ארכיון תגיות: שלומית ליוור

כאבי גדילה. המלצות הסופ"ש 4-6.7

אחת המלים הכי מדוברות היום בעולם האמנות היא "לימינליות" שוב ושוב היא חוזרת בטקסטים, בתערוכות, בדימויים. הכוונה היא למצב סיפי, כאילו כולנו עומדים על הסף שבין לבין, רגע לפני איזה אירוע גדול מהחיים. אותנו הישראלים, קצת קשה להפחיד במלים גדולות, אנחנו חווים אירועים דרמטיים כל הזמן, ולראיה החודשים האחרונים. בכל זאת, התחושה הזו, כאילו הזמן עומד מלכת, כאילו הכל מואט או תקוע – כמו שקט לפני סערה.

תערוכות השבוע שלנו מוקדשות לתהליך התבגרות: למשחקי הילדות, להעברה בין דורית, לאמנים צעירים, לבוגרי תכניות רזידנסי ובוגרים טריים של מוסדות חינוך ובקיצור לרגע הזה – של בין לבין.

במוזיאון רמת גן תערוכה גדולה שמוקדשת לחוויית המשחק והמשחקיוּת; בבית הבאר תערוכה לאמנית צעירה בוגרת תכנית הרזידנסי; בגלריה אלפרד תערוכה שעוסקת בהעברה בין-דורית (שימו לב – הפתיחה בשבוע הבא), ולקינוח תערוכת בוגרי תכנית האוצרות של הבית לאמנות ישראלית; וסיור בתערוכת הבוגרים של בצלאל.

סופ"ש נעים,
שני ורנר וצוות Talking Art

 

טל הפנר, מתוך התערוכה "עור", בית הבאר, יפו

כל הימים, כל הימים: משחקיוּת באמנות ישראלית עכשווית. אוצרות: עדייה פורת ושרי גולן

איזה כיף ששרי גולן קיבלה את האוצרות של מוזיאון רמת גן לידיה, אם יש מוסד אמנותי שהיה צריך את האנרגיות של גולן – זה המוזיאון הזה. אם תעקבו אחרי הפרסומים האישיים של גולן, תראו כמה חיוניות יש בעשייה שלה, הרחבת הצוות, תקציבים, קשרי חוץ ועוד. בכל מקרה, עוד צעד חכם היא עושה עם תערוכת קיץ שכל כולה תעסוק במשחק ושובבות. נדמה שאין אמן ישראלי שלא משתתף בתערוכה הזו – מכל וכל אספו האוצרות יצירות שעוסקות בסוגיה החביבה הזו. מובטחת לנו תערוכה מלאה צבע, הומור, נאיביות – בקיצור כל מה שילדים (וגם מבוגרים!) צריכים בקיץ העצוב הזה.

פתיחה: החל מ-4.7, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית רח׳ אבא הלל סילבר 146, רמת גן

אירוע פייסבוק

"עוֹר", תערוכת יחידה לטל הפנר. ליווי אמנותי ואוצרותי: מעיין מוזס פלטניק ורוני רביב

יש משהו בתולי שנוכח מאוד בתערוכת הזו של טל הפנר. ראשית זוהי תערוכה שמסיימת תקופת שהות אמן של בית הבאר שמוקדשת לאמנים בתחילת דרכם. אך מעבר לכך, הבתוליות היפה הזו באה לידי ביטוי גם באופן ההגשה וגם ביצירה עצמה. הפנר יוצאת אל החופים הלא מוצהרים של יפו, שם – במקום שטבע ותרבות נפגשים באופן לא מבוקר, היא טוענת שהיא מחפשת דרך חזרה למקום קמאי וטבעי. אך מהדימויים וגם מהטקסט, עולה שיש שם גם חיפוש אחר נשיות פראית, כזו שלא מוגבלת על ידי מבט גברי או סמני תרבות אחרים. זו תערוכה בוסרית, יש בה תום שמוקדש לנערות צעירות, לאמניות בתחילת דרכן, יש בה דימויים שכבר ראינו. בכל זאת, משהו בחשיפה למסע שהפנר עוברת, הוא מרגש ומיוחד. כדאי ללכת.

פתיחה: יום חמישי, 4.7 20:00 בית הבאר, דרך סלמה 6, יפו
אירוע פייסבוק

"חבל טבור", תערוכה קבוצתית: רות אור, שרית אכטנברג, מיכל בלייר וספא קדח. אוצרת: שלומית ליוור

התערוכה הזו נפתחת רק בשבוע הבא, אבל היא כל כך התאימה לנו לנושא של השבוע, שלא יכלנו לוותר. תמיד אנחנו מדגישים בסיורים שלנו, איך אמנות חייבת להיקרא ולהילמד ביחס לקונטקסט שבו היא נוצרה, וביחס לזה בו היא מוצגת. במובן הזה, לשושלות משפחתיות ואמנותיות יש חשיבות רבה, המורשת שבתוכה צומחת האמנית משפיעה עליה – לטוב ולרע. התערוכה הזו מציגה ארבע אמניות ישראליות עכשוויות אשר בוחנות את ההשפעה הישירה שהיתה למקום, לזמן ולמשפחה בה נולדו. כל זאת כחלק ממקבץ התערוכות השנתי של גלריה אלפרד: "בין השמשות: סוף – סף – מוסף", מקבץ שהוקדש לתחושה הלימנלית שכולם מדברים עליה – של תקופה שמתאפיינת בתחושת בין לבין, או רגע לפני משהו גדול שהולך לקרות.

פתיחה: יום חמישי, 11 ביולי 2024, בשעה 20:00 שביל המרץ 6, קרית המלאכה, תל אביב

מידע נוסף באתר הגלריה

פינת הבונוס

תערוכת הסיום של בוגרי תכנית יונה פישר לאוצרות עכשווית ומוזיאולוגיה, בית לאמנות ישראלית. אוצרת מלווה: תמי כץ-פרימן

"רַק תְּבוּנַת לֵב תְּתַקֵּן" – שמה של התערוכה לקוח משירו של אהרן שבתאי "תיקון"  שנכתב לאחר השבעה באוקטובר. התערוכה של פרחי האוצרות של שנה זו, מוקדשת לאחת מתוך מקבץ התערוכות המכונן שאצר מוטי עומר על אמנות שנות השבעים בארץ. התערוכה "תיקון" בחנה את האופן בו אמני שנות ה1970 הגיבו למצב הפוליטי הסוער דאז, זו תערוכה שעדיין לומדים עליה בכל מסגרת לימודי תולדות האמנות הישראלית, בשל החשיבות שלה. התערוכה העכשווית נוצרה כמחווה לתערוכה הזו אך גם כתזכורת נוספת לכוחה המרפא של האמנות, במיוחד בזמנים רעים כמו אלה.

פתיחה: יום שני 8.7, בשעה 19:00 בית לאמנות ישראלית, מוזיאון יפו העתיקה

מידע נוסף ורשימת האוצרים והאמנים המשתתפים

סיורים בתערוכת הסיום של התואר השני של בצלאל בתל אביב 6.7, 12.7

התואר השני של בצלאל הוא כנראה "בית הגידול" החשוב והפורה ביותר של אמנים ישראלים צעירים. הסניף התל אביבי של האקדמיה הירושלמית הותיקה מתהדר ברשימת בוגרות ובוגרים מפוארת, שרבים מהם מאכלסים את המקומות הגבוהים ביותר של האמנות הישראלית והעולמית. תערוכת הבוגרים של התואר השני של בצלאל, אם כן היא ה-מקום לגלות את מי שחלק מהם יהיו כוכבים זורחים בשמי האמנות המקומית בשנים הקרובות ולהיות שם כשהם מתחילים את דרכם.

פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בקישור

שרית אכטנברג, מתוך התערוכה "חבל טבור", גלריה אלפרד

אהרן שבתאי / תיקון

אֶת הַזְּוָעָה
אֶת הָאָסוֹן הַנּוֹרָא
אֶת הַחֶרְפָּה,
אֶת שִׁבְרֵי הַסִּכְלוּת,
אֶת טִמְטוּמֵי הַדָּת
אֶת חֶשְׁכַת הָעֵינַיִם
אֶת אַלִּימוּת הַיֵּאוּשׁ
לֹא יְתַקְּנוּ לֹא קָצִין,
לֹא פְּצָצָה, לֹא מָטוֹס,
לֹא עוֹד דָּם.
רַק תְּבוּנַת לֵב תְּתַקֵּן
רַק הָרוֹפְאָה, הָרוֹפֵא, יְתַקְּנוּ,
יְתַקֵּן רַק הַמּוֹרֶה הַטּוֹב,
הַמּוֹרָה הַטּוֹבָה,
הַחוֹבֵשׁ, עֲרָבִי, יְהוּדִי,
יְתַקְּנוּ הַנּוֹסֵעַ הַשָּׁלֵו, רוֹכֵב הָאוֹפַנַּיִם,
נוֹשֵׂא הַכָּרִיךְ
הַצּוֹעֵד בָּרְחוֹב.
פּוֹקֵחַ הָעֵינַיִם יְתַקֵּן,
הַדּוֹבֵר בְּחֶמְלָה יְתַקֵּן
הַמַּקְשִׁיב יְתַקֵּן,
הַמַּשְׂכִּיל יְתַקֵּן,
הַמַּמְתִּין וְחוֹשֵׁב יְתַקֵּן,
יְתַקֵּן הַמַּדְרִיךְ
בְּדַרְכֵי הַנְּדִיבוּת, הַחִבָּה,
הַצַּיָּר יְתַקֵּן, הַמְּשׁוֹרֵר,
יְתַקְּנוּ תַּלְמִידֵי הַשָּׁלוֹם,
גַּנָּנֵי הַשָּׁלוֹם.

התפרקות. המלצות הסופ"ש 29.6-1.7

התפרקות היא מילה מפחידה. אף אחד מאיתנו לא רוצה להתפרק, או שיתפרקו הדברים עליהם עמלנו לבנות. אך יכול להיות במילה הזו גם צד אופטימי – התקווה כי מתוך הפירוק ניתן יהיה לבנות מחדש בצורה טובה ויציבה יותר. תערוכות השבוע עוסקות בפירוק של המעשה האמנותי ודרכי התצוגה שלו. מה נבנה לאחר הפירוק הזה? נצטרך ללכת לראות.

בבית בנימיני ענבר פרים ורותם רוזנבוים הם הפכים משלימים; בגלריה בנימין מבקשים אמני ואמניות הגלריה לפרק את הגלריה במובן הממשי והמטאפורי; בקיבוץ כברי מתחברות שתי גישות נזיריות לאמנות. ובהמלצת הלוקאלז שלנו – כריס אופילי בלונדון.

שיהיה סופ"ש שההתפרקות היחידה בו היא שנ"צ,
שני ורנר וצוות Talking Art

אמנון בן-עמי, מתוך תערוכת יחיד באטליה שמי, קיבוץ כברי

'מחלות רקע', תערוכה זוגית של ענבר פרים ורותם רוזנבוים. אוצרת: הדסה כהן

לכאורה אין שונים יותר מבחינה אמנותית מענבר פרים ורותם רוזנבוים. פרים היא קרמיקאית וירטואוזית שיוצרת אובייקטים עדינים, גם אם לפעמים מורבידיים באופיים, מפורצלן מבהיק מלובן. ואילו רוזנבוים הוא צייר פראי עם עבודות שמפלרטטות עם גבול הטעם הטוב. אז אולי על הנייר החיבור הזה נראה בלתי אפשרי, אבל החיים והאמנות מוכיחים אחרת. פרים ורוזנבוים הם זוג בחיים שבנוסף לקריירות האישיות שלהם גם יוצר יחד. פרים יוצרת את האובייקטים בעלי הקו המדוייק והנקי ואילו רוזנבוים "מלכלך" אותם עם ציור מלא הומור גרוטסקי וזה עובד מצוין. המפגש ביניהם מפרק את היום יום הבנאלי ויוצר סצינות שפורעות את הסדר ואת השגרה. כמו שמן ומים, שמפגש ביניהם בטמפרטורה גבוהה יכול להיות נפיץ – כך גם הזוג הלא שגרתי הזה מוציא ניצוצות כאשר הם נפגשים תחת החום של תנור הקרמיקה.

באותו הערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של של בוריס כץ

אירוע פתיחה: יום חמישי, 29.6, 19:30, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'כרסום היסודות', תערוכה קבוצתית. אוצר: ד"ר אלעד ירון

"דה קונסטרוקציה" או בעברית פשוטה – פירוק, היא אחת המגמות המובילות באמנות עכשווית. בתקופה שמגיעה אחרי שנראה שנעשה ונאמר כבר הכל, אחת המשימות החשובות של האמנות היא לפרק מבנים תרבותיים מקובלים, להתבונן בהם בדרך חדשה ולחשוב כיצד להרכיב אותם בצורה טובה יותר. אבל אם בדרך כלל מדובר על פירוק מטאפורי ורעיוני בלבד, יש מי שלוקח את העניין בצורה מילולית. התערוכה החדשה שאצר ד"ר אלעד ירון בגלריה בנימין מבקשת לפרק את הגלריה במובן הליטרלי של המילה. קבוצת האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה שהו בחלל הגלריה, חקרו את תשתיות המבנה, פירקו את מה שאפשר והרכיבו מחדש את מה שנשאר. הרבה פעמים אנחנו קוראים בטקסטים של תערוכות שהן "מבקשות לפרק את הקוביה הלבנה של הגלריה" והנה כאן, קבוצת האמנים עושה בדיוק את זה ובצורה פיזית ממש.

בהשתתפות: נאוה ג׳וי אוזן, שרית אכטנברג, מיכל בלייר, רובי בקל, עדי ט. הופמן, ענבל כהן חמו, איריס חסיד, דינה לוי, יונתן לוי, שלומית ליוור, דורון פישביין, תמר שפר

אירוע פתיחה: יום שישי, 30.6, 12:00, גלריה בנימין, שביל המרץ 5, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'מסטודיו לסטודיו', תערוכת יחיד של אמנון בן-עמי. אוצרת: סמדר שינדלר

הציור של אמנון בן-עמי הוא מינימליסטי, כמעט נזירי. אולי קצת מוזר לומר "נזירי" על ציורים עזי צבע של משקפיים או שפתיים, אבל יש משהו בדרך בה מזקק בן-עמי את האלמנטים היומיומיים האלה לכדי קו וכתם שבהחלט גורם לנו לחשוב על נזיר שחוזר שוב ושוב על אלמנטים ציוריים פשוטים במטרה להגיע למשמעות עמוקה יותר. גם יחיאל שמי, שבאטליה שלו מתארחת התערוכה, היה סוג של נזיר זן אמנותי, אבל מסוג אחר לגמרי. בעוד ש-שמי יוצר מחוות גדולות בברזל שמשתלטות על סביבתן, בן-עמי יוצר ציורים לכאורה פשוטים על בדי סאטן דקים שכמעט אפשר לדמיין אותם מתנופפים כדגלים. אך נדמה שלשני האמנים מטרה דומה – להגיע להפשטה אמנותית של חיי היומיום ואולי כך לחלץ אותם מהבנאליות השגרתית ולהביא אותם למעמד אחר. ובזה בעינינו, יש משהו כמעט דתי.

אירוע פתיחה: יום שבת, 1.7, 12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי

המלצת הלוקאלז – לונדון

'The Seven Deadly Sins', תערוכת יחיד של כריס אופילי

כריס אופילי החל את דרכו כאמן שנוי במחלוקת ופרובוקטיבי אי שם בשנות התשעים העליזות עם תערוכות שאפילו ראש עיריית ניו יורק ניסה לצנזר. היום, עשורים אחר כך, נראה שמשהו באופילי נרגע, אבל זה לא פגע באמנות שלו כהוא זה, דווקא להפך. כיום הוא יוצר עבודות מלאות קסם ומסתורין שאנחנו מוצאים את עצמנו בלי מילים מולן. שווה מאוד.

התערוכה מוצגת עד 29.7
בכתובת: Victoria Miro Gallery, 16 Wharf Road, London N1 7RW

שעות פתיחה: שלישי-שבת: 10:00-18:00

פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור במוזיאון הטייט מודרן?

הכנסו לקישור ובחרו סיור 

שלומית ליוור, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה בנימין, תל אביב

תערוכות רצות והתחלות חדשות. המלצות הסופ"ש 29.4-1.5

צוואר הבקבוק שנוצר עם פתיחת אתרי האמנות מתחיל להשתחרר ונדמה שעולם האמנות המקומי נכנס לאיזה איזון מבורך שחיכינו לו כל כך. לצד השגרה המתוקה מגיעות בשורות מרגשות כמו בואה של האמנית יאיוי קוסאמה למוזיאון תל אביב וכל זאת יוצר תחושה אופטימית של חגיגת הרוח, והאמנות כמובן.
שתיים מהתערוכות המומלצות שלנו השבוע אמנם נפתחו כבר אבל בחרנו לכתוב עליהן בכל זאת כי היה חשוב לנו שדווקא לא תפספסו אותן. לאיזון פינקנו אתכם בפינת בונוס כפולה שכל כולה התחלות חדשות וטריות.

בבית הנסן תערוכה שהיא חוויה לימודית לקהל וגם לאוצרי התערוכה עצמם; בגלריה העירונית בכפר סבא נמשך הפרויקט המונומנטלי של דפנה טלמון ומכניס את הקהל אל אחורי הקלעים של תרבות הצריכה; ובפינת הבונוס – פתיחת חלל חדש נוסף לגלריה אלמסן המוצלחת ותערוכת בזק למצטרפים החדשים לצוות הגלריה השיתופית בנימין.

מאחלים לכולנו סוף שבוע של ניצחונות,

שני ורנר וצוות Talking Art

"MIC – Made in China", תערוכת יחיד של דפנה טלמון. הגלריה העירונית כפר סבא

“ראש רוח", תערוכה קבוצתית. אוצרים.ות: גליה אלטרץ, עברי באומגרטן, יעל בן עמי, ליאן וולף, אילה מוזס, נועה מירו, סתיו פרימו, אביב צוקר

לאחרונה אנו עדים לשני תהליכים מעניינים שקורים בעולם האמנות המקומי, שניהם קשורים ללימודי האמנות עצמם. האחד הוא כניסתו של מקצוע האוצרות לאקדמיה – אם עד לא מזמן אוצרות ואוצרים נוצרו מתוך עבודה ומחקר עצמאיים ומתוך השתפשפות בשדה, הרי שהיום אנחנו רואים עוד ועוד קורסים ותארים באוצרות בתוך האוניברסיטאות והאקדמיות הגדולות ובוגריהם הולכים ומשתלבים בעולם האמנות בצאתם.
התהליך השני הוא הפיכתה של תקופת הלימודים באקדמיה לאמנות מחממה סגורה ומבודדת לזמן בו הסטודנטים מתבקשים ומבקשים בעצמם להתערב בעולם האמיתי בדרכים שונות. דוגמא טובה מהזמן האחרון היא פתיחתה של הגלריה החדשה של סמינר הקיבוצים במרכז העיר והאירוע הגדול שקיימו הסטודנטים שלהם בשדרות רוטשילד.
התערוכה המסקרנת בבית הנסן היא פרוייקט הגמר בקורס אוצרות במסגרת לימודי התואר השני במדיניות ותאוריה של האמנויות בבצלאל והיא במידה רבה תוצר של שני התהליכים האלה – רשימת האמנים והאמניות המרשימה והאוצרות הקולקטיבית מראים בדיוק מה מסקרן בהם, ומסמנים עידן חדש אולי באוצרות המקומית.
בהשתתפות: מאיה אטון, מאיה גולד, גיא גולדשטיין, כרמי דרור, גיא הדני, ענבל הופמן, אמירה זיאן, דור זליכה לוי, אביטל כנעני, תמר לוינסון, יוסי מרק, יהודית סספורטס, מורן קליגר, אלהם רוקני, מעין שחר, פאטמה שנאן
איפה ומתי:  בית הנסן, רחוב גדליהו אלון 14, ירושלים
אירוע פייסבוק  הכניסה חופשית אך מותנית בהרשמה מראש בקישור

"MIC – Made in China", תערוכת יחיד של דפנה טלמון. אוצרת: הגר רבן

דפנה טלמון לא עוצרת. רק לאחרונה סיימה מסע לאורכה ולרוחבה של הארץ במסגרת פרוייקט "אוטו המתנות" בו הציעה לקהל למסור חפצים ישנים שלהם כמתנות ולקבל אחרים במקומם בהפתעה. כעת היא ממשיכה להתבונן באופן ביקורתי, אירוני ושנון על תרבות הצריכה ומגיעה לגלריה העירונית בכפר סבא שם היא חוברת לאשת אמנות בלתי נלאית אחרת – האוצרת הגר רבן (לשעבר בריל) שהתמנתה לא מזמן לאוצרת של הגלריה. בתערוכה החדשה מכניסה אותנו טלמון אל אחורי הקלעים של תרבות הצריכה, והופכת את הקהל למשתתף אקטיבי בפרויקט, שלא לומר לפועלים מן המניין במפעל אריזת המתנות שלה. חלל הגלריה יחולק לעמדות עבודה וכמו בכל סדנת יזע שמכבדת את עצמה המבקרים יקבלו הדרכה קצרה והופ לעבודה… כמובן שהאמנית אינה מוותרת על "הטאץ' הטלמוני" וחוץ מהקהל המזדמן תשתף פעולה עם תושבי העיר, עיריית כפר סבא ומרכז לקיימות. אי אפשר שלא להתרשם מהמהלך ארוך הטווח והמנומק שטלמון פורשת בעבודתה בשנים האחרונות ומסקרן להמשיך איתה את המסע.

איפה ומתי בשעות פעילות הגלריה: ימים א'-ה' 09:00-20:00, גלריה עירונית כפר סבא, בית רייזל, רח' גאולה 12, כפר סבא
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס א': פתיחת שלוחה חדשה לגלריה אלמסן

גלריה אלמסן היא אחת החביבות עלינו ביפו והיא דוגמא טובה למה שדיברנו עליו בהמלצות השבוע שעבר – גלריה קטנה וצעירה שלא נותנת לגילה או מידותיה להשפיע על שאפתנותה. כעת היא מתקרבת למרכז העניינים עם חלל תצוגה ומכירה נוסף ברחוב הרכבת המתחדש וזו ממש סיבה למסיבה.

איפה ומתי: יום שישי, 30.4, 12:00, אלמסן הרכבת, רחוב הרכבת 4, תל אביב
אירוע פייסבוק

"והרי החדשות" תערוכת פופ-אפ קבוצתית. אוצרות: דינה לוי, שלומית ליוור

לפני מספר חודשים התפרסם קול קורא להצטרפות חברים חדשים לקולקטיב האמנים של הגלריה השיתופית בנימין. משהסתיים תהליך הבחירה מציגים בגלריה את התוספות החדשות לצוות בתערוכת בזק לסוף שבוע אחד בלבד. הזדמנות מצוינת להכיר קולות חדשים שבודאי עוד נשמע מהם.

בהשתתפות: אתי לוי, בועז טורפשטיין, דניאל מנו-בלה, טל הפנר, עדי הופמן, עירית בראל בסן

איפה ומתי: יום חמישי, 29.4, 20:00 התערוכה תעמוד עד יום שבת 1.5, גלריה בנימין, שביל המרץ 5, תל אביב
אירוע פייסבוק

דניאל מנו-בלה, מתוך התערוכה "והרי החדשות", גלריה בנימין, תל אביב