ארכיון תגיות: מוזיאון ישראל

צפים. המלצות הסופ"ש 23-25.11

לא מזמן הוצאנו סיורים מודרכים בתערוכה של סיגלית לנדאו במוזיאון ישראל. באחד הטקסטים שהתלוו לתערוכה התייחסה לנדאו לתחושת הציפה בים המלח: בין חיים למוות; הגוף הצף נרגע מצד אחד אך חרד בו זמנית בשל כל טיפת מי מלח שעלולה להיכנס לעיניים או לצרוב את הפצעים. התיאור הזה מתאים לנו עכשיו. כולנו מדברים על חזרה לשגרה, אך יודעים בליבנו שהיא לא אפשרית לחלוטין, יש בנו את הצורך לחזור לחיים, להמשיך, להתגבר, אבל הלב כואב ואנו יודעים שזה לא נגמר עדיין באמת.

התערוכות שבחרנו להציג בהמלצות השבוע מתייחסות באופן כזה או אחר למים, אבל מטלטלות את הגוף הצף. בכלל נדמה שלראות אמנות אחרי ה-7 לאוקטובר, זה כבר לא אותו הדבר, הכל נצבע באירועי היום הזה והכל מקבל משמעות נוספת לאור המצב.

אבל הגוף רוצה לצוף, והנשמה רוצה לראות אמנות, ואמנים רוצים להישמע, והעולם ממשיך.

מאחלים לכולנו ימים שקטים במהרה,

שיחזרו כל החטופים שלנו

ושיהיה סוף שבוע הכי נעים שאפשר.

שני ורנר,

וצוות Talking Art

יעל הוניג, מתוך התערוכה "והים איננו מלא", גלריה אלפרד

"בריכה עירונית", תערוכה קבוצתית, אוצרת: מיכל קרסני

מה יש בה בבריכה הציבורית שמרתק כל כך את היוצרים לאורך השנים? כנראה משהו במפגש בין הציבורי והחשוף לרגע האינטימי כל כך של הגוף, המאמץ, התגובה הפיזית והרגשית לתחושה של המים. התערוכה החדשה ב"ארטורה" שבעמק חפר שוזרת יחד יצירות שונות שנעשו בהשראת הבריכה, תחת הכותרת השאולה מהספר של אדוה בולה "בריכה עירונית". בטקסט של התערוכה מציעה האוצרת שהיא: "פותחת בפנינו את האפשרות להתבונן בחלל (בריכת השחייה) כמרחב בטוח המאפשר ניתוק, כלי קיבול להרהורים ושיחות פנימיות נוקבות, לבחון מקרוב את התנועה המדיטטיבית והאקט המרפא בשהייה במים ובשחייה".
קשה לחשוב בימים האלה על טבילה ממשית וחופשית בבריכה, אבל התחושות שלה עוד נוכחות בגוף ובזיכרון של כולנו, ונדמה כי תחת צל המלחמה, אלה מקבלים משמעות חדשה.

בהשתתפות: אווה אבידר, תום ברטוב, יונתן גולד, ינון גל-און, שרון גלזברג, רעות דפנא, אילנית שרף ויגודסקי, אדיר כהן, חן כהן, מורן לוי, ניר ג'ייקוב יונסי, אורלי מונטג, עידו מרקוס, אבשלום פולק, שונית פלקו-זריצקי, אילת רוזנברג, טליה רז, אדם שפי גל.

פתיחה: שישי 24.11 בשעה 11:00. גלריה ארטורה, קמפוס רופין, עמק חפר

פרטים נוספים באתר הגלריה

"והים איננו מלא", תערוכת יחידה ליעל הוניג

בשנים האחרונות פועלת גלריה אלפרד על פי מתכונת מעניינת לפיה לכל שנת תערוכות יש כותרת רעיונית שמוצגת כקול קורא אליו מגיבים אמנים שונים. שנת 23-24 נפתחה תחת הכותרת בין השמשות: סוף – סף – מוסף. השנים האחרונות לא היו יציבות בלשון המעטה, ביציאה ממשבר הקורונה נדמה שרודפים אותנו אסונות ומשברים גלובליים ולאומיים, הקרקע לא יציבה וכולם מרגישים את זה. בין השמשות, כעת של שינוי או מעבר מתקופה לתקופה, ממצב תודעתי כזה לאחר, והימים הנוכחים מדגישים זאת ביתר שאת. בתערוכה שתפתח השבוע מציגה יעל הוניג עבודות וידאו המתחקות אחר ציורי הטיפטיך של הרנסנס המוקדם ובמיוחד אחר ציורים של ברויגל ובוש. בתוך השפה החזותית המובהקת שלהם – ערבוב סמלים, רמזים דתיים, אימרות ופתגמים, חוסר היררכיה ושפע – משחקת הוניג עם סמלים מקומיים וציוניים בפרט. מעניין לראות את הגבוה והנמוך, החילוני והדתי מתערבבים, וכמובן כמו כל אמנות בזמן האחרון – גם לקרוא אותה ביחס למצב העכשווי.

פתיחה: יום חמישי, 30.11 בשעה 20:00, גלריה אלפרד שביל המרץ 6, קרית המלאכה, תל אביב

"רוחות", תערוכת יחיד לדניאל קיצ׳לס, אוצר: אמיר בולצמן 

כבר כתבנו כאן בעבר על חשיבותה של אמנות הסאונד בתוך האמנות העכשווית ועל חלקה בצרכי הקהל המשתנים בתקופה בה גירויים ויזואליים כבר מתחילים להישחק. לא מזמן עבר מבנה בית התה מהחצר של וילה שרובר השכנה אל בית הנסן. כמבנה לשימור הוא לא שינה את צורתו אך תפקידו השתנה, ובמיוחד ביחס לאקוסטיקה המיוחדת שנוצרת בו. עבודת הסאונד של קיצ'לס שתוצג/תושמע במקום היא מיצב המורכב משני פסי קול שחוברו יחד. קיצ'לס השתמש בראיון מוקלט של יצחק רבין משנת 1994, והרכיב עליו פס קול של מקהלת גברים עכשווית. רבין של שנת 1994 – שנה לפני הרצח, משרטט בראיון את דעותיו לגבי בסיס הקיום, הקונפליקט והשבר של החברה הישראלית. כמעט 30 שנה מאוחר יותר, בתוך בית התה ובליווי המוזיקלי הופך הראיון לעדות מטלטלת של מי שחזה אולי את המקום שבו אנו נמצאים היום.

פתיחה: יום חמישי, 23.11 בשעה 19:00, בית התה – גלריית סאונד בבית הנסן, רח' גדליהו אלון 14, ירושלים

בעקבות הביקוש: סיור נוסף – אוסף דובי שיף במלון גורדון ביץ' 24.11 בצהריים, בהדרכת עמית רובין

הצטרפו אלינו לסיור מיוחד המתמקד בשיטוט במסדרונותיו של מלון "גורדון ביץ'", שם מוצג אוסף דובי שיף המרהיב לציור פיגורטיבי ריאליסטי. זהו סיור המציע מפגש בין עולמות, וביקור באחד החללים המפתיעים בתל אביב, עם תצוגה לא שגרתית ואמנות יוצאת מהכלל.

תצוגת אמנות עכשווית מעולה במלונות יוקרה היא טרנד עולמי ומה שמייחד את מלון גורדון ביץ' בתוך הטרנד הזה הוא כי על קירותיו תלויות אך ורק יצירות מאוסף דובי שיף הנחשב לאמנות. השילוב הזה בין אחד מאוספי האמנות החשובים בארץ לבין חללי המלון המוקפדים יוצר חוויה אחרת שמעשירה את שני הצדדים.

הכנסו איתנו אל מאחורי הקלעים של המלון והאוסף

הסיור מתחיל בשעה 13:00. אורך הסיור כשעה וחצי-שעתיים

במקום ישנו מרחב מוגן והוא פועל על פי תקנות פיקוד העורף

פרטים נוספים והרשמה בקישור

בית התה בבית הנסן, צילום דור קדמי

המלחמה ההיא. המלצות הסופ"ש 21-23.9

בתחילת השבוע הבא יחול יום כיפור. בתרבות הישראלית היום הזה הוא כבר מזמן לא רק מועד דתי של צום וכפרה, אלא גם יום זכרון לאחד האירועים המכוננים והטראומתיים ביותר בתולדות המדינה – מלחמת יום הכיפורים.

למלחמה ההיא היו השלכות על כל צדדי החברה וכמובן שגם על התרבות והאמנות. השנה, במלאת חמישים שנה למלחמת יום כיפור, נפתחות מספר תערוכות שבוחנות את ההשפעה הזו. תערוכות מחקריות ושאפתניות לצד אישיות ואינטימיות, כולן מבקשות לספר את סיפורה של המלחמה ושל אלה שהושפעו ממנה.

שתהיה לכולנו שנת שלום,
שני ורנר וצוות Talking Art

שירז גרינבאום, מתוך תערוכת יחידה בגלריה P8, תל אביב

'עכשיו כשיש אור, תצלמי', תערוכת יחיד של שירז גרינבאום. אוצר: אבשלום סולימן

תערוכת היחיד הראשונה של שירז גרינבאום היא קודם כל שיר אהבה וגעגועים נוגע ללב לאביה המנוח. מתוך הכאב האישי יוצאת גרינבאום אל תוך אמירה רחבה הרבה יותר שהופכת גם לקריאה לפעולה של ממש. לאחר שהיה ביניהם נתק ארוך שנים, בילתה גרינבאום עם אביה את שנותיו האחרונות בעודו מתמודד עם פוסט טראומה שנשא איתו כל חייו מאז מלחמת יום כיפור. הטראומה הזו עיצבה את חייו של האב ובמידה רבה מאוד גם את חייה של הבת ובאמצעות הצילום מבקשת גרינבאום להתחבר מחדש לאביה ולנסות אולי להשיב לשניהם את שלקחה המלחמה. בימים אלו, כאשר סיפוריהם של הלומי קרב מגיעים לכותרות בצורות הטרגיות ביותר, מביאה התערוכה קול עדין ופיוטי לסבלם של אלו שחלק מנפשם לא חזר מהקרבות. בה בעת היא מזכירה לנו שההתמודדות לא מוגבלת רק לאלו שנלחמו, אלא מתפשטת כאדוות גם למשפחתם והסובבים אותם.
התערוכה מוצגת עד 14.10 בגלריה P8, רחוב הפטיש 1, ת"א
שעות  פתיחה  רביעי-חמישי 16:00-20:00, שישי-שבת 10:00-14:00

'כיפור, רקוויאם למלחמה', תערוכת יחיד של עמוס גיתאי. אוצרת: מירה לפידות
תצוגה מיוחדת של אמנות ישראלית המוקדשת למלחמה בתערוכת האוסף הישראלי

ניתן לומר שבמובנים רבים שנות השבעים בישראל החלו למעשה רק בשנת 73 לאחר המלחמה. הזעזוע האדיר של המלחמה ההיא הכה גלים במערכת הפוליטית, הכלכלית והתרבותית בארץ ושינתה לגמרי את פני הדברים. באמנות ובתרבות למשל, דור שלם של צעירים יצאו מהמלחמה מצולקים בגוף ובנפש, מפוכחים מהחלומות והאופוריה של אחרי מלחמת ששת הימים ועם תחושת דחיפות גדולה לבטא את תחושותיהם באמנות. יש שמקשרים את פריחתה האדירה של האמנות המושגית בארץ בשנות השבעים והשמונים לטראומה של המלחמה. מוזיאון תל אביב מקדיש תצוגה מיוחדת לאמנות התקופה (שעבודות רבות ממנה הפכו ליצירות מכוננות של האמנות הישראלית בכלל) ומאפשר לצופים להתבונן בעבודות האלה בקונטקסט שבו נוצרו. בנוסף נפתחת תערוכה מיוחדת של עמוס גיתאי, שסרטו "כיפור" הפך לאחת היצירות הקולנועיות החשובות ביותר בהתמודדות עם פצעי כיפור.

תערוכתו של עמוס גיתאי מוצגת עד 13.1
מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
פרטים נוספים על תערוכתו של גיתאי

פרטים נוספים על תצוגת האוסף

'שמש אוקטובר: ארבעה קולות ממלחמת יום-כיפור', תערוכה קבוצתית.  אוצרת: תמרה אברמוביץ'

כאמור, מלחמת יום הכיפורים היא אירוע ישראלי מכונן ששלח גלי הדף אדירים שהניעו מהלכי עומק בחברה הישראלית, חלקם מורגשים עד היום. אבל המלחמה הזו היא ראשית כל, כמו כל אירוע גדול באשר הוא, מורכבת מסיפוריהם של האנשים שלקחו בה חלק. תערוכה שנפתחת השבוע במוזיאון ישראל מביאה את קולותיהם של ארבעה מהאנשים האלה. במקרה הזה מדובר בארבעה שיודעים דבר או שניים על סיפור סיפורים. דוד טרטקובר היה אז אמן צעיר במילואים שמילא מחברות סקיצות ברישומים מהווי המלחמה, רמי הלפרין התנדב להצטרף ללוחמים כצלם עיתונות. רינו צרור דיווח על המלחמה לעיתון ועלי מוהר כתב רשימות אישיות מחייו כחייל מילואים. שלושה מהם הפכו בהמשך להיות דמויות מפתח בתרבות הישראלית. רמי הלפרין נהרג ולעולם לא נדע באילו אופנים היה יכול לממש את הפוטנציאל שלו. אם מלחמה היא סך כל הסיפורים שמרכיבים אותה, הטרגדיה שלה היא קטיעתם של הסיפורים האלה בטרם עת.

בהשתתפות: דוד טרטקובר, עלי מוהר, רמי הלפרין, רינו צרור
התערוכה מוצגת החל מ- 21.9 עד 31.1
מוזיאון ישראל, שדרות רופין 11 הקריה, ירושלים
פרטים נוספים באתר התערוכה

המלצת הלוקאלז – פריז

'Gina, mon cœur', תערוכת יחיד של דור גז

אנחנו תמיד שמחים על רגעים של גאווה ישראלית בחו"ל ופה מדובר בגאווה כפולה – גם גלריה ישראלית מצליחה עם סניף בפריז וגם תערוכה של אמן ישראלי. לא בטוח שהוא יאהב את ההגדרה, אבל דור גז מייצג במידת מה את השילוב, שנדמה לעתים בלתי אפשרי, של החיים פה. הביוגרפיה המשפחתית שלו משלבת יהודים ופלסטינים, הגירה ושורשיות, פליטוּת ותקומה לאומית. את כל אלה הוא שוזר לתוך אומנותו בצורה רגישה ועדינה שמצליחה להיות ישירה בלי להכות עם פטיש בראש.

התערוכה מוצגת בסניף גלריה דביר בפריז עד 14.10, בכתובת: Dvir / Paris, 13 rue des Arquebusiers, Paris, 75003

שעות פעילות: שלישי-חמישי: 11:00-19:00, שישי-שבת: 12:00-19:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

דוד טרטקובר, מתוך תערוכה במוזיאון ישראל, ירושלים

המוזיאון והעולם. המלצות הסופ"ש 19-21.1.23

מוזיאונים יכולים בקלות להפוך להיות מגדלי שן מנומנמים. בתוך מבנה רחב ידיים עם אוסף כמעט אינסופי של עבודות מוצלחות – מי צריך בכלל להתבונן החוצה? באותו זמן, עולם הגלריות שבחוץ יכול בקלות להתפתות לרדיפה אחרי מסחריות או לרדיקליות לשם הרדיקליות. אבל אוצרות ואוצרים מוצלחים "משני צדי המתרס" מבינים שרק שיתוף פעולה בין הממסד לעולם שבחוץ מאפשר בנייה של עולם אמנות חי ותוסס.
תערוכות השבוע מחברות בין המוזיאונים לעולם וזה גם תענוג וגם נותן פרספקטיבה חשובה מאוד לכל מי שרוצה ללמוד עוד על עולם האמנות המקומי ומי שמרכיבים אותו.

במוזיאון ישראל תערוכה משחקית ואפלולית של חליל בלבין ומרב קמל; בגלריה גבעון מציגה דרורה דומיני השלמה אינטימית לתערוכה המרשימה שלה במוזיאון תל אביב; בגלריה אום אל פחם חוגגים 100 שנה להולדתה של הציירת רות שלוס; ובהמלצת הלוקאלז שלנו – תערוכה ממוחה הקודח של תמר הירשפלד במוזיאון מרסיי.

שיהיה סוף שבוע של גם וגם,
שני ורנר וצוות Talking Art

חליל בלבין ומרב קמל, מתוך תערוכה במוזיאון ישראל

'מיצי מרה', תערוכה זוגית של חליל בלבין ומרב קמל. אוצרוּת: טניה סירקוביץ' ואמיתי מנדלסון

משהו טוב עובר על מוזיאון ישראל לאחרונה – אחרי פתיחת התערוכה (הבאמת גאונית) של זוהר גוטסמן באגף הארכיאולוגיה לפני שבועיים, כעת נפתחת שם תערוכה לעוד אמנים עכשוויים מוצלחים – הצמד חליל בלבין ומרב קמל. את הצמד בלבין וקמל כמעט ואין צורך להציג לחובבי האמנות – למרות גילם הצעיר יחסית, הספיקו השניים כבר להטביע את חותמם בשדה המקומי. הם מזוהים באסתטיקה שלהם ובעולם הדימויים העשיר שבו הומור, גרוטסקה ואפלולייות שזורים יחד. בובות הבד הצבעוניות מראות דמויות וסיטואציות פנטסטיות שאי אפשר שלא לחייך מולן במבט ראשון, אך מבט נוסף מעורר מחשבה ועוכר שלווה. בכלל – יחד עם תערוכתו של זוהר גוטסמן, לצד תערוכתה של סיגלית לנדאו ותערוכה של אמנות עכשווית המתייחסת לספר הג'ונגל (לצד האוסף הקבוע המוצלח) מוזיאון ישראל הוא יעד חובה בשבועות ובחודשים הקרובים לטיול אמנותי מרוכז ומשובח.

התערוכה פתוחה החל מיום רביעי 18.2, בביתן העיצוב של מוזיאון ישראל
פרטים נוספים באתר התערוכה

'עבודות 1982-2022', תערוכת יחיד של דרורה דומיני

בשבוע שעבר נפתחה תערוכת יחיד של גיא בן נר בגלריה זומר במקביל לתערוכת היחיד הגדולה שלו במוזיאון והשבוע נפתחת בגבעון תערוכה לדרורה דומיני שגם היא משמשת כהשלמה לתערוכתה במוזיאון במסגרת פרס רפפורט לאמן בכיר. במקרה של דומיני שמאחוריה ארבעה עשורים לפחות של יצירה (ולפניה עד מאה ועשרים) מדובר בהזדמנות מעולה להיחשף לעוד נדבכים של גוף עבודתה הנרחב, כאלה שלא נכנסו לתערוכה המוזיאלית. בגבעון יוצגו בעיקר עבודות דו מימד צמודות קיר והן מהוות השלמה קאמרית לתערוכה המאז'ורית ומלאת הכל טוב במוזיאון. במקרה של דומיני זה מאפשר לנו להזכר באיזו אמנית מגוונת ורבת פנים מדובר, כזו שיכולה ליצור פסלי מתכת ענקיים אך גם רישומים קטנים ואינטימיים או חיבורים שנונים בין עטיפות סיגריות. איזה כיף.

אירוע פתיחה: יום שישי, 20.1, 12:00, גלריה גבעון, רחוב גורדון 35, תל אביב
אירוע פייסבוק

'רות שלוס באום אל־פחם: מאה שנה להולדתה', תערוכת יחיד. אוצרת. נורית טל-טנא

ממש מפנקים אותנו בכל הנוגע לתערוכות השלמה לתערוכות יחיד במוזיאון – גם עבודותיה העוצמתיות של רות שלוס מוצגות בתערוכת יחיד שחנכה לפני כשנה את חלל התערוכות המתחלפות החדש שנמצא בתוך האוסף הישראלי של מוזיאון תל אביב. כעת, לכבוד מאה שנה להולדתה (שלוס נפטרה ב-2013 בגיל 91) נפתחת תערוכה מעבודותיה בגלריה המוצלחת באום אל פחם. רות שלוס, שהיתה רגישה לעוולות העולם והארץ וראתה בעבודותיה כלי לתת קול ובמה למוחלשים ולמדוכאים ודאי היתה שמחה על השידוך הזה לגלריה באום אל פחם ששמה לה למטרה, לצד תצוגה של אמנות מעולה, גם לשמש גשר בין העמים החיים במקום הזה. השילוב החד המתרחש בתערוכה בין עבודות איור מתוקות לבין עבודות מחאה עזות מבע הוא אולי המראה הטובה ביותר לרכבת ההרים שהיא החיים במרחב שלנו.

אירוע פתיחה: יום שבת 21.1, 12:00, גלריה אום אל פחם, רחוב חיפה, אום אל פחם
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – מרסיי

'Grillée', תערוכת יחיד של תמר הירשפלד

תמר הירשפלד היא אחת האמניות הישראליות המקוריות, הפרועות והמשעשעות שפועלות במקומותינו בשנים האחרונות. תערוכת היחיד שלה בביתן הלנה רובינשטיין ב-2019 היתה התפוצצות פראית של צבע והמצאה שכמוה לא ידע הביתן האלגנטי. כעת היא מציגה תערוכת יחיד במוזיאון של מרסיי בצרפת שחוץ מהגאווה הפטריוטית זה גם עושה חשק לארוז תיק ולטוס לשם.

התערוכה מוצגת החל מ- 20.1 ועד 23.4 במוזיאון של מרסיי
בכתובת: Museum of Fine Arts – (MBA), Palais Longchamp, Left wing, 13004 Marseille
שעות פתיחה: שלישי-ראשון, 9:00-18:00. שני סגור
הכניסה חופשית
פרטים נוספים באתר התערוכה

דרורה דומיני, מתוך תערוכה בגלריה גבעון. הצילום באדיבות גלריה גבעון

נופשון ירושלים וסיורים נוספים – חורף חם איתנו

16-17.2 נופשון ירושלים בהדרכת עברי באומגרטן
יומיים של אמנות עכשווית ופינוקים
סדרת סיורי ה- VIP שלנו ממשיכה להוביל אותנו בעקבות האמנות הכי עכשווית ומיוחדת, והפעם אנו יוצאים לנופשון מפנק בירושלים.
יחד נצא לסיור בן יומיים אל אתרי האמנות המיוחדים והמעניינים הפועלים באזור, נראה את התערוכות הבולטות, נבקר במרכזי אמנות ותיקים ואלטרנטיביים, נבקר בסדנאות האמנים ונפגוש את אנשי המקצוע – האוצרים, היזמים וכמובן האמנים, וכל זאת בשביל להישאר עם היד על הדופק לגבי הנעשה באמנות העכשווית בארץ על כל גווניה.
בנוסף, נישן במלון הרמוני במרכז העיר, נהנה מארוחת ערב משותפת אצל השף אייל אסולין בסטודיו החדש שלו, ובקיצור – חגיגה.
בין תכני הסיור: ביקור במתחם האמנות החדש של פיליפ רנצר בכפר בן שמן, ביקורי סטודיו עם האמנים שי אזולאי וצביקה טולקובסקי, סיור עם האוצרת במוזיאון על התפר, ביקור ערב ב"מפעל", מפגש בשלוחה החרדית של בצלאל מפגש עם זהר גוטסמן בתערוכה "שכבה מופרעת" במוזיאון ישראל ועוד.
הסיור מבית Talking Art ומודרך על עברי באומגרטן
מנהל אמנותי של אירועי אמנות במרחב הציבורי ומורה לקולנוע. בוגר לימודי תואר שני במדיניות ותאוריה של האמנויות מהאקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, בית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים ולימודי תואר ראשון באמנות וצילום מאוניברסיטת קונקורדיה במונטריאול, קנדה.
מועד הסיור: 16-17.2.23 הסיור בהדרכת עברי באומגרטן
עלות הסיור: 2,200 ש"ח לאדם בחדר זוגי, כולל מע"מ כחוק
עלות הסיור כוללת
הסעות במיניבוס פרטי לכל יעדי הסיור, נקודת איסוף והורדה במרכז
לינה במלון בוטיק על בסיס לינה וארוחת בוקר (המחיר הינו לאדם בחדר זוגי. תוספת לחדר פרטי)
כניסות לכל המוזיאונים ומתחמי האמנות, כל הסיורים המודרכים והפעילויות המצוינים בתכנית הסיור.
ארוחת שף משותפת בערב חמישי
המחיר אינו כולל
ארוחות נוספות וכלכלה אישית, נסיעות פרטיות שאינן חלק מתכנית הסיור
להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת – מנהלת אדמניסטרטיבית
052-8792935 או במייל infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

אלונה רודה בגלריה רוזנפלד, סיור אמנות וטכנולוגיה

אלונה רודה בגלריה רוזנפלד, סיור אמנות וטכנולוגיה

27.1 סיור אמנות בחזית הטכנולוגית, בהדרכת עברי באומגרטן
אמנות בחזית הטכנולוגית – בעקבות הקשרים בין אמנות עכשווית וטכנולוגיה חדשנית
אחת השאלות הדחופות המעסיקות אמנים כיום היא איך מתמודדים עם העולם הדיגיטלי והממוחשב שמשתלט על חיינו. בהקשר זה, נדמה שאנו עוברים תהליך דומה לזה שהתרחש בעידן המהפכה התעשייתית. מחד: היקסמות גדולה מהתיעוש והשינויים שהביא, מאידך: פחד, ונהייה דווקא אל הטבע והנשגב. האמנים והאמניות בתערוכות והסטודיות שנבקר בסיור זה, מגיבים לנושאים אלה ויוצרים בחזית החידושים הטכנולוגיים.
במהלך הסיור נבקר בגלריה רוזנפלד שם יוצרת אלונה רודה כוריאוגרפיה דיגיטילית מהאובייקטים היומיומיים שמלווים אותנו בעיר המודרנית; בגלריה דביר נבקר בתערוכתה של נטעלי שלוסר שמלהטטת בין השראה בטבע הקדום ביותר ועד ביצוע באמצעים טכנולוגיים מתקדמים; בגלריה של תוכנית ארטפורט מתחקים צמד האמנים אפי ואמיר אחרי השורשים הפיזיים של השפה; ונבקר בסטודיו של מישל פלטניק שמשחזר יצירות מופת מההיסטוריה של האמנות באמצעות צילום וגוף.
פרטים נוספים וכרטיסים בקישור

18.2 סיור בתערוכה "שמי הוא מריאן" במוזיאון תל אביב, בהדרכת מיכל סופיה טוביאס
מריאן ס' מריאן הוא השם שנתן לעצמו פנחס בורשטין לאחר ששרד את השואה כנער התגלגל בעולם והפך לאמן מוערך בניו יורק של שנות השישים עד מותו בטרם עת בגיל 50. בדרך הספיק מריאן לעלות לישראל, ללמוד בבצלאל מספר שנים, לחיות בפריז ולהשתקע במלון "צ'לסי הוטל" הבוהמייני בניו יורק.
עבודותיו של מריאן אקספרסיביות ומתפקעות מרגש והן עדות לחייו הסוערים ולתהפוכות המאה העשרים. התערוכה הרטקוספקטיבית רחבת ההיקף במוזיאון תל אביב עושה צדק היסטורי עם האמן החשוב הזה ומחזירה אותו למרכז הבמה.
הסיור יתמקד בסיפור חייו היחודי של מריאן, בהקשרים ההיסטוריים ובקשרים האמנותיים בינו ולבין התנועות האמנותיות החשובות של זמנו – וגם איך עבודתו רלבנטית לימינו אנו.
לבחירה שני מועדי סיור באותו יום – 10:30 או 12:00
מחיר הסיור אינו כולל כרטיס כניסה למוזיאון – אותו יש לרכוש מראש באינטרנט או בקופות
פרטים נוספים וכרטיסים בקישור

מתוך התערוכה "שמי הוא מריאן", מוזיאון תל אביב

מתוך התערוכה "שמי הוא מריאן", מוזיאון תל אביב

מדברים אמנות נופשון ירושלים 12-13.1.23

יומיים של אמנות עכשווית ופינוקים

סדרת סיורי ה- VIP שלנו ממשיכה להוביל אותנו בעקבות האמנות הכי עכשווית ומיוחדת, והפעם אנו יוצאים לנופשון מפנק בירושלים.

יחד נצא לסיור בן יומיים אל אתרי האמנות המיוחדים והמעניינים הפועלים באזור, נראה את התערוכות הבולטות, נבקר במרכזי אמנות ותיקים ואלטרנטיביים, נבקר בסדנאות האמנים ונפגוש את אנשי המקצוע – האוצרים, היזמים וכמובן האמנים, וכל זאת בשביל להישאר עם היד על הדופק לגבי הנעשה באמנות העכשווית בארץ על כל גווניה.

בנוסף, נישן במלון הרמוני במרכז העיר, נהנה מארוחת ערב משותפת אצל השף אייל אסולין בסטודיו החדש שלו, ובקיצור – חגיגה.

בין תכני הסיור: ביקור במתחם האמנות החדש של פיליפ רנצר בכפר בן שמן, ביקורי סטודיו עם האמנים שי אזולאי וצביקה טולקובסקי, סיור עם האוצרת במוזיאון על התפר, ביקור ערב ב"מפעל" עם האוצר מידד אליהו, סיור בגלריה הקוביה, ומפגש מוזיקלי אמנותי עם נטע אלקיים ועמית חי כהן בביתם בשכונת קטמון.

הסיור מבית Talking Art ומודרך על ידי שני ורנר – יוזמת ומקימת הפרוייקט. מדריכה סיורי אמנות בארץ ובחו"ל. חוקרת ומבקרת אמנות, בוגרת לימודי תואר שני בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה ולימודי תואר ראשון בביה"ס לאמנות "קמרה אובסקורה".

שי אזולאי,מתוך התערוכה ״קיצור שולחן ערוך״

מועד הסיור: 12-13.1.23 הסיור בהדרכת שני ורנר
עלות הסיור: 2,000 ש"ח לאדם בחדר זוגי, כולל מע"מ כחוק
עלות הסיור כוללת
הסעות במיניבוס פרטי לכל יעדי הסיור, נקודת איסוף והורדה במרכז
לינה במלון בוטיק על בסיס לינה וארוחת בוקר (המחיר הינו לאדם בחדר זוגי. תוספת לחדר פרטי)
כניסות לכל המוזיאונים ומתחמי האמנות, כל הסיורים המודרכים והפעילויות המצוינים בתכנית הסיור.
ארוחת שף משותפת בערב חמישי
המחיר אינו כולל
ארוחות נוספות וכלכלה אישית, נסיעות פרטיות שאינן חלק מתכנית הסיור

להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת – מנהלת אדמניסטרטיבית
052-8792935 או במייל infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

יוסף קריספל, מתוך התערוכה "אלפא" מוזיאון על התפר

יוסף קריספל, מתוך התערוכה "אלפא" מוזיאון על התפר

סיכום השנה שלנו

סופי שנה הם תמיד זמן טוב להתבוננות ולהרהור על השנה שעברה, על הטוב והרע שהיה בה ובשבילנו כמובן, על האמנות שפגשנו וריגשה אותנו. בשנה החולפת יצאנו מנבכי המגיפה, עולם האמנות הישראלי נתן את כל מה שיש בו גם בתקופה הזו ועל כך אין לנו אלא לומר – שאפו! כמה גאווה יש בעשייה האמנותית הישראלית.

בגזרה שלנו גם היו כמה שינויים מרגשים, נפרדנו מחברי צוות שליוו אותנו במשך תקופה ארוכה והיוו חלק משמעותי מהעשייה שלנו; ולצידם התווספו לנו חברים חדשים בארץ ובאירופה. השקנו את סיורי הלוקאלז שלנו – עשייה מבורכת שההזדמנות לה קרתה דווקא בזכות המגיפה או בהשפעתה. חזרנו לסייר בחו"ל עם קבוצות ישראליות שהתלוו אלינו לונציה, לא פחות מ120 אורחים ואורחות סקרנים שכיתתו רגליהם איתנו בין התעלות בתערוכת האמנות הטובה בעולם.

לצד כל זאת, כל אחד מאיתנו המשיך גם בעשייה האישית שלו, חתונות, ילדים, רילוקיישנים, תערוכות יחיד וקבוצתיות, תהליכי אוצרות שיצאו לפועל ועוד.

ובנימה זו של אופטימיות, עם חגיגת הטוב שהיה ובציפייה לעוד שנה מבורכת, נאחל לכל ידידינו שנה טובה, של אמנות מעולה!

כמדי שנה וכמיטב המסורת, הנה סיכום השנה החולפת מטעם חברי הצוות של Talking Art, שבחרו את אירוע השנה שלהם.

אנט מסאז'ה, מתוך 'תשוקה, הפרעה', תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב – הבחירה של יונתן אולמן

מפגש בסטודיו עם אורן אליאב – הבחירה של שני ורנר

שני ורנר – מפגש מחודש עם יצירתו של אורן אליאב

כבר כתבתי בעבר, שאחד הדברים שאני הכי אוהבת הוא מפגשי סטודיו והכרה קרובה יותר עם האמנים האהובים עליי. לא מזמן חזרו התיירים לבקר בארצנו, ועמם חזרו גם סיורי האמנות התפורים במיוחד עבורם. במסגרת זו, ביקרתי בסטודיו של האמן אורן אליאב, שאת עבודתו הכרתי היטב אך מרחוק. אורן אירח אותנו בנדיבות ובשמחה וחשף פן מרתק על העשייה שלו. מקורות ההשפעה הדיגיטליים והמגע שלהם עם מצע הציור הוותיק, ריגשו אותי מאוד וחיברו אותי באופן ישיר לאחד הנושאים החמים ביותר היום – אמנות וטכנולוגיה. תודה אורן!

נטע עשת – התערוכה 'בדלת אמות' של בתיה אפולו במוזיאון הרצליה

לא חסרות פנינים במחזור התערוכות הנוכחי שמוצג במוזיאון הרצליה. אני מצאתי את עצמי מתלהבת במיוחד מתערוכתה של בתיה אפולו. אפולו היא אמנית שלא פרצה לתודעת הקהל הרחב בחייה וכעת, ארבע שנים לאחר מותה, התערוכה הזו עושה שירות חשוב בלהביא את עבודתה לקדמת הבמה. אהבתי את סגנון הציור הפיגורטיבי שלה שהרגיש לי על התפר בין איור לציור. השילוב בין הצבעוניות לדימויים יצר משהו קצת קודר שהצליח לרגש אותי.

אלעד רוזן – התערוכה 'טעויות העתיד וכיבוד קל' של גיא גולדשטיין בארטפורט

כשרואים כל כך הרבה אמנות כל השנה, לפעמים כבר קצת קשה להיות מופתע. לכן שמחתי מאוד על ההפתעה הנעימה שחוויתי בכניסה לתערוכה המוצלחת של גיא גולדשטיין "טעויות העתיד וכיבוד קל" בגלריה של ארטפורט. אני מכיר את גולדשטיין כאמן רציני ואנליטי שתערוכותיו מעוררות מחשבה ונולדות מתוך מחקר מעמיק וארוך. היה זה גילוי משמח במיוחד לגלות תערוכה מלאת הומור עם המצאות ויזואליות וחיבורים מפתיעים בין אובייקטים. מצאתי את עצמי מסתובב בתערוכה עם חיוך על הפנים ובשבילי, כמי שלוקח הומור מאוד ברצינות – זו המחמאה הכי גדולה.

מימין: בתיה אפולו (פרט), מתוך תערוכת יחיד במוזיאון הרצליה – הבחירה של נטע עשת
משמאל: ערבה אסף, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לחם ושושנים – הבחירה של עמית רובין

משה שק במוזיאון ארצות המקרא

מיכל סופיה טוביאס – היכרות עם עבודתו של האמן משה שק

כחובבת פרהיסטוריה ידועה, התערוכה שהייתה עבורי חגיגה גדולה היא כמובן התערוכה ״חפירות – אמנות מזמן עכשיו״ שאצרה בחוכמה ובנדיבות שירה פרידמן במוזיאון ארצות המקרא. מעבר לשילוב הנהדר של עבודות אמנות עכשוויות המגיבות לרוח קדמונית לצד הממצאים הארכיאולוגיים הפנטסטיים של תצוגת הקבע, התרגשתי במיוחד מגילויו של אמן ופסל נפלא שלא הכרתי – משה שק. התערוכה הזאת כאילו נולדה כדי לשים עליו אלומה רכה של אור ולומר: לפעמים אפשר להתגעגע לזמן אחר במקום הזה. זה בהחלט משהו ללכת איתו הביתה.

עברי באומגרטן – התערוכה 'פני מזרח מאדימין' של הינדה וייס בארטפורט

השנה התלהבתי במיוחד מהתערוכה "פני מזרח מאדימין" של הינדה וייס בארטפורט. התערוכה בחנה את הנוזליות של הזמן וההיסטוריה מנקודת מבט ייחודית על תקופת המגפה בניו יורק. הינדה יוצאת מתוך עיסוק בחומרים תיעודיים למסע מרגש ומרתק בין הקולקטיבי לאישי. שווה גם לציין את רמת ההפקה הגבוהה של התערוכה שיצרה חלל מרשים עם הקרנות ענק שעטפו את הצופה ולקחו את החוויה עוד צעד קדימה.

לירון אלקולומברה – אירועי 'אוהבים אמנות – עושים אמנות' בתל אביב

מבחינתי האירוע של השנה היה "אוהבים אמנות עושים אמנות",  ובפרט התערוכה המרכזית – "אליהו" ביד אליהו. סופ״ש גדוש באמנות והזכות להדריך סיורים שם ולחשוף אמנות לקהל כל כך רחב. מרגש במיוחד היה בשבילי לחזור להדריך לראשונה מאז היציאה לחופשת לידה. החזרה לשטח הרגישה גם כמו הרפתקה חדשה אבל גם כמו לחזור הביתה.

יונתן אולמן – התערוכה 'תשוקה, הפרעה' של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב

השנה שמחתי מאוד על ההזדמנות לפגוש את התערוכה רחבת היריעה של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב לאמנות. אני אמנם מכיר את עבודתה של מסאז'ה כבר שנים רבות, אך מעולם לא הזדמן לי לפגוש תערוכה כל כך מקיפה שלה. בהמון מובנים, לדעתי, תערוכה שהציגה אמנות מעניינת בהרבה מהתערוכה המאוד מתוקשרת של יאיוי קוסמה (וזה מבלי להפחית בכלל מערכה של קוסמה) וחבל שעברה קצת 'מתחת לרדאר'.

הילה בן ארי בבית אנה טיכו – הבחירה של נועה מירו

דוד דובשני – 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל
זו תערוכה שהייתה ממש כפי ששמה מעיד – חגיגה של רישומים מהמאה האחרונה. מפול קליי ועד ויליאם קנטרידג'. בנוסף, בכניסה לתערוכה הייתה תערוכה אחרת שעסקה במגילת פירנצה. שני העולמות הכל כך שונים השלימו זה את זה והוכיחו שלא צריך יותר מפיסת נייר ודיו כדי לברוא עולמות.

נועה מירו – התערוכה 'קול הקורא אל עצמו' של הילה בן ארי בבית אנה טיכו

תערוכת השנה שלי היא תערוכתה של הילה בן ארי "קול הקורא אל עצמו" בבית אנה טיכו (אוצרת: תמנע זליגמן). לב התערוכה הוא מיצב הוידאו שיצרה בן ארי כמחווה לאמן מגזרות הנייר הנשכח משה רייפר. זוהי תערוכה חכמה ומלאת רגישות המשלבת בין המיצב של בן-ארי למגזרות הנייר של רייפר העשויות בדקדקנות מעוררת השתאות. מתוך האפלה מגיחות דמויות בודדות; ספק מתמזגות, ספק נאבקות במחול שדים עם יריעות נייר.  ההצבה בחלל מזמינה אותנו למעין מסע אל נבכי התת-מודע, למבט על גבולות ומגבלות הגוף והחומר, בין שברי הברות, בניסיון לברוא עולם יש מאין.

עמית רובין – התערוכה 'שתיהן אותה אחת' של ערבה אסף בגלריה לחם ושושנים

אחד מרגעי האמנות המרגשים ביותר שקרו לי בשנה האחרונה התרחשו בגלריית לחם ושושנים בתערוכת היחידה של ערבה אסף 'שתיהן אותה אחת'. האובייקטים והציורים היו מרגשים, אבל יותר מכל נגעה בי הקריאה בקלפים. לערבה יש מערכת קלפים, מצוירים בידה, שסביבם בנוי טקס עם קודים וחוקים לפתיחה. במסגרת התערוכה היא ערכה למבקרי ומבקרות התערוכה ואני ביניהם, טקסי פתיחת קלפים – אחת על אחת. לא אגלה מה שאלתי אבל הרמז היה מדויק ואפילו הספיק להתממש, ממליצה בחום לעקוב אחריה.

התערוכה 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל (הצילום באדיבות מוזיאון ישראל) – הבחירה של דוד דובשני

גיא גולדשטיין - 1 צילום - טל ניסים

גיא גולדשטיין, מתוך 'טעויות העתיד וכיבוד קל', תערוכת יחיד בארטפורט, תל אביב. צילום: טל ניסים

עולים לירושלים. המלצות הסופ"ש 10-12.2

ירושלים היא כר פורה לאמנות עכשווית מעולה, את זה יודעים כל מי שעוקבים אחרינו ובודאי מי שהצטרפו אלינו לאחד מהנופשונים המפנקים שלנו בעיר.
ועדיין, ערב פתיחות כהלכתו, בו מספר תערוכות נפתחות במקביל ומאפשרות סיבוב ביניהן (עניין שבשגרה בתל אביב) הוא עדיין מאורע נדיר יחסית בעיר שעל ההר.
לכן, כשראינו שכמה מחללי האמנות שאנחנו הכי אוהבים בירושלים פותחים תערוכות באותו ערב (ועוד אחד בערב שלפני) החלטנו להקדיש את המדור לבירתנו הקרירה.
קפצו למכונית, או עלו על הרכבת ולכו לסיבוב פתיחות ירושלמי נדיר – אבל אל תשכחו סוודר!

סופ"ש נעים לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

דניאל פישר, מתוך 'טיפים למתחזה הזוהרת', תערוכת יחיד בסדנאות האמנים, ירושלים

'צלמים ב', תערוכת יחיד של מיכאל קובנר

גלריה גורדון, מוסד האמנות התל אביבי שהתרחב לאחרונה לירושלים בתערוכה שהיא כמחווה למוסד האמנות הירושלמי המכובד ביותר – הלא הוא מוזיאון ישראל. הצייר מיכאל קובנר שוטט ברחבי המוזיאון בשנתיים האחרונות וצייר את המבקרים והקהל. התוצאה היא מעין תיעוד של מערכת היחסים בין הקהל לעבודות האמנות ואי אפשר להתעלם מחללי המוזיאון הכמעט ריקים בציורים, עדות לתקופה בה צוירו. השפה הציורית של קובנר, שהיא עשירה ואפלולית, משתלבת עם נושאי הציור ויוצרת תערוכה חמצמצה מתוקה – שיש בה מן ההתפעמות מהדר המוזיאון וכאב על ריקנותו בימי קורונה.

אירוע פתיחה: יום רביעי, 9.2, 19:00, גלריה גורדון, מרכז ספיר, בניין 3, קומה 3, ירושלים
אירוע פייסבוק

'מרחב ממוסגר', תערוכת יחיד של עזרא אוריון. אוצרים: תמר שטיינברג ויובל אוריון

עזרא אוריון היה שילוב מרתק בין אמן שהוא בשר מבשרה של האליטה התרבותית המקומית, לבין חייזר שנחת לתוך שדה האמנות הישראלית כמו מעידן אחר. הוא הביא עמו רעיונות רדיקליים כמו פיסול בין גלקטי וקתדרלות לייזר שמגיעות לחלל. זירת הפעולה של אוריון נפרשה ממקום מושבו במדרשת שדה בוקר, דרך רכסי ההימלאיה ועד הכוכבים. התערוכה שנפתחת השבוע בבית הנסן מבקשת להתחקות אחרי אופיו של האמן המיוחד הזה דרך צילומים של צלם האמנות אברהם חי, אופני תצוגה יצירתיים ועבודות של אמנים איתם שיתף פעולה כמו מיכה אולמן, דליה מאירי, חוה מחותן, נעם רבינוביץ׳, דב הלר, איצו רימר.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 10.02, 18:30, בית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים
אירוע פייסבוק

'אויר בעצמו נוגע', תערוכה משולשת של אורי דובדבני, יעל חובב ועידן סיטבון. אוצר: יותם דביר

איך עושים תערוכה על אוויר, ועוד אוויר שנוגע בעצמו? על המחשבה האוורירית הזו אחראים שלושת האמנים המשתתפים בתערוכה. הם הכירו במהלך לימודיהם בבצלאל וקיימו סדרה של מפגשים אינטנסיביים בסטודיות אחד של השני ובחלל "המפעל" הירושלמי, ושיתוף הפעולה ביניהם הוליד את התערוכה החדשה. זו מתפרשת על פני שני חללי תצוגה וכוללת עבודות ציור, הדפס, מיצב וטקסט. את התערוכה ילווה גם ספר אמן שערך אורי ויינשטיין הכולל דימויים שיצרו חובב וסיטבון לצד שיריו של דובדבני. נראה שבניגוד לשם האוורירי, מדובר בתערוכה עשירה, מגוונת ומסקרנת.
אירוע פתיחה:  יום חמישי, 10.2, 20:00, גלריית המפעל, המערבים 3, ירושלים
אירוע פייסבוק

'טיפים למתחזה הזוהרת', תערוכת יחיד של דניאל פישר. אוצרת: הדס גלזר

אחת לכמה זמן אנחנו כותבים כאן על אמן או אמנית שלמרות שהם יחסית צעירים, נראה שמתחילת הדרך יש להם משנה סדורה ועולם דימויים רחב ושלם שאנחנו מוזמנים להיכנס לתוכו. אמנית כזו היא דניאל פישר שפועלת בשדות שונים ומגוונים כמו פיסול, וידאו, פרפורמנס ואפילו מוזיקה. כעת היא פותחת תערוכה הסובבת סביב דמות בדיונית שיצרה פישר בעקבות שיחות עם נשים במצבים שונים של הגירה. את השיחות האלה מתמצתת האמנית למעין "טיפים" שאותם היא מציעה לנשים אחרות במצבים של עקירות, מעבר והשתנות. סקרנים לצלול לתוך העולם המרתק של פישר?

אירוע פתיחה: יום חמישי, 10.2, 20:00, ​סדנאות האמנים,  האומן 26, קומה 3, ירושלים
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – המלצה מעבר לים
תערוכת דיוקנאות עצמיים של ואן גוך בגלריה קורטאולד בלונדון

האוסף של גלריה קורטאולד הוא אחד המכובדים בבריטניה, אך עד לאחרונה לא מאוד מפורסם לקהל הרחב. כעת לאחר שיפוץ מאסיבי של שלוש שנים, הגלריה נפתחת מחדש (המילה גלריה פה מעט מטעה, מדובר במשהו שדומה למוזיאון מפואר). אחת התערוכות הפותחות היא תערוכה של דיוקנאות עצמיים של המאסטר ואן גוך. מסוג התערוכות שעושות לנו עור ברווז מהתרגשות.

The Courtauld Institute of Art, Somerset House, Strand, London WC2R 0RN
פרטים נוספים באתר המוזיאון

אורי דובדבני, מתוך 'אויר בעצמו נוגע', תערוכה משולשת בגלריית המפעל, ירושלים.

איתי בקין

ואף על פי כן. המלצות לסגר.

דכדוך הסגר השלישי הכה גם על דלתותינו. אמנם בחודשים האחרונים עשינו כאן שמיניות באוויר, המצאנו המצאות, בנינו מסלולים אלטרנטיבים והמשכנו בעשייה עד כמה שאפשר, ובכל זאת יש משהו מתיש בכל הסיפור. אם כן, חשבנו להתחמק באלגנטיות מכתיבת ההמלצות לזמן הקרוב ולשקוע בכלום עד יעבור זעם. אבל גם אם  זה קשה, לא רק שיש לנו מחויבות אליכם הקוראים, אנחנו רוצים להאמין שיש בעשייה שלנו משהו שתורם להחזקת הפעימה והתדר – חלשים ככל שיהיו – של עולם התרבות המקומי. אדרבא ואדרבא כשיש אירועים ששווה באמת להתייחס אליהם.

פסטיבל דוק אביב ממשיך במתכונת הסטרימינג ומשיק את תכנית ינואר; מוזיאון ישראל מציע מפגשים וירטואלים עם זוכי הפרס לאיור ספרי ילדים; סדרת מפגשים על אוספי האמנויות שבספרייה הלאומית; ובפינת הבונוס שיח גלריה בתערוכה המעולה "חפץ מעבר" במוזיאון הפלשתים באשדוד.

שיהיה לנו סגר קל ונעים עד כמה שאפשר, והלוואי והוא האחרון!

שני ורנר וצוות Talking Art

דן ריזינגר

דן ריזינגר סדרת כרזות לקמפיין של "אלעל". הרצאה מקוונת של ד"ר אילן ריזינגר

"אווה הסה", הקרנת סרט במסגרת פסטיבל דוקאביב – סטרימינג

פסטיבל דוקאביב מתקיים מדי שנה ומציג סרטים דוקומנטריים מעולים, בתוך כך גם סרטים רבים העוסקים בתרבות ואמנות. השנה עבר הפסטיבל למתכונת מקוונת וגם נפרש על פני חודשים נוספים, בכל חודש נושא אחר. כמה מתאים שהסרט על חייה של האמנית אווה הסה יוצג בחודש שהנושא שלו הוא "בין הקירות". הסה מייצגת את המונח הזה גם בחייה האישיים וגם ביצירה שלה שעסקה בנושאים דומים. סיפור חייה הטרגי כולל בתוכו בריחה מהשלטון הנאצי והסתתרות במנזר, אמא אובדנית, וגידול מוח שקטף את חייה של הסה בהיותה בת 32 בלבד. עם זאת היא הצליחה להפוך לאמנית פורצת דרך בסצנת האמנות האמריקאית בשנות ה-60. הפסלים המינימליסטיים שלה מתאפיינים בעוצמה רבה, בשימוש בחומרים שהיו אז חדשניים ובאסתטיקה בלתי נשכחת.

הקרנה במהלך חודש ינואר, מספר הכרטיסים לכל סרט מוגבל. כרטיס בודד – 20 ש"ח.

טריילר

פרטים נוספים וכרטיסים

"מקום וסמל: ירושלים בעבודותיו של דן ריזינגר" הרצאה מקוונת של ד"ר אילן ריזינגר

כמה נחמד שהספריה הלאומית ממשיכה להיות פעילה גם בימים אלו ומפיקה בחודשים האחרונים סדרת אירועי זום בנושאים שונים. בפינת התרבות והאמנות נוגעות ההרצאות בהיסטוריה של אמנות מקומית תוך השקה לנושאי המחקר והשימור שהספרייה מטפחת. "תרבות לא כתובה" היא סדרת מפגשים על אוספי האמנויות שבספרייה, והרצאה זו היא לרגל קבלת ארכיון דן ריזינגר – אחד המעצבים הגרפיים שהשפיעו על התרבות החזותית בארץ.
רביעי 13.1, בשעה 18:00, ללא עלות, אך יש צורך בהרשמה מראש. פרטים והרשמה בקישור.

מומלץ לעקוב גם על אירועים אחרים בדף הפייסבוק

"איור זה כל הסיפור" סדרת מפגשים עם זוכי פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים

בשנים האחרונות, עם המקום ההולך וגובר שתופס הדימוי החזותי בחיינו, עולה גם קרנו של האיור. למי שעוקב אחר ספרי ילדים ברור שהאיור הוא חלק לא פחות חשוב מהטקסט, ומגוון שיטות האיור, הצבעוניות והעושר החזותי הם חגיגה לעיניים – של המבוגר וכמובן של הילד. מוזיאון ישראל וקרן בן יצחק פועלים רבות להרחבת מקומו של האיור בקרב האמנויות והאמנות הגבוהה. תערוכת הפרס אמנם סגורה בימים אלו, אך המוזיאון מציע סדרת מפגשים מקוונים עם המאיירים הזוכים בסטודיו שלהם. הזוכים: ענת ורשבסקי, נעמה בנזימן , איתי בקין, עמר הופמן ועינת צרפתי.

מדי יום שלישי בשעה 16:30 במהלך חודש ינואר. ללא עלות.

קישור לאירוע לזום

עמוד התערוכה באתר המוזיאון

ובפינת הבונוס:

שיח גלריה בתערוכה "חפץ מעבר". אוצרות: גלית גאון ותום כהן

במוזיאון לתרבות הפלשתים באשדוד הצטרפו לטרנד החביב של שילוב אמנות עכשווית במוזיאון ההיסטורי. התערוכה "חפץ מעבר" מציגה עיצוב עכשווי מרתק ומיוחד שעוסק בתרבות החומרית ובגנום החשוב שהיא טומנת בחובה. התערוכה נקשרת מן הסתם למסעות העם הפלשתי המתוארים בחללי המוזיאון האחרים.

סדרה של 7 מפגשי שיח גלריה, שיחה בין אוצרות התערוכה 'חפץ מעבר', עם מעצבים המשתתפים בתערוכה.

בימי שני החל מהשעה 18:00 בתאריכים 4.1, 11.1, 1.2, 1.3 ועוד בהמשך. ללא עלות, אך יש צורך בהרשמה מראש. פרטים והרשמה בקישור.

נעמה אופנהיים

נעמה אופנהיים, "שורשי אוויר" שיח גלריה בתערוכה "חפץ מעבר"

ענבל הופמן 1

יצירה טרייה. ראיון עם ענבל הופמן

משבר הקורונה שינה את פרוייקט הגמר של ענבל הופמן. מה שהתחיל בתור יצירה עם אופי חברתי מאוד, כבר לא התאים ובמקום זאת חפצי היום יום מהמרחב הביתי, הרכיבו את המיצב הסופי.
שני ורנר בראיון שני בסדרה "יצירה טרייה" עם בוגרי בתי הספר לאמנות של שנה"ל הנוכחית.

ספרי קצת על מי את ומה את עושה
שמי ענבל הופמן, אני עוסקת באמנות משנת 2012, לפני כן עסקתי הרבה שנים בעיצוב ואיור. גרה בתל אביב, שני ילדים, שלושה חתולים, מעלית וחניה. אני חושבת על עצמי בתור אמנית 'רב תחומית' כי לפעמים יוצאת לי איזו עבודת וידאו, אבל אני בעיקר פסלת, בעיקר מיצב, בעיקר תלוי מקום….עד היום כל הפרויקטים שעשיתי והצגתי התייחסו, ועל פי רוב גם צמחו מתוך התאמה לחלל נתון בו הוצגה העבודה.
איך עברו עליך שנות הלימודים / איך התחושה לסיים את הלימודים להגיע למעמד תערוכת הגמר?
עברו עלי שנתיים לא פשוטות במחלקה לאמנות, את התואר הראשון עשיתי בבצלאל במחלקה לתקשורת חזותית, ובין התואר הראשון לשני צברתי שנות עבודה, שנות סטודיו ודי הרבה פרויקטים.
קיוויתי שהלימודים יתנו דגש על תאוריה עכשווית, ניתוח טקסטים וניתוח עבודות אמנות, קריאה ביקורתית והעמקת השיח בנושאים תיאורטיים – שזה צד אצלי שהיה בחסר וקיוויתי שישלים את הצד המעשי של עבודתי. אולם התברר לי שהתכנית מבוססת בעיקר על עבודה עצמאית בפורמט של ביקורי סטודיו, אז העמקתי בצד התיאורטי כמה שניתן בעצמי (ממש עפתי על כתיבת העבודות העיוניות…).
בנוסף היה קושי בהתכוונות לפרקטיקה תלוית מקום, כי אתה עובד בסטודיו ללא אופק תצוגה, בלי לדעת מה יהיו התנאים הפיזיים שתקבל במועד ההגשה של הפרויקט, מה שאילץ אותי לשנות את אופי העבודה שלי במהלך התואר ,  וזה גם השפיע על ההיערכות לפרויקט הגמר, מאחר וקיבלנו שיבוצי תצוגה הרבה אחרי שהפרויקטים כבר היו מגובשים.
היום יש נטייה אצל מרבית האמנים ובכללם הסטודנטים, לעשות עבודות שמגיבות לחללי התצוגה מתערבות הם ומפעילות אותם, והניתוק מנתוני התצוגה במהלך העבודה הוא דבר שצריך להתמודד איתו. בנוסף רוב השנה השנייה גם עבדתי על תערוכת יחיד שהייתה מיועדת להיפתח בסוף מאי במוזיאון ישראל, כך שעבדתי מאוד קשה לסיים את העבודות לתערוכה ולתואר במקביל.
אלו היו שנתיים קשות, ועבורי זו הקלה גדולה לסיים את התואר, חיכיתי שזה יהיה מאחורי.
האם משבר הקורונה השפיע על ההכנות לתערוכה או על הפרוייקט עצמו?
היציאה לסגר שינתה את התוכניות שלי לחלוטין, תחילה הורחקנו מהסטודיואים ועברנו ללמידה בזום. בשלב הזה התחלתי להבין שהפרויקט שתכננתי, שהיה גם תלוי מקום וגם התבסס על שיתוף הקהל והיה לו אופי מאוד 'SOCIAL' אין לו היתכנות במציאות של סגרים וריחוק חברתי. בנוסף, כל התפיסה 'תלוית המקום' שמאפיינת את היצירה שלי בדרך כלל לא הייתה רלוונטית כיוון שהבניין בו היינו אמורים להציג היה מיועד להריסה (בתאריך סיום הלימודים המקורי). לסיום, מאחר שכאמנית אני מגיבה למה שאני חווה, מצאתי את עצמי מתחילה תהליך עבודה על פרויקט חדש כראקציה למצוקת הבידוד ולמהדורות החדשות, זה הפרויקט שבסופו של דבר הצגתי בתערוכת הגמר.

ענבל הופמן 3

פרוייקט הגמר של ענבל הופמן. בצלאל תואר שני 2020

מה הצגת בתערוכת הסיום שלך?
הצגתי מיצב מותאם חלל, שפירק את פנים הבית שלנו בימי הסגר והרכיב אותו מחדש. בפרויקט היו ייצוגים של בני המשפחה דרך חפצים אישיים, והרבה התייחסות לזמן שהולך לאיבוד כאשר הוא מושקע בפעולות תחזוקה ביתיות שונות. המיצב הפיסולי שבניתי יצא מתוך רגעי הבהלה והשעמום שאפיינו את ימי הסגר, כדי להזיז את הזמן בכוח קדימה התחלתי להתעסק עם כל אספקט של שאריות חיינו בבית: כביסה, כלים, הכנת ואגירת מזון, ניקיונות וצריכה מוגזמת של אלכוהול (מול מהדורות החדשות המדכאות) כל אלו הפכו לאיברים מתוך יצירה פיסולית טוטלית שמאכלסת את חלל התערוכה בצורה שתלטנית מרצפה עד תקרה.
הצורך לשנות וללוש מחדש את המציאות לצורה של פסל, ולכפות את הפסל הזה על החלל בתערוכה, היו הדרך שלי לייצר אשליה של שליטה על חיי ועל המרחב שלי, בתקופה בה כולנו הרגשנו שאיבדנו כל ריבונות על חיינו למול הנגיף ופעולות הממשלה.
מה החלום? איך את רוצה שתמשיך הקריירה שלך עכשיו אחרי סיום הלימודים?
למען האמת החלום כבר כמעט התגשם במאי, מאחר והתכוננתי לתערוכת יחיד במוזיאון ישראל במקביל לסיום התואר. נכון לעכשיו המוזיאון טרם חזר לפעילות מלאה כך שהתערוכה ממתינה בארגזים, אז אני מאוד מקווה שהחלק הזה יסתיים בקרוב ויהיה תאריך פתיחה חדש. מלבד זה אני מקווה להמשיך ולהציג בתכיפות פרויקטים מעניינים; אני מרגישה שהיכולת שלי הולכת ומשתכללת, הולכת ומתמקצעת מהתקנה להתקנה, ומחלל לחלל. אז אני מקווה להמשיך את המגמה לכיוון של bigger and better, להמשיך וליצור דברים מעניינים יותר ומאתגרים יותר כל הזמן.
מה דעתך על תפקידה של האמנות ביחס ובעקבות משבר הקורונה? האם הוא השתנה ובאיזה אופן?
כדי לענות על כך צריך פרספקטיבה של זמן, שעדיין אין כי אנחנו עוד בתוך זה. אני לא יודעת אם יגיע גל של אמנות פוליטית שתזעק את זעקת אי השוויון, או שהאמנות המקוונת תתפוס תפקיד יותר משמעותי בשל תנאי הריחוק.; ואולי בכלל להפך, שהמחאה ברחובות תהפוך בעצמה למצע לגילויים של אמנות. דבר אחד בטוח, תסיסה רוחבית בכזה סדר גודל לא נראתה כבר שנים, הקריאה לסדר חדש, ההתפקחות מהסקטור הניהולי ברמה לאומית ואוניברסלית, יעביר טלטלה את דור היוצרים הנוכחי, כי אמנות במהותה היא מתמר ( transducer ) של רוח הזמן.

ענבל הופמן 2

פרוייקט הגמר של ענבל הופמן. בצלאל תואר שני 2020

חן שיש

הסיורים הקרובים שלנו – ינואר 2020

הו הו הו! חנוכה וכריסטמס אולי מאחורינו אבל הם הותירו עמם רוח חג, ובשבילנו הכוונה לרוח של יצירתיות, ורצון לצאת ולבלות ולדבר אמנות יחד איתכם. בחודש ינואר הקרוב נצא לשני סיורים במתכונת חורפית ומחממת.
סיור "שישי קולטורה" הקבוע שלנו יצא החודש לתערוכה החדשה שתפתח בגלריה האוניברסיטאית; התערוכה מבשרת את כניסתה של האוצרת החדשה של הגלריה, ומתמקדת באחד הנושאים החמים ביותר באמנות העכשווית והוא המפגש בין המדע והאמנות, עם דגש על קיימות וצמחיה.
בסוף החודש נצא לסיור בוטיק בירושלים עם כל הפינוקים הרגילים שלנו. יומיים של אמנות משובחת, מפגשים עם אמנים, אוצרים ומבקרי תרבות. כולל לינה במלון בוטיק, ארוחת שף והסעה פרטית ברכב VIP.
בנוסף, בעקבות ההצלחה של הסיורים להורים וילדים אותם ערכנו במהלך שבוע האיור, החלטנו להרים את הכפפה (סוף סוף) ולהשיק סדרה חדשה של סיורי אמנות לכל המשפחה המשלבים גם סדנת יצירה.

סקרנים? כל הפרטים לפניכם.
מחכים לדבר אמנות אתכם,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא