סיור אמנות בפריז 2016
החורף הזה – יש תחושה שהוא אורך נצח, הכול אפור ורטוב כל הזמן, ואפילו שיש תערוכות מאלפות בזמן האחרון, בכל זאת קשה לצאת מהבית החם. אבל שתדעו לכם, שאני לא עוצרת לרגע. אדרבא, תקופת הרגיעה הזאת רק עושה לי חשק ליזום דברים חדשים. ואכן, יש המון הפתעות (ממש מרגשות!) שמחכות לכם ממש בקרוב.
בימים אלה מוצגת בגלריה האוניברסיטאית התערוכה "אנשים", תערוכה ראשונה באוצרותו של מתן דאובה מתוך אוסף האמנות של יגאל אהובי. קשה לומר שזו תערוכה מורכבת במיוחד, האוצרות הלא מתחכמת של דאובה מסתכמת באוסף של יצירות אמנות שעניינן פורטרט, או כשמה "אנשים". קשה לעקוב אחר השיקולים שהובילו לבחירת העבודות, אין רצף כרונולוגי, גם לא הערה תמטית, ולמעשה למעט הנושא שמאחד את כל העבודות, לא ניתן להקיש מהתערוכה דבר בנוגע לאיכותו של הדיוקן, או למשמעותו בתוך תולדות האמנות. עם זאת, אין ספק שזו תערוכה החושפת את עושרו של אוסף אהובי. מוצגות בה עבודות של אמני מופת כגון ארווין פן, דיאן ארבוז, אנדי וורהול, גרהרד ריכטר, ואפילו רישום של פיקאסו. בתוך כך, צילום קטן אחד משך את לבי, ויש בו את כל מה שדיוקן צריך להיות, על אף העובדה שפני המצולם נעדרים.
שמחה לשתף אתכם בטקסט שכתבתי לתערוכה היפה של טל ניסים "השמיים עוברים לארץ אחרת".
התערוכה תפתח ביום חמישי 28.1.16 בשעה 20:00, גלריה אינדי, שביל המרץ 5, בניין 7, תל אביב
אירוע פייסבוק
עץ אקליפטוס בודד ניצב על גבעה יבשה של אמצע הקיץ ברמת הגולן. הוא ניטע שם לפני שנים רבות, זר מארץ רחוקה שיובא בחסות חלומות לא לו. תחילה היו סביבו רק בני מינו, שיחים ועצים אחרים, אך ברבות הימים יכול היה לצפות באנשים ממרחק, עודרים, חורשים, זורעים ובונים. לא עבר זמן רב והחלה התזזית של בני האדם רוחשת וגועשת, עתות מלחמה בפתח. מעברה השני של הגבעה זורעים כעת מוקשים, סימון טריטוריה. המולה, טנקים והפצצות, חיילים רצים, ודם נישפך צובע את האדמה ונספג בה. לפתע, ממש ברגע, שקטו הרוחות. מה שהיה שלהם עכשיו הוא של האחרים, ורק המוקשים – צלקות מלחמה מגוידות, עוד טמונים באדמה, דוממים לצד שורשיו.
היום ערכתי סיור הכנה לקראת הסיור החדש שלנו ברחבי אוניברסיטת תל אביב, ויש לי תחושה שזה הולך להיות אחד הסיורים המיוחדים שהיו לנו בזמן האחרון.
הקמפוס של האוניברסיטה משופע בבניינים בסגנונות שונים שמספרים במובן מסוים את סיפורה של האדריכלות בארץ – ממודרניזם ברוטליסטי ועד בנייה חדשנית ומשוכללת, ובנייה רגשנית ומונומנטלית המתגלמת בבית הכנסת היפהפה שבמתחם.
מעבר לכך, בשבילים, במדשאות וכניסות הבניינים פזורים עשרות פסלים בגדלים, סגנונות ונושאים שונים. לפיסול במרחב הציבורי אופי שונה מאשר כשהוא מוצב בחלל מוזיאלי או בגלריה. המפגש עם הקהל מיידי יותר ונטול קונטקסט מוגדר, וכמובן שגם תנאי הסביבה יוצרים דיאלוג מרתק עם היצירות.
מעניין לעקוב אחר תהליך האוצרות בבחירת הפסלים ובמיוחד בשל אופיים המגוון.
לילה. גבר עומד על גג ביתו ומביט על הבניין השכן. בידו הוא אוחז פנס ומאיר את הבניין בזווית ועוצמה כאלה שהוא יכול להטיל עליו את צלליות כף ידו השנייה. הצללית משחקת על הבניין ובסוף נבלעת אחת האצבעות בריבוע שחור, חלון פתוח. אי אפשר לדעת כמה פעמים עשה זאת בעבר – טרם תועד הדבר בצילום, ואי אפשר לדעת מה עוד הוא עושה; אולי שותה בירה, אולי הוא עירום, אולי הוא צוחק לעצמו מעצם מעשה החדירה המזויפת, הארוטית כמעט. אולי אף פסע עובר אורח ברחוב וראה את משחק הצלליות, וחייך גם הוא לעצמו בחסות חשכת הלילה העירוני. כך – במסתורין וגם בשובבות, נרקם גוף עבודותיו של דיווי בראל המוצג כעת בתערוכה שובת הלב "אני עפה" בגלריה אינדי.
קרולין לרסן, House Plants, הוצגו בגלריה גורדון 2
כבר הצהרתי על עצמי בעבר בתור חובבת סיכומים ולכן, גם עכשיו כששנת 2015 מסתיימת, פניתי אחורה להיזכר מה היה לנו השנה. אם כן, בשנה שחלפה עשינו יחד לא פחות מ-20 סיורי ״שישי קולטורה״ – סיורי אמנות הפתוחים לקהל הרחב. יצאנו יחד אל הגלריות הרבות הפזורות בתל אביב, לתחנה המרכזית החדשה, למלון מרינה (לאונרדו ארט), לסיורי אדריכלות ולביקורי סטודיו אצל אמנים. במקביל המשכתי עם עשרות הדרכות פרטיות וביניהן גם עם חברי משלחת איפא״ק מארה"ב שמסיירים אתי כל שנה, חברות ישראליות שונות, ותלמידים בבתי ספר ומכללות מכל הארץ.
בתחום הכתיבה, זו ללא ספק הייתה השנה הכי פורייה שלי אי פעם 51 (!) פוסטים התפרסמו בבלוג, וגם המשכתי לכתוב עבור ערב רב, והתחלתי לכתוב למגזין החיים הטובים. כיף גדול.
אבל אנחנו לא באמת רוצים לדבר עליי – אלא על האמנות שהמעולה שהיתה לנו בשנת 2015. כדי לא להלאות אתכם יותר מדי, החלטתי הפעם לבחור שלוש יצירות אמנות בודדות שעשו לי את זה השנה. כאלה שמעוררות מחשבה ורגש והשתאות – כיאה לאמנות טובה.
שתהיה לכולנו שנת 2016 נהדרת, וכמובן מלאה באמנות משובחת.
חגית קיסר, צילום אוויר עצמאי, 2012, ירושלים
בימים אלה מוצגת התערוכה "שמיים משוחררים", אשר עניינה בצילום האווירי, על משמעויותיו הפוליטיות ומקומו בחיינו העכשוויים. התערוכה – המוצגת בחלל הסטרילי של מתחם "ארטרפורט" אנמית למדי למראה; עבודות מעטות, אחידות כמעט מבחינה צבעונית, ודלות מבחינה סגנונית. אופן ההצבה מתנ"סי ולא מהוקצע, קוליסות משתלשלות מתקרה, בריסטולים ועליהם הדבקות נייר וטקסט בטושים צבעוניים, מסך אייפד שתוכל בקלות לגעת בו ולעשות בו כרצונך, וטקסטים כתובים בלורד שחור על הרצפה. עם זאת, מהר מאוד מתבהר שכוחה של התערוכה אינו בסגנון או בשכלולם של המוצגים. אדרבא, ייתכן כי זו אינה תערוכת אמנות כלל, וזאת אפילו במסגרת האמנות העכשווית שפרצה מזמן את גבולות הדימוי הויזאולי גרידא; שכן, התערוכה מציבה את האמנות במקום הנושק לאקטיביזם, כמעין שופר פוליטי שמטרתו לנבוח במקום שהדמוקרטיה ועמה העיתונות כבר נכשלו.
דיווי בראל, גלריה אינדי
ראשית, שתי תערוכות ציור לשתי אמניות ותיקות ומרתקות. כל אחת מהן יוצרת ציור אקספרסיבי וחושני, המשלב תוכן אישי ובדיוני, אגדתי וקומי
"כלה טוניסאית", תערוכת יחיד, חן שיש
גלריה גורדון, בן יהודה 95
אירוע פייסבוק
עבודות חדשות, תערוכת יחיד, טל מצליח
גלריה אלון שגב, רוטשילד 6
אירוע פייסבוק
מרב הימן, מתוך תערוכת המכירה למען גן לוינסקי
היום יש לי מטרה טובה שאני רוצה לקדם. החל משנת 2009 פועלת "ספריית גן לוינסקי" – פרוייקט קהילתי-חברתי-אמנותי שנוצר על ידי גופים ללא מטרות רווח, באזור דרום העיר, ליד התחנה המרכזית. הספריה היא מבנה אדריכלי ייחודי שהוצב בלב הגן, ללא קירות מגנים וללא חציצות מבדילות. היא מכילה ספרים ב-16 שפות, כולל עברית, ומתופעלת על ידי מתנדבים. בשנה האחרונה עברה הספרייה שינויים והתפתחות והרחיבה את פעילותה. היום היא כוללת מרכז תרבות וחוגים לילדים ולמבוגרים שנפתח במקלט הצמוד אליה; קבוצת תיאטרון של פליטים; להקות מוזיקה ומחול הפועלות במסגרת מרכז התרבות; ומרכז לימוד קהילתי ייחודי לזרים.
מטרת הספרייה לגשר בין אוכלוסיות שונות באזור, לפתוח צוהר לפעילות תרבותית לעובדים הזרים ופליטים ולהקל על חייהם הקשים.
האינסטגרם היא רשת חברתית שיש לה חוקים משלה. רק תמונות, מעט מאוד טקסט, כל אחד יכול לראות את התמונות שלך ולהגיב, וקל מאוד לעקוב אחרי חשבונות האינסטגרם של אנשים וגם שיעקבו אחרייך. ההגדרות האלה הופכות את אינסטגרם לכלי זמין מאוד לצריכה של דימויים יפים ולהכרת אמנים חדשים מכל העולם, השפע פשוט עצום. אם כן, בנוסח האינסטגרם אשאיר את העבודה לתמונות. הנה כמה חשבונות ששווה לעקוב אחריהם:
והאינסטגרם שלי ..
קבלו ישירות למייל עדכונים על סיורים ותערוכות מומלצות
Powered by D.A.S for Business
