ארכיון תגיות: תערוכה משולשת

שפת האהבה. המלצות הסופ"ש 30.9-2.10

חיבור, שיתוף ועכשיו אהבה – אווירה חיובית שורה על המדור שלנו בשבועות האחרונים. אם אנחנו רק משקפים את הנעשה בחוץ, אז כנראה שמשהו טוב עובר על עולם האמנות והתרבות באופן כללי. אבל בסופו של דבר, אחרי תקופת משבר לא פשוטה, יש משהו מאוד טבעי בלחפש את המשותף, את המחבר ואת האוהב.
במרכז התרבות החדש "תאו" בהרצליה תערוכה שחוקרת את האהבה על גווניה השונים; בגלריה של בית ביאליק האמנית אסתר כהן חוברת להוריה כדי להעמיק את שורשיה ולהתקדם קדימה; בגלריה פרטר אמנית שהתפרסמה מכל הסיבות הלא נכונות מבקשת להכיר לנו ולעצמה צדדים אחרים בה. ובפינת הבונוס הבינלאומית שלנו תערוכת צילום מונומנטלית בפריז.

ברוח אוהבת זו, עבורנו אין דרך טובה יותר להתחבר אליכם מאשר דרך התוכנית השנתית שלנו שהיא כל כולה אפשרות להתעמק בעולם האמנות ולהכיר טוב יותר. שבע קבוצות יצאו לדרך השנה ונותרו מקומות ספורים. ההרשמה תכף נסגרת, מהרו להירשם והצטרפו אלינו בקישור
שיהיה סופ"ש מוצלח ומתוק,
שני ורנר וצוות Talking Art

מריה סלאח מחאמיד, מתוך התערוכה "אהבה נזילה", מרכז תאו, הרצליה

"אהבה נזילה", תערוכה קבוצתית. אוצרת: דריה קאופמן 

"תאו" – מרכז התרבות החדש והמסקרן בהרצליה, כבר הספיק בחודשים המעטים בהם הוא פתוח להציג מספר תערוכות מעניינות, וזאת בנוסף להרצאות ומופעי מחול ומוזיקה המתקיימים במקום. תמיד משמח לשמוע על מרכז אמנות חדש שנפתח ועל אחת כמה וכמה בתקופה המשונה והלא יציבה הזו שאנחנו בעיצומה. התערוכה החדשה בגלריה של המרכז מכוונת גבוה ובוחנת לא פחות מאשר את טבעה של האהבה על שלל מופעיה. אם זו תחושת ההגנה השברירית כפי שהיא באה לידי ביטוי בשמיכות הנייר העדינות של ביאנקה ספריינס; או האלמנטים הנרקסיסטיים של האהבה בעידן הדיגיטלי בצילומים של ינון גל-און; או אהבה אמהית חרדתית במיצב של מריה סלאח מחאמיד בעל השם המצמרר "מות הבן". עבודות שונות המספקות זוויות מגוונות על אחד הכוחות המרכזיים המניעים את עולמנו.

בהשתתפות: מריה סאלח מחאמיד, ביאנקה ספריינס, מורג'אן אבו-דיבה, נדב בכר, אורלי ברנח, ינון גל און,יונתן הירשפלד, היאם מוסטפה, דנה מרכוס, לנה רבנקו, סימוני רוטשטיין וגרו טורסן.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 30.9, 19:30, מרכז תאו, וינגייט 168 הרצליה

פרטים נוספים באתר הגלריה בקישור

"וחציים חלומות", תערוכה משולשת של אסתר כהן רות כהן ודני כהן. אוצרת: ד"ר סמדר שפי

בניגוד לדימוי הרומנטי של אמנות עכשווית כמרד מתמשך וניתוק מתמיד מהשורשים והעבר, ישנם אמנים ואמניות רבים המוצאים דווקא בשורשיהם מעיינות של השראה וחומרי עבודה שעוזרים לדחוף את עבודתם קדימה. אמנית כזו היא אסתר כהן הידועה בציוריה העדינים ומכמירי הלב הנעשים בעט כדורי על מצעים שונים. המוטיבים החוזרים בציוריה מתבססים על צמחי ארץ ישראל, תכשיטים, קמעות וכלי קודש של יהדות תימן ועוד. בתערוכתה החדשה בחלל התערוכות המקסים של בית ביאליק היא מעמיקה את המחקר שלה באמצעות חבירה לשני הוריה. אמה של כהן מנהלת כבר כשלושים שנה פרקטיקה יומיומית של יצירת דוגמאות אורנמנטיות צבעוניות שניצבות בקונטרסט למונכרום המאופק של אסתר. אביה של האמנית יצר בשיתוף איתה מעין מילון מצוייר של מילים בארמית כורדית – שפת אימו. כך מתחברת אסתר כהן אל שורשיה האישיים והאסתטיים בכדי לתת לנו תמונה שלמה יותר על מקורות יצירתה ועל הכיוון אליו היא לוקחת אותה.

אירוע פתיחה: יום שישי, 1.10, 11:00, בית ביאליק, ביאליק 22, תל אביב. בפתיחת התערוכה ינגן וישיר אמיתי אריכא משירת הדיוואן התימנית. מידע נוסף בקישור

אולה טימר קרבצ׳נקו, תערוכת יחיד. אוצרות: תמה גורן ורועי ברנד

שמה של אולה טימר קרבצ'נקו עלה לכותרות בנסיבות הגרועות ביותר שאפשר כנראה לדמיין. תחת ראשי התיבות א"ק, הוכתם שמה בהאשמות חמורות בפני מדינה שלמה ובמיוחד בסרט "צל של אמת" המתחקה אחר פרשת רצח תאיר ראדה (סיפורה של טימר קרבצ'נקו בקישור)

כמתמודדת נפש עוד לפני המקרה, החשיפה השלילית (והשקרית) לא תרמה למצבה. אחת הדרכים בהן בוחרת טימר קרבצ׳נקו להתמודד היא באמצעות האמנות. בתערוכת היחיד שלה במרכז פרטר היא מציגה עבודות ציור ורישום שמתמקדות סביב פנים הבית ודיוקנאות עצמיים. האמנות היא למען עצמה, אך אולי גם כדי להראות לעולם שבחוץ את עולמה הפנימי על צדדיו השונים. טימר קרבצ׳נקו היא אמנית אוטודידקטית שלא מגיעה מרקע מוסדר של לימודי אמנות והתערוכה תלווה בשיחות ומפגשים שיתמקדו בנושא של אחרוּת ואאוטסיידריוּת באמנות והדרך בה אנחנו מתייחסים אליה.

אירוע פתיחה: יום שישי, 1.10, 11:00-14:00, פרטר, פרישמן 37 תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס: המלצה מעבר לים

יצירות מופת של הצילום המודרני 1900-1940
התערוכה הזו היא סוג של שני כרטיסי טיסה במחיר אחד – מוזיאון המומה מניו יורק מתארח במוזיאון הצילום המעולה "ז'ה דה פום" בפריז, עם עבודות מתוך אוסף תומס וולטר הנחשב לצילום. תערוכה שהיא חובה לחובבי הצילום עם עבודות של כל הגדולות והגדולים שהפכו את מדיום הצילום למה שהוא היום.

איפה ומתי: התערוכה מוצגת עד 13.2.22. ז'ה דה פום, 1 Pl. de la Concorde, פריז

מידע נוסף והזמנת כרטיסים באתר המוזיאון

אסתר כהן מתוך התערוכה "וחציים חלומות", בית ביאליק, תל אביב

הילה בן ארי

מרחב טעון. המלצות הסופ"ש 18-20.3

זו היתה שנה שטענה את המרחבים אותם אנו מאכלסים במשמעויות חדשות. בימי מגפה הפך המרחב הציבורי לבעל פוטנציאל מאיים ומסוכן. מקומות המפגש המקובלים נסגרו והשהיה בחוץ הוגבלה כך שאפילו המונח "מרחב ציבורי" שינה את משמעותו הרגילה והפך למשהו חדש ולא ידוע. המרחב הפרטי הפך עם הסגר והעוצר למרכז העולם שיש בו שילוב של בונקר בטוח עם כלא מאוס.

תערוכות השבוע בוחנות באמצעות הפריזמה של האמנות את המרחבים השונים בהם אנו חיים – הפוליטי, היצירתי וגם זה של התערוכה עצמה. התוצאה היא תערוכות שלא רק מלמדות אותנו דבר חדש על המקום בו אנו חיים, אלא גם יוצרות עבורנו מרחבים חדשים של פעולה וגילוי.

בגלריה גורדון מציג האמן הותיק והמוערך לארי אברמסון פרשנות בשפתו הציורית היחודית לשלטי ההפגנות ששלטו במרחב הציבורי בשנה האחרונה; בגלריה רוזנפלד תערוכה משולשת נשכנית במיוחד של אלעד רוזן, איזבלה וולובניק ונועה אירוניק ובמרכז תרבות מנדל אירוע אמנות פמיניסטי רב תחומי שהוא כמו מכת חשמל להחייאת התרבות אחרי תרדמת.

שיהיה סופ"ש מלא בכל טוב,
שני ורנר וצוות Talking Art

נועה אירוניק

נועה אירוניק, Full of Myself, 2020. מתוך התערוכה "חיות מחמד", גלריה רוזנפלד

“לך לך", תערוכת יחיד של לארי אברמסון

בנוסף למגיפה וכל קסמה הרע, אחת התופעות שאפיינו את השנה האחרונה היתה תסיסה פוליטית בלתי פוסקת. הפגנות כל שבוע ובתקופה מסוימת אפילו כל יום, יצרו סדר יום ציבורי אחר וגם שפה גרפית ייחודית משל עצמן. אחד האמנים שניכס את האיקונוגרפיה העכשווית הזו לעבודת הסטודיו שלו הוא לארי אברמסון. דווקא ביום הבחירות תפתח התערוכה החדשה, בה יציג את הפרשנות שלו לשלטי הפגנות שראה וכאלה שהיה רוצה לראות. השפה הציורית המזוהה עם אברמסון משטיחה ומנקה את השלטים מרגש מצד אחד אך גם הופכת אותם לאינטנסיביים ודחופים אף יותר. גם השם "לך לך" לוקח את סיסמת המחאה הידועה ומכפיל אותה כדי להטעין אותה במשמעויות מיתולוגיות הנמצאות בבסיס התרבות היהודית והישראלית.

במקביל, יוצגו בגן הפסלים של הגלריה עבודות חדשות של סשה סרבר. רחוב המנוע 4

איפה ומתי: יום שלישי, 23.3,  10:00-17:00, גלריה גורדון, רחוב הזרם 5, תל אביב. פרטים נוספים

"חיות מחמד", תערוכה של אלעד רוזן, איזבלה וולובניק ונועה אירוניק. אוצרת: מיה פרנקל טנא

בין עבודותיהם של אלעד רוזן, איזבלה וולובניק ונועה אירוניק עובר חוט מקשר העושה שימוש בהומור פראי כדי למשוך את הצופה פנימה ואז – כשהוא כבר שבוי של הצבעוניות העליזה והדימויים הישירים – הם מכים אותו במנה של מציאות נושכת. בתערוכה החדשה שתפתח ביום שישי בגלריה רוזנפלד הם מציגים שלושה גופי עבודה שנוצרו אמנם בנפרד, אך הם מתחברים יחד לכדי שלם שכל אחד מחלקיו מטעין את האחר במשמעות חדשה וניזון ממנו בתורו. החוויה בחלל היא של עושר, שפע ועודפות שגם הם חוטים מקשרים בעבודותיהם של שתי האמניות והאמן. אנחנו כמובן משוחדים כי אלעד הוא אחד ממדריכנו הותיקים. אבל בלי קשר, עם שלישייה כזו אין סיכוי להתאכזב.

איפה ומתי: יום שישי, 19.3, 11:00-14:00, גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב

אירוע פייסבוק

"פרטיטורה למרחב פתוח", פרויקט אמנות רב תחומי. יוצרת: הילה בן ארי

הילה בן ארי רגילה כבר למוסס גבולות בעבודותיה. היא עושה זאת באמצעות טשטוש הגבול בין אמנות פלסטית למחול ולתנועה. בפרויקט החדש שהגתה ויצרה בעקבות תקופת הקורונה והקפאון שהביאה לעולם התרבות, היא בונה פלטפורמה מעורבת לאמנות נשית ופמיניסטית מסוגים שונים. ספוקן וורד ושירה, מחול ואמנות פלסטית, גרפיקה ומוזיקה, יתערבבו כולם לכדי מרחב של שיתוף ויצירה שבו יתמוטטו הגבולות בין סוגי האמנויות השונים ובין המציגה לקהל. פיצוץ כזה של יצירתיות הוא בדיוק מה שצריך אחרי תקופה שחונה, שלא לדבר על מפגש אנושי אמיתי שהיה חסר לנו כל כך.

בהשתתפות: ראידה אדון, רחל אניו, הילה בן ארי, אביטל ברק, יסמין גודר, יאיר ורדי, ליאורה כהן, ורד ניסים, אלינור סלומון, סמירה סרייה, שרון קנטור, ליטל שרוני

הכניסה בחינם ובהרשמה מראש, בהתאם לתנאי התו הירוק

איפה ומתי: יום חמישי, 18.3 ויום שבת 20.3, בשעות 18:30-22:30, מרכז תרבות מנדל, התקומה 1, תל אביב.

אירוע פייסבוק      קישור להרשמה

“לך לך", תערוכת יחיד של לארי אברמסון