ארכיון תגיות: אורי קצנשטיין

פרידה עצובה ולצידה דברים חדשים, המלצות הסופ"ש 30.8-1.9


אורי קצנשטיין בתערוכתו במוזיאון תל אביב, 2015. צילום: מוטי מילרוד

בזמן האחרון נפרדנו מכמה מהדמויות החשובות בעולם האמנות הקטן שלנו, והעצב הזה כל פעם מכה מחדש. השבוע נתבשרנו על אבדה גדולה נוספת, ומפתיעה במיוחד. אורי קצנשטיין אמור היה להשתתף בתכנית ההרצאות שלנו וגם בסיורים בשנה הבאה. קצנשטיין היה אמן נדיר – אמיץ, בלתי מתפשר, פורץ דרך, אוונגרדי ומעורר מחשבה. קולו הייחודי יחסר מאוד בשדה האמנות הישראלית.
תנחומינו החמים למשפחה. יהי זכרו ברוך.

כמו העצב הגדול, גם הידיעה שהחיים חייבים להמשך מרגשת כל פעם, ובבחירת ההמלצות השבוע יש איזה סימן דווקא של התחדשות. מתצוגה בחללים מסוג אחר – כמו בתי מלון ומוזיאוני טבע ארכאיים; מפגש בין קראפט לאמנות; חללי תצוגה חדשים כחלק מהרנסנס היפואי האהוב עלינו, ויומרות אמנותיות וחברתיות שהם מביאים עמם.

מאחלים לכולכם סופ"ש של בשורות טובות,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

משחקי שעשוע, המלצות הסופ"ש 25-27.1.2018


שיח גלריה ב"מרידיאן", תערוכת היחיד של שרון גלזברג, גלריה רו ארט

התערוכות בהמלצות השבוע הן כאלה שבמבט ראשון נראות ססגוניות, משחקיות ומשעשעות, אבל מבט מעמיק יותר חושף רבדים מטרידים וביקורתיים. האמן המוערך והשנוי במחלוקת אורי קצנשטיין פותח תערוכה חדשה בחזי כהן; שיר מורן ושירי טרקו עושות שימוש בטכניקה העתיקה של איור כתבי קודש כדי להעביר מסרים עכשוויים וחתרניים; והציירת פאולה עליון מציגה בציר חדש של הציור הילדי והגרוטסקי שלה ברביעיית פלורנטין. בפינת הבונוס – שיח גלריה בתערוכתה המורבידית והשנונה של שרון גלזברג.
אבל לפני הכול – הודעה חשובה ומשמחת. הכרטיסים לסיור "הרנסנס היפואי" שלנו הולכים ונחטפים, ולכן כדאי מאוד לעקוב אחרי הלינק ולהירשם בהקדם! בקישור
וכעת להמלצות.
עריכה ותוכן: צוות Talking Art

רוצים לקבל את כל ההמלצות שלנו ישירות למייל? השאירו פרטים בקישור להמשיך לקרוא

סופ"ש גשום אבל חם. המלצות

החזאים אומרים שזה הולך להיות סופ"ש גשום, אבל לא חייבים להאמין להם. כך או כך, יש לנו שתי תערוכות חדשות בפתח, הרצאה על אמנות רחוב ומיצג משותף לשני אמנים משובחים מיוחד.
כל המלצות הסופ"ש לפניכם:

תערוכות חדשות

"מגנו של אכילס" שי עיד אלוני. אוצרת: ים המאירי
אירוע פתיחה: חמישי 29.10.15 בשעה 20:00. גלריה פיינברג פרוג'קטס, שביל המפעל 3, קומה ב'
את העבודות של שי עיד אלוני הכרתי לראשונה בתערוכת זוכי משרד התרבות שהתקיימה במוזיאון בשנה שעברה. ראשית אהבתי מאוד את העובדה שמדובר בפיסול – מדיום שאמנם לא פס מן העולם, אבל מקבל באמנות עכשווית ביטוי בעיקר בפיסול מכני או בשימוש ברדי מייד. אצל אלוני יש פיסול מהזן המסורתי והטוב, פיסול בעץ בעבודת יד. משהו בחזרה למפגש ישיר עם חומר מעניין אותי. בפסלים קודמים שלו עסק אלוני בגוף אנושי פרימיטיבי, קדמוני כמעט וגם הפעם הוא חוזר למקורות ובפרט למיתולוגיה הקלאסית. יש משהו גברי וגס בעבודות של אלוני, אך בה בעת רגיש, אינטימי ומושכל.
אירוע פייסבוק

להמשיך לקרוא