ארכיון תגיות: שי זילברמן

הקיץ מתחמם. המלצות הסופ"ש 1-3.6

עכשיו כשחג שבועות מאחורינו אפשר כבר להגיד שאנחנו רשמית "אחרי החגים". אמנם עוד רגע נגמרת עונת התערוכות הבלתי רשמית ואנחנו נכנסים אל השקט היחסי של הקיץ, אבל בינתיים אפשר עוד להנות מאמנות מצויינת (ומזגן). אספנו לכם כמה תערוכות ואירועים שיכניסו אתכם לאווירה הקיצית.

במוזיאון פתח תקווה נפתח מחזור תערוכות חדש גדוש בכל טוב; בגלריה 2 מציגה ילנה רוטנברג אג'וקו עבודות המציגות עולם אפור עם קריצה; במוזיאון הרצליה משיקה רותם עמיצור ספר אמנית חדש. ובהמלצת הלוקאלז שלנו פסטיבל סופ"ש הגלריות השנתי של לונדון.

שיהיה סוף שבוע קריר,
שני ורנר וצוות Talking Art

איילה לנדאו, מתוך תערוכה במוזיאון פתח תקווה, צילום: רועי יהודה

מחזור תערוכות חדש במוזיאון פתח תקווה

אפשר היה להקדיש מדור המלצות שלם רק למחזור התערוכות החדש של מוזיאון פתח תקוה. בערב אחד יפתחו תחת גג אחד לא פחות משמונה תערוכות חדשות של 13 אמנים ואמניות. ועוד איזה אמנים – באמת נראה שהמוזיאון התעלה על עצמו הפעם. אם להתייחס רק לחלק מהתערוכות – מריה סאלח מחאמיד, נעה יקותיאלי, ציבי גבע מתעקשים על דרך משותפת דווקא בתקופה שברירית ומקוטבת כל כך. גרי גולדשטיין הותיק והמעולה ממשיך לשתף את השפה המיוחדת כל כך לו של עבודה ישירות על ספרים, כיסוי וגילוי שלהם. איילה לנדאו יוצרת עולם מקביל שבמבט ראשון הוא ילדי ושובב אבל מבט נוסף חושף שהוא אינו תמים כלל. ענבל הופמן במהלך שהוא לא פחות ממבריק מכניסה טירה מתנפחת אל תוך בית יד לבנים שבמתחם המוזיאון ומערבת צחוק ודמע – ממש כמו הסיפור של המקום בו אנו חיים. חוץ מאלה מוצגות גם תערוכות של רפאלה קריספינו והנס דמולנארה, שי זילברמן והאנה הוך, נועה גרוס ואורי נועם ומרדכי מורה. באמת שאסור וגם ממש לא כדאי להחמיץ.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 1.6, 19:30, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, ארלוזורוב 30, פתח תקווה

'בוכות', תערוכת יחיד של ילנה רוטנברג אג'וקו. אוצרת: שרון גולן

בשנות השבעים והשמונים פרץ לחיינו האיירבראש – מברשת האוויר. פיית התזה המחוברת לקומפרסור ומתיזה את הצבע על כל מה שאפשר להעלות על הדעת – בנעורינו היו אלה חולצות, או תמונות בסגנונות פסיכדליים. במקביל לעליית הגרפיטי שגם בבסיסו היה מיכל הספריי, ציור האיירבראש התמצב כמשהו קליל, צעיר ושובב. האמנית ילנה רוטנברג אג'וקו, שאך לפני שבועיים זכתה בפרס אמן צעיר של משרד התרבות, לוקחת את הטכניקה הזו וממציאה אותה מחדש. במקום שובבות קלת דעת, רוטנברג אג'וקו יוצקת לעבודותיה אווירה של מלנכוליה טעונה. העבודות יוצרות עולם מנוכר ואפור. הדמויות בפורטרטים שלה כמעט שקופות ונעלמות אל הרקע, והנופים ריקים ועזובים. בתוך כל זה, עדיין מצליח הסגנון הייחודי הזה להביא גם את הקריצה המיוחדת שלו לסצינות האפרפרות. השילוב הזה בין מלנכוליה לחיוך מריר הוא מה שנותן לעבודתיה של רוטנברג אג'וקו את כוחן.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 1.6, 20:00, גלריה II, משה מאור 2 תל אביב, קומה 1

'הארץ השטוחה', השקת ספר אמנית של רותם עמיצור

אנחנו אוהבים את עבודתה של רותם עמיצור, כתבנו על כך כמה פעמים פה במדור. הסגנון המיוחד שלה שעושה שימוש בטכניקות קולאז' בניירות צבעוניים כדי ליצור את הגרסה שלה ליצירות מופת מההיסטוריה של האמנות. השנה של עמיצור בהחלט התחילה טוב עם שתי תערוכות יחיד מקבילות, אחת בגלריה רוטשילד לאמנות והשניה במוזיאון הרצליה. התערוכה בגלריה רוטשילד כבר הספיקה לרדת וגם זו במוזיאון הרצליה כבר יורדת עוד כשבועיים. רגע לפני משיקה עמיצור ספר אמנית שמציג סדרה של עבודות שנעשו בדו שיח עם עבודתו של ענק הרנסאנס אנדראה מנטנייה. בנוסף לעבודות יכלול הספר גם תמונות של תהליך העבודה המרתק וגם שיחה מתומללת עם אחד ממוריה של האמנית. באירוע ההשקה תתקיים הרצאה של אוצר התערוכה עידו מרקוס ושיחה בין האוצרת הראשית של המוזיאון ד"ר איה לוריא והאמנית. הזדמנות מצויינת לתפוס את התערוכה רגע לפני סיום ולהתחדש בספר אמנית מרהיב.

איפה ומתי: שבת, 3.6, 11:00, מוזיאון הרצליה, הבנים 4, הרצליה
פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בקישור

המלצת הלוקאלז – לונדון

סופ"ש הגלריות של לונדון 2-4.6

אירועי סופ"ש אמנות הפכו לפופולאריים מאוד בשנים האחרונות והם מציעים לחובבי האמנות יומיים-שלושה אינטנסיביים שבהם גלריות מרחיבות את שעות הפעילות שלהן, אמנים פותחים את הסטודיות שלהם, ומתקיימים מופעים ושיחות מיוחדים. בדרך כלל גם הרחוב סביב הגלריות מתעורר ונוצר פסטיבל שלם. כשכל זה קורה באחד ממרכזי האמנות הגדולים והחשובים בעולם זו חגיגה של ממש. האתר המושקע מציע מסלולים מומלצים ומקיימים גם סיורים פתוחים לקהל. אסור להחמיץ אם אתם בעיר.

פרטים נוספים באתר הפסטיבל

מגיעים ללונדון ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור במוזיאון הטייט מודרן?הכנסו לקישור ובחרו סיור

רותם עמיצור, השקת ספר אמנית במוזיאון הרצליה

מה לראות בביאנלה לרישום בירושלים

אם יסלחו לנו על הסטריאוטיפ, הביאנלה לרישום היא אירוע אמנות ירושלמי מאוד. לקחת מדיום ותיק ובעל מוניטין מיושן ורציני, לעדכן אותו ולטעון בו רלבנטיות עכשווית, כל זאת מבלי לשכוח את המסורת – אין כמו הסצינה הירושלמית כדי לעשות את זה. כמובן שאם אפשר לעשות זאת בחללי אמנות מגוונים ומרשימים בהם נוכחת ההיסטוריה המסוכסכת של העיר המיוחדת הזו – מה טוב. כמו תמיד באירוע הזה, לא מסתפקים בפחם על נייר והפרשנות למונח "רישום" היא רחבה כמעט כמו מספר האמנים המשתתפים.

זוהי הפעם השמינית בה מתרחשת הביאנלה לרישום, ועם הזמן המוטיבציה רק עולה – יותר משבעים אמנים, על פני שישה חללי אמנות שהם מגוונים ושונים מאוד, אבל גם נמצאים כולם במרחק הליכה נוח ולכן אידאלי ליום אמנות ירושלמי מהנה ומרתק.

אנחנו כאן כדי לעשות קצת סדר ולשים את הזרקור על הדברים שעניינו אותנו במיוחד, אך כמו תמיד אנחנו מעודדים אתכם להיכנס לאתר הביאנלה ולבחור בעצמכם מתוך ההיצע העשיר.

כל התערוכות פתוחות ומוצגות עד 25.2.2023

שיהיה סוף שבוע נעים וחמים,
שני ורנר וצוות Talking Art

אבי סבח ומיכל סופיה טוביאס, מתוך תערוכה בבית האמנים, ירושלים. צילום: אלעד שריג

'יותר מאחד', תערוכה קבוצתית בבית האמנים ירושלים. אוצרת: אירית הדר

התערוכה המרכזית של הביאנלה נושאת את שמה 'יותר מאחד' שמתייחס לנושא שנבחר לה השנה – רישומים שאינם עומדים בפני עצמם, אלא הם חלק מסדרה או מקבץ. הפעם חיפשה אירית הדר – האוצרת הראשית של הביאנלה, לא את המופעים היחידאיים של הברקה רישומית, אלא את המהלך הכולל, את הסיפור ואת האבולוציה של הרישום. כמובן שמדיום הרישום, כמדיום מהיר יחסית, הוא אידאלי לסוג כזה של חשיבה סדרתית ולכן ניתן למצוא כאן כמה מקבצי עבודות אפקטיביים ונוגעים ללב. למשל עבודתם המשותפת של מיכל סופיה טוביאס ואבי סבח שמשלבת בין רישומים של שניהם לבין מערכי גרמי השמיים המחוררים בקיר שהם חלק מהפרקטיקה האמנותית של טוביאס; או סדרת הרישומים הצבעוניים של דוד דובשני שנוצרו בהשראת הדפסים אירופאים מהמאה ה 17 של מלחמות דת וכיבוש אמריקה. נקודת פתיחה חזקה לביאנלה.
רשימת האמנים המלאה ועוד מידע באתר

בית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים, שעות פתיחה: שני-חמישי 10:00-18:00; שבת 11:00-14:00, ראשון ושישי סגור

'חושך זה וזה', תערוכה קבוצתית בגלריית המפעל. אוצר: מידד אליהו

אם קישרנו בין רישום לבין הפחם השחור, הרי שאפלה אינה זרה לעוסקים ברישום. נוכל גם להיות מעט פילוסופיים ואפילו פואטיים, ולומר שנקודת ההתחלה של הרישום היא האפלה. זוהי גם נקודת המוצא ממנה יצר מידד אליהו את התערוכה בגלריה המפעל. התערוכה שאצר אליהו נוגעת לרגע טראומתי בתולדות הבניין עצמו בו מתרחשת התערוכה – הרגע בו ננטש מיושביו בעקבות המלחמה ב1948. נקודת הפתיחה הזו ממלאת את חלל הגלריה שהיה פעם בית מגורים, ברוחות העבר בדמות דיוקנאות מלחמה, סצינות הרס ובניה ומסכות גרוטסקיות. בירושלים, ובישראל בכלל, איפה שתחפור קצת תגלה את שייריו של עבר סבוך שאת משקעיו אנו חווים עד ימינו אנו. התערוכה הזו מבקשת מאיתנו להישיר מבט אל האפלה ואלי כך למצוא את הדרך אל האור.
בהשתתפות: אורית אדר בכר, רעיה ברוקנטל, אילנה חמאוי, מיכל לזרוביץ, נטע ליבר שפר, ראובן קופרמן

גלריה המפעל, רחוב המערביים 3, ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 11:00-00:00, שישי 10:00-16:00, שבת סגור

‘ליל חלום', תערוכה קבוצתית בגלריה ברבור. אוצרוּת: אברהם קריצמן ורעות ישעיהו

אפלה אחרת היא זו של הלילה והשינה שמגיעה איתו. החלום הוא המקור הראשון והזמין ביותר לדימויים פנטסטיים ומשונים בחיי היומיום שלנו ותנועות אמנות רבות (כמו הדאדא והסוריאליזם למשל) העלו על נס את החלום כמקור אותנטי של חיבור אל התת מודע ואל הווייתו האמיתית של האדם ללא הגבולות של החיים הערים. כמובן שגם הפסיכולוגיה המודרנית מבית מדרשו של פרויד יוצאת מנקודת הנחה כי הדימויים שנגלים אלינו בחלום הם בעלי משמעות סימבולית שמתוך הניתוח שלהם ניתן להגיע לפריצות דרך נפשיות. מתוך הטשטוש שבין הממשי לחלומי יוצאים הדימויים שבתערוכה הזו. כמו בחלום, העולם שנגלה בהם הוא מוכר – אבל אחר, ומאוד מפתה לנסות לחלץ ממנו משמעויות עמוקות. אך לפני שצוללים לניתוחים כאלה ואחרים, אפשר גם פשוט לתת לו לסחוף אותנו ולראות לאן נגיע.

בהשתתפות: טמיר חן, רון חן, טליה ישראלי, גבריאלה קליין, רחל רבינוביץ

גלריה ברבור, הסורג 2, ירושלים. שעות פתיחה: שני-חמישי 16:00-20:00, שישי 11:00-14:00, שבת וראשון סגור

'רישום ברצף', תערוכה קבוצתית בסדנת ההדפס. אוצר: אריק קילמניק

הקשר בין רישום להדפס הוא מובהק וארוך שנים. למעשה ניתן לומר שמטרתו הראשונה של ההדפס היא להפוך את הרישום מאירוע יחיד חד פעמי, לאובייקט שניתן לשכפל ולהפיץ. לעתים קרובות, לעין הבלתי מיומנת ניתן להתבלבל בין רישום ישיר לבין תוצריו של מכבש הדפוס. אם כבר הגדרנו את הביאנלה לרישום כאירוע ירושלמי מאוד, הרי שסדנת ההדפס היא מוסד ירושלמי מובהק. בית אבן מרשים השוכן בצומת שבין מזרח העיר הערבית, מאה שערים החרדית ומערב העיר. בתוך כתליה העבים של הסדנא עוסקים אנשי מקצוע מיומנים בטכניקות שחלקן בנות מאות שנים ומתוך המסורת והוירטואוזיות הטכנית מקפידים שלא ליפול לתוך מלכודות של נוסטלגיה מתקתקה ולא שוכחים לחבר את העשייה להוויה העדכנית והרוטטת של הזמן והמקום בהם הם פועלים. בנוסף לסדנאות המאובזרות, התחדשו כאן בחללי תצוגה מוקפדים ונעימים והתערוכה המוצגת כעת מוקדשת לנושא שגם הוא משותף להדפס ולנושא הביאנלה – סדרתיות ורצף.
מידע נוסף באתר

בהשתתפות: דיויד אייזקס, יעל בוברמן־אטאס, מיה בלוך, מיכל בקי, אפרת גל־נור, רותי דה פריס, נועה הגלעדי, יונתן הירשפלד, מיכאל רורברגר, עתליה שחר

סדנת ההדפס ירושלים, רחוב שבטי ישראל 38 (פינת הנביאים), ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 15:00-08:00, בימי שישי בתיאום מראש, שבת סגור

נועה הגלעדי, מתוך התערוכה בסדנת ההדפס

נועה הגלעדי, מתוך התערוכה בסדנת ההדפס

פירוק והרכבה. המלצות הסופ"ש 20-22.10

באמנות ותרבות מרבים לדבר על שימור ושחזור כדי להגן על אוצרות תרבותיים ורעיוניים, אבל לפעמים צריך לפרק משהו כדי לבנות אותו מחדש – בצורה אחרת. תערוכות השבוע עושות בדיוק את המהלך הזה, ולא פוחדות לקחת דימויים ורעיונות קיימים ולפרק אותם ממשית ומטאפורית. התוצאה לוקחת אותנו כצופים למקומות בלתי צפויים ומרתקים ומערערת לנו תפיסות מובנות מאליהן.

השבוע גם המלצות של גאווה משפחתית מיוחדת. שניים מהמציגים – יונתן אולמן ואור לפיד – הם לא רק אמנים מעולים, אלא גם מדריכים משלנו. ככה זה כשמדברים אמנות מבפנים.

במעבדה מחבר יונתן אולמן בין ידע רחב, טכניקה וירטואוזית ורגש עמוק לתוך תערוכה מיוחדת; בגלריה אינדי מוצגים תוצריה של חממת האמנים שפועלת במקום; בבית האמנים בתל אביב מציג שי זילברמן קולאז'ים שמשתלטים על החלל; ובלונדון הלוקאל שלנו אור לפיד מציגה תערוכת יחיד בעיר לסוף שבוע אחד בלבד.

סוף שבוע נעים ואחרי החגים שמח,
שני ורנר וצוות Talking Art

יונתן אולמן, מתוך 'אני רוצה את אמא', תערוכת יחיד במעבדה, תל אביב

 'אני רוצה את אמא', תערוכת יחיד של יונתן אולמן. אוצר: שרון תובל

יונתן אולמן הוא אחד האנשים הכי רחבי אופקים שאנחנו מכירים, בסיורים שהוא מדריך אצלנו או בהרצאות שהוא מעביר, הוא מלהטט בין תחומי ידע מגוונים החל מאמני רנסאנס נשכחים ועד רפרנסים אמנותיים אצל משפחת סימפסון – זה מה שהופך אותו למדריך מעולה. מה שהופך אותו לאמן מעולה, הוא השילוב של רוחב היריעה המסחרר הזה לבין יכולת טכנית מעוררת השתאות. העבודות שלו תמיד אינטליגנטיות מאוד, אך גם עשויות לעילא ויפיפיות. התערוכה החדשה של יונתן, שתפתח בסוף השבוע, מתחברת היטב לאופי האקספרימנטלי של חלל המעבדה. מבחינה נושאית קורה פה החיבור ה"אולמני" כל כך בין מחווה לציור "סלבטור מונדי" של דה וינצ'י (שעורר סערה כשנמכר במחיר הגבוה ביותר בכל הזמנים לפני כמה שנים) לבין חיבור רב דורי למשפחתו של האמן. התוצאה, כבר רמזנו בהתחלה, היא שילוב בלתי אפשרי לכאורה, אבל בסופו של דבר מתבקש מאוד, בין שיעור בהיסטוריה של האמנות לבין סיפור משפחתי אינטימי. מומלץ באובייקטיביות.

אירוע פתיחה: פתיחה: יום חמישי ה-20.10, 20:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מועד למקריות', תערוכה קבוצתית. אוצרת: אילנית קונופני

יש תערוכות שמספיק להסתכל ברשימת המשתתפים בהן כדי להבין שלא כדאי להחמיץ אותן ובתערוכה פה מצטרפים שם האוצרת ושם הגלריה עצמה כדי לדעת בדיוק איפה אנחנו רוצים לבלות את ערב חמישי שלנו. עוד תוצר מבורך של קדחת חממות האמנים ששטפה את הארץ בשנה האחרונה, התערוכה בגלריית הצילום הקולקטיבית אינדי מספקת הצצה לתוך תהליכי העבודה של משתתפיה, לא כסיכום בהכרח, אלא דווקא כנקודת פתיחה להמשך. מבחינתנו הצופים, האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה נמצאים בשלב האידאלי בקריירה האמנותית שלהם – הם כבר לא ממש "אמנים צעירים" שרק התחילו את דרכם ומגבשים את השפה שלהם, אבל גם ממש עוד לא אמנים ותיקים ששקעו לתוך רוטינה ומסרבים לחדש. אלה אמנים שמבקשים להמציא את עצמם מחדש מתוך נסיון וידע. עכשיו אתם מבינים למה אמרנו שרק לפי רשימת השמות שווה להגיע?

בהשתתפות: טליה הופמן, תמר לצמן, רמי מימון, הדס סט, אתי שוורץ, עירית תמרי

אירוע פתיחה: חמישי 20.10, 20:00, גלריה אינדי, רחוב צ׳לנוב 42, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'היכן שלא הייתי', תערוכת יחיד של שי זילברמן. אוצרת: אורלי הופמן

אפשר להגיד ששי זילברמן מציל דימויים משכחה. זילברמן משוטט ברחובות ואוסף ספרים ישנים, מגזינים  ושער חומרי דפוס ואז לוקח אותם לסטודיו שלו לטיפול, באמצעות קולאז'. הוא גוזר, מדביק, סורק מגדיל מדפיס גוזר וחוזר חלילה. הדימוי התעשייתי בעל עשרות אלפי העותקים, הופך תחת ידיו של זילברמן לתוצר יחידאי של עבודה עמלנית. בתור אמן קולאז', זילברמן מציל אמנם את הדימויים משכחה אבל "המחיר" שהם משלמים הוא להמשיך את קיומם מתוך עולמו הפנימי של האמן. כעת אנחנו מוזמנים לבקר בתוך העולם הפנימי הזה במסגרת תערוכה בבית האמנים בתל אביב לרגל זכייתו של זילברמן בפרס ארי ואן רוזנבלט לשנת 2022. חלל התערוכה עבר טרנספורמציה ותמונה שהחלה את דרכה בספר מאובק ברחוב תל אביבי יכולה למצוא את עצמה מוגדלת על קיר שלם. אם התרגלנו לחשוב על קולאז'ים כאובייקטים צנועי מימדים על נייר, כאן אנחנו מוצאים את עצמנו משוטטים בחלל שהוא כולו קולאז' בחוויה שהיא מעין אליס בארץ הפלאות של האמנות.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 20.10, 19:00, בית האמנים תל אביב, רחוב אלחריזי 9, תל אביב.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'These horses crossed a line', תערוכת יחיד של אור לפיד

המלצת הלוקאלז – על תערוכה של אחת הלוקאלז שלנו! ככה זה כשהמדריכות והמדריכים שלנו הם חלק בלתי נפרד מהסצינה התרבותית של העיר שבה הם חיים. חוץ מלהיות אחת המדריכות הלונדוניות שלנו, אור לפיד היא ציירת מעולה הפועלת בלונדון בשנים האחרונות. כעת יש לה תערוכת בזק לסוף שבוע אחד בלבד בחלל פרוייקטים מסקרן בלונדון. אם אתם בעיר בסוף השבוע הקרוב אל תפספסו את התערוכה הזו ותמסרו ד"ש לאור מאיתנו! בהצלחה אור!

איפה ומתי: 22-24.10, פתיחה בשעה 18:00, בכתובת: 22 Mama, 10 Greatorex Street, London, E1 5NF
פרטים נוספים באינסטגרם של הגלריה

עירית תמרי, מתוך 'מועד למקריות', תערוכה קבוצתית בגלריה אינדי, תל אביב

גיא ואן

ספיישל אחרי החגים א'. המלצות אמנות 7-9.10

אז אחרי חגים שמח לכולם, מקווים שנהניתם בחופש, והנה אנחנו כאן להחזיר אותנו לשגרה גם בכל מה שנוגע לגזרת האמנות המקומית. עולם האמנות הישראלי עוד לא הסתנכרן לאחר הסגרים שהיו, ופתיחות התערוכות לעתים קרובות מתנגשות זו בזו, אדרבא בשבוע כזה שמגיע מיד אחרי פגרה ארוכה. אם כן, השבוע יש שלל כזה מטורף של אירועי אמנות ותערוכות חדשות, שהחלטנו לפנק אתכם בשתי רשימות המלצות נפרדות (השנייה תתפרסם ביום רביעי). נוסיף ונאמר, שאנו עושים בדרך כלל סינון ראשוני ובוחרים את הטובים ביותר, והפעם – עוד בנוסף לכל מה שכן נכתוב עליו – יש המון. זה באמת אירוע יוצא דופן.

אז הנה לפניכם המלצות חלק א' בספיישל "אחרי החגים שלנו": תערוכה המפגישה שני ענקים מדורות שונים: ראובן רובין וסיגלית לנדאו; תערוכת יחיד לגיא און – אמן צעיר מסקרן ונועז, בגלריה רוזנפלד; תערוכת יחיד לאחת האמניות האהובות עלינו – הלא היא חן שיש; ולקינוח המלצה על תערוכה קטנה מבית היוצר של האוצר רון ברטוש שעוסקת במדיום הקולאז'.

מעניין כבר אמרנו?
מאחלים סופ"ש נעים לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

חן שיש, זיקית בת מזל, 2021. מתוך התערוכה בגלריה נווה שכטר, תל אביב

"חומר אנושי", תערוכת יחיד לגיא און. אוצרת: מיה פרנקל טנא

זוכרים את הסרט "העור בו אני חי" של אלמודובר? מופע אימים של הסתרות וחשיפות, חילופי זהות מין ומגדר – והכל בסגנון האמנותי היפהפייה של אלמודובר. משהו ביצירה של גיא און מזכיר לנו את הניחוח האלמודוברי הזה. בראש ובראשונה, און עוסק בצילום – אבל הוא מעוות אותו ומשתמש בו בדרכים חדשות, מקלף שכבות מהתצלום המודפס, מקמט, מדביק על גוף אחר ומצלם שוב. הדימויים הסופיים ניחנים באותו בלבול מגדרי שדובר בו, אברי המין מתחלפים, הגוף מתפצל, זה סקסי ודוחה בו זמנית.

און הוא אמן שובב, צעיר ומסקרן, הוא מעז לגעת בדרכים חכמות מאוד בנושאים הכי קמאיים ושבמשך שנים רבות היו מודחקים בנפש האדם. בתקופה האחרונה הם צפים אל פני השטח ואון מתחבר לרוח העכשווית הזו. הבחירה שלו בצילום דווקא היא גם לא מפתיעה בהקשר זה שבין מציאות ובדיה, וביחס לתקופה שבה צילום הוא המדיום הכי רלוונטי שיש.

פתיחה: יום חמישי, 7.10.21, בשעה 19:00. גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב

אירוע פייסבוק

סיגלית לנדאו בבית ראובן

אנחנו אוהבים את הרעיון הזה של תערוכות חוצות זמן, חיבור בין שני אמנים גדולים כל כך מדורות שונים. תערוכות כאלה מאפשרות לבצע מחקר רוחב בתולדות האמנות, כלומר לא רק מחקר לינארי כרונולוגי, אלא בחינה של נושאים ותמות לאורך הזמן. במקרה של החיבור בין סיגלית לנדאו וראובן רובין אנחנו יכולים לחשוב על כמה מבטים כאלה שיעלו מן התערוכה. למשל השוואה בין תפישת המקום האידילית של רובין למבט הביקורתי הפוליטי של לנדאו; נושא ההגירה שאצל רובין סימן את הביוגרפיה שלו, ואצל לנדאו עולה ביחס לעקירה ותלישות של העם הפלשתיני ושל המהגרים העכשווים; ולבסוף גם הפעלה של מבט פנים אמנותי, פורמליסטי שישווה בין סגנון האמנות של ראשית המאה הקודמת לזה של ראשית המאה הזו.

פתיחה: יום חמישי , 7.10 בשעה 20:00. בית ראובן, רח' ביאליק 14, תל אביב. כניסה ברכישת כרטיסים מראש

שימו לב, זוהי תערוכה קצרה. נעילה:21.10.2021

רכישת כרטיסים בקישור

"זיקית בר מזל" תערוכת יחיד לחן שיש. אוצרת: דרורית גור אריה

כתבנו כאן לא פעם על הפעילות המעניינת של הגלריה במרכז נווה שכטר באוצרותה של שירה פרידמן הנהדרת. מקום מיוחד זה מצליח לקשור בין זיקתו המובהקת לערכי היהדות לבין אמנות עכשווית שמתאפיינת בדרך כלל דווקא בחילוניות. התערוכות במקום יכולות להתייחס לנושא באופן ישיר או מופשט, ובאוצרות של השנים האחרונות ניכרת פתיחות גדולה לתערוכות שהן גם ביקורתיות. כעת נפתחת במקום תערוכה של יקירת ליבנו – חן שיש, ונדמה שזו התאמה מושלמת. ציוריה צבעוניים, משקפים מחוות גוף גדולות, משיכות מכחול כמו ריקוד, עמוסים בסמלים, עיטורים, זהב, נוצצים ועוד, נדמה שיש משהו רוחני באמנות של שיש. בתערוכה הנוכחית שיש חוזרת אל שורשיה, אל בית אמא בצפת, על שלל מופעי הדת והמיסטיקה שנקשרו בו. היא מתמקדת בקמעות, ברכות, טקסטים וסמלים שליוו את ילדותה ומופיעים שוב גם עכשיו, כאישה שמבקשת לברך את עצמה, להביע את משאלותיה וכמו ליצור לעצמה קמע של אהבה.

פתיחה: יום חמישי 7.10 בשעה 19:00. גלריית שכטר, רחוב שלוש 42 פינת רחוב אילת נווה צדק, תל אביב-יפו

פרטים נוספים באתר הגלריה בקישור

פינת הבונוס: ״עשירים במקום אחר״ תערוכה קבוצתית. אוצר: רון ברטוש

בעידן של היום, בו יש זליגה מובהקת וטשטוש גבולות בין מדיומים שונים, תערוכה אשר מתרכזת במדיום אחד היא אולי מעט מיושנת. עם זאת, התערוכה החדשה בטרקלין האמנות בבית עלמא תתמקד בעיסוק בקולאז', וזהו מדיום כל כך קסום ומיוחד, שאולי ראוי לתת לו את הפוקוס למרות הכל. ניתן לראות בקולאז' עיסוק "עשיר" פחות מציור או פיסול למשל, זאת כיוון שהחומריות שבו דלה יותר. האוצר רון ברטוש דווקא רואה בקולאז' מדיום עשיר "יצירה של יש מתוך יש ולא יש מאין", ומתייחס לקולאז'ים שבתערוכה כמדרשים ופרשנויות חדשים של האמנים את המקור הויזואלי והחומרי.

אמנים משתתפים: דנה דרויש, שי זילברמן, רמי מימון, מלאכי סגן-כהן, רונית פורת, עירית תמרי

פתיחה: יום שישי 8.10 בשעה 11:00. בית עלמא שד"ל 6 פינת שד' רוטשילד, תל אביב

פרטים נוספים בקישור

סיגלית לנדאו

סיגלית לנדאו, המסיק (סטילז מתוך וידאו). מתוך התערוכה בבית ראובן, תל אביב

אופטימיות זהירה. המלצות אמנות לשבוע חדש

בתמונה למעלה: בן הגרי, מתוך "דרך מרפסת", הקרנות וידאו מול בתי העיר, ביוזמת מוזיאון תל אביב

בעקבות הסגר של החודש וחצי האחרונים ראינו התעוררות ענקית של אמצעים וירטואליים לצריכה של אמנות ותרבות – שיחות גלריה בזום, תערוכות במציאות מדומה, שידורים חיים בפייסבוק ואינסטגרם ועוד ועוד. הכל כדי לפצות על חוסר היכולת לצאת מהבית ולחוות את התערוכות בצורה פיזית. גם אנחנו, בסדרת הראיונות שלנו על אמנות בימי קורונה מנסים להביא משהו מחוויית ביקור הסטודיו לפלטפורמה הוירטואלית. אבל אין מה לעשות, בסופו של דבר אנחנו "אולד פאשן" ובשבילנו אין באמת תחליף לחוויה הבלתי אמצעית של אמנות בחלל התצוגה – יהיה זה המוזיאון, הגלריה או הרחוב. לכן, כשראינו שעם ההקלה בהנחיות הסגר גם עולם האמנות מגיח בזהירות מהאינטרנט לעולם הממשי, התרגשנו מאוד וכמובן היינו חייבים לספר לכם על זה! מוקדם מאוד לדבר על חזרה לשגרה. זו כנראה מילה שתצטרך לקבל פירוש חדש בתקופה הקרובה, אבל אנחנו מקווים שהשבועות הבאים יספקו לנו עוד ועוד חומרים להמלצות ככל שיוסרו המגבלות.
כמובן שהבריאות והבטיחות מעל הכל, שמרו על עצמכם ביציאה למרחב הציבורי, היו ערים להנחיות המשתנות והשתמשו באמצעי ההגנה המתאימים והלוואי שנוכל להפגש כבר בקרוב ולברך אלה את אלה בנקישת מרפק מסורתית.
בברכת שבוע חדש וטוב,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

חמישה דברים לעשות לפני שהחופש נגמר


Uri Gershuni, Israel Museum

1. לבקר בתערוכות של אורי גרשוני ורועי קופר במוזיאון ישראל, ירושלים
שתי תערוכות צילום משובחות ושונות זו מזו, המוצגות כעת במסגרת "6 אמנים 6 פרוייקטים".
אורי גרשוני מציג את "אפולו ומנקה הארובות", מחווה נוספת לויליאם הנרי פוקס טלבוט, אבי הצילום. הפעם חוזר גרשוני לכפר שבו חי טלבוט – דרך אתר גוגל מפות וסורק את האזור דרך עדשת מצלמות גוגל.
רועי קופר מציג את "חלום עזה", סדרות של צילומי פנורמה מקוטעים בהם נראית העיר עזה מבצבצת מבין המשטחים הפתוחים. קופר מפעיל שוב את שפת הצילום הייחודית שלו, נקייה ומדויקת החושפת נוף הנע בין פראיות לסדר מופתי.
מוזיאון ישראל, שדרות רופין 11, הקריה, ירושלים

להמשיך לקרוא

המלצה סוריאליסטית


שי זילברמן, "נאמן למקור", מוזיאון הרצליה

בימים אלה מוצגת במוזיאון הרצליה תערוכתו של שי זילברמן "נאמן למקור", שנפתחה בחודש שעבר כחלק משורת תערוכות העוסקות ב"מרחב שבין התרבותי לטבעי, בין המציאותי לעל־מציאותי". את עבודתו של שי זילברמן הכרתי כאשר הציג את תערוכתו הזוגית יחד עם אורי גרשוני בגלריה עינגא, זו הייתה תערוכה פיוטית ואינטליגנטית, כמו שיר אהבה לזמן אחר ולעולם בלתי מושג. מאז אני עוקבת אחר זילברמן, ומגלה בכל פעם מחדש כמה המפגש עם עבודותיו מפעים ומפתה. זילברמן עוסק בקולאז' צילומי. הוא אוסף צילומים מן הנמצא, מתוך מגזינים ישנים, ספרים מאוירים וגלויות. בפעולה של פירוק והרכבה הוא יוצר דימויים חדשים, היברדים לא הגיוניים, מצבים אבסורדיים, ונופים מתעתעים שקשה לפענחם. מדובר בדרך כלל בעבודות קטנות המורכבות מטלאי טלאים ומציגות יד-אמן מרגשת בעדינותה.

להמשיך לקרוא

אירועי סוף השבוע 19-21.3.15

כמו בכל סופ"ש גם הפעם הרבה אירועים ופתיחות חדשות לפנינו. לפעמים קשה לבחור אז הנה ההמלצות שלי

להמשיך לקרוא

מה לעשות כשהשמש תצא

%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%9f-%d7%91%d7%aa%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%90
מיכה אולמן בתערוכה "חסימות ופתחים" , בית אוסף קופפרמן

טוב זה לא קורה הרבה, אבל לפעמים יוצא לי לצאת מהעיר ולראות אמנות במקומות אחרים. להגיע כל כך רחוק צפונה כמו שהגעתי היום עוד אף פעם לא קרה, אבל אני שמחה שהזדמנה לי ההזדמנות. אז הנה לפניכם כמה רשמים מהמסע הצפוני והקפוא שהיה לי, ואני יותר ממליצה לכם לעשות מסלול דומה, אבל רק כשהשמש תחזור אלינו סוף סוף.

להמשיך לקרוא

תערוכות חדשות 12.2.15

פתיחת תערוכות חדשות – חמישי, 12.2.15 בשעה 20:00

בגלריות

"מלבד חשיכה, כלום", אורי גרשוני , תערוכת יחיד

להמשיך לקרוא