ארכיון תגיות: ג'ורג'יה אוקיף

מהבית אל האינסוף ובחזרה. המלצות הסופ"ש 24-26.2

תערוכות השבוע מתחילות מתוך הכאן והעכשיו האישי והפרטי ונמתחות אל הנצחי והאינסופי. אולי לא פלא שכולן תערוכות של אמניות נשים נפלאות. נשים באופן מסורתי נדרשו תמיד (ובאופנים רבים עד היום) להשאר בבית, להסתיר את עצמן, "כבודה פנימה" ואילו בו בזמן הן עוסקות במובנים העמוקים ביותר של יצירה ומבקשות ומגיעות לגבהים הנשגבים ביותר.

גם הסיור שלנו בסימן יום האישה בשבוע הבא יחגוג בדיוק את המתח הזה ויבקר בשלוש תערוכות של אמניות מעולות ומרתקות (אחת מהן, של טל ירושלמי, נפתחת ממש השבוע וכתבנו עליה כאן)  היכנסו לקישור והצטרפו אלינו לסיור המרגש הזה

במוזיאון בת ים מציגה שחר יהלום גוף עבודות רחב ומגוון שמבקש להביט ברעיון עתיק בעיניים חדשות; בגלריה מאיה מבקשת מיכל גבע את המנוחה והנחלה שאינן; בגלריה נגא פורצת טל ירושלמי את גבולות הציור והוא נוזל לתוך החיים; ובהמלצה מעבר לים ג'ורג'יה אוקיף מביאה את המדבר האמריקאי אל השלג של באזל.

שיהיה סופ"ש ביתי ונצחי,

שני ורנר וצוות Talking Art

שחר יהלום, מתוך 'קהה כבד', תערוכת יחיד במוזיאון בת ים. צילום: גוני ריסקין

'קהה כבד', תערוכת יחיד של שחר יהלום. אוצרת התערוכה: הילה כהן שניידרמן

אפשר להבין את מוזיאון בת ים ואת האמנית שחר יהלום שלא יכלו להתאפק אל מול התאריך האסתטי כל כך 22.2.22 ובחרו לקיים את פתיחת התערוכה החדשה של יהלום במוזיאון דווקא ביום שלישי הלא שגרתי. אז את הפתיחה כנראה פספסתם אבל לא כדאי לפספס את התערוכה בה מבקשת יהלום לחזור לעניין העתיק של האמנות במושג האינסוף, אך לעשות זאת בעיניים עכשוויות. האמנית ממשיכה את העיסוק שלה ביצירת קברים לפסלים, דרכם היא עוסקת בגבול בין העכשיו לנצח ובין החיים למוות. יהלום היא אמנית מגוונת באופן מעורר השתאות ובתערוכה הנרחבת הזו היא מדלגת באלגנטיות בין עבודות זכוכית, קרמיקה, גבס והדפס.
בהתאם לעיסוק של שחר יהלום בגבולות, גם היצירות עצמן מתקיימות על הגבול שבין אסתטיקה עדינה ליופי פראי ואנחנו כבר מחכים לראות מה הכינה לנו הפעם.

אירוע פתיחה:  יום שלישי, 22.2.22, מוזיאון בת ים לאמנות, רחוב סטרומה 6, בת ים.  אירוע פייסבוק

'אֶל–ביתי', תערוכת יחיד של מיכל גבע. אוצרת: טל אמיתי-לביא

מיכל גבע מחפשת בית. במבט ראשון על הציורים בתערוכתה החדשה בגלריה מאיה אפשר לטעות ולחשוב שהנה היא מצאה והכל בסדר – הציור של גבע מוקפד ומרהיב ועל פניו הוא מציג סצינות אידיליות המתבססות על בית ילדותה וסביבתו. עם זאת, מבט עמוק יותר חושף מציאות מעט יותר סבוכה. הצמחים שנועדו לייפות  את הבית וליצור אווירה נינוחה ומרגיעה, נראים דווקא כמבקשים להשתלט עליו ולהטביע אותו. הצבע עצמו ממנו עשוי הציור נדמה כמתפורר ומתפוגג בנקודות מסויימות ובנקודות אחרות הופך לאינטנסיבי כמעט באופן מוגזם. מיכל גבע מחפשת בית, וכשהיא כבר מוצאת הוא פרוץ ופרום ומצליח עדיין להידמות למלכודת.

באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של אורן מרטן

אירוע פתיחה: יום חמישי, 24.2, 20:00, גלריה מאיה, שביל המרץ 2, קומה 2, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'חיים אמיתיים', תערוכת יחיד של טל ירושלמי

ציור הוא לפעמים גבול. הבד המתוח משמש כסוג של חיץ בין העולם האמיתי והחוקיות השולטת בו, לבין עולם הציור שיכול להיות חופשי יותר. לאורך ההיסטוריה של הציור המודרני והעכשווי מתקיים עיסוק ארוך וסוער בפני השטח של הציור ובשאלה האם להנכיח אותם או ליצור מרחב אשלייתי, אבל מה קורה כאשר פורצים את הגבול בין העולם הציורי והממשי? הציירת טל ירושלמי ממלאת את ציוריה ביצורים שונים ומשונים – חרקים, ציפורים, חלקי גוף – ואז היא פוערת חורים בפני השטח של הציור, שורפת וקורעת אותו. האם היצורים האלה יתחילו להישפך מתוך הציור אל העולם? האם חיות שהתחילו להופיע בביתה של האמנית באופן בלתי מוסבר הגיעו מתוך הציור, או שזו כבר טענה מיסטית מדי? כך או כך ציוריה של ירושלמי הם תמיד חוויה – אסתטית, צורנית, ורגשית – מסקרנת מאוד.

אירוע פתיחה: יום שישי 25.02, 12:00, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב

פינת הבונוס – המלצה מעבר לים

רטרוספקטיבה של ג'ורג'יה אוקיף בבאזל, שווייץ

אחת האמניות שעסקה בצורה המובהקת ביותר בדילוג בין הפרטי והממשי אל הנשגב והאינסופי היא הציירת האמריקאית ג'ורג'יה אוקיף. מהסטודיו שלה במדבר היא ציירה פרחים, עצמות ונופים שהפכו לפני שטח חייזריים וחלומיים. כעת רטרוספקטיבה נרחבת של עבודותיה מוצגת בבאזל ולנו החיבור בין המדבר של אוקיף לבין השלגים של שווייץ נשמע כמו חיבור אידאלי.

התערוכה מוצגת עד 22.5 בפונדסיון ביילר, Baselstrasse 101 ,CH-4125 Riehen/Basel, באזל, שווייץ

פרטים נוספים ורכישת כרטיסים באתר המוזיאון

טל ירושלמי, מתוך 'חיים אמיתים', תערוכת יחיד בגלריה נגא, תל אביב

Chaïm Soutine

מה נשמע בפריז? המלצות הסופ"ש 11-13.11

העונה הזו, עם הסתיו והענן ומזג האוויר המתקרר מעוררים בנו תמיד געגועים חזקים לפריז אהובתנו (טוב לא צריך הרבה כדי לגרום לנו לגעגועים לעיר הזו). המחשבות מייד נודדות אל גנים ציוריים בשלכת, שווקי קריסמס צבעוניים וכוס של קפה או לה וקרואסון בשדרה הקרירה… וכמובן אמנות. המון המון אמנות. וכמו שקורה לנו לא פעם כשאנחנו מתגעגעים לפריז, אנחנו תופסים את ידידנו הישראלי-פריזאי ז'וזף דדון ושואלים אותו מה נשמע בעיר. בתור אמן שחי ונושם את הסצינה הפריזאית, אפשר לסמוך על ז'וזף שידע בדיוק על מה אסור לוותר. כיוון שרבים מכם שואלים אותנו מתי נעשה סיורים בעיר האורות ובכלל מה קורה שם, החלטנו לשתף גם אתכם בעדכונים מהעיר הכי יפה בעולם.

אמן וניפגש בפריז בקרוב ובינתיים, שיהיה סופ"ש נעים, שני ורנר וצוות Talking Art

ג'ורג'יה אוקיף,

ג'ורג'יה אוקיף, רטרוספקטיבה במוזיאון הפומפידו

תערוכה זוגית של וילם דה קונינג וחיים סוטין באורנז'רי

יש דברים שנשמעים טובים מדי מכדי להיות אמיתיים. תערוכה זוגית של וילם דה קונינג וחיים סוטין –  שניים מענקי הציור של המאה העשרים – במוזיאון האורנז'רי בפריז הוא אחד מהן. סוטין, שצייר תמונות עמוסות בצבע של טבע דומם פראי, או של דיוקנאות לא שגרתיים, היה השפעה עצומה על תנועת הציור המופשט של אחרי המלחמה בארצות הברית. דה קונינג הוא כנראה הנציג המובהק ביותר של התנועה הזו – צייר נערץ שבתורו השפיע על דורות של אמנים. תערוכה של שניהם יחד מאפשרת לראות את ההשפעות שהיו לסוטין על דה קונינג ונותנת הצצה על הדרך בה נולדים ציירים גדולים. כשמשלבים את זה עם תצוגת הקבע של חבצלות המים של מונה בקומה העליונה מדובר פשוט בתערוכת חובה. התערוכה מוצגת עד 10.1.22, מוזיאון האורנז'רי, Jardin des Tuileries, Place de la Concorde, פריז

פרטים נוספים באתר התערוכה

אייקונים של אמנות מודרנית מאוסף מורזוב בפונדסיון לואי ויטון

בשביל מי שרוצה לחוות את האמנות הגדולה של המאה העשרים, אין הרבה מקומות כמו פריז. עם מוזיאונים כמו האורסיי, האורנז'רי, הפומפידו ועוד, כל ביקור בעיר הזו יכול להפוך לצלילת עומק אל תוך עבודתם של ענקי האמנות המודרנית. אבל לפעמים יש תערוכות שהן יוצאות דופן גם בסטנדרט הגבוה של פריז, תערוכות שסדר הגודל של כמות העבודות וחשיבותן הופכת אותן לחד פעמיות. כזו היא התערוכה המוצגת כעת בפונדסיון לואי ויטון המציגה עבודות מתוך האוסף של האחים מורזוב. באמצעות שיתוף פעולה נדיר עם כמה מהמוזיאונים החשובים ביותר במוסקבה, הצליחו בלואי ויטון להביא לתצוגה ראשונה מחוץ לרוסיה כמאתיים יצירות מופת של אמנות מודרנית. אנחנו לא צריכים לכתוב מי משתתף בתערוכה – תחשבו על שם של אמן מודרני והוא כנראה שם. לרוץ.

התערוכה מוצגת עד 22.2.22, פונדסיון לואי ויטון, Avenue du Mahatma Gandhi 8, Bois de Boulogne, פריז

פרטים נוספים באתר התערוכה

רטרוספקטיבה של ג'ורג'יה אוקיף בפומפידו

התערוכות האחרות בהמלצות מוצגות עוד כחודשיים שלושה ונותנות לכם קצת יותר זמן לתכנן את הטיול, התערוכה הזו לעומת זאת מיועדת למהירי החלטה ולספונטניים שבינינו – אבל היא שווה את זה. רטרוספקטיבה ראשונה בצרפת של ג'ורג'יה אוקיף ששמה נקשר אוטומטית בפרחים, ארוטיקה מרומזת והמדבר האמריקאי, וכל זאת בצבעוניות העזה והיחודית כל כך רק לה. התערוכה תציג כמובן כמתבקש את ציורי הפרחים המפורסמים שלה, אבל כיאה לרטרוספקטיבה יוצגו גם עבודות מוכרות פחות אך חשובות באותה מידה שיציגו את העושר הרב ביצירתה של אוקיף. וכשמדובר באמנית שחיה כמעט עד גיל מאה והמשיכה ליצור גם בגילה המופלג, יש הרבה מאוד עושר להציג.

התערוכה מוצגת עד 6.12.22, מוזיאון פומפידו, Place Georges-Pompidou, פריז

פרטים נוספים באתר התערוכה

מוזיאון וחלל תצוגה חדש של אוסף פינו בבורס דה קומרס

אל תוך שדה המוזיאונים וחללי התצוגה השופע של פריז נכנס בסערה שחקן חדש ומרשים ביותר. האוסף של פרנסואה פינו מכיל לא פחות מעשרת אלפים (!) יצירות אמנות של מאות אמנים וממש השנה הוא קיבל מושב של קבע בבניין בורסת המסחר ההיסטורית. כנהוג במוזיאונים פרטיים הארכיטקטורה היא חלק מהעניין, במקרה הזה קיבל האדריכל המיתולוגי טדאו אנדו את התפקיד לשלב ארכיטקטורה חדשנית ופורצת דרך אל תוך המבנה ההיסטורי לשימור והתוצאה יחודית ומרתקת בפני עצמה. בתוך הבניין מספר גלריות בהן תערוכות המציגות זוויות שונות על האוסף העצום עם שמות כמו מרלן דומא, פיטר דויג, לוק טוימנס ועוד מגה סטארים של עולם האמנות. לתפוס מקום על מפת האמנות הפריזאית זה לא קל, אבל נראה שכאן לא חסכו באמצעים לעשות בדיוק את זה.

בורס דה קומרס, 2 rue de Viarmes, פריז

פרטים נוספים באתר המוזיאון

בורס דה קומרס

מוזיאון וחלל תצוגה חדש של אוסף פינו בבורס דה קומרס