ארכיון תגיות: הגלריה השיתופית יהודית ערבית בגליל

פני השטח. המלצות סוף השבוע 22-24.5

גם הסטודיו וגם חלל התצוגה שניהם בעלי פוטנציאל להיות מנותקים ומורמים מעם. לפחות לפי הסטראוטיפ המקובל – דלת הסטודיו אמורה להישאר תמיד סגורה כדי לתת לאמנים שקט ושלווה לעשות את עבודתם ואילו חלל התצוגה האידאלי כונה כבר לא פעם "הקוביה הלבנה" – חלל סטרילי חסר זהות שמתבטל אל מול האמנות. אך מה קורה כשאמנים ואמניות יוצאים החוצה מדלת הסטודיו ומתחברים לדופק החיים? מה קורה כאשר חללי התצוגה שוברים את הקירות המטאפוריים והממשיים בכדי לתת לעולם להכנס פנימה? תערוכות השבוע מבקשות להוריד את האמנות ממגדל השן אל גובה האדמה או הרחוב ולבחון מה קורה שם ומה אפשר להרוויח מהמפגש.

במוזיאון תל אביב, חנאן אבו-חוסיין לוקחת את יצירתה לגבהים חדשים; בגלריה שלוש, תערוכה קבוצתית שמעלה שאלות על חדירת המציאות אל תוך הסטודיו; ובמוזיאון בית העיר תערוכה על המפגשים בין העיר לתושביה שיוצרים את אופיה המיוחד. וגם – סלון הוידאו של פרויקט 'זומו' חוזר עם עבודות המגיבות למצב.

שיהיה סוף שבוע נעים ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

חנאן אבו חוסיין, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון תל אביב. צילום: אלעד שריג


'קסר חדוד – גבולות שבורים', תערוכת יחידה של חנאן אבו-חוסיין. אוצרת: דלית מתתיהו, אוצר משנה: טל ברויטמן
אישה, ערביה, אמנית – נדמה שהאמנית חנאן אבו-חוסיין חיה במבוך סבוך של זהויות כעניין של יום יום. היא מתמודדת עם האתגרים העולים מזהותה המורכבת באמצעות יצירה אמנותית עקבית, מסקרנת ובלתי מתפשרת כבר שלושה עשורים. על כן משמח מאוד היה לראות אותה זוכה בפרס רפפורט לאמנית ישראלית בכירה (לצד מריה סאלח מחאמיד כאמנית מבטיחה). תערוכת הפרס שלה שנפתחת השבוע במוזיאון תל אביב מציגה עבודות שנוצרו לאורך הקריירה שלה, אך גם מאפשרת לה לראשונה להגשים מיצבים שאפתניים גדולי מימדים שעושים שימוש בחומרים ונושאים טעונים. כמו למשל קיר שלם מכוסה צמר כבשים, מכונה שבעורקיה זורם שמן זית והתייחסות מצמררת לאלימות נגד נשים בחברה הערבית. החיבור בין הידע הנרחב של אבו-חוסיין בנבכי אמנות המערב יחד עם החוויות הגופניות-ממש שלה בתרבות הערבית יוצרים שילוב מרתק ונוגע ללב. עבודת הוידאו בה מקבלת האמנית ברכה מאימה המוצבת לצד מיצביה הענקיים מרגישה כמו סגירת מעגל רבת משמעות.

אירוע פתיחה: יום רביעי, 21.5, 19:00, מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 37, תל אביב
התערוכה תוצג עד 18.10. שעות פתיחה: ראשון–שני – סגור, שלישי וחמישי – 10:00–21:00, רביעי ושבת – 10:00–18:00, שישי – 10:00–14:00

'מה נשמע כרגע בשטח', תערוכה קבוצתית. אוצרות: נירה יצחקי ואביגיל טלמור
השאלה "מה נשמע כרגע בשטח?" שנותנת לתערוכה את שמה, מעסיקה רבים מאיתנו בימים אלו מרובי התהפוכות. כולנו צמודים במידה כזו או אחרת למסכים כדי לנסות ולהבין מה קורה עכשיו בעולם כדי לנסות ולהבין איך להתנהל. גם הנסיון להבין מה קורה וגם הנסיון להבין איך להגיב נראים שניהם נידונים לכישלון בעת הזו בה ההגיון כבר לא נראה כמו הכלי היעיל ביותר לקבלת החלטות. בגלריה שלוש נאספים רבים מאמני הגלריה כדי לתת תשובה משלהם לשאלה שעומדת בבסיס התערוכה. ואולי לא נכון לומר שהם מנסים לתת תשובה – אמנות טובה מעוניינת בשאלות הרבה יותר משהיא מעוניינת בתשובות – העבודות בתערוכה משתמשות בשאלה כנקודת מוצא לשאלות נוספות על מה הוא בכלל "השטח" הזה המקיף אותנו. ועל הדרכים השונות בהן המציאות חודרת אל מרחבי החיים והיצירה. זו אינה הפעם הראשונה שבה גלריה שלוש חורגת מתפקידה המסורתי של גלריה מסחרית ומציגה תערוכה קבוצתית בעלת משנה אוצרותית סדורה ומעוררת מחשבה. מהלך משמח ומעורר הערכה.

בהשתתפות: אסף רהט, ארנון בן דוד, אורי גרשוני, זוהר גוטסמן, חיימי פניכל, יעל יודקוביק, יוסי מרק, ניבי אלרואי, משה גרשוני, מיקי קרצמן, מורן קליגר, עפר רותם, פנחס צינוביץ', פמלה לוי, צ'ומין בדיולה, שי יחזקאלי, תמה גורן, תומר ספיר.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.5, 19:00, גלריה שלוש, הצורפים 15, תל אביב
התערוכה תוצג עד 28.6. שעות פתיחה שני-חמישי: 11:00-18:00, שישי- שבת: 11:00-14:00

'גובה פני העיר: דמיון אזרחי בתל אביב יפו', תערוכה קבוצתית. אוצרת: יעל מסר
כמו לכל עיר שהיא מרכז תרבות ומסחר – לתל אביב יש אופי מובחן – אבל מי יוצר את האופי הזה? האם זה משהו שמגיע מלמעלה? החלטות מוניציפליות, אירועים בהפקת העירייה, אדריכלות עירונית וכו'? או שהאופי מגיע מהתושבים שגרים בה? התערוכה החדשה במוזיאון בית העיר שבכיכר ביאליק טוענת – המפגש בין התושבים לעיר, שלא לומר נקודות החיכוך בין השניים – הם אלה שיוצרים את אופיה המיוחד. האמנים בתערוכה מציגים עבודות מגוונות – מתיעוד של סיור היסטורי לילדים בשכונת שפירא (טליה הופמן) לעבודת סריגה בשיתוף התושבים במתנ"סים בדרום העיר (גיל יפמן כמובן). ממפה מאויירת בכיכובם של בעלי החיים העירוניים (אילנה זפרן) ועד ציור בעקבות שוטטות ביפו (אניסה אשקר) ועוד ועוד. כל אמן ואמנית מציגים את הזווית שלהם על אינספור המפגשים המתרחשים בעיר מדי יום והופכים אותה למה שהיא.

באותו ערב תושק גם עבודת אנימציה של דוד פולונסקי ותצוגה חדשה בחלל המשפחה
בהשתתפות: אינס אוסרוף אבו סיף, אייל אגיבייב, יעל אפרתי, אניסה אשקר, עדן בנט, מיכל בראור, דיוי בראל, זוהר גוטסמן, טליה הופמן, אילנה זפרן, ראפת חטאב, גיל יפמן, עפרי כנעני, הילה לולו לינ פרח כפר בירעים, אוהד מטלון, תנועה ציבורית, נועה שוורץ, ליאוני שיין, עירית תמרי.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.5, 19:30, מוזיאון בית העיר, כיכר ביאליק, רחוב ביאליק 27, תל־אביב
התערוכה תוצג כשנה. שעות פעילות: ראשון – סגור, שני – 14:00–18:00, שלישי–רביעי – 10:00–18:00, חמישי – סגור, שישי – 10:00–14:00, שבת – 10:00–16:00.
מידע נוסף באתר העירייה

וגם –
'סלון וידאו בזמן מלחמה', פרוייקט וידאו של מיזם זומו. אוצרות: מילנה גיצין אדירם ואיה מירון
במיזם זומו ממשיכים להתעקש על כך שבשעה שהתותחים יורים, המוזות לא רק שאינן שותקות – אלא הן דווקא הופכות ליצירתיות יותר. 'סלון וידאו בזמן המלחמה' הוא הפרוייקט הנוכחי תחת מטריית זומו. הפרוייקט מאגד יצירות וידאו מקוריות שמגיבות בצורה ישירה או עקיפה למצב. בזומו צורת התצוגה היא תמיד חלק מהסיפור ועבודות הוידאו נודדות בין חללים ביתיים מארחים בהם הן מוצגות לקהל בצפיה משותפת. כדי לפתוח את הפרוייקט לפני שהוא יוצא לנדודים, הוסבה נגריה ישנה בדרום תל אביב לחלל דמוי סלון ביתי ושם יוצגו עבודות הוידאו לראשונה. העבודות בסדרה הנוכחית שקיבלה את השם 'בא/עלבית' מבקשות לבחון מי כאן בעל הבית ומי בא אל הבית. מרגש וחשוב.

בהשתתפות: יאיר אגמון, אירה אדוארדובנה, לנא ביאדסה, גיא בן נר, אסף ומורן גאם הכהן, יוני גודמן, איילת גולן, אייל גורביץ', ריקה גרינפלד ברנע, גלי גרינשפן, בן הגרי, מירב הימן, דור זליכה לוי, הילה טוני נבוק, רון יוסטוס-סגל, שירה יפרח, אורי לוין, רועי מנחם מרקוביץ', דורון סולומונס, הדר סייפן, סלמא סמארה, תום פניני, אבי קריספין, עדה רימון ואופק שמר, נעמה שוחט, פאטמה שנאן ועלמה שניאור
אירוע פתיחה: 23.5, החל מ-12:00, בית הפרויקט, דרך אילת 25, תל אביב
התערוכה תוצג עד 7.6. שעות פתיחה: ראשון-חמישי: 10:00-20:00, שישי ושבת: 10:00-16:00

ניבי אלרואי, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה שלוש, תל אביב

סתיו ביוון – שלושה ימים של אמנות באתונה – 16-18.9 בהדרכת שני ורנר

כמו דברים רבים באתונה, גם עולם האמנות המקומי נע במתח שבין הישן והחדש, בין העכשווי למודרני, בין עושר לעוני, בין הדור השמרני והממוסד לדור הצעיר שמבקש ליצור לעצמו עתיד עצמאי. כאשר בתוך כל זאת מתלווה כמעט תמיד איזו התרפקות נוסטלגית על העבר ההירואי של היוונים שהסממנים שלו שזורים בכל תוואי בעיר והוא ללא ספק הסיבה העיקרית לפופולריות שלה. המפגש הזה בין העתיק למודרני יוצר תמהיל כמעט בלתי אפשרי, מיוחד ומלא חיים.
הסיור שלנו מבקש לחקור את עולם האמנות העכשווית באתונה. נזכה לפגוש אוצרים, נבקר בסטודיות של אמנים ואמניות מהשורה הראשונה, נבקר במוסדות אמנות פרטיים וציבוריים, חתרניים ושמרנים. נכיר את פינות החמד, הגלריות הנחבאות במקומות לא שגרתיים, הגרפיטי על הקירות ועוד.
הצטרפו אלינו לחוויה בלתי נשכחת באחת הערים הססגוניות שיש באירופה.

לפרטים נוספים והרשמה יש ליצור קשר עם נטע עשת – 052-8792935 infotalkingart@gmail.com

 

 

בין קודש לחול. המלצות סוף השבוע 20-22.3

אמנות היא הרבה דברים – היא נשגבת ופיוטית, נוגעת בנימי הנפש הדקים ביותר ונותנת בסיס רוחני גם לחיים החילוניים ביותר. ומצד שני היא אובייקט מסחרי, מותאמת למצב רוח משתנה של האמן והצופה, שלא לומר מותאמת לצבע הספה בסלון. בשבילנו המתח הזה הוא אחד מהדברים שהופכים את האמנות למרתקת ורלבנטית תמיד. בין אוהל מועד למטבח, בין שני אבות רוחניים של עולם האמנות ובין הגוף והקו – תערוכות השבוע מפגישות בין עולמות שונים ועושות זאת בדרכה הייחודית של האמנות.

במוזיאון בת ים מערבבת אסתר שניידר בין המיסטי ליומיומי; בקיבוץ כברי מפגש ענקים אמנותי אמיתי; בבית האמנים הגוף האנושי והזמן יוצרים יחד קו. וגם – גיא בר אמוץ בקברט מכני-אנושי היברידי וחצוף במעבדה.
שיהיה סופ"ש נעים ככל האפשר, ושיחזרו כולם הביתה בשלום – עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

עדי ארגוב, מתוך תערוכה בבית האמנים בירושלים. צילום: יובל חי

'הושענא', תערוכת יחידה של אסתר שניידר. אוצרת: הילה כהן שניידרמן
המורה הבודהיסטי הוייטנאמי טיך נאט האן ידוע בכך שעודד את תלמידיו למצוא את ההתעלות וההארה גם ברגעים היומיומיים ביותר. באחד הטקסטים היפים שלו הוא משווה בין שטיפת הכלים לבין רחיצת בודהא התינוק. כלומר, גם בתוך הרגע היומיומי ביותר שרובנו מתייחסים אליו כאל מטרד משעמם יכולות להמצא קדושה, כבוד ויראה. אנחנו לא יודעים עם האמנית המצויינת אסתר שניידר קראה את כתביו של המורה הוייטנאמי הגדול, אבל תערוכתה החדשה במוזיאון בת ים בהחלט מתכתבת עם תורתו. בתערוכתה מחברת שניידר בין העולמות העליונים לאלה התחתונים. בין קודש הקודשים של הדת היהודית – אוהל מועד, משכנו המדברי של ארון הקודש – לבין הבית הפרטי והצורך האינסופי לתחזק לנקות ולסדר אותו. האמנות של שניידר מגלמת בדיוק את החיבור הזה בין זיקה עמוקה למיסטיקה יהודית ואחרת לבין ציור ופיסול עדין ויפהפה בפורמט אנושי. אמנות שמרגישה בנוח באותה מידה בבית פרטי ובבית מקדש.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 20.3, 19:00, מוזיאון בת ים, סטרומה 6, בת ים
התערוכה תוצג עד 15.6. שעות פתיחה: שני ורביעי: 14:00-10:00, שלישי וחמישי: 20:00-16:00, שישי ושבת: 14:00-10:00

'מפגש מאוחר', שלוש תערוכות לרגל 100 שנה להולדתם של אורי ריזמן ויחיאל שמי.
גם בסצינת האמנות הצעירה שלנו יש כמה "אבות קדמונים" – אמנים מיתולוגיים עם פרסונה גדולה מהחיים שהאדוות של השפעתם, עדיין מורגשות גם שנים רבות לאחר לכתם. אורי ריזמן ויחיאל שמי הם דוגמה מובהקת לשניים שכאלה – שני אמנים שהושפעו עמוקות מתנועות מודרניות של האמנות העולמית, אך נטעו אותה היטב באדמה, החומר והאור המקומיים. שמי הוא ממנסחיה המובהקים של שפת הפיסול הישראלי המודרני ואילו ריזמן היטיב לתפוס בציוריו את האור והנוף הישראליים, גם כשפעל על סף הציור המופשט. שניהם לא הסתפקו בעבודת הסטודיו והתערבו בעולם בצורה הישירה ביותר – הם בין מקימיו של קיבוץ כברי, הקימו בו את הסטודיות שלהם והיו מהסיבות שהפכו אותו למרכז האמנותי שהוא היום. כעת נפתחות בחללי האמנות הנחשבים של הקיבוץ שלוש תערוכות מקבילות המוקדשות לפועלם של השניים לרגל 100 שנים להולדתם. עכשיו עם בוא השקט לצפון והופעתו של האביב – כדאי ואף חשוב לבוא ולהיחשף לעומק תרומתם של השניים לעולם האמנות הישראלי ובכלל.
אירוע פתיחה: שבת, 22.3, 13:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי
את התערוכה באטליה שמי אוצרת סמדר שינדלר. בנוסף מוצגות תערוכות גם במרכז גוטסמן לתחריט (אוצרת: עפרה רעיף) וגם בגלריה השיתופית יהודית ערבית בגליל (אוצרת: תמר הורביץ ליבנה)

'ראי את הקו, שאת והזמן עושים יחד', תערוכת יחידה של עדי ארגוב. אוצרת: הדסה כהן
גם בימי הבינה המלאכותית, הקו הרישומי דורש גוף אנושי. מעבר לכל רעיון ואידאה, כדי ליצור קו רישומי חי, רוטט ובעל משמעות, צריכה להיות שם יד אנושית המחוברת לגוף ומחפשת משהו באמצעות הקו. עדי ארגוב, נשענת על ציטוט מתוך ספרו המיתולוגי של פסח סלבוסקי ז"ל 'ההשראה החוזרת לתיקונה'. הדימוי היפה הזה של שיתוף הפעולה בין האמן או האמנית לזמן כדי ליצור קו, עומד בבסיסה של תערוכתה החדשה של ארגוב בבית האמנים בירושלים. ארגוב מכניסה את הגוף אל תוך עבודותיה בשתי דרכים – פעם אחת באמצעות רישומי שלדים המייצגים את הגוף במצבו החשוף ביותר ופעם אחת באמצעות כוריאוגרפיות רישומיות רוטטות ותזזיתיות. השילוב יוצר סביבה קווית חיה ונושמת שמטעינה את הרישום במשמעות שהיא מעבר לתוצר הסופי ולמעשה נטועה עמוק בתהליך העבודה עצמו. תערוכה שעדינות ועוצמה משחקות בה יחדיו.
באותו יום יפתחו גם תערוכות של יונתן גולד, מרב צור ורוזה יגזאו
אירוע פתיחה: יום שבת, 22.3, 12:00, בית האמנים, שמואל הנגיד 12, ירושלים
פרטים נוספים באתר הגלריה

וגם –
'שירומן', תערוכת יחיד של גיא בר אמוץ. אוצר: שרון תובל
גיא בר אמוץ הוא אמן שמשלב בין היי טק ללואו טק, בין רובוטיקה לבין גרוטאות, בין מוזיקה לבין רעש, בין אמנות גבוהה לטעם רע שחוגג את עצמו בלי בושה. בחלל המעבדה בהרצל יוצר בר אמוץ מופע פרפורמטיבי-מוזיקלי-קרקסי של מוזיקאים, רובוטים מזמרים והיברידים אנושיים שיחד עם תוכנת דיבור ממוחשבת חוצים גבולות בין אנושי לרובוטי באופן מלא הומור עצמי, אך גם מתוחכם ומעורר מחשבה. מומלץ להגיע עם ראש פתוח.
אירוע פתיחה: יום שבת, 22.3, 19:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב
אירוע פייסבוק
שעות פתיחה: ראשון–חמישי סגור; שישי ושבת 11:00–14:00

יחיאל שמי ואורי רייזמן, מתוך תערוכה בקיבוץ כברי. צילום: הדר סייפן