ארכיון תגיות: אבי סבח

לכבוד החג – תערוכות שפספסנו. המלצות הסופ"ש 7-9.4

כתיבת תגובה

בהמלצות הסופ"ש שלנו אנחנו ממליצים בכל שבוע על שלוש או מקסימום ארבע תערוכות שנפתחות באותו סופ"ש. אין פלא אם כן שלפעמים אנחנו נאלצים לוותר על תערוכות, גם אם הן נראות ממש מבטיחות. סוף שבוע של חג נטול פתיחות חדשות הוא הזדמנות טובה לקצת השלמת פערים והמלצות על תערוכות שממש לא כדאי לפספס. בונוס – רובן מחוץ לעיר, כך שיכולות בקלות להפוך לתחנות בטיולי חול המועד.

מכולנו בצוות Talking Art, אנחנו מאחלים לכם ולמשפחותיכם חג אביב שמח ושנצא כולנו לחירות מחשבתית, יצירתית ואמנותית.

סוף שבוע נעים ואביבי,
שני ורנר וצוות Talking Art

'קפיצת הדרך', תערוכה קבוצתית. אוצרות: שיר מלר-ימגוצ'י, שלומית ברויר

בשנתיים האחרונות, חממות מפעל הפיס לאמנות הפכו ל"באז וורד" של עולם האמנות המקומי, עם חממה שצצה תחת כל עץ רענן. אנחנו חלילה לא מתלוננים, התוצאה היא בדרך כלל הזרקה של כספים נחוצים למוסדות אמנות מצויינים ואסופות של אמנים שהעבודה והמסגרת המשותפות עשו להם רק טוב.
זה לא סוד שאנחנו אוהבים את מוזיאון וילפריד הצפוני. השילוב בין אוסף אסייתי מרשים, אוצרות יצירתית ומיקום אסטרטגי עושים את שלהם. קבוצת האמניות והאמנים שפעלו תחת החממה במוזיאון, מתייחסים כל אחד ואחת בדרכו למונח הטעון "מזרח" – על הציר שבין הרחוק והקרוב. כל הסיבות שמנינו כאן הן ללא ספק סיבה טובה לטיול אביבי צפונה.

בהשתתפות: עדן אורבך עפרת, שהד זועבי, אליאב ליבוביץ', ורד נסים, יערה צח
מוזיאון וילפריד, קיבוץ הזורע. שעות פתיחה: שני-שישי (מלבד שלישי): 9:00-14:00, שלישי: 12:00-17:00, שבתות וחגים: 10:00-14:00. ימי ראשון לביקור קבוצות בתיאום מראש
פרטים נוספים באתר התערוכה

'עין', תערוכה זוגית של אבי סבח ומאשה זוסמן. אוצרות: רעות ישעיהו וליטל מרקוס מורין

גלריה ברבור הירושלמית היא אחת הגלריות השיתופיות הוותיקות ביותר בארץ, אם לא הוותיקה שבהן. הצוות של הגלריה כיום הוא "הדור" השלישי או אפילו הרביעי של אמנים שמפעילים את הגלריה. זאת מאז שיסדו אותה קבוצה של כמה בוגרי בצלאל במבנה של גן ילדים נטוש בשכונת נחלאות. מאז אותו מבנה ובעקבות התנגשויות למיניהן עם הממסד העירוני והפוליטי, הספיקה הגלריה לנדוד ברחבי העיר, כשלאחרונה נדמה היה שכל שנה או אפילו כל כמה חודשים היא עוברת לחלל חדש. כעת, במה שאנחנו מקווים שהוא הגעה למנוחה ונחלה כלשהי, מצאה הגלריה את מקומה על חורבותיו של בנק במיקום האסטרטגי של כיכר ציון. מרגש במיוחד שהתערוכה החונכת את החלל היא של שניים מהמייסדים המקוריים של הגלריה שחוזרים אליה, הפעם כאמנים אורחים.

גלריה ברבור, רחוב הרברט סמואל 2, כיכר ציון, ירושלים. שעות פתיחה: שני-חמישי: 16:00-20:00, שישי: 11:00-14:00
פרטים נוספים בעמוד הגלריה בפייסבוק

'חור תולעת', תערוכת יחיד של רותי דה פריס. אוצרת: מוניקה לביא

אין מה להגיד, רותי דה פריס יודעת להרים תערוכות. מעבר לכישרון האמנותי המובהק שלה (בזכותו התקבלה השבוע לנבחרת שהות האמן היוקרתית של ארטפורט – מזל טוב!) דה פריס פשוט מצליחה פעם אחר פעם וממש מתחילת הקריירה שלה, ליצור תערוכות שהן ספקטקל במובן הטוב ביותר של המילה. התערוכה החדשה שלה במוזיאון נחום גוטמן היא כזו שהלסת פשוט נשמטת בכניסה אליה. איזו התפוצצות של צבע ופרטים, כל סנטימטר רבוע בחלל קיבל תשומת לב קפדנית והתחושה היא באמת, כשמה של התערוכה, של נפילה לחור תולעת אל תוך מוחה הקודח של האמנית. תערוכת חובה.

מוזיאון נחום גוטמן, שמעון רוקח 21, נווה צדק, תל אביב. שעות פתיחה: שני-חמישי: 10:00-16:00, שישי: 10:00-14:00, שבת: 10:00-15:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

תערוכות יחיד של אסף הינדן ונאהד אבו אלהיגא חמזה במרכז לאמנות עכשווית ברמלה. אוצרת: ד"ר סמדר שפי

העיר רמלה היא מסוג המקומות שאפשר לומר עליהם – כל כך קרוב, אבל כל כך רחוק. במרחק של כחצי שעה נסיעה מתל אביב בשעה לא פקוקה, אפשר היה כמעט לחשוב עליה כעל פרבר תל אביבי ועדיין לעתים נדמה שמדובר בארץ אחרת. היסטוריה סבוכה בת מאות רבות של שנים, הווה טעון, הזנחה עכשווית לעומת עבר מפואר – ניתן לומר כי הסיפור של רמלה הוא הסיפור של ישראל כולה. אל תוך הקלחת המבעבעת הזו נכנסה האוצרת  ד"ר סמדר שפי עם המרכז לאמנות עכשווית שיסדה בעיר לפני מספר שנים. המרכז מצטיין בתצוגה של אמנות שחוגגת את ההיסטוריה, אך לא מתעלמת מסערות ההווה. שתי התערוכות המוצגות שם כעת נוגעות – משני קצוות שונים מאוד, בנושאים של בית, עקירה ונדודים. נושאים שאין במקומותינו מי שלא מזדהה איתם, בדרכו שלו.

המרכז לאמנות עכשווית, שדרות הרצל 112 רמלה. שעות פעילות: ראשון – חמישי: 9:30-15:30

פרטים נוספים באתר התערוכה

המלצת הלוקאלז –

מרכז גילברט וג'ורג' בלונדון

צמד האמנים הבריטים גילברט וג'ורג' קנו לעצמם שם בזכות האמנות הפרובוקטיבית והנועזת שלהם שנפרשת על פני מגוון רחב ומפתיע של מדיומים אמנותיים. מיצג, וידאו, פיסול ואפילו ויטראז' – גילברט וג'ורג' לא מוותרים על אף אמצעי בכדי לעסוק בזהות, זוגיות, מגדר ופוליטיקה והכל באמצעות סגנון גרפי מובחן ומזוהה. כעת פותח הזוג האיקוני מרכז אמנות שלם המוקדש ליצירתם בסטודיו ההיסטורי שלהם בבריק ליין. אפשר להיות בטוחים שיהיה גלאם מתוחכם.

כתובת: The Gilbert & George Centre, 5a Heneage Street, London E1 5LJ, שעות פתיחה: שישי-ראשון: 10:00-17:00

פרטים נוספים באתר המרכז

מגיעים ללונדון ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור בטייט מודרן? הכנסו לקישור ובחרו סיור

מה לראות בביאנלה לרישום בירושלים

כתיבת תגובה

אם יסלחו לנו על הסטריאוטיפ, הביאנלה לרישום היא אירוע אמנות ירושלמי מאוד. לקחת מדיום ותיק ובעל מוניטין מיושן ורציני, לעדכן אותו ולטעון בו רלבנטיות עכשווית, כל זאת מבלי לשכוח את המסורת – אין כמו הסצינה הירושלמית כדי לעשות את זה. כמובן שאם אפשר לעשות זאת בחללי אמנות מגוונים ומרשימים בהם נוכחת ההיסטוריה המסוכסכת של העיר המיוחדת הזו – מה טוב. כמו תמיד באירוע הזה, לא מסתפקים בפחם על נייר והפרשנות למונח "רישום" היא רחבה כמעט כמו מספר האמנים המשתתפים.

זוהי הפעם השמינית בה מתרחשת הביאנלה לרישום, ועם הזמן המוטיבציה רק עולה – יותר משבעים אמנים, על פני שישה חללי אמנות שהם מגוונים ושונים מאוד, אבל גם נמצאים כולם במרחק הליכה נוח ולכן אידאלי ליום אמנות ירושלמי מהנה ומרתק.

אנחנו כאן כדי לעשות קצת סדר ולשים את הזרקור על הדברים שעניינו אותנו במיוחד, אך כמו תמיד אנחנו מעודדים אתכם להיכנס לאתר הביאנלה ולבחור בעצמכם מתוך ההיצע העשיר.

כל התערוכות פתוחות ומוצגות עד 25.2.2023

שיהיה סוף שבוע נעים וחמים,
שני ורנר וצוות Talking Art

אבי סבח ומיכל סופיה טוביאס, מתוך תערוכה בבית האמנים, ירושלים. צילום: אלעד שריג

'יותר מאחד', תערוכה קבוצתית בבית האמנים ירושלים. אוצרת: אירית הדר

התערוכה המרכזית של הביאנלה נושאת את שמה 'יותר מאחד' שמתייחס לנושא שנבחר לה השנה – רישומים שאינם עומדים בפני עצמם, אלא הם חלק מסדרה או מקבץ. הפעם חיפשה אירית הדר – האוצרת הראשית של הביאנלה, לא את המופעים היחידאיים של הברקה רישומית, אלא את המהלך הכולל, את הסיפור ואת האבולוציה של הרישום. כמובן שמדיום הרישום, כמדיום מהיר יחסית, הוא אידאלי לסוג כזה של חשיבה סדרתית ולכן ניתן למצוא כאן כמה מקבצי עבודות אפקטיביים ונוגעים ללב. למשל עבודתם המשותפת של מיכל סופיה טוביאס ואבי סבח שמשלבת בין רישומים של שניהם לבין מערכי גרמי השמיים המחוררים בקיר שהם חלק מהפרקטיקה האמנותית של טוביאס; או סדרת הרישומים הצבעוניים של דוד דובשני שנוצרו בהשראת הדפסים אירופאים מהמאה ה 17 של מלחמות דת וכיבוש אמריקה. נקודת פתיחה חזקה לביאנלה.
רשימת האמנים המלאה ועוד מידע באתר​

בית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים, שעות פתיחה: שני-חמישי 10:00-18:00; שבת 11:00-14:00, ראשון ושישי סגור

'חושך זה וזה', תערוכה קבוצתית בגלריית המפעל. אוצר: מידד אליהו

אם קישרנו בין רישום לבין הפחם השחור, הרי שאפלה אינה זרה לעוסקים ברישום. נוכל גם להיות מעט פילוסופיים ואפילו פואטיים, ולומר שנקודת ההתחלה של הרישום היא האפלה. זוהי גם נקודת המוצא ממנה יצר מידד אליהו את התערוכה בגלריה המפעל. התערוכה שאצר אליהו נוגעת לרגע טראומתי בתולדות הבניין עצמו בו מתרחשת התערוכה – הרגע בו ננטש מיושביו בעקבות המלחמה ב1948. נקודת הפתיחה הזו ממלאת את חלל הגלריה שהיה פעם בית מגורים, ברוחות העבר בדמות דיוקנאות מלחמה, סצינות הרס ובניה ומסכות גרוטסקיות. בירושלים, ובישראל בכלל, איפה שתחפור קצת תגלה את שייריו של עבר סבוך שאת משקעיו אנו חווים עד ימינו אנו. התערוכה הזו מבקשת מאיתנו להישיר מבט אל האפלה ואלי כך למצוא את הדרך אל האור.
בהשתתפות: אורית אדר בכר, רעיה ברוקנטל, אילנה חמאוי, מיכל לזרוביץ, נטע ליבר שפר, ראובן קופרמן

גלריה המפעל, רחוב המערביים 3, ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 11:00-00:00, שישי 10:00-16:00, שבת סגור

‘ליל חלום', תערוכה קבוצתית בגלריה ברבור. אוצרוּת: אברהם קריצמן ורעות ישעיהו

אפלה אחרת היא זו של הלילה והשינה שמגיעה איתו. החלום הוא המקור הראשון והזמין ביותר לדימויים פנטסטיים ומשונים בחיי היומיום שלנו ותנועות אמנות רבות (כמו הדאדא והסוריאליזם למשל) העלו על נס את החלום כמקור אותנטי של חיבור אל התת מודע ואל הווייתו האמיתית של האדם ללא הגבולות של החיים הערים. כמובן שגם הפסיכולוגיה המודרנית מבית מדרשו של פרויד יוצאת מנקודת הנחה כי הדימויים שנגלים אלינו בחלום הם בעלי משמעות סימבולית שמתוך הניתוח שלהם ניתן להגיע לפריצות דרך נפשיות. מתוך הטשטוש שבין הממשי לחלומי יוצאים הדימויים שבתערוכה הזו. כמו בחלום, העולם שנגלה בהם הוא מוכר – אבל אחר, ומאוד מפתה לנסות לחלץ ממנו משמעויות עמוקות. אך לפני שצוללים לניתוחים כאלה ואחרים, אפשר גם פשוט לתת לו לסחוף אותנו ולראות לאן נגיע.

בהשתתפות: טמיר חן, רון חן, טליה ישראלי, גבריאלה קליין, רחל רבינוביץ

גלריה ברבור, הסורג 2, ירושלים. שעות פתיחה: שני-חמישי 16:00-20:00, שישי 11:00-14:00, שבת וראשון סגור

'רישום ברצף', תערוכה קבוצתית בסדנת ההדפס. אוצר: אריק קילמניק

הקשר בין רישום להדפס הוא מובהק וארוך שנים. למעשה ניתן לומר שמטרתו הראשונה של ההדפס היא להפוך את הרישום מאירוע יחיד חד פעמי, לאובייקט שניתן לשכפל ולהפיץ. לעתים קרובות, לעין הבלתי מיומנת ניתן להתבלבל בין רישום ישיר לבין תוצריו של מכבש הדפוס. אם כבר הגדרנו את הביאנלה לרישום כאירוע ירושלמי מאוד, הרי שסדנת ההדפס היא מוסד ירושלמי מובהק. בית אבן מרשים השוכן בצומת שבין מזרח העיר הערבית, מאה שערים החרדית ומערב העיר. בתוך כתליה העבים של הסדנא עוסקים אנשי מקצוע מיומנים בטכניקות שחלקן בנות מאות שנים ומתוך המסורת והוירטואוזיות הטכנית מקפידים שלא ליפול לתוך מלכודות של נוסטלגיה מתקתקה ולא שוכחים לחבר את העשייה להוויה העדכנית והרוטטת של הזמן והמקום בהם הם פועלים. בנוסף לסדנאות המאובזרות, התחדשו כאן בחללי תצוגה מוקפדים ונעימים והתערוכה המוצגת כעת מוקדשת לנושא שגם הוא משותף להדפס ולנושא הביאנלה – סדרתיות ורצף.
מידע נוסף באתר​

בהשתתפות: דיויד אייזקס, יעל בוברמן־אטאס, מיה בלוך, מיכל בקי, אפרת גל־נור, רותי דה פריס, נועה הגלעדי, יונתן הירשפלד, מיכאל רורברגר, עתליה שחר

סדנת ההדפס ירושלים, רחוב שבטי ישראל 38 (פינת הנביאים), ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 15:00-08:00, בימי שישי בתיאום מראש, שבת סגור

נועה הגלעדי, מתוך התערוכה בסדנת ההדפס

נועה הגלעדי, מתוך התערוכה בסדנת ההדפס

האישי הוא הפוליטי. המלצות הסופ"ש. 15-17.9

כתיבת תגובה

החיים שלנו נעים תמיד על הציר שבין המקום האישי – שבו אנחנו לבד עם עצמנו, לבין המקום הפוליטי, שעוד לפני שהוא קשור למפלגות, בחירות וכלכלה – הוא פשוט המקום שבו אנחנו פוגשים אחד את השני. תערוכות השבוע מצליחות לשלב בין הקטבים האלה באלגנטיות ועדינות. התוצאה היא אנושית מאוד ומעוררת הזדהות.

במרכז לאמנות עכשווית מתמודדת רות פתיר עם אובדן באמצעים דיגיטליים חדשניים; בגלריה כורש 14 מציגה האוצרת קבוצה אקלקטית של אמנים שהמשותף להם הוא טעמה האישי; בגלריה ברוורמן מזמינה אותנו אלנה צ'רטי שטיין לצלול אל תוך העולם שלה. ובהמלצת הלוקאלז – יריד צילום באמסטרדם.

שיהיה סוף שבוע אישי ואינטימי
שני ורנר וצוות Talking Art

אבי סבח, חגית גניני ואיציק עמיאל, מתוך 'אוסף פרטי – עבודות מאוסף ורד חד(א)ד', תערוכה קבוצתית בגלריה כורש 14, ירושלים

'אבא שלי בענן', תערוכת יחיד של רות פתיר. אוצרת: תמר מרגלית

החוויה הקשה של אובדן הורה היא בו בעת אישית ופרטית מאוד, אך גם אוניברסלית וכלל אנושית. האמנית רות פתיר היא מאסטרית של ממש בשילוב בין אינטימיות ואוניברסליות. פתיר צללה בשנים האחרונות לנבכי העולם הדיגיטלי ועושה בעבודתה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כגון סריקה תלת מימדית והנפשה בזמן אמת. כמו במעשה קסם, למרות שהעבודות הן דיגיטליות לחלוטין, פתיר מצליחה לצקת לתוכן נשמה וחום. בתערוכתה החדשה במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב מתמודדת פתיר עם האבל על מותו של אביה והיא עושה זאת שוב, באמצעים הדיגיטליים המתקדמים ביותר. בעולם שבו לאחר המוות נותרת פעמים רבות פרסונה אינטרנטית עשירה ברשתות וכאשר אפליקציות מציעות לנו "להחיות" תמונות ישנות של קרובנו המתים, מה המשמעות של פרידה? זו השאלה שעומדת בבסיסה של התערוכה. פתיר, בשיתוף עם האנימטור יונתן וסרמן ובעזרת בני משפחה עושה נסיון, שנועד מראש לכשלון, להחיות את אביה לעוד ריקוד משותף אחד אחרון.

באותו ערב תפתח במרכז גם תערוכת יחיד של מריון ברוך באוצרות נוח שטולץ וניקולה טרצי
אירוע פתיחה: יום חמישי, 15.9, 20:00, המרכז לאמנות עכשווית, צדוק הכהן 2א, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'אוסף פרטי – עבודות מאוסף ורד חד(א)ד', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ורד חד(א)ד

מעבר לכל התיאוריות הגדולות והתזות המחוכמות נמצא הטעם האישי של האוצר או האוצרת. אפשר אולי להגיד שאם האמן מתחיל מרצון ליצור משהו יש מאין, האוצר מגיע מהתשוקה לאסוף, לארגן ולתת צורה. לכן אנחנו אוהבים במיוחד תערוכות שמה שמחזיק אותן הוא האוצר או האוצרת שבמרכזם. גלריה כורש 14 בירושלים פתחה בתקופה האחרונה בסדרה של תערוכות כאלה. קודם היתה זו דביר שקד שאגדה אמנות שהיא אוהבת במיוחד לכדי תערוכה וכעת תורה של ורד חד(א)ד, מייסדת הגלריה. חד(א)ד היא דמות רבת זכויות וקילומטראז' בסצינת האמנות העצמאית בירושלים ומטבע הדברים האוסף הפרטי שלה עשיר בשילוב מרנין של אמנים ואמניות מהשורה הראשונה יחד עם שמות בלתי מוכרים. חד(א)ד משמשת כאן כמעין ציר מאחד ומקשר בין כל האמנים השונים מאוד האלה ואנחנו מוזמנים למצוא הקשרים בין העבודות שהם מעבר למובן מאליו.

בהשתתפות: מיכל אברהם, יעקוב אלוני, ניני אלפסה, ג'ובני ארנדאו, בצלאל, איציק ברגיל, שירה בר, יותם ברששת, מאיה גולד, חגית גניני, הילי לאו גרינפלד, נועה דוידוביץ, אילן וולוביץ, נעם ונקרט, מאשה זוסמן, אלי חורש, צבי טולקובסקי, נעמי טנהאוזר, יואב לבני, אנטונינה לייסינקו, רותם מנור, אבי נבו, דניאל נרינג, אבי סבח, שיר סבר, אורי זא"ב סגל, איציק עמיאל, עינת עריף-גלנטי, ניב פרידמן, רועי קופר, טליה קינן, מרב קמל, יוסף קריספל, רועי רוזן, יונתן רון, רומי, אנדראס שורדר, עיינה שני, צחי קולב

אירוע פתיחה: יום חמישי, 15.9, 19:30, גלריה כורש 14, רחוב כורש 14, כניסה ד', מפלס תחתון, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'Vivarium', תערוכת יחיד של אלנה צ'רטי שטיין

אנחנו עוקבים אחרי עבודתה של האמנית האיטלקיה-ישראלית אלנה צ'רטי שטיין עוד מהתואר השני שלה בבצלאל ומהתערוכה היפה שהציגה בגלריה פי8 עוד במהלכו. בתערוכה בפי8 שינתה צ'רטי שטיין לחלוטין את פני הגלריה והפכה אותה לסוג של נווה מדבר מוקף ציורי פרסקו על הקירות. בתערוכת הסיום שלה בתואר השני יצרה האמנית הצבת וידאו שנעה בין חזיונות  סמליים על האנושות לבין דימויים אינטימיים וחשופים. משהו בין נשיונל ג'אוגרפיק ליומן פרטי. כעת היא מציגה תערוכת יחיד ראשונה בגלריה ברוורמן המכובדת – ללא ספק קפיצת מדרגה משמעותית וחשובה בקריירה של האמנית הצעירה והמוצלחת הזו. התערוכה החדשה משלבת את נקודות החוזק של צ'רטי שטיין – יכולת טכנית וזיקה לטכנולוגיות יצירה עתיקות ויחד עם זאת רקע מחקרי שיוצר עולם שלם שעוטף את הצופה. גם כאן, חלל הגלריה עתיד להשתנות לקראת התערוכה והחוויה היא של צלילה אל תוך תת המודע של האמנית.

אירוע פתיחה: שבת, 17.9, 19:00, גלריה ברוורמן, רחוב אילת 33, תל אביב. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – אמסטרדם

'Unseen Photo Fair', יריד צילום

יריד שמוקדש כולו לצילום עכשווי. כבר דיברנו פה על האתגרים שניצבים מול מדיום הצילום בימים שבהם כולם צלמים, דיגיטציה גוברת ובינה מלאכותית שיוצרת דימויים. במקביל אנחנו רואים דור צעיר של אמנים שעוסקים בצילום ולא פוחדים להתמודד עם השאלות האלה בצורה יצירתית וישירה. פתיחה חזקה לעונת התערוכות האמסטרדמית. אם אתם בעיר התעלות בסופ"ש הקרוב, שווה להגיע.

חמישי-ראשון, 16-18.9, Westergas Amsterdam, Klönneplein 1, Amsterdam

פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בקישור

אלנה צ'רטי שטיין, מתוך 'Vivarium', תערוכת יחיד בגלריה ברוורמן, תל אביב. צילום: דניאל חנוך

מבט אל המופשט. המלצות הסופ"ש. 1-3.9

כתיבת תגובה

השבוע התקבצו להן כמה וכמה תערוכות שמתרחקות מהדימוי האמנותי לכיוון המופשט. לא פשוט לעשות אמנות מופשטת טובה, אולי דווקא בגלל שלכאורה זה נראה כל כך קל – כאילו סתם אסופה של כתמים לא ברורים זה לצד זה. אך בדיוק בגלל זה כדי לעשות את זה טוב צריך לדייק וכשהיצירה טובה הקהל יודע זאת, גם אם הוא לא מבין עד הסוף מה הוא רואה. תערוכות השבוע מציגות גישות שונות לאמנות מופשטת והמשותף לכולן הוא – כולן עושות זאת מצויין.

בגלריה חזי כהן תערוכה של הצייר האגדי אביגדור סטימצקי; בגלריה פי8 תערוכה שנותנת לנייר את הכבוד המגיע לו; הצלם המוערך אורי גרשט מציג שתי תערוכות מקבילות בשני חללי אמנות מכובדים. ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה בלונדון הבוחנת מה קרה לצילום בעידן העכשווי.

סוף שבוע נעים ונחיתה רכה לשנת הלימודים,
שני ורנר וצוות Talking Art

אביגדור סטימצקי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה חזי כהן

תערוכת יחיד של אביגדור סטימצקי

השם אביגדור סטימצקי הוא כמעט מילה נרדפת לאמנות ישראלית. האמן המיתולוגי הזה הספיק ללמוד בבצלאל בגלגוליו הראשונים ולפרוש ממנו בעקבות שמרנות המוסד, להיות צייר מצליח ולהציג בתערוכות רבות ולהיות מורה משפיע שהקים דורות של תלמידים. בתוך ההצלחה הזו גם הקים את קבוצת 'אופקים חדשים' האגדית ולהפוך להיות משפיע עוד יותר על הצורה בה התעצבה האמנות הישראלית בעשורים שאחר כך. במבט על מסלול חייו של סטימצקי נראה שסוד כוחו טמון במרדנות שלו ובנכונות שלו להשתנות, גם בשיא ההצלחה, גם בגיל מבוגר. הגמישות הזו הופכת אותו לאמן שהוא לא רק שורה בספר ההיסטוריה של האמנות – אלא אמן שאפשר להנות מעבודתו ולהתרגש ממנה עד היום. התערוכה שלו בגלריה חזי כהן היא עוד דוגמא לדרך בה מתעקשים בגלריה הזו על הרלבנטיות של אבות המזון של האמנות המקומית.

אירוע פתיחה: יום שישי, 2.9, 10:00,  גלריה חזי כהן, לילינבלום 33, תל אביב. אירוע פייסבוק 

'אמן החול', תערוכה קבוצתית. אוצרים: יונתן צופי ורון חן

לעומת הציור בשמן על בד, שהוא בעל גוף, עמיד ומחזיק לאורך זמן, הרישום על נייר עדין ושברירי יותר. יונתן צופי הוא אמן שעושה שימוש יצירתי בנייר ובמצע הציורי עליו הוא עובד – הוא מעוות אותו, משנה את אופיו החומרי או יוצר אשליות רישומיות הגורמות לנייר להיראות כמו משהו אחר. בתערוכה שאצר בגלריה פי8 הוא מכנס אמניות ואמנים ששותפים למבט היצירתי שלו על הנייר. האמנים המשתתפים בתערוכה לא בורחים מהאופי בר החלוף של הנייר, להפך – הם חוגגים אותו ונותנים לו את הכבוד המגיע לו. כך נוצרת הקבלה בין הנייר לבין הגוף האנושי עצמו שהוא שברירי ובר חלוף וסופו להתכלות. גם שם התערוכה 'אמן החול' שולח אותנו לחשוב על חריטת ציור על החול הרטוב בחוף הים או בניית ארמון רק כדי שגל ישטוף אותו ויעלים אותו ברגע הבא. תערוכה עדינה ומעוררת מחשבה.

בהשתתפות: אבי סבח, בועז ברקני, טליה קינן, יונתן צופי, מיה פרי, נטעלי שלוסר, נרקיס ויזל, רון חן, שחר יהלום, תומר רוזנטל.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 1.9, 20:00, גלריה פי8, הפטיש ,1 תל אביב. אירוע פייסבוק

שתי תערוכות יחיד של אורי גרשט

לצלם המוערך אורי גרשט יש דרך משלו לגשת ליצירה של מופשט – על ידי הרס הדימוי. גרשט נודע בזכות עבודות צילום ו-וידאו בהן הוא מתעד בהילוך איטי סצינות של פרחים וירקות מתפוצצים. הפיצוץ הופך את הדימוי הסטטי והמוכר לאירוע מופשט מפתיע ומרגש. המבט הרענן הזה על ההיסטוריה של הטבע הדומם קנתה לגרשט הצלחה והערכה רבה בארץ ובעולם. אפשר ללמוד משהו על ההצלחה וההערכה הזו משתי התערוכות שנפתחות לו במקביל בסוף השבוע הקרוב בשני חללי אמנות נחשבים. בגלריה נגא בתל אביב יציג גרשט עבודות בסגנון המוכר שלו של פרחים מתפוצצים וירקות ירויים. לעומת זאת במוזיאון וילפריד הצפוני יציג גרשט גוף עבודות וידאו שנוצר במיוחד לתערוכה בשיתוף פעולה עם אמנית 'איקבנה', הלא הוא הסידור היפני המסורתי. סידורי הפרחים מורכבים מאירוסים שפורחים רק ימים ספורים בשנה וגרשט לוכד אותם בהשתקפות במים וכך ממשיך את העיסוק שלו ביופי שנובע דווקא מתוך זמניות והרס. אנחנו ממליצים לתפוס את שתי התערוכות וכך לחוות את החוויה במלואה.

אירוע פתיחה בגלריה נגא: יום חמישי, 1.9, 20:00, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב.
אירוע פתיחה במוזיאון וילפריד: שבת, 3.9, 18:00, מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע. אירוע פייסבוק מוזיאון וילפריד

המלצת הלוקאל – לונדון

'How to Win at Photography', תערוכת צילום קבוצתית

על הקצה השני של הספקטרום ממופשט לירי ומהורהר, נמצאת תערוכת הצילום הפראית הזו בלונדון. יותר משזו תערוכת צילום זו אולי תערוכה *על* צילום ועל הטלטלות שהמדיום הזה עובר בעידן הנוכחי בו יש לכל אחד מאיתנו מצלמה בכיס. התערוכה מציגה עבודות של שלושים אמנים מרחבי העולם שבוחנים את מערכת היחסים בין צילום קלאסי, העולם עשיר הדימויים בו אנחנו חיים כיום ומשחקיות.

התערוכה מוצגת עד 25.9, The Photographers' Gallery 16 – 18 Ramillies St, London

פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון ורוצים לסייר איתנו? יש לנו סיורים פתוחים מרתקים ומהנים בתקופת החגים. מגיעים במועד אחר? נשמח לארגן לכם סיור פרטי!
הכנסו לקישור ובחרו מועד לסיור 

טליה קינן, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה פי8