ארכיון תגיות: רותי דירקטור

ויליאם קנטרידג'

התחדשות, המלצות הסופ"ש 6-8.2

בתמונה למעלה: "ביתר מתיקות נגנו את הריקוד", תערוכת יחיד של ויליאם קנטרידג'. מוזיאון תל אביב

האם אפשר להכריז על בוא האביב בתחילת פברואר, או שזו רק האופטימיות שלנו מדברת?
בכל מקרה, השמש שיצאה אחרי כמה שבועות סוערים עושה לנו חשק לעזוב הכל ולצאת לשוטט ברחבי העיר בעקבות אמנות טובה. מזל שזו העבודה שלנו!
האופטימיות הזו משתקפת גם בהמלצות, במה שמתאפיין בניחוח של התחדשות:
לראשונה במוזיאון תל אביב יציג האמן הבינלאומי ויליאם קנטרידג' מיצב וידאו מונומנטלי; גלריה ברוורמן עוברת דירה לחלל תצוגה חדש ברחוב אילת; בגלריה של נווה שכטר האמן הותיק גרי גולדשטיין פורץ את גבולות השפה המזוהה איתו; ובפינת הבונוס – האמנים שמעון פינטו ורפרם חדד יוצרים טקסי ט"ו בשבט המשלבים אמנות ומסורת בעליית הגג של בית הנסן בירושלים.
גם אצלנו מגמת התחדשות ואנו לא יכולים לשבת בשקט עם כל השינויים האלה, ולכן כדי לחגוג את המאורע אנו שמחים לבשר על סיור חדש בשכונת נווה צדק.

מאחלים לכולנו שבת משמחת, מרעננת ומבריקה
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

איתי-דוידיאן.-טאבולה-ראסה

התעוררות, המלצות הסופ"ש 22-24.8

אוגוסט הלוהט מזדחל אל סופו ומבעד לערפילי החום, אפשר כבר לראות את עונת התערוכות הבאה באופק. גלריות פותחות את שעריהן מחדש ותערוכות עונת המלפפונים מתחלפות בתערוכות עמוקות ומסקרנות יותר. אמנם השבוע אין קו מקשר מובהק בין התערוכות ואירועי האמנות השונים, אבל כולם מבטיחים להיות עשירים מסקרנים ומאתגרים. אנחנו מוכנים!
בשכונת ביצרון, מרכז קהילתי מועד להריסה הופך במשך סוף שבוע אחד למרחב של יצירה בה קיבלו האמנים יד חופשית לעשות בחלל ככל העולה על רוחם; בגלריה אינדי מציגה מיה גורביץ את פירות שיטוטיה הליליים; ובגלריה חזי כהן מציג אלון קדם ציור עשיר וצבעוני העוסק בזהות וההתנגשות של מי שמוגדר כ"האחר" אל מול ההגמוניה השלטת; ובפינת הבונוס: הקרנת הסרט התיעודי על האמנית הילמה אף קלינט.
שיהיה סופ"ש עירני ומלא חיים,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

נראה בלתי נראה, המלצות הסופ"ש 1-3.8

שוב ושוב, אנו כותבים כאן על העידן הנוכחי, המתועש, הטכנולוגי, המנוכר, זה ששכחנו בו את עצמנו. שוב ושוב אנו כותבים כאן כיצד האמנות מגיבה לנושאים האלה ומנסה לבקר אותם. בימים אלו, נדמה שאנו עוברים תהליך דומה לזה שהתרחש עם חילופי המאה ה-19 למאה ה-20, בעידן המהפכה התעשייתית. מחד: היקסמות גדולה מהתיעוש והשינויים שהביא, מאידך: פחד, ונהייה דווקא אל הטבע והנשגב.
כך גם תערוכות השבוע נעות על הציר שבין המיסטי-הרוחני-הנעלם, ובין הארצי-המוחשי-הביקורתי-והחברתי. בסדנאות האמנים בוחן יצחק ליבנה את תפקידו של הציור כסוג של חלון או מסך בעולם שמסכים השתלטו עליו לחלוטין; לעומת זאת, במוזיאון תל אביב תערוכה שכל כולה ברוחני ובתוך כך גם הישג מרגש בדמות תצוגת עבודותיה של הילמה אף קלימט, חלוצת הציור המופשט ששאבה את השראתה ממקורות מיסטיים ורוחניים; במוזיאון פתח תקווה דרך מקורית לתצוגת אוסף אמנות חשוב – על ידי אי הצגתו; ובבית האמנים בתל אביב מציגה הצלמת דלית שחם קשרים מפתיעים בין עולם האופנה העילית ללבושם של מהגרי העבודה.
שיהיה סופ"ש מלא משמעות,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

בדהרה, המלצות הסופ"ש 2-4.11.17


"1,000 סוסים", תערוכת יחיד לשון גלדוול. מוזיאון תל אביב לאמנות

החגים נראים כבר כהיסטוריה רחוקה ואנחנו דוהרים לנו לעוד שבוע של תערוכות חדשות. המלצות "סוסיות" במיוחד ארגנו לכם השבוע. תערוכתו של האמן האוסטרלי שון גלדוול שבוחן אירוע היסטורי משמעותי באמצעות שחקני המשנה בעלי הרעמה שלו. במקום לאמנות פונה צלם העיתונות המוערך יובל חן לכיוון אישי יותר ומציג תערוכה אינטימית ויפה, שגם סוסים הם חלק ממנה. ובבית בנימיני נפתחת תערוכה לקראת שבוע האיור הבא עלינו לטובה ועוסקת בקשר בין קרמיקה ואמנות מסורתית לקומיקס ואנימציה.
ולהשלמת החוויה של שבוע האיור, אנו מזכירים שהסיורים המיוחדים שלנו לכבודו – ממשיכים להתמלא.
שיהיה שבוע שועט וצוהל לכולם,
שני ורנר, וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

הדברים שליד. המלצות הסופ"ש 26-28.1.17


משה גרשוני 1936-2017

סוף השבוע הקרוב לוקח אותנו ממחוזות אינטימיים למרחבים ציבוריים וחוזר חלילה. אירוע מכירת ספרי אמן שיתקיים בין חמישי לשבת מזמין אתכם להציץ לתהליכי היצירה, לעבודות הנלוות לפרויקטים הגדולים. תערוכתה החדשה של כרמלה וייס היא תוצר של מסע אינטואיטיבי הנובע מתוך הזיכרון הקולקטיבי הויזואלי והתיאולוגי. במוזיאון תל אביב תפתח תערוכה חדשה החוצה את גבולות התצוגה הקונבנציונליים ומציעה אסופת אירועי סאונד שעניינם הוא הקול האנושי. לבסוף, כמה מלים על משה גרשוני שהלך לעולמו השבוע.
עריכה ותוכן: שני ורנר

להמשיך לקרוא

התערוכה: מן- המוכן. מאה שנה לרדי- מייד

ביום שבת ה- 7.9.13 תפתח במוזיאון חיפה התערוכה: מן- המוכן. מאה שנה לרדי- מייד. בתערוכה יוצגו עבודות של 37 אמנים עכשוויים אשר פורסות טווח רחב של מחוות, התרסות והתגרויות ביחס למהלך של דושאן, ששינה את פני האמנות ואת אופן פעולתו של האמן בעולם. 

אוצרת: רותי דירקטור.

מן הטקסט המלווה את התערוכה:

השנה 1913, המקום – פריז. מרסל דושאן היה אז בן 26. הוא לקח גלגל אופניים ושרפרף מטבח, חיבר אותם יחד באמצעות מזלג האופניים והציב אותם בסטודיו שלו. את המושג "רדי-מייד" טבע שנתיים מאוחר יותר, בהיותו בניו יורק. גלגל האופניים והשרפרף המקוריים אבדו, אך בתולדות האמנות שמור להם מקום של כבוד כרדי-מייד הראשון. בדיעבד, היה זה אחד המהלכים הנועזים והמהפכניים ביותר בתולדות האמנות המודרנית, והצעה שהשפעתה על התפתחות האמנות מאז ואילך הייתה מרחיקת לכת.

דושאן הראה לנו שכישוריו של אמן הם, בין השאר, ביכולתו להצביע על דבר-מה קיים, ולאו דווקא ביכולתו לייצר דבר-מה חדש. בחירתו של אמן בחפץ מן-המוכן (רדי-מייד), כפי שהראה דושאן, מעניקה לחפץ זה מובן וקיום חדשים בעולם. היש מהפכה גדולה מזו?

במלאת מאה שנה ל"גלגל אופניים" מתבקש לבחון מחדש את משמעותה של מורשת דושאן. האם קיימת היום אמנות שאיננה לקיחה, שאילה, ניכוס של חפצים מן-המוכן או הצבעה עליהם? האם אמנות המאה ה 21- יכולה להתנער מרודנותו של הרדי-מייד, ועם זאת, לחמוק מהגדרתה כחפץ ולפיכך כסחורה? ולמעשה – האם נותר היבט רדיקלי לשימוש בחפץ מן-המוכן, בעולם שבו החפצים הם לב ליבה של השיטה הקפיטליסטית?

The ready made cuntenial_invitatio_final

ההזמנה לתערוכה

עידו אברמסון – Dromedary 2010

עידו אברמסון, Dromedary

עדי ברנדה, מייד אין צ'יינה, 2010

עדי ברנדה, מייד אין צ'יינה, 2010