ארכיון תגיות: ציור

יום חמישי, יום חגיגי. הנה כמה תערוכות שנפתחות הערב בגלריות בתל אביב


דיווי בראל, גלריה אינדי

ראשית, שתי תערוכות ציור לשתי אמניות ותיקות ומרתקות. כל אחת מהן יוצרת ציור אקספרסיבי וחושני, המשלב תוכן אישי ובדיוני, אגדתי וקומי
"כלה טוניסאית", תערוכת יחיד, חן שיש
גלריה גורדון, בן יהודה 95
אירוע פייסבוק
עבודות חדשות, תערוכת יחיד, טל מצליח
גלריה אלון שגב, רוטשילד 6
אירוע פייסבוק

להמשיך לקרוא

"שישי קולטורה" סיור ביקורי סטודיו 25.12.15, בהדרכת שני ורנר


רובן פטר, מכטבמים מדריך הישרדות, 2013 מתוך התערוכה "שמיים משוחררים"

חורף וקר, וגם הסיורים שלנו נכנסים למתכונת מחממת, ולכן הסיור הבא שלנו יוצא למתחם "ארטפורט" המיוחד והחמים. "שישי קולטורה" סיור ביקורי סטודיו 25.12.15, בהדרכת שני ורנר.

מתחם ארטפורט הוקם בשנת 2012 על ידי הקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון, ומטרתו לקדם אמנים צעירים בתחילת דרכם. במתחם גלריה המציגה בעיקר תערוכות קבוצתיות, אך עיקר העניין הוא בתכנית שהות אמן המשובחת שלהם. מדי שנה נבחרים ששה אמנים ואוצרים צעירים וזוכים לשהות במתחם הסטודיאות ולקבל מלגה חודשית שתעזור להם לקדם את אמנותם. כמו כן, מתקיימים במתחם אירועים שמטרתם להנגיש את האמנות לקהל הרחב וגם לרשת בין האמנים והאוצרים בארץ ובעולם.

בסיור שלנו נסייר יחד בתערוכה "שמיים משוחררים: על המבט האזרחי מאוויר"
אמנים משתתפים: אפי ואמיר, ג'ורג' ר. לורנס, חגית קיסר, מיקי קרצמן, רובן פטר, פיטר פנד
אוצרים: יעל מסר וגלעד רייך (High&Low Bureau)

נבקר בסטודיואות ונפגוש את האמנים תמיר צדוק ואלעד רוזן אשר יספרו לנו על תהליכי היצירה ועל עבודות חדשות שטרם הוצגו.

להמשיך לקרוא

ארבע תערוכות שממש שווה לראות באזור רוטשילד


שרון יערי, גלריה זומר

וואו! תשמעו, התערוכות שנפתחות בזמן האחרון מעולות – אחת אחת. בתערוכות המוצגות כעת באזור רוטשילד תוכלו למצוא עושר של סגנונות ונושאים, מעיסוק בהיסטוריה, להיבטים אישיים ופסיכולוגיים, לשאלות פנים אמנותיות ובחינה מעניינת של טכניקות ומדיומים. בתוך כך, הציור זוכה למבט מעמיק ומרגש מציור ריאליסטי, לציור שבוחן את עצמו, קורע את עצמו, משחק ומפעים. פשוט תענוג. הנה ארבע תערוכות שאני ממליצה בחום רב ללכת לראות, כולן בגלריות הוותיקות באזור שדרות רוטשילד:

"גחליליות", תערוכת יחיד למאיה גולד
גלריה אלון שגב, רוטשילד 6, תל אביב. מוצגת עד 26.12.15
מאיה גולד חוקרת בציורים שלה נקודות מבט ואופניי צפייה – כמו למשל כשהשתמשה במבט ממעוף הציפור בסדרת הציורים הקודמת שלה, ומנסה לשבור את אופן הצפייה הקונבנציונלי שאנו רגילים בו בדימויים ריאליסטיים (ציור וצילום). אבל מעבר לכך, בציורים של מאיה גולד תמיד יש משהו קצת מטריד ומציצני. פרויד הגדיר את זה כ"אל-ביתי" משהו שנדמה כזר ומנוכר ואז מתגלה כדבר שחבוי בתוכך. כך למשל העזנו לפנטז מיהי הדמות שמסתתרת מתחת למטריה (אותה ראינו מלמעלה כאמור), וכך גם בציורים החדשים שמוצגים בתערוכה. הפעם דרך החלונות המעוטרים והמצוירים בקפידה, אנו מציצים אל תוך בתים. לפעמים דמותנו "משתקפת" בחלון המצויר, ולעתים אלה דמויות בדיוניות השאולות מתקופה אחרת.

"TAKE", תערוכה קבוצתית
גלריה זומר לאמנות עכשווית, רוטשילד 13, תל אביב. מוצגת עד 12.12.15
תערוכות קבוצתיות בגלריות הן תמיד מעט בעייתיות, בעיקר כי כוונתן בדרך כלל היא להציג עבודות של אמני הגלריה, וברוב המקרים ההקשר אינו זוכה למחקר אוצרותי מעמיק והתערוכה נדמית דלה בהקשר זה. גם הפעם המצב דומה, התערוכה עניינה בשכפול ושעתוק בעידן העכשווי (נושא חם מאוד בימינו), ואמנם העבודות המוצגות נוגעות כולן בנושא אבל הצגת עבודה אחת מתוך מערך העבודות של אמן אינה מעידה בהכרח על עיסוק גורף. כך למשל בצילום של יעל ברתנא המוצג בתערוכה, בו היא לבושה במדים של קצין SS, בטקסט (הרצוף שגיאות כתיב, דרך אגב) נכתב כי היא מבלבלת בין זהויות בעודה מנסה לשכפל את עצמה לתוך זהות אחרת, נכון אבל ממש לא מעיד על עניינה האמנותי באופן כללי, הדבר דומה גם לגבי עבודתו של הצלם שרון יערי. בכל אופן, מוצגות בתערוכה עבודות מצוינות ששווה לראות, בין היתר עבודת קיר גדולה של ליהי תורג'מן המופלאה, שכל הזדמנות לראות עבודות שלה, היא ראויה לציון.

להמשיך לקרוא

עונת התערוכות – הפתיחה הרשמית 15.10.15

%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%91-%d7%92%d7%9c%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%a8%d7%95%d7%96%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%93
אמון יריב, גלריה רוזנפלד

זה קורה. עונת התערוכות נפתחת באופן רשמי, ויריית הפתיחה מבשרת רק טוב.
שלל אירועים ותערוכות חדשות מחכים לכם בתל אביב ובירושלים, הנה כמה מהדברים שלדעתי שווה לראות:

עיקר האקשן בתל אביב יתרחש בדרום העיר באזור קריית המלאכה, שם תיאמו ביניהן הגלריות את פתיחות התערוכות (יוזמה מבורכת שהגיע זמנה) וגם הגלריות שהתערוכות בהן כבר נפתחו תהינה פתוחות ביום חמישי בערב. את כל הפתיחות והתערוכות המוצגות כעת באזור תוכלו למצוא כאן, ואלה המומלצות שביניהן:

להמשיך לקרוא

הכבשים האחרונות שלו

מה רב היה הצער על אובדנו של מנשה קדישמן שהלך לעולמו לפני מספר חודשים. קדישמן, חתן פרס ישראל, היה מהאמנים החשובים בתולדות האמנות הישראלית. אחד הקולות האמיצים בפיסול הישראלי, אשר פיתח סגנון אינטנסיבי, חודר ולא מתפשר, ושהעלה לשיח סוגיות פוליטיות חשובות ומכוננות בזמנן. קדישמן זכור כמובן גם כאמן שהביא לנו את דימוי הכבשה הבלתי נשכח שנכנס לקאנון האמנות הישראלית. אותה כבשה היא זו שמסמלת גם את הטרגיות בסיפורו של קדישמן, שכן בערוב ימיו הנפיק עשרות גרסאות שלה כנראה על מנת להמשיך להתפרנס, ובכל מקרה באופן כזה שהוריד מערכן ככלל. על התפר הזה שבין גדולה לזילות מסתמנת הקריירה של קדישמן, והיא סמל לדינמיקה של שוק האמנות הישראלי, למוקדי הכוח שמניעים אותה, ואולי אף לתרבות הישראלית בכלל. בימים אלה מוצגת ב"יריד המזרח" בנמל תל אביב תערוכת יחיד שלו, ומה חבל שהיא מדגישה דווקא את הצדדים המכוערים ב"כלכלת קדישמן" ולא עושה חסד לעבודותיו ולמורשת שלו.

להמשיך לקרוא

פרחים בכף ידה


מפה. מערכת סימנים שנועדה לתרגם שטחים ממשיים אל מצע דו ממדי, ולאפשר הבנה של נוף, הבחנה בין סוגי מתאר, הבהרה של משעולי דרך וגם המשגה של גבולות בין מדינות, בין ערים, בין שכונות, בין בתים. זו מערכת סימנים שכולנו למדנו לקרוא אותה, והיא שפה שאנו מקבלים כמובן מאליו. כולנו יודעים לסמן את עצמנו ביחס למפה בסגנון "אתה נמצא כאן". הרגישים שבינינו יאחזו מפה ויחושו את עיוורונה לפרטים החיים במשעולים שהיא מסמנת, ולעובדה שהיא לא יכולה להעביר את תחושת האדמה תחת רגלינו או את מחנק הנשימה בגבהים.

להמשיך לקרוא

ציור ריאליסטי על קצה המזלג. או: למה אני אוהבת לסייר במלון מרינה


אורית אקטע

תחשבו רגע על ציורי מערות קדומים. מה היה שם בעצם? אחד מציורי המערות המעניינים שראיתי (לא במקור כמובן) הוא דימוי של כף יד אנושית. הצייר הניח את כף ידו על קיר המערה ופיזר סביבה צבע כך שנוצרה הטבעה של כף ידו על הקיר. זהו סימן אינדקסלי, עקבה, עדות לכך שכף ידו אכן היתה שם, שהוא היה שם –פורטרט עצמי מהזן הבסיסי והטהור ביותר. סוג אחר של ציורי מערות, המוכר לנו הוא תיעוד של חיות וציד, זהו ניסיון ראשון להעתקה של המציאות. אנשי המערות תיעדו את חייהם על הקיר. מדוע טרחו הקדמונים לעשות זאת? אינני מומחית בנושא, אך בעיניי יש כאן עדות לצורך אנושי בסיסי – להבין את המציאות שאדם חי בה, לתעד וגם לפאר אותה. אעז לומר שזהו מקורו הקמאי של מעשה האמנות; וצורך זה ליווה אותה לאורך זמן רב. היכולות הטכניות הלכו והשתכללו ועמן אמצעי המבע, ובתקופת הרנסנס השאיפה לתיאור ריאליסטי ככל הניתן הגיע לשיאו כפי שניתן לראות בכל הז'אנרים של הציור והפיסול מהתקופה.

להמשיך לקרוא

לחזור למקורות

%d7%97%d7%92%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%9c%d7%95-%d7%9c%d7%90-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%9c%d7%aa%d7%9e

שדה האמנות בישראל, אנחנו רואים שפע עצום ומרהיב של אמנות עכשווית – פוליטית, בועטת, כועסת ומבקרת. אמנות שמתפתחת מבחינה טכנולוגית ומתנסה במגוון מדיומים כגון וידאו ארט ואמנות מחשב, ואמנות שנושקת לתחומים אחרים כגון מוזיקה תאטרון ועוד. האמנות העכשווית הולכת ונהיית יותר ויותר מהוקצעת ואסתטית, אמנות שהולכת על מקסימום. זה יוצר שיח מעניין ורלוונטי, אך הרבה פעמים הוא נשאר הרמטי בתוך עצמו, ולפעמים אף חסר התייחסויות מלומדות על מה שקדם לו. אם כן, כשעולה תערוכה שמציעה חזרה אחורה בזמן, והזדמנות לדון במודרניזם – במובן הטהור שלו, זה ראוי לציון.

להמשיך לקרוא

מחטים רבות בערימה של שחת – תערוכת בוגרי המחלקה לאמנות רב תחומית, שנקר

%d7%92%d7%9c-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%a8
גל ברייר

לימודי האמנות הם חוויה מיוחדת. הסטודנטים מתמסרים לתוך עולם חברתי ואמנותי הרמטי שהרבה פעמים מתקיים רק בתוך עצמו. יש בו חוקים, פוליטיקה ותחרות פנימית, ובה בעת משהו מגונן המאפשר לסטודנט לחקור במשך ארבע שנים את מאווי ליבו ואת נטייתו האמנותית. התהליכים שמתקיימים במהלך הלימודים אינם חשופים לעיני הקהל ולכן ליתר חברי הקבוצה, למוסד הלימודי ובעיקר למורים יש תפקיד חשוב בהבניית אישיותו האמנותית של כל תלמיד. לבסוף מסתמן שבתי ספר מסוימים מתאפיינים בקו מנחה שנוכח בדרך כלל ביצירתם של מרבית הבוגרים – בצלאל מתאפיין בטיפוח אמנות פוליטית ואסתטית ומהוקצעת בה בעת, המדרשה מתאפיינת עדיין בשייריה העייפים של האסתטיקה הדלה והמושגית, ונוטה לדחות ציור, ובפרט ציור "עשיר".

כך קורה, שתערוכות הבוגרים של בתי הספר לאמנות שמציעות שפע עצום של אמנים "טריים", נוטות לרוב לשעמם ולהיות צפויות מראש. השנה בלטה בשונותה תערוכת סוף השנה של בוגרי המחלקה לאמנות רב תחומית בשנקר. מחלקה צעירה יחסית שהוקמה בשנת 2008 ולמן ההתחלה סימנה אופק חדש בשדה לימודי האמנות בארץ, דווקא בשל בוסריותה וחפותה מהיצמדות לקו מנחה שנוטה כאמור להיות מסרס ולאו דווקא מפרה. אך יתרה מכך, תערוכת בוגרי שנקר היא כמשב רוח מרענן לא רק במערך תערוכות הבוגרים כי אם בשדה האמנות השבע בארץ.

להמשיך לקרוא

חמישה אירועי אמנות לסופ"ש הקרוב 9-11.7.15

%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%aa%d7%9f-%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%9f-%d7%92%d7%9c%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9f
יונתן אולמן, גלריית בינימין

עונת התערוכות עומדת להסתיים ורגע לפני שכולנו יוצאים לפגרת קיץ, ונוטשים את סצנת האמנות לטובת בירות על החוף, יש כמה דברים מעניינים שקורים בשבועות הקרובים וכדאי להספיק ולראות.
להלן אירועי הסופ"ש הקרוב שאסור לפספס:

להספיק לראות את התערוכה היפה של גידי גילעם (הלא הוא Signor Gi) לפני שהיא ננעלת (יום אחרון: שבת, 11.7.15)
בתערוכה משולבים ציורי שמן, מיצב, איורים ועבודת וידאו, כולם באותו ניחוח מסתורי של גילעם. העבודות מתארות חברה שחוקה זייפנית ומורבידית המשתקפת גם באמנות הרחוב הייחודית שלו.
“Note to Self”, כיכר קדומים 8, יפו העתיקה. אוצרת: הגר בריל
אירוע פייסבוק

להמשיך לקרוא