fbpx
זהר טל ענבר, מתוך תערוכת יחיד במשכן לאמנות בעין חרוד. צילום: אלעד שריג

לא שגרה, ובכל זאת. המלצות הסופ"ש 2-4.11

אי אפשר לדבר על חזרה לשגרה, לא אחרי מה שעברנו כולנו רק לפני שבועות מעטים ולא כאשר המלחמה עדיין מתרחשת והעתיד לוט בערפל. ועדיין החיים כנראה חייבים להמשך ולאט לאט גלריות ומרכזי אמנות חוזרים להיפתח. אנחנו תמיד אומרים ולגמרי עומדים מאחורי זה – תרבות ואמנות אינן מותרות, אלא כורח המציאות. אנחנו קוראים – אם זה מרגיש לכם נכון ובטוח – דווקא עכשיו, לכו לראות אמנות!

שימו לב ששעות הפתיחה של הגלריות צומצמו והשתנו בהתאם למצב. כמובן שכדאי גם להיות קשובים להנחיות פיקוד העורף ולבדוק עם הגלריות עצמן לפני הביקור. לא בכל הגלריות יש מרחבים מוגנים

מאחלים לכולנו סוף שבוע של שקט יחסי,
שני ורנר וצוות Talking Art

גילית לוין רונן, מתוך תערוכת יחיד במקום לאמנות, תל אביב

'על החיים ועל המוות', תערוכה קבוצתית. אוצרת: נטע גל-עצמון
אין שם יותר סמלי מזה לתקופה העגומה שנפלה עלינו וגם נושא התערוכה מתאים כמו כפפה ליד. "ממנטו מורי" הוא זרם עתיק באמנות העוסקת במה שכולנו מנסים להדחיק – עובדת היותנו בני תמותה. עבודות האמנות בזרם הזה מזכירות לנו – גם ברגעים החזקים והשמחים מאין באנו ולאן אנו הולכים. התערוכה מציגה כמה מהאמנים המרכזיים בזרם הזה בארץ – כמו יצחק ליבנה עם ציורי הגולגלות שלו; דינה שנהב עם יצירות הספוג השבריריות שלה; ורוני לנדה שהפסלים דמויי הפורצלן שלה מסתירים תוך של בשר חי. אפשר לומר אולי שאמנות הממנטו מורי מבקשת לשבור לנו את הקונספציה שאנחנו בלתי פגיעים ובטוחים תמיד. קונספציה שכולנו התעוררנו ממנה בצורה האכזרית ביותר בתחילת אוקטובר.
בהשתתפות: נזקט אקיגי', רונית גורביץ, אורי גרשט, אילת כרמי, יצחק לבנה, רוני לנדה, יאנה מיטניק, שחר מרקוס, עינת עריף-גלנטי, ורה קורמן, דורון רבינא, דינה שנהב
גלריה זוזו, רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר. שעות פתיחה: שישי 10:00-14:00, שבת 10:00-14:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

'בזיליקה קיבוצית', תערוכת יחיד של זהר טל ענבר. אוצרת: עינת סיני-פסטרנק
כנראה שכל שם של תערוכה יראה לנו סמלי במיוחד בתקופה הזו ובמיוחד כזה שיש בו את המילה קיבוץ. התערוכה הזו של זהר טל ענבר יוצרת חיבור כמעט בלתי אפשרי בין שני עולמות לכאורה מרוחקים זה מזה – העולם הקיבוצי ואיקונוגרפיה נוצרית. במחשבה שניה אולי המרחק לא כזה גדול, לפחות לא בהקשר המקומי. איקונוגרפיה נוצרית עוסקת במיתולוגיה של ראשית הנצרות ודרכה ליצור זהות ואתוס שעזרו לבסס את הנצרות בכל העולם. בהקשר המקומי וכמובן הצנוע הרבה יותר, גם הקיבוצים הם סוג של מיתולוגיה ואתוס שסיפוריהם שזורים בזהות הישראלית ללא התר. אחרי שבשנים האחרונות נחשבו הקיבוצים לישובים כפריים, מנומנמים ופריבילגיים, החזירו אירועי השביעי לאוקטובר, בצורה הנוראה ביותר, את אתוס הגבורה הישן של הקיבוצים לקדמת הבמה.
במשכן מוצגות גם תערוכות של צבי לחמן ושל חיה גרץ-רן
משכן לאמנות, קיבוץ עין חרוד פרטים נוספים באתר המשכן

'תיקון', תערוכת יחיד של גילית לוין רונן. אוצר: יאיר ברק
פירוק בית ההורים ומיון החפצים שלהם לאחר מותם הוא אירוע מורכב ולא פשוט שדורש תעצומות נפש גדולות, לכל אחד יש את דרכו שלו להתמודד עם הרגע הכואב הזה. במקרה של גילית לוין רונן היתה זו האמנות ששימשה לה כלי להתמודדות ונחמה. בתערוכתה במקום לאמנות בקריית המלאכה היא מציגה את תוצריו של המסע שערכה בנבכי המגירות והארונות של הוריה. מכתבים רשמיים, מסמכים שעבר זמנם, מרשמים לתרופות ועוד ועוד, הופכים למעין דיוקן של אנשים שאינם, אך גם של תקופה שאיננה. את הכל מעבירה לוין רונן דרך פילטר האמנות ומוסיפה להם צבע, דימויים וחיבורים מפתיעים. היום, כאשר אנחנו עומדים מול מספר בלתי נתפס של בתים מפורקים שתכולתם פזורה לכל עבר, האמנות מציעה אולי קצה חוט לתחילתו של תיקון.
בגלריה מוצגות כרגע גם תערוכות יחיד של ג'רי שי שריג ושל איילת עמרני נבון
מקום לאמנות, המרץ 6, תל אביב
פרטים נוספים באתר הגלריה

'המטפלת הפצועה', תערוכת יחיד של עדי בצלאל. אוצרת: טל פרנקל אלרואי
המונח "המטפל הפצוע" הנותן לתערוכה את שמה מגיע מעולם הפסיכואנליזה והוא מתייחס לרעיון כי המטפל או המטפלת עוסקים בפצעים שלהם עצמם תוך כדי ובאמצעות הטיפול במטופל. יש המייחסים לאמנים ולאמנות בדיוק דרך המשקפיים של תאוריה זו, כי הרי מה היא האמנות אם לא נסיון של האמן לטפל בפצעיו תוך כדי יצירת עבודת אמנות שיכולה גם להביא את הצופה למבט מחודש ואחר על העולם, אם זה העולם שבחוץ או עולמו הפנימי שלו. עבודותיה של עדי בצלאל משלבות בין ציור לצילום ומנסות להיות גם הפצע וגם התרופה בו זמנית. בעולם שאחרי טבח הקיבוצים של 7.10, צירוף המילים "המטפלת הפצועה" מעביר רעד של צמרמורת בגב. אך בעולם של אחרי, הרעיון של פצועים שמרפאים פצועים מציע גם סוג של נחמה.
בבית האמנים מוצגות גם תערוכה קבוצתית של חברי הבית החדשים ותערוכות יחיד של עדן בצלאל חבס ושל ים עמרני
בית האמנים, רחוב שמואל הנגיד 12, ירושלים פרטים נוספים באתר הגלריה

עדי בצלאל, מתוך תערוכת יחיד בבית האמנים בירושלים

שתפו

המלצות אמנות אחרונות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן