ארכיון תגיות: תמר שפר

התפרקות. המלצות הסופ"ש 29.6-1.7

התפרקות היא מילה מפחידה. אף אחד מאיתנו לא רוצה להתפרק, או שיתפרקו הדברים עליהם עמלנו לבנות. אך יכול להיות במילה הזו גם צד אופטימי – התקווה כי מתוך הפירוק ניתן יהיה לבנות מחדש בצורה טובה ויציבה יותר. תערוכות השבוע עוסקות בפירוק של המעשה האמנותי ודרכי התצוגה שלו. מה נבנה לאחר הפירוק הזה? נצטרך ללכת לראות.

בבית בנימיני ענבר פרים ורותם רוזנבוים הם הפכים משלימים; בגלריה בנימין מבקשים אמני ואמניות הגלריה לפרק את הגלריה במובן הממשי והמטאפורי; בקיבוץ כברי מתחברות שתי גישות נזיריות לאמנות. ובהמלצת הלוקאלז שלנו – כריס אופילי בלונדון.

שיהיה סופ"ש שההתפרקות היחידה בו היא שנ"צ,
שני ורנר וצוות Talking Art

אמנון בן-עמי, מתוך תערוכת יחיד באטליה שמי, קיבוץ כברי

'מחלות רקע', תערוכה זוגית של ענבר פרים ורותם רוזנבוים. אוצרת: הדסה כהן

לכאורה אין שונים יותר מבחינה אמנותית מענבר פרים ורותם רוזנבוים. פרים היא קרמיקאית וירטואוזית שיוצרת אובייקטים עדינים, גם אם לפעמים מורבידיים באופיים, מפורצלן מבהיק מלובן. ואילו רוזנבוים הוא צייר פראי עם עבודות שמפלרטטות עם גבול הטעם הטוב. אז אולי על הנייר החיבור הזה נראה בלתי אפשרי, אבל החיים והאמנות מוכיחים אחרת. פרים ורוזנבוים הם זוג בחיים שבנוסף לקריירות האישיות שלהם גם יוצר יחד. פרים יוצרת את האובייקטים בעלי הקו המדוייק והנקי ואילו רוזנבוים "מלכלך" אותם עם ציור מלא הומור גרוטסקי וזה עובד מצוין. המפגש ביניהם מפרק את היום יום הבנאלי ויוצר סצינות שפורעות את הסדר ואת השגרה. כמו שמן ומים, שמפגש ביניהם בטמפרטורה גבוהה יכול להיות נפיץ – כך גם הזוג הלא שגרתי הזה מוציא ניצוצות כאשר הם נפגשים תחת החום של תנור הקרמיקה.

באותו הערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של של בוריס כץ

אירוע פתיחה: יום חמישי, 29.6, 19:30, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'כרסום היסודות', תערוכה קבוצתית. אוצר: ד"ר אלעד ירון

"דה קונסטרוקציה" או בעברית פשוטה – פירוק, היא אחת המגמות המובילות באמנות עכשווית. בתקופה שמגיעה אחרי שנראה שנעשה ונאמר כבר הכל, אחת המשימות החשובות של האמנות היא לפרק מבנים תרבותיים מקובלים, להתבונן בהם בדרך חדשה ולחשוב כיצד להרכיב אותם בצורה טובה יותר. אבל אם בדרך כלל מדובר על פירוק מטאפורי ורעיוני בלבד, יש מי שלוקח את העניין בצורה מילולית. התערוכה החדשה שאצר ד"ר אלעד ירון בגלריה בנימין מבקשת לפרק את הגלריה במובן הליטרלי של המילה. קבוצת האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה שהו בחלל הגלריה, חקרו את תשתיות המבנה, פירקו את מה שאפשר והרכיבו מחדש את מה שנשאר. הרבה פעמים אנחנו קוראים בטקסטים של תערוכות שהן "מבקשות לפרק את הקוביה הלבנה של הגלריה" והנה כאן, קבוצת האמנים עושה בדיוק את זה ובצורה פיזית ממש.

בהשתתפות: נאוה ג׳וי אוזן, שרית אכטנברג, מיכל בלייר, רובי בקל, עדי ט. הופמן, ענבל כהן חמו, איריס חסיד, דינה לוי, יונתן לוי, שלומית ליוור, דורון פישביין, תמר שפר

אירוע פתיחה: יום שישי, 30.6, 12:00, גלריה בנימין, שביל המרץ 5, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'מסטודיו לסטודיו', תערוכת יחיד של אמנון בן-עמי. אוצרת: סמדר שינדלר

הציור של אמנון בן-עמי הוא מינימליסטי, כמעט נזירי. אולי קצת מוזר לומר "נזירי" על ציורים עזי צבע של משקפיים או שפתיים, אבל יש משהו בדרך בה מזקק בן-עמי את האלמנטים היומיומיים האלה לכדי קו וכתם שבהחלט גורם לנו לחשוב על נזיר שחוזר שוב ושוב על אלמנטים ציוריים פשוטים במטרה להגיע למשמעות עמוקה יותר. גם יחיאל שמי, שבאטליה שלו מתארחת התערוכה, היה סוג של נזיר זן אמנותי, אבל מסוג אחר לגמרי. בעוד ש-שמי יוצר מחוות גדולות בברזל שמשתלטות על סביבתן, בן-עמי יוצר ציורים לכאורה פשוטים על בדי סאטן דקים שכמעט אפשר לדמיין אותם מתנופפים כדגלים. אך נדמה שלשני האמנים מטרה דומה – להגיע להפשטה אמנותית של חיי היומיום ואולי כך לחלץ אותם מהבנאליות השגרתית ולהביא אותם למעמד אחר. ובזה בעינינו, יש משהו כמעט דתי.

אירוע פתיחה: יום שבת, 1.7, 12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי

המלצת הלוקאלז – לונדון

'The Seven Deadly Sins', תערוכת יחיד של כריס אופילי

כריס אופילי החל את דרכו כאמן שנוי במחלוקת ופרובוקטיבי אי שם בשנות התשעים העליזות עם תערוכות שאפילו ראש עיריית ניו יורק ניסה לצנזר. היום, עשורים אחר כך, נראה שמשהו באופילי נרגע, אבל זה לא פגע באמנות שלו כהוא זה, דווקא להפך. כיום הוא יוצר עבודות מלאות קסם ומסתורין שאנחנו מוצאים את עצמנו בלי מילים מולן. שווה מאוד.

התערוכה מוצגת עד 29.7
בכתובת: Victoria Miro Gallery, 16 Wharf Road, London N1 7RW

שעות פתיחה: שלישי-שבת: 10:00-18:00

פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור במוזיאון הטייט מודרן?

הכנסו לקישור ובחרו סיור 

שלומית ליוור, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה בנימין, תל אביב

מיכאל ליאני

צבע טרי, המלצות הסופ"ש 30.5-1.6

רק לפני שבועיים כתבנו כאן בשבחה של השגרה והנה כמעט בלי שהרגשנו מגיע האירוע הגדול ביותר בלוח השנה של האמנות המקומית – יריד צבע טרי. אז עם כל הכבוד לשגרה, צבע טרי הוא מסיבת האמנות הכי חמה בעיר. בעשר השנים בהן הוא מתקיים, שימש היריד כפלטפורמה למאות אמנים ואמניות צעירים והיווה במה לעשרות פרויקטים אמנותיים שאפתניים. אפשר להגיד על ירידי אמנות מסחריים כמו צבע טרי הרבה דברים, אבל אין ספק שמבחינת חשיפה של אמנות ועיצוב מקומיים מדובר באחת הבמות החשובות, אם לא החשובה שבהן. אפשר לאהוב אותו ואפשר לשנוא אותו, אבל אין אפשרות להתעלם ממנו.
השנה, לכבוד תחילתו של עשור פעילות חדש, החליטו ביריד על ריענון הפורמט – בנוסף למתחם היריד עצמו בגני התערוכה, יתקיים גם "סוף שבוע גלריות" במסגרתו יצאו שאטלים לרחבי העיר ויבקרו בגלריות השונות, היציאה הזו החוצה, מגדילה למעשה את היריד פי כמה וכמה ומוסיפה עושר ועניין לאירוע שהוא גם ככה מלא וגדוש.
כרגיל באירועים בסדר גודל כזה, אין לנו פה אפשרות לסקור את כל ההיצע האדיר וננסה להצביע על כמה אירועים ואמנים שנראים לנו מעניינים במיוחד. אנחנו ממליצים בנוסף לבקר באתר היריד ובעמודי הפייסבוק בכדי לבנות תכנית משלכם. וכמובן לא לשכוח להזמין כרטיסים
מאחלים לכם סופ"ש נפלא,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

נאווה ג'וי אוזן

מעברים, המלצות הסופ"ש 5-7.7

המלצות השבוע עוסקות במעברים – מעברים בין מדינות שונות, בין מצב אורגני למכני ובין המציאות הממשית למדומה. התערוכות לוקחות אותנו בין מצבי הקיום השונים בכדי לחלץ משמעות עמוקה עליהם וכמובן גם על עצמנו.
בגלריה גבירול מציגה כרמי דרור רישומים דיגיטליים היברידיים שנעשו באמצעות סריקה תלת ממדית של אובייקטים עתיקים וגם של דמויות ממשחקי מחשב; בגלריה אלפרד צמד המייצבים של נאווה ג'וי אוזן ותמר שפר מציע סוג של מציאות אלטרנטיבית לעולם המנוכר שבחוץ; וזוג תערוכות יחיד של ז'וזף דדון צוללות לארכיונים האישי והביורוקרטי בכדי להגיד משהו על שייכות, זהות ומצבו של המהגר המתמיד.

מאחלים לכולכם סופ"ש – מעל ומעבר!
שני ורנר וצוות Talking Art

רוצים לקבל את כל ההמלצות שלנו ישירות למייל? השאירו פרטים בקישור

להמשיך לקרוא