ארכיון תגיות: תומר רוזנטל

מה לראות בביאנלה לרישום בירושלים

כתיבת תגובה

אם יסלחו לנו על הסטריאוטיפ, הביאנלה לרישום היא אירוע אמנות ירושלמי מאוד. לקחת מדיום ותיק ובעל מוניטין מיושן ורציני, לעדכן אותו ולטעון בו רלבנטיות עכשווית, כל זאת מבלי לשכוח את המסורת – אין כמו הסצינה הירושלמית כדי לעשות את זה. כמובן שאם אפשר לעשות זאת בחללי אמנות מגוונים ומרשימים בהם נוכחת ההיסטוריה המסוכסכת של העיר המיוחדת הזו – מה טוב. כמו תמיד באירוע הזה, לא מסתפקים בפחם על נייר והפרשנות למונח "רישום" היא רחבה כמעט כמו מספר האמנים המשתתפים.

זוהי הפעם השמינית בה מתרחשת הביאנלה לרישום, ועם הזמן המוטיבציה רק עולה – יותר משבעים אמנים, על פני שישה חללי אמנות שהם מגוונים ושונים מאוד, אבל גם נמצאים כולם במרחק הליכה נוח ולכן אידאלי ליום אמנות ירושלמי מהנה ומרתק.

אנחנו כאן כדי לעשות קצת סדר ולשים את הזרקור על הדברים שעניינו אותנו במיוחד, אך כמו תמיד אנחנו מעודדים אתכם להיכנס לאתר הביאנלה ולבחור בעצמכם מתוך ההיצע העשיר.

כל התערוכות פתוחות ומוצגות עד 25.2.2023

שיהיה סוף שבוע נעים וחמים,
שני ורנר וצוות Talking Art

אבי סבח ומיכל סופיה טוביאס, מתוך תערוכה בבית האמנים, ירושלים. צילום: אלעד שריג

'יותר מאחד', תערוכה קבוצתית בבית האמנים ירושלים. אוצרת: אירית הדר

התערוכה המרכזית של הביאנלה נושאת את שמה 'יותר מאחד' שמתייחס לנושא שנבחר לה השנה – רישומים שאינם עומדים בפני עצמם, אלא הם חלק מסדרה או מקבץ. הפעם חיפשה אירית הדר – האוצרת הראשית של הביאנלה, לא את המופעים היחידאיים של הברקה רישומית, אלא את המהלך הכולל, את הסיפור ואת האבולוציה של הרישום. כמובן שמדיום הרישום, כמדיום מהיר יחסית, הוא אידאלי לסוג כזה של חשיבה סדרתית ולכן ניתן למצוא כאן כמה מקבצי עבודות אפקטיביים ונוגעים ללב. למשל עבודתם המשותפת של מיכל סופיה טוביאס ואבי סבח שמשלבת בין רישומים של שניהם לבין מערכי גרמי השמיים המחוררים בקיר שהם חלק מהפרקטיקה האמנותית של טוביאס; או סדרת הרישומים הצבעוניים של דוד דובשני שנוצרו בהשראת הדפסים אירופאים מהמאה ה 17 של מלחמות דת וכיבוש אמריקה. נקודת פתיחה חזקה לביאנלה.
רשימת האמנים המלאה ועוד מידע באתר​

בית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים, שעות פתיחה: שני-חמישי 10:00-18:00; שבת 11:00-14:00, ראשון ושישי סגור

'חושך זה וזה', תערוכה קבוצתית בגלריית המפעל. אוצר: מידד אליהו

אם קישרנו בין רישום לבין הפחם השחור, הרי שאפלה אינה זרה לעוסקים ברישום. נוכל גם להיות מעט פילוסופיים ואפילו פואטיים, ולומר שנקודת ההתחלה של הרישום היא האפלה. זוהי גם נקודת המוצא ממנה יצר מידד אליהו את התערוכה בגלריה המפעל. התערוכה שאצר אליהו נוגעת לרגע טראומתי בתולדות הבניין עצמו בו מתרחשת התערוכה – הרגע בו ננטש מיושביו בעקבות המלחמה ב1948. נקודת הפתיחה הזו ממלאת את חלל הגלריה שהיה פעם בית מגורים, ברוחות העבר בדמות דיוקנאות מלחמה, סצינות הרס ובניה ומסכות גרוטסקיות. בירושלים, ובישראל בכלל, איפה שתחפור קצת תגלה את שייריו של עבר סבוך שאת משקעיו אנו חווים עד ימינו אנו. התערוכה הזו מבקשת מאיתנו להישיר מבט אל האפלה ואלי כך למצוא את הדרך אל האור.
בהשתתפות: אורית אדר בכר, רעיה ברוקנטל, אילנה חמאוי, מיכל לזרוביץ, נטע ליבר שפר, ראובן קופרמן

גלריה המפעל, רחוב המערביים 3, ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 11:00-00:00, שישי 10:00-16:00, שבת סגור

‘ליל חלום', תערוכה קבוצתית בגלריה ברבור. אוצרוּת: אברהם קריצמן ורעות ישעיהו

אפלה אחרת היא זו של הלילה והשינה שמגיעה איתו. החלום הוא המקור הראשון והזמין ביותר לדימויים פנטסטיים ומשונים בחיי היומיום שלנו ותנועות אמנות רבות (כמו הדאדא והסוריאליזם למשל) העלו על נס את החלום כמקור אותנטי של חיבור אל התת מודע ואל הווייתו האמיתית של האדם ללא הגבולות של החיים הערים. כמובן שגם הפסיכולוגיה המודרנית מבית מדרשו של פרויד יוצאת מנקודת הנחה כי הדימויים שנגלים אלינו בחלום הם בעלי משמעות סימבולית שמתוך הניתוח שלהם ניתן להגיע לפריצות דרך נפשיות. מתוך הטשטוש שבין הממשי לחלומי יוצאים הדימויים שבתערוכה הזו. כמו בחלום, העולם שנגלה בהם הוא מוכר – אבל אחר, ומאוד מפתה לנסות לחלץ ממנו משמעויות עמוקות. אך לפני שצוללים לניתוחים כאלה ואחרים, אפשר גם פשוט לתת לו לסחוף אותנו ולראות לאן נגיע.

בהשתתפות: טמיר חן, רון חן, טליה ישראלי, גבריאלה קליין, רחל רבינוביץ

גלריה ברבור, הסורג 2, ירושלים. שעות פתיחה: שני-חמישי 16:00-20:00, שישי 11:00-14:00, שבת וראשון סגור

'רישום ברצף', תערוכה קבוצתית בסדנת ההדפס. אוצר: אריק קילמניק

הקשר בין רישום להדפס הוא מובהק וארוך שנים. למעשה ניתן לומר שמטרתו הראשונה של ההדפס היא להפוך את הרישום מאירוע יחיד חד פעמי, לאובייקט שניתן לשכפל ולהפיץ. לעתים קרובות, לעין הבלתי מיומנת ניתן להתבלבל בין רישום ישיר לבין תוצריו של מכבש הדפוס. אם כבר הגדרנו את הביאנלה לרישום כאירוע ירושלמי מאוד, הרי שסדנת ההדפס היא מוסד ירושלמי מובהק. בית אבן מרשים השוכן בצומת שבין מזרח העיר הערבית, מאה שערים החרדית ומערב העיר. בתוך כתליה העבים של הסדנא עוסקים אנשי מקצוע מיומנים בטכניקות שחלקן בנות מאות שנים ומתוך המסורת והוירטואוזיות הטכנית מקפידים שלא ליפול לתוך מלכודות של נוסטלגיה מתקתקה ולא שוכחים לחבר את העשייה להוויה העדכנית והרוטטת של הזמן והמקום בהם הם פועלים. בנוסף לסדנאות המאובזרות, התחדשו כאן בחללי תצוגה מוקפדים ונעימים והתערוכה המוצגת כעת מוקדשת לנושא שגם הוא משותף להדפס ולנושא הביאנלה – סדרתיות ורצף.
מידע נוסף באתר​

בהשתתפות: דיויד אייזקס, יעל בוברמן־אטאס, מיה בלוך, מיכל בקי, אפרת גל־נור, רותי דה פריס, נועה הגלעדי, יונתן הירשפלד, מיכאל רורברגר, עתליה שחר

סדנת ההדפס ירושלים, רחוב שבטי ישראל 38 (פינת הנביאים), ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 15:00-08:00, בימי שישי בתיאום מראש, שבת סגור

נועה הגלעדי, מתוך התערוכה בסדנת ההדפס

נועה הגלעדי, מתוך התערוכה בסדנת ההדפס

מבט אל המופשט. המלצות הסופ"ש. 1-3.9

כתיבת תגובה

השבוע התקבצו להן כמה וכמה תערוכות שמתרחקות מהדימוי האמנותי לכיוון המופשט. לא פשוט לעשות אמנות מופשטת טובה, אולי דווקא בגלל שלכאורה זה נראה כל כך קל – כאילו סתם אסופה של כתמים לא ברורים זה לצד זה. אך בדיוק בגלל זה כדי לעשות את זה טוב צריך לדייק וכשהיצירה טובה הקהל יודע זאת, גם אם הוא לא מבין עד הסוף מה הוא רואה. תערוכות השבוע מציגות גישות שונות לאמנות מופשטת והמשותף לכולן הוא – כולן עושות זאת מצויין.

בגלריה חזי כהן תערוכה של הצייר האגדי אביגדור סטימצקי; בגלריה פי8 תערוכה שנותנת לנייר את הכבוד המגיע לו; הצלם המוערך אורי גרשט מציג שתי תערוכות מקבילות בשני חללי אמנות מכובדים. ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה בלונדון הבוחנת מה קרה לצילום בעידן העכשווי.

סוף שבוע נעים ונחיתה רכה לשנת הלימודים,
שני ורנר וצוות Talking Art

אביגדור סטימצקי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה חזי כהן

תערוכת יחיד של אביגדור סטימצקי

השם אביגדור סטימצקי הוא כמעט מילה נרדפת לאמנות ישראלית. האמן המיתולוגי הזה הספיק ללמוד בבצלאל בגלגוליו הראשונים ולפרוש ממנו בעקבות שמרנות המוסד, להיות צייר מצליח ולהציג בתערוכות רבות ולהיות מורה משפיע שהקים דורות של תלמידים. בתוך ההצלחה הזו גם הקים את קבוצת 'אופקים חדשים' האגדית ולהפוך להיות משפיע עוד יותר על הצורה בה התעצבה האמנות הישראלית בעשורים שאחר כך. במבט על מסלול חייו של סטימצקי נראה שסוד כוחו טמון במרדנות שלו ובנכונות שלו להשתנות, גם בשיא ההצלחה, גם בגיל מבוגר. הגמישות הזו הופכת אותו לאמן שהוא לא רק שורה בספר ההיסטוריה של האמנות – אלא אמן שאפשר להנות מעבודתו ולהתרגש ממנה עד היום. התערוכה שלו בגלריה חזי כהן היא עוד דוגמא לדרך בה מתעקשים בגלריה הזו על הרלבנטיות של אבות המזון של האמנות המקומית.

אירוע פתיחה: יום שישי, 2.9, 10:00,  גלריה חזי כהן, לילינבלום 33, תל אביב. אירוע פייסבוק 

'אמן החול', תערוכה קבוצתית. אוצרים: יונתן צופי ורון חן

לעומת הציור בשמן על בד, שהוא בעל גוף, עמיד ומחזיק לאורך זמן, הרישום על נייר עדין ושברירי יותר. יונתן צופי הוא אמן שעושה שימוש יצירתי בנייר ובמצע הציורי עליו הוא עובד – הוא מעוות אותו, משנה את אופיו החומרי או יוצר אשליות רישומיות הגורמות לנייר להיראות כמו משהו אחר. בתערוכה שאצר בגלריה פי8 הוא מכנס אמניות ואמנים ששותפים למבט היצירתי שלו על הנייר. האמנים המשתתפים בתערוכה לא בורחים מהאופי בר החלוף של הנייר, להפך – הם חוגגים אותו ונותנים לו את הכבוד המגיע לו. כך נוצרת הקבלה בין הנייר לבין הגוף האנושי עצמו שהוא שברירי ובר חלוף וסופו להתכלות. גם שם התערוכה 'אמן החול' שולח אותנו לחשוב על חריטת ציור על החול הרטוב בחוף הים או בניית ארמון רק כדי שגל ישטוף אותו ויעלים אותו ברגע הבא. תערוכה עדינה ומעוררת מחשבה.

בהשתתפות: אבי סבח, בועז ברקני, טליה קינן, יונתן צופי, מיה פרי, נטעלי שלוסר, נרקיס ויזל, רון חן, שחר יהלום, תומר רוזנטל.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 1.9, 20:00, גלריה פי8, הפטיש ,1 תל אביב. אירוע פייסבוק

שתי תערוכות יחיד של אורי גרשט

לצלם המוערך אורי גרשט יש דרך משלו לגשת ליצירה של מופשט – על ידי הרס הדימוי. גרשט נודע בזכות עבודות צילום ו-וידאו בהן הוא מתעד בהילוך איטי סצינות של פרחים וירקות מתפוצצים. הפיצוץ הופך את הדימוי הסטטי והמוכר לאירוע מופשט מפתיע ומרגש. המבט הרענן הזה על ההיסטוריה של הטבע הדומם קנתה לגרשט הצלחה והערכה רבה בארץ ובעולם. אפשר ללמוד משהו על ההצלחה וההערכה הזו משתי התערוכות שנפתחות לו במקביל בסוף השבוע הקרוב בשני חללי אמנות נחשבים. בגלריה נגא בתל אביב יציג גרשט עבודות בסגנון המוכר שלו של פרחים מתפוצצים וירקות ירויים. לעומת זאת במוזיאון וילפריד הצפוני יציג גרשט גוף עבודות וידאו שנוצר במיוחד לתערוכה בשיתוף פעולה עם אמנית 'איקבנה', הלא הוא הסידור היפני המסורתי. סידורי הפרחים מורכבים מאירוסים שפורחים רק ימים ספורים בשנה וגרשט לוכד אותם בהשתקפות במים וכך ממשיך את העיסוק שלו ביופי שנובע דווקא מתוך זמניות והרס. אנחנו ממליצים לתפוס את שתי התערוכות וכך לחוות את החוויה במלואה.

אירוע פתיחה בגלריה נגא: יום חמישי, 1.9, 20:00, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב.
אירוע פתיחה במוזיאון וילפריד: שבת, 3.9, 18:00, מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע. אירוע פייסבוק מוזיאון וילפריד

המלצת הלוקאל – לונדון

'How to Win at Photography', תערוכת צילום קבוצתית

על הקצה השני של הספקטרום ממופשט לירי ומהורהר, נמצאת תערוכת הצילום הפראית הזו בלונדון. יותר משזו תערוכת צילום זו אולי תערוכה *על* צילום ועל הטלטלות שהמדיום הזה עובר בעידן הנוכחי בו יש לכל אחד מאיתנו מצלמה בכיס. התערוכה מציגה עבודות של שלושים אמנים מרחבי העולם שבוחנים את מערכת היחסים בין צילום קלאסי, העולם עשיר הדימויים בו אנחנו חיים כיום ומשחקיות.

התערוכה מוצגת עד 25.9, The Photographers' Gallery 16 – 18 Ramillies St, London

פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון ורוצים לסייר איתנו? יש לנו סיורים פתוחים מרתקים ומהנים בתקופת החגים. מגיעים במועד אחר? נשמח לארגן לכם סיור פרטי!
הכנסו לקישור ובחרו מועד לסיור 

טליה קינן, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה פי8