ארכיון תגיות: גלריה אינדי

דיוי בראל, מתוך תערוכת יחיד בגלריה אינדי

רומנטיקה בקריית המלאכה – הצעה לסיבוב גלריות עצמאי לכבוד וולנטיינס דיי 14.2

וולנטיינס דיי בפתח ואנחנו נתקפים במצב רוח רומנטי. או אולי ליתר דיוק – נאחזים ברומנטיקה בכדי לרכך מעט את המציאות הלא פשוטה שמסביב. לכבוד היום הזה אנחנו מציעים מסלול אמנות עצמאי שכיף לעשות בזוג (אבל האמת שגם בנפרד) לדייט קצת אחר באווירה יצירתית.
אנחנו מתמקדים בקריית המלאכה אהובתנו וסביבתה ומשלבים בין אמנות בגלריות לבין אמנות רחוב. הכניסה לכל המקומות חופשית.
אפשר לעשות את המסלול כמובן גם "מהסוף להתחלה", או באיזה סדר שתרצו למעשה
שיהיה יום (ואם אפשר ימים) של אהבה ויצירה.
שני ורנר וצוות Talking Art

ערבה אסף. מתוך תערוכה זוגית עם משי כהן בגלריה אלפרד

ערבה אסף. מתוך תערוכה זוגית עם משי כהן בגלריה אלפרד

נתחיל מעט מחוץ לקריה עצמה בפינת הרחובות הפטיש והמנור למרגלות יצירתם המונומנטלית של הזוג המלכותי של אמנות הרחוב הישראלית – הלא הם ניצן מינץ ודדה האהובים. השורות החידתיות והעדינות של מינץ בשילוב עם צמד הציפורים היפהפה של דדה, מכניס אותנו למצב רוח רומנטי למרות הסביבה הקשוחה. "כל הגוף שמש. העור מצמיח אצבעות. אני מעבירה לך חשמל מפה לפה".

משם נמשיך לבית בנימיני – אחד ממרכזי האמנות והעיצוב החביבים עלינו בקריית המלאכה ובכלל – לשלישיית תערוכות שזהו ממש סוף השבוע האחרון לראות אותן.

בקומת הקרקע נמצא את תערוכתו של אודי צ'רקה – אמן וקרמיקאי מוערך – המשלב כאן בין פיסול בפורצלן לבין עבודה עם גלמים של תולעי המשי – התוצאה יחודית ונוגעת ללב. (אוצרת: שלומית באומן)
במדפיה של "הגלריה הקטנה" נמצא את פסלי הזכוכית היפים של רובין פנטופרו (אוצרות: רעות רבוח ושלי שביט) שצורתם מרמזת כלי קיבול, אך הן נוצרו ללא היכולת להכיל.
ובקומה השניה, מיצב הסאונד של אמי ספרד (אוצרת: ניצן שובל-אבירי) מתאים במיוחד לביקור זוגי, אפשר לשבת יחד על הספסל העגול ולהאזין לקולות הנשיים המספרים סיפור מתוך כדי הקרמיקה המיוחדים. לא לפספס עליה לגג עם תצפית ייחודית על הסביבה.
מידע נוסף

נמשיך אל תוך הקריה אל גלריה אלפרד, לתערוכתן הזוגית של ערבה אסף ומשי כהן – נימה (אוצרת: קמיע סמית). תערוכה עדינה עדינה של שתי אמניות צעירות שהן אשפיות המגע המינורי. העבודות המונוכרומטיות והשקטות עוסקות במוטיבים של לידה, התחדשות והתפרקות.
ערבה אסף מציגה כאן הדפסים בטכניקות מיוחדות ועבודות שאותן הרכיבה בחיבור חלקיקים זעירים זה לזה. משי כהן מגלפת בנייר עד דק והופכת אותו לאובייקט בפני עצמו – כזה שחדיר לאור מולו הוא מוצב. לצד הניירות המגולפים היא מציגה אובייקטים יצוקים מחומרים כמו אדמה, כסף ופליז. שם התערוכה ׳נימה׳ מרמז לדבר מה דק כחוט השערה ואכן התערוכה הזו "מנגנת" בצליל דק מן הדק. וזה יפהפה.
מידע נוסף

הבאה בתור היא גלריה אינדי, עם "יש מלשינה בשכונה" – תערוכת יחיד של דיוי בראל, אחד היוצרים הכי עדינים ומשעשעים שיש כאן. בראל מערבב דימוים אייקונים מאינצקלופדית תרבות יחד עם צילומי ארכיון של שיכונים ישראלים. הוא יוצר תמונת מצב בדיונית על ישראל של פעם, איפה הכל התחיל. מה שנקרא חלום ושברו. אבל אל תתעצבו, זו תערוכה לירית, יפה ומצחיקה. לא סתם אנחנו ממליצים עליה אפילו בולנטיינס. מידע נוסף

נקנח בעבודת הקיר הגדולה של אורן פישר "זה בידיים שלנו" שנמצאת ברחוב התנופה 7. העבודה נוצרה כחלק מפרויקט בינלאומי לכבוד 50 שנה לארגון גרינפיס. כמו תמיד, פישר משלב בין סגנון גרפי וכמעט נאיבי, הרבה הומור והרבה הרבה ציניות בכדי לדבר על הנושאים הבוערים ביותר. עם כל הכאב ביצירה שלו, תמיד אפשר למצוא בה גם פינה של אופטימיות.

מומלץ להצטייד בקפה בבית הקפה "הרשמי" של קריית המלאכה 'קופילאב' שמתמחה בקפה איכותי במיוחד ואווירה נעימה בחלל רחב ידיים בו אפשר לפתוח את היום, או לעשות הפסקה כאשר מתעייפות הרגליים…

וכמובן שאף דייט לא שלם בלי משהו לאכול – אה לה רמפה היא מסעדה נעימה וטעימה המשקיפה על אמנות הרחוב של הכניסה לקריית המלאכה. ניתן למצוא כאן אוכל צמחוני ואיכותי וללוות אותו ביין טוב. בעומק הקריה, בבניין של גלריות וסטודיות, נחבאת "למעלה" מסעדה מקסיקנית איכותית ושמחה. שני ספוטים מעולים לסיום הדייט ושיחה על מה שראיתם.

אז שיהיה באהבה!

אורן פישר "זה בידיים שלנו"

אורן פישר "זה בידיים שלנו"

הכל כל כך פריך. המלצות סוף השבוע 13-15.2

תערוכות השבוע הן אוסף של ניסיונות עכשוויים ליצור אמנות במעמד מורכב וטעון, אולי לחזור ולעסוק בנושאים בנאליים לכאורה, כמובן מאליו ששום דבר הוא לא כמו שהיה. עיסוק בגוף חושף פצע; מחשבה על חומר יומיומי כל כך כמו גבס והמקום שלו בעולם האמנות מבקשת לטפל ביסודות שמרכיבים הכל ומתפוררים באחת; החזרה להיסטוריה של מלחמת העולם השנייה ולזו של ישראל בתקופה נאיבית יותר – יכולה להתפרש כנבירה בעבר שהביא אותנו לאן שאנחנו היום.

וכן, הכל פריך. היסודות נבנו בגבס, חיזקו אותם בידיים עמלות, באמונות ובחלומות. אבל עכשיו, מה?

במוזיאון פתח תקווה נפתח מחזור תערוכות מונומנטלי העוסק בגוף; בגלריה הקוביה מקבל חומר גלם זנוח את מרכז הבמה; בגלריה אינדי משלב דיוי בראל בין עולמות קשורים-לא קשורים. וגם – בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי תערוכה של הצלם הוירטואוז רועי קופר.

שיהיה סופ"ש נעים של בשורות טובות, ושיחזרו כולם וכולן הביתה בשלום – עכשיו.

שני ורנר וצוות Talking Art

דיוי בראל, מתוך תערוכת יחיד בגלריה אינדי

עונת תערוכות חדשה במוזיאון פתח תקווה. אוצרת: ד"ר אירנה גורדון
במוזיאון פתח תקווה פותחים את עונת 2025 עם מחזור תערוכות חזק במיוחד שמתייחס בדרכים שונות לגוף וגופניות. התערוכה המרכזית שאוצרת אירנה גורדון עוסקת בשבריריות של הגוף, המפגש הפריך שלו עם העולם, וכיצד המפגש הזה בא לידי ביטוי באמנות הישראלית לדורותיה. הילי לב-גרינפלד ושיראל ספרא מציגים בתערוכה זוגית את המעברים העדינים בין ילדות לבגרות (אוצרת: הדס גלזר). דניאל קיצ'לס מפתיע כמו תמיד ומציג לא פחות מאשר יצירה מוזיקלית לשתי מקהלות הנוסעות במוניות שירות. (אוצרת: אירנה גורדון) בתערוכתה של כרמית חסין, מתנגש הגוף האנושי השברירי עם מבנים ארכיטקטוניים מונוליטיים. (אוצרת: דניאל צדקה כהן). בתערוכה זוגית מיוחדת, מחברת האוצרת סיגל קהת קרינסקי בין אירה יאן וארתור קולניק – שאיירו יצירות של הסופר י"ל פרץ – ומציגה איורים מאוסף המוזיאון שנוצרו בעקבות אירועים טראומטיים בחיי עם ישראל. ואילו ליאור גריידי מציג את תוצריה של תוכנית שהות אמן בסדנת ההדפס של המוזיאון (אוצרת: אירנה גורדון). שש תערוכות מגוונות ומסקרנות באחד המוזיאונים המוצלחיםבמרכז הארץ.
פתיחה: יום שישי, 14.2, 11:00, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, רחוב ארלוזורוב 30, פתח תקווה
התערוכות יוצגו עד 28.6
שעות פתיחה: ב', ד', שישי ושבת 14:00-10:00, ה' 16:00-20:00
פרטים נוספים באתר המוזיאון 

'גבס 101 – התקווה לנצח', תערוכה קבוצתית. אוצר: יונתן אולמן
גבס הוא אחד מחומרי היצירה הותיקים בעולם האמנות. אך למרות שהשתמשו בחומר המגוון הזה כמה מהאמנים הגדולים ביותר לאורך ההיסטוריה, הגבס נותר או "מאחורי הקלעים" כחומר גלם לתבניות יציקה או לסקיצות לפסלים, או כחומר ממנו עשויים העתקים זולים באיכות ירודה. עם זאת, לאורך השנים ישנם אמנים שאימצו את החומר הזה לתוך יצירתם ומנצלים דווקא את התכונות "הבעייתיות" שלו. אחד מאותם אמנים הוא חברנו המדריך והמרצה המהולל יונתן אולמן, שגם הגדיל לעשות ואסף כמה מאותם אמנים שיוצרים בגבס ואצר תערוכה המוקדשת לו. אולמן יצר תערוכה המשלבת בין אמנים שהשימוש שלהם בגבס הוא מתבקש ומשתלב בטבעיות בעבודתם ובין כאלה שמפתיע לגלות דווקא כאן. תערוכה שמוכיחה שגם לבן על לבן יכול להכיל תתי גוונים מרתקים.
בהשתתפות: אתי אברג'יל, יונתן אולמן, זוהר גוטסמן, איצ'ה (יצחק) גולומבק, משה גרשוני, ארז ישראלי, פיטר יעקב מלץ וגבי קלזמר.
פתיחה: 13.2, 19:00, הקוביה, יהושע ייבין 13, ירושלים
התערוכה תוצג עד 4.4
שעות פתיחה: ימים א׳—ה׳: בין השעות 9:00 —17:00, ימי ו׳: בתיאום מראש בטלפון 02-5456222
אירוע פייסבוק

'יש לנו מלשינה בשכונה', תערוכת יחיד של  דיוי בראל. ליווי אוצרותי: טל יחס
את מה שדיוי בראל עושה עם מדיום הצילום אנחנו אוהבים, תמיד אהבנו; הדימויים שהוא מיצר הם שילוב של שימוש במאגרי צילום קיימים, מלאכה עדינה, וצילום סטודיו. בסופו של דבר, בראל הוא אשף של חיבורים מפתיעים ולא שגרתיים. הוא משתמש בהומור דק שנשזר ומתבל את העיסוק שלו בעניינים רציניים ביותר. תערוכתו החדשה של בראל בגלריה אינדי חוזרת לשני מפעלים אנושיים אדירים שקמו מתוך אג'נדה של קידום החברה, אך מבט לאורך זמן חשף את נקודות התורפה שלהם. השיכונים הישראליים נועדו ליצור שכונות שלמות יש מאין בזמן קצר, כדי ליישב בזול ובנוחות יחסית את המוני העולים בישראל הצעירה. אנציקלופדיה 'תרבות' – עם האיורים האייקונים – נועדה לייצר קורפוס של ידע נגיש לכל, שיביא להמונים את מה שמחבריה חושבים שבני תרבות צריכים לדעת. שני פרויקטים שנוצרו מתוך תקווה טובה, אך כמו כל דבר שמוכתב מלמעלה – המפגש עם המציאות לא תמיד היה חלק. בראל יוצר מעין קולאז'ים המחברים בין צילומי שיכונים מתפוררים ונטושים לבין האיורים האידיליים של האנציקלופדיה האגדית ויוצר מרחבים סוריאליסטיים וחלומיים שהם גם מאוד ישראליים.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 13.2, 20:00, גלריה אינדי, רחוב התנופה 6 (המפעל 5), קומה 4, תל אביב
התערוכה תוצג עד 15.3
שעות פתיחה: ד׳-ה׳ 11:00-18:00, שישי-שבת: 10:00-14:00
אירוע פייסבוק

וגם –
'חומה אטלנטית', תערוכת יחיד של רועי קופר. אוצרת: רווית הררי
רועי קופר הוא אחד הצלמים האנינים והחכמים בארץ. לאורך הקריירה הארוכה שלו הוא בונה גוף עבודות של צילומים שהם בחזקת "מים שקטים חודרים עמוק". הסצנות המצולמות נראות במבט ראשון שקטות ונינוחות, אך מבט נוסף מטעין אותן במשמעויות מצמררות. תערוכת היחיד החדשה של קופר בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי עוסקת בשיירים של הביצורים הנאציים לחופי דנמרק מימי מלחמת העולם. כיום הם נותרים נטועים כאנדרטאות אלמוניות בין מפריחי עפיפונים וילדים משחקים בחול. המיקום בגלריה בעוטף מוסיף רובד נוסף של משמעות מצמררת.
התערוכה מוצגת בגלריה דנה, קיבוץ יד מרדכי
שעות פתיחה: רביעי, חמישי ושישי 11:00-15:00, שבת 11:00-16:00 ובתיאום מראש 054-3269727

יונתן אולמן, מתוך תערוכה בקוביה, ירושלים. צילום: טל ניסים

 

אפקט השקט. המלצות סוף השבוע 26-28.12

אפקט השקט. המלצות סוף השבוע 26-28.12
עסקנו כאן וגם בסיורים שלנו במה שמכונה "אפקט הוואו", אותה נטיה של אמנות עכשווית בשנים האחרונות ללכת על הגדול והרועש במטרה להדהים את הצופים ולבלוע אותם לתוך חוויה גדולה מהחיים. עם זאת, לאחרונה אנחנו מתחילים לזהות מגמה, גם בארץ וגם בעולם, של פניה חזרה לאינטימיות וצניעות. אולי זה המצב הכלכלי, אולי המועקה הכללית שנראה שהעולם שרוי בה ואולי בתקופה של חוסר יציבות מה שאנחנו באמת מחפשים זה קצת שקט. תערוכות השבוע זונחות את הצעקני, המשופשף והנוצץ, לטובת אמירה שקטה ונקיה יותר.
בגלריה אינדי תערוכה של יעל  מאירי בה הגוף הופך לצילום וצילום הופך לגוף; בבניין אורי ליפשיץ תערוכה זוגית של טליה קינן ושחר יהלום; בגלריה אלפרד, תמר הורביץ ליבנה וזיוה ילין מציגות את גלי ההדף של הטראומה. וגם – יריד ספרי האמנות InPrint חוזר במהדורת חג מיוחדת.

שיהיה סופ"ש נעים, ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

זיוה ילין, מתוך תערוכה זוגית עם תמר הורביץ ליבנה בגלריה אלפרד, תל אביב. צילום גל אבידוב

'ממצאים', תערוכה של יעל מאירי. אוצרת: קרן זלץ
הצילומים של יעל מאירי, הזוכה בפרס אינדי לצילום לשנת 2024 עוסקים בשינויים שעובר הגוף – אם מבחירה ואם שלא. מאירי מתחקה אחרי הגוף המשתנה לצד היצוג שמקבלים השינויים האלה בצילומים רפואיים. באופן מעניין, חלק מהצילומים הופכים בידי מאירי לתלת מימד – מוטבעים בבטון ועוברים מניפולציות שונות ואז מצולמים בעצמם. הצילום הופך לגוף בעצמו, שבתורו הופך שוב לצילום וחוזר חלילה. כך מוצגים שינויי הגוף גם בצילום עצמו כאובייקט בעולם. המבט של מאירי נע תמיד בין ישירות חשופה לבין דימויים מרומזים ואלגוריים. התוצאה היא פיוטית וכנה, כואבת ורכה. בתוך המרחב הגבולי הזה שוהות העבודות של מאירי ומזמינות גם אותנו אליו. ברכות על הזכיה בפרס!
אירוע פתיחה: יום חמישי 26.12, 20:00, רחוב התנופה 6, קומה 4, תל אביב
אירוע פייסבוק

'לוח', תערוכה זוגית של שחר יהלום וטליה קינן
שחר יהלום וטליה קינן, כל אחת בדרכה, הן אמניות של המרומז והמופשט. שתיהן מאסטריות של מגע בחומר שהוא מצד אחד עדין מאוד, אך בה בעת מלא תנופה ועז מבע. האמנות של יהלום וקינן היא גם על זמנית – הפיסול של שחר יהלום נראה כמו אובייקטים שהוצאו מתוך קבר פרעוני עתיק, אבל גם כמו לקוחים מתוך סרט מדע בדיוני. הרישום של טליה קינן נראה כמו איורים לטקסט דתי מימי הביניים או כמו מפות כוכבים שצייר שאמן של שבט על אי נסתר. שתיהן מציגות וירטואוזיות בלתי מתאמצת, שליטה מוחלטת בחומר שאיתו הן עובדות אבל בלי להראות אף טיפת זיעה. תערוכה מענגת בבניין אורי ליפשיץ שממשיך למצב את עצמו כמרכז אמנות משמעותי ומפתיע.
בחלל הארכיון של הבניין תתקיים גם תצוגה של עבודות נייר של אורי ליפשיץ
אירוע פתיחה: יום שבת, 28.12, 11:00, בניין אורי ליפשיץ, רחוב אברבנאל 2, תל אביב

'הדף', תערוכה זוגית של תמר הורביץ ליבנה וזיוה ילין. אוצרת: טלי תמיר
שתי האמניות המשתתפות בתערוכה שנפתחת השבוע בגלריה אלפרד חוו את הפיצוץ האלים של השבעה באוקטובר מכלי ראשון – זיוה ילין היא בת קיבוץ בארי ועברה את מוראות הפלישה המחרידה לקיבוץ. ואילו תמר הורוביץ פונתה מכיבוץ כברי הצפוני וכששבה אליו הוא עוד היה במצב מלחמה. ניתן לומר כי ליבנה וילין שהו "בגראונד זירו" של השבעה באוקטובר והמלחמה שאחריו. אבל תערוכתן המשותפת בגלריה אלפרד לא לוקחת אותנו אל לב הפיצוץ, אלא דווקא אל אדוותיו ואל גלי ההדף הסובבים אותו. ענפי עץ שטבלה ילין בזפת, מאזכרים את המראה שנצרב בה בצאתה מהממ"ד – של ענפים שנגדעו מעוצמת הפיצוצים והיריות והוטלו על הארץ מושחרים משריפה. ליבנה יוצרת אובייקטים שמדמים כדורי ספורט, אך החומריות שלהם לא מאפשרת להיות פונקציונליים והם נותרים ללא תנועה ואימפוטנטיים. במבט ראשון, שני גופי העבודה לא מזעזעים או מחרידים במיוחד, אבל הם נושאים בתוכם עדות דוממת לטראומה. דרך נוגעת ללב להתמודד עם הפצע הפתוח.
אירוע פתיחה: יום שישי, 27.12, 12:00, גלריה אלפרד, שביל המרץ 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

וגם –
פסטיבל ספרי האמן – In Print. ניהול אמנותי: דניאל גורודנציק וג'נה רומנו
יריד In Print שנפתח השבוע בבית הנסן בירושלים הוא אחד מירידי ספרי האמנות החשובים והמוצלחים במקומותינו. היריד נכנס כבר לשנתו השישית ויש לו חלק חשוב ומשמעותי בעלייתם של ספרי האמנות כמדיום אמנותי מרכזי בשנים האחרונות בארץ (משתתפי התוכנית השנתית מגלים את קסמם בסיור יעודי על ספרי אמן השנה) במהדורת החג המיוחדת יכלול היריד גם דוכני עיצוב וקראפט ועוד שלל אפשרויות למתנות יחודיות ומעניינות. בנוסף יתקיימו השקות ספרי אמן וקטלוגים שיחגגו את המדיום המיוחד הזה.
איפה ומתי: בית הנסן, רחוב גדליהו אלון 14, ירושלים. ימים ושעות פתיחה: יום רביעי, 25.12, 17:00-22:00, יום חמישי, 26.12, 17:00-22:00, יום שישי, 27.12, 10:00-14:00. כניסה חופשית
כל הפרטים באתר הפסטיבל

יעל מאירי, מתוך תערוכה בגלריה אינדי, תל אביב

מתוך פרוייקט חפץ מעבר. צילום שונית פלקו זריצקי

להמיר כאב ליופי. המלצות הסופ"ש 6-8.6

מאז השבעה באוקטובר ידענו כל כך הרבה כאב. בעת כתיבת שורות אלו אנחנו מתבשרים על מותם של עוד חטופים בשבי החמאס. ביניהם חיים פרי שהקים והפעיל גלריה ומרכז אמנות במבנה היסטורי בשדות של ניר עוז – אקט כל כך מלא השראה ותקווה שהסתיים בצורה אכזרית כל כך. בתוך כל הכאב הבלתי נסבל הזה, חייבים למצוא גם יופי כדי להמשיך. תערוכות השבוע מנסות כולן להתמיר כאב לאמונה ויופי – ואנחנו איתן.
בגלריה אינדי משיקים חלל חדש ומביטים השמימה; במוזיאון יפו יעל סלומה מחפשת תקווה במוזיקה; פרויקט מרגש מחדש חפצים בעלי משמעות שנהרסו בשבעה באוקטובר ובפינת הבונוס – מיצב סאונד מסקרן בירושלים.

שיהיה סופ"ש של יופי מתוך הכאב,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

אילן כרמי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה אינדי, תל אביב

אילן כרמי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה אינדי, תל אביב

'בראשית ברא', תערוכת יחיד של אילן כרמי. ליווי אוצרותי: ג׳ניפר בלוך
ישנו גרפיטי נפוץ המתנוסס על קירות תל אביב בשנים האחרונות ושואל "הסתכלת היום לשמים?" זוהי קריאה להתעלות מעל היום יום הכאוטי והמשתנה אל משהו שמעבר – עקבי, בלתי תלוי, נצחי. מי שמביט בכל יום אל השמים מבעד לעדשת המצלמה הוא אילן כרמי, שתערוכת היחיד שלו תשיק את החלל החדש של גלריית הצילום אינדי בקריית המלאכה. במהלך השנים האחרונות מצלם כרמי את השמים כל יום, אם מהקרקע ואם ממטוס, אם בשקיעה ואם בזריחה, עננים ושמים צלולים, חורף וקיץ. אל התמונות הפסטורליות האלה מצרף כרמי כותרת מאירועי היום. כך הופכים השמים הניטרליים והמנותקים לסוג של יומן לאירועים המתרחשים תחתם. כשמסתכלים על עננים לבנים יחד עם המשפט "הרוצחים חוסלו" או שמים אדומים בצירוף "מבחן בג"צ" נטענים אירועי היומיום משמעות מיתית מיוחדת. ואולי בעצם השמים דווקא שופטים אותנו על "השטויות" שבהן אנחנו מתעסקים פה למטה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.6, 20:00, גלריה אינדי, התנופה 6 (המפעל 5), קומה 4, תל אביב
אירוע פייסבוק

'הרועה', תערוכת יחידה של יעל סלומה. אוצר: יואב וינפלד; ייעוץ אמנותי: הדסה כהן
איך שומרים על אמונה בזמנים קשים? זו שאלה שהפכה לאקוטית במיוחד בימים אלה. זו גם השאלה שעומדת בבסיסה של תערוכתה של יעל סלומה במוזיאון יפו. בתערוכה מביטה סלומה אל מקום בלתי צפוי בחיפושה אחר האמונה – המוזיקה הפופולרית. ואולי זה לא כל כך בלתי צפוי. בעידן העכשווי, מחליפה פעמים רבות המוזיקה את התפילה ומשמשת ככלי לחיבור בלתי אמצעי ואינטימי עם אלוהים, הבריאה, או הרוח. בתערוכה מוצב מיצב וידאו שאפתני בן שישה ערוצים שמציגים קטעים משירים ו-וידאו קליפים בהם מופיעים פסוקים מ-מ"מזמור לדוד" מספר תהילים. בעבודת וידאו נוספת מנסה מוזיקאי במשך שש שעות להלחין מחדש ולשיר את המזמור האיקוני בסגנונות מוזיקליים שונים. החזרתיות בשתי העבודות עושה תפקיד כפול – היא מנתקת את הפסוקים מהקשרם הרוחני אך בה בעת יוצקת לתוכם משמעות חדשה של רוחניות עכשווית

אירוע פתיחה: יום שישי 7.6, 12:00, מוזיאון יפו, טיילת מפרץ שלמה 10, יפו העתיקה
אירוע פייסבוק

'חפץ מעבר', תערוכה ופרויקט שיקום. אוצרת: מיכל קרסני
כשחושבים על השבעה באוקטובר, מייד חושבים על האובדן המחריד והבלתי נתפס של חיי אדם, הרס של קהילות שלמות וכמובן גורלם שובר הלב של החטופים. בתוך כל האובדנים הגדולים והכבדים האלה, חפצים ורהיטים שנהרסו ונשרפו נחשבים לנזק אגבי ומשני לעומת כל השאר. אבל החפצים שאנחנו אוספים סביבנו במהלך השנים והדורות הם מה שמרכיב ובונה את חיינו, את הזכרונות, את הקשר שלנו עם הבית והמשפחה. פרויקט 'חפץ מעבר' מחבר בין מעצבים ואנשי קראפט לתושבי העוטף בכדי לשפץ ולשחזר חפצים ורהיטים שניזוקו במתקפה. במקרים בהם החפץ ניזוק מעבר לתיקון, יוצרים ממנו המעצבים חפץ חדש שמכיל בתוכו את זכרונו של הישן. בתור אנשים של אמנות ועיצוב, יש ביוזמה הזו משהו שנכנס לנו עמוק בלב ומוכיח את מה שאנחנו מרגישים מזמן – אמנות ועיצוב הם לא רק חלק מהחיים – הם בעצמם החיים.
פתיחה שקטה: יום רביעי, 5.6, בין השעות 18:30-20:00 גלריה ADA בעזריאלי שרונה, דרך בגין 121, קומה 2, תל אביב. התערוכה תוצג כחודש.
שעות פתיחה א'-ה' 10:00-18:00, יום ו' 10:00-14:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

פינת הבונוס 
'Cisterns of Mercy', מיצב סאונד של זוהר שפיר. אוצר: אמיר בולצמן
המוזיקאית זוהר שפיר (הידועה בסצינה האלטרנטיבית בשם הבמה Nico Teen) מציגה בגלריית הסאונד הירושלמית 'בית התה' יצירה קולית שהיא תוצר של שנים של חיפוש מוזיקלי בלתי מתפשר. המקהלה ביצירתה של שפיר משתמשת באלמנטים וקונבנציות של תרבות הפופ, אך משבשת אותם במתכוון כדי ליצור משהו חדש ואחר. לדבריה של שפיר, ״ההיגיון אִכזב שוב ולכן נפנה לו עורף ונצעד עמוק יותר לעולם פנימה״. ואכן, השהיה במבנה היפה והמיוחד של 'בית התה', שהפך לגלריה ייעודית לעבודות סאונד בחצר בית הנסן, היא חוויה חלומית, מדיטטיבית ומיוחדת.
העבודה תוצג עד 30.7 בבית התה – גלריית סאונד בבית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים
שעות פתיחה: ב׳–ה׳: 10:00–22:00, ו׳: 10:00–14:00
ביום חמישי, 6.6, 19:30, יערך במקום שיח עם האמנית והאוצר על תהליך העבודה, והאזנה משותפת לעבודה.
פרטים נוספים באתר המיצב

יעל סלומה, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון יפו

יעל סלומה, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון יפו

מחקר חומרי. המלצות הסופ"ש 22-24.2

אנחנו נסתכן באמירה קצת בוטה, אבל עם כל הכבוד לרוח ולקונספט, בלי חומר אין אמנות. ואם להסתכן באמירה קצת פואטית, ניתן לומר אולי שאמנות היא שירת החומר. משחר ההיסטוריה ידעו אמניות ואמנים מנוסים לחלץ אמירות נוגעות ללב ומעוררות מחשבה מתוך גושי אבן, פיסות עץ ושלוליות צבע. בתערוכות השבוע עובר החומר וחקירה האמנותית שלו למרכז הבמה. מרתק ומאיר עיניים לשפוך אור על מערכת היחסים הזו בין אמן לחומרי יצירתו.

בבית בנימיני מותח מארק צצולה את גבולותיו של הפורצלן האצילי; במקום לאמנות מתחברים יחדיו דרך החומר העבר והעתיד של קריית המלאכה; ובגלריה אינדי בוחנות שתי אמניות את יסודותיו של הצילום. ובהמלצת הלוקאלז שלנו – תערוכה חשובה באתונה.

שיהיה סופ"ש נעים ורגוע,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

יבגניה גוטרמן, מתוך תערוכה זוגית עם מיכל שני בגלריה אינדי, תל אביב

'התפוררות', תערוכת יחיד של מארק צצולה. אוצרת: שלומית באומן

 פורצלן הוא האציל שבחומרים הקרמיים. כאשר אנחנו שומעים את המילה פורצלן מייד עולים לראש כלים יפניים עדינים או סרוויסים אירופאיים מפוארים, ובכל מקרה נחשוב על טכניקה וירטואוזית ומעודנת. אין דבר רחוק יותר כאשר הדברים אמורים בעבודתו של האמן הפולני-ישראלי מארק צצולה. בעוד שאין ספק שצצולה הוא וירטואוז – אחרי עשורים של עבודה בכל האספקטים של אמנות וייצור קרמיים כולל עשרים שנה כמקים ומנהל המחלקה לקרמיקה בבית הספר היוקרתי פרסונס בניו יורק. – אבל מעדינות נראה שצצולה נמלט כמו מאש. האובייקטים המוצגים בתערוכה בבית בנימיני נשענים על עיצובים קלאסיים שרבים מאיתנו זוכרים מבית הסבתא, אך הם נראים ככאלה שעברה עליהם טראומה – שברים, ריקבון וקורוזיה מעוותים וחורצים את פני השטח העדינים ליצירת חפצים שהם מצד אחד מוכרים וביתיים ומצד שני זרים, מוזרים ומעוררי אי נוחות ושאלות.

באותו יום תפתח בבית בנימיני גם תערוכת יחיד של זיו גנל
אירוע פתיחה: שישי, 23.2, 10:00, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב
אירוע פייסבוק

'אינטליגנציה חומרית: מחקר גישוש'. אוצרוּת: יאיר ברק ושירה שובל

כל מי שהיה איתנו בסיור בקריית המלאכה, יודע שהמקום האהוב עלינו בתל אביב נולד כאיזור תעשייה עירונית זעירה ואיגד במתחם מפעלים קטנים כמו מרפדיות, נגריות, בתי יציקה, בתי דפוס ועוד. עם השנים ובעקבות תהליכים גלובליים ומקומיים, פינו את מקומם רבים מבעלי המלאכה ובמקומם הגיעו האמנים והגלריות שמאפיינים את המתחם כיום. במהלך יפה ומרתק שהוא פרי שיתוף פעולה בין מקום לאמנות למרכז ת"א תרבות מתחברים שני הפנים הללו של קריית המלאכה לתערוכה מרגשת אחת. שישה אמנים ואמניות שיתפו פעולה במהלך החודשים האחרונים עם ארבעה בעלי מלאכה מסורתיים ויצרו שיתופי פעולה שנותנים מקום לחוזקות של שני העולמות – הדמיון והחופש של האמנות העכשווית יחד עם הטכניקה והיצירתיות של בעלי המלאכה. התוצאה שמהדהדת את העבר ומראה את ההווה ואולי מסמנת את הדרך לעתיד של המתחם המיוחד הזה. איזה כיף

בהשתתפות: דבורה מורג בשיתוף עם רקמת שפרה, תמר אור בשיתוף עם סריגי פילטקס, חן פלמנבאום בשיתוף עם אלעד יציקות, ענבל כהן חמו בשיתוף עם יציקות ג'וני, יובל חי , יפעת זיו

באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחידה של גלית ראוכווגר
אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.2, 20:00, מקום לאמנות, המרץ 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

'נמוג', תערוכה זוגית של מיכל שני ויבגניה גוטרמן. ליווי אוצרותי: חן תמיר

קוראים וקוראות צעירים לא בהכרח יבינו את הקשר בין תערוכת צילום לבין מחקר חומרי – הרי בימינו צילום הוא דיגיטלי לחלוטין, כמה לחיצות כפתור בטלפון ועשרות תמונות עולות באופן מיידי לענן האינטרנטי. אבל כמובן שהותיקים יותר מבינינו זוכרים היטב כי צילום אנלוגי היה תלוי מאוד בתהליכים כימיים מורכבים, בהם איכות החומר וסוגו ואפילו רמת האור וכמות הזמן שהנייר מבלה באמבטיית החומר משנים דרמטית את התוצאה. מיכל שני, המציגה בתערוכה זוגית שתפתח השבוע בגלריה אינדי יחד עם יבגניה גוטרמן, משתמשת באספקטים החומריים של הצילום כדי ליצור את עבודותיה. כדי לפתח ולהדפיס את הצילומים שלה היא משתמשת בעיקר בחומרים מצויים או טבעיים, כמו נוזלי פיתוח על בסיס צמחי וניירות צילום שפג תוקפם. השימוש בחומרים הלא סטנדרטיים הללו מכניס מעט כאוס בריא ומקריות מסעירה לתוך מה שאמור להיות תהליך כימי מדויק ונשלט. יחד עם גוטרמן האמניות בוחנות את יסודות המעשה הצילומי ושואלות שאלות על הדרך שבה נוצרים דימויים.

אירוע פתיחה:  יום חמישי, 22.2, 20:00, גלריה אינדי, צ'לנוב 42, תל אביב
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – אתונה

'תהום', תערוכת יחידה של Renée Revah

לא הרבה אנשים מכירים את השלוחה העכשווית של מוזיאון בנקי, וחבל. זה מוזיאון קטן ואיכותי שבדרך כלל מוצגות בו תערוכות טובות. בימים אלה מוצגת בו תערוכה של Renée Revah – אמנית יווניה יהודיה שחוזרת לשורשים של משפחתה בזמן מלחה"ע השנייה. למעשה אלה השורשים של אביה ששרד, בזמן שכל משפחתו נספתה בשואה.

התערוכה היא תיעוד של מסע שערכה האמנית לאושוויץ, והיא מורכבת בעיקר מצילום שחור לבן ומעט וידאו. מעבר לסיפור המצמרר והמוכר, נדמה שהדבר החזק ביותר בתערוכה הוא דווקא השקט שלה, והאסתטיקה הפיוטית שנחשפת בצילומים. זה תמיד צורב מחדש, לגלות כמה יופי אפשר למצוא, גם במקומות כאלה שנגועים בכל כך הרבה רוע והמון המון עצב.

הנושא של השואה עלה באינספור יצירות במדיומים שונים אבל הוא מעולם לא נשחק, והתערוכה הזו רלוונטית, נוגעת ללב וחשובה. תמיד, ובמיוחד היום.

התערוכה מוצגת עד 19.5 במוזיאון Benaki
בכתובת: Koumpari 1, Athens 106 74
שעות פתיחה: חמישי וראשון: 10:00-18:00, שישי ושבת: 10:00-22:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

דבורה מורג, מתוך תערוכה קבוצתית במקום לאמנות, תל אביב

פירוק והרכבה. המלצות הסופ"ש 20-22.10

באמנות ותרבות מרבים לדבר על שימור ושחזור כדי להגן על אוצרות תרבותיים ורעיוניים, אבל לפעמים צריך לפרק משהו כדי לבנות אותו מחדש – בצורה אחרת. תערוכות השבוע עושות בדיוק את המהלך הזה, ולא פוחדות לקחת דימויים ורעיונות קיימים ולפרק אותם ממשית ומטאפורית. התוצאה לוקחת אותנו כצופים למקומות בלתי צפויים ומרתקים ומערערת לנו תפיסות מובנות מאליהן.

השבוע גם המלצות של גאווה משפחתית מיוחדת. שניים מהמציגים – יונתן אולמן ואור לפיד – הם לא רק אמנים מעולים, אלא גם מדריכים משלנו. ככה זה כשמדברים אמנות מבפנים.

במעבדה מחבר יונתן אולמן בין ידע רחב, טכניקה וירטואוזית ורגש עמוק לתוך תערוכה מיוחדת; בגלריה אינדי מוצגים תוצריה של חממת האמנים שפועלת במקום; בבית האמנים בתל אביב מציג שי זילברמן קולאז'ים שמשתלטים על החלל; ובלונדון הלוקאל שלנו אור לפיד מציגה תערוכת יחיד בעיר לסוף שבוע אחד בלבד.

סוף שבוע נעים ואחרי החגים שמח,
שני ורנר וצוות Talking Art

יונתן אולמן, מתוך 'אני רוצה את אמא', תערוכת יחיד במעבדה, תל אביב

 'אני רוצה את אמא', תערוכת יחיד של יונתן אולמן. אוצר: שרון תובל

יונתן אולמן הוא אחד האנשים הכי רחבי אופקים שאנחנו מכירים, בסיורים שהוא מדריך אצלנו או בהרצאות שהוא מעביר, הוא מלהטט בין תחומי ידע מגוונים החל מאמני רנסאנס נשכחים ועד רפרנסים אמנותיים אצל משפחת סימפסון – זה מה שהופך אותו למדריך מעולה. מה שהופך אותו לאמן מעולה, הוא השילוב של רוחב היריעה המסחרר הזה לבין יכולת טכנית מעוררת השתאות. העבודות שלו תמיד אינטליגנטיות מאוד, אך גם עשויות לעילא ויפיפיות. התערוכה החדשה של יונתן, שתפתח בסוף השבוע, מתחברת היטב לאופי האקספרימנטלי של חלל המעבדה. מבחינה נושאית קורה פה החיבור ה"אולמני" כל כך בין מחווה לציור "סלבטור מונדי" של דה וינצ'י (שעורר סערה כשנמכר במחיר הגבוה ביותר בכל הזמנים לפני כמה שנים) לבין חיבור רב דורי למשפחתו של האמן. התוצאה, כבר רמזנו בהתחלה, היא שילוב בלתי אפשרי לכאורה, אבל בסופו של דבר מתבקש מאוד, בין שיעור בהיסטוריה של האמנות לבין סיפור משפחתי אינטימי. מומלץ באובייקטיביות.

אירוע פתיחה: פתיחה: יום חמישי ה-20.10, 20:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מועד למקריות', תערוכה קבוצתית. אוצרת: אילנית קונופני

יש תערוכות שמספיק להסתכל ברשימת המשתתפים בהן כדי להבין שלא כדאי להחמיץ אותן ובתערוכה פה מצטרפים שם האוצרת ושם הגלריה עצמה כדי לדעת בדיוק איפה אנחנו רוצים לבלות את ערב חמישי שלנו. עוד תוצר מבורך של קדחת חממות האמנים ששטפה את הארץ בשנה האחרונה, התערוכה בגלריית הצילום הקולקטיבית אינדי מספקת הצצה לתוך תהליכי העבודה של משתתפיה, לא כסיכום בהכרח, אלא דווקא כנקודת פתיחה להמשך. מבחינתנו הצופים, האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה נמצאים בשלב האידאלי בקריירה האמנותית שלהם – הם כבר לא ממש "אמנים צעירים" שרק התחילו את דרכם ומגבשים את השפה שלהם, אבל גם ממש עוד לא אמנים ותיקים ששקעו לתוך רוטינה ומסרבים לחדש. אלה אמנים שמבקשים להמציא את עצמם מחדש מתוך נסיון וידע. עכשיו אתם מבינים למה אמרנו שרק לפי רשימת השמות שווה להגיע?

בהשתתפות: טליה הופמן, תמר לצמן, רמי מימון, הדס סט, אתי שוורץ, עירית תמרי

אירוע פתיחה: חמישי 20.10, 20:00, גלריה אינדי, רחוב צ׳לנוב 42, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'היכן שלא הייתי', תערוכת יחיד של שי זילברמן. אוצרת: אורלי הופמן

אפשר להגיד ששי זילברמן מציל דימויים משכחה. זילברמן משוטט ברחובות ואוסף ספרים ישנים, מגזינים  ושער חומרי דפוס ואז לוקח אותם לסטודיו שלו לטיפול, באמצעות קולאז'. הוא גוזר, מדביק, סורק מגדיל מדפיס גוזר וחוזר חלילה. הדימוי התעשייתי בעל עשרות אלפי העותקים, הופך תחת ידיו של זילברמן לתוצר יחידאי של עבודה עמלנית. בתור אמן קולאז', זילברמן מציל אמנם את הדימויים משכחה אבל "המחיר" שהם משלמים הוא להמשיך את קיומם מתוך עולמו הפנימי של האמן. כעת אנחנו מוזמנים לבקר בתוך העולם הפנימי הזה במסגרת תערוכה בבית האמנים בתל אביב לרגל זכייתו של זילברמן בפרס ארי ואן רוזנבלט לשנת 2022. חלל התערוכה עבר טרנספורמציה ותמונה שהחלה את דרכה בספר מאובק ברחוב תל אביבי יכולה למצוא את עצמה מוגדלת על קיר שלם. אם התרגלנו לחשוב על קולאז'ים כאובייקטים צנועי מימדים על נייר, כאן אנחנו מוצאים את עצמנו משוטטים בחלל שהוא כולו קולאז' בחוויה שהיא מעין אליס בארץ הפלאות של האמנות.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 20.10, 19:00, בית האמנים תל אביב, רחוב אלחריזי 9, תל אביב.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'These horses crossed a line', תערוכת יחיד של אור לפיד

המלצת הלוקאלז – על תערוכה של אחת הלוקאלז שלנו! ככה זה כשהמדריכות והמדריכים שלנו הם חלק בלתי נפרד מהסצינה התרבותית של העיר שבה הם חיים. חוץ מלהיות אחת המדריכות הלונדוניות שלנו, אור לפיד היא ציירת מעולה הפועלת בלונדון בשנים האחרונות. כעת יש לה תערוכת בזק לסוף שבוע אחד בלבד בחלל פרוייקטים מסקרן בלונדון. אם אתם בעיר בסוף השבוע הקרוב אל תפספסו את התערוכה הזו ותמסרו ד"ש לאור מאיתנו! בהצלחה אור!

איפה ומתי: 22-24.10, פתיחה בשעה 18:00, בכתובת: 22 Mama, 10 Greatorex Street, London, E1 5NF
פרטים נוספים באינסטגרם של הגלריה

עירית תמרי, מתוך 'מועד למקריות', תערוכה קבוצתית בגלריה אינדי, תל אביב

עבר, הווה עתיד. המלצות הסופ"ש. 25-27.8

אומרים שמי ששוכח את עברו לא יכול להתקדם אל העתיד. ועדיין הפיתוי גדול לרוץ קדימה ולחשוב שאנחנו המצאנו את הגלגל במנותק מהדורות שקדמו לנו. באמנות נדמה שהקשר הזה בין עבר לעתיד משמעותי במיוחד ותרבות חיה היא תרבות שבנויה משכבות שנבנות במהלך הדורות. תערוכות השבוע מציגות אמנות שהיא עכשווית מאוד, אך לא שוכחת מאיפה באה ואת הדורות שקדמו לה. האמנות שנוצרת בדרך זו היא עמוקה ומשמעותית בעיננו הרבה יותר.

בחלל בסטודיו תערוכה רב דורית העוסקת בצדדים הפראיים של החיים; בגלריה אינדי מנסה הילה ווגמן להחיות את מבטו של אביה המת; במוזיאון על התפר תערוכה שמנכיחה את ההיסטוריה של המאבק הלהט"בי. ובהמלצת הלוקאלז שלנו לילה של מוזיאונים בברלין.

שיהיה סוף שבוע של למידה מהעבר ומבט אל העתיד

שני ורנר וצוות Talking Art

מנשה קדישמן, מתוך 'פוגרום', תערוכה קבוצתית בחלל בסטודיו, תל אביב

'פוגרום', תערוכה קבוצתית. אוצרת: קארן דולב

"חלל בסטודיו" הוא מרחב אמנות צנוע למראה שפועל מתוך סטודיו אמנות פעיל ומוקדש להצגתם של אמנים צעירים ומבטיחים. הופתענו לראות את השם מנשה קדישמן שבוודאי שאינו צעיר והבטחתו התקיימה כבר מזמן. הופתענו ושמחנו, כי גם אם "העולם שייך לצעירים" – הם לא היו כאן בלי הדור הותיק שהיה כאן לפניהם והכין את השטח. שמחנו גם כי קל לתייג את קדישמן כאמן של כבשים ותו לא, ובדרך לשכוח שמדובר באמן בועט, חדשני ופורץ דרך, גם היום. בתערוכה בעלת השם המלחיץ משהו 'פוגרום' מוצגות עבודות של ארבעה אמנים המפלרטטים עם הצדדים הפראיים, היצריים והאלימים של החיים. מרענן לראות תערוכה שעוסקת בנושאים מאתגרים ולא פשוטים ולא מסתפקת רק באמנים צעירים אלא מרחיבה את המנעד והפריזמה.

בהשתתפות: רחל לויאן, נימרוד ספיר, שני פרי-נס ומנשה קדישמן.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 25.8, 20:00, חלל בסטודיו, הרצל 142 (קומה אחרונה), תל אביב

'גל עדן', תערוכה זוגית של הילה ווגמן ורוני ווגמן ז"ל. אוצרת: גיל כהן

אובדן של הורה, בכל גיל, הוא אחד הרגעים הקשים בחייו של אדם. כל אחד מתמודד בדרכו עם השינוי הזה בחיים וכל אחד מוצא את דרכו לשמר את זכרו של ההורה בחייו. באופן טבעי, אמן ישתמש באמנותו כדי להתמודד עם האבל. במקרה של צלמת כמו הילה ווגמן היה זה מתבקש מבחינתה לנבור באלבומי המשפחה, לשלוף משם את הצילומים שצילם אביה המנוח ולהגיב אליהם בדרכה. לא בכל יום רואים תערוכה זוגית של אמנית עם אביה המת, אבל אמרנו כבר שהאבל מוציא מכל אחד את דרך ההתמודדות שלו. בטקסט התערוכה כותבת האוצרת גיל כהן כי אובדן ההורה הוא גם אובדן המבט של ההורה עלינו. באמצעות הצגת הצילומים מנסה ווגמן להחיות את מבטו של אביה שנפטר לפני פחות משנה. למרבה הצער, זה נידון להיות נסיון אבוד מראש, אבל התוצאה היא תערוכה מרגשת ונוגעת ללב.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 25.8, 20:00, גלריה אינדי, צ'לנוב 42, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מאז ולעולם', תערוכה קבוצתית. אוצרת: דביר שקד

בשנים האחרונות, לצד מאבקים ואתגרים רבים, נראה שהייצוג והנראות של הקהילה הלהט"בית נמצא בשיאו. אם זה בתרבות ובאמנות ואם זה בפוליטיקה בה אנחנו רואים שר בריאות מהקהילה המקדם רפורמות ומהפכות של ממש. התערוכה החדשה במוזיאון על התפר מבקשת להזכיר לנו שלא רק שהמאבק הלהט"בי לשוויון אינו חדש, אלא שדמויות וייצוגים להט"ביים נמצאים בתרבות כבר שנים, גם אם לא הוכרו ככאלה ופעמים רבות נדחו והודרו לשוליים. התערוכה גם רוצה לערער על התפיסה כאילו הקהילה הגאה ממוקמת רק בבועת "השמאל התל אביבי" ומראה לנו את נוכחותה של הקהילה גם במרחבים של הפריפריה הגיאוגרפית והתרבותית של ישראל. נראה שהתערוכה מנסה להגיד לנו הוא שלא רק שהמאבק הלהט"בי הוא לא דבר חדש, הוא תמיד היה כאן והוא כאן כדי להשאר – לא רק במצעדים צבעוניים פעם בשנה.

בהשתתפות: רועי ויקטוריה חפץ, גיל יפמן, רונה יפמן, דותן מורנו, עדי נס, כרם נאטור, רונית פורת, זויה צ'רקסקי, נעמה רוט

אירוע פתיחה: יום שישי, 26.8, 11:00, מוזיאון על התפר, חיל ההנדסה 4, ירושלים. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – ברלין

ליל המוזיאונים של ברלין

זה אמנם רלבנטי רק אם התמזל מזלכם להיות בברלין בשבת הקרובה, אבל רצינו להיות בטוחים שלא תפספסו. ליל המוזיאונים של ברלין הוא אירוע האמנות הגדול ביותר בעיר כבר 20 שנה וכעת חוזר לפעילות אחרי שנתיים של הפסקת קורונה. במהלך האירוע נפתחים כשמונים מוזיאונים וחללי אמנות לפעילות לילית ומציעים מבט אחר והמון פעילויות נלוות לביקור. כרטיס אחד נותן כניסה לכל האירועים וגם תחבורה ציבורית בחינם באותו ערב. שווה.
כל הפרטים באתר הפסטיבל

שבת, 27.8 – מוזיאונים וחללי אמנות ברחבי ברלין

לא תהיו בשבת בברלין, אבל מגיעים בחגים? הצטרפו אלינו לסיורי אמנות פתוחים בעיר במסגרת השקת Talking Art Locals!
הכנסו לקישור ובחרו לכם סיור

עדי נס, מתוך 'מאז ולעולם', תערוכה קבוצתית במוזיאון על התפר

עין המצלמה. המלצות הסופ"ש 2-4.12

שבוע שעבר היה כולו ציור, השבוע כולו צילום, לפעמים הדברים האלה באים בגלים. איכשהו התאספו השבוע ארבע תערוכות צילום שמציגות שלל זוויות שונות ומגוונות של המדיום המרתק הזה. מנבירה בארכיונים משפחתיים\לאומיים ועד למבט אינטימי על רגעי יום יום קטנים. ממש כמו בציור מהתבוננות, גם כאן עינם של האמן או האמנית לוכדת את העולם ומחלצת ממנו משמעות, אמירה ויופי.

בבית ליבלינג חוקרת מאי עומר ארכיונים משפחתיים שיש להם השלכות לאומיות; בגלריה אינדי מטפלת תמר ניסים בידיים עדינות בכמה מהצלקות שהן תוצר של החיים פה; בגלריה פי8 מוצא גוסטבו סגורסקי יופי ופיוט ברגעים סתמיים לכאורה; ובחלל הרזידנסי של גלריה שלוש מציגה מיכל חלבין דיוקנאות כנים ומוקפדים שהפכו לסימן ההיכר שלה.

שיהיה סוף שבוע נעים וחג שמח,
שני ורנר וצוות Talking Art

מיכל חלבין, מתוך התערוכה 'העמדת/פנים', חלל הרזידנסי של גלריה שלוש, יפו

'אל הים', תערוכת יחיד של מאי עומר. אוצר: ערן איזנהמר

האמנית מאי עומר צוללת אל ארכיון הצילומים של סבה – המשורר ע. הלל (הלל עומר) שבנוסף להיותו משורר היה גם אדריכל נוף בעל שם. אחד הפרויקטים הגדולים של הלל היה הפיכתה של שכונת מנשייה ההיסטורית למה שאנחנו מכירים היום כגן צ'ארלס קלור שעל חוף ימה של תל אביב. בצילומיו, שלא פורסמו מעולם, נשקף מבט כמעט בנאלי על השכונה לפני שנהרסה. מבטה המחודש של מאי עומר בצילומים מציב אותם בקונטקסט של עיר בהתחדשות מתמדת ושל היסטוריה שנשכחה, או נכון יותר לומר – הושכחה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.12, 20:00, בית ליבלינג, אידלסון 29, תל אביב
אירוע פייסבוק

'סִלְחִי לִי עַל לִבִּי הַקָּשֶׁה', תערוכת יחיד של תמר ניסים. אוצרת: גילי זיידמן

איזה שם יפה לתערוכה ואיזה נושא שהוא שדה מוקשים. תמר ניסים מציגה את חלקו האחרון של טרילוגיית התערוכות שלה "הפרויקט ההיגייני". אלה חוקרות את תולדותיו של קיבוץ הגלויות המגוון שהוליד את הארץ הזו, ואת הפערים התרבותיים המכאיבים לעתים בין הגלויות השונות שנאספו לכאן. פערים שהביאו לא פעם לחיכוכים שהותירו צלקות כמו פרשת ילדי תימן ובלקן. באמצעות הישענות על חומרים ארכיוניים, יוצרת ניסים נראטיב שבוחן את אפשרותם של פיוס וסליחה מתוך הפער.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.12, 20:00, גלריה אינדי, צ'לנוב 42, תל אביב
אירוע פייסבוק

'תַּן הולך, תַּן חוזר', תערוכת יחיד של גוסטבו סגורסקי. אוצר: אבשלום סולימן

הצלם גוסטבו סגורסקי הוא משורר של היום יום. שתי ההמלצות הקודמות מציגות אמניות החופרות בארכיון ההיסטורי של אירועים הרי משמעות, לעומתן, סגורסקי בונה ארכיון צילומי משלו. אך הארכיון של סגורסקי מורכב מרגעים שבמבט ראשון נראים כמעט סתמיים – חלה שרופה, זכוכית סדוקה, תן משוטט. מה שבכל זאת טוען את הרגעים האלה במשמעות וביופי היא עינו הרגישה של הצלם, עין שיודעת שבדיוק ברגעים האלה מסתתר קסמם האמיתי של החיים.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.12, 20:00, גלריה P8, הפטיש 1, תל אביב
אירוע פייסבוק

'העמדת/פנים', תערוכת יחיד של מיכל חלבין. אוצרוּת: נירה יצחקי ונמרוד ואינר

מיכל חלבין היא מהצלמות הישראליות המצליחות ביותר בעולם. במהלך הקריירה שלה גיבשה חלבין שפה צילומית מובחנת ומובהקת המזוהה איתה. יש בצילומים של חלבין איכות חמקמקה של סצינות שהן מצד אחד מעוצבות לעילא  ומסודרות באופן מוקפד, ומצד שני הן מעבירות בצורה נוגעת ללב את המבט הישיר ואת הכנות השברירית של המצולמים שלה. הצילומים בתערוכה הם בעיקר של ילדים ונערים שצולמו במסעות צילום ברחבי העולם. הדמויות מגיעות מרקעים מגוונים ומנסיבות חיים שונות בתכלית, אך משהו בצילום של חלבין מוציא מהם דווקא את הדומה והמשותף.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.12, 20:00, רזידנסי האמנים של גלריה שלוש, רחוב הצורפים 4, יפו העתיקה

תמר ניסים, מתוך התערוכה 'סִלְחִי לִי עַל לִבִּי הַקָּשֶׁה', גלריה אינדי, תל אביב

יהודית שלוסברג

קרירות צילומית. המלצות הסופ"ש 5-7.8

נהוג להתייחס לצילום ולוידאו כמדיומים אמנותיים "קרים", כיוון שהם חסרים כביכול את המגע האנושי החם של צבע וחומר. אבל מה שבימים כתיקונם יכול להשמע כהערה ביקורתית, בשרב הלוהט של יולי אוגוסט זה נשמע כהצלה של ממש. כשהמחשבה על המשקל של פיסול מכבידה עלינו וצירוף המילים "שמן על בד" נשמע כמו הבגדים שלנו אחרי סיבוב קצר בחוץ – תנו לנו רק קצת צילום קריר או חדר הקרנת וידאו אפלולי וצונן. ברוח זו אירגנו לכם המלצות על טהרת הצילום והווידאו בתקווה שירעננו לכם קצת את סוף השבוע ויורידו מעומס החום.
במוזיאון תל אביב רטרוספקטיבה מרגשת של ענקית הצילום האוונגרדי אנה בירמן; בגלריה אינדי תערוכה של אייל אגיבייב שבוחן היבטים של גבריות פגומה דרך המיתוס של איקרוס; ובמקום לאמנות אסופת עבודות וידאו העוסקות בקפאון והקפאה במיוחד לימי השרב.

מאחלים סוף שבוע קריר,
שני ורנר וצוות Talking Art

אייל אגיבייב

מתוך התערוכה "הנזק נעשה", תערוכת יחיד של אייל אגיבייב. גלריה אינדי, תל אביב

"תקריב", תערוכת יחיד של אנה בירמן. אוצרת: רז סמירה

אנחנו לא נוהגים להמליץ כאן על אותו מקום שבועיים ברצף, אבל מוזיאון תל אביב לא השאירו לנו ברירה. אחרי התערוכה המעולה מאוסף סילביו פרלשטיין (ברצינות, תערוכת חובה) שנפתחה בשבוע שעבר, נפתחת השבוע במוזיאון עוד תערוכה של קלאסיקה מודרנית. אֵנֶה בירמן היא אגדה של צילום אוונגרדי של תחילת המאה העשרים, אשר זכתה להכרה עוד בחייה והשפיעה על אמנים רבים. בירמן משתייכת לזרם "האובייקטיביות החדשה" – אשר הגיע כתגובת נגד לאקספרסיוניזם שאף הוא היה פופולרי באותה עת. כך, עבודותיה מתאפינות במבט ישיר במושאי הצילום שלה וביצירת פורטרטים חזקים ולא סנטימנטליים.
רצף התערוכות המוצג כרגע במוזיאון תל אביב ובמיוחד באגף המרכזי, עם המבטים השונים שלו על תולדות המודרניזם, הוא חוויה חינוכית מהמעלה הראשונה ובמובן הטוב ביותר שאפשר. אנחנו מפצירים בכם לא לפספס אותן.

התערוכה פתוחה לקהל במוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
מידע נוסף בעמוד התערוכה באתר המוזיאון:

"הנזק נעשה", תערוכת יחיד של אייל אגיבייב. אוצר: עומר שחר

הסיפור הקלאסי על איקרוס, שחטא בחטא ההיבריס כשביקש לעוף קרוב מדי אל השמש, הוא מיתוס ארכיטיפי של גיבור טרגי. דרך נקודת המוצא של הסיפור המיתולוגי יוצא אייל אגיבייב בתערוכתו החדשה לבחון היבטים שונים של גבריות פגומה. הרקע להתרחשות המבויימת הוא מרחב עירוני מוזנח וכאוטי – ממש כמו זה שמקיף את חלל הגלריה עצמו. אגיבייב עושה שימוש באובייקטים הלקוחים מהיומיומי ונאספו מסביבתם הטבעית לסביבה חדשה. הם מוצגים כעת כשרידים ארכיאולוגים ועדויות בתוך התרחשות מלאכותית-תיאטרלית. מעניין להשוות את המהלך של אגיבייב למהלך דומה בתערוכתו של שי דרור המוצגת כעת לא רחוק משם בגלריה רוזנפלד ולהרהר בעיסוק של אמנים צעירים בארכיאולוגיה של ההווה ובנוף עירוני שחרב.

אירוע פתיחה: יום חמישי 5.8, 20:00, גלריה אינדי, רחוב צ׳לנוב 42, תל אביב

אירוע פייסבוק

"קרה" תערוכה קבוצתית. עורכים: יאיר ברק ודניאל צדקה כהן

תערוכות קבוצתיות מתייחסות בדרך כלל לשאלות הגדולות של האמנות או החיים. לעתים הן מבקשות לפרק מיתוסים עתיקים או להתבונן בזווית חדשה באירועי השעה או באקלים הפוליטי של התקופה. אבל נדיר מאוד שתערוכה מתייחסת ומתאימה את עצמה למזג האוויר הממשי שבחוץ. כעת שהגיע אוגוסט הלוהט מבקשים במקום לאמנות ליצור לנו מערה חשוכה וקרירה לברוח אליה מהכבשן שבחוץ. "המערה" שהקימו האוצרים יאיר ברק ודניאל צדקה כהן היא למעשה חדר הקרנה אפלולי בו תוצג אסופת עבודות וידאו שעוסקות בקיפאון והקפאה – הן של טמפרטורה והן של תנועה. קחו לעצמכם שעה של מזגן מול כמה עבודות וידאו מרעננות במיוחד.

בהשתתפות: גרגורי אבו, יאיר ברק, יסמין דייויס, ויקטור היימן, גילי סיטון, אורית רף, יהודית שלוסברג-יוגב.

באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של ורוניק ענבר שאצרה דניאל צדקה כהן.

אירוע פתיחה: יום חמישי 5.8, 20:00, מקום לאמנות, המרץ 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

אנה בירמן

מתוך התערוכה "תקריב", תערוכת יחיד של אנה בירמן. מוזיאון תל אביב לאמנות

שאדי

עבודה בתהליך. המלצות הסופ"ש 10-12.6

תהליך העבודה הוא אמנם החלק הבלתי נראה של יצירת האמנות, אבל אם תשאלו את רוב האמנים והאמניות והם יגידו לכם שפעמים רבות זהו החלק שמעניין אותם ביותר – אפילו יותר מהיצירה הסופית עצמה. הדרך שעוברת עבודת האמנות, ומי שיצר.ה אותה, היא סיפור מרתק בפני עצמו שלא תמיד מגיע אלינו הצופים. תערוכות השבוע מתמקדות בשלב החמקמק הזה של תהליך העבודה, למידת הטכניקה והסקת המסקנות ונותנות לנו רגע נדיר של הצצה אל "מתחת למכסה המנוע" של היצירה האמנותית.

במרכז לקרמיקה עכשווית בית בנימיני, מכניס גיל יפמן הבלתי נדלה עוד טכניקה לרפרטואר העשיר שלו; בגלריה אינדי הופכים האמנים את הגלריה לחלל עבודה פתוח לקהל; ובגלריה אלמסן מוצג נדבך נוסף בסדרת תערוכות הבזק שמבקשת לתת לכמה שיותר אמנים את ההזדמנות לבדוק את אפשרויות התצוגה של עבודתם.

וגם אנחנו נותנים את המבט הייחודי שלנו על מאחורי הקלעים של עולם האמנות עם סיור פתוח חדש ומרגש וגם המשך ההרשמה לקורס הקיץ שלנו.

מאחלים לכולנו סופ"ש של יצירתיות,

שני ורנר וצוות Talking Art

גיל יפמן

"שייסע" תערוכת יחיד של גיל יפמן. בית בנימיני, תל אביב

"שייסע" תערוכת יחיד של גיל יפמן. אוצרת: שלומית באומן

היצירה בחומר קרמי היא אחד הטרנדים האמנותיים החמים של השנים האחרונות עם אמנים מהשורה הראשונה שמביאים אותה עמוק למיינסטרים האמנותי. אחד מהאחראים המרכזיים לזה בשדה האמנות הישראלי הנו מרכז הקרמיקה העכשווית בית בנימיני. תוכנית שהות האמן של המקום נפתחה במטרה לקרב כמה שיותר אמנים לתחום הלוהט הזה. ראשון המשתתפים ברזידנסי הוא חביב המדור גיל יפמן שנראה שבשנים האחרונות לקח על עצמו ללמוד ולהכניס לתוך העשייה האמנותית שלו כמה שיותר טכניקות שונות ומשונות. אחרי שהפך את הסריגה – אף היא מדיום שעובר מהקראפט לארט – לסימן ההיכר שלו, פונה האמן המגוון הזה אל הקרמיקה. בתערוכה הוא מציג את תוצריה של ההתעמקות שלו בחומר בליווי המומחים הטכניים של בית בנימיני. התוצאה כמו תמיד אצל יפמן מאתגרת ומעוררת מחשבה.
באותו ערב יפתחו בבית בנימיני גם תערוכות יחיד של שירה סילברסטון ושל דורי שכטל זנגר

איפה ומתי: יום חמישי, 10.6, 19:30, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב
אירוע פייסבוק

"תשע ~ עד", תערוכה קבוצתית. אוצר: תומר פרוכטר

קוראינו הותיקים יודעים כמה אנחנו אוהבים ביקורי סטודיו, אין דרך טובה יותר להתוודע לעבודה היצירתית של האמן או האמנית בסביבתם הטבעית. בדרך כלל ביקור סטודיו נע בין מספר דקות לשעה במקרה הנדיב, אבל מה בנוגע לביקור סטודיו של חודש שלם?
החל מיום חמישי הקרוב תוסב גלריה אינדי לחלל עבודה פתוח לקהל שישמש את משתתפי התערוכה. בכלל "תערוכה" זה כנראה לא המונח המדויק במקרה הזה, בצעד די אמיץ בוחרים המשתתפים והמשתתפות לותר על ההזדמנות להציג תוצר מוגמר ומוקפד וחושפים בפני הקהל את הקרביים היצירתים שלהם. כמובן שבהתאם לאופייה של הפעולה הזו "התערוכה" תשתנה עם כל יום שיעבור ותאפשר לנו הצופים להיות עדים להתפתחות, לצמיחה וגם לטעויות והכשלונות שעוברת היצירה בדרכה אלינו. מסקרן ואפילו די מרגש.

בהשתתפות: ga holistic, בר מאייר, מכון לחקר החופש, יול ונמרוד, קלודט זורע, רון חן, תומר פייגין, תמר לוינסון

איפה ומתי: יום חמישי 10.6, 20:00, גלריה אינדי, צ'לנוב 42, תל אביב
אירוע פייסבוק

"פְּלָחִים 2/3"' תערוכת יחיד של שאדי טוואפרה. אוצר: יניב לכמן

אנחנו אוהבים את חלל האמנות אלמסן ביפו. בלי הרבה רעש וצילצולים ובלי הרבה משאבים, עושים שם עבודת עומק מרתקת ובעיקר ניכר שמתעקשים להמשיך להתפתח וללמוד מה נחוץ לקהילת האמנים הסובבת אותם. כחלק מהפילוסופיה הזו השיקו בגלריה את סדרת התערוכות "פלחים", שנועדה להיות פלטפורמה לתערוכות קצרות מועד שיאפשרו לכמה שיותר אמנים להציג את עבודתם. השבוע תפתח במסגרת הפרוייקט תערוכתו של שאדי טוואפרה, אמן מהכפר מע׳אר שבצפון שמציג עבודת על בד ועל נייר שנעות בין הפופי לאאוטסיידרי. האפשרות להציג קולות בלתי מוכרים שמגיעים מחוץ למרכז האמנותי היא בדיוק מטרתו של הפרויקט הזה וגם עוד סיבה שבגללה אנחנו אוהבים את הגלריה הזו.

איפה ומתי: יום חמישי, 10.6, 19:00, גלריה אלמסן, רחוב הפנינים 1, תל אביב
אירוע פייסבוק

סיורי קיץ של Talking Art

26.6 "מראה למציאות. מראה לנפש"

סיור אמנות בנושא ציור, דרום תל אביב
בסיור זה נשוב אל קריית המלאכה, השכונה האהובה עלינו אשר התחדשה והתרעננה לאחר הסגרים של השנה החולפת.
נדון בציור בעידן העכשווי, במעבר שלו מריאליזם, להפשטה ועד למיצב ציורי הפורץ ומערער על גבולות ותכונות המדיום.
נבקר בתערוכה של ארם גרשוני בגלריה עינגע, בגלריה של מתחם ארטפורט ובגלריה השיתופית  p8

פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בקישור

ההרשמה בעיצומה: קורס קיץ 2021

במהלך חודשים יולי ואוגוסט נצא לארבעה סיורים חדשים, רעננים וחד-פעמיים, שנתפרו ביחס לתערוכות מוצגות ואירועי האמנות החולפים של הקיץ הקרוב. בסיורים נעסוק בנושאים בולטים באמנות העכשווית בארץ, ונבקר בהרבה סדנאות של אמנים מהשורה הראשונה.

פרטים נוספים בקישור

אינדי

"תשע ~ עד", תערוכה קבוצתית. גלריה אינדי, תל אביב