ארכיון תגיות: עלמה שניאור

דימוי מתמוסס. המלצות סוף השבוע 19-21.12

לפי החלוקה הפשוטה של ז'אנרים אמנותיים, אמנות פיגורטיבית מתארת את המציאות הממשית ואמנות מופשטת מתארת מציאות פנימית או נפשית יותר. אך מה קורה כשהגבולות בין השניים מיטשטשים ומתמוססים? תערוכות השבוע צועדות על הגבול הדק שבין דימוי ריאליסטי ומופשט – איזור הדימדומים שבין המציאות לבין הנפש והדמיון. בימים שבהם המציאות עולה על כל דמיון על בסיס יומיומי, יש משהו במצב הביניים הזה שנראה לנו מדוייק כרגע.

בגלריה גבעון מציג ישראל קבלה ציורים שמורדים בעצמם; בגלריה בית המשאבות מציג חגי אולריך צילום שמתעלה על המצלמה; בגלריה גבעון גל וינשטיין מְאַכֵּל את עבודותיו שלו. וגם – המוזיאון הנודד 'זומו' חוזר לתחנה מרגשת ומשמעותית במיוחד.

שיהיה סופ"ש נעים, ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

ישראל קבלה, מתוך תערוכת יחיד בגלריה גבעון, תל אביב (פרט)

'האני הראשון', תערוכת יחיד של ישראל קבלה
בספרו 'הצייר הוא מרגל', כותב האמן לארי אברמסון שאחת הפרסונות שהוא עוטה על עצמו בסטודיו היא של מרגל של ממש – או במילותיו שלו: "סוכן חשאי שתר את הארץ לאורכה ולרוחבה ומביא אתו בחזרה לסטודיו את ממצאיו … לעתים הוא מביא אתו אובייקטים – ענף, קרש, ריבוע שחור ולעתים טקסטים". נראה שהאמן ישראל קבלה עובד על פי מוטו דומה, בתור אמן-אספן, הסטודיו שלו מתמלא באובייקטים שונים ומשונים, שלא פעם מוצאים את עצמם מודבקים על הציורים או מוצגים כאובייקט אמנותי בפני עצמו. בתערוכתו החדשה של קבלה בגלריה גבעון, נראה שהמהלך מתוחכם יותר – נראה שקבלה מבקש למרוד מרד כפול – באופן פרדוקסלי משהו, הוא מורד גם בציור המופשט וגם בציור הפיגורטיבי – הציור שלו מפלרטט לרגע עם המופשט אך אז עולה וצפה דמות. הוא מצייר דמות, אך היא מתמוססת אל תוך הציור. קבלה הצייר-המרגל מלקט רעיונות ואידאלים אמנותיים ומשתמש בהם זה כנגד זה.
אירוע פתיחה: יום חמישי 19.12, 19:00, גלריה גבעון, רחוב גורדון 35 תל אביב
אירוע פייסבוק

'X', תערוכת יחיד של חגי אולריך. אוצרת: שיר ויזל
כתבנו כאן בעבר על "צילום ללא מצלמה". מדובר על תת קטגוריה של ז'אנר הצילום שבה הדימוי נוצר לא בהכרח על ידי פעולת המצלמה, אלא על ידי תהליכים אחרים, חלקם שקושרים בצילום, באמצעות מניפולציות טכניות ועל המצלמה עצמה. חגי אולריך מציג בגלריה בית המשאבות בנווה שאנן עבודות שהתחילו כצילום פשוט, אבל אבל אז עברו תהליכים שונים של הקרנה על גבי גופים פיסוליים, צילום מחדש, והתערבויות בחיישן המצלמה. התוצאה חותרת נגד הדיוק והשליטה המיוחסים בדרך כלל לטכניקה הצילומית לטובת דימוי אחר, חסר שליטה ופראי יותר. הדימוי המקורי של עץ אותו צילם אולריך מתמוסס והולך ככל שהוא מתרחק יותר מהמקור. העובדה שהגלריה היא חלון ראווה והדימוי מתערבב בתוך הסביבה התזזיתית של נווה שאנן, מוסיפה לתערוכה עוד רובד של משמעות.
אירוע פתיחה: יום שישי, 20.12, גלריית בית המשאבות, רחוב רשי"ף 13, תל-אביב
התערוכה מוצגת בחלון ראווה וזמינה לצפיה 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע.

'איכול', תערוכת יחיד של גל וינשטיין
קראנו להמלצות השבוע "דימוי מתמוסס" מתוך מחשבה מטאפורית על איזור הגבול בין מופשט לפיגורה. אבל  בתערוכתו של האמן המוערך גל וינשטיין שנפתחת השבוע בגלריה גורדון השם הזה הופך לליטרלי לגמרי. שם התערוכה 'איכול' מרמז לתהליכים כימיים של הרס, התמוססות והתפוררות, לא בדיוק מילים שרוב האמנים רוצים שיתקשרו ליצירותיהם, אבל אלה בדיוק התהליכים שבהם עושה וינשטיין שימוש ליצירת עבודותיו. צמר הפלדה, שהפך עם השנים למזוהה עם אמנותו של וינשטיין משנה הפעם את תפקידו. במקום להיות בקדמת הבמה כחומר שממנו עשויות העבודות, הוא הופך לחומר גלם שהתהליכים שהוא עובר יוצרים את העבודה בלי שנשאר לו זכר. דימויי השטיח, צילומי האוויר והמפה הטופוגרפית שמהווים את השפה האמנותית של וינשטין חוזרים כאן, אך הפעם הם מופשטים הרבה יותר וסימני התהליכים ההרסניים שעברו ניכרים בהם. אדמה חרוכה מעולם לא נראתה אסתטית יותר.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 19.12, 19:00, גלריה גורדון, הזרם 5, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

וגם –
'זומו שער הנגב', תערוכה קבוצתית. אוצרות: שירז גרינבאום ואביטל וכסלר.
אוצרת ראשית: מילנה גיצין אדירם
אין ספק שכבר לפני שבע שנים, כאשר נוסד פרויקט "המוזיאון הנודד" 'זומו', ניתן היה לראות את החשיבות של הפילוסופיה האוצרותית והאמנותית שעומדת מאחוריו – ההתעקשות להגיע עם אמנות מעולה לפריפריה, אך לא לעשות זאת בצורה מנותקת וחייזרית, אלא להתחבר לקהילה המקומית ולבנות איתה קשרים משמעותיים. הפרויקט הזה היה מרתק ומרגש גם בימים של שגרה, אך כוחו האמיתי התגלה כשהעולם נראה שהוא יורד ממסלולו בימי הקורונה וממשיך להתגלות מאז. אנשי זומו הפכו אותו למכשיר ליצירה של קהילות וריפוי וחיבור בין קהילות קיימות. התחנה הנוכחית של הפרויקט בחדר האוכל הישן של קיבוץ ברור חיל שבעוטף היא אולי המרגשת והמשמעותית מכולן – חדר האוכל ההיסטורי הפך לחלל אמנות שהרבה ממנה נוצרה בשיתוף פעולה בין האמנים לבין הקהילה המקומית וכל האמנות המוצגת נוצרה במטרה לקרב בין אנשים ולנסות להביא עוד קצת ריפוי לאיזור הפצוע הזה. פרויקט חשוב מאין כמותו שנותן תקווה

בהשתתפות: יעל אורן, מידד אליהו, סמיון אלקסנדרובסקי, ספיר אפריים, ביתמלאכה, צדוק בן-דוד, ג'וי ברנרד, מעין גוטפלד, עולש גולדברג, גיא גולדשטיין, נחמה גולן, אוסי גפן, לינור גפן, ספיר גז, אבישג דורון ויונתן קליין, מטריאל גירלז (שי ג׳רסי ועדי טל), אניעם לאה דרעי, נטע וייזר, גל וינשטיין, קולקטיב זמנתגובה, דפנה טלמון, ניתאי חלופ, משה טרקה, זיוה ילין, לי ינור, סטודיו Yarnatak (מריה פייגין וגאיה בלורי), נירית כהן קינן, יעקב כרמי, אורלי לנדבר, ניבי להבי, סובר לרנר, אורן מאסטרו סגל, רונית מירסקי, שרון מורו, ים מטרסו, עינב מינץ, טל מצליח, לימור מקס-צרפתי, דן (פפו) מרציפר, נטע נהרדיה ועדו צ'רני, ראובן נכון, אפרת נתן, עינת עריף גלנטי, אבישי פלטק, לימור צרור, מיטל קובו, פסי קומר, טליה קוץ-שמיר, שחר קושט וגלעד ואקנין, גלעד רטמן, ויטוריו קורינלדי, שרון קן-דור, אריה קוטלר, יוסי קוטלר, עלית קרייז, אבישג שאר ישוב, מיה שרבני, עלמה שניאור, רותם שרף, יובל תדהר-רימר, ריקי תירם.
אירוע פתיחה: שישי, 20.12,  11:00-16:00, חדר האוכל הישן של קיבוץ ברור חיל (אלונית ברור חיל בוויז)
לאחר מכן התערוכה תיהיה פתוחה עד 25.1.25, ימי חול 8:00-20:00, שישי-שבת 10:00-16:00.

הרשמה להסעה חינם לאירוע הפתיחה מתל אביב בקישור (מקומות מוגבלים מאוד)
אירוע פייסבוק

חגי אולריך, מתוך תערוכת יחיד בגלריה בית המשאבות, תל אביב

מה לראות בביאנלה לרישום בירושלים

אם יסלחו לנו על הסטריאוטיפ, הביאנלה לרישום היא אירוע אמנות ירושלמי מאוד. לקחת מדיום ותיק ובעל מוניטין מיושן ורציני, לעדכן אותו ולטעון בו רלבנטיות עכשווית, כל זאת מבלי לשכוח את המסורת – אין כמו הסצינה הירושלמית כדי לעשות את זה. כמובן שאם אפשר לעשות זאת בחללי אמנות מגוונים ומרשימים בהם נוכחת ההיסטוריה המסוכסכת של העיר המיוחדת הזו – מה טוב. כמו תמיד באירוע הזה, לא מסתפקים בפחם על נייר והפרשנות למונח "רישום" היא רחבה כמעט כמו מספר האמנים המשתתפים.

זוהי הפעם השמינית בה מתרחשת הביאנלה לרישום, ועם הזמן המוטיבציה רק עולה – יותר משבעים אמנים, על פני שישה חללי אמנות שהם מגוונים ושונים מאוד, אבל גם נמצאים כולם במרחק הליכה נוח ולכן אידאלי ליום אמנות ירושלמי מהנה ומרתק.

אנחנו כאן כדי לעשות קצת סדר ולשים את הזרקור על הדברים שעניינו אותנו במיוחד, אך כמו תמיד אנחנו מעודדים אתכם להיכנס לאתר הביאנלה ולבחור בעצמכם מתוך ההיצע העשיר.

כל התערוכות פתוחות ומוצגות עד 25.2.2023

שיהיה סוף שבוע נעים וחמים,
שני ורנר וצוות Talking Art

אבי סבח ומיכל סופיה טוביאס, מתוך תערוכה בבית האמנים, ירושלים. צילום: אלעד שריג

'יותר מאחד', תערוכה קבוצתית בבית האמנים ירושלים. אוצרת: אירית הדר

התערוכה המרכזית של הביאנלה נושאת את שמה 'יותר מאחד' שמתייחס לנושא שנבחר לה השנה – רישומים שאינם עומדים בפני עצמם, אלא הם חלק מסדרה או מקבץ. הפעם חיפשה אירית הדר – האוצרת הראשית של הביאנלה, לא את המופעים היחידאיים של הברקה רישומית, אלא את המהלך הכולל, את הסיפור ואת האבולוציה של הרישום. כמובן שמדיום הרישום, כמדיום מהיר יחסית, הוא אידאלי לסוג כזה של חשיבה סדרתית ולכן ניתן למצוא כאן כמה מקבצי עבודות אפקטיביים ונוגעים ללב. למשל עבודתם המשותפת של מיכל סופיה טוביאס ואבי סבח שמשלבת בין רישומים של שניהם לבין מערכי גרמי השמיים המחוררים בקיר שהם חלק מהפרקטיקה האמנותית של טוביאס; או סדרת הרישומים הצבעוניים של דוד דובשני שנוצרו בהשראת הדפסים אירופאים מהמאה ה 17 של מלחמות דת וכיבוש אמריקה. נקודת פתיחה חזקה לביאנלה.
רשימת האמנים המלאה ועוד מידע באתר

בית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים, שעות פתיחה: שני-חמישי 10:00-18:00; שבת 11:00-14:00, ראשון ושישי סגור

'חושך זה וזה', תערוכה קבוצתית בגלריית המפעל. אוצר: מידד אליהו

אם קישרנו בין רישום לבין הפחם השחור, הרי שאפלה אינה זרה לעוסקים ברישום. נוכל גם להיות מעט פילוסופיים ואפילו פואטיים, ולומר שנקודת ההתחלה של הרישום היא האפלה. זוהי גם נקודת המוצא ממנה יצר מידד אליהו את התערוכה בגלריה המפעל. התערוכה שאצר אליהו נוגעת לרגע טראומתי בתולדות הבניין עצמו בו מתרחשת התערוכה – הרגע בו ננטש מיושביו בעקבות המלחמה ב1948. נקודת הפתיחה הזו ממלאת את חלל הגלריה שהיה פעם בית מגורים, ברוחות העבר בדמות דיוקנאות מלחמה, סצינות הרס ובניה ומסכות גרוטסקיות. בירושלים, ובישראל בכלל, איפה שתחפור קצת תגלה את שייריו של עבר סבוך שאת משקעיו אנו חווים עד ימינו אנו. התערוכה הזו מבקשת מאיתנו להישיר מבט אל האפלה ואלי כך למצוא את הדרך אל האור.
בהשתתפות: אורית אדר בכר, רעיה ברוקנטל, אילנה חמאוי, מיכל לזרוביץ, נטע ליבר שפר, ראובן קופרמן

גלריה המפעל, רחוב המערביים 3, ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 11:00-00:00, שישי 10:00-16:00, שבת סגור

‘ליל חלום', תערוכה קבוצתית בגלריה ברבור. אוצרוּת: אברהם קריצמן ורעות ישעיהו

אפלה אחרת היא זו של הלילה והשינה שמגיעה איתו. החלום הוא המקור הראשון והזמין ביותר לדימויים פנטסטיים ומשונים בחיי היומיום שלנו ותנועות אמנות רבות (כמו הדאדא והסוריאליזם למשל) העלו על נס את החלום כמקור אותנטי של חיבור אל התת מודע ואל הווייתו האמיתית של האדם ללא הגבולות של החיים הערים. כמובן שגם הפסיכולוגיה המודרנית מבית מדרשו של פרויד יוצאת מנקודת הנחה כי הדימויים שנגלים אלינו בחלום הם בעלי משמעות סימבולית שמתוך הניתוח שלהם ניתן להגיע לפריצות דרך נפשיות. מתוך הטשטוש שבין הממשי לחלומי יוצאים הדימויים שבתערוכה הזו. כמו בחלום, העולם שנגלה בהם הוא מוכר – אבל אחר, ומאוד מפתה לנסות לחלץ ממנו משמעויות עמוקות. אך לפני שצוללים לניתוחים כאלה ואחרים, אפשר גם פשוט לתת לו לסחוף אותנו ולראות לאן נגיע.

בהשתתפות: טמיר חן, רון חן, טליה ישראלי, גבריאלה קליין, רחל רבינוביץ

גלריה ברבור, הסורג 2, ירושלים. שעות פתיחה: שני-חמישי 16:00-20:00, שישי 11:00-14:00, שבת וראשון סגור

'רישום ברצף', תערוכה קבוצתית בסדנת ההדפס. אוצר: אריק קילמניק

הקשר בין רישום להדפס הוא מובהק וארוך שנים. למעשה ניתן לומר שמטרתו הראשונה של ההדפס היא להפוך את הרישום מאירוע יחיד חד פעמי, לאובייקט שניתן לשכפל ולהפיץ. לעתים קרובות, לעין הבלתי מיומנת ניתן להתבלבל בין רישום ישיר לבין תוצריו של מכבש הדפוס. אם כבר הגדרנו את הביאנלה לרישום כאירוע ירושלמי מאוד, הרי שסדנת ההדפס היא מוסד ירושלמי מובהק. בית אבן מרשים השוכן בצומת שבין מזרח העיר הערבית, מאה שערים החרדית ומערב העיר. בתוך כתליה העבים של הסדנא עוסקים אנשי מקצוע מיומנים בטכניקות שחלקן בנות מאות שנים ומתוך המסורת והוירטואוזיות הטכנית מקפידים שלא ליפול לתוך מלכודות של נוסטלגיה מתקתקה ולא שוכחים לחבר את העשייה להוויה העדכנית והרוטטת של הזמן והמקום בהם הם פועלים. בנוסף לסדנאות המאובזרות, התחדשו כאן בחללי תצוגה מוקפדים ונעימים והתערוכה המוצגת כעת מוקדשת לנושא שגם הוא משותף להדפס ולנושא הביאנלה – סדרתיות ורצף.
מידע נוסף באתר

בהשתתפות: דיויד אייזקס, יעל בוברמן־אטאס, מיה בלוך, מיכל בקי, אפרת גל־נור, רותי דה פריס, נועה הגלעדי, יונתן הירשפלד, מיכאל רורברגר, עתליה שחר

סדנת ההדפס ירושלים, רחוב שבטי ישראל 38 (פינת הנביאים), ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 15:00-08:00, בימי שישי בתיאום מראש, שבת סגור

נועה הגלעדי, מתוך התערוכה בסדנת ההדפס

נועה הגלעדי, מתוך התערוכה בסדנת ההדפס

ללא שם

ספיישל אוהבים אמנות, המלצות הסופ"ש 7-9.11

זה הזמן הזה בשנה.. פסטיבל "אוהבים אמנות. עושים אמנות" – אחד מאירועי האמנות החשובים ביותר בשנה המקומית חוזר. הפסטיבל החל כאירוע צנוע של עשרות בודדות של סטודיות פתוחים ברחבי העיר והיום הפך לכדי סוף שבוע שבו העיר כולה רוחשת פעילות אמנותית. יותר מ-150 אמנים ואמניות יפתחו את הסטודיו שלהם השנה, אליהם יצטרפו עשרות גלריות, מוזיאונים וחללי אמנות מיוחדים. השנה מתמקד הפסטיבל בטרנד שדיברנו עליו פה בהמלצות בעבר – שימוש זמני בבניינים נטושים לקראת שיפוץ והפיכתם לחללי אמנות. תשומת לב מיוחדת תינתן לתוכניות הרזידנסי השונות בעיר. אין לנו כמובן סיכוי לגעת בכל האירועים בפסטיבל הזה, אבל אנחנו יכולים להמליץ על אסטרטגיה כללית – קחו לכם יום אחד של ביקורי סטודיו, סמנו לכם במפה 4-5 סטודיות ועברו ביניהם, קחו את הזמן להביט בעבודות ולשוחח עם האמנים. בשביל זה הם שם. ביום השני בחרו לכם אירוע או שניים ולכו אליהם, ככה לא תעמיסו על עצמכם יותר מדי ותוכלו להנות מהחוויה.
בחרנו לכם כמה אירועים שמסקרנים אותנו במיוחד בכדי לתת לכם נקודת פתיחה ליציאה. הכינו את נעלי ההליכה!
אירוע פייסבוק ראשי של הפסטיבל אתר אוהבים אמנות

שיהיה סופ"ש של כיף לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא