ארכיון תגיות: ענבל הופמן

הקיץ מתחמם. המלצות הסופ"ש 1-3.6

עכשיו כשחג שבועות מאחורינו אפשר כבר להגיד שאנחנו רשמית "אחרי החגים". אמנם עוד רגע נגמרת עונת התערוכות הבלתי רשמית ואנחנו נכנסים אל השקט היחסי של הקיץ, אבל בינתיים אפשר עוד להנות מאמנות מצויינת (ומזגן). אספנו לכם כמה תערוכות ואירועים שיכניסו אתכם לאווירה הקיצית.

במוזיאון פתח תקווה נפתח מחזור תערוכות חדש גדוש בכל טוב; בגלריה 2 מציגה ילנה רוטנברג אג'וקו עבודות המציגות עולם אפור עם קריצה; במוזיאון הרצליה משיקה רותם עמיצור ספר אמנית חדש. ובהמלצת הלוקאלז שלנו פסטיבל סופ"ש הגלריות השנתי של לונדון.

שיהיה סוף שבוע קריר,
שני ורנר וצוות Talking Art

איילה לנדאו, מתוך תערוכה במוזיאון פתח תקווה, צילום: רועי יהודה

מחזור תערוכות חדש במוזיאון פתח תקווה

אפשר היה להקדיש מדור המלצות שלם רק למחזור התערוכות החדש של מוזיאון פתח תקוה. בערב אחד יפתחו תחת גג אחד לא פחות משמונה תערוכות חדשות של 13 אמנים ואמניות. ועוד איזה אמנים – באמת נראה שהמוזיאון התעלה על עצמו הפעם. אם להתייחס רק לחלק מהתערוכות – מריה סאלח מחאמיד, נעה יקותיאלי, ציבי גבע מתעקשים על דרך משותפת דווקא בתקופה שברירית ומקוטבת כל כך. גרי גולדשטיין הותיק והמעולה ממשיך לשתף את השפה המיוחדת כל כך לו של עבודה ישירות על ספרים, כיסוי וגילוי שלהם. איילה לנדאו יוצרת עולם מקביל שבמבט ראשון הוא ילדי ושובב אבל מבט נוסף חושף שהוא אינו תמים כלל. ענבל הופמן במהלך שהוא לא פחות ממבריק מכניסה טירה מתנפחת אל תוך בית יד לבנים שבמתחם המוזיאון ומערבת צחוק ודמע – ממש כמו הסיפור של המקום בו אנו חיים. חוץ מאלה מוצגות גם תערוכות של רפאלה קריספינו והנס דמולנארה, שי זילברמן והאנה הוך, נועה גרוס ואורי נועם ומרדכי מורה. באמת שאסור וגם ממש לא כדאי להחמיץ.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 1.6, 19:30, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, ארלוזורוב 30, פתח תקווה

'בוכות', תערוכת יחיד של ילנה רוטנברג אג'וקו. אוצרת: שרון גולן

בשנות השבעים והשמונים פרץ לחיינו האיירבראש – מברשת האוויר. פיית התזה המחוברת לקומפרסור ומתיזה את הצבע על כל מה שאפשר להעלות על הדעת – בנעורינו היו אלה חולצות, או תמונות בסגנונות פסיכדליים. במקביל לעליית הגרפיטי שגם בבסיסו היה מיכל הספריי, ציור האיירבראש התמצב כמשהו קליל, צעיר ושובב. האמנית ילנה רוטנברג אג'וקו, שאך לפני שבועיים זכתה בפרס אמן צעיר של משרד התרבות, לוקחת את הטכניקה הזו וממציאה אותה מחדש. במקום שובבות קלת דעת, רוטנברג אג'וקו יוצקת לעבודותיה אווירה של מלנכוליה טעונה. העבודות יוצרות עולם מנוכר ואפור. הדמויות בפורטרטים שלה כמעט שקופות ונעלמות אל הרקע, והנופים ריקים ועזובים. בתוך כל זה, עדיין מצליח הסגנון הייחודי הזה להביא גם את הקריצה המיוחדת שלו לסצינות האפרפרות. השילוב הזה בין מלנכוליה לחיוך מריר הוא מה שנותן לעבודתיה של רוטנברג אג'וקו את כוחן.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 1.6, 20:00, גלריה II, משה מאור 2 תל אביב, קומה 1

'הארץ השטוחה', השקת ספר אמנית של רותם עמיצור

אנחנו אוהבים את עבודתה של רותם עמיצור, כתבנו על כך כמה פעמים פה במדור. הסגנון המיוחד שלה שעושה שימוש בטכניקות קולאז' בניירות צבעוניים כדי ליצור את הגרסה שלה ליצירות מופת מההיסטוריה של האמנות. השנה של עמיצור בהחלט התחילה טוב עם שתי תערוכות יחיד מקבילות, אחת בגלריה רוטשילד לאמנות והשניה במוזיאון הרצליה. התערוכה בגלריה רוטשילד כבר הספיקה לרדת וגם זו במוזיאון הרצליה כבר יורדת עוד כשבועיים. רגע לפני משיקה עמיצור ספר אמנית שמציג סדרה של עבודות שנעשו בדו שיח עם עבודתו של ענק הרנסאנס אנדראה מנטנייה. בנוסף לעבודות יכלול הספר גם תמונות של תהליך העבודה המרתק וגם שיחה מתומללת עם אחד ממוריה של האמנית. באירוע ההשקה תתקיים הרצאה של אוצר התערוכה עידו מרקוס ושיחה בין האוצרת הראשית של המוזיאון ד"ר איה לוריא והאמנית. הזדמנות מצויינת לתפוס את התערוכה רגע לפני סיום ולהתחדש בספר אמנית מרהיב.

איפה ומתי: שבת, 3.6, 11:00, מוזיאון הרצליה, הבנים 4, הרצליה
פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בקישור

המלצת הלוקאלז – לונדון

סופ"ש הגלריות של לונדון 2-4.6

אירועי סופ"ש אמנות הפכו לפופולאריים מאוד בשנים האחרונות והם מציעים לחובבי האמנות יומיים-שלושה אינטנסיביים שבהם גלריות מרחיבות את שעות הפעילות שלהן, אמנים פותחים את הסטודיות שלהם, ומתקיימים מופעים ושיחות מיוחדים. בדרך כלל גם הרחוב סביב הגלריות מתעורר ונוצר פסטיבל שלם. כשכל זה קורה באחד ממרכזי האמנות הגדולים והחשובים בעולם זו חגיגה של ממש. האתר המושקע מציע מסלולים מומלצים ומקיימים גם סיורים פתוחים לקהל. אסור להחמיץ אם אתם בעיר.

פרטים נוספים באתר הפסטיבל

מגיעים ללונדון ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור במוזיאון הטייט מודרן?הכנסו לקישור ובחרו סיור

רותם עמיצור, השקת ספר אמנית במוזיאון הרצליה

תערוכות רצות והתחלות חדשות. המלצות הסופ"ש 29.4-1.5

צוואר הבקבוק שנוצר עם פתיחת אתרי האמנות מתחיל להשתחרר ונדמה שעולם האמנות המקומי נכנס לאיזה איזון מבורך שחיכינו לו כל כך. לצד השגרה המתוקה מגיעות בשורות מרגשות כמו בואה של האמנית יאיוי קוסאמה למוזיאון תל אביב וכל זאת יוצר תחושה אופטימית של חגיגת הרוח, והאמנות כמובן.
שתיים מהתערוכות המומלצות שלנו השבוע אמנם נפתחו כבר אבל בחרנו לכתוב עליהן בכל זאת כי היה חשוב לנו שדווקא לא תפספסו אותן. לאיזון פינקנו אתכם בפינת בונוס כפולה שכל כולה התחלות חדשות וטריות.

בבית הנסן תערוכה שהיא חוויה לימודית לקהל וגם לאוצרי התערוכה עצמם; בגלריה העירונית בכפר סבא נמשך הפרויקט המונומנטלי של דפנה טלמון ומכניס את הקהל אל אחורי הקלעים של תרבות הצריכה; ובפינת הבונוס – פתיחת חלל חדש נוסף לגלריה אלמסן המוצלחת ותערוכת בזק למצטרפים החדשים לצוות הגלריה השיתופית בנימין.

מאחלים לכולנו סוף שבוע של ניצחונות,

שני ורנר וצוות Talking Art

"MIC – Made in China", תערוכת יחיד של דפנה טלמון. הגלריה העירונית כפר סבא

“ראש רוח", תערוכה קבוצתית. אוצרים.ות: גליה אלטרץ, עברי באומגרטן, יעל בן עמי, ליאן וולף, אילה מוזס, נועה מירו, סתיו פרימו, אביב צוקר

לאחרונה אנו עדים לשני תהליכים מעניינים שקורים בעולם האמנות המקומי, שניהם קשורים ללימודי האמנות עצמם. האחד הוא כניסתו של מקצוע האוצרות לאקדמיה – אם עד לא מזמן אוצרות ואוצרים נוצרו מתוך עבודה ומחקר עצמאיים ומתוך השתפשפות בשדה, הרי שהיום אנחנו רואים עוד ועוד קורסים ותארים באוצרות בתוך האוניברסיטאות והאקדמיות הגדולות ובוגריהם הולכים ומשתלבים בעולם האמנות בצאתם.
התהליך השני הוא הפיכתה של תקופת הלימודים באקדמיה לאמנות מחממה סגורה ומבודדת לזמן בו הסטודנטים מתבקשים ומבקשים בעצמם להתערב בעולם האמיתי בדרכים שונות. דוגמא טובה מהזמן האחרון היא פתיחתה של הגלריה החדשה של סמינר הקיבוצים במרכז העיר והאירוע הגדול שקיימו הסטודנטים שלהם בשדרות רוטשילד.
התערוכה המסקרנת בבית הנסן היא פרוייקט הגמר בקורס אוצרות במסגרת לימודי התואר השני במדיניות ותאוריה של האמנויות בבצלאל והיא במידה רבה תוצר של שני התהליכים האלה – רשימת האמנים והאמניות המרשימה והאוצרות הקולקטיבית מראים בדיוק מה מסקרן בהם, ומסמנים עידן חדש אולי באוצרות המקומית.
בהשתתפות: מאיה אטון, מאיה גולד, גיא גולדשטיין, כרמי דרור, גיא הדני, ענבל הופמן, אמירה זיאן, דור זליכה לוי, אביטל כנעני, תמר לוינסון, יוסי מרק, יהודית סספורטס, מורן קליגר, אלהם רוקני, מעין שחר, פאטמה שנאן
איפה ומתי:  בית הנסן, רחוב גדליהו אלון 14, ירושלים
אירוע פייסבוק  הכניסה חופשית אך מותנית בהרשמה מראש בקישור

"MIC – Made in China", תערוכת יחיד של דפנה טלמון. אוצרת: הגר רבן

דפנה טלמון לא עוצרת. רק לאחרונה סיימה מסע לאורכה ולרוחבה של הארץ במסגרת פרוייקט "אוטו המתנות" בו הציעה לקהל למסור חפצים ישנים שלהם כמתנות ולקבל אחרים במקומם בהפתעה. כעת היא ממשיכה להתבונן באופן ביקורתי, אירוני ושנון על תרבות הצריכה ומגיעה לגלריה העירונית בכפר סבא שם היא חוברת לאשת אמנות בלתי נלאית אחרת – האוצרת הגר רבן (לשעבר בריל) שהתמנתה לא מזמן לאוצרת של הגלריה. בתערוכה החדשה מכניסה אותנו טלמון אל אחורי הקלעים של תרבות הצריכה, והופכת את הקהל למשתתף אקטיבי בפרויקט, שלא לומר לפועלים מן המניין במפעל אריזת המתנות שלה. חלל הגלריה יחולק לעמדות עבודה וכמו בכל סדנת יזע שמכבדת את עצמה המבקרים יקבלו הדרכה קצרה והופ לעבודה… כמובן שהאמנית אינה מוותרת על "הטאץ' הטלמוני" וחוץ מהקהל המזדמן תשתף פעולה עם תושבי העיר, עיריית כפר סבא ומרכז לקיימות. אי אפשר שלא להתרשם מהמהלך ארוך הטווח והמנומק שטלמון פורשת בעבודתה בשנים האחרונות ומסקרן להמשיך איתה את המסע.

איפה ומתי בשעות פעילות הגלריה: ימים א'-ה' 09:00-20:00, גלריה עירונית כפר סבא, בית רייזל, רח' גאולה 12, כפר סבא
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס א': פתיחת שלוחה חדשה לגלריה אלמסן

גלריה אלמסן היא אחת החביבות עלינו ביפו והיא דוגמא טובה למה שדיברנו עליו בהמלצות השבוע שעבר – גלריה קטנה וצעירה שלא נותנת לגילה או מידותיה להשפיע על שאפתנותה. כעת היא מתקרבת למרכז העניינים עם חלל תצוגה ומכירה נוסף ברחוב הרכבת המתחדש וזו ממש סיבה למסיבה.

איפה ומתי: יום שישי, 30.4, 12:00, אלמסן הרכבת, רחוב הרכבת 4, תל אביב
אירוע פייסבוק

"והרי החדשות" תערוכת פופ-אפ קבוצתית. אוצרות: דינה לוי, שלומית ליוור

לפני מספר חודשים התפרסם קול קורא להצטרפות חברים חדשים לקולקטיב האמנים של הגלריה השיתופית בנימין. משהסתיים תהליך הבחירה מציגים בגלריה את התוספות החדשות לצוות בתערוכת בזק לסוף שבוע אחד בלבד. הזדמנות מצוינת להכיר קולות חדשים שבודאי עוד נשמע מהם.

בהשתתפות: אתי לוי, בועז טורפשטיין, דניאל מנו-בלה, טל הפנר, עדי הופמן, עירית בראל בסן

איפה ומתי: יום חמישי, 29.4, 20:00 התערוכה תעמוד עד יום שבת 1.5, גלריה בנימין, שביל המרץ 5, תל אביב
אירוע פייסבוק

דניאל מנו-בלה, מתוך התערוכה "והרי החדשות", גלריה בנימין, תל אביב

 

 

חוויה רב חושית. המלצות הסופ"ש 1-3.4

תערוכות השבוע מבקשות לערבב בין חלקים שונים בנפש, בין פנים לחוץ ובין החושים. אחרי תקופה ארוכה שבה היה נראה שהחוויה האנושית מצטמצמת למה שקורה בין כותלי הבית או בין ריבועי הזום, מרענן לקבל את ההזדמנות להרחיב קצת את גבולות המחשבה בחסות האמנות.

בגלריה חנינא מציג הצייר המוצלח שיראל ספרא תערוכה המחברת בין שני צדדים באישיותו; במתחם "סטודיו בנק" שתי תערוכות במסגרת פרויקטים שנולדו מתוך הכר הפורה של המקום; בגלריה החווה בחולון, תערוכה שבוחנת את הקשר בין חוש הריח לאמנות או במלים אחרות את הקשר בין ריח וראייה. בגזרה שלנו ממשיכה הפעילות ותופסת תאוצה, ולאחר שהנופשון הראשון התמלא ברגע, פתחנו תאריך נוסף ואנו מזמינים אתכם לצאת איתנו לנופשון אמנות מפנק בירושלים.

מועדים לשמחה,

שני ורנר וצוות Talking Art

ניר הוד, Nothing Lasts Forever. מתוך התערוכה "יש ריח לאמנות", החווה החקלאית, חולון

"קסם רגליי הפוחזות", תערוכת יחיד של שיראל ספרא. אוצרת: יעל אזולאי

שיראל ספרא משתייך לאסכולת הציור הישראלי החדש המתאפיין בקנבסים גדולים וגדושי צבע ותכנים נגועים בפראיות, חופש והומור. עם זאת, ועל אף המראה הילדי או השובב, אותו זרם ציור עכשווי ניכר בו בעת בשכלתנות ובנוי בדרך כלל על יסודות מוצקים של ידע והיסטוריה. בתערוכתו החדשה בגלריה חנינא, נותן ספרא מקום לשני החלקים האלה של אישיותו – הפראי והמחושב ומחלק ביניהם את חלל הגלריה כאשר פסל אחד כמו מגשר ביניהם. אך החלוקה הזו לא יכולה להחזיק זמן רב ואלמנטים משני החלקים פורצים זה לתוך זה.

החל מיום חמישי, 1.4,  18:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב.

אירוע פייסבוק

"צלילים מן המבצור", תערוכת יחיד של עירא שליט. אוצר: גלעד רטמן

מתחם "סטודיו בנק" הוקם ביוזמת עיריית תל אביב על חורבות בנק דיסקונט שנסגר ברחוב בן יהודה. המתחם הינו דוגמא טובה למרכז אמנות אלטרנטיבי שמרגע שקם הוא מהווה כר פורה ליוזמות נוספות שיוצאות מתוכו ומעשירות אותו. "הכספת" היא בדיוק יוזמה כזו. בתוך הכספת הישנה של הבנק יפעלו בחודשים הקרובים שישה אמנים שיציגו תערוכות בזה אחר זה שישנו את המבנה הארכיטקטוני של המקום. פותח את המחזור עירא שליט שיציג את תוצריה של התקופה האחרונה בה עזב את העיר לטובת קהילת אמנים בצפון ויצור חוויה המבלבלת בין פנים לחוץ.

באותו זמן תפתח תערוכתה של נעמה רוט "פי האמת" בחלל "אופנובנק" שהוא גם פרי של יוזמה עצמאית בתוך המתחם.

החל מיום חמישי, 1.4.21, 20:00, סטודיו בנק, בן יהודה 71, תל אביב

אירוע פייסבוק עירא שליט
אירוע פייסבוק נעמה רוט

פינת הבונוס –
"יש ריח לאמנות", תערוכה קבוצתית. אוצרים: פרופסור יהודה רוט ודורון פולק
התערוכה הזו כבר נפתחה מזמן, אבל היא כל כך מיוחדת ומוזרה, שהחלטנו – עם פתיחתה מחדש – להמליץ עליה כעת. התערוכה נהגתה על ידי פרופ' יהודה רוט, אומן ומנהל מחלקת אף אוזן וגרון במרכז הרפואי וולפסון והיא ממוקמת בתוך החווה החקלאית בחולון, בתוך החממות וברחבי המתחם. התערוכה מבקשת לתת כבוד לחוש שנזנח מעט כשחושבים על אמנות – חוש הריח. מדהים לגלות כמה אמנים מתייחסים לנושא בדרך זו או אחרת, ורשימת האמנים גדולה ומגוונת.

איפה: רח' הנחושת 1 פינת רח' המלאכה, א.ת חולון
שעות פעילות הגלריה: ימים רביעי וחמישי – 17:00 – 20:00, ימים שישי ושבת – 10:00 – 14:00

דף הפייסבוק של החווה החקלאית בקישור

 13-14.5 נופשון יומיים של אמנות עכשווית בירושלים

סדרת סיורי ה- VIP שלנו נמשכת עם סיור בוטיק חגיגי בנושא אמנות עכשווית בירושלים. אנו נבקר באתרי האמנות המיוחדים והמעניינים הפועלים בירושלים, נראה את התערוכות הבולטות, נבקר במרכזי אמנות ותיקים ואלטרנטיביים, נבקר בסדנאות האמנים ונפגוש את אנשי המקצוע – האוצרים, היזמים וכמובן האמנים, וכל זאת בשביל להישאר עם היד על הדופק לגבי הנעשה בשדה האמנות הירושלמי.
בנוסף, נישן במלון בוטיק מפנק במרכז העיר, נהנה מארוחת ערב בביתו של שף מקומי, נתפנק על נסיעות ברכב VIP ובקיצור – חגיגה.
בין תכני הסיור: סיור במרכז האמנות החדש באתר הארכיאולוגי בעין יעל, ביקור בתערוכת היחיד של ענבל הופמן בבית אנה טיכו, מפגש עם האנשים שמאחורי פסטיבל מקודשת במתחם החדש שלהם, ביקורי סטודיו אצל עינת עריף גלנטי ואצל בברלי ברקת, הפתעה חבויה במנזר צרפתי ועוד

לפרטים נוספים והרשמה ניתן ליצור קשר עם יעל בן ארי בטלפון 054-8087082

נעמה רוט, תערוכת יחיד במתחם סטודיו בנק

הדר מיץ, ערפילית1

צפון, דרום ירושלים ועוד. המלצות הסופ"ש 20-22.8

יאללה, זה הזמן לצאת לטיולים. כשהילדים בחופש, כשהנכדים צריכים תעסוקה, כשהשמיים עוד לא ממש פתוחים, ובקיצור – כשיש אמנות טובה ששווה להגיע אליה, לא באמת צריך תירוץ.
בצפון הארץ תוכלו ליהנות מתערוכה חדשה בגלריה כברי, לצד אירוע נעילת התערוכה באטליה שמי שאף הוא בקיבוץ; וגם משיח גלריה בתערוכה המעולה במוזיאון וילפריד.
בדרום, פתיחת תערוכה חדשה לאמנית הצילום המאוד מיוחדת הדר מיץ בגלריה של קיבוץ בארי והשקת קטלוג התערוכה.
בירושלים בבצלאל מתחילים אירועי הבוגרים לשנת 2020 במחלקות השונות. בהקשר זה, אנו משתפים גם בראיון שערכנו השבוע עם ענבל הופמן בוגרת טרייה של התואר השני בבצלאל.
בפינת הבונוס: פתחנו סיור חדש להורים וילדים המשלב סדנת יצירה, ואמנות רחוב.
מאחלים לכולנו סופ"ש נהדר ויפה,
שני ורנר וצוות Talking Art

תמר הורביץ ליבנה ואמיר ירחי, "תפרנית", גלריה כברי

נסיעה לצפון
"100%", תערוכת יחיד לנעם ונטורה. אוצר: אבשלום סולימן
זוהי פעם ראשונה שאנו ממליצים על תערוכה בגלריה כברי, ועל כן מן הראוי לציין לשבח את פועלה של גלריה שיתופית זו. כמו הרבה מוקדי אמנות בצפון ובדרום, גם בסיסה של גלריה זו אינו כלכלי בהכרח אלא אידיאולוגי, במטרה לקדם אמנות בפריפריה למרכז, לתעל את האמנות לתוך המרקם החברתי ובמקרה זה גם לבטא את אופיו המיוחד של הגליל ולשתף בין אמנות ערבית ויהודית. נעם ונטורה הוא צייר מעניין, מאלה שתהליך הציור הוא חלק מהיצירה עצמה, הוא עובד על הציורים זמן רב ולעתים אף מספר שנים. בהתאמה, נושאי הציור (קלאסיים ברובם) אינם תמיד מוקד היצירה אלא הפן החומרי והצורני והמפגש של הצופה עמה.
במקביל לתערוכה זו נמשכת "תפרנית" – תערוכה חמודה מאוד של תמר הורביץ ליבנה ואמיר ירחי המוצגת בחלל המנהרה בכברי. הורביץ לבני מצאה את עצמה תופרת מאות מסכות בהזמנה אישית במהלך תקופת הבידוד, יחד עם ירחי הם יצאו למסע צילומי בעקבות האנשים שהזמינו את המסכות והתוצאה היא סדרת צילום טיפולוגי מרתקת על המפגש בין אופנה, מגפה ותרבות.
פתיחה: שבת 22.8 בשעה 13:30, בהתאם למגבלות התו הסגול. מומלץ להתעדכן לפני
אתר הגלריה בקישור

אירוע נעילה לתערוכות המוצגות באטליה שמי
במסגרת האירוע יתקיים שיח עם האמן עומר שיזף והאוצרת סמדר שינדלר בתערוכה "מחווה לאיש חלל". לאחר מכן תינתן הרצאה של המחזאי והמשורר יונתן לוי "על הפיסול, הסביבה והתאטרון".
22.8 בשעה 12:00. אטליה שמי, כברי

סיור והדרכה במקבץ התערוכות ההודי עם האוצרת שיר מלר-ימגוצ׳י, מוזיאון ווילפריד
שישי 21.8, הדרכה ראשונה בשעה 10:00, הדרכה שנייה בשעה 12:00
ההשתתפות כלולה בעלות הכניסה למוזיאון, בהרשמה מראש בלבד ועל פי הנחיות התו הסגול
הרשמה בקישור

נסיעה לדרום
"ערפילית", תערוכת יחיד להדר מיץ. אוצרת: סופי ברזון מקאי
די לקרוא בטקסטים הנלווים לתערוכה זו בשביל להבין שיש בה משהו מיוחד, מסוג העבודות שמשרות אווירה פיוטית ונוגה על צופיה. קשה להגדיר את מיץ מבחינה מדיומלית, אולי נקרא לה אמנית צילום כיוון שבעבודותיה לא תמיד יש פעולה ממשית של מצלמה. מיץ משלבת טכניקות שונות של צילום ללא מצלמה, קולאז'ים ורדי מייד. מיץ מתעניינת במקומות הקסומים שהטבע מייצר, בין אם זה אבק כוכבים, אדוות של טיפות גשם באגם, גדם עץ שצף על המים, או מופעי הירח. אלה דברים שאנו נחשפים אליהם באופן יומיומי, אך ביצירתה של מיץ הם הופכים מיוחדים יותר, ראויים למבט משתהה. בקולאז'ים היא משלבת דימויים שמוכרים לנו מגלויות וספרי טבע ישנים, משהו במראה הוינטאז'י הזה מוסיף אף הוא לקסם של התערוכה הזו.
פתיחה: חמישי 20.8 בשעה 16:00, גלריה קיבוץ בארי

״בוגרי.ות בצלאל 2020״
הובטח כי לצד התערוכה של הבוגרים במחלקות השונות יהיה מגוון אירועים פיזיים ומקוונים, אם כי כרגע אין מידע מפורסם על כך, שווה להתעדכן.
תערוכת הבוגרים תוצג החל מחמישי 20.8, בצלאל, קמפוס הר הצופים, ירושלים. שעות פתיחה: א'-ה' 10:00-20:00, שישי 10:00-15:30.
הכניסה מותנית בהרשמה מראש. לא תתאפשר כניסה ללא הרשמה.
ניתן להירשם בקישור . אירוע פייסבוק

גם השבוע אנו ממשיכים בסדרת הראיונות עם בוגרי בתי הספר לאמנות הטריים. הפעם תפסנו לשיחה את ענבל הופמן שסיימה את התואר השני בבצלאל. ענבל הגישה עבודת גמר שנתפרה ביחס ובעקבות תקופת הבידוד. על הלימודים עצמם ועל מסגרת התואר של בצלאל יש לה בטן מלאה, ובסופו של דבר היא שמחה שזה מאחוריה.
הראיון המלא בקישור

29.8 "חוויה אורבנית" – להורים וילדים
בסיור נכיר את העבודות של האמנים החשובים שפועלים כיום בתחום, נעמוד על ההבדלים בין סגנונות וטכניקות שונים ונראה כיצד הן מתפקדות במרחב הציבורי, כחלק מהאווירה והתרבות העירונית. מתי זה גרפיטי? מתי זו אמנות? מדוע בוחרים האמנים ליצור במרחב העירוני ואיך העירייה מקבלת את זה? אלה רק חלק מהשאלות שילוו אותנו בסיור.
במהלך הסיור נשלב סדנת צילום ונלמד טריקים חדשים לצילום יצירתי ומגניב בעזרת מצלמת הטלפון. בין היתר תוכלו להתנסות בצילום במצבים שונים לחקור זויות וקומפוזיציה מקוריות, להבין אור וצל ולגלות פיצ'רים מיוחדים במצלמת הטלפון שלכם.
הסיור בהנחיית האמנית מיכל סופיה טוביאס
רכישת כרטיסים ופרטים נוספים בקישור

אירוע נעילה בתערוכה של עומר שיזף "מחווה לאיש חלל", אטליה שמי

ענבל הופמן 1

יצירה טרייה. ראיון עם ענבל הופמן

משבר הקורונה שינה את פרוייקט הגמר של ענבל הופמן. מה שהתחיל בתור יצירה עם אופי חברתי מאוד, כבר לא התאים ובמקום זאת חפצי היום יום מהמרחב הביתי, הרכיבו את המיצב הסופי.
שני ורנר בראיון שני בסדרה "יצירה טרייה" עם בוגרי בתי הספר לאמנות של שנה"ל הנוכחית.

ספרי קצת על מי את ומה את עושה
שמי ענבל הופמן, אני עוסקת באמנות משנת 2012, לפני כן עסקתי הרבה שנים בעיצוב ואיור. גרה בתל אביב, שני ילדים, שלושה חתולים, מעלית וחניה. אני חושבת על עצמי בתור אמנית 'רב תחומית' כי לפעמים יוצאת לי איזו עבודת וידאו, אבל אני בעיקר פסלת, בעיקר מיצב, בעיקר תלוי מקום….עד היום כל הפרויקטים שעשיתי והצגתי התייחסו, ועל פי רוב גם צמחו מתוך התאמה לחלל נתון בו הוצגה העבודה.
איך עברו עליך שנות הלימודים / איך התחושה לסיים את הלימודים להגיע למעמד תערוכת הגמר?
עברו עלי שנתיים לא פשוטות במחלקה לאמנות, את התואר הראשון עשיתי בבצלאל במחלקה לתקשורת חזותית, ובין התואר הראשון לשני צברתי שנות עבודה, שנות סטודיו ודי הרבה פרויקטים.
קיוויתי שהלימודים יתנו דגש על תאוריה עכשווית, ניתוח טקסטים וניתוח עבודות אמנות, קריאה ביקורתית והעמקת השיח בנושאים תיאורטיים – שזה צד אצלי שהיה בחסר וקיוויתי שישלים את הצד המעשי של עבודתי. אולם התברר לי שהתכנית מבוססת בעיקר על עבודה עצמאית בפורמט של ביקורי סטודיו, אז העמקתי בצד התיאורטי כמה שניתן בעצמי (ממש עפתי על כתיבת העבודות העיוניות…).
בנוסף היה קושי בהתכוונות לפרקטיקה תלוית מקום, כי אתה עובד בסטודיו ללא אופק תצוגה, בלי לדעת מה יהיו התנאים הפיזיים שתקבל במועד ההגשה של הפרויקט, מה שאילץ אותי לשנות את אופי העבודה שלי במהלך התואר ,  וזה גם השפיע על ההיערכות לפרויקט הגמר, מאחר וקיבלנו שיבוצי תצוגה הרבה אחרי שהפרויקטים כבר היו מגובשים.
היום יש נטייה אצל מרבית האמנים ובכללם הסטודנטים, לעשות עבודות שמגיבות לחללי התצוגה מתערבות הם ומפעילות אותם, והניתוק מנתוני התצוגה במהלך העבודה הוא דבר שצריך להתמודד איתו. בנוסף רוב השנה השנייה גם עבדתי על תערוכת יחיד שהייתה מיועדת להיפתח בסוף מאי במוזיאון ישראל, כך שעבדתי מאוד קשה לסיים את העבודות לתערוכה ולתואר במקביל.
אלו היו שנתיים קשות, ועבורי זו הקלה גדולה לסיים את התואר, חיכיתי שזה יהיה מאחורי.
האם משבר הקורונה השפיע על ההכנות לתערוכה או על הפרוייקט עצמו?
היציאה לסגר שינתה את התוכניות שלי לחלוטין, תחילה הורחקנו מהסטודיואים ועברנו ללמידה בזום. בשלב הזה התחלתי להבין שהפרויקט שתכננתי, שהיה גם תלוי מקום וגם התבסס על שיתוף הקהל והיה לו אופי מאוד 'SOCIAL' אין לו היתכנות במציאות של סגרים וריחוק חברתי. בנוסף, כל התפיסה 'תלוית המקום' שמאפיינת את היצירה שלי בדרך כלל לא הייתה רלוונטית כיוון שהבניין בו היינו אמורים להציג היה מיועד להריסה (בתאריך סיום הלימודים המקורי). לסיום, מאחר שכאמנית אני מגיבה למה שאני חווה, מצאתי את עצמי מתחילה תהליך עבודה על פרויקט חדש כראקציה למצוקת הבידוד ולמהדורות החדשות, זה הפרויקט שבסופו של דבר הצגתי בתערוכת הגמר.

ענבל הופמן 3

פרוייקט הגמר של ענבל הופמן. בצלאל תואר שני 2020

מה הצגת בתערוכת הסיום שלך?
הצגתי מיצב מותאם חלל, שפירק את פנים הבית שלנו בימי הסגר והרכיב אותו מחדש. בפרויקט היו ייצוגים של בני המשפחה דרך חפצים אישיים, והרבה התייחסות לזמן שהולך לאיבוד כאשר הוא מושקע בפעולות תחזוקה ביתיות שונות. המיצב הפיסולי שבניתי יצא מתוך רגעי הבהלה והשעמום שאפיינו את ימי הסגר, כדי להזיז את הזמן בכוח קדימה התחלתי להתעסק עם כל אספקט של שאריות חיינו בבית: כביסה, כלים, הכנת ואגירת מזון, ניקיונות וצריכה מוגזמת של אלכוהול (מול מהדורות החדשות המדכאות) כל אלו הפכו לאיברים מתוך יצירה פיסולית טוטלית שמאכלסת את חלל התערוכה בצורה שתלטנית מרצפה עד תקרה.
הצורך לשנות וללוש מחדש את המציאות לצורה של פסל, ולכפות את הפסל הזה על החלל בתערוכה, היו הדרך שלי לייצר אשליה של שליטה על חיי ועל המרחב שלי, בתקופה בה כולנו הרגשנו שאיבדנו כל ריבונות על חיינו למול הנגיף ופעולות הממשלה.
מה החלום? איך את רוצה שתמשיך הקריירה שלך עכשיו אחרי סיום הלימודים?
למען האמת החלום כבר כמעט התגשם במאי, מאחר והתכוננתי לתערוכת יחיד במוזיאון ישראל במקביל לסיום התואר. נכון לעכשיו המוזיאון טרם חזר לפעילות מלאה כך שהתערוכה ממתינה בארגזים, אז אני מאוד מקווה שהחלק הזה יסתיים בקרוב ויהיה תאריך פתיחה חדש. מלבד זה אני מקווה להמשיך ולהציג בתכיפות פרויקטים מעניינים; אני מרגישה שהיכולת שלי הולכת ומשתכללת, הולכת ומתמקצעת מהתקנה להתקנה, ומחלל לחלל. אז אני מקווה להמשיך את המגמה לכיוון של bigger and better, להמשיך וליצור דברים מעניינים יותר ומאתגרים יותר כל הזמן.
מה דעתך על תפקידה של האמנות ביחס ובעקבות משבר הקורונה? האם הוא השתנה ובאיזה אופן?
כדי לענות על כך צריך פרספקטיבה של זמן, שעדיין אין כי אנחנו עוד בתוך זה. אני לא יודעת אם יגיע גל של אמנות פוליטית שתזעק את זעקת אי השוויון, או שהאמנות המקוונת תתפוס תפקיד יותר משמעותי בשל תנאי הריחוק.; ואולי בכלל להפך, שהמחאה ברחובות תהפוך בעצמה למצע לגילויים של אמנות. דבר אחד בטוח, תסיסה רוחבית בכזה סדר גודל לא נראתה כבר שנים, הקריאה לסדר חדש, ההתפקחות מהסקטור הניהולי ברמה לאומית ואוניברסלית, יעביר טלטלה את דור היוצרים הנוכחי, כי אמנות במהותה היא מתמר ( transducer ) של רוח הזמן.

ענבל הופמן 2

פרוייקט הגמר של ענבל הופמן. בצלאל תואר שני 2020

מרים נאה

היום שאחרי, המלצות הסופ"ש 19-21.9

האמן הגרמני השערורייתי יונתן מזה (Jonathan Meese) ידוע בקריאה שלו להפטר מהפוליטיקאים ולהעלות את האמנות לשלטון. לנו זה נשמע ממש אידאלי, אבל עד שתתגשם האוטופיה הזו, אין לנו אלא לקוות שהממשלה הנבחרת תקדם גם את התרבות וערכיה – פתיחות, סובלנות ואחווה אנושית. כך או כך, תערוכות השבוע יאפשרו לכם, תהיה בחירתכם אשר תהיה, או לחגוג באמצעותן את התוצאות או להתנחם בחיקה החם של האמנות.
בגלריית האוסף של עיתון הארץ תערוכה הסוקרת את מערכת היחסים המיוחדת בין העיתון הוותיק לעולם האמנות המקומי; בגלריה פורטה עידו מרקוס חוזר שוב ושוב לצילום אחד ומפרק אותו לגורמים; במוזיאון בת ים תערוכה חדשה הבוחנת את העבר הנסתר והעתיד האפשרי של העיר בה שוכן המוזיאון; ובצפון הרחוק מורן פישר מציגה ציור גבולי.
סופ"ש משמח לכולכם,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

מיכל נאמן

נבטים, המלצות הסופ"ש 24-26.5

כולנו יודעים שלפעמים הדברים החשובים ביותר מתחילים במהלכים קטנים – בשתילתו של נבט חדש, בשינוי קטן, בחלום מרגש. בהמלצות השבוע שלוש תערוכות שמבשרות משהו חדש בסגנון זה.
גלריה גורדון האלמותית נודדת דרומה סופית לחלל חדש ומזמינה אותנו להיפרד מהחלל המיתולוגי ברחוב בן יהודה; בשלוחה התל אביבית של בצלאל תערוכת הסיום המסורתית של בוגרים חדשים של מחזור התואר השני שמתחילים את דרכם בעולם האמנות; ובגלריה אלפרד תחילתו של המסע המשפחתי לא בהכרח מסמנת את סיומם של מסעות אחרים, בתערוכה אסקפיסטית במיוחד של ענבל הופמן.
ולקינוח, גם אצלנו נבטים חדשים לקראת תקופת הקיץ, אשר תפתח בסיור בוטיק חדש ומרענן בירושלים.

שיהיה שבוע של התחלות מרגשות לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

תפתחו יומנים, זה הולך להיות אחד השבועות העמוסים באמנות מ-ע-ו-ל-ה

%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a4%d7%a2-mind-the-gap-%d7%aa%d7%90%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%99%d7%a1%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9fהמופע "MIND THE GAP", תיאטרון מיסתורין

רוחה של השנה החדשה כבר מנשבת ומביאה עמה התרגשות ותחושת פריחה. אירועי סוף השנה מבשרים טובות לשנת האמנות שבפתח. זה הולך להיות פוסט ארוך מהרגיל, ולו רק בשל העובדה שזה עומד להיות שבוע עמוס במיוחד, שמתחיל בסופ"ש רווי גם הוא. עבודת הסלקציה לגבי אירועים נבחרים, הייתה קשה הפעם מהרגיל.
פיתחו את היומן, ורק תבחרו.

להמשיך לקרוא

טבוע בחומר

היום אני רוצה להמליץ לכם על תערוכה קטנה וחביבה בגלריה פלורנטין 45 הנושאת את השם "טבוע בחומר". בתערוכה מוצגות עבודות של תשעה אמנים צעירים, כולם יצרו עבודות שהן "סייט ספסיפיק" כלומר אשר יועדו מראש לחלל הגלריה ואשר מתקשרות עם האדריכלות והאופי שלו. אוצרת התערוכה, גילת נדיבי מגדילה לאבחן את העבודות כעוסקות ב"שבר ומהפך קיומי", אם כי אני מתקשה לזהות את ההקשר הזה, ובמיוחד במחבר בין העבודות, אשר נדמה כי הרציונל העומד מאחוריו הוא אסתטי בלבד. יחד עם זאת, אם נתעלם מהטקסט המביך למדי של התערוכה ומהיומרה למצוא הקשר תכני בין העבודות, בכל זאת ישנה כאן אסופה טובה של אמנים אשר נותנים פרשנות מחודשת לעיסוק בחומר ובוחנים את ההגדרות של פיסול ושל מיצב, ועל כך יעיד שמה המצוין של התערוכה.

להמשיך לקרוא