבית הנסן מציגה שגית מזמר מהלך אמנותי רחב ועמוק הנוגע בנושא כואב; בסדנאות האמנים בירושלים מביטה אורית ישי על ירושלים ורואה גוף פצוע; במוזיאון וילפריד נבט יצחק חוזרת אל מעלליה הישנים, מפרקת ומרכיבה את אוסף המוזיאון במיצב וידאו מונומנטלי; ובפינת הבונוס גלריה שיתופית חדשה ומסקרנת בבית אליאנס בירושלים.

מאחלים לכולנו סוף שבוע של כוח נשי ובכלל,

שני ורנר וצוות Talking Art

"זהב חלוד", תערוכת יחיד של אורית ישי. סדנאות האמנים, ירושלים

"אמא אופיום", תערוכת יחיד של שגית מזמר. אוצרות: סלה-מנקה

להגיד על שגית מזמר שהיא אמנית רב תחומית זה אנדרסטייטמנט. בין השאר עובדת מזמר בציור, רישום, פיסול ו-וידאו. בנוסף היא עוסקת גם באוצרות, ואם כל זה לא מספיק אז היא גם פסיכולוגית מוסמכת. כך שאפשר להבין שהיא ניגשת ליצירת תערוכה מהזווית הרחבה ביותר שאפשר. הפעם בוחנת מזמר את הנושא הכואב והנפיץ של התמכרות לסמים ועושה זאת במגוון הכלים המעניין שרכשה. נקודת המוצא שלה היא מחקר שערכה בשימוש היסטורי וטקסי באופיום וגם בראיונות ושיחות עם מכור לסם. השילוב עם קולקטיב האמנות הרדיקלי והוותיק סלה-מנקה הוא מתבקש ומסקרן. התוצאה מבטיחה להיות רחבת היקף ומעמיקה, אך גם רגישה ונוגעת ללב.

אירוע פתיחה: יום רביעי, 23.06, 19:00 מרכז מעמותה בבית הנסן, רחוב גדליהו אלון 14, ירושלים. אירוע פייסבוק

"זהב חלוד", תערוכת יחיד של אורית ישי. אוצר: דביר שקד

העיר ירושלים היא כבר מזמן לא "ירושלים של מעלה". העיר הקדושה שמכונה במקורות "משוש תבל" עוברת תהליך אינטנסיבי של חידוש עירוני אחרי שנים של הזנחה והתוצאה בשטח היא אתר בניה אחד גדול. אורית ישי מתבוננת בעיר הפצועה ורואה בה גוף חי, כזה ששלל הסכסוכים שהיא עומדת במרכזם – הדתי, הלאומי והפוליטי – עושים בו כבשלהם ולא נותנים לו מנוחה. באמצעות צילום מטופל וקולאז'ים צילומיים מציגה ישי "ירושלים של מטה" כזו שמושפעת מאוד מהחיים עצמם שרוחשים בה מתחת ומעל לפני השטח. התזמון עם מה שעבר על כולנו לפני כחודש נותן לתערוכה טאץ' אקטואלי מצמרר. המזל הוא שהמגע הייחודי של ישי הופך הכל לאסתטי ומרהיב ומספק בכל זאת איזושהי נחמה קטנה.

באותו ערב תפתח במתחם גם התערוכה "ארץ פצועה" של האמנית אריאן ליטמן, באוצרות גליה בר אור.

אירוע פתיחה: יום רביעי, 23.6, 20:00, סדנאות האמנים, רחוב האומן 26, קומה 3, אזור התעשייה תלפיות, ירושלים. אירוע פייסבוק

״זיכרון דברים״, תערוכת יחיד של נבט יצחק. אוצרת: שיר מלר-ימגוצ׳י

אם דיברנו בהמלצה הקודמת על החיבור בין אסתטי למצמרר, אין הרבה שעושים את השילוב הזה בצורה מדוייקת כל כך כמו נבט יצחק. עבודות המיצב המונומנטליות, המשלבות בין וידאו לאובייקט, כבר היו לשם דבר וקנו ליצחק פרסום עולמי. כעת היא מגיעה למוזיאון וילפריד היפה בקיבוץ הזורע, משתלטת על כל חלליו והופכת את אוסף המוזיאון עצמו לחומר גלם בעבודה חדשה ושאפתנית. מערכת היחסים ההיסטורית בין מוזיאון לאספן ידועה כטעונה והיא נוגעת בפוליטיקה של אמנות, כסף וכמובן לא מעט אגו. כמוזיאון שהתבסס בהקמתו על אוספיו של אספן ספציפי, מערכת היחסים הזו עומדת בתשתיתו של מוזיאון וילפריד ישראל עוד מתחילתו. כעת מבקשת יצחק לפרק ולהרכיב מחדש את הקשר הסבוך הזה ועושה זאת בדיוק בשפתה הייחודית הנעה בין המרהיב למעורר המחשבה. מעניין לחשוב על התערוכה הזו גם ביחס לטלטלה שעבר המוזיאון עם הפריצה והפגיעה באוסף שהתרחשה לא מזמן.

אירוע פתיחה: יום שישי, 25.6, 12:00, מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע. אירוע פייסבוק

פינת הבונוס: "גן בעדן", תערוכה קבוצתית והשקת גלריה "תפוז". אוצרים: טליה פרי ודוד (דוכי) כהן

קבוצת בוגרות ובוגרים של בית הספר הגבוה לאמנות "פרדס" החליטו לא לחכות שיעשו להם מקום בעולם האמנות של אחרי האקדמיה, אלא ליצור את המקום הזה בעצמם והקימו את הגלריה השיתופית "תפוז". גלריות עצמאיות ושיתופיות תמיד מרגשות אותנו ואופיו המיוחד של בית הספר מבטיח שהתפוז לא יפול רחוק מדי מהעץ. יהיה מעניין

בהשתתפות: מירב אל-עיני, טל אקשטיין, חמוטל בר כהן, ריקה גרינפלד, דוד (דוּכי) כהן, שלומית לב-רן, אלקנה לוי, הילה מדינה אמיר, אימרי פניאל, טליה פרי וקלוד משה קמון
באותו ערב יציינו בבית אליאנס את פתיחת אירועי הקיץ של מתחם התרבות הפועל במקום עם עוד תערוכות ואירועים.
אירוע פתיחה: יום רביעי, 23.6, 20:00, בית אליאנס, כי"ח 5, ירושלים
אירוע פייסבוק פתיחת גלריה תפוז
אירוע פייסבוק אירועי קיץ בבית אליאנס

״זיכרון דברים״, תערוכת יחיד של נבט יצחק. מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע

סלבטור_מונדי

'סלבטור מונדי' (מושיע העולם). המלצות לסגר

השבוע הזה נחתם עם ההבטחה המעניינת של הזרמת תקציב ענק לתחום התרבות. איך אומרים? Too little  too late. כבר שנה שעולם התרבות נדחק לשולי סדר העדיפויות וסובל מהזנחה מחד, ומאיזה חוסר אונים או דכאון פנימי מאידך. מה יואילו 70 מליון ₪ ואיך הם יחולקו? זאת עוד מוקדם לקבוע. התחושה המדשדשת הזו מגיעה גם לרשימת ההמלצות המעט דלילה השבוע. היינו מצפים שיהיה יותר שפע של תכנים אמנותיים זמינים ברשת, אבל כנראה שגם האנשים היצירתיים ביותר מתעייפים לפעמים.

כך או כך ההמלצה הראשונה והעיקרית שלנו תהיה בסימן של שיתוף פעולה חדש עם פלטפורמת תרבותא  והרצאה און ליין של לא אחר מאשר יונתן אולמן שלנו; מוזיאון וילפריד חותם באופן מקוון את התערוכה "מיניאטורות הודיות במבט עכשווי"; שיחה עם האוצר דביר שקד על אוצרות ככלי לביטוי רגשי; ושיחה עם המעצב והקולנוען היפני קייצ'י מאטסודה במסגרת סדרת הרצאות של בית הספר שנקר.

מקווים שתהנו,

שני ורנר וצוות Talking Art

דביר שקד

מיכל בלייר, "עריסות מוות", 2018, צילום: מקסים דינשטיין. מתוך הרצאתו של האוצר. דביר שקד

יצירת האמנות היקרה ביותר בעולם. מרצה: יונתן אולמן
יש הטוענים כי 'סלבטור מונדי' (מושיע העולם) – היתה היצירה האחרונה שליאונארדו דה-וינצ'י יצר. היצירה שהיתה במשך שנים בידיים פרטיות הוצגה והוצעה למכירה בבית המכירות היוקרתי כריסטיס (Christies) בניו-יורק ב-4 בנובמבר 2017. ההערכות המוקדמות היו שהציור יימכר תמורת למעלה מ-100 מיליון דולר, אך בפועל היצירה נמכרה בעבור סכום הרבה יותר גבוה. כך, נקבע המחיר הגבוה ביותר ששולם אי פעם עבור יצירת אמנות. אבל, האם היצירה היא באמת ציור מקורי של ליאונרדו דה-וינצ'י'? אם כן, כיצד קרה שגילו אותה רק לאחרונה? מי מכר אותה? מי קנה אותה? ומה קרה איתה מאז? הרצאה על הגילוי או התרמית האמנותית החשובה ביותר של המאה ה-20.
יום שני 1.2, בשעה 21:00. הרצאה מקוונת ב-ZOOM. מחיר: 45 ₪ לכרטיס.

רכישת כרטיסים ופרטים נוספים בקישור

מהעין אל הלב: על מערכות יחסים באמנות ומיתולוגיה בהודו. מנחה: שיר מלר-ימגוצ'י

כבר כתבנו כל כך הרבה על מוזיאון וילפריד לאחרונה, ובכל זאת טוב ונעים להמליץ עליו שוב ולפרגן למוסד המיוחד הזה, שמביא רוח מזרח אל מחוזותינו. סביר להניח שמעטים ראו את התערוכה "מיניאטורות הודיות במבט עכשווי" כיוון שהמוזיאון נפתח ונסגר בשנה האחרונה, כיתר מוסדות האמנות. במיטב המסורת של האוצרת שיר מלר-ימגוצ'י, גם בתערוכה זו משתלבת אמנות עכשווית ישראלית עם יצירות עתיקות מאוסף המוזיאון, והאמנים מגיבים באופנים שונים למניאטורות ההודיות היפהפיות. באירוע הנעילה יספר האמן אבשלום סולימן על עבודתו המוצגת בתערוכה. תתארחנה: חמדת סלאי, דוקטורנטית לספרות ופילוסופיה הודית באוניברסיטה העברית ואסנת אלכביר, אמנית מחול ושירה הודית קלאסית ומרצה המתמחה בתרבות הודו.

יום רביעי 20.1, בשעה 20:00. אירוע מקוון, ללא עלות.   פרטים נוספים.  אירוע פייסבוק

 

מפגש ת(א)עשייה עם האוצר דביר שקד

בין שלל הפעילויות שמפעילות סדנאות האמנים בירושלים כבר התבססו "מפגשי ת(א)עשייה" כהזדמנות טובה להפגש (וכעת באופן מקוון) עם אוצרים ישראלים ובינלאומיים. בדרך כלל בשיחי גלריה אנו פוגשים את האמן ומשוחחים על היצירה ועל התהוותה, ובקיצור – לא תמיד שמים דגש על התהליך האוצרותי. עם זאת, האוצרות עוברת שינויים מעניינים בעשורים האחרונים ועמה משתנה גם מקומו של האוצר. סדרת המפגשים הזו, מאירה ומבארת את תהליך האוצרות ומאפשרת הצצה למה שמניע כל תערוכה. דביר שקד הוא אוצר צעיר שהתמנה לא מזמן כאוצר של גלריה כורש הירושלמית, ואצר בין היתר את פרויקט 'תור לאמן' במסגרת פסטיבל מנופים לאמנות עכשווית בשנת 2019. בהרצאתו, ישוחח שקד על אוצרות ככלי מחקר רגשי וביטוי אישי, דרך תערוכות קבוצתיות ויחיד נבחרות.
יום חמישי 21.1, בשעה 21:00 האירוע ישודר בזום ובפייסבוק לייב, ללא עלות. פרטים והרשמה בקישור

אירוע פייסבוק

ראיון לייב עם המעצב והקולנוען היפני קייצ'י מאטסודה

מבט מהיר באתר של קייצ'י מאטסודה ובסרטו עטור הפרסים Hyper Reality עלול להיות מתעתע ומטריד. האמן הצעיר עוסק בקולנוע ועיצוב קונספטואליים בעודו בוחן את העתיד הטכנולוגי והביזארי שצפוי לאנושות. מקום שבו מציאות יומיומית נספגת במדיה, במציאות מדומה והרבה הרבה מסכים. עבודותיו המיוחדות הוצגו בכמה מהמוזיאונים הטובים בעולם, וסרטיו כאמור זכו בפרסים רבים ובחשיפה בלתי רגילה ברשת.

המפגש עמו הוא ראשון בסדרת ההרצאות הבינלאומית של המחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה בשנקר

יום רביעי 20.1, בשעה 13:00. האירוע ישודר בזום ובפייסבוק לייב, ללא עלות. בקישור

הרצאה שנקר

קייצ'י מאטסודה, מתוך הסרט "Hyper Reality", מפגש לייב

נראה בלתי נראה, המלצות הסופ"ש 1-3.8

שוב ושוב, אנו כותבים כאן על העידן הנוכחי, המתועש, הטכנולוגי, המנוכר, זה ששכחנו בו את עצמנו. שוב ושוב אנו כותבים כאן כיצד האמנות מגיבה לנושאים האלה ומנסה לבקר אותם. בימים אלו, נדמה שאנו עוברים תהליך דומה לזה שהתרחש עם חילופי המאה ה-19 למאה ה-20, בעידן המהפכה התעשייתית. מחד: היקסמות גדולה מהתיעוש והשינויים שהביא, מאידך: פחד, ונהייה דווקא אל הטבע והנשגב.
כך גם תערוכות השבוע נעות על הציר שבין המיסטי-הרוחני-הנעלם, ובין הארצי-המוחשי-הביקורתי-והחברתי. בסדנאות האמנים בוחן יצחק ליבנה את תפקידו של הציור כסוג של חלון או מסך בעולם שמסכים השתלטו עליו לחלוטין; לעומת זאת, במוזיאון תל אביב תערוכה שכל כולה ברוחני ובתוך כך גם הישג מרגש בדמות תצוגת עבודותיה של הילמה אף קלימט, חלוצת הציור המופשט ששאבה את השראתה ממקורות מיסטיים ורוחניים; במוזיאון פתח תקווה דרך מקורית לתצוגת אוסף אמנות חשוב – על ידי אי הצגתו; ובבית האמנים בתל אביב מציגה הצלמת דלית שחם קשרים מפתיעים בין עולם האופנה העילית ללבושם של מהגרי העבודה.
שיהיה סופ"ש מלא משמעות,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא