ארכיון תגיות: עדי ברנדה

חדש תחת השמש, המלצות הסופ"ש 31.5-2.6


אברהם אופק, תערוכת יחיד, מוזיאון תל אביב לאמנות

התערוכות השבוע רוצות להציע סדר חדש, שינויים במערך התפיסות הקיים, או לפחות מבט מחודש על דברים ישנים. רטרוספקטיבה מרגשת לאמן המוערך אברהם אופק תפתח במוזיאון תל אביב; בגלריה P8 עדי ברנדה מסתכל על נשות מזרח התיכון ככוכבות החדשות בזירה הפוליטית; ובגלריה אידריס מיכאל ליאני ויובל אצילי בוחנים את תשוקת המבט ההומו אירוטי לאור האוריינטליזם של המזה"ת – אז והיום.

אבל רגע לפני ההמלצות, ובגלל שאנחנו מתרגשים מזה מאוד מאוד, רק נעדכן שהמקומות לסיור הVIP שלנו בירושלים הולכים ונגמרים. זהו הולך להיות סיור מיוחד מאוד המשלב אמנות עכשווית ועיצוב. נפגוש את האמנים, המעצבים והאוצרים, נבקר בתערוכות החדשות במוזיאון ישראל, בשבוע העיצוב, בתערוכת הענק "חמסה חמסה חמסה", ובסדנאות האמנים. כל זאת עם כל הפינוקים הרגילים – רכב צמוד, מלון בוטיק, מסעדת גורמה ועוד. שווה? שווה!
כל הפרטים בקישור

סופ"ש מקסים לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

האמנות תמצא דרך, המלצות הסופ"ש 11-13.1.2018


עינת עריף גלנטי, הרצאה במסגרת 7X7, גלריה אינדי

קודם כל ולפני שמתחילים, אנחנו חייבים לספר לכם שאתמול נסענו לפתיחת התערוכה של זויה צ'רקסקי במוזיאון ישראל – והיא פשוט מעולה! התערוכה נקראת "פרבדה" על שמו של העיתון הקומוניסטי הרשמי אשר פעל בבריה"מ ומשמעותו היא "אמת". כידוע, העיתון הציג תמונה מתייפה וכוזבת למדי של המצב בתקופה. צ'רקסקי משתמשת במשמעות הכפולה של השם, ובציניות המאפיינת את עבודותיה, היא מציגה סדרת ציורים המתארים את תהליכי הקליטה של העלייה הרוסית בארץ, בין היתר גם את סיפורה האישי.
כל כך התרגשנו מהתערוכה שאנחנו חייבים לצאת לסייר שם יחד ולכן שינינו קצת את התוכניות, והסיור הבא שלנו יתקיים בתאריך 26.1.18 במוזיאון ישראל. פרטים ורכישת כרטיסים בקישור

ובנימה אופטימית זו נעבור להמלצות שלנו. במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון תוצג תערוכה הבוחנת את האנדרטה כאחת מצורות אמנות החוצות החשובות בארץ; במוזיאון תל אביב תפתח תערוכה מפתיעה שחושפת צורת הפצה מחתרתית של מוזיקה אסורה בימי השלטון הקומוניסטי בברית המועצות; בגלריה אינדי ממשיכה המסורת של ערב שיחות אמן קצרות; ובונוס לסיום – הציר המעולה אולף קונמן שבימים כתיקונם חי ועובד בגרמניה, פותח באופן חד פעמי את הסטודיו המקומי שלו לשיחה אינטימית.
שיהיה לכולם שבוע נעים וחמים
שני ורנר וצוות Talking Art

רוצים לקבל את כל ההמלצות שלנו ישירות למייל? השאירו פרטים בקישור

להמשיך לקרוא

עוד סוף שבוע מלא אמנות לפנינו

פתיחות תערוכות חדשות

חמישי, 5.2.15 בשעה 20:00

להמשיך לקרוא

התערוכה: מן- המוכן. מאה שנה לרדי- מייד

ביום שבת ה- 7.9.13 תפתח במוזיאון חיפה התערוכה: מן- המוכן. מאה שנה לרדי- מייד. בתערוכה יוצגו עבודות של 37 אמנים עכשוויים אשר פורסות טווח רחב של מחוות, התרסות והתגרויות ביחס למהלך של דושאן, ששינה את פני האמנות ואת אופן פעולתו של האמן בעולם. 

אוצרת: רותי דירקטור.

מן הטקסט המלווה את התערוכה:

השנה 1913, המקום – פריז. מרסל דושאן היה אז בן 26. הוא לקח גלגל אופניים ושרפרף מטבח, חיבר אותם יחד באמצעות מזלג האופניים והציב אותם בסטודיו שלו. את המושג "רדי-מייד" טבע שנתיים מאוחר יותר, בהיותו בניו יורק. גלגל האופניים והשרפרף המקוריים אבדו, אך בתולדות האמנות שמור להם מקום של כבוד כרדי-מייד הראשון. בדיעבד, היה זה אחד המהלכים הנועזים והמהפכניים ביותר בתולדות האמנות המודרנית, והצעה שהשפעתה על התפתחות האמנות מאז ואילך הייתה מרחיקת לכת.

דושאן הראה לנו שכישוריו של אמן הם, בין השאר, ביכולתו להצביע על דבר-מה קיים, ולאו דווקא ביכולתו לייצר דבר-מה חדש. בחירתו של אמן בחפץ מן-המוכן (רדי-מייד), כפי שהראה דושאן, מעניקה לחפץ זה מובן וקיום חדשים בעולם. היש מהפכה גדולה מזו?

במלאת מאה שנה ל"גלגל אופניים" מתבקש לבחון מחדש את משמעותה של מורשת דושאן. האם קיימת היום אמנות שאיננה לקיחה, שאילה, ניכוס של חפצים מן-המוכן או הצבעה עליהם? האם אמנות המאה ה 21- יכולה להתנער מרודנותו של הרדי-מייד, ועם זאת, לחמוק מהגדרתה כחפץ ולפיכך כסחורה? ולמעשה – האם נותר היבט רדיקלי לשימוש בחפץ מן-המוכן, בעולם שבו החפצים הם לב ליבה של השיטה הקפיטליסטית?

The ready made cuntenial_invitatio_final

ההזמנה לתערוכה

עידו אברמסון – Dromedary 2010

עידו אברמסון, Dromedary

עדי ברנדה, מייד אין צ'יינה, 2010

עדי ברנדה, מייד אין צ'יינה, 2010