ארכיון הקטגוריה: המלצות

להלי פרילינג, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון פתח תקווה

דומה ושונה. המלצות הסופ"ש 20-22.6

כמו טביעות אצבע, גם השפה האמנותית של שני אמנים היא אף פעם לא בדיוק זהה. גם אם שני האמנים עוסקים באותם נושאים ומביטים דרך משקפיים דומים על העולם, התוצאה תמיד תהיה שונה ולו במעט. תערוכות השבוע בוחנות את נקודות ההשקה האלה וחושפות אותם כמקומות בהם קסם מיוחד מתרחש.
במוזיאון פתח תקווה מחזור תערוכות חדש ומסקרן; גלריה נולובז חונכת חלל חדש בקריית המלאכה עם תערוכה זוגית שמסתבכת בסבך; במוזיאון בית ראובן אמן ותיק ומוערך משתף פעולה עם אביו כדי לחשוף הקשרים סמויים. ובפינת הבונוס – גלריה בארי מארחת פריוויו של אמני ואמניות החממה של צבע טרי.

שיהיה סופ"ש קריר ושקט,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

צדוק בן דוד, מתוך תערוכה זוגית עם משה בן דוד במוזיאון בית ראובן, תל אביב

צדוק בן דוד, מתוך תערוכה זוגית עם משה בן דוד במוזיאון בית ראובן, תל אביב

מחזור תערוכות חדש במוזיאון פתח תקווה
לכבוד הקיץ שהגיע ייפתח במוזיאון פתח תקווה מחזור תערוכות חדש של כמה אמנים ואמניות מעולים ששוברים את תפיסת הקיץ המנומנם בדרך כלל. את עינינו תפסו במיוחד שתי תערוכות.
תערוכת יחיד של האמן הותיק והמשובח צבי טולקובסקי, היא תמיד סיבה למסיבה, בודאי תערוכת יחיד מקיפה במוזיאון. יצירתו של טולקובסקי מתפתחת כבר יותר מחמישים שנה, אבל נראית רעננה ורלבנטית כמו של אמן צעיר ובועט. בכל זאת שלא כמו רוב האמנים הצעירים, טולקובסקי מגיע עם מעמקים של ידע, הקשרים ויכולות טכניות שכבר אינן שגורות כל כך, כמו יצירת נייר בעבודת יד וטיפול מסורתי במצע הציורי – הנושאים לעומת זאת שובבים וחצופים ומתכתבים עם תרבות פופולרית, קומיקס והיסטוריה של האמנות והכל מתובל בהומור מקברי וחסר מעצורים. אוצרת: אירנה גורדון.
מבחינה דורית, להלי פרילינג היתה יכולה להיות נכדה של צבי טולקובסקי, אך נראה שהם חולקים עניין דומה בנקודות ההשקה שבין התרבות הפופולרית הנוצצת לבין מחוזות אפלוליים יותר של מוות ואימה. גם פרילינג עושה שימוש וירטואוזי בחומרים בלתי שגרתיים ויוצרת פסלים היפר ריאליסטיים של ספק גופות, ספק נערים ישנים שכבר הפכו למזוהים עמה. בתערוכה הנוכחית היא מזמינה אותנו לסוג של "מסיבת אבל" שנותנת למוות עטיפה נוצצת ופתיינית. אוצר: דוד פרנקל

באותו יום יפתחו במוזיאון גם תערוכות יחיד של דורון וולף, מור אפגין ומיכל שכנאי ותערוכת צילום קבוצתית המגיבה לאירועי שבעה באוקטובר שאוצרות אירנה גורדון, דנה אריאלי
אירוע פתיחה: יום שישי, 21.6, 11:00, מוזיאון פתח תקווה, רחוב ארלוזורוב 30, פתח תקווה
פרטים נוספים באתר המוזיאון

'שא רגלך מדוושת הגז: הפרפר חוצה את הכביש', תערוכה זוגית של נעמי מנדל והילה שפיצר. אוצרת: ורד נחמני
כבר מזמן לא היה לנו מתחרה כל כך חזק במשחק החביב עלינו – "שם התערוכה הכי מדליק של השנה" אבל עם שם כמו 'שא רגלך מדוושת הגז: הפרפר חוצה את הכביש', תערוכתן של נעמי מנדל והילה שפיצר מתברגת הישר לטופ. בעקבות פגישה מקרית, גילו שתי האמניות המעולות האלו כי שתיהן מביטות כבר תקופה ארוכה בסבך צמחיה ומציירות אותו, כל אחת בסגנונה המיוחד. השפות הציוריות של שפיצר ומנדל דומות ושונות. שפיצר עושה שימוש מתוחכם בצבעי פסטל כדי להגיע לרב שכבתיות שנותנת אשליה של עומק לצד צבע עז וזרחני ואילו ציורי הגואש של מנדל יוצרים אווירה כמעט קלסטרופובית ומזמינים אותנו להסתבך איתה בסבך. אפשר כמובן גם לראות את העיסוק של השתיים בסבך כמטאפורה על מצבנו הנוכחי בה נראה שאנחנו רק מסתבכים והולכים. וכך, תערוכה העוסקת בצמחיה בעלת שם הלקוח משיר של משוררת פינית מקבלת משמעויות פוליטיות אקטואליות. התערוכה משיקה את החלל החדש של גלריה נולובז בקריית המלאכה, במה שנראה כמו הגל הסופי של התרכזות כל הגלריות בעיר במתחם האהוב. בהצלחה!
אירוע פתיחה: יום חמישי 20.6, 20:00, גלריה נולובז, שביל המרץ 3 קומה 3, תל אביב
אירוע פייסבוק

'זיכרון גנטי', תערוכה זוגית של משה בן דוד וצדוק בן דוד. אוצרת: יעל גילעת
צדוק בן דוד הוא אמן ותיק ומוערך עם שפה אמנותית ייחודית ומובחנת – הוא יוצר מערכים גדולי מימדים ומרשימים של דימויים העשויים מחיתוכי מתכת מדויקים וריאליסטיים. כאשר מסתכלים מקרוב על האובייקטים העדינים העשויים מתכת עולה לראש המילה צורפות כי הם ממש נדמים לתכשיטים. בתערוכה חדשה במוזיאון בית ראובן נחשף כי למעשה מדובר פה במקרה של "התפוח לא נופל רחוק מהעץ" התערוכה מאחדת בין עבודותיהם של צדוק בן דוד ואביו משה – צורף העובד בשיטות ידניות ומסורתיות. החיבור הזה בין הבן שנמצא בחזית של האמנות העכשווית ומשתמש בשיטות טכנולוגיות מתקדמות כמו חיתוך לייזר ומיצבי וידאו עם התכשיטים המסורתיים שיצר אביו, נותן פרספקטיבה חדשה על היצירה של שניהם ואומר משהו יפה על הדרכים העדינות ופעמים רבות סמויות מן העין שהמקום ממנו הגענו משפיע על הדרך בה אנחנו רואים את העולם ויוצרים בתוכו. מרגש.
התערוכה תוצג החל מיום רביעי, 19.6, מוזיאון בית ראובן, רחוב ביאליק ,14 תל אביב
פרטים נוספים באתר המוזיאון

פינת הבונוס – פריוויו צבע טרי בגלריה בארי
יריד צבע טרי חוזר ולפי מיטב המסורת נערכת חשיפה מיוחדת לאמני ואמניות "החממה" בראשית דרכם. מחמם את הלב שהשנה תתארח תערוכת הפריוויו בחלל החדש והיפה של גלריה בארי בתל אביב. היריד הותיק מפנה כאן זרקור כפול – על אמנים ואמניות מבטיחים וגם על המפעל היפה והמרגש שהוא גלריה בארי המתחדשת. העבודות גם יוצעו למכירה במחיר אחיד ומיוחד כך שגם תוכלו להתחדש ביצירה מקורית ולתמוך באמנות. זריקת אופטימיות נחוצה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 20.6, 19:30, גלריה בארי, בית רומנו, דרך יפו 9, קומה 1, תל אביב
שימו לב – התערוכה פתוחה לסוף שבוע אחד בלבד – שעות הפתיחה: חמישי 19:30-23:00, שישי ושבת 10:00-18:00

הילה שפיצר, מתוך תערוכה זוגית עם נעמי מנדל בגלריה נולובז, תל אביב

הילה שפיצר, מתוך תערוכה זוגית עם נעמי מנדל בגלריה נולובז, תל אביב

דניאל צ'צ'יק מתוך תערוכת יחיד במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב

כאן לא כאן. המלצות הסופ"ש 18-20.1.2024

במערכון הקלאסי של רחוב סומסום, הילד התמים "רוצה להיות שם", הוא רץ הלוך ושוב אבל אף פעם לא מצליח "להיות שם" הוא תמיד תמיד כאן. אלה ימים קשים מאוד להיות כאן, משהו בלב מבקש לברוח – "להיות שם" – ולו לשעה קלה. בשבועות האחרונים כתבנו הרבה על אמנות אסקפיסטית שנותנת מפלט ובריחה, אבל תערוכות השבוע הן לא כאלה. תערוכות השבוע מביטות במציאות נכוחה אבל עושות זאת במבט עדין וחומל שמשאיר אותנו כאן אבל עוזר לנו לראות את הכאן הזה באור אחר.

במוזיאון ארץ ישראל מציג דניאל צ'צ'יק מבט צילומי שמפרק אבל בו זמנית גם ממקד; במוזיאון תל אביב מביט אורי גרשוני על בית חדש וישן; במרכז ההנצחה בטבעון הציור של מתן בן טולילה מייצר מרחב חלומי אבל גם מאוד מאוד קונקרטי. ואנחנו מוציאים סיור VIP מיוחד לונציה כי חייבים לנסות לנשום.

שיהיה סוף שבוע שקט ושיחזרו כולם וכולן בשלום ועכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

מתן בן טולילה. מתוך תערוכת יחיד במרכז ההנצחה בטבעון. צילום: יאיר חובב (פרט)

מתן בן טולילה. מתוך תערוכת יחיד במרכז ההנצחה בטבעון. צילום: יאיר חובב (פרט)

'אבק ודמעות', תערוכת יחיד של דניאל צ'צ'יק. אוצרת: סופי ברזון מקאי
בימים אלו, חלק מההודעות לעיתונות שאנחנו מקבלים על תערוכות מכילות את המשפט המצמרר – "היתה אמורה להיפתח בגלריה בבארי". מייד עולה בראש תמונתה של הגלריה בבארי שרופה עד היסוד והלב צונח, יש דימויים כאלה שישארו איתנו. הצלם דניאל צ'צ'יק – שתערוכתו שנפתחת השבוע במוזיאון ארץ ישראל היתה אמורה להפתח בגלריה בבארי – הוא מומחה ביצירת דימויים כאלה איקוניים, שנשארים. צ'צ'יק מצלם רגעים ואובייקטים ספציפיים, אבל דרך עדשת המצלמה שלו הם הופכים למופשטים ובעלי איכויות מיתולוגיות. הדימויים המפורקים של צ'צ'יק לא יכולים שלא להיראות בימים אלו כמו תיעוד של חורבות או אולי כמו נופי חלום אליהם אפשר להמלט בשעת הדחק. בשבוע שעבר המלצנו על תערוכת הצילום של סופי ברזון מקאי – האוצרת של גלריה בארי ואמנית מצוינת בעצמה. סופי אוצרת את התערוכה של דניאל צ'צ'יק ומעניין לחשוב על שני האמנים האלה, המשחקים בדימויים, עובדים יחד.
יקח כנראה עוד זמן רב עד שנצליח לראות אמנות בלי לחשוב עליה בהקשר של השבעה באוקטובר. טוב שיש אמנים כמו דניאל צ'צ'יק (וגם סופי ברזון מקאי) שיודעים לצקת לתוך כל זה יופי.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 18.1, 19:00, מוזיאון ארץ ישראל, רחוב חיים לבנון 2, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'אל מקום אחד', תערוכת יחיד של אורי גרשוני. אוצרת: דלית מתתיהו
בימים אלו נדמה שאין כמעט מי שלא חושב בצורה כזו או אחרת על הגירה. זה יכול להיות מי שמאמין שאין לנו ארץ אחרת ואחרים שכבר עשו את הסידורים המתאימים כדי לעבור למקום בתקווה למצוא שם שקט ושלווה. השאלה של מקום אחר – כן או לא מלווה אותנו, כך נראה משחר ההיסטוריה שלנו כעם. אורי גרשוני עבר עם משפחתו לספרד בשנים האחרונות ותערוכתו החדשה במוזיאון תל אביב מציגה מבט מפוצל על הבית שעזב ועל זה החדש שיצר לעצמו. גרשוני, בן לאחת ממשפחות האמנות הישראלית המכובדות ביותר, נדמה שבא חשבון בתערוכה זו עם הבית בו גדל. התערוכה מציגה צילומים של אדמה ומטוסים – קרקע ושמים – אלגוריה כנראה לתחושת הארעיות המגיעה עם הגירה. הבחירה לצלם את העבודות בתערוכה באמצעות מצלמות פשוטות השייכות לבנו הקטן מסמלות גם הן רצון להתחיל שוב בעיניים חדשות.
החל מיום רביעי, 17.1, מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'שיר ארץ', תערוכת יחיד של מתן בן-טולילה. אוצרת: מיכל שכנאי יעקבי
משהו מעניין קורה כאשר מביטים בציורים של מתן בן טולילה. הציורים מציגים נוף אבסטרקטי, חלומי, זר ומוזר – אך באותו זמן ברור מאוד שמדובר בנוף ישראלי. אולי זה האור הבהיר הנובע מהם ואולי זה מסוקי הקרב, בכל מקרה, אי אפשר לטעות. אם חושבים על זה, יש בזה משהו גם מאופיו של המקום הזה שבו אנחנו חיים – סוד קסמו ואולי גם שורש הטרגדיה שלו – שהוא חציו מקום ממשי וחציו חלום ופנטזיה. אבל לפני ואחרי הכל, מתן בן טולילה הוא צייר מחונן שיוצר קומפוזיציות מפעימות ומלאות צבע והשראה. התערוכה המקיפה במרכז ההנצחה בטבעון תציג ציורים מהעשור האחרון שנראים עכשיו באור חדש ולצידם עשרות רישומים שרבים מהם צוירו בימים אלו. צפו למראה חודרנית על רוח התקופה ובעיקר לחגיגה לחובבי הציור.
אירוע פתיחה: יום שישי, 19.1, 11:00, הגלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה קרית טבעון, רחוב המגדל, קרית טבעון
פרטים נוספים באתר הגלריה

סיור VIP מיוחד בביאנלה בונציה 28.4-1.5.24, 2-5.5.24
שני ורנר, מייסדת ומנהלת Talking Art ביחד עם ענת מרוק כהן, אמנית ומעצבת מולטימדיה שחיה כיום בפריז וגרה בעבר בונציה. רקמו יחד סיור מיוחד במינו לרגל הביאנלה בונציה. זהו סיור שינוע בין ישן וחדש, בין הביאנלה שמייצגת את הקצה העכשווי למסורת והשימור, וההיסטוריה של ונציה.
בסיור המיוחד הזה, שמספר המשתתפים בו מוגבל מאוד, נפגוש אמנים מקומיים, נבקר במתחמי אמנות שסגורים לקהל, ועוד כל מני הפתעות שאפשר לחוות רק עם מי שמכירים את העיר המסתורית הזו מבפנים.
הצטרפו אל שני וענת לחוויה חד פעמית בין הסמטאות והתעלות – כל הפרטים בקישור
להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

אורי גרשוני, מתוך תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב. צילום באדיבות האמן וגלריה שלוש לאמנות עכשווית, תל-אביב

אורי גרשוני, מתוך תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב. צילום באדיבות האמן וגלריה שלוש לאמנות עכשווית, תל-אביב

אמנות בדרום הארץ. המלצות הסופ"ש 5-7.10

החגים הבלתי נגמרים גורמים לדלילות מסויימת בחזית הפתיחות החדשות וזה זמן אידאלי אם כן לצאת שוב לטיול דרומה בעקבות אמנות מעולה. למרבה השמחה, כל התערוכות בהמלצות השבוע הן לא רק "על הדרך" אלא מעולות ומצדיקות נסיעה מיוחדת בפני עצמן. כולן גם מספרות, באמצעים אמנותיים ופואטיים, סיפורים של מקום וזמן ולכן מתאימות מאוד גם לאוירת טיול.

בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי מציגה איילת השחר כהן דיוקן של מקום דרך שיטוט בספריה; בגלריה בקיבוץ בארי יוצרת אסנת בן דב שירה צילומית; ובבאר שבע חושף אליהו אריק בוקובזה את סיפורה האישי של משפחתו ודרכו את סיפורה של קהילה שלמה. בגזרה האישית שלנו, אנחנו מתרגשים להשיק סיור גלריות בעיר חדשה – אתונה!

סוף שבוע נעים וחג שמח
שני ורנר וצוות Talking Art

איילת השחר כהן גלריה דנה

'הספריה החלופית', תערוכת יחיד של איילת השחר כהן. אוצרת: רווית הררי

איילת השחר כהן היא אמנית מלקטת – במהלך העבודה שלה היא מלקטת אובייקטים, תמונות, צמחים ואבנים יוצרת מהם קומפוזיציות ממשיות וצילומיות. באמצעות הליקוט יוצרת לנו השחר כהן סוג של דיוקן סביבתי של האיזור בו יצאה לשיטוט והיא מציגה לנו אותו דרך הפילטר האישי שלה. תערוכתה הנוכחית מוצגת בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי שחוגג 80 להיווסדו. שם היא יוצאת לשיטוט ליקוט בספריה הקיבוצית בשיתוף עם הספרנית המיתולגית שגם היא חוגגת 80 השנה. השיטוט הזה מביא לנו דיוקן אמנותי של הקיבוץ דרך הספרים והאובייקטים השמורים בספרייה. ההיסטוריה של יד מרדכי שזורה בהיסטוריה של המדינה והעם וכך גם התערוכה הזו מספקת לנו תמונה היסטורית פואטית של מה שהיה ומה שעכשיו.

גלריה דנה, קיבוץ יד מרדכי.
שעות פתיחה: ימי רביעי ושישי: 11:00-14:00, ימי שבת וחג: 11:00-16:00

פרטים נוספים בעמוד הגלריה בפייסבוק

'צֵל שֶׁל צִפּוֹר חוֹלֶפֶת', תערוכת יחיד של אסנת בן דב. אוצרת: סופי ברזון מקאי

יש ציירים שמבקשים לדמות את הציורים שלהם לצילום. הצלמת אסנת בן דב לעומת זאת יוצרת צילום שנשען על מסורת ציורי טבע דומם אירופאים. תחילת דרכה של בן דב היא בצילום מזון, ולא מפתיע שהמשיכה הזו ממשיכה גם עכשיו גם ברשימת האובייקטים המצולמים. אבל באמצעים הבסיסיים של הצילום מצליחה בן דב להטמיר אותם לשירה מצולמת של ממש. על שולחנות גסים ופשוטים למראה ברחבי הבית פורשת בן דב את מרכולתה. קצת כמו בבישול, היא עושה שימוש בזמן, טמפרטורה וערבוב מדויק כדי להביא לתוצאות מפעימות. לפעמים כל מה שצריך זה שילוב של שני אובייקטים צנועים כמו חציל ומטפחת לבנה כדי לספר סיפור חידתי ומסתורי. נראה שבן דב מחזירה את הכבוד האבוד לז'אנר הטבע הדומם העתיק ומצליחה לצקת יופי ומשמעות לתוך היום יום הבנאלי.

התערוכה מציגה עד  14.10 בגלריה בקיבוץ בארי. שעות פתיחה: שני, רביעי וחמישי: 10:00-14:00, חמישי גם: 17:00-19:00, שישי: 09:00-13:00, שבת 11:00-14:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

'עניין משפחתי', תערוכת יחיד של אליהו אריק בוקובזה. אוצרת: שרון לאור סירק

במוזיאון המיוחד לתרבות האסלאם ועמי המזרח, מציג אליהו אריק בוקובזה תערוכה שמספרת את סיפורה של משפחתו ודרכו את הסיפור של עלייתה מתוניסיה ושל העליות הגדולות מצפון אפריקה וארצות המזרח בכלל. בוקובזה עושה בתערוכה הזו מהלך משולב בין תצוגה כמו פולקלוריסטית של חפצים ממשיים שהביאה משפחתו מתוניס אותם הוא מציג לצד עבודות ציור ופיסול שיצר בעצמו. בוקובזה לא הסתפק בחפצים שהביאה משפחתו אלא הזמין גם יוצאי תוניסיה אחרים להציג את החפצים אותם הביאו משפחותיהם בעת העליה לארץ. כך נוצרה תערוכה שמהלכת בין האישי לציבורי, בין הסיפור של משפחה אחת לבין סיפורה של קהילה ותרבות. עבודתו של אליהו אריק בוקובזה היא אידאלית לצורך משימה שכזו – הסגנון הפופי כמו ילדותי של עבודותיו, שהפך כבר לסימן ההיכר המובהק שלו, מאפשר לו להעביר מסרים מורכבים ולעיתים לא פשוטים לבליעה במעטפת מתוקה וצבעונית שחודרת מתחת להגנותיו של הצופה ולעורר הזדהות.

התערוכה מוצגת עד מאי 2024 במוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, רחוב העצמאות 60, באר שבע
שעות פתיחה: שני, שלישי וחמישי: 16:00-10:00, רביעי: 19:00-12:00, שישי ושבת: 14:00-10:00/
פרטים נוספים באתר התערוכה
כמובן שאם הגענו כבר לבאר שבע, חובה לבקר גם בתערוכתה של נירית טקלה במוזיאון הנגב, עליה המלצנו בשבוע שעבר. מוזמנים לקרוא את ההמלצה בקישור 

סיור גלריות חדש באתונה, בהדרכת לא אחרת מאשר שני ורנר!
סיור ראשון ביום חמישי 19.10

כמו דברים רבים באתונה, גם עולם האמנות המקומי נע במתח שבין הישן והחדש, בין העכשווי למודרני, בין עושר לעוני, בין הדור השמרני והממוסד לדור הצעיר שמבקש ליצור לעצמו עתיד עצמאי.
כאשר בתוך כל זאת מתלווה כמעט תמיד איזו התרפקות נוסטלגית על העבר ההירואי של היוונים שהסממנים שלו שזורים בכל תוואי בעיר והוא ללא ספק הסיבה העיקרית לפופולריות שלה.
בשכונות השונות של מרכז העיר ישנם כמה מרכזי אמנות שלכל אחד מהם אופי שונה וכולם מבטאים את אותם מתחים.
הסיור שלנו יצא בכל פעם לשכונה אחרת, ביחס לתערוכות המוצגות.
אם אתם באתונה, או מכירים כאלה שנוסעים בזמן הקרוב, קחו הפסקה מהטברנות והבטן גב ובואו לגלות את סצינת אמנות העשירה של העיר!

פרטים והרשמה בקישור 

אסנת בן דב בגלריה של קיבוץ בארי

אפשר גם יחד. המלצות הסופ"ש 4-6.5

המילה יחד הפכה לטעונה במיוחד בחודשים האחרונים. נראה שבתוכה נמצא גם גרעין הפורענות, של שותפים שאולי כבר לא רוצים בחברתם אלה של אלה וגם גרעין של תקווה – עם ציבור שמתאחד במטרה להאבק על עקרונותיו. גם באמנות, המילה יחד היא טעונה ונראה שאמנים ואמניות חיים את המתח המתמיד שבין אינדיבידואליזם בדלני לבין שיתופי פעולה פוריים. תערוכות השבוע נוצרו מתוך שיתופי פעולה מקריים או מכוונים והתוצאה תמיד מעניינת ונוגעת ללב.

בגלריה נגא מציגים השכנים הותיקים לסטודיו דגנית ברסט ויצחק ליבנה תוצאות של שיתוף פעולה; במוזיאון בת ים נכנסים ארבעה ל"פרדס" האמנותי ומי יודע איך יצאו; בקרן דינה רקאנטי מוצגת לראשונה תערוכה משותפת לאמנית המוערכת יחד עם אמן עכשוי. ובפינת הבונוס יריד ספרי האמנות של ארטפורט.
שיהיה סופ"ש של ביחד,
שני ורנר וצוות Talking Art

אדם ליף, מתוך תערוכה זוגית יחד עם דינה רקאנטי, קרן רקאנטי, הרצליה. צילום: אביתר הרשטיק

אדם ליף, מתוך תערוכה זוגית יחד עם דינה רקאנטי, קרן רקאנטי, הרצליה. צילום: אביתר הרשטיק

'ברסט ליבנה ושות", תערוכה זוגית של דגנית ברסט ויצחק ליבנה
על פי האתוס של האמנות המודרנית, כל אמן הוא יישות עצמאית שאינה תלויה בדבר. האמנות הגדולה, לפי המיתוס הזה, תישאר אותה אמנות גם אם תיווצר במרתף טחוב, או בסטודיו רחב ידיים ומואר. בפועל, אנחנו כבר יודעים שזה לא נכון. אמנים, כמו כל אחד מאיתנו, נתונים להשפעת הסביבה והאנשים הסובבים אותנו. אולי אפילו להפך – אמנים אפילו קשובים יותר לסביבתם ומגיבים אליה באמנותם כל הזמן. המחקר מראה למשל שאפילו ורמיר הגדול שינה את מימדיהם של ציוריו על פי גודל הסטודיו שבו עבד באותה תקופה. תערוכה חדשה של שני האמנים המוערכים יצחק ליבנה ודגנית ברסט חוקרת בדיוק את ההשפעות ההדדיות האלו. ברסט וליבנה הם שכנים לסטודיו כבר שני עשורים – כל אחד מהם כמובן חצב דרך ייחודית מאוד משלו באמנות הישראלית, אך בתערוכתם המשותפת החדשה מוצגות עבודות שנוצרו אחרי שברסט הזמינה את ליבנה לצייר על עבודות ישנות שלה. התוצר הוא הטוב שבשני העולמות.
אירוע פתיחה: יום שישי, 5.5, 12:00, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב

'אל תאמרו מים מים', תערוכה קבוצתית. אוצרת: הילה כהן-שניידרמן
לא בכל יום אנחנו מקבלים הודעה לעיתונות על תערוכה שמצהירה שהאמנים והאמניות המשתתפים בה "…מציגים פעולה אמנותית המבקשת (לחזור) חזרה אל גלי האחדות והאהבה." יפה נכון? מתי בפעם האחרונה ראינו את המילים "אחדות ואהבה" בטקסט אוצרותי? מרענן כמו מים במדבר ממש. בסצינה אמנותית שמואשמת לעתים קרובות בציניות וניתוק יש משהו נדיר ומרגש בהצהרת כוונות שכזו. ואולי זה בדיוק מה שדרוש לנו בימים טרופים אלו – אמנות שבלי להתפשר על הביקורתיות המושחזת גם מבקשת להשתמש בכוח המאחד והמנחם שלה. המהלך האוצרותי והאמנותי בתערוכה נשען על הסיפור התלמודי המסתורי על ארבעת החכמים שנכנסים לפרדס ומה עובר עליהם שם. חכמים וחכמות מאיתנו דרשו בסיפור ומשמעויותיו לאורך השנים. האוצרת הילה כהן-שניידרמן מחברת בין הכניסה לפרדס לבין התשוקה שכניסה לחלל האמנות תקיים בנו טרנספורמציה. היא חוקרת את הדרך בה אמנות מאפשרת לשהות בתוך רגעים קשים ומאתגרים מבלי להימלט מייד לציניות ואדישות, אלא לאפשר לעצמנו להרגיש באמת. התרגשנו.
בהשתתפות: משה גרשוני, רוני חג׳ג, אתי לוי, כנרת חיה מקס
אירוע פתיחה: יום שישי, 5.5, 12:00, מוזיאון בת ים, סטרומה 6, בת ים

'ליף/רקנאטי', תערוכה זוגית של אדם ליף ודינה רקאנטי. אוצרת: רותי אופק
דינה רקאנטי היתה אמנית מוערכת מאוד וכמה מעבודותיה מעטרות את המרחב הציבורי ברחבי הארץ. בשנותיה האחרונות חזרה לארץ אחרי שנים ארוכות של מגורים בארה"ב ונפתח לה כאן חלל תצוגה. אנחנו קפצנו על ההזדמנות לחוות את עבודותיה במרוכז והוצאנו לשם סיורים של התוכנית השנתית. למרבה מזלנו הטוב הספקנו אפילו לפגוש את האמנית בכבודה ובעצמה למפגש מרגש, מעשיר ומחכים. ברוח המפגשים המרגשים תפתח השבוע בחלל התצוגה של קרן רקאנטי תערוכה משותפת של עבודותיה של האמנית יחד עם עבודותיו של האמן אדם ליף. זוהי תערוכה ראשונה מסוגה בקרן המשלבת בין עבודותיה של רקאנטי לעבודותיו של אמן עכשווי ואנחנו מקווים שזוהי תחילתה של מסורת מבורכת במקום שתאיר את ההשפעות הישירות והעקיפות של עבודתה על האמנות המקומית. ליף מציג בתערוכה בין השאר סדרה ייחודית של צבעי שמן על יציקות גבס המעבירות באופן יפה ונוגה ללב את האור הים תיכוני הבוהק. שעות הפתיחה במקום לא מאוד ידידותיות יש לציין, אבל יש דברים ששווה להתאמץ בשבילם ומומלץ לעקוב אחר אירועים מיוחדים שיתקיימו במהלך התערוכה.
אירוע פתיחה: יום שישי, 5.5, 11:00, קרן דינה רקנאטי, דוד המלך 1, בניין הפורום, קומה 1-, הרצליה
התערוכה תהיה פתוחה גם ביום שבת 6.5 בשעות 14:00-11:00 ולאחר מכן רק בימי שלישי 14:00-11:00
ניתן לתאם מראש ביקור במועדים אחרים

פינת הבונוס – יריד ספרי האמנות של ארטפורט
אחד האירועים המשמחים ביותר בלוח השנה האמנותי המקומי – יריד ספרי האמנות של ארטפורט חוזר וכרגיל הוא מלא כל טוב. השילוב של אמנות, ספרים ואירועים מיוחדים הוא בלתי מנוצח וכשהכל נעשה בהקפדה והסטייל של ארטפורט, אז זו בכלל חגיגה. השנה גם אלעד רוזן שלנו משיק ביריד ספר אמן המוקדש כולו גלידות מזרח אירופאיות, לא פחות ולא יותר. יהיה מתוק.
אירוע פייסבוק

כנרת חיה מקס, מתוך תערוכה במוזיאון בת ים

כנרת חיה מקס, מתוך תערוכה במוזיאון בת ים

חן תעוז, מתוך 'רקמת אור', תערוכת יחיד במכון הטכנולוגי בחולון. צילום: יניב גבאי

גם וגם. המלצות הסופ"ש 10-12.11

אוצרות וחינוך, אמנות ועיצוב – אמני תערוכות השבוע לא רוצים להחליט או-או, אלא מעדיפים לבחור גם וגם. אם פעם יציבות והתמחות היו תכונות מעוררות הערכה שהועלו על נס, כיום כל המגוון הרי זה משובח. בעולם שכולו נזיל והיברידי, נראה שהיכולת להיות בכמה מקומות והקשרים בו זמנית היא הכרחית כדי להשאר רלבנטי בתוך מציאות משתנה.

בבית בנימיני תערוכת תכשיטים שהולכת הכי רחוק מהצורף הממוצע; במשכן לאמנות בעין חרוד מחזור תערוכות המוקדש למשפחת האמנים אבו שקרה; בגלריה ויטרינה בחולון תערוכה למעצבת (ומדריכתנו המהוללת) חן תעוז. ובהמלצת הלוקאלז, אגדת הציור גאורג בזליץ בלונדון.

שיהיה סופ"ש גם נעים וגם רגוע,
שני ורנר וצוות Talking Art

סעיד אבו שקרה, מתוך 'רוח האדם, רוח המקום', תערוכה קבוצתית במשכן לאמנות בעין חרוד. צילום: יגאל פרדו

סעיד אבו שקרה, מתוך 'רוח האדם, רוח המקום', תערוכה קבוצתית במשכן לאמנות בעין חרוד. צילום: יגאל פרדו

'אוטופיסטים פנטזיסטים', תערוכה קבוצתית. אוצרות: עינת לידר ושחר כהן
אפרופו כותרת ההמלצות השבוע, בית בנימיני, המרכז המוצלח לקרמיקה עכשווית בקריית המלאכה, הוא ממלכת הגם וגם. גם עיסוק בחומר קרמי ובטכניקה וגם התעמקות בהיסטוריה, תאוריה ורעיונות. גם שורשים עמוקים בעולם העיצוב וגם יד על הדופק של האמנות העכשווית. בקיצור, בדיוק מה שאנחנו אוהבים. כעת מוצגת בבית בנימיני תערוכה קבוצתית גדולה שסוקרת את עולם התכשיטים וקישוט הגוף העכשווי. אבל לא מדובר בשרשרת זהב שקונים בקניון, אלא בצלילה לעולם המרתק והרדיקלי של תכשיטים פיסוליים, הרחבות גוף וחשיבה קונספטואלית על הגבול המטושטש בין אדם לעולם שסביבו. כמצופה מממלכת גם וגם, התערוכה מציגה אובייקטים מוחשיים, אבל גם צילום, וידאו ומדיות אחרות בשילוב שמתחיל מהקרוב והיומיומי ועף לממלכות הסוריאליזם והביזאר.
באותו ערב תפתח בבית בנימיני גם תערוכה זוגית של חנאן אבו חוסיין ובתיה מלכא
אירוע פתיחה: יום חמישי, 10.11, 19:30, בית בנימיני, רחוב העמל 17, תל אביב
אירוע פייסבוק

'רוח האדם, רוח המקום', מחזור תערוכות יחיד. אוצרים: גליה בר אור וחוסני אלח'טיב שחאדה
יש כמה משפחות אמנות בסצינה המקומית, כאלה שמורכבות מדורות של אמנים שפועלים בנפרד, אך מתוך קרבה שיש אותה רק במשפחות. עם זאת, נדיר למצוא שושלת של ממש כמו משפחת אבו שקרה. אחים, דודים ובני דודים, בני משפחת אבו שקרה עומדים בצמתים המשמעותיים של אמנות ישראלית, היסטוריה פלסטינית והקשרים המורכבים ביניהם. יחודם של בני המשפחה הזו הוא המחויבות שלהם – לצד העשיה האמנותית הענפה, גם לעשיה חינוכית, חברתית ואוצרותית. האחים סעיד ופריד הקימו את הגלריה לאמנות באום אל פחם שהיא במה מרכזית ומוערכת של אמנות פלסטינית-ישראלית עכשווית  וגשר של ממש בין אמנים ותרבויות. הבחירה של המשכן לאמנות בעין חרוד, אחד ממוסדות האמנות הותיקים והחשובים בארץ, להציג מחזור תערוכות רטרוספקטיבי ומקיף כזה למשפחת האמנים החשובה הזו היא הצהרה חשובה של שיתוף ואחווה, דווקא בימים בהם נראה שיש מי שמבקש להגביה את החומות. מרגש וחשוב.
מציגים: ווליד, סעיד, פריד, עאסם וכרים אבו-שקרה
אירוע פתיחה: יום שבת, 12.11, משכן לאמנות, עין חרוד

'רקמת אור', תערוכת יחיד של חן תעוז. אוצרת: ד"ר דליה מנור
לא היה לנו קשה להתאהב במעצבת חן תעוז. אחרי ביקור תמים בסטודיו העיצוב שלה, היה לנו ברור שאנחנו חייבים את חן איתנו. ובאמת יצרנו יחד עם חן סיורי עיצוב, אמנות ואדריכלות שגורפים מחמאות. אבל לפני היותה מדריכה מצוינת וידענית, חן היא מעצבת תעשייתית מוכשרת ומוערכת עם התמחות בגופי תאורה פיסוליים שכמו הסיורים שלה נעים על התפר שבין עיצוב לאמנות. קו התפר המעניין הזה מסביר גם את התערוכה הזו שנפתחת בשבוע הבא ביום רביעי. התערוכה תתקיים בגלריה 'ויטרינה' של המכון הטכנולוגי בחולון ואוצרת אותה ד"ר דליה מנור, שהיא אחת האוצרות והחוקרות הנחשבות בארץ. השילוב הזה בין עיצוב מתקדם לבין החזית של האמנות העכשווית ממקם את עבודותיה של חן בתוך הקשר חדש ומרתק. בהצלחה חן!
באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של רות אדלר
אירוע פתיחה: יום רביעי, 16.11, גלריה ויטרינה, המכון הטכנולוגי חולון בניין 6, יעקב פיכמן 18, חולון

המלצת הלוקאלז – לונדון
גאורג בזליץ הוא אגדה חיה בקרב חובבי הציור של העשורים האחרונים. הצייר הגרמני החשוב הוא דמות מפתח בחזרתו של הציור לכיוון הפיגורטיבי בשנות השבעים והשמונים, אחרי שנים שהמופשט שלט בכיפה. ציור אקספרסיבי לא מתחנף ודימויים שלעתים קרובות מצוירים הפוך, הופכים את בזליץ לילד הרע של עולם ציור – גם בגיל 84
התערוכה מוצגת עד 26.11 בגלריה Skarstedt

בכתובת: Skarstedt Gallery, 8 Bennet Street London
פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון בקרוב ורוצים להכיר כמה מהגלריות הטובות בעולם? הצטרפו ללוקאלז שלנו לסיור במרכז הגלריות של העיר.

הכנסו לקישור ובחרו סיור

חסן כורד, מתוך 'אוטופיסטים פנטזיסטים', תערוכה קבוצתית בבית בנימיני, תל אביב. צילום: אכרם דוויק

חסן כורד, מתוך 'אוטופיסטים פנטזיסטים', תערוכה קבוצתית בבית בנימיני, תל אביב. צילום: אכרם דוויק

מה כדאי לראות בצבע טרי. המלצות הסופ"ש 21-23.10

סוף סוף הוא חוזר במהדורה אמיתית ולא וירטואלית! בסופ"ש הקרוב מגיע אחד מאירועי הענק של עולם האמנות המקומי – יריד צבע טרי. יריד האמנות הראשון של ישראל כבר קיים יותר מעשור ומעצב במידה רבה את פניה של סצנת האמנות הישראלית. אפשר לחשוב עליו הרבה דברים אבל להתעלם בהחלט אי אפשר.
השבוע השתתפנו בסיור העיתונאים ונחשפנו לכל מה שמתוכנן ביריד השנה – המלצות השבוע מוקדשות למה שתפס את עינינו במיוחד.
כמו בשבוע שעבר וכמו בכל אירוע אמנות ענקי שכזה, אנחנו ממליצים גם להיעזר באתר היריד כדי למצוא את הדברים שמעניינים אתכם במיוחד ובמקרה הזה גם יש לרכוש כרטיסים וכדאי לעשות זאת מראש בכדי להימנע מהתורים בקישור
יאללה, שיהיה סופ"ש מהמם ומלא אמנות יפה ומעניינת,
שני ורנר וצוות Talking Art

נדין בר נוי, בית הספר לאמנות, מכללת ספיר

חממת האמנים העצמאיים
גולת הכותרת של היריד, והיא תמיד מקום טוב לראות את דור העתיד של האמנות המקומית. יש ביניהם שכבר עשו את צעדיהם הראשונים בעולם הגלריות וכאלה שזוהי להם התצוגה המשמעותית הראשונה אחרי בית הספר לאמנות. אלה הנבחרים שלנו:

אלנה צרטי שטיין במה שהיתה אחת התערוכות שהכי אהבנו השנה, צרטי שטיין העבירה את החלל הצנוע של גלריה פי8 טרנספורמציה מוחלטת עם ציורי פרסקו על הקירות, חול במקום רצפה ועץ במרכז הגלריה. גם כאן היא מביאה את הטאץ' המיוחד שלה שמשלב בין עתיק לחדיש ויוצרת קיר עבודות מצוירות על שטיחים, שאפשר היה לדמות שהוא מעטר ארמון רנסנסי באירופה.
עומר שך גם מהעבודות של שך נושבת רוח של ישן מול חדש עם חומריות שנעה בין ציורי קיר עתיקים לציור המודרניסטי של תחילת המאה העשרים. עם זאת ההומור והשובבות הנוכחים בציורים עם שמות עבודות כמו "רצפת האגן" מביאים את העבודות עמוק אל הכאן והעכשיו.
אילה צור לכל אורך היריד ובמיוחד בחממת האמנים העצמאיים עוברת כחוט השני מגמה של שילוב מדיומים ושימוש בטכניקות בלתי צפויות, ובמיוחד כאלה שקשורות לטקסטיל. דוגמא מעניינת הם האובייקטים של אילה צור העשויים פורצלן שנרקמו לתוכו חוטים צבעוניים והתוצאה שברירית, עדינה ויפה להפליא.
גלריות ופרוייקטים
בפי שציינו, אחת המגמות הבולטות בעולם האמנות העכשווי – וגם ביריד, היא הזליגה בין עולמות העיצוב, האמנות והקראפט. בתוך כך שימוש בחומרים המגיעים מכל העולמות השונים הללו.
עבודתה של נדין בר נוי היא מלאכת מחשבת עדינה של ניקוב חורים בקופסאות אור מצוירות ושילוב של גזירי נייר ורדי מייד. בביתן שהוקדש לה בתמיכתו של ביה"ס לאמנות ספיר, היא יוצרת מיצב באמצעותו היא מכניסה אותנו לתוך ההיסטוריה המשפחתית והאישית שלה.
"ככל שכפות רגליי ישאו אותי" פרוייקט חברתי בתמיכת צבע טרי של עומר פולק, נעמה זהר ומרכז "אהטה" שיתוף פעולה מרתק ומרגש בין צמד יוצרים לבין מרכז למלאכות אתיופיות מסורתיות יצר אובייקטים קלועים שהם בין ריהוט לפיסול וחוקרים את הרעיון של הליכה ותנועה.

עם כל השפע הזה, נדמה לנו שהשנה דווקא שווה לשים את הדגש על אגף העיצוב
ברור שבחלק זה של היריד הרוח "המסחרית" בולטת יותר, אבל האוצרות המוקפדת הצליחה ליצור תחושה של שיק אירופאי שרק בשבילו שווה להשקיע זמן באגף העיצוב. מציגים שם מעצבים ומעצבות שזו כנראה הזדמנות אחרונה לרכוש את עבודותיהם במחיר שווה לכל נפש לפני שהמקפצה של היריד מרימה אותם לשמים.

זהו, מקווים שעשינו לכם חשק. יש עוד המון מה לראות – שיהיה יריד מוצלח

פינת הבונוס – המלצה מעבר לים: יריד האמנות FIAC בפריז
מיריד האמנות החשוב בארץ לאחד מהחשובים בעולם שמתקיים השנה בדיוק באותו זמן, רק בפריז.
אם בהמלצות על צבע טרי היריעה צרה מלהכיל את כל המתרחש, הרי שלנסות להכניס אירוע מפלצתי כמו FIAC לפינת הבונוס הקצרה זו כבר כמעט חוצפה מצידנו. אם התמזל מזלכם להיות בפריז בסוף השבוע, אז קודם כל תדעו שאנחנו מקנאים ושנית תנו מבט באתר היריד וקחו לכם יום ללכת בו לאיבוד.
איפה ומתי: חמישי-ראשון, 21-24.10, Av. Pierre Loti, Grand Palais Éphémère, פריז
(שימו לב שלא מדובר בגראנד פאלה הרגיל)
להזמנת כרטיסים. כל הפרטים באתר היריד

"ככל שכפות רגליי ישאו אותי"

אוהבים אמנות, מדברים אמנות. המלצות הסופ"ש 14-16.10

בשבילנו, אירועי "אוהבים אמנות" הם סוג של "החג שאחרי החגים". הפסטיבל שחוזר כל שנה בסתיו הוא חגיגה אמיתית של אמנות ויצירתיות שמציגה את המנעד הרחב של העושר האמנותי בתל אביב. עשרות רבות של סטודיות פתוחים, פרויקטים שנוצרו במיוחד לפסטיבל, תערוכות לוויין רבות, סדנאות בשיתוף הקהל וכמובן סיורים שאנחנו המפעילים הרשמיים שלהם. המון אופציות לאורך סוף שבוע עמוס במיוחד.
כמו תמיד באירועים מסוג זה אנחנו יכולים לתת רק טעימה של דברים שתפסו את עינינו ואנחנו ממליצים לכם להכנס לאתר הפסטיבל, לבחון את האירועים השונים ולבנות לעצמכם תוכנית. השנה יצרו מארגני הפסטיבל גם מפה אינטראקטיבית מיוחדת שתאפשר לכם לנווט בקלות וביעילות בין מוקדי ההתרחשות השונים.

הסיורים הרשמיים פתוחים רק לתושבי תל אביב בשיתוף עם עיריית תל אביב ודיגיתל (בחינם!) הכנסו לקישור לפרטים והרשמה

כדי לא לקפח את חברינו וחברותינו שמחוץ לעיר, פתחנו סיור נוסף בתערוכה המרכזית של "אוהבים אמנות" במחיר מיוחד – הכנסו לקישור להרשמה.

כל הפרטים באתר הפסטיבל בקישור. מפה אינטראקטיבית עם כל מוקדי ההתרחשות בקישור

תהנו!

שני ורנר וצוות Talking Art

"הברביזון החדש מציירות נשים", תערוכה וסשן ציור של חברות הברביזון החדש

"רודפי מדרכות", התערוכה המרכזית של אירועי אוהבים אמנות. אוצרים: יואב וינפלד ועומר שיזף
התערוכה המרכזית של אוהבים אמנות בוחרת לחגוג סממן של העיר שיש לשער שבברושורים התיירותיים של העיר מעדיפים להצניע – הפרטאץ'. כל מי שביקר בתל אביב יודע שלמרות החזות הנוצצת וההייטקית שהיא מנסה לשוות לעצמה, לא צריך לחפור עמוק מתחת לפני השטח כדי לגלות את התפרים והטלאים שהעיר מורכבת מהם. אוצרי התערוכה מכוונים את הזרקור אל החיבורים הזמניים, השילובים הלא צפויים והצירופים הבלתי אפשריים, שהם הסמל האמיתי של תל אביב, עם כל הכבוד לעזריאלי.
התערוכה תתקיים בחלל הפתוח לאורך ציר פארק המסילה בדרום העיר.
בהשתתפות: נועה יפה, אנה ווילד, רון אסולין, שיר לוסקי, רלי דה פריס, יוסי מר‏־חיים, ניב גפני, ורה ולדימירסקי, יהונתן רון, אלי פטל, נעמה רוט, ילנה רוטנברג, נמרוד גרשוני, שירי טרקו, עוז זלוף, רועי כרמלי, אורי זמיר, פני הס יסעור, עופר לאופר, תכלת רם, ריינר פרוהסקה, נועה רשף, גיא זגורסקי, מור אפגין, דניאל גרוסמן ומתן דסקל, לי נבו, ולאד ננקה, רועי מנחם מרקוביץ', בנג'מין מץ.
איפה ומתי: יום חמישי 14.10, 18:00-23:00, יום שישי 15.10, 10:00-17:00, יום שבת 16.10, 10:00-23:00, פארק המסילה, פינס 42, תל אביב – יפו
פרטים נוספים בעמוד התערוכה

"הברביזון החדש מציירות נשים", תערוכה וסשן ציור של חברות הברביזון החדש. אוצר: אבי לובין
אחד הדברים היפים בקיומו של אירוע שנתי כמו "אוהבים אמנות" הוא דווקא היווצרותם של פרויקטים מתמשכים שנבנים משנה לשנה. דוגמא יפה היא התערוכה והפרוייקט של קבוצת הברביזון החדש שהחל כשאבי לובין – אוצר התערוכה המרכזית בשנה שעברה – הזמין אותן להשתתף בתערוכה שאצר ולצייר את עוברות האורח בתערוכה. ההזמנה הזו הולידה אוסף פורטרטים של נשים וכעת תערוכה של הפורטרטים האלו תנדוד בין חללי אמנות בארץ ותתחיל בסוף השבוע במרכז הקהילתי בנווה שאנן. במסגרת התערוכה יתקיים סשן ציור פורטרט לייב ואתן מוזמנות להצטייר על ידי אחת מחברות הקבוצה. שווה! ההשתתפות חינם בהרשמה מראש בקישור
חברות הברביזון החדש: נטליה זורבובה, אנה לוקשבסקי, אולגה קונדינה.
איפה ומתי: יום חמישי, 14.10, בין השעות 19:00-22:00, מרכז קהילתי הגר"א, רחוב הגר"א 26-28, תל אביב

"הכלה וצייד הפרפרים" מיצב שמע של אורי וויינשטיין, המבוסס על המחזה "הכלה וצייד הפרפרים" מאת נסים אלוני
"הכלה וצייד הפרפרים" הוא אחד המחזות האיקוניים ביותר של המחזאי נסים אלוני וכנראה אחד המחזות המבוצעים ביותר בעברית. אין כמעט מי שלמד תיאטרון בתיכון שלא עבר דרך המחזה הזה בשלב מסוים. השיחה הסוריאליסטית והנוגעת ללב בין צייד הפרפרים לכלה היא נכס צאן ברזל של הספרות העברית. כעת מקבלת הקלאסיקה הזו טיפול עכשווי בדמות מיצב שמע המורכב מזוג רמקולים – בידורית קריוקי שחורה ורמקול רצפתי לבן המוצבים על ספסל באחת מפינות הגן הבוטני בגן החורשות "ומנהלים שיחה" על אהבה ואכזבה ומה שנקרא החיים עצמם.
איפה ומתי: יום שבת, 16.10 בין השעות 11:00-18:00, הגן הבוטני בפארק החורשות, תל-אביב. מיקום מדויק בקישור

"ציירים החוצה!" סדנאות רישום וציור בפארק החורשות
לראות אמנות זה מצוין, לדבר אמנות זה נהדר, אבל עם כל הכבוד, החצי השני של שם הפסטיבל הוא "עושים אמנות", וזה בדיוק מה שאנחנו מוזמנים לעשות באירוע הזה. אחרי נסיון ראשון מוצלח בשנה שעברה, חוזרות סדנאות הציור והרישום במרחב הפתוח בפארק החורשות. תמורת סכום סמלי אפשר להצטרף לכמה מהשמות החמים ביותר בציור המקומי לסדנאות שלוקחות את התחום העתיק של ציור נוף ומצמידות אותו לכאן ולעכשיו. מבחר הסדנאות מציע מענה לכל רמות הנסיון והן מבטיחות להוציא את המשתתפים מאיזור הנוחות שלהם ולהעביר אותם חוויה של ממש. מומלץ, ולא רק בגלל שגם אלעד רוזן שלנו הוא אחד המנחים (אבל גם בגלל זה).
בהדרכת: אביטל כנעני, איזבלה וולובניק, אלעד רוזן, אנה לוקשבסקי, אתי יעקובי, הלל רומן, טליה קינן, יערה אורן, עידו מרקוס, שי יחזקאלי, רותי הלביץ כהן.
איפה ומתי: ימים שישי-שבת, לאורך כל היום בהתאם לסדנא אליה נרשמים. פארק החורשות, תל אביב
לרשימת הסדנאות והרשמה בקישור

פינת הבונוס: "מעבדת רחוב – סוכנות רעש"' תערוכה וקונצרטים בשיתוף הקהל
"סוכנות רעש" היא תוכנית רזידנסי המתמקדת במוזיקה חדשה, אמנות סאונד והקשר שלהן לקהילה, שפעלה במהלך השנה האחרונה. כעת נפתחת תערוכה שתציג את יצירות המשתתפים בדמות פרטיטורות גרפיות ובמסגרת התערוכה יוזמן הקהל להשתתף בביצוע היצירות יחד עם המלחינים והנגנים. אין צורך בידע או נסיון קודם ודרושים רק אומץ וחדוות התנסות.
איפה ומתי: יום חמישי, 14.10, 17:30-22:30, מיוזיק ספוט, יהודה הלוי 49, תל אביב
פרטים נוספים בקישור

גיא זגורסקי, מתוך התערוכה "רודפי מדרכות", פארק המסילה. תל אביב

זיכרון של קיץ. המלצות הסופ"ש 2-4.9

תקופת החגים המתקרבת, התקצרותו של היום, ריחות הסתיו הדקים שבאויר – נראה שזה זמן להתרפק על חוויות השנה החולפת ומבט קדימה אל השנה שעוד רגע מתחילה. תערוכות השבוע, כל אחת בדרכה, עוסקות בזיכרון ובעיבוד שלו.  זיכרון של אובדן ממשי ושובר לב, זיכרונותיו של אמן המביט אל הקריירה הלא שגרתית שלו, או "הזיכרון" של הדימוי המובחן בציור המופשט.

בגלריה אלפרד מציג ליאב מזרחי פרוייקט אישי-חברתי העוסק בעיבוד של אבל ואובדן באמצעות האמנות; בגלריה מאיה צוללת יערה אורן עמוק עוד יותר אל תוך מחוזות הציור המופשט; ובגלריה חזי כהן אמן הרחוב המצליח Klone מרגיש בבית אך שומר על ריחוק.

הסתיו המתקרב נותן את אותותיו גם בגזרה שלנו, שהרי זו העונה האהובה עלינו לסיורים. ספטמבר הוא החודש שלנו.
כך יצא שהחודש יש לנו שלושה סיורים להציע לכם, כל אחד מיוחד ושונה בדרכו.
כמו כן, ההרשמה לתכנית השנתית שלנו בעיצומה! שבע קבוצות כבר התמלאו – ממליצים שתשריינו את מקומכם בהקדם.

כל הפרטים על הסיורים הקרובים בקישור

אנחנו מאחלים שזיכרונות הקיץ הנעימים ימשיכו עמוק אל תוך השנה ולכל התלמידים והוריהם שנת לימודים מהנה, פורה ומעשירה.
שני ורנר וצוות Talking Art

"כרבולית" תערוכת יחיד של ליאב מזרחי. אוצרת: רויטל משעלי

ליאב מזרחי הוא אמן שתמיד התהליך מוביל אותו אל התוצר ולא להפך. בתערוכה הנוכחית בגלריה אלפרד נראה שהנטייה הזו מגיעה לשיא מרגש ונוגע ללב במיוחד. מזרחי יצא מתוך חוויה של אובדן אישי קורע לב – מותה של אימו כשהיה ילד – ואותה בחר לעבד דרך האמנות. הטכניקה הנבחרת היא לִבּוּד – טכניקה מסורתית בת אלפי שנים בה הופכים צמר טבעי לבד. מזרחי שחזר את מודעת האבל של אימו בלבד, שזהו מעשה מצמרר לכשעצמו. אך הוא לא הסתפק באובדן האישי שלו והזמין עשרות אנשים לסדנאות ליבוד בהן יצרו מודעות אבל ליקיריהם שאבדו. באמצעות המהלך הזה הפכה מודעת האבל מפיסת נייר מודפסת ולא אישית, לפריט ייחודי שמושקעת ביצירתו עבודה רבה המאפשרת גם עיבוד מזכך של האבל. המודעות כולן צורפו לשמיכת טלאים אחת בה הסיפורים האישיים נשזרים לסיפור אנושי אחד גדול. כוחה המרפא של האמנות במלוא הדרו.

מדי יום שבת בין השעות 11:00 – 13:00 בזמן הצגת התערוכה תתקיים סדנת ליבוד פתוחה לקהל בהנחיית ליאב מזרחי. המודעות המלובדות יתווספו לשמיכת הטלאים ויעשירו את התערוכה.

באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של עוז זלוף שאצרה רויטל משעלי.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.9, 20:00, גלריה אלפרד, סמטת שלוש 5, תל אביב. אירוע פייסבוק

"ביחד עם השמש", תערוכת יחיד של יערה אורן.  אוצרת: עפרה חרנ״ם

ציור מופשט זה בעיה – אולי יותר מכל זרם אמנותי, האבסטרקט הוא כנראה המטרה הקלה ביותר לאותם צופי אומנות הזועקים: "זאת אמנות??" או "ככה גם אני יודע לעשות!" ציור מופשט יכול להיראות קל מדי, לכאורה רק כמה כתמי צבע מונחים זה לצד זה בצורה רנדומלית. בכלל, כשציור לא מבוסס על דימוי קונקרטי איך אפשר לשפוט אותו ויותר חשוב – איך יודעים שהוא נגמר? מול השאלות האלה נראה שציור מופשט דווקא אינו "קל מדי" אלא בדיוק להפך. כדי לצאת מהסבך הזה צריכים אמן או אמנית ששולטים במדיום הציור על דקויותיו. כזו היא יערה אורן שתערוכה מקיפה של עבודותיה תתפרש על פני כל גלריה מאיה. אורן היא מאסטרית של צבע וקומפוזיציה ובתערוכתה הנוכחית היא מתרחקת עוד מהשענות על דימויים ממשיים וצוללת עמוק יותר אל מחוזות הדמיון והרגש ואל ציור שהולך ומתקלף משכבות ההגנה שלו אל עבר מופשט חד ומדוייק.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.9, 20:00, גלריה מאיה, שביל המרץ 2, תל אביב. אירוע פייסבוק

"אני זוכר את הצורה האנושית שלי", תערוכת יחיד של Klone

את Klone אין צורך להציג לקהל שוחרי האמנות המקומי, ודאי שלא לקוראי המדור הזה. Klone הוא אחת הדוגמאות המובהקות ביותר למעבר מוצלח של אמן רחוב מקירות העיר הקשוחים אל קירות הגלריה הלבנים והקרירים. עם זאת, מעניין לראות שלמרות שהמעבר הזה מהרחוב לגלריה הפך כבר למקובל מאוד ואמני רחוב הם כמה מהאמנים המצליחים ביותר בארץ ובודאי בעולם – עדיין שומרים אותם אמנים, במתכוון או שלא, על מידה של אאוטסיידריות ופעמים רבות עבודותיהם מביעות את הריחוק הזה. בתערוכה מוצג מגוון רחב של אובייקטים אמנותיים, מציור ופיסול עד שטיחים ואובייקטים מהסטודיו שמבקשים לשרטט דיוקן של האמן כנווד שהוא מצד אחד תלוש אך בו זמנית גם בבית בכל מקום אליו מגיע, יהיו אלה רחובות העיר, או מסדרונות עולם האמנות.

אירוע פתיחה: יום שישי, 3.9, 10:00-14:00, גלריה חזי כהן, לילינבלום 33, תל אביב. אירוע פייסבוק

ליאב מזרחי, לוח מודעות, צמר, 2021. גלריה אלפרד, תל אביב

נסגרת דלת, נפתח חלון. המלצות הסופ"ש 26-28.8

בעולם האמנות הקיץ מסמן בדרך כלל סיום שנה של תערוכות והמתנה לשנה הבאה. כך למשל, בגלריות נפתחות תערוכות קבוצתיות המבשרות את מכירות סוף השנה ובערים מסוימות בעולם הן אף יוצאות לפגרה. בעיצומו של קיץ לוהט זה, לא יכולנו שלא לחשוב שאולי זו הסיבה שכל התערוכות השבוע עוסקות במובן כזה או אחר בסוף של משהו, אך לשמחתנו גם בתחילתו של משהו אחר. אנחנו אוהבים את המסר האופטימי הזה שכל סוף הוא התחלה חדשה בודאי כשהוא מגיע מלווה בהרבה אמנות משובחת.
​בגלריה הלובי מציגים שגיא אזולאי ואליה כהן ציור החושף את הרובד העמוק הרוחש מתחת ליומיומי; בלוד יוצא לדרך פרוייקט המוזיאון הנודד של זומו בגרסא מחודשת ומרגשת; בארטפורט תערוכת הסיום של עוד מחזור מוצלח של תוכנית הרזידנסי היוקרתית; ובגלריה לוטן ביפו מציגות יזמיות האמנות ליטל מגידיש וג'וי ברנרד פרוייקט מסקרן.

שיהיה לכולנו סופ"ש של התחלות חדשות,
שני ורנר וצוות Talking Art

"סוף עונה", תערוכה זוגית של אליה כהן ושגיא אזולאי. אוצרת: אורית מור
עבור רובנו – שמורגלים כבר בעולם הצרכני של ימינו,  המונח "סוף עונה" שולח אותנו מיד להנחות ומבצעים מיוחדים ויש בו משהו חגיגי שאנחנו מצפים לו. אך בקריאה ליטרלית של צירוף המילים הזה המגיע למעשה מחילופי העונות, יש אווירה מרירה מתוקה של סוף של משהו וציפיה לתחילתו של משהו חדש. המשחק הזה בין היומיומי לבין המשמעויות שעומדות מאחוריו, קיים גם בעבודות של אליה כהן ובאלו של שגיא אזולאי. הוא בא לידי ביטוי ביכולת שלהם לצייר אובייקט בנאלי לחלוטין לכאורה, אך לעשות זאת בצורה שחושפת בו צד שאולי לא ראינו קודם. כך לדוגמא ציורי המפיות של אזולאי יוצרות מחווה לטבע הדומם הקלאסי דרך דוגמאות הירקות והפירות הטראשיים המופיעים על מגבות נייר ומטליות. גם כהן מציירת נושא קלאסי כמו צבעי השקיעה אך עושה זאת דווקא באמצעות חסימות והסתרות. שני ציירים מוצלחים שמשתלבים היטב יחד.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 26.8, 20:00, גלריה הלובי, ארלוזורוב 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

"זומו המפתן", תערוכת חוצות. אוצרת: מילנה גיצין-אדירם. אוצרי משנה: בר ירושלמי ושחר בן נון
אחרי שהושבת ונעצר בעקבות הסגרים וההגבלות, היה אמור המוזיאון הנודד להפתח באביב האחרון בתחנה החדשה שלו בלוד. המוצגים כבר הוצבו במרחב הציבורי בהתאם למגבלות הקורונה והכל היה מוכן, ואז הגיעו אירועי האלימות הקשים שהיכו בלוד ביתר שאת והכל התפרק – האירוע בוטל, יצירות האמנות פורקו וגם חלק מהצוות נפוץ לכל עבר. אך למרבה המזל אוצרת הפרוייקט מילנה גיצין-אדירם הצליחה לצאת מהיאוש, לאסוף סביבה צוות חדש ולקיים את הפרוייקט שוב בצורה שהולמת את המצב. את אמנות החוצות הבומבסטית מחליפות פעולות צנועות ומרגשות בחללי הכניסה לבניינים בלוד שנוצרו בשיתוף עם דייריהם ורוח של אופטימיות מרגשת שורה על הכל. פרוייקט המוזיאון הנייד של זומו היה תמיד מרשים ומעורר השראה, כעת הוא מתגלה כממש הכרחי וקריטי.
בהשתתפות: רינה אנגדו, מידד אליהו, יואב בראל, נירוונה דאבח, דוד דובשני, ליאת דניאלי, שיראל הורוויץ, מאיר טאטי, משה טרקה, אמירה פודי, אורן פישר, איתמר פלוג'ה, מוריה פלסקין, להלי פרילינג, חנא קובטי, אולגה קונדינה, טליה קינן וגיא שרף, איגור רבליס (klone yourself) רונן שהרבני, לילך שטיא
איפה ומתי: ימים רביעי-שבת, 25-28.8, לאורך ציר החשמונאים בלוד. ('המפתן' בווייז)
שעות פעילות: ד'-ה' מ-17:30- 21:30, שישי מ-11:00 – 17:00, מוצ"ש מ-20:00- 22:00.
אירוע פייסבוק
פרטים נוספים באתר הפרוייקט

'נונפיניטו', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ורדית גרוס
כמי שמחזיקה בתואר הלא רשמי של הרזידנסי האיכותי ביותר בארץ, תערוכות סיום המחזור של תוכנית שהות האמן 'ארטפורט' הן מקום טוב לראות מה מתרחש היום בקדמת הבמה של האמנות המקומית. בארטפורט יודעים לייצר תמהיל מדויק בין אמנים מבוססים, כוכבים עולים וכאלה שבשבילם מדובר בפלטפורמת מקפצה של ממש. ברוח התקופה, שורה על העבודות בתערוכה מידה של מלנכוליה – כמו הקברים שיוצרת שחר יהלום לפסלים שלה, או העיסוק המתמשך של כרם נאטור עם העולם העל טבעי. זו היתה שנה מוזרה להיות בה אמן ובודאי לשהות ברזידנסי שאמור להיות נקודת חיבור לשדה האמנות העולמי והפך לסוג של אי בודד. התוצאה היא תערוכה שמציעה יותר שאלות מאשר תשובות וזה מסקרן ומרתק.
בהשתתפות: שי-לי הורודי, שחר יהלום, אמיר יציב, רועי כהן, כרם נאטור ותכלת רם
איפה ומתי: החל מיום שישי, 27.8 (ללא אירוע פתיחה), ארטפורט, רחוב העמל 8, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס

Square 1, תערוכת פופ אפ קבוצתית. אוצרות: ליטל מגידיש וג'וי ברנרד
ליטל מגידיש וג'וי ברנרד הן יזמיות אמנות מהדור החדש והנחוץ כל כך כדי להזיז קדימה את סצינת האמנות המקומית הלוקה לעתים בשמרנות יתר. על התפר שבין מפיקות, עיתונאיות, אמניות ואוצרות, הן אינן מסתפקות בתווית אחת ופועלות בכמה זירות במקביל. בפרויקט חדש הן מזמינות אמנים מכל קצוות עולם האמנות המקומי להציג בפורמט אחיד ועל מצע של נייר את הגרסא שלהם לנקודת ההתחלה.
בערב הפתיחה יתקיימו הקראת שירה ומופע מחול
אירוע פתיחה: יום חמישי, 26.8, 20:00, לאחר מכן תהיה התערוכה פתוחה ביום שישי, 27.8, בשעות 10:00-16:00 וביום שבת, 28.8, בשעות 10:00-20:00 בלבד. גלריה לוטן, רחוב מזל אריה 19, יפו העתיקה
אירוע פייסבוק
עמוד האינסטגרם של הפרוייקט

דוד דובשני, מתוך פרוייקט "זומו", לוד

מה שיש, מה שהיה ומה שלא היה. המלצות הסופ"ש 22-24.7

נדמה שהגדרות הזמן שלנו השתנו בשנתיים האחרונות. לא רק שהחיים נחלקים ללפני ואחרי הקורונה, אלא גם מרגיש שהזמן עצמו נמתח ומתכווץ מחדש באופן שעוד לא התרגלנו אליו. כך או כך, התערוכות שבחרנו להמליץ עליהן השבוע נוגעות בעקיפין גם במושגי הזמן. בין אם בהחייאה נוסטלגית של עבודת אמנות קנונית, תערוכה שמוציאה לאור פרוייקטים גנוזים או אמן שנותן חיים חדשים לצעצועי ילדים שנשברו.
תערוכה בגלריה חנינא חושפת דווקא את הכשלונות בדרך אל הגשמת היצירה האמנותית; בגלריה רו ארט עבודתו של האמן המוערך דב הלר מקבלת חיים חדשים; בגלריה עינגע האמנית הצעירה מיה פרי ממשיכה את העיסוק הרגיש שלה בזכרון וטראומה; ובפינת הבונוס עיסוקו של איתמר שמשוני בצעצועים מגיע לשיא במפעל שלם שיוקדש להפיכתם לאמנות בבת ים.

אנחנו מאחלים לכולנו שנדע לנצל את הזמן לדברים שאנחנו אוהבים באמת,
סופ"ש נעים,
שני ורנר וצוות Talking Art

פסל מחומרים ממוחזרים, איתמר שמשוני, "עיר מפעל", מוזיאון בת ים

"נירים", תערוכת יחיד של דב הלר, אוצרת: מאיה במברגר
המונח "אמנות מגויסת" נאמר הרבה פעמים ככינוי גנאי על ידי מי שמאמינים שאמנות לא צריכה "להתלכלך" בפוליטיקה, ובטח שלא באופן שהוא מזוהה ולא ביקורתי. דב הלר היה אמן שערער על המוסכמה הזו, בשבילו האמנות היתה כלי עבודה, שלא לומר כלי נשק במאבק על האג'נדה שקרובה לליבו, במקרה הזה הקיבוצית-סוציאליסטית. התפישה הזו התבטאה בציורים והדפסים המציגים את הווי הקיבוץ והאדם העמל, אך גם במהלכים קונספטואליים כמו הצבת דוכן תפוחי אדמה מתוצרת הקיבוץ במוזיאון ישראל. התערוכה תציג גם תחריטים וציורים ממהלך הקריירה שלו וגם במהלך מעניין ולא שגרתי תשחזר את דוכן תפוחי האדמה המיתולוגי שיופעל על ידי דמויות מחייו שיוכלו לספר על האמן המיוחד הזה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.7, 20:00, גלריה רו-ארט, המרץ 3, תל אביב. אירוע פייסבוק

"התערוכה שלא היתה", תערוכה קבוצתית, אוצרות: הגר רבן וטלי קיים

מענה לקולות קוראים לתערוכות, תוכניות שהות אמן ופרסים הוא חלק משמעותי משגרת חייהם של אמנים עכשוויים ולעתים קרובות הם מקדישים לכך זמן ואנרגיה כמעט שווים לעבודה היצירתית עצמה. מטבע הדברים רק אחוז קטן מההגשות מתקבלות ורבות ורבים נותרים מאוכזבים. בתערוכה החדשה שאצרו בגלריה חנינא נוגעות טלי קיים והגר רבן בנושא הרגיש הזה של כשלונות ופספוסים. קיים ורבן הזמינו את האמנים לחשוף דווקא את ההצעות וההגשות שלא התקבלו ולא יצאו אל הפועל. בגלריה יוצג תיעוד של הפרויקטים והקהל יוכל לקבל הצצה על רעיונות שאולי לעולם לא יתממשו במלואם. יש משהו מרענן בחשיפה דווקא למה שנדחה או נכשל, כמעין רגע של כנות בעולם אינסטגרמי שאובססיבי לנוצץ והמצליח.

אירוע פתיחה: יום שישי, 23.7, 11:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב. אירוע פייסבוק

"ללמוד לחיות בהווה‎‎", תערוכת יחיד של מיה פרי

מיה פרי היא אמנית צעירה אבל כבר הספיקה להרשים אותנו (ולא רק אותנו) במנעד הרחב של עבודתה ובשפה הבוגרת והמבוססת שלה. רק לפני כחודשיים הציגה פרי יחד עם שני רועה – עוד אמנית צעירה ומוצלחת – תערוכת ציורים זוגית מפתיעה ונוגעת ללב בגלריה חנינא. התערוכה הנוכחית נותנת ביטוי לרב תחומיות בה פועלת פרי ומציגה לצד הרישומים גם עבודת אנימציה הנגזרת מאותה שפה ייחודית של פרי. העבודות בתערוכה בוחנות במבט רגיש אך לא סנטימנטלי שאלות של זכרון, תת מודע וטראומה. תערוכה מסקרנת של אמנית מבטיחה שנראה שמתחילה לממש את הפוטנציאל הגלום בה.

אירוע פתיחה:  יום חמישי, 22.7, 20:00, גלריה עינגע, בר יוחאי 7, תל אביב. אירוע פייסבוק

פינת הבונוס: "עיר מפעל", פרוייקט אמנות לכל המשפחה של איתמר שמשוני
איתמר שמשוני תמיד מצליח לקחת דבר תמים (כמו צעצועי ילדים) לצקת לתוכו משמעויות חדשות ומרתקות, אבל גם לא לאבד את השובבות וחוש ההומור בדרך. כעת הוא יוצר פרוייקט אמנות חדש בו ייאספו מרחבי בת ים צעצועים שאין בהם שימוש ובאמצעות צוות הכולל מעצבים, תלמידי תיכון ופנסיונרים  יהפכו אותם לאובייקטים אמנותיים. הכניסה למפעל תתאפשר רק באמצעות הזמנת סיור מראש ומהכרותנו עם עבודתו של שמשוני היא מומלצת ביותר.

מועד תחילת הפרוייקט: חמישי, 22 ביולי 2021 10:00, בית ריבק, שאול הדדי 6, בת ים
קישור להזמנת סיור במפעל

עירית יציב, מתוך "התערוכה שלא היתה", גלריה חנינא תל אביב