ארכיון תגיות: בית בנימיני

בקטנה. המלצות הסופ"ש 25-27.7

באוגוסט הקרוב אנחנו יוצאים להפסקה! לראשונה מזה 11 שנים מדור ההמלצות שלנו יצא לפגרה, כי באמת אנחנו זקוקים לזה הפעם. אנחנו בטוחים שתבינו.

אז באווירת סוף השנה הזו, כשהטמפרטורות עולות ופניכם ודאי גם להפוגות הקיץ שלכם, איגדנו מספר אירועים ותערוכות באופן קליל יותר מבדרך כלל.

במוזיאון תל אביב ממשיכים להתעמק בתקופה המודרניסטית עם תערוכה לצלם מוי-ור (משה רביב); בבית בנימיני תערוכה אלגנטית וחכמה לליאור גריידי; בגלריה רו ארט דוד דובשני מעמיק את המפגש בין הומור למציאות המורכבת בה אנו חיים; ובפינת הבונוס – האירוע השנתי בבית הספר הנביאים בחיפה.

מאחלים לכולנו חופשה נעימה עד כמה שאפשר

ושכולם יחזרו אלינו הביתה בשלום ובמהרה

שני ורנר וצוות Talking Art

אנה ורקין, מתוך התערוכה To The Studio, אירוע בבית הספר הנביאים חיפה

"ליד" תערוכת יחיד לליאור גריידי. אוצרת: שלומית באומן
למעשה זה לא אמור להפתיע אותנו שליאור גריידי מציג תערוכת קרמיקה. עשייה עם רמזים עמלנים וקראפטיים תמיד היתה נוכחת אצלו, ועוד יותר מכך – עיסוק מתמשך במושג של בית ברמה העמוקה והשורשית שלו. בהקשר הזה, קרמיקה יום יומית, שידות עץ בסגנון שנות ה-60 – מה שקראנו לו בבית "הויטרינה", שניהם מקבלים משמעות חדשה בחלל הגלריה. בתערוכת היחיד שלו בבית בנימיני גריידי מגיב לחלל הגלריה ולמיקום שלה בתוך קרית המלאכה. המפגש בין הלבן של המבנה עצמו ושל הקרמיקה ומה שהיא מייצגת, לבין השחור של דרום תל אביב, רמיזה לעוד נושא שהפך לחלק מהלקסיקון של גריידי. מההיכרות שלנו עם עולם הדימויים של גריידי צפויה לנו תערוכה אלגנטית, מדויקת ושקטה, כזו שמחלחלת לנשמה רק כמה זמן לאחר הצפייה.

פתיחה:  חמישי,  25.7.24 19:00, בית בנימיני רח' העמל 17 תל אביב
לצד תערוכתו של גריידי יפתחו גם תערוכות יחיד לאופיר נאור ולקובי רבר
פרטים נוספים באתר

"לחם דמעות" תערוכת יחיד לדוד דובשני
לדוד דובשני זרועות שלוחות לזירות שונות של עשייה אמנותית, ידו האחת באיור וכתיבה (למשל במדור שלו עם ג'וליה פרמנטו-צייזלר בעיתון הארץ)  וידו האחרת בתצוגה אמנותית בגלריות ומוזיאונים. הוא לא האמן הראשון שמשחק על שני התפקידים האלה, אפשר לחשוב על אבנר כץ ואפילו על יאיר גרבוז ששילב מחוות איוריות בציורים שלו. אבל נדמה כי אצל דובשני המעבר הזה יותר ישיר, שתי הזירות מתקיימות לא במקביל אלא כיצירה מתמשכת אחת. יכול להיות שזה מסמן שלב חדש, בעידן שבו אנחנו כל כך מוצפים במידע ויזואלי קשה ואולי גם מיותר לעשות הבחנה מדיומלית או קונטקסטואלית, זה אקדמי ואולי מיושן. באופן דומה פועלות גם העבודות עצמן, איגוד של השראות ויזואליות ממקורות שונים המתייחסות לאזור שלנו. בציורים הכל מותך יחד והופך למציאות בלתי אפשרית – כביכול.

אירוע פתיחה: יום חמישי 25.7 בשעה , 20:00. גלריה רו-ארט, תל אביב: המרץ 3 בניין 8 קומה 3
אירוע פייסבוק

"מודרניזם במעבר" תערוכת יחיד למוֹי וֶר/משה רביב. אוצרת: ד"ר רונה סלע
למוסד המוזיאלי יש כמה תפקידים, הוא אמור לאסוף, לשמר, לקטלג ולהציג אמנות ובסופו של דבר להיות מוסד חינוכי שמרחיב את ההשכלה האמנותית של מבקריו. מוזיאון טוב מצליח לעשות תמהיל בין תערוכות היסטוריות, תערוכות מחקריות ותערוכות עכשוויות. בהקשר הזה יש להוריד את הכובע בפני מוזיאון תל אביב שעושה את העבודה הזו נאמנה, מה שהפך אותו בעשור האחרון למוסד רלוונטי גם בזירה הבינן לאומית. השבוע תפתח במוזיאון תערוכה שמציגה את יצירתו הצילומית של מוי-ור, שהיה בין אלה שהביאו לארץ ישראל את הצילום האוונגרדי של אירופה בשנות ה1930. הצלמים האלה הצליחו ליצור קשר בין צילום חדשני לאידאלים מהפכניים (המהפכה ברוסיה או הרעיון הציוני). שיטות צילום ניסיוניות כמו החפפת דימויים (פוטומונטאז'), זוויות צילום חריגות, והדפסות קונטרסטיות – כל אלה לא רק שיקפו עולם דינמי ויצרני, אלא ביקשו גם להפוך את הצופה לדינמי ולו רק בעזרת הרחבת שדה הראייה שלו. ארכיון הצילומים של ור נחשף רק לפני כעשור וההבאה שלו למוזיאון היא נדבך חשוב במחקר של צילום ישראלי מהתקופה הזו, ושל צילום בכלל.

החל מ23.7. מוזיאון תל אביב לאמנות, שד' שאול המלך 27 תל אביב
מידע נוסף באתר המוזיאון

פינת הבונוס: יום פתוח בבית הספר לאמנות הנביאים
העוקבים אחר המדור הזה יודעים ודאי שיש לנו פינה חמה בלב לחברינו החיפאים בביה"ס הנביאים. שחר סיון, עידו מרקוס, רותם עמיצור ועוד רבים וטובים שאחראים למהפכה הכל כך מיוחדת של הזירה האמנותית בחיפה. לכן אנחנו תמיד שמחים כשהם פותחים את דלתות הבית ומזמינים להתארח, להכיר, לקנות ולנשנש.

ביום הפתוח יהיו סיורים בסדנאות האמנים, שיעורי הדגמה, פתיחה של תערוכות, מכירת קרמיקה, מוזיקה. גוד וויבז מובטחים.
26.7 בין השעות 12:00-15:30. בית הספר הנביאים, יחיאל 3, חיפה
אירוע פייסבוק

משה וורוביצ'יק-רביב (מוֹי וֶר), מתוך התערוכה "מודרניזם במעבר", מוזיאון תל אביב

מחקר חומרי. המלצות הסופ"ש 22-24.2

אנחנו נסתכן באמירה קצת בוטה, אבל עם כל הכבוד לרוח ולקונספט, בלי חומר אין אמנות. ואם להסתכן באמירה קצת פואטית, ניתן לומר אולי שאמנות היא שירת החומר. משחר ההיסטוריה ידעו אמניות ואמנים מנוסים לחלץ אמירות נוגעות ללב ומעוררות מחשבה מתוך גושי אבן, פיסות עץ ושלוליות צבע. בתערוכות השבוע עובר החומר וחקירה האמנותית שלו למרכז הבמה. מרתק ומאיר עיניים לשפוך אור על מערכת היחסים הזו בין אמן לחומרי יצירתו.

בבית בנימיני מותח מארק צצולה את גבולותיו של הפורצלן האצילי; במקום לאמנות מתחברים יחדיו דרך החומר העבר והעתיד של קריית המלאכה; ובגלריה אינדי בוחנות שתי אמניות את יסודותיו של הצילום. ובהמלצת הלוקאלז שלנו – תערוכה חשובה באתונה.

שיהיה סופ"ש נעים ורגוע,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

יבגניה גוטרמן, מתוך תערוכה זוגית עם מיכל שני בגלריה אינדי, תל אביב

'התפוררות', תערוכת יחיד של מארק צצולה. אוצרת: שלומית באומן

 פורצלן הוא האציל שבחומרים הקרמיים. כאשר אנחנו שומעים את המילה פורצלן מייד עולים לראש כלים יפניים עדינים או סרוויסים אירופאיים מפוארים, ובכל מקרה נחשוב על טכניקה וירטואוזית ומעודנת. אין דבר רחוק יותר כאשר הדברים אמורים בעבודתו של האמן הפולני-ישראלי מארק צצולה. בעוד שאין ספק שצצולה הוא וירטואוז – אחרי עשורים של עבודה בכל האספקטים של אמנות וייצור קרמיים כולל עשרים שנה כמקים ומנהל המחלקה לקרמיקה בבית הספר היוקרתי פרסונס בניו יורק. – אבל מעדינות נראה שצצולה נמלט כמו מאש. האובייקטים המוצגים בתערוכה בבית בנימיני נשענים על עיצובים קלאסיים שרבים מאיתנו זוכרים מבית הסבתא, אך הם נראים ככאלה שעברה עליהם טראומה – שברים, ריקבון וקורוזיה מעוותים וחורצים את פני השטח העדינים ליצירת חפצים שהם מצד אחד מוכרים וביתיים ומצד שני זרים, מוזרים ומעוררי אי נוחות ושאלות.

באותו יום תפתח בבית בנימיני גם תערוכת יחיד של זיו גנל
אירוע פתיחה: שישי, 23.2, 10:00, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב
אירוע פייסבוק

'אינטליגנציה חומרית: מחקר גישוש'. אוצרוּת: יאיר ברק ושירה שובל

כל מי שהיה איתנו בסיור בקריית המלאכה, יודע שהמקום האהוב עלינו בתל אביב נולד כאיזור תעשייה עירונית זעירה ואיגד במתחם מפעלים קטנים כמו מרפדיות, נגריות, בתי יציקה, בתי דפוס ועוד. עם השנים ובעקבות תהליכים גלובליים ומקומיים, פינו את מקומם רבים מבעלי המלאכה ובמקומם הגיעו האמנים והגלריות שמאפיינים את המתחם כיום. במהלך יפה ומרתק שהוא פרי שיתוף פעולה בין מקום לאמנות למרכז ת"א תרבות מתחברים שני הפנים הללו של קריית המלאכה לתערוכה מרגשת אחת. שישה אמנים ואמניות שיתפו פעולה במהלך החודשים האחרונים עם ארבעה בעלי מלאכה מסורתיים ויצרו שיתופי פעולה שנותנים מקום לחוזקות של שני העולמות – הדמיון והחופש של האמנות העכשווית יחד עם הטכניקה והיצירתיות של בעלי המלאכה. התוצאה שמהדהדת את העבר ומראה את ההווה ואולי מסמנת את הדרך לעתיד של המתחם המיוחד הזה. איזה כיף

בהשתתפות: דבורה מורג בשיתוף עם רקמת שפרה, תמר אור בשיתוף עם סריגי פילטקס, חן פלמנבאום בשיתוף עם אלעד יציקות, ענבל כהן חמו בשיתוף עם יציקות ג'וני, יובל חי , יפעת זיו

באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחידה של גלית ראוכווגר
אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.2, 20:00, מקום לאמנות, המרץ 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

'נמוג', תערוכה זוגית של מיכל שני ויבגניה גוטרמן. ליווי אוצרותי: חן תמיר

קוראים וקוראות צעירים לא בהכרח יבינו את הקשר בין תערוכת צילום לבין מחקר חומרי – הרי בימינו צילום הוא דיגיטלי לחלוטין, כמה לחיצות כפתור בטלפון ועשרות תמונות עולות באופן מיידי לענן האינטרנטי. אבל כמובן שהותיקים יותר מבינינו זוכרים היטב כי צילום אנלוגי היה תלוי מאוד בתהליכים כימיים מורכבים, בהם איכות החומר וסוגו ואפילו רמת האור וכמות הזמן שהנייר מבלה באמבטיית החומר משנים דרמטית את התוצאה. מיכל שני, המציגה בתערוכה זוגית שתפתח השבוע בגלריה אינדי יחד עם יבגניה גוטרמן, משתמשת באספקטים החומריים של הצילום כדי ליצור את עבודותיה. כדי לפתח ולהדפיס את הצילומים שלה היא משתמשת בעיקר בחומרים מצויים או טבעיים, כמו נוזלי פיתוח על בסיס צמחי וניירות צילום שפג תוקפם. השימוש בחומרים הלא סטנדרטיים הללו מכניס מעט כאוס בריא ומקריות מסעירה לתוך מה שאמור להיות תהליך כימי מדויק ונשלט. יחד עם גוטרמן האמניות בוחנות את יסודות המעשה הצילומי ושואלות שאלות על הדרך שבה נוצרים דימויים.

אירוע פתיחה:  יום חמישי, 22.2, 20:00, גלריה אינדי, צ'לנוב 42, תל אביב
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – אתונה

'תהום', תערוכת יחידה של Renée Revah

לא הרבה אנשים מכירים את השלוחה העכשווית של מוזיאון בנקי, וחבל. זה מוזיאון קטן ואיכותי שבדרך כלל מוצגות בו תערוכות טובות. בימים אלה מוצגת בו תערוכה של Renée Revah – אמנית יווניה יהודיה שחוזרת לשורשים של משפחתה בזמן מלחה"ע השנייה. למעשה אלה השורשים של אביה ששרד, בזמן שכל משפחתו נספתה בשואה.

התערוכה היא תיעוד של מסע שערכה האמנית לאושוויץ, והיא מורכבת בעיקר מצילום שחור לבן ומעט וידאו. מעבר לסיפור המצמרר והמוכר, נדמה שהדבר החזק ביותר בתערוכה הוא דווקא השקט שלה, והאסתטיקה הפיוטית שנחשפת בצילומים. זה תמיד צורב מחדש, לגלות כמה יופי אפשר למצוא, גם במקומות כאלה שנגועים בכל כך הרבה רוע והמון המון עצב.

הנושא של השואה עלה באינספור יצירות במדיומים שונים אבל הוא מעולם לא נשחק, והתערוכה הזו רלוונטית, נוגעת ללב וחשובה. תמיד, ובמיוחד היום.

התערוכה מוצגת עד 19.5 במוזיאון Benaki
בכתובת: Koumpari 1, Athens 106 74
שעות פתיחה: חמישי וראשון: 10:00-18:00, שישי ושבת: 10:00-22:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

דבורה מורג, מתוך תערוכה קבוצתית במקום לאמנות, תל אביב

בית ישן חדש. המלצות הסופ"ש 7-9.12

נדמה לנו שאין צורך להכביר במלים על הכותרת שבחרנו לתת לרשימת ההמלצות השבוע. מושג הבית הפך עבור כולנו למושג טעון, שמתחוללים ביחס אליו תהיות, פחדים, אהבה וכאב. תערוכות השבוע מוצגות כולן במקומות שהם בית עבור אמנות ואמנים, מקומות שהקדישו את עצמם לעשייה שאינה תלוייה בדבר עשייה ערכית, מקומות הכרחיים לקיומה של תרבות עשירה.
כמה טוב שהעשייה ממשיכה גם בימים החשוכים האלה, ושהבתים של האמנות המקומית עוד ממשיכים לקיים אותה.

מקבץ תערוכות חדש ויפה בבית האמנים בירושלים; תערוכה של אמנית קיבוץ כיסופים שציוריה מקבלים משמעות חדשה ב"סטודיו משלך" בירושלים; ותערוכת קרמיקה עדינה אך מטלטלת בבית בנימיני; ואצלנו, כרגיל, בשביל לשמור על הלב – מפגש מיוחד עם יונתן אולמן ונטליה זורבובה על הברביזון הישן והחדש.

מאחלים לכולנו סופ"ש של בשורות טובות

ושכל החטופים יחזרו אלינו בשלום ובמהרה

שני ורנר

וצוות Talking Art

מתוך התערוכה "כיסופים", רעות ישעיהו. בית משלך, ירושלים

"לְעִתִּים כְּאַבְּסְטְרַקְט מִצְטַיֵּר גּוֹרָל" תערוכת יחידה למיה בלוך. אוצרת: דרורית גור אריה

את הציורים של מיה בלוך אנחנו כבר מזמן מעריכים מאוד – יש בהם מהאפלוליות והמסתורין לצד יכולות טכניות גבוהות ביותר, שמשכו את תשומת ליבנו. בתערוכה החדשה שלה בירושלים, יוצגו יחד ציורי שמן ורישומי גרפיט, כיוון שאצל אמניות מהסוג הזה הטכניקה חשובה וכשהיא מקבלת פרשנויות שונות בחומר מעניין יהיה לראות אותם אלה לצד אלה. הציור הפיגורטיבי של בלוך מציע גוף שהגבולות שלו רכים – מבחינה פיזית ורגשית. נחשפים בציור רגעים אינטימיים ששמורים לחשכה בדרך כלל, הגופים נוזלים זה לתוך זה ואל בכלל, והכל נדמה כמו מתקיים במתח שבין ערות לשינה, תשוקה ומוות.

לצד התערוכה ייפתחו התערוכות: שלמה אלפנדרי "קצוות פרומים" אוצר: אילן ויזגן, עינב צייכנר "מִנְשָׁךְ" אוצרת: מאשה יוזפפולסקי, אסף אלקלעי – זוכה הפרס לאמנות חזותית ע"ש מירון סימה לשנת 2023 אוצרת: הדס מאור

מידע נוסף באתר

פתיחה: שבת 9.12 בשעה 12:00, בית האמנים, רח’ שמואל הנגיד 12, ירושלים

"כיסופים" תערוכת יחידה לרעות ישעיהו. אוצרת: ליטל מרקוס מורין

כבר כתבנו בעבר שמאז ה7 לאוקטובר קשה לנו לראות אמנות כמו פעם, הכל נצבע בצבעים אחרים ואסוציאציות ויזואליות שולחות אותנו למקומות שלא ידענו שקיימים עד לפני חודשיים. בתערוכה "כיסופים" הקשר הוא ישיר לחלוטין ומצמרר במיוחד. סבה וסבתה של האמנית רעות ישעיהו היו ממקימי קיבוץ כיסופים, ונופי הקיבוץ היו מחוזות ילדותה. בציורים שלה הנופים האלה מופיעים שוב ושוב, לצד סצנות ביתיות וזכרונות מהקיבוץ. כמובן שכעת, הציורים מקבלים משמעות חדשה ונוגעת ללב. העבודות המוצגות הן למכירה במטרה לסייע עבור קמפיין גיוס תרומות למען שיקום הקיבוץ. ניתן לתרום בלי קשר גם כאן

פתיחה: שישי 8.12 בשעה 11:00,  גלריה "סטודיו משלך" כ"ט בנובמבר 10, ירושלים

"אתנחתא" תערוכה קבוצתית. אוצרת: שלומית באומן

החומר הקרמי, הלבן הקריר או האדמתי הרטוב, יש בו משהו מרגיע, בכלים – גם אם נשרפו בחום לוהט – יש משהו מנחם, יציב יומיומי ויפה. בבית בנימיני ביקשה האוצרת ליצור תערוכה שאמנם מושפעת כמובן מהמצב אבל לאו דווקא מגיבה אליו באופן ישיר. כותבת באומן: "התערוכה אתנחתא היא מחווה לריפוי, להפוגה, וליופי. זו תערוכה קבוצתית אשר מתמקדת בהצגת קרמיקה איכותית המאפשרת נשימה, ובחירה דווקא ברגעים אלו באנושי, במנחם, בחומל ובאופטימי. זו תערוכה שמבקשת לתת הפוגה לחיטוט עצמי בפצע, בקושי ובכאב, ולהציג סוג של אסקפיזם איכותי".

עם זאת, במהלך שנועד לערער מעט את השקט הקרמי, העבודות מוצגות בגובה נמוך, אשר מסכן אותן ושם אותנו הצופים בעמדה לא נוחה. זו תערוכה שמציעה נחמה, אבל לא מוחלטת.

בהשתתפות: עירית אבא, מאירה אונא, נעם אינה קיש, מעיין בן יונה, אברהם בן שושן, אלון גיל, מור גפן, נועם דובר ומיכל צדרבאום, יובל הראל, אילת זהר, רונן ימין, אליה לוי יונגר, רחל מנשה דור, אמנון עמוס, גור ענבר, יעל עצמוני, אילה צור, אודי צ'רקה, ג'קרנדה קורי, יבגניה קירשטיין, מרתה ריגר, שני רכס

פתיחה: שישי 8.12 בשעה 11:00,  בית בנימיני, רח העמל 17, תל אביב

22.12  הברביזון הישן והחדש – הרצאה ומפגש בסטודיו

על חשיבותה של קבוצת "הברביזון החדש" באמנות הישראלית אין עוררין. חברות הקבוצה אימצו לעצמן גישה ציורית היסטורית (להלן: הברביזון ה"ישן") ונתנו לה פרשנות עכשווית. ציור מהתבוננות שמפנה את המבט הפיוטי שלו אל עבר המציאות הנוקשה דווקא, ובתוך כך חושף עוולות חברתיות. לא מפתיע כי כל חברות הברביזון הן יוצאות מדינות בריה"מ לשעבר והן מייצגות גם את הדור הצעיר של העולים, אשר התבגר כאן אבל יש בו גם משם, ועוד נושא עמו את קשיי המפגש הבין תרבותי. לאחר ההרצאה נבקר בסטודיו של האמנית נטליה זורבובה מחברות הקבוצה. זורבובה היא ציירת עזת מבע, וגם הציור שלה מבקש לתאר מציאות ישירה ומיידית של החיים הסובבים אותה, לצד זיכרונות וסיפורים שליוו את חייה כמהגרת.

פרטים נוספים וכרטיסים בקישור

נועם קיש, מתוך התערוכה "אתנחתא", בית בנימיני

התפרקות. המלצות הסופ"ש 29.6-1.7

התפרקות היא מילה מפחידה. אף אחד מאיתנו לא רוצה להתפרק, או שיתפרקו הדברים עליהם עמלנו לבנות. אך יכול להיות במילה הזו גם צד אופטימי – התקווה כי מתוך הפירוק ניתן יהיה לבנות מחדש בצורה טובה ויציבה יותר. תערוכות השבוע עוסקות בפירוק של המעשה האמנותי ודרכי התצוגה שלו. מה נבנה לאחר הפירוק הזה? נצטרך ללכת לראות.

בבית בנימיני ענבר פרים ורותם רוזנבוים הם הפכים משלימים; בגלריה בנימין מבקשים אמני ואמניות הגלריה לפרק את הגלריה במובן הממשי והמטאפורי; בקיבוץ כברי מתחברות שתי גישות נזיריות לאמנות. ובהמלצת הלוקאלז שלנו – כריס אופילי בלונדון.

שיהיה סופ"ש שההתפרקות היחידה בו היא שנ"צ,
שני ורנר וצוות Talking Art

אמנון בן-עמי, מתוך תערוכת יחיד באטליה שמי, קיבוץ כברי

'מחלות רקע', תערוכה זוגית של ענבר פרים ורותם רוזנבוים. אוצרת: הדסה כהן

לכאורה אין שונים יותר מבחינה אמנותית מענבר פרים ורותם רוזנבוים. פרים היא קרמיקאית וירטואוזית שיוצרת אובייקטים עדינים, גם אם לפעמים מורבידיים באופיים, מפורצלן מבהיק מלובן. ואילו רוזנבוים הוא צייר פראי עם עבודות שמפלרטטות עם גבול הטעם הטוב. אז אולי על הנייר החיבור הזה נראה בלתי אפשרי, אבל החיים והאמנות מוכיחים אחרת. פרים ורוזנבוים הם זוג בחיים שבנוסף לקריירות האישיות שלהם גם יוצר יחד. פרים יוצרת את האובייקטים בעלי הקו המדוייק והנקי ואילו רוזנבוים "מלכלך" אותם עם ציור מלא הומור גרוטסקי וזה עובד מצוין. המפגש ביניהם מפרק את היום יום הבנאלי ויוצר סצינות שפורעות את הסדר ואת השגרה. כמו שמן ומים, שמפגש ביניהם בטמפרטורה גבוהה יכול להיות נפיץ – כך גם הזוג הלא שגרתי הזה מוציא ניצוצות כאשר הם נפגשים תחת החום של תנור הקרמיקה.

באותו הערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של של בוריס כץ

אירוע פתיחה: יום חמישי, 29.6, 19:30, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'כרסום היסודות', תערוכה קבוצתית. אוצר: ד"ר אלעד ירון

"דה קונסטרוקציה" או בעברית פשוטה – פירוק, היא אחת המגמות המובילות באמנות עכשווית. בתקופה שמגיעה אחרי שנראה שנעשה ונאמר כבר הכל, אחת המשימות החשובות של האמנות היא לפרק מבנים תרבותיים מקובלים, להתבונן בהם בדרך חדשה ולחשוב כיצד להרכיב אותם בצורה טובה יותר. אבל אם בדרך כלל מדובר על פירוק מטאפורי ורעיוני בלבד, יש מי שלוקח את העניין בצורה מילולית. התערוכה החדשה שאצר ד"ר אלעד ירון בגלריה בנימין מבקשת לפרק את הגלריה במובן הליטרלי של המילה. קבוצת האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה שהו בחלל הגלריה, חקרו את תשתיות המבנה, פירקו את מה שאפשר והרכיבו מחדש את מה שנשאר. הרבה פעמים אנחנו קוראים בטקסטים של תערוכות שהן "מבקשות לפרק את הקוביה הלבנה של הגלריה" והנה כאן, קבוצת האמנים עושה בדיוק את זה ובצורה פיזית ממש.

בהשתתפות: נאוה ג׳וי אוזן, שרית אכטנברג, מיכל בלייר, רובי בקל, עדי ט. הופמן, ענבל כהן חמו, איריס חסיד, דינה לוי, יונתן לוי, שלומית ליוור, דורון פישביין, תמר שפר

אירוע פתיחה: יום שישי, 30.6, 12:00, גלריה בנימין, שביל המרץ 5, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'מסטודיו לסטודיו', תערוכת יחיד של אמנון בן-עמי. אוצרת: סמדר שינדלר

הציור של אמנון בן-עמי הוא מינימליסטי, כמעט נזירי. אולי קצת מוזר לומר "נזירי" על ציורים עזי צבע של משקפיים או שפתיים, אבל יש משהו בדרך בה מזקק בן-עמי את האלמנטים היומיומיים האלה לכדי קו וכתם שבהחלט גורם לנו לחשוב על נזיר שחוזר שוב ושוב על אלמנטים ציוריים פשוטים במטרה להגיע למשמעות עמוקה יותר. גם יחיאל שמי, שבאטליה שלו מתארחת התערוכה, היה סוג של נזיר זן אמנותי, אבל מסוג אחר לגמרי. בעוד ש-שמי יוצר מחוות גדולות בברזל שמשתלטות על סביבתן, בן-עמי יוצר ציורים לכאורה פשוטים על בדי סאטן דקים שכמעט אפשר לדמיין אותם מתנופפים כדגלים. אך נדמה שלשני האמנים מטרה דומה – להגיע להפשטה אמנותית של חיי היומיום ואולי כך לחלץ אותם מהבנאליות השגרתית ולהביא אותם למעמד אחר. ובזה בעינינו, יש משהו כמעט דתי.

אירוע פתיחה: יום שבת, 1.7, 12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי

המלצת הלוקאלז – לונדון

'The Seven Deadly Sins', תערוכת יחיד של כריס אופילי

כריס אופילי החל את דרכו כאמן שנוי במחלוקת ופרובוקטיבי אי שם בשנות התשעים העליזות עם תערוכות שאפילו ראש עיריית ניו יורק ניסה לצנזר. היום, עשורים אחר כך, נראה שמשהו באופילי נרגע, אבל זה לא פגע באמנות שלו כהוא זה, דווקא להפך. כיום הוא יוצר עבודות מלאות קסם ומסתורין שאנחנו מוצאים את עצמנו בלי מילים מולן. שווה מאוד.

התערוכה מוצגת עד 29.7
בכתובת: Victoria Miro Gallery, 16 Wharf Road, London N1 7RW

שעות פתיחה: שלישי-שבת: 10:00-18:00

פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור במוזיאון הטייט מודרן?

הכנסו לקישור ובחרו סיור 

שלומית ליוור, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה בנימין, תל אביב

רועי מעין וארז מעין, מתוך תערוכה זוגית בבית בנימיני, תל אביב. איור: אמי ספרד

קצת אחרת. המלצות הסופ"ש 2-4.3

תערוכה המוקדשת כולה לפתיחי סדרות טלוויזיה, משחקי ילדות שמתנפצים כאשר מנסים לשחק בהם, ותערוכת אמנות שמוצגת במוזיאון עתיקות קיבוצי מאולתר – תערוכות השבוע מתרחקות מהמוכר והידוע מראש, לטובת משהו אחר ומפתיע. ככה אנחנו אוהבים את האמנות שלנו – מפתיעה, אחרת ומתעלה על הציפיות שלנו.
בגלריית העיצוב פוסט ברמת השרון תערוכה המורכבת מפתיחים של סדרות טלוויזיה; בבית בנימיני עוסקים האחים רועי וארז מעין בשברי זכרון – במובן המילולי; במוזיאון העתיקות של קיבוץ רמות מנשה ממשיכה אסתר כהן את העיסוק שלה באורנמנטיקה מסורתית; ואנחנו מחזירים את סיור פריז המיתולוגי שלנו עם סוף שבוע ארוך ומלא אמנות סביב אירועי הלילה הלבן בעיר.
מאחלים לכולנו סופ"ש מלא הפתעות
שני ורנר וצוות Talking Art

לילה לבן בפריז, 2022. מוזיאון הפומפידו

לילה לבן בפריז, 2022. מוזיאון הפומפידו

'לקראת שידור', תערוכת יחיד של מירב שחם. אוצר: יובל סער
לכולנו תקועים בראש לפחות שיר או שניים הלקוחים מתוך פתיחים של תוכניות טלוויזיה אהובות מהילדות והנעורים. אנו עוד זוכרים את הרגע שבו החל להתנגן הפתיח שסימן שבקרוב תתחיל הסדרה שאנחנו אוהבים ומילא אותנו בציפייה. עם הזמן למדנו להכיר גם את הפתיח עצמו ולחפש בו משמעויות ורמזים לגבי הסדרה עצמה. היום בעידן הרנסאנס החדש של סדרות הטלוויזיה בחסות נטפליקס ודומיה, חזרו פתיחי הסדרות להיות מדיום יצירתי מהמעלה הראשונה. אמנם קיבלנו את האפשרות לדלג על הפתיח, אבל כשהוא עשוי טוב, אנחנו לא מוותרים עליו. מירב שחם עוסקת, בין השאר, בעיצוב פתיחי טלוויזיה והיא חתומה על פתיחיהן של כמה מהסדרות האהובות והמצליחות בישראל בשנים האחרונות. בתערוכה בגלריית העיצוב 'פוסט' ברמת השרון היא מציגה חלק מהם ואף עורכת אותם לכדי עבודת וידאו עצמאית חדשה. תכינו את הכירבולית ותביאו פופקורן.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.3, 19:00, גלריה פוסט, ויצמן 27, רמת השרון

'חדר משחקים', תערוכה זוגית של רועי מעין וארז מעין. אוצר: ליאב מזרחי
אומרים שזכרון הוא דבר שברירי – האחים רועי וארז מעין לוקחים את האמירה הזו שלב אחד קדימה. האחים, שעוסקים בשנים האחרונות ביצירה שנעה על התפר שבין אמנות, קראפט ופרפורמנס, יצרו עבור בית בנימיני מיצב השתתפותי שעוסק במשחקי ילדות. אבל אם בדרך כלל יצרני משחקי ילדים עושים הכל כדי להפוך אותם לעמידים, בטוחים לשימוש ונעימים למגע, המשחקים של האחים מעין עשויים מחומר שהוא לא ממש אף אחד מהדברים האלה – קרמיקה. מבקרי התערוכה מוזמנים (בהרשמה מראש) להצטרף למשחק של ממש באובייקטים המוצגים בתערוכה, משחק שאין לו ברירה אלא לשבור אותם. את השברים האלה יאספו האמנים, ידביקו ויהפכו לאובייקט חדש שיוצג גם הוא בתערוכה. יש כאן מטאפורה מעוררת מחשבה לדרך שבה אנחנו מנסים לאחוז חלקים של זכרון, ניסיון שאין לו ברירה אלא להיות חלקי בלבד – אך מתוך החלקים האלה נוצר משהו חדש.
באותו ערב יפתחו בבית בנימיני גם תערוכה זוגית של אגי יואלי ודנה יואלי ותערוכה זוגית של דינה כהנא גלר ורוני פקר.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.3, 19:00, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב
אירוע פייסבוק
'שברים פשוטים, תערוכת יחיד של אסתר כהן. אוצרות: יונית קדוש ומירי ורנר
זה לא סוד שאנחנו אוהבים את עבודתה של אסתר כהן. העיסוק שלה באורנמנטיקה מקומית מסורתית והדרך הוירטואוזית והחכמה שהיא מטפלת בה מושכים את הלב ומפעילים את הראש. כהן שואבת אלמנטים אסתטיים מתוך המורשת המשפחתית שלה כבת למהגרים מעיראק ותימן ומשלבת אותם עם עיצובים בצלאליים קלאסיים מתחילת המאה שעברה ועם מסורות של רישום בוטני וארכיאולוגי ועושה זאת באופן עכשווי ומרענן. תערוכתה החדשה מוצגת ומתייחסת למוזיאון העתיקות הקטן והמיוחד בקיבוץ רמות מנשה בצפון – המוזיאון הזה מכיל פריטים היסטוריים ופרה-היסטוריים אותנטיים שנמצאו על ידי תושבי הקיבוץ וכהן אוספת את האובייקטים האלו, רושמת אותם בסגנונה המיוחד ומשלבת אותם בתוך הקומפוזיציות של עבודתה. אנחנו עוקבים אחרי עבודתה של כהן כבר תקופה ארוכה ותמיד מעניין לראות את הנדבכים הנוספים לעבודתה המעודנת.
אירוע פתיחה: יום שבת, 4.3, 11:00, הגלריה לאמנות ומוזיאון העתיקות של קיבוץ רמות מנשה
שימו לב – שעות פתיחה הסדירות של המקום הן רק בימי שבת 11:00-13:00
לתיאום ביקור במועד אחר ניתן להתקשר – יונית קדוש: 052-3854955, מירי ורנר: 052-2485391

סיור בוטיק מיוחד לפריז – ארבעה ימים של אמנות ולילה לבן אחד 31.5-3.6.23

באביב הקרוב אנחנו נרגשים להחזיר עטרה ליושנה ויוצאים שוב לסיור הדגל שלנו בעקבות אמנות עכשווית בעיר היפה בעולם!
הפעם הסיור שלנו סובב סביב אירועי הלילה הלבן – חגיגה של אמנות עכשווית, מופעי רחוב, מוזיקה ועוד אשר מתקיים מדי שנה ברחבי העיר.
בנוסף לסיור הלילי שלנו באירוע הכי מגניב של השנה, נקיים סיורי גלריות, מפגשים בסדנאות של אמנים, ביקורים במתחמי אמנות עכשווית ועוד, וכל זה על רקע פריז היפהפייה של תחילת הקיץ. המון המון הפתעות ופינוקים כמו שאנחנו יודעים וכמו שאפשר רק בפריז.

השאירו פרטי התקשרות בקישור ונחזור עם כל הפרטים.
בואו נדבר אמנות בפריז!

אסתר כהן, תערוכה

אסתר כהן, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לאמנות ומוזיאון העתיקות של קיבוץ רמות מנשה

הפרעות סדר. המלצות הסופ"ש 5-7.1.23

ההמלצות הראשונות של שנת 2023, איזה מעמד מחייב! ובעצם מה השתנה? אנחנו כמו תמיד מחפשים את האמנות הטובה ביותר, כלומר זו שתיגע בנו ובתקווה גם בכם. התחלה חדשה טומנת בחובה גם הזדמנות לשינוי של סדרים מוכרים, בין אם אלה סדרים אישיים שהכתיבו את אופן היצירה שלך, או גדולים יותר המכתיבים מישנה ממסדית. התערוכות המומלצות שלנו לשבוע זה, בוחנות את הסדר הקיים ומבלגנות אותו.

במוזיאון ישראל בירושלים מסתנן זוהר גוטסמן לקודש הקודשים של אגף הארכיאולוגיה; בבית בנימיני לוקחת אווה אבידר פניה לכיוון פיסול מופשט, אך נשארת במחוזות הכאב והיופי; בסדנאות האמנים עבודות שכמו נלקחו מתרבות לא נודעת; ובהמלצת הלוקאלז שלנו אמן האדמה האגדי ריצ'ארד לונג בתערוכה בלונדון.

שיפה ושונה תהא השנה (האזרחית) אשר מתחילה לה השבוע,
שני ורנר וצוות Talking Art

אווה אבידר, מתוך 'על החיים ועל המוות', תערוכת יחיד בבית בנימיני, תל אביב. צילום: מיטל קובו

'שכבה מופרעת' תערוכת יחיד של זוהר גוטסמן.  אוצרות: סאלי הפטל נוה וטלי שרביט

אגף הארכיאולוגיה של מוזיאון ישראל הוא מעין מבצר שמור של ידע, בו מוצגים ממצאים יקרי ערך שנמצאו באזורנו וחושפים פן חשוב בהיסטוריה המקומית ובכלל. כמו כל מוסד מקטלג ודידקטי שכזה – ניתן לבקר בו, אך לא להתערב בנעשה בו. עד שהגיע זוהר גוטסמן. גוטסמן מוכר לחובבי האמנות המקומית כמי שמחזיק בשתי תכונות שהרבה פעמים לא מגיעות יחד – וירטואוזיות טכנית מפעימה וחוש הומור מושחז. גוטסמן אמנם התרחק מהדיקטים של דלות החומר הישראלי עד העיר קררה שבאיטליה שם השתלם בסיתות שיש ברמות הגבוהות ביותר – אבל בכל זאת שמר על חוש הומור צברי – פסל כמו יווני שחציו שיש וחציו מסטיקים לעוסים, פסלים מגולפים בגבינת פרמזן ומזרקה המורכבת מכלבלבים. גוטסמן הוכנס לקודש הקודשים של אגף הארכיאולוגיה ושבעה פסלים שלו ישולבו בתצוגת הקבע במעין הסתננות אמנותית שנועדה לפרוע את הסדר הקיים אך גם להשלים אותו בצורה שרק אמנות עכשווית יכולה לעשות.

התערוכה מוצגת עד 15.12.23, אגף הארכיאולוגיה של מוזיאון ישראל, שדרות רופין 11 הקריה, ירושלים

פרטים נוספים באתר התערוכה

'על החיים ועל המוות', תערוכת יחיד של אווה אבידר. אוצרת: דליה מנור

אמנית הקרמיקה הותיקה אווה אבידר ידועה בפסלים הריאליסטיים עוכרי השלווה שלה – דמויות היפר ריאליסטיות ספק ישנות ספק מתות, בחימר שנראה כמו אבן עתיקה. בתערוכה שנפתחת השבוע בבית בנימיני נוטשת אבידר את הצורות וגם את חלק מהתהליכים המוכרים וניגשת ליצירה מזווית אחרת, מופשטת יותר, אך עדיין כזו שמעוגנת בטבע. אבידר מלקטת פרחי שדה ועשבים ומטביעה אותם בחומר הקרמי בשילוב עם אפוקסי ואפילו זהב. באמצעות הידע הטכני הרב שצברה במהלך השנים ונסיונה בעבודה עם התנור הקרמי, היא יוצרת פיצוצים מבוקרים ועיוותים נשלטים ומתוך ההרס יוצאות צורות חדשות ואובייקטים שהם גם מופשטים וגם מוכרים. כך, למרות היציאה מעולמות הריאליזם, ממשיכה אבידר לעסוק בחיים ובמוות, תנועה וקיפאון. תערוכה נוגעת ללב שמכילה יופי וכאב.

באותו ערב תפתח בגלריה גם התערוכה 'ספל' שאוצרות רעות רבוח ושלי שביט
אירוע פתיחה: יום חמישי, 5.1, 19:00, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב
אירוע פייסבוק

'מתחת לאופק', תערוכת יחיד של יקירה אמנט. אוצר: איתן בוגנים

יקירה אמנט אך זה סיימה את התואר השני בבצלאל וכבר מציגה תערוכת יחיד ראשונה בסדנאות האמנים בתל אביב. מרשים, אך למען האמת לא כל כך מפתיע אחרי שראינו את תערוכת הסיום שלה שם – כבר אז אפשר היה לראות חזון אמנותי מובהק אך לא מפורש מדי לצד יכולות טכניות מרשימות וגיוון מדיומלי עשיר. הדימויים של אמנט נשענים על חלומות והזיות והשילוב החומרי בין פסלי חימר חידתיים לבין רישומי פחם גדולי מימדים נוסכת על העבודות אווירה של אובייקטים טקסיים או חפצי פולחן. באותו זמן שהיצירות של אמנט נראות כמו תוצריה של תרבות לא מוכרת, הצורות הזורמות והעגולות מזכירות לנו תהליכים שקורים בטבע לאורך זמן. התוצאה היא תערוכה שנמצאת על התפר שבין טבע ותרבות ומתקיימת היכן שהוא מחוץ לזמן. אנחנו תמיד מתרגשים לחוות את הרגעים הראשונים בקריירה של אמנים ואמניות וכאן נראה שיש בהחלט למה לצפות.

אירוע פתיחה: שבת, 7.1, 20:00, סדנאות האמנים, רחוב התבור 32, תל אביב
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'Drinking the rivers of Dartmoor', תערוכת יחיד של Richard Long

ריצ'ארד לונג הוא מהאמנים החשובים ביותר בזרם "אמנות האדמה" שפרץ בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת. אך בעוד שחבריו לזרם יצרו ויוצרים עבודות אדירות מימדים בהן הם משנים את הנוף ויוצרים מונומנטים שאפשר לראות מהחלל, לונג נוקט בגישה צנועה יותר. לונג יוצא אל השטח ומביא איתו חזרה את סיפור מסעותיו בדמות רשימות לאקוניות לכאורה או בצילום של נתיב כבוש בדריכות רגליים, או מעגל אבנים. התוצאה מצליחה לרגש למרות ואולי בגלל המינוריות שלה.

התערוכה מוצגת עד 4.2, בגלריה Lisson
בכתובת: Lisson Gallery, 27 Bell Street, London
שעות פתיחה: שלישי-שבת: 11:00-18:00

פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות או אמנות רחוב?
הכנסו לקישור ובחרו סיור 

יקירה אמנט, מתוך 'מתחת לאופק', תערוכת יחיד בסדנאות האמנים, תל אביב. (פרט)

שני ורנר מדריכה בביאנלה בונציה 2022

2022 – היית גדולה מהחיים

סיכום השנה של שני ורנר
אני מסיימת את שנת 2022 בסערה קלה, בה חשש, תקווה והתרגשות מהולים אלה באלה. השנה הזו הביאה עמה הרבה מאוד אירועים גדולים, יותר ממה שהיה בשנים עברו. זו היתה שנה גדולה מהחיים – בפן האישי, העסקי, בעולם האמנות הישראלי, בתרבות המקומית ועוד.

2022 התאפיינה בתערוכות ענק, שוברות קופות. בזירה שלנו אנו יכולים לציין כמובן את קוסאמה במוזיאון תל אביב – תערוכה שפתחה לנו את השנה, ובה סיירנו עם מאות אורחים ולצידה את תערוכת היחיד של סיגלית לנדאו, איתה אנו סוגרים את השנה באופן דומה.
גם הביאנלה בונציה היתה אירוע משמעותי עבורי כיוון שזו הפעם הראשונה שיצאנו להדריך בה. הביאנלה שברה השנה את כל השיאים עם יותר מ800,000 מבקרים. אנחנו "תרמנו" 140 אורחים ב7 סיורים שהוצאנו לתערוכת הענק החשובה הזו.

השנה "מדברים אמנות" עברה גם מהפך מבפנים. האירוע המשמעותי ביותר היה ההשקה של סיורי אירופה שלנו ושל מותג Talking Art LOCALS. ערכתי עשרות ראיונות עם ישראלים שחיים בחו"ל עד הדיוק והמציאה של המדריכים הטובים ביותר עבורכם שימשיכו לקיים את הרוח של הסיורים שלנו גם במרחק. שמונה מדריכות ומדריכים חדשים הצטרפו לצוות שלנו, לצד מנהלת אדמיניסטרציה חדשה ואחראית הכשרות ובניית תכנים שנמצאת בלונדון – והשמחה רבה.

קרו גם כמה אירועים מדאיגים בעולם האמנות כאן. תערוכות שהוצגו בגופים ציבוריים וצונזרו בגלל שהכילו תכנים שסומנו כפוגעניים – עבודתו של דויד ריב והסערה סביבה במוזיאון רמת גן, הצגת תוכן "פוליטי מדי" במכללת ספיר ורק לאחרונה הורדה תערוכה בגלריה ביתא בירושלים בגלל שהציורים הציגו עירום נשי. נגיעת יד של שלטון בתחומי הרוח היא דבר מסוכן מאוד ועלינו להתייחס אליה בכובד ראש.

במרץ הקרוב אציין 10 שנים להקמה של Talking Art. בשנים האלה ראיתי את עולם האמנות הישראלי משתנה בצורה חסרת תקדים. ככל שתהליכי הגלובליזציה מעמיקים כך גם השדה המקומי, יוצא מהדלות שזוהתה בו כבר בשנות ה-1980 ומגיע על מחוזות חדשים, בינלאומיים, סקסיים – שתואמים סוף סוף את הלך הרוח העולמי. במקביל, התפתחה גם "תיירות אמנות". אם בתחילת הדרך, נחשבתי לעוף מוזר – חלק מקהילה קטנה של מסיירי אמנות, היום סיורי תרבות למיניהם הפכו לנחלת הכלל, ואמנות עכשווית אינה נתפסת כאליטיסטית ולא נגישה, אלא כחוויה המיועדת לקהל רב תחומי ורב דורי.
בכך, אני יכולה לומר שהחלום שחלמתי לפני עשור מתחיל להתגשם. שנת 2023 הולכת להיות כולה בסימן של חגיגות העשור!

ובנימה אופטימית זו גם אסיים. אני מודה לצוות המופלא שלי שבלעדיו 2022 לא היתה נראית כפי שהיא – צוות חכם, טוב, לויאלי ותומך שמניע יחד איתי את המיזם הזה קדימה כל הזמן.

השנה הזו גם לא היתה טובה כל כך לולא אתם – שוחרי האמנות, שממשיכים לבוא סקרנים ופתוחים, שנהנים מאמנות באמת ובוחרים בנו להביא אתכם אליה בדרך שלנו.
אני מאחלת לכולנו שנה אזרחית חדשה, טובה ומעשירה, רגועה, בריאה וכרגיל – מלאה באמנות משובחת. שלכם, שני ורנר

אני מאחלת לכולנו שנה אזרחית חדשה, טובה ומעשירה, רגועה, בריאה וכרגיל – מלאה באמנות משובחת.

שלכם,

שני ורנר

אלעד רוזן בית בנימיני

אלעד רוזן, מתוך התערוכה השלישי הנמנע בבית בנימיני. צילום שי בן אפרים

אלעד רוזן
השנה האמנותית שלי התחילה בצורה מרגשת במיוחד עם תערוכת יחיד שלראשונה הוקדשה כולה למדיום הקרמיקה בו אני עוסק לצד הציור בשנים האחרונות. האפשרות להציג את התערוכה במרכז הקרמיקה המוצלח 'בית בנימיני', שבו למדתי הרבה ממה שאני יודע על המדיום המרתק הזה, היתה מבחינתי סגירת מעגל אך גם פתיחה של מעגל וכיוון חדש. בשנה הזו ביליתי גם קיץ ארוך בברלין שבמהלכו אמנם לא יצרתי, אבל איפשרתי לעצמי לספוג את האמנות במוזיאונים ובגלריות. המנוחה הזו הוכיחה את עצמה ועם החזרה לסטודיו בארץ חזרתי גם לעשיה אינטנסיבית ואני מתחיל את 2023 עם להט יצירתי מחודש וכמה פרויקטים מרגשים בקנה.

מיכל סופיה טוביאס
2022 הייתה עבורי שנה מאד מרגשת. הרבה תהליכים שהתבשלו בסטודיו במשך זמן ארוך ראו אור במסגרת שלוש תערוכות מאוד יקרות לליבי (אחת מהן עדיין מוצגת במסגרת הביאנלה לרישום בירושלים). השילוב של שלושת המהלכים האלה יחד, איפשר לי לעשות שלום עם אירועים מורכבים מן העבר הקרוב והעבר הרחוק, ואני פותחת את שנת 2023 עם לב שמח.

עברי באומגרטן
זכיתי השנה לשהות כמעט שלושה חודשים עם בן זוגי בצרפת ובאיטליה. חוץ מאוכל מושלם, נופים מפעימים ואווירה משכרת זכיתי ללוות קבוצות של Talking Art בביאנלה המרהיבה של ונציה ולערוך תחקיר לקראת תערוכה היסטורית על חברת Olivetti האיטלקית (בקרוב בגלריית הויטרינה בHIT – חולון)!
אמן על כולנו בכל שנה….

יונתן אולמן
האירוע המשמעותי ביותר שקרה לי השנה הוא ש"קיבלתי" תערוכת יחיד "כמתנה" ליום ההולדת הארבעים שלי.
התערוכה 'אני רוצה את אמא' הוצגה בחלל המעבדה במהלך חודשי אוקטובר-נובמבר של השנה החולפת. לרגע היה נדמה שהתערוכה תיפתח ב-4 בנובמבר, שהוא גם היומולדת 40 האמיתי שלי.
התערוכה עסקה בלידה והיווצרות, ביצירה, באבהות וכמובן באמא (כי, איך אפשר שלא?). היא הייתה עבורי ציון דרך משמעותי בחיים וביצירה

עמית רובין
השנה האחרונה הייתה השנה הראשונה שלי ב- Talking Art וגיליתי אפילו יותר כמה אני נהנית לפגוש אנשים ולדבר על אמנות בצורה ישירה. יחד עם המשך לימודי התואר שני באוצרות בבצלאל, צללתי לעומקו של עולם האמנות העכשווית בארץ וגיליתי בו עושר גדול. עבדתי על הקמת פרויקט בית מדרש לאמנים שעומד לצאת לאור בקרוב ולאחרונה התחלתי לעבוד כעוזרת אוצר בחלל הפרויקטים 'פרטר'. השנה הזו הייתה מיוחדת מבחינה אמנותית גם בגלל שהספקתי לבקר במהלכה בביאנלה בונציה וגם בדוקומנטה בקאסל בהפרש זמן קצר, שניים מהאירועים החשובים ביותר בלוח השנה האמנותי הבינלאומי. אני מסיימת את השנה עם הרבה מאוד התרגשות וציפייה להמשך.

יונתן אולמן במעבדה

יונתן אולמן, מתוך התערוכה אני רוצה את אמא במעבדה. צילום טל ניסים

מתוק ומר. המלצות הסופ"ש 13-18.1

בחיים לא הכל מתוק, את זה אנחנו כבר יודעים. גם באמנות לא תמיד מציגים לנו רק את היפה והטוב, אבל תערוכות השבוע נוקטות באמצעים ערמומיים כדי להמתיק את הגלולה המרה. באמצעות צבעוניות עליזה, הומור ודימויים כמו ילדיים הם לוכדים אותנו ברשת מתעתעת ורק כשנהיה "מאוחר מדי" אנחנו מבינים שלא הכל הוא כמו שהוא נראה.

בבית בנימיני ממשיך אלעד רוזן שלנו עם אובססיית התותים שלו; לרגל חמש שנים למותו של משה גרשוני מציגות שלוש גלריות מצויינות תערוכות של עבודותיו המגוונות; בסדנאות האמנים בתל אביב מכניסה אותנו איילה לנדאו לעולמה המסתורי והצבעוני; ובפינת הבונוס – תערוכה שלוקחת את הטושים הצנועים מציורי הילדים ומיבאת אותם לאמנות העכשווית.

שיהיה סופ"ש רק מתוק

שני ורנר וצוות Talking Art

איילה לנדאו, מתוך 'עלמות, פרסות', תערוכת יחיד בסדנאות האמנים בתל אביב

'השלישי הנמנע', תערוכת יחיד של אלעד רוזן. אוצר: תמיר ארליך

יקיר המערכת (וחבר המערכת) אלעד רוזן ממשיך את סאגת התותים שלו בתערוכה חדשה בבית בנימיני. התותים האלה הם לא התותים של אתניקס ובודאי לא התותים של חנן בן ארי – התותים של רוזן הם יצורים גרוטסקיים על תפר שבין אדם לפרי והם לכודים בתוך מעגל בלתי נגמר של מלחמה אכזרית ואבסורדית. מלחמה נגד מי או בשם אילו עקרונות? לא ברור. מה שברור הוא שכמו בסלסילת התותים מהסופר בה שכבת הפירות העליונה יפה, מבהיקה ומושכת ואילו מתחתיה מסתתרת עיסה דביקה ורקבובית של מתיקות מוגזמת, גם אצל רוזן, הצבעוניות, ההומור והמשחקיות שנראים במבט ראשון, מסתירים למעשה עולם אפלולי של חרדה וסכנה. אנחנו מתרגשים!

באותו ערב יפתחו בבית בנימיני גם תערוכת יחיד של המעצב המוערך יעקב קאופמן ותערוכה זוגית של אריאל בלונדר ושירה שובל.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 13.1, 19:00, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב
אירוע פייסבוק

שלוש תערוכות לציון חמש שנים למותו של משה גרשוני.

משה גרשוני הוא אחד האמנים המוערכים והמשפיעים ביותר על סצנת האמנות המקומית. בקריירה הארוכה שלו הוא הספיק לפרוץ דרך ולחדש במדיומים מגוונים ולעבור מאמנות קונספטואלית לאקספרסיבית, מופשטת ועוד. הרטרוספקטיבה המקיפה שנערכה לו במוזיאון תל אביב בשנת 2010 היתה רגע מכונן בתולדות האמנות הישראלית ואמנים רבים מציינים אותה כמקור השראה. כעת במחווה מרגשת, שלושה מוסדות אמנות מקומיים שהיו מקושרים אל גרשוני במהלך הקריירה שלו מציינים חמש שנים למותו בסדרה של שלוש תערוכות יחיד שיפתחו יום אחרי יום. דרך יפה לחגוג את חייו ואת הקריירה של אמן ענק.

פרטי התערוכות:
'הדפסים 2014-1979', פתיחה: יום חמישי, 13.1, 19:00, סדנת ההדפס ירושלים, רח' שבטי ישראל 38, ירושלים
'מִי יוֹדֵעַ ר(וּחַ בְּנֵי הָאָדָם)', פתיחה: יום שישי, 14.1, 12:00, גלריה גבעון, גורדון 35, תל אביב
'עת רצון',  פתיחה: יום שבת, 15.1, 12:00, הראל מדפיסים, אליזבט ברגנר 8, תל אביב

אירוע פייסבוק לתערוכה בסדנת ההדפס ירושלים

אירוע פייסבוק לתערוכה בהראל מדפיסים

פרטים על התערוכה בגבעון באתר בגלריה

'עלמות פרסות', תערוכת יחיד של איילה לנדאו. אוצר: איתן בוגנים

התערוכה החדשה של איילה לנדאו בסדנאות האמנים בתל אביב היא סוג של המחזה למה שהיה קורה אם המיטה היתה בולעת אותנו בשנתנו. על בדים צבעוניים ומקושטים ששימשו במקור כמצעים, מפות שולחן ושטיחים לנדאו מציירת, מדביקה ותופרת יצורים פנטסטיים וסצינות אגדתיות, סמלים מיסטיים, נשים ארכיטיפיות וצירופי אותיות מיסתוריים. כמו בחלום מטורף או בטריפ פסיכדלי, התערוכה של איילה לנדאו עוטפת אותנו מכל כיוון ומכניסה אותנו אל מאחורי הקלעים של עולם לא ידוע. נדמה כי יותר משלנדאו "מציגה תערוכה" – היא בונה עולם וזה עולם מוזר ומסקרן ואחר ובעיקר כולו שלה. איזה מזל שהיא נותנת לנו להכנס.

אירוע פתיחה: יום שבת, 15.1, 20:00, סדנאות האמנים, התבור 32, תל אביב

אירוע פייסבוק

פינת הבונוס 'טוש וטשטוש', תערוכה קבוצתית. אוצרים: שלומית לב-רן ואמרי פניאל

טושים נקשרים אצלנו בדרך כלל לציורי ילדים או לקישוט ב"יומני היקר". תערוכה חדשה בגלריה השיתופית 'תפוז' בירושלים מבקשת לבחון מחדש את המדיום הזה ולתת לו מקום של כבוד באמנות העכשווית. יהיה צבעוני

בהשתתפות: ורד גנשרוא, ריקה גרינפלד, יעל דורון, דניאלה טרכטנברג, כנרת לוי, יאיר סופר, יוחאי סער, רני פניאל, מורן שיר, בת שבע שוקיאן, מרים שרעבי.

איפה ומתי: יום שבת, 15.1,  20:00, גלריה תפוז, בית אליאנס, כי"ח 5, ירושלים
אירוע פייסבוק

משה גרשוני, מתוך 'הדפסים 2014-1979', תערוכת יחיד בסדנת ההדפס, ירושלים

טל שוחט

קרקס במוזיאון. המלצות הסופ"ש 29-31.7

זה נשמע קצת מוזר אבל בין הקרקס למוזיאון יש הרבה מן המשותף – מבנה אקסטרווגנטי ומוגזם, בתוכו טיפוסים משונים מציגים את כשרונם האיזוטרי לקהל משתאה. אם זו סלטה לאחור מראש הטרפז או אמנות פורצת דרך, בשני המקרים מדובר בסיכון שיכול להסתיים בהתרסקות לקרקע או בתשואות סוערות.
תערוכות השבוע מתקשרות כל אחת בדרכה לשני המוסדות האלה והתוצאה מרתקת כמו מופע לוליינות משובח.
בבית בנימיני מוצג חזון אוטופי של מוזיאון המוקדש לאמנות הקרמיקה המקומית; בגלריה זוזו בעמק חפר תערוכה קרקסית במיוחד; ובמוזיאון תל אביב תערוכה שהיא ספקטקל כמו גם שהיא בית ספר לאמנות של ממש.

מאחלים לכולנו סופ"ש צבעוני ומוגזם,

שני ורנר וצוות Talking Art

מרסל מריין, החמקמק, 1937. מתוך התערוכה "הי! הידעת שהאמנות אינה קיימת…", מוזיאון תל אביב

"מוזיאום הקרמיקה הישראלית", תערוכת יחיד של אנה כרמי. אוצר: אמנון עמוס

מבט חטוף בקבוצות אספנות וינטג' ישראלי בפייסבוק מגלה שקרמיקה ישראלית חווה כעת פריחה חסרת תקדים. כולם מנסים לשים את ידיהם על כלים של חברות כמו 'לפיד', 'חרסה' או 'נעמן'. גם קרמיקה עכשווית חווה פריחה שכבר כתבנו עליה פה לא פעם והגבולות בינה לבין אמנות עכשווית הולכים ומטשטשים. עם זאת, חסר מחקר מוזיאלי שמוקדש ליצירה הקרמית המקומית המודרנית במובנים של איסוף, קיטלוג וכמובן תצוגה לקהל הרחב. הקרמיקאית אנה כרמי היא שם דבר בקרב חובבי הקרמיקה הישראלית והיא פיתחה תשוקה עזה, שלא לומר אובססיה, לחזון הקמת המוזיאון. בתערוכה החדשה בבית בנימיני היא מבקשת להציג את חזונה האוטופי בסגנון המיוחד שלה אשר נע בין פאתוס אוטופי להומור פרוע.

באותו ערב יפתחו בבית בנימיני גם שתי תערוכות לרגל השקת ספר טכנולוגיה קרמית שאצרה שלומית באומן
אירוע פתיחה: יום חמישי, 29.7, 18:00 – 22:00, בית בנימיני, רחוב העמל ,17 תל אביב
אירוע פייסבוק

"והלוליין מסתתר בתהומו", תערוכה קבוצתית: אוצרת: רותי שגיא

הקרקס שימש השראה לאמנים לאורך ההיסטוריה של קיומו. המרחב הארעי שמוקם יש מאין בקצה העיר ומתמלא בטיפוסים צבעוניים וחיות אקזוטיות מארצות רחוקות הצית את הדמיון היצירתי הן מהבחינה הרעיונית והן כמודל לציור ורישום. אם חושבים על זה, גם גלריות הן קצת כמו קרקס – מוקמות בשולי העיר ופעם בחודש מתמלאות בתוכן צבעוני ואקזוטי אחר. האמנים והאמניות בתערוכה החדשה בגלריה זוזו עוסקים בקרקס ובקרקסיות של החיים מזוויות שונות ובאמצעות מדיומים שונים ובוחנים שאלות של מגדר, גבולות, גוף ופחד שעומדים בבסיסו של היריד הנודד, אך גם של החיים עצמם.
בהשתתפות: גילי אבישר, עדי אדר, יצחק בן יעקב (אופנהיימר פריץ), מרגה דה-בריין, הדס טובל, טל טנא-צ'צ'קס, רויטל לסיק, יהודית מזרחי, רותם מנור, קובי סיבוני, רינת פודיסוק רייזנר, יואב פלי, שירה קמרד, צביקה קנטור, טל שוחט, נועה שיזף

אירוע פתיחה: יום שישי 30.7, 10:00-14:00, גלריה זוזו, רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר

מידע על התערוכה באתר הגלריה

"הי! הידעת שהאמנות אינה קיימת…" תערוכה מאוסף סילביו פרלשטיין.  אוצרים: דויד רוזנברג ונועה רוזנברג

פעם בכמה זמן מגיעה תערוכה שהיא בית ספר לאמנות של ממש, כזו שמעוררת לחיים את ספרי ההיסטוריה ועוזרת לנו להעמיק את ההבנה והידע שלנו על אמנות. תערוכות כאלה הן חשובות במיוחד בארצנו הקטנטונת ונטולת הMOMA או הפומפידו ועוד יותר כעת כשנסיעות לחו"ל הפכו שוב לפרויקט לא פשוט. סילביו פרלשטיין הוא אחד האספנים החשובים בעולם לאמנות מודרנית ומסיור מקדים שערכנו בתערוכה השבוע אנחנו יכולים להעיד שיש לו טעם משובח ויכולת מעוררת התפעלות לזהות אמנות גדולה בעת עשייתה. בכלל, הביקור שלנו בתערוכה היה קצת כמו ביקור בחנות ממתקים או משחק 'חפשו את המטמון' וכל רגע לווה בקריאת התפעלות מאוצר חדש שמצאנו – יצירה מפורסמת או אמן/ית שהם שם דבר. תערוכה חשובה ומומלצת.

התערוכה נפתחה השבוע, מוזיאון תל אביב לאמנות, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
מידע על התערוכה באתר המוזיאון

חדשות הקיץ של Talking Art

הקיץ, החופש הגדול ואפילו החמסין לא עוצרים אותנו, להפך! כמה וכמה דברים מרגשים קורים אצלינו באוגוסט.

ראשונה היא כמובן מכירת הקיץ שלנו בשילוב גלריה אלמסן

ב-5-7.8 נתארח בחלל החדש של גלריה אלמסן ברחוב הרכבת לסוף שבוע של מכירת יצירות של מיטב האמנים במחירים נוחים. תהיה בירה קרה ואמנות מצויינת ולא כדאי לפספס את זה. מידע נוסף בקישור

סיור חדש עם מדריך חדש

בתאריך 13.8 יתקיים סיור חדש עם מדריך חדש. האוצר עברי באומגרטן בסיור מעמיק בשכונת נווה שאנן המתחדשת על מרכזי התרבות, אמנות הרחוב והקולינריה המקומית שבה. שווה! פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בקישור

לסיום,  לכבוד הקיץ החלטנו לפרגן לכל הזוגות והמשפחות במחיר מיוחד להזמנת סיור פרטי, בואו לדבר איתנו אמנות.  צרו קשר להזמנת סיור

אפרת חכימי

בשכונה. המלצות הסופ"ש 16-18.7

בימים טרופים אלו, ההזדמנות לבלות ערב קייצי בסיבוב בין פתיחות של תערוכות חדשות, הוא מאורע די נדיר, אפילו בקריית המלאכה – מעוז האמנות העכשווית בתל אביב. אם כן, כשמזדמנת ההזדמנות – אין לנו אלא להמליץ על מקבץ התערוכות שיפתח בסופ"ש הקרוב בשכונה.
בחמישי בערב תוכלו לבקר בפתיחת תערוכת היחיד החדשה של יונתן אולמן המציג ציורים מוקדמים במשמעות חדשה; וגם במקבץ תערוכות חדש שייפתח בבית בנימיני, ביניהן תערוכת יחיד לרחל מנשה דור הבוחנת את המפגש בין הגוף לחימר.
בשישי בבוקר תוכלו לתבל את הסיבוב שלכם בקרייה בפתיחת התערוכה של רחל שרייבר המשלבת ביצירה שלה עולם ומלואו; או לבקר בתערוכה שתפתח בגלריה רוזנפלד המציגה עבודות חדשות של אמני הגלריה.
מאחלים לכולנו סופ"ש שגרתי, כזה כמו של פעם
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא