ארכיון תגיות: אילנית קונופני

איזבלה וולובניק, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון הרצליה

הבטחה. המלצות הסופ"ש 11-13.4

העולם לא בהכרח שייך לצעירים (אולי אנחנו כותבים את זה כי אנחנו בעצמנו כבר לא בדיוק נערים). הוכחה לכך קיבלנו דווקא עם מותם בשבוע שעבר של שני אמנים ענקים – ריצ'רד סרה ודב אור-נר – שניהם היו פעילים עד ימיהם האחרונים, עמוק בתוך העשורים התשיעי והעשירי לחייהם. ובכל זאת יש משהו בנעורים, ברגע הראשיתי הזה של הבטחה רעננה, שיש לו פוטנציאל להכניס חיים חדשים ועניין לכל העולם שסביבו. תערוכות השבוע שייכות למבטיחים ולכאלה שנמצאים בשלבים הראשונים של קיום ההבטחה.

במוזיאון הרצליה מציגה האמנית הצעירה והמסקרנת איזבלה וולובניק תערוכה שמפלרטטת עם עולמות החלום; במכון הצרפתי דניאל אוקסנברג חולם על פריז; בגלריה תער, היודאיקה החתרנית של שני פרינס פוגשת את העולם האמיתי. ובהמלצת הלוקאל, הישג מרשים לאמנית ישראלית בברלין.

שיהיה סופ"ש של קיום הבטחות,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

שני פרינס, מתוך תערוכת יחידה בגלריה תער, תל אביב

שני פרינס, מתוך תערוכת יחידה בגלריה תער, תל אביב

'שלוש שריטות ומכתב אהבה', תערוכת יחיד של איזבלה וולובניק. אוצרות: אילנית קונופני, איה לוריא

קודם כל, חשוב לציין, במוזיאון הרצליה נפתח מחזור תערוכות מרשים של שבע תערוכות שאפשר היה להקדיש רק לו בלבד את המלצות הסופ"ש השבוע. מתוך המבחר הבאמת מהמם של אמניות ואמנים המציגים במחזור הנוכחי, בחרנו להתמקד באיזבלה וולובניק. וולובניק משתייכת לאותו זן נדיר למדי של אמניות ואמנים, שלמרות גילם הצעיר נראה שהגיעו כבר לחזון אמנותי מגובש ובעל הגיון פנימי שכוחו נובע מהבטחון העצמי של האמנית ביצירתה. עבודותיה של וולובניק עוסקות בעולם החייתי והפראי לצד עולם החלום, אבל מביאות את המחוזות הפנטסטיים האלה אל מציאות יום יומית. כך למשל הן נטועות עמוק גם בתרבות האינטרנטית העכשווית, שמוסיפה להן עוד שכבה של אקטואליות ומיידיות לעבודות. וולובניק פרצה לעולם האמנות כבוגרת מדרשה צעירה רק לפני שנים מעטות וכבר מציגה תערוכת יחיד מוזיאלית – הישג מרשים ביותר ובמקרה שלה – לגמרי מוצדק.

באותו יום יפתחו במוזיאון גם תערוכות יחיד של אירית חמו, להלי פרילינג, חביב קפצון, נועה תבורי, ותערוכה קבוצתית שאוצרת: ניבי להבי

אירוע פתיחה: יום שבת, 13.4, 10:00, מוזיאון הרצליה, רחוב הבנים 4, הרצליה
פרטים נוספים באתר התערוכה

'דניאל בפריז', תערוכת יחיד של דניאל אוקסנברג. אוצרת: נעמה ערד

במדינה קטנה ופריפריאלית כמו ישראל, אמנים ואמניות רבים נושאים את עיניהם לחו"ל לצורך קבלת השראה, הגדלת החשיפה לעבודותיהם, וקידום הקריירה שלהם, אבל גם ולא פחות חשוב שינוי אווירה בסביבה אחרת. אחד הכלים המרכזיים ליציאה הזו לעולם הוא תוכניות שהות אמן, רזידנסי בינלאומיות. המציאות הנוכחית הפכה הכל להרבה יותר מורכב – מצד אחד, מעולם לא היה מפתה יותר לצאת להתאווררות בחו"ל ומצד שני העולם נראה עוין ולא מזמין במיוחד לאמנים ישראלים. דניאל אוקסנברג, אמן צעיר בעל שפה ציורית עשירה ומסקרנת, חזר לאחרונה מהרזידנסי הנחשק של "הסיטה" בפריז וכעת הוא מציג תערוכה שמלהטטת בין המציאות הקשה בישראל לבין הרצון להביט החוצה אל עולם שמרגיש אולי שפוי יותר. השילוב בין העבודות הצבעוניות של אוקנסברג עם השיק של חלל התצוגה במכון הצרפתי יוצרים תערוכה מרעננת שבעצמה מרגישה כמו קפיצת התרעננות קלה במקום אחר.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 11.4, 20:00, המכון הצרפתי, רוטשילד 7, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'דמעה מתוקה', תערוכת יחידה של שני פרינֶס. אוצרים: יואב וינפלד ועומר שיזף

מאחורי שני פרינֶס יש רקורד עשיר יותר ממשתתפי ההמלצות האחרים, עם תצוגה במספר לא מבוטל של תערוכות קבוצתיות וזכיה בפרסים. אבל התערוכה החדשה בגלריה 'תער' היא תערוכת היחיד הראשונה של פרינס, המגיעה מעולם העיצוב והצורפות. יש בעבודות הקרמיקה היחודיות של פרינס משהו רענן ושונה. העבודות מתכתבות עם עולמות הצורפות והיודאיקה והן נראות כמו מה שאפשר לדמיין שקורה לפריט עיצובי יוקרתי כאשר הוא יוצא מהגלריה הממוזגת אל הרחוב הישראלי הלוהט. ספל שהותש ונשכב עם הלשון בחוץ, פמוט עצבני ונר גרוטסקי. כל העבודות מלאות הומור ומשחקיות, אך גם מכילות שכבה נוספת ואפלולית יותר. בטקסט התערוכה שכתבו צמד האוצרים וינפלד ושיזף, הם היטיבו לתאר את עבודתה של פרינס בשורה יפהפיה ופיוטית: …"דימויים אלה מסתתרים בתוך מעטה שוקולדי עגול של מתיקות אך במרכזם ליקר שחור של צער". השורה הזו מתארת את העבודות בתערוכה, אבל נראה שהיא גם מתארת את ההוויה התל אביבית ואולי את החיים כאן בכלל בחודשים האחרונים.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 11.4, 20:00, גלריה תער, גינת אלוף בצלות, תל אביב

המלצת הלוקאל – ברלין

נעמה צבר במוזיאון המבורגר באנהוף

לא מזמן שיתפנו בגאווה את ההישג של האמנית הצרפתיה-ישראלית נתנאל הרבלין שהגיעה לתערוכה במוזיאון האורסיי בפריז. כעת אנחנו שמחים לספר על הישג מרשים נוסף של אמנית ישראלית במוזיאון אירופאי והפעם בחזית הברלינאית. נעמה צבר, אמנית ישראלית שחיה בברלין בשנים האחרונות וידועה במיצבים המסקרנים שלה המשלבים פיסול ומוזיקה, מציגה תערוכת יחידה במוזיאון המבורגר באנהוף – כמו האורסיי, גם כאן מדובר בתחנת רכבת לשעבר שהפכה למוזיאון בעל שם וגם כן מדובר בהישג מרשים מאוד לאמנית ישראלית בלב הממסד של האמנות האירופאית. כל הכבוד נעמה!

התערוכה תפתח ביום שישי, 12.4 ותוצג עד 22.9 בהמבורגר באנהוף,
בכתובת  Invalidenstraße 50, 10557 Berlin

שעות פתיחה: שבת וראשון 11:00-18:00, יום שני סגור, שלישי ורביעי 10:00-18:00 חמישי 10:00-20:00, שישי 10:00-18:00 פרטים נוספים באתר התערוכה

דניאל אוקסנברג, מתוך תערוכת יחיד במכון הצרפתי, תל אביב

דניאל אוקסנברג, מתוך תערוכת יחיד במכון הצרפתי, תל אביב (פרט)

על החיים ועל המוות. המלצות הסופ"ש 25-27.1.2024

תערוכות השבוע נעות על הציר שבין "החיים עצמם" ו-"ממנטו מורי" (זכור את המוות). אפשר לומר שזהו הציר שבו פועלת האמנות מאז ומעולם וזהו ערכה הגדול – לעזור לבני האדם להתמודד עם התחנות השונות בחייהם ולמצוא הגיון, משמעות ואפילו יופי גם ברגעים הקשים ביותר בחייהם האישיים וגם במישור הלאומי. בימים אלו אנחנו צריכים את זה יותר מתמיד.

בגלריה גבעון תערוכה של עבודותיו האחרונות של האמן המוערך פסח סלבוסקי; בסדנאות האמנים ירושלים דנה דרוויש מפרקת ומרכיבה; במוזיאון לאמנות השואה ביד ושם מכניס שי אזולאי צבע למקומות השחורים ביותר. ואנחנו מנסים להכניס מעט אור בדמות סיור חדש.

שתהיה שבת של שלום והלוואי וכולם וכולן יחזרו בשלום עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

פסח סלבוסקי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה גבעון, תל אביב

'עבודות אחרונות', תערוכת יחיד של פסח סלבוסקי

פסח סלבוסקי היה סוג של נזיר ציור מקומי. מתוך סטודיו קטן וסגפני בירושלים הוא יצר בתהליך סיזיפי עבודות שמאתגרות את הקונבנציות המקובלות של קנבס. המסגרות מעוותות, עקומות, תלת מימדיות, הבד עמוס בצבע מציור עמלני לפעמים של שנים ועל גבי הבד נכתבים לפעמים חלקי בדיחות ומשפטים שמובנים בעיקר לאמן. (כדאי לצפות בסרטון הקצר והיפה שיצרו עליו בבית האמנים הירושלמי. בקישור סלבוסקי גם חלק את משנתו האמנותית בספרים נוגעים ללב ושנונים ובהוראת דורות של אמנים בבצלאל. בשנת 2019 הלך סלבוסקי לעולמו לאחר מאבק במחלה. כעת מוצגת בגלריית הבית שלו גבעון תערוכה של עבודותיו מהשנים האחרונות לחייו, אשר בחלקן כבר ידע כי מותו קרב. יש משהו מצמרר בשהיה בנוכחות עבודות שנוצרו בידיעת המוות, הן יכולות לשמש לנו כשער אל העולם שמעבר. ובעבודותיו של סלבוסקי תמיד מסתתרת איזו חידה לפצח.

אירוע פתיחה: יום שישי, 26.1, 12:00, גלריה גבעון, גורדון 35, תל אביב.
אירוע פייסבוק

'הרס כל האמנות', תערוכת יחיד של דנה דרויש. אוצרת: אילנית קונופני

כחובבי אמנות מושבעים, שמה של התערוכה הזו "הרס כל האמנות" צובט בלב, שלא לומר, נותן אגרוף בבטן. מה פתאום להרוס אמנות? ועוד את כולה? בזכרון עולות התמונות הקשות של ארגון הטרור דאע"ש מחריב יצירות אמנות חסרות תחליף בשם איזו קנאות דתית חשוכה. איך יכול להיות שהמשפט הזה מגיע מאמנית ומעטר את תערוכתה? מי שמכיר את עבודתה של דנה דרויש יודע כי מדובר באמנית חדת מבט ועדינת מבע, כזו שהמרחק בינה לבין הרס הוא כרחוק מזרח ממערב. דרויש משתמשת בעבודותיה במדיום המונטאז' – צילומים של יצירות אמנות נחתכות ומורכבות מחדש. לאור זה שם התערוכה כבר נקרא אחרת – לא עוד הרס לשם ההרס, אלא פירוק והרכבה מחדש. במקום המשמעות השלילית המקורית, משמעות פוזיטיבית שמבקשת להשתמש בשרידי הישן כדי לבנות משהו חדש ועדכני יותר. לזה אנחנו כבר יכולים הרבה יותר להתחבר.

אירוע פתיחה: יום שישי, 26.1, 12:00, ​סדנאות האמנים ירושלים, רחוב האומן 26, קומה 3, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'גדול ממני', תערוכת יחיד של שי אזולאי. אוצרת: אליעד מורה-רוזנברג

הצייר המוערך שי אזולאי ידוע בציוריו הצבעוניים ועתירי הדמיון וההומור, לא בדיוק האמן שעולה לראש כשחושבים על "אמנות שואה". ועדיין, התערוכה החדשה במוזיאון לאמנות השואה ביד ושם היא תוצר של רזידנסי בן חודשיים של אזולאי במהלכם חקר את האוספים השונים של יד ושם ויצר בהשראתם סדרה של ציורים על קנבס וגם התערבויות ציוריות בחלל המוזיאון עצמו. בימים שאחרי השבעה באוקטובר, שהדהד בצורה הקשה ביותר את הימים הנוראים ההם, עבודתו של אזולאי מקבלת משנה תוקף ומשנה משמעות. התערוכה יוצרת חיבור בין שני האירועים הטראומתיים ומשלבת ביניהם לאור חווית חייו של אזולאי כאמן דתי. מול כל אלה, פתאום הבחירה באזולאי נראית מתבקשת ומאירה את המקומות החשוכים ביותר באמצעות אור וצבע.

התערוכה מוצגת החל מיום שישי 26.1, במוזיאון לאמנות השואה, יד ושם, ירושלים
שעות פעילות: ראשון-חמישי 09:00-16:00, יום שישי וערבי חג 09:00-13:00

סיור חדש – תת תרבות או תרבות עילית: מפאנק לגלאם 2.2

בשנים האחרונות אנו עדים לפתיחות ועניין גוברים בתרבות שוליים ובקבוצות חברתיות שנדחקו מן השיח ההגמוני עד כה. נדמה שהביאנלה האחרונה בונציה היתה כמעין מגדלור שנתן אשרה ממסדית לעיסוק בקולות אלה. גם בארץ אנו עדים לתנועה בנושא עם תערוכות שעוסקות במגדר, גלריות לאמנות נשים, ובתל אביב נפתחו לאחרונה שתי גלריות שעוסקות באמנות קווירית. בסיור זה נבחן את הקווים העדינים שסימנו עד לא מזמן את הגבול שבין תת תרבות לתרבות גבוהה. סיור מרתק ומסקרן.

פרטים והרשמה בקישור

דנה דרויש, מתוך תערוכת יחידה בסדנאות האמנים, ירושלים

פירוק והרכבה. המלצות הסופ"ש 20-22.10

באמנות ותרבות מרבים לדבר על שימור ושחזור כדי להגן על אוצרות תרבותיים ורעיוניים, אבל לפעמים צריך לפרק משהו כדי לבנות אותו מחדש – בצורה אחרת. תערוכות השבוע עושות בדיוק את המהלך הזה, ולא פוחדות לקחת דימויים ורעיונות קיימים ולפרק אותם ממשית ומטאפורית. התוצאה לוקחת אותנו כצופים למקומות בלתי צפויים ומרתקים ומערערת לנו תפיסות מובנות מאליהן.

השבוע גם המלצות של גאווה משפחתית מיוחדת. שניים מהמציגים – יונתן אולמן ואור לפיד – הם לא רק אמנים מעולים, אלא גם מדריכים משלנו. ככה זה כשמדברים אמנות מבפנים.

במעבדה מחבר יונתן אולמן בין ידע רחב, טכניקה וירטואוזית ורגש עמוק לתוך תערוכה מיוחדת; בגלריה אינדי מוצגים תוצריה של חממת האמנים שפועלת במקום; בבית האמנים בתל אביב מציג שי זילברמן קולאז'ים שמשתלטים על החלל; ובלונדון הלוקאל שלנו אור לפיד מציגה תערוכת יחיד בעיר לסוף שבוע אחד בלבד.

סוף שבוע נעים ואחרי החגים שמח,
שני ורנר וצוות Talking Art

יונתן אולמן, מתוך 'אני רוצה את אמא', תערוכת יחיד במעבדה, תל אביב

 'אני רוצה את אמא', תערוכת יחיד של יונתן אולמן. אוצר: שרון תובל

יונתן אולמן הוא אחד האנשים הכי רחבי אופקים שאנחנו מכירים, בסיורים שהוא מדריך אצלנו או בהרצאות שהוא מעביר, הוא מלהטט בין תחומי ידע מגוונים החל מאמני רנסאנס נשכחים ועד רפרנסים אמנותיים אצל משפחת סימפסון – זה מה שהופך אותו למדריך מעולה. מה שהופך אותו לאמן מעולה, הוא השילוב של רוחב היריעה המסחרר הזה לבין יכולת טכנית מעוררת השתאות. העבודות שלו תמיד אינטליגנטיות מאוד, אך גם עשויות לעילא ויפיפיות. התערוכה החדשה של יונתן, שתפתח בסוף השבוע, מתחברת היטב לאופי האקספרימנטלי של חלל המעבדה. מבחינה נושאית קורה פה החיבור ה"אולמני" כל כך בין מחווה לציור "סלבטור מונדי" של דה וינצ'י (שעורר סערה כשנמכר במחיר הגבוה ביותר בכל הזמנים לפני כמה שנים) לבין חיבור רב דורי למשפחתו של האמן. התוצאה, כבר רמזנו בהתחלה, היא שילוב בלתי אפשרי לכאורה, אבל בסופו של דבר מתבקש מאוד, בין שיעור בהיסטוריה של האמנות לבין סיפור משפחתי אינטימי. מומלץ באובייקטיביות.

אירוע פתיחה: פתיחה: יום חמישי ה-20.10, 20:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מועד למקריות', תערוכה קבוצתית. אוצרת: אילנית קונופני

יש תערוכות שמספיק להסתכל ברשימת המשתתפים בהן כדי להבין שלא כדאי להחמיץ אותן ובתערוכה פה מצטרפים שם האוצרת ושם הגלריה עצמה כדי לדעת בדיוק איפה אנחנו רוצים לבלות את ערב חמישי שלנו. עוד תוצר מבורך של קדחת חממות האמנים ששטפה את הארץ בשנה האחרונה, התערוכה בגלריית הצילום הקולקטיבית אינדי מספקת הצצה לתוך תהליכי העבודה של משתתפיה, לא כסיכום בהכרח, אלא דווקא כנקודת פתיחה להמשך. מבחינתנו הצופים, האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה נמצאים בשלב האידאלי בקריירה האמנותית שלהם – הם כבר לא ממש "אמנים צעירים" שרק התחילו את דרכם ומגבשים את השפה שלהם, אבל גם ממש עוד לא אמנים ותיקים ששקעו לתוך רוטינה ומסרבים לחדש. אלה אמנים שמבקשים להמציא את עצמם מחדש מתוך נסיון וידע. עכשיו אתם מבינים למה אמרנו שרק לפי רשימת השמות שווה להגיע?

בהשתתפות: טליה הופמן, תמר לצמן, רמי מימון, הדס סט, אתי שוורץ, עירית תמרי

אירוע פתיחה: חמישי 20.10, 20:00, גלריה אינדי, רחוב צ׳לנוב 42, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'היכן שלא הייתי', תערוכת יחיד של שי זילברמן. אוצרת: אורלי הופמן

אפשר להגיד ששי זילברמן מציל דימויים משכחה. זילברמן משוטט ברחובות ואוסף ספרים ישנים, מגזינים  ושער חומרי דפוס ואז לוקח אותם לסטודיו שלו לטיפול, באמצעות קולאז'. הוא גוזר, מדביק, סורק מגדיל מדפיס גוזר וחוזר חלילה. הדימוי התעשייתי בעל עשרות אלפי העותקים, הופך תחת ידיו של זילברמן לתוצר יחידאי של עבודה עמלנית. בתור אמן קולאז', זילברמן מציל אמנם את הדימויים משכחה אבל "המחיר" שהם משלמים הוא להמשיך את קיומם מתוך עולמו הפנימי של האמן. כעת אנחנו מוזמנים לבקר בתוך העולם הפנימי הזה במסגרת תערוכה בבית האמנים בתל אביב לרגל זכייתו של זילברמן בפרס ארי ואן רוזנבלט לשנת 2022. חלל התערוכה עבר טרנספורמציה ותמונה שהחלה את דרכה בספר מאובק ברחוב תל אביבי יכולה למצוא את עצמה מוגדלת על קיר שלם. אם התרגלנו לחשוב על קולאז'ים כאובייקטים צנועי מימדים על נייר, כאן אנחנו מוצאים את עצמנו משוטטים בחלל שהוא כולו קולאז' בחוויה שהיא מעין אליס בארץ הפלאות של האמנות.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 20.10, 19:00, בית האמנים תל אביב, רחוב אלחריזי 9, תל אביב.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'These horses crossed a line', תערוכת יחיד של אור לפיד

המלצת הלוקאלז – על תערוכה של אחת הלוקאלז שלנו! ככה זה כשהמדריכות והמדריכים שלנו הם חלק בלתי נפרד מהסצינה התרבותית של העיר שבה הם חיים. חוץ מלהיות אחת המדריכות הלונדוניות שלנו, אור לפיד היא ציירת מעולה הפועלת בלונדון בשנים האחרונות. כעת יש לה תערוכת בזק לסוף שבוע אחד בלבד בחלל פרוייקטים מסקרן בלונדון. אם אתם בעיר בסוף השבוע הקרוב אל תפספסו את התערוכה הזו ותמסרו ד"ש לאור מאיתנו! בהצלחה אור!

איפה ומתי: 22-24.10, פתיחה בשעה 18:00, בכתובת: 22 Mama, 10 Greatorex Street, London, E1 5NF
פרטים נוספים באינסטגרם של הגלריה

עירית תמרי, מתוך 'מועד למקריות', תערוכה קבוצתית בגלריה אינדי, תל אביב

נראה בלתי נראה, המלצות הסופ"ש 1-3.8

שוב ושוב, אנו כותבים כאן על העידן הנוכחי, המתועש, הטכנולוגי, המנוכר, זה ששכחנו בו את עצמנו. שוב ושוב אנו כותבים כאן כיצד האמנות מגיבה לנושאים האלה ומנסה לבקר אותם. בימים אלו, נדמה שאנו עוברים תהליך דומה לזה שהתרחש עם חילופי המאה ה-19 למאה ה-20, בעידן המהפכה התעשייתית. מחד: היקסמות גדולה מהתיעוש והשינויים שהביא, מאידך: פחד, ונהייה דווקא אל הטבע והנשגב.
כך גם תערוכות השבוע נעות על הציר שבין המיסטי-הרוחני-הנעלם, ובין הארצי-המוחשי-הביקורתי-והחברתי. בסדנאות האמנים בוחן יצחק ליבנה את תפקידו של הציור כסוג של חלון או מסך בעולם שמסכים השתלטו עליו לחלוטין; לעומת זאת, במוזיאון תל אביב תערוכה שכל כולה ברוחני ובתוך כך גם הישג מרגש בדמות תצוגת עבודותיה של הילמה אף קלימט, חלוצת הציור המופשט ששאבה את השראתה ממקורות מיסטיים ורוחניים; במוזיאון פתח תקווה דרך מקורית לתצוגת אוסף אמנות חשוב – על ידי אי הצגתו; ובבית האמנים בתל אביב מציגה הצלמת דלית שחם קשרים מפתיעים בין עולם האופנה העילית ללבושם של מהגרי העבודה.
שיהיה סופ"ש מלא משמעות,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

נאווה ג'וי אוזן

מעברים, המלצות הסופ"ש 5-7.7

המלצות השבוע עוסקות במעברים – מעברים בין מדינות שונות, בין מצב אורגני למכני ובין המציאות הממשית למדומה. התערוכות לוקחות אותנו בין מצבי הקיום השונים בכדי לחלץ משמעות עמוקה עליהם וכמובן גם על עצמנו.
בגלריה גבירול מציגה כרמי דרור רישומים דיגיטליים היברידיים שנעשו באמצעות סריקה תלת ממדית של אובייקטים עתיקים וגם של דמויות ממשחקי מחשב; בגלריה אלפרד צמד המייצבים של נאווה ג'וי אוזן ותמר שפר מציע סוג של מציאות אלטרנטיבית לעולם המנוכר שבחוץ; וזוג תערוכות יחיד של ז'וזף דדון צוללות לארכיונים האישי והביורוקרטי בכדי להגיד משהו על שייכות, זהות ומצבו של המהגר המתמיד.

מאחלים לכולכם סופ"ש – מעל ומעבר!
שני ורנר וצוות Talking Art

רוצים לקבל את כל ההמלצות שלנו ישירות למייל? השאירו פרטים בקישור

להמשיך לקרוא