ארכיון תגיות: פסח סלבוסקי

על החיים ועל המוות. המלצות הסופ"ש 25-27.1.2024

תערוכות השבוע נעות על הציר שבין "החיים עצמם" ו-"ממנטו מורי" (זכור את המוות). אפשר לומר שזהו הציר שבו פועלת האמנות מאז ומעולם וזהו ערכה הגדול – לעזור לבני האדם להתמודד עם התחנות השונות בחייהם ולמצוא הגיון, משמעות ואפילו יופי גם ברגעים הקשים ביותר בחייהם האישיים וגם במישור הלאומי. בימים אלו אנחנו צריכים את זה יותר מתמיד.

בגלריה גבעון תערוכה של עבודותיו האחרונות של האמן המוערך פסח סלבוסקי; בסדנאות האמנים ירושלים דנה דרוויש מפרקת ומרכיבה; במוזיאון לאמנות השואה ביד ושם מכניס שי אזולאי צבע למקומות השחורים ביותר. ואנחנו מנסים להכניס מעט אור בדמות סיור חדש.

שתהיה שבת של שלום והלוואי וכולם וכולן יחזרו בשלום עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

פסח סלבוסקי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה גבעון, תל אביב

'עבודות אחרונות', תערוכת יחיד של פסח סלבוסקי

פסח סלבוסקי היה סוג של נזיר ציור מקומי. מתוך סטודיו קטן וסגפני בירושלים הוא יצר בתהליך סיזיפי עבודות שמאתגרות את הקונבנציות המקובלות של קנבס. המסגרות מעוותות, עקומות, תלת מימדיות, הבד עמוס בצבע מציור עמלני לפעמים של שנים ועל גבי הבד נכתבים לפעמים חלקי בדיחות ומשפטים שמובנים בעיקר לאמן. (כדאי לצפות בסרטון הקצר והיפה שיצרו עליו בבית האמנים הירושלמי. בקישור סלבוסקי גם חלק את משנתו האמנותית בספרים נוגעים ללב ושנונים ובהוראת דורות של אמנים בבצלאל. בשנת 2019 הלך סלבוסקי לעולמו לאחר מאבק במחלה. כעת מוצגת בגלריית הבית שלו גבעון תערוכה של עבודותיו מהשנים האחרונות לחייו, אשר בחלקן כבר ידע כי מותו קרב. יש משהו מצמרר בשהיה בנוכחות עבודות שנוצרו בידיעת המוות, הן יכולות לשמש לנו כשער אל העולם שמעבר. ובעבודותיו של סלבוסקי תמיד מסתתרת איזו חידה לפצח.

אירוע פתיחה: יום שישי, 26.1, 12:00, גלריה גבעון, גורדון 35, תל אביב.
אירוע פייסבוק

'הרס כל האמנות', תערוכת יחיד של דנה דרויש. אוצרת: אילנית קונופני

כחובבי אמנות מושבעים, שמה של התערוכה הזו "הרס כל האמנות" צובט בלב, שלא לומר, נותן אגרוף בבטן. מה פתאום להרוס אמנות? ועוד את כולה? בזכרון עולות התמונות הקשות של ארגון הטרור דאע"ש מחריב יצירות אמנות חסרות תחליף בשם איזו קנאות דתית חשוכה. איך יכול להיות שהמשפט הזה מגיע מאמנית ומעטר את תערוכתה? מי שמכיר את עבודתה של דנה דרויש יודע כי מדובר באמנית חדת מבט ועדינת מבע, כזו שהמרחק בינה לבין הרס הוא כרחוק מזרח ממערב. דרויש משתמשת בעבודותיה במדיום המונטאז' – צילומים של יצירות אמנות נחתכות ומורכבות מחדש. לאור זה שם התערוכה כבר נקרא אחרת – לא עוד הרס לשם ההרס, אלא פירוק והרכבה מחדש. במקום המשמעות השלילית המקורית, משמעות פוזיטיבית שמבקשת להשתמש בשרידי הישן כדי לבנות משהו חדש ועדכני יותר. לזה אנחנו כבר יכולים הרבה יותר להתחבר.

אירוע פתיחה: יום שישי, 26.1, 12:00, ​סדנאות האמנים ירושלים, רחוב האומן 26, קומה 3, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'גדול ממני', תערוכת יחיד של שי אזולאי. אוצרת: אליעד מורה-רוזנברג

הצייר המוערך שי אזולאי ידוע בציוריו הצבעוניים ועתירי הדמיון וההומור, לא בדיוק האמן שעולה לראש כשחושבים על "אמנות שואה". ועדיין, התערוכה החדשה במוזיאון לאמנות השואה ביד ושם היא תוצר של רזידנסי בן חודשיים של אזולאי במהלכם חקר את האוספים השונים של יד ושם ויצר בהשראתם סדרה של ציורים על קנבס וגם התערבויות ציוריות בחלל המוזיאון עצמו. בימים שאחרי השבעה באוקטובר, שהדהד בצורה הקשה ביותר את הימים הנוראים ההם, עבודתו של אזולאי מקבלת משנה תוקף ומשנה משמעות. התערוכה יוצרת חיבור בין שני האירועים הטראומתיים ומשלבת ביניהם לאור חווית חייו של אזולאי כאמן דתי. מול כל אלה, פתאום הבחירה באזולאי נראית מתבקשת ומאירה את המקומות החשוכים ביותר באמצעות אור וצבע.

התערוכה מוצגת החל מיום שישי 26.1, במוזיאון לאמנות השואה, יד ושם, ירושלים
שעות פעילות: ראשון-חמישי 09:00-16:00, יום שישי וערבי חג 09:00-13:00

סיור חדש – תת תרבות או תרבות עילית: מפאנק לגלאם 2.2

בשנים האחרונות אנו עדים לפתיחות ועניין גוברים בתרבות שוליים ובקבוצות חברתיות שנדחקו מן השיח ההגמוני עד כה. נדמה שהביאנלה האחרונה בונציה היתה כמעין מגדלור שנתן אשרה ממסדית לעיסוק בקולות אלה. גם בארץ אנו עדים לתנועה בנושא עם תערוכות שעוסקות במגדר, גלריות לאמנות נשים, ובתל אביב נפתחו לאחרונה שתי גלריות שעוסקות באמנות קווירית. בסיור זה נבחן את הקווים העדינים שסימנו עד לא מזמן את הגבול שבין תת תרבות לתרבות גבוהה. סיור מרתק ומסקרן.

פרטים והרשמה בקישור

דנה דרויש, מתוך תערוכת יחידה בסדנאות האמנים, ירושלים

רסטורציה

המלצת צפייה, המלצות הסופ"ש 26-28.12

גם בשביל חיות סיורים ושיטוטים שכמונו, משהו בחורף המגיע בסופ"ש הקרוב מזמין התכנסות והסתגרות. השבוע גם החל רשמית החורף – לפחות מבחינה קאלנדרית, וגם אנחנו דורשים את זכותנו להתכרבל בפוך על הספה מול סרט עם שוקו חם!
בשילוב עם מה שנראה כמו תרדמת סופגניות שנפלה על עולם האמנות המקומי מדובר בתירוץ מצוין לסדר לכם רשימה המוקדשת להמלצות צפייה אינטרנטית. אם תרצו – סוג של סיור אמנות וירטואלי בין תחנות אמנות שונות ומגוונות – החל מרסטורציה של ציור הולנדי מהמאה ה-17 עד שיחה בין שניים מהאוצרים החשובים בארץ. בפינת הבונוס הוספנו גם המלצת קריאה אחת, אם כבר אתם מתחת לפוך.
ולסיכום, אתם לא בטח לא באמת מאמינים לנו שאנחנו הולכים להתכרבל להרבה זמן.. ובצדק! כי יש לנו שני סיורים חמים ביותר מחכים לכם ממש מעבר לפינה. הפרטים בסוף טור ההמלצות.
מכולנו כאן ב- Talking Art אנחנו מאחלים לכם חג חנוכה שמח ומואר ושנה אזרחית חדשה טובה ומוצלחת ומלאה באמנות

להמשיך לקרוא

שיר מורן

פריחה מחודשת, המלצות הסופ"ש 16-18.5

אחרי הדשדוש של החגים חוזרות הגלריות לפעילות סדירה ונראה שהאיפוק גורם להן להתפרץ עם תערוכות צבעוניות ומשובחות במיוחד.
בגלריה מאיה ממשיכים ברצף תערוכות חזק שחושף אמנים מבוססים לצד אמנים צעירים או בשלב אמצע הקריירה שלהם; בבית הנסן מציג גבי קריכלי מיצב ועבודת סאונד המבוססים על שיחות שערך עם חברו ומורו פסח סלבוסקי ז"ל בימים שהתבררו בדיעבד כשבועות האחרונים לחייו; ובגלריה אלון שגב מציגה שיר מורן ציור כאוטי שמחקה בצבעוניות מתפרצת את כל תרבות הפופ החרדתית של ימינו.
כמה טוב לחזור לשגרה,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

דוריאן גוטליב

ההשראה חוזרת לתיקונה, המלצות הסופ"ש 25-27.4

ממש בערב חג הפסח, באופן סמלי מאוד, התבשרנו בעצב על פטירתו של האמן פסח סלבוסקי. סלבוסקי היה אחד האמנים החשובים והמשפיעים בשדה האמנות המקומי והקים אחריו כמה וכמה דורות של אמנים הרואים בו מקור השראה ומורה דרך. ספרו – "ההשראה החוזרת לתיקונה" נמצא אצל אמנים רבים על שולחן העבודה והם נעזרים בו על בסיס יומיומי. עולם האמנות איבד קול ייחודי ועין חדה במיוחד ואנחנו נתגעגע לנוכחות ולחוש ההומור המיוחדים שלו.

במעבר חד – החג נמשך והגלריות עדיין שומרות על פרופיל נמוך משהו ולא פותחות תערוכות חדשות, אז במקום המלצות על פתיחות חדשות, אספנו כמה תערוכות שכבר רצות וסידרנו לכם המלצה למסלול אמנות בקריית המלאכה לכבוד סיום החג. בשתיים מהגלריות יתקיימו בסוף השבוע שיחי גלריה כך שתוכלו לנצל את ההזדמנות ולדבר אמנות גם בלעדינו.
בגלריה מקום לאמנות אורג משה רואס חפצים שמצא לכדי מיצב גדול ממדים; בגלריה רוזנפלד דוריאן גוטליב מצטרף למסורת הטריה יחסית של צילום מטופל ומציג תערוכה פואטית וחזקה; ובגלריה בנימין מציג קולקטיב האמנות הקווירי "בוש" תערוכה העושה שימוש בקיר הגבס כמטאפורה לגבולות ולשבירתם.
המשך חג שמח ותרבחו ותסעדו למי שחוגג
שני ורנר, וצוות Talking Art

"Ex-sisto", תערוכת יחיד למשה רואס. אוצר: ניר הרמט
משה רואס לוקח סיטואציה אישית ולא פשוטה – של סבתו הנמצאת בתהליך של התדרדרות לשיטיון, בכדי לשאול שאלות בנוגע למקומה הפיזי של הנפש. אותו אלמנט חמקמק שהוא מצד אחד כל כך רוחני אבל בעצם קשור בעבותות לגוף ותלוי בו. רואס אוסף באופן אובססיבי חפצים ואובייקטים, חלקם מסביבתו הקרובה וחלקם מסביבת ביתו הקודם על חוף הים ואורג אותם למיצב מאסיבי בדמות ערסל ענקי התלוי במרכז הגלריה. כך נשזרים יחד רשתות דייגים, עצים, חבלים, פיסות טקסטיל ארוגות, שלדי ברזל, שריון צב ועוד. כל אלמנט מביא אתו את ההיסטוריה המיוחדת שלו ויחד הם יוצרים שלם הגדול מסך חלקיו. הערסל הוא בו זמנית מטאפורה לנפש אבל גם מהווה ניסיון נואש לערסל, לאחוז ולנחם את הגוף המתפורר. לא פשוט לייצר מיצב שגם בגודלו השאפתני ישמר רמה של רגש ואינטימיות, והערסל של רואס עושה זאת בהצלחה. ביום שבת הקרוב יתקיים שיח גלריה בהשתתפות האמן ואוצר התערוכה ניר הרמט שישוחחו על התהליכים שהולידו את התערוכה.
מקום לאמנות בקרית המלאכה, שביל המרץ 6 תל אביב. שיח גלריה: יום שבת, 27.4, 12:00. אירוע פייסבוק שיח גלריה

"Ex-sisto", תערוכת יחיד למשה רואס. מקום לאמנות בקרית המלאכה, תל אביב

"קונקריט", תערוכת יחיד לדוריאן גוטליב. אוצרת: מיה פרנקל טנא
השנים האחרונות הן כנראה שנותיו של הצילום המטופל. צילום שאינו מסתמך עוד על אותו רגע קריטי של כיוון המצלמה לעבר אובייקט או אדם ולחיצה על הכפתור, אלא כזה הרואה בתצלום נקודת פתיחה לעבודה ותהליך נוסף. אנחנו כותבים פה לא מעט על הזרם המעניין הזה בצילום ותערוכתו החדשה של דוריאן גוטליב, הראשונה שלו בגלריה רוזנפלד, נכנסת גם היא לתוך המסורת המתגבשת הזו. גוטליב מצלם אתרים ארכיטקטוניים ומעקר אותם מייחוד וזיהוי בעזרת מניפולציות דיגיטליות. העבודה שלו על הצילום כמעט והופכת אותו לסוג של ציור דיגיטלי. אפשר להשוות את עבודתו לזו של הצלמת המוערכת עילית אזולאי, שמרכיבה חללי פנים פיקטיביים באמצעות חיבור של עשרות ומאות צילומים אינדיבידואליים וכך יוצרת מעין מציאות חדשה. העבודות של גוטליב הן נקיות וסטריליות ויכולות בתחילה להשרות שלווה על המבקר בתערוכה. אך שהייה בחלל והתעכבות אחרי פרטים קטנים וכמעט בלתי מורגשים בעבודות יוצרות יותר ויותר תחושה משונה של זרות ושל משהו שעומד להתרחש ולא מגיע.
בחלל הפרוייקטים של הגלריה מוצגת תערוכתו המעולה של רונן זן: "ח'אן אל-אח'דר"
גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב

"קיר גבס", תערוכה של קולקטיב בוש. אוצרות: פאינה פייגין ונגה אור ים
היוצרות החברות בקולקטיב האמנות הקווירי "בוש" לא מאמינות באמנות פסיבית ומנומסת. הן רוצות להשתמש באמנות שלהן ככלי לשינוי ולהעלאת מודעות לנושאים הקרובים לליבן – זהות מינית, מגדר והחופש לקבוע בעצמך איך את מוצגת בעולם. התערוכה לוקחת את קיר הגבס, שמצד אחד הוא חוסם וחוצץ ומצד שני הוא מודולרי וניתן להזזה ואף לשבירה בקלות, ומשתמשת בו כסמל לשאיפה הזו לחופש ופריצת גבולות מכל סוג. האמניות המשתתפות משתמשות במגוון של טכניקות, מצילום, דרך קעקועים ועד סריגה (משהו מעניין מאוד עובר על סריגה בעולם האמנות כרגע, אם נזכור את השימוש הרדיקלי שעושה גיל יפמן במדיום הזה, גם הוא בהקשר קווירי ואנרכיסטי). ביום שבת יתקיימו בתערוכה שיח גלריה בהשתתפות האמניות ו- "חבלי פרידה" מיצג של רננה וגלעד ירושלמי על הקשר והפרידה שבין אימהות לתינוקות. למי שחשקה נפשו בחג רדיקלי ומאתגר מוסכמות.
בהשתתפות: יעל מאירי, כרם נטור, לילה נ.ק, רותמאירס, ג'נט בלאי, עמרי גולדזק, נסרין ווחידי.
מיצג: יום שבת, 27.4, 12:00, בשעה 13:30 שיח גלריה. אירוע פייסבוק שיח גלריה ומיצג
גלריה בנימין, שביל המרץ 5, תל אביב
עריכה ותוכן צוות Talking Art

נסרין וחידי מתוך התערוכה "קיר גבס", גלריה בנימין, תל אביב

Christian-Marclay

רגע לפני הסוף, המלצות הסופ"ש 10-12.5

תערוכות השבוע נמצאות באותו אזור זמן ארעי וחמקמק שבין הרגע שלפני לרגע שאחרי, וכולן מבשרות על סופה של תקופה, וכמובן – תחילתו של דבר מה חדש.
אבישי פלטק ונאווה פרנקל ממשיכים לחקור את אותם רגעים מיוחדים שלפני יציאתה של עבודת האמנות לעולם בתערוכה שמוצגת רגע לפני סגירתה המצערת של גלריה הקיבוץ הוותיקה; בגלריה גבעון מציג האמן הוותיק והמוערך פסח סלבוסקי ציורים לא שגרתיים שנושאים איתם את משקל ההיסטוריה; ובמוזיאון פתח תקווה מציינים את סיום מחזור התערוכות הנוכחי בערב שחוגג את הרגע שאחרי סוף העולם; ובפינת הבונוס – הזדמנות נוספת ואחרונה במוזיאון תל אביב אשר פותח את שעריו ל-24 שעות כדי לאפשר לקהל לחוות את "השעון" יצירתו המונומנטלית של כריסטיאן מרקליי באורכה המלא.

ואם אנחנו עוסקים בזמן, נזכיר לכם להקדים ולהזמין כרטיסים
25.5.18 סיור גלריות באזור שדרות רוטשילד בהדרכת שני ורנר. פרטים ורכישת כרטיסים בקישור
סופ"ש נעים ועל זמני לכולם, שני ורנר וצוות Talking Art

רוצים לקבל את כל ההמלצות שלנו ישירות למייל? השאירו פרטים בקישור

להמשיך לקרוא