ארכיון תגיות: מיכל גבע

מהבית אל האינסוף ובחזרה. המלצות הסופ"ש 24-26.2

תערוכות השבוע מתחילות מתוך הכאן והעכשיו האישי והפרטי ונמתחות אל הנצחי והאינסופי. אולי לא פלא שכולן תערוכות של אמניות נשים נפלאות. נשים באופן מסורתי נדרשו תמיד (ובאופנים רבים עד היום) להשאר בבית, להסתיר את עצמן, "כבודה פנימה" ואילו בו בזמן הן עוסקות במובנים העמוקים ביותר של יצירה ומבקשות ומגיעות לגבהים הנשגבים ביותר.

גם הסיור שלנו בסימן יום האישה בשבוע הבא יחגוג בדיוק את המתח הזה ויבקר בשלוש תערוכות של אמניות מעולות ומרתקות (אחת מהן, של טל ירושלמי, נפתחת ממש השבוע וכתבנו עליה כאן)  היכנסו לקישור והצטרפו אלינו לסיור המרגש הזה

במוזיאון בת ים מציגה שחר יהלום גוף עבודות רחב ומגוון שמבקש להביט ברעיון עתיק בעיניים חדשות; בגלריה מאיה מבקשת מיכל גבע את המנוחה והנחלה שאינן; בגלריה נגא פורצת טל ירושלמי את גבולות הציור והוא נוזל לתוך החיים; ובהמלצה מעבר לים ג'ורג'יה אוקיף מביאה את המדבר האמריקאי אל השלג של באזל.

שיהיה סופ"ש ביתי ונצחי,

שני ורנר וצוות Talking Art

שחר יהלום, מתוך 'קהה כבד', תערוכת יחיד במוזיאון בת ים. צילום: גוני ריסקין

'קהה כבד', תערוכת יחיד של שחר יהלום. אוצרת התערוכה: הילה כהן שניידרמן

אפשר להבין את מוזיאון בת ים ואת האמנית שחר יהלום שלא יכלו להתאפק אל מול התאריך האסתטי כל כך 22.2.22 ובחרו לקיים את פתיחת התערוכה החדשה של יהלום במוזיאון דווקא ביום שלישי הלא שגרתי. אז את הפתיחה כנראה פספסתם אבל לא כדאי לפספס את התערוכה בה מבקשת יהלום לחזור לעניין העתיק של האמנות במושג האינסוף, אך לעשות זאת בעיניים עכשוויות. האמנית ממשיכה את העיסוק שלה ביצירת קברים לפסלים, דרכם היא עוסקת בגבול בין העכשיו לנצח ובין החיים למוות. יהלום היא אמנית מגוונת באופן מעורר השתאות ובתערוכה הנרחבת הזו היא מדלגת באלגנטיות בין עבודות זכוכית, קרמיקה, גבס והדפס.
בהתאם לעיסוק של שחר יהלום בגבולות, גם היצירות עצמן מתקיימות על הגבול שבין אסתטיקה עדינה ליופי פראי ואנחנו כבר מחכים לראות מה הכינה לנו הפעם.

אירוע פתיחה:  יום שלישי, 22.2.22, מוזיאון בת ים לאמנות, רחוב סטרומה 6, בת ים.  אירוע פייסבוק

'אֶל–ביתי', תערוכת יחיד של מיכל גבע. אוצרת: טל אמיתי-לביא

מיכל גבע מחפשת בית. במבט ראשון על הציורים בתערוכתה החדשה בגלריה מאיה אפשר לטעות ולחשוב שהנה היא מצאה והכל בסדר – הציור של גבע מוקפד ומרהיב ועל פניו הוא מציג סצינות אידיליות המתבססות על בית ילדותה וסביבתו. עם זאת, מבט עמוק יותר חושף מציאות מעט יותר סבוכה. הצמחים שנועדו לייפות  את הבית וליצור אווירה נינוחה ומרגיעה, נראים דווקא כמבקשים להשתלט עליו ולהטביע אותו. הצבע עצמו ממנו עשוי הציור נדמה כמתפורר ומתפוגג בנקודות מסויימות ובנקודות אחרות הופך לאינטנסיבי כמעט באופן מוגזם. מיכל גבע מחפשת בית, וכשהיא כבר מוצאת הוא פרוץ ופרום ומצליח עדיין להידמות למלכודת.

באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של אורן מרטן

אירוע פתיחה: יום חמישי, 24.2, 20:00, גלריה מאיה, שביל המרץ 2, קומה 2, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'חיים אמיתיים', תערוכת יחיד של טל ירושלמי

ציור הוא לפעמים גבול. הבד המתוח משמש כסוג של חיץ בין העולם האמיתי והחוקיות השולטת בו, לבין עולם הציור שיכול להיות חופשי יותר. לאורך ההיסטוריה של הציור המודרני והעכשווי מתקיים עיסוק ארוך וסוער בפני השטח של הציור ובשאלה האם להנכיח אותם או ליצור מרחב אשלייתי, אבל מה קורה כאשר פורצים את הגבול בין העולם הציורי והממשי? הציירת טל ירושלמי ממלאת את ציוריה ביצורים שונים ומשונים – חרקים, ציפורים, חלקי גוף – ואז היא פוערת חורים בפני השטח של הציור, שורפת וקורעת אותו. האם היצורים האלה יתחילו להישפך מתוך הציור אל העולם? האם חיות שהתחילו להופיע בביתה של האמנית באופן בלתי מוסבר הגיעו מתוך הציור, או שזו כבר טענה מיסטית מדי? כך או כך ציוריה של ירושלמי הם תמיד חוויה – אסתטית, צורנית, ורגשית – מסקרנת מאוד.

אירוע פתיחה: יום שישי 25.02, 12:00, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב

פינת הבונוס – המלצה מעבר לים

רטרוספקטיבה של ג'ורג'יה אוקיף בבאזל, שווייץ

אחת האמניות שעסקה בצורה המובהקת ביותר בדילוג בין הפרטי והממשי אל הנשגב והאינסופי היא הציירת האמריקאית ג'ורג'יה אוקיף. מהסטודיו שלה במדבר היא ציירה פרחים, עצמות ונופים שהפכו לפני שטח חייזריים וחלומיים. כעת רטרוספקטיבה נרחבת של עבודותיה מוצגת בבאזל ולנו החיבור בין המדבר של אוקיף לבין השלגים של שווייץ נשמע כמו חיבור אידאלי.

התערוכה מוצגת עד 22.5 בפונדסיון ביילר, Baselstrasse 101 ,CH-4125 Riehen/Basel, באזל, שווייץ

פרטים נוספים ורכישת כרטיסים באתר המוזיאון

טל ירושלמי, מתוך 'חיים אמיתים', תערוכת יחיד בגלריה נגא, תל אביב