ארכיון תגיות: גלריה דביר

פאטמה אבו רומי

שלוש תערוכות יחיד. המלצות הסופ"ש 30.7-1.8

בסופ"ש הקרוב בו מצויין ט' באב יש מעט מאד פעילות בגזרה האמנותית. עם זאת נפתחות כאן 3 תערוכות יחיד של אמנים משובחים שכדאי לצאת ולראות.
בגלריה דביר חוזרת האמנית הצעירה שי-לי הורודי עם מיצב פיסולי שמהתל בקהל ומורכב מעבודות שממש מנסות להיות בלתי מובנות, אך מצליחות איכשהו לגעת בלב; בגלריה רו ארט תפתח תערוכת יחיד לאמן הוורסטילי ערן וולקובסקי; ובגלריה גורדון תערוכת יחיד לפאטמה אבו רומי המייצגת קול נועז וביקורתי כאמנית אישה מהמגזר הערבי.

מאחלים לכולכם סופ"ש נעים,

שני ורנר וצוות Talking Art

ערן וולקובסקי

ערן וולקובסקי, מתוך התערוכה "תומאס", גלריה רו ארט, תל אביב

"סרט מת", תערוכת יחיד לשי-לי הורודי
הורודי היא אמנית צעירה שפרצה כהרף עין לתודעה מיד עם סיום לימודי האמנות שלה. היא ידועה בעיקר בשל פסליה המבוססים רדי מייד ושנמהלת בהם מידה של הומור, גסות, תחכום וביקורת. כך למשל בסדרה של עבודות קיר קטנות אשר עשויות מנגזרות של שטרות ומערערות על ערך היצירה והאמנות בכלל; או עבודות הפאזל שלה המורכבות מחלקי פאזלים שונים ויוצרות תמונה חדשה, אלה מעלות שאלות של זיכרון, שייכות, חינוך ואסתטיקה. בעבודות הוידאו שלה משחקת האמנית עצמה וחשיפת עובדת היותה טרנסג'נדרית מוסיפה נדבך נוסף של סקרנות. התערוכה החדשה מסתמנת כחידתית ומורכבת בהתאמה, ומסקרן לראות אילו עבודות תציג הפעם.
פתיחה: שישי 31.7 בשעה 10:00. גלריה דביר, ראשית חכמה 14, תל אביב

"נרקמת", תערוכת יחיד לפאטמה אבו רומי
פאטמה אבו רומי נמנית עם ז'אנר הציירים הישראלים העכשוויים שלוקחים את הציור הפיגורטיבי הקלאסי ומביאים אותו למחוזות עכשוויים – ביקורתיים ופוליטיים. מתחילת דרכה האמנותית התאפיינה אבו רומי בקול נועז הבוחן ומבקר את מעמד האישה במגזר הערבי. בציורים קודמים תיארה נשים בכיסויי פנים שונים, סצנות מחיי היום יום ובמקביל יצרה מטפחות שרקום בתוכן שיער נשי אמיתי. בציורים החדשים היא משלבת רישומי עפרון עם ציור שמן וכך נוצר פורטרט חצי צבעוני וחצי לבם, מעניין מאד, ונוגע ללב.
פתיחה: שישי 31.7 בשעה 10:00. גלריה גורדון, הפלך 6, תל אביב

"תומאס" תערוכת יחיד לערן וולקובסקי. אוצרת: מאיה במברגר
ערן וולקובסקי הוא אמן פורה במיוחד, כל תערוכה שלו גדושה בציורים וחושפת סגנונות ציור שונים. ייתכן שזה כרוך בעובדה שלצד עיסוקו האמנותי, וולקובסקי פועל כמעצב גרפי וכמאייר עבור עיתון "הארץ" – משהו מהתכונה האיורית עובר גם לציוריו גדולי הממדים. בתערוכה החדשה נמזגות יחד סצנות עירוניות שהוא רושם בעת שיטוטיו, לצד סצנות פנטסטיות השואבות השראה מספרים וקומיקס. על שום כך נקראת התערוכה "תומאס" – כיוון שהוא משלב בציורים דמויות מהסדרה המצוירת "תומאס הקטר וחברים", ושואב השראה מדמותו הפרפורמטיבית של פליקס קרול מספרו של תומאס מאן "וידויו של מאחז-עיניים" (1955). בכל אופן, אם להסתמך על ניסיון העבר, צפויה למבקר בתערוכה חוויה צבעונית וגדושה. 
פתיחה: חמישי, 30.7 בשעה 20:00. גלריה רו-ארט, שביל המרץ 3, בניין 8, תל אביב. אירוע פייסבוק

מקומות אחרונים בקורסי הקיץ שלנו
קורסי הקיץ שלנו כבר הפכו לשם דבר, והם נתפרים במיוחד ביחס לתערוכות והאירועים של התקופה הקרובה. לאור הביקוש פתחנו קבוצה נוספת בימי חמישי בבוקר ונותרו מקומות מועטים בקבוצה של יום שישי.
לפרטים נוספים בקישור
להרשמה: יעל בן ארי infotalkingart@gmail.com 054-8087082

שי-לי הורודי,

שי-לי הורודי, פרט מתוך ציור קיר, גלריה דביר, תל אביב

 

דנה גרייס ווינדזור

זיכרון וחשיפה, המלצות הסופ"ש 12-14.12

זיכרון הוא דבר מתעתע, הוא מעלה לפני השטח פרטים מסוימים – חשובים יותר או פחות, ובו זמנית מסתיר מאיתנו דברים אחרים. מעניין תמיד להתבונן ולחשוב מה אנחנו בוחרים לזכור ומה אנחנו בוחרים לשכוח. אולי אפילו יותר מעניין – מה בוחרים להזכיר לנו ומה בוחרים במכוון או שלא במכוון להשכיח מאיתנו ולהחביא בנבכי ההיסטוריה שנכנסת לקאנון. ובכן, כל התערוכות המומלצות של השבוע עוסקות בנושאים אלה, בזיכרון ושכחה, חשיפה והסתרה.
בגלריה דביר, תערוכת זיכרון נוגעת ללב לאמן הקובני-אמריקאי פליקס גונזלס טורס שהגיב בזמן אמת למגפת האיידס ואז נספה בה בעצמו; בגלריה מקום לאמנות תערוכה בשיתוף אספן האמנות בנו כלב במלאת 30 שנה למותה של אביבה אורי, אשר בוחנת במבט לאחור את עבודתה של אמנית חשובה זו; במוזיאון בת ים תושק עבודתו החדשה של ניסן אלמוג שיצר שביל שעובר בין אתרים משמעותיים בנוף העירוני של בת ים שנשכחו והושכחו במהלך השנים; ובפינת הבונוס שתי תערוכות שמבקשות לשבור את מערכת היחסים הפסיבית שבין אמן לצופה ומבקשות לערב את הקהל בתהליך היצירה עצמו.
שיהיה סופ"ש בלתי נשכח!
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

בין השמשות. המלצות הסופ"ש 27-29.10


מרב סודאי, גלריה P8

את סוף החגים שלי ביליתי באיסטנבול, עיר שאני אוהבת במיוחד, בעיקר מאז הביקור שלי בביאנלה שנערכה שם בשנת 2015. הפעם שילבתי עבודת הכנה לקראת סיור אמנות שיצא לאיסטנבול בביאנלה הקרובה, וגם חופשה קצרה. פגשתי אמנים מקומיים, ביקרתי בסטודיאות שלהם, בפתיחות של תערוכות ובגלריות. זו תקופה של שינוי בטורקיה, השלטון הולך ונהיה קשוח וממדר, ולא מפתיע שאין כמעט תמיכה שלו במוסדות האמנות (נוכחתי לגלות שרובם ככולם ממומנים ומנוהלים על ידי המשפחות העשירות בעיר). כמו תמיד, הבנתי שהאנשים, אלה שנמצאים רחוק רחוק "מתחת" לשלטונות, רוצים את ההפך: חיים של שלום, של אחווה ושיתוף; וכך גם האמנים המקומיים אשר נאבקים, להמשיך להשמיע את קולם, להעז לבקר ולהעלות שאלות הנוגעות בתרבות ובמורשת הטורקית ובמצב שלה כיום לאור השינויים הפוליטיים. אלה מפגשים מחזקים, אשר גורמים לי להאמין שהאמנות יכולה לעשות שינוי, ובטח לגשר על מרחקים לא אמתיים שנסללים על ידי בעלי הכוח.
כאן בארץ אנחנו חוזרים לשגרת תערוכות ובסוף השבוע הקרוב אנחנו בסימן מעברים, מחושך לאור, מישראל לחו"ל, מאסתטיקה לאתיקה, ממנוכר לקולקטיבי ועוד. להלן ההמלצות שלי.

להמשיך לקרוא