ארכיון תגיות: ענת בצר

פואטיקה. המלצות הסופ"ש 16-18.5

אם להשתמש במטאפורה משפחתית, אפשר לומר ששירה היא אחותה הגדולה והמיושבת של האמנות. יש משהו באינטימיות של מילה כתובה בספר שקשה לשחזר באמצעים המקובלים של האמנות הפלסטית, שתופסים מקום בחלל ומעמתים את הצופה עם הצורה, הצבע והמימדים שלהם. תערוכות השבוע יוצאות מתוך שירה כנקודת הפתיחה שלהן, ומבקשות לשמר משהו מהאינטימיות והעדינות שיש לאחות הפואטית.

בערש התרבות הישראלית המתגלם בבית ביאליק בתל אביב, מחברת האוצרת ד"ר סמדר שפי בין הטבעי למעובד; בגלריה החדשה באצטדיון טדי אוצרת האמנית איילה לנדאו תערוכה על התבגרות והתגברות; בגלריה רוטשילד אסנת בן דב משוררת באמצעות מצלמה ופילם; והמלצת הלוקאלז שלנו הפעם בונציה עם טקסט יפהפה ועטור ציטוטי שירה שנכתב על ידי לקוחה ותיקה שהצטרפה אלינו לסיור.

שיהיה סוף שבוע פיוטי במיוחד,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

עופר ללוש, מתוך תערוכה קבוצתית בבית ביאליק, תל אביב. צילום: תום פורת

'אור וערגה', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ד"ר סמדר שפי
המפגש הטעון בין טבע ותרבות עומד בבסיס תערוכה חדשה בבית ביאליק. העבודות המשתתפות בתערוכה נשזרות לתוך אחד הבתים היפים בתל אביב, שלאחרונה עבר תהליכי שיפוץ ושימור מאסיביים. העץ הטבעי והגולמי בעבודתן של סיגלית לנדאו ושיר סניור פוגש את הרהיטים המכובדים של חדר האוכל ומזכיר להם מאיפה הגיעו; עופר ללוש ממשיך את העיסוק שלו בפני השטח של פני הדיוקן; מעיין אליקים הופך את החדר בראש המבנה למעין מגדלור שעושה שימוש בטכניקות מעולם עיצוב הספרים וחנאן אבו חוסיין משתמשת במוטיבים מוכרים מעבודתה כמו שיבולים וצבע זהב כדי ליצור מעין שדה שהוא ממשי באותה מידה שהוא פואטי. סמדר שפי מצליחה בכל פעם מחדש להתערב בתוך בית ביאליק בצורות מפתיעות, ובכלל הרעיון הזה של שילוב בין אדריכלות, שירה ואמנות – היסטורי והווה, הוא גילום של מה שמעניין היום והוא שבירת גבולות בין זמנים ומדיומים – כי השלם גדול מסך חלקיו.

בהשתתפות: סיגלית לנדאו ושיר סניור, עופר ללוש, חנאן אבו חוסיין, מעיין אליקים
אירוע פתיחה: יום חמישי, 16.5, 19:30, בית ביאליק, רחוב ביאליק 22, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

‘Girls Just Wanna’, תערוכה קבוצתית. אוצרת: איילה לנדאו
יש שרואים בילדות שלהם גן עדן נשכח, אחרים יכולים לזכור אותה כמקום פצוע או כואב. נדמה שכך או כך, כולנו נסכים שגם בבגרותנו הילדות עדיין מפעמת בנו ומעצבת את גורלנו במידה רבה. בתערוכה החדשה שהיא אוצרת בגלריה באצטדיון טדי, מבקשת האמנית איילה לנדאו לבחון את הדרכים העדינות והנסתרות בהן נוכחת הילדות בחיינו כעת. לנדאו בוחרת לעשות זאת באמצעות אנסמבל נשי מרשים של אמניות מעולות המתייחסות לחוויית ההתבגרות הנשית, אך עושות זאת בדרכים שאינן דווקא "נשיות" במובהק. ההשראה לתערוכה מגיעה מסרט תיעודי על חייה של האמנית הענקית לואיז בורז'ואה שהיתה מאסטרית בלשזור את סיפור חייה והתבגרותה אל תוך אמנות מתוחכמת ומרגשת. שמה של התערוכה כמובן מרמז לשיר הידוע של סינדי לאופר, אך בניגוד אליו שקובע שבנות רוצות רק לכייף, השם המקוצץ פותח את טווח האפשרויות באופן מסקרן.

בהשתתפות: עדן אורבך עפרת, ריקי אלקיים, ביאנקה אשל גרשוני, ענת בצר, איזבלה וולובניק, סיון לביא, יעל מאירי, אילה נצר, גליה פסטרנק, ניל וקרין רומנו, ליאור שור.
באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של יאיר חובב
אירוע פתיחה: יום חמישי, 16.5, 20:00, הגלריה החדשה טדי, אצטדיון טדי (שער 22), ירושלים
פרטים נוספים באתר התערוכה

'נור', תערוכת יחיד של אסנת בן דב
שלא כמו שתי התערוכות האחרות בהמלצות, תערוכתה של הצלמת המשובחת אסנת בן דב אינה יוצאת משיר או פזמון. אבל כשמביטים בעבודותיה הוירטואוזיות והעדינות של בן דב אפשר לומר בפה מלא כי היא כותבת שירה באמצעות מצלמה. כמו בשירה מינימליסטית אמיתית, לוקחת בן דב חפצים, פירות, ירקות ופרחים והופכת אותם באמצעות אור, זמן חשיפה והדפסה לרגעים פואטיים ונעז ונאמר אפילו – נשגבים. העבודות בתערוכה נוצרו סביב הפרידה של האמנית מאמה, שנפטרה לפני שנים ספורות – דרך חפצים שהיו שייכים לאם ודרך אלמנטים סמליים מחייה, שוזרת בן דב שיר אהבה לאמה המנוחה ואיתה לכל אם שהלכה ולבית שאבד. אמנות גדולה המחלצת שירה מהיומיומי ויופי מהכאב.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 16.5, 20:00, גלריה רוטשילד אמנות, משה מאור 2, קומה ראשונה, תל אביב
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – ונציה
מלכה מהולל היא לקוחה ותיקה שלנו ואישה שאנחנו אוהבים מאוד. אפשר לומר שהיא מלווה את שני ורנר כמעט מתחילת הדרך ועם השנים הפכה להיות גם חברה, ומישהי להתייעץ איתה, וכמובן אורחת מבורכת בסיורים השונים.
בנוסף לכל, היא גם כותבת מחוננת וצלמת! מלכה הצטרפה לסיור האחרון שלנו בונציה ואנחנו משתפים אתכם ברשימה היפה שכתבה על החוויה. ממש כאן בקישור 

הכתיבה היפה עשתה לכם חשק? נותרו עוד מקומות בסיורי יוני הקרובים שלנו שכבר מגיעים מעבר לפינה! פרטים בקישור

ניל וקרין רומנו, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה החדשה באצטדיון טדי, ירושלים

בתוך הסבך. המלצות הסופ"ש 14-16.12

את השם לרשימה שלנו השבוע שאלנו מכותרת תערוכתה של נעמי מנדל אשר תפתח בגלריה חנינא. אנו משתמשים בו כמטפורה למצב העכשווי, שכל שבוע אנחנו כמובן מתייחסים אליו, וגם היום. אין מה לומר, גם בחג החנוכה, חג האור והניסים קשה למצוא נחמה אמתית. אבל אנחנו מאמינים בלב שלם, שאמנות יכולה להוציא אותנו קצת מזה, ולו לרגע קט. כי לראות אמנות טובה, זה אויר לנשימה, זה אויר לנשמה – וכולנו צריכים את זה עכשיו.

בגלריה נגא תפתח תערוכת יחיד לציירת הקוסמת ענת בצר; בחנינא תערוכת יחיד שיש בה תמהיל ריאליסטי בין היומיומי לאפל; פסטיבל מנופים הירושלמי במתכונת מותאמת; ואצלנו כמו תמיד, בשביל הלב – חולמים כבר על היום שאחרי ועל ונציה.

שיהיה סופ"ש חמים לכולם,

שכל החטופים יוחזרו כבר

שני ורנר

וצוות Talking Art

"תודעה אחורית", תערוכת יחיד לענת בצר, גלריה נגא (פרטי מתוך ציור)

"תודעה אחורית", תערוכת יחיד לענת בצר

אמניות כמו ענת בצר, הן חשובות לעולם האמנות כי הן משמרות דבר מה שעוד יש לנו צורך בו – את היופי. הצינים או הריאליסטים מאוד שבינינו יוכלו לטעון שהציורים של בצר גובלים בקיטש, אבל מבט שחוצה את חזות המפגש הראשוני יוכל למצוא עומק רב בפתיינות של היופי. כמו בסדרות קודמות שלה, גם הפעם ישנו מוטיב חוזר שהוא יפה, מסתורי וכמעט בלתי מושג. בעבר היה זה טווס לבן, פרחים אקזוטיים, ומוטיבים שנדמים כמו מעולם אגדות, וכעת זהו דיוקן אישה המצוירת מאחור. העורף החשוף יש בו עונג ותשוקה, יש בו גם פגיעות מצמררת שכן האישה המצוירת מאחור כאילו לא יודעת שמסתכלים בה, ויש בו גם עוצמה בהיותו משורג בצמחייה ונובע ממנה.

עולם הניגודים הזה נוגע ללב ומעורר מחשבה, במיוחד בימים אלה – כמו הכל.

פתיחה: שישי 15.12 בשעה 12:00 גלריה נגא, אחד העם 60 תל אביב

מידע נוסף באתר הגלריה

"בתוך הסבך" תערוכת יחידה לנעמי מנדל. ליווי אוצרותי: גליה גור-זאב

בשנים האחרונות עולה הציור הריאליסטי שוב לכותרות, החל מפרס שיף החשוב והאוסף שממנו הוא נובע, ועד גלריות ייעודיות ושוק הולך וגדל. ציור ריאליסטי הוא אחד הז'אנרים הוותיקים בתולדות האמנות אך מהרגע שהשאיפה לריאליזם הוגשמה הוא ירד מגדולתו; וכשהוא חוזר באמנות עכשווית, הוא צריך להתאים את עצמו לרוח הדברים, או במלים אחרות – הוא צריך להיות שקול מאוד בהחלטה על מה הוא מתבונן. בציוריה הריאליסטיים של נעמי מנדל יש משהו מן העכשווי והיומיומי, התעשייתי, ההמוני, אך גם המבשר רעות או לפחות מעיד על מצב לא שליו. השתקפויות כלואות בערמת בקבוקי פלסטיק, פירות צבעוניים חנוקים בתוך שקיות מכולת קשורות, דיוקנאות מעוותים במראה ועוד. בסדרה החדשה מציגה מנדל סבכים ושיחים, אך המראה הטבעי שהיה יכול להיות פסטורלי, נראה יותר כמו סבך להסתתר או להכלא בתוכו. שוב, אי אפשר לראות את הציורים הללו ולא לחשוב על אירועי מסיבת הנובה. כי הכל עכשיו ככה

במקביל לתערוכה של מנדל תפתח התערוכה "I Wish" של שירי חנה לס. אוצרת: חגית אונמני רובינשטיין

פתיחה: יום שישי, 15.12 בשעה 11:00, גלריה חנינא שביל המרץ 5, קומה 1, תל אביב

פסטיבל מנופים לאמנות עכשווית בירושלים

כבר כתבנו לא פעם על פסטיבל מנופים הירושלמי, אשר מדי שנה משתלט על עיר הקודש והופך אותה למרכז אמנות רלוונטי ומעניין. אחד הדברים החשובים במנופים הוא העובדה שהוא אינו "סטרילי" הוא לא פועל במנותק מהעיר אלא מתערבב בה ונוגע בכל הרבדים והקשיים שלה, בקיצור – עושה מה שאמנות טובה אמורה לעשות. גם השנה, ולאחר שנדחה בשל המצב, הוחלט לקיים אותו בכל זאת ותוך התחשבות בדברים וכמו שמצהירות יוזמות האירוע " כדי לאפשר לתרבות להיות למרפא, למחשבה ולמקום שיכול להכיל בו זמנית קשת רחבה של רגשות ומורכבויות".

הפסטיבל, שזוהי לו השנה ה-15 הוא ללא ספק אירוע האמנות החשוב של השנה הירושלמית ואחד המרכזיים בארץ. במהלך הפסטיבל יפתחו ברחבי העיר עשרות תערוכות, יתקיימו מגוון רחב של אירועים כמו מפגשי אמן, סדנאות, הופעות והרצאות, וגם רצועה המוקדשת לילדים.

כל הפרטים ותוכניית האירועים בקישור

ההרשמה לסיורים בביאנלה בונציה 2024 בעיצומה

הביאנלה בונציה היא אירוע האמנות החשוב ביותר בעולם ואנחנו נהיה שם גם ב-2024!

בעקבות ההצלחה המסחררת של סיורי הביאנלה הקודמת, אנחנו חוזרים לעיר התעלות והאמנות כדי לחוות את הביאנלה השישים במספר

הצטרפו אלינו לסיורים עמוקים, עשירים ואינטנסיביים בביאנלה עצמה, בביתנים של המדינות השונות, ובתערוכות הלוויין המדוברות אשר מתקיימות סביב אירועי הביאנלה.

מועדי הסיורים

24-26.4.2024
21-24.6.2024
26-29.6.2024

הסיורים מיועדים לקבוצה קטנה של עד 20 אורחים.

לפרטים – התקשרו 052-8792935 נטע עשת

או במייל infotalkingart@gmail.com

לחצו כאן להשארת פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרט מתוך עבודה של אילנה הופמן, פסטיבל מנופים לאמנות עכשווית בירושלים

אביגיל פריד

מחווה. המלצות הסופ"ש 28-30.10

אחרי שבועיים של אירועי אמנות ענקיים ומפוצצים כמו אוהבים אמנות וצבע טרי ורגע לפני שנכנס לטירוף המשמח של שבוע האיור (עדכונים ממש ממש בקרוב) החלטנו לחזור במדור לתערוכות קטנות וצנועות. תערוכות השבוע עוסקות כולן במחווה אמנותית – כזו שלוקחת השראה מעבודתם של אמנים גדולים מהעבר או שעושה שימוש באמנות ככלי להבעת אהבה וגעגוע. באקט המחווה יש משהו שהוא צנוע בבסיסו ועם כל האהבה שלנו לאפקט הוואו המפורסם, הצניעות הזו היא בדיוק מה שאנחנו צריכים עכשיו.
בשואו-רום של גלריה רו-ארט תערוכה שכולה געגוע למבקרת האמנות המיתולוגית גליה יהב; בגלריה מרי חוזרים לפרקטיקה של העתקת עבודות אמנות גדולות; ובאטליה שמי חוגגים עשור של פעילות עם עבודותיהם של אמנים ששאבו השראה מיצירתו של יחיאל שמי.
בגזרה שלנו נזכיר לכם שיש לנו שני סיורים בנובמבר. סיור הורים ילדים המשלב אמנות רחוב וסדנת צילום בסמארטפון פרטים בקישור; וסיור חדש דנדש במלונות בוטיק באזור אלנבי בן יהודה. נשמע טוב? הצטרפו בקישור

שיהיה סופ"ש מלא השראה,
שני ורנר וצוות Talking Art

אוריאל מירון

אוריאל מירון, מתוך התערוכה "להסתכל רחוק ולנשום עמוק", אטליה שמי

"תזכיר אהבה", תערוכה קבוצתית
אין צורך להציג את גליה יהב בפני חובבי אמנות מקומיים. מי שהייתה מבקרת אמנות מושחזת שאמנים חיכו לביקורת שלה בפיק ברכיים אך גם בציפיה, מתוך ידיעה שכתיבתה תהיה חסרת רחמים אך כנה, אינטליגנטית ומלאת תובנות וידע. מותה המפתיע מסרטן אלים לפני חמש שנים הותיר חור של ממש במוסד ביקורת האמנות הישראלי שיש להודות שמתקשה להתאושש ממנו. חור נוסף נותר כמובן בחייהם וליבם של חבריה וקרוביה, אשר רבים מהם שייכים מטבע הדברים לעולם האמנות. כעת נפתחת בחלל השואו-רום של גלריה רו-ארט תערוכת זכרון צנועה שיזמו חבריה ואוהביה. יותר משהתערוכה הזו מבקשת להציג משנה אוצרותית סדורה, היא מבקשת לזכור באהבה את מי שהיתה ואינה.
בהשתתפות: גליה יהב, יורם קופרמינץ, ענת בצר, איתן בוגנים, דרור דאום, דנה דרויש, אורית חסון ולדר, סמדר לוי, עמית לוינגר, דלית מתתיהו, חנה סהר, שי לי עוזיאל, דורית פיגוביץ גודארד, הדס קידר, דנה רז, סוזי רזניק
באותו זמן תוצג בחלל המרכזי של הגלריה תערוכת יחיד של בויאן
אירוע פתיחה: יום שישי, 29.10, 11:00-14:00, השואו-רום של גלריה רו-ארט, שביל המרץ 3, תל אביב

״הומאז׳״, תערוכה קבוצתית. אוצר: אריה ברקוביץ׳

הפרקטיקה של העתקת יצירות מופת של אמנים גדולים היתה במשך רוב ההיסטוריה של האמנות הדרך המרכזית לרכישת טכניקה אמנותית הן כתלמיד והן בהמשך הדרך כאמן. במאה השנים האחרונות, עם עליית המודרניזם והמיתוס של האמן המקורי והחד פעמי, קיבלה הפרקטיקה הזו מוניטין מושמץ של העתקה וחוסר מקוריות. אך האמת היא כנראה שאין אמנות ללא השפעה והשראה והתערוכה החדשה בגלריה מרי מבקשת להחזיר את הכבוד להומאז' האמנותי. האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה פונים ליצירות אמנות גדולות – לפחות בעיניהם – כדי לקבל השראה. הם מבקשים ללמוד מהקודמים להם, לשלב רעיונות וטכניקות חדשים-ישנים בעבודותיהם ולהוסיף נדבך משלהם להיסטוריה הענפה של האמנות.

בהשתתפות: אלון אבן-פז, ג׳ודית אניס, הדסה בארי, יעל בוברמן-אטאס, רוני ברות, אלחנדרו אלכס גולדברג, יואל גילון (גולדשטיין), מירי גרמיזו, נעמי טנהאוזר, נחום מלצר, אביגיל פריד, שלמה סרי, רינה עזרוני, ריבה פינסקי-אוודיש, חנה קרומר, מאיר ראובן (זלבסקי), אורי ראושר

אירוע פתיחה: יום חמישי, 28.10, 19:00, גלריה מרי, רח' אגריפס 12 (הכניסה דרך סמטת אלבוחר), ירושלים
אירוע פייסבוק

"להסתכל רחוק ולנשום עמוק"  תערוכה קבוצתית לרגל עשור לאטליה שמי. אוצרת: סמדר שינדלר

הרעיון המרכזי העומד בבסיסה של הגלריה באטליה שמי בקיבוץ כברי הוא מחווה לפועלו האמנותי העצום של האמן יחיאל שמי. אם כבר מדברים על השפעה והשראה, הרי שיחיאל שמי הוא אחד מאותם ענקים של האמנות הישראלית שהתווה דרך לדורות של אמנים שהגיעו אחריו. כעת חוגגים באטליה עשור של פעילות (רק עשור?? המקום מרגיש כמו מוסד שהיה שם מאז ומעולם) ובאופן טבעי עושים זאת באמצעות תערוכה קבוצתית של אמנים שהציגו תערוכות במקום ושעבודותיהם מתכתבות בצורות כאלה ואחרות עם יצירתו של שמי. כמו תמיד, התצוגה של העבודות בתוך חלל העבודה של שמי עצמו, לצד יצירותיו ולצד כלי העבודה שלו מוסיפים רובד מיוחד לתערוכות במקום. העובדה כי מדובר באחד מחללי האמנות עם הנוף היפה בארץ הופכת את הביקור בתערוכה לטיול סתיו אידאלי.

בהשתתפות: יעקב דורצ'ין, רוני חג'ג', אירית חמו, שחר יהלום, אוריאל מירון, הילה טוני נבוק, אורלי סבר, שי עיד אלוני, מחמוד קייס, ענת קינן, אפרת קליפשטיין, מרב קמל וחליל בלבין, ברק רביץ, משה רואס, ליאוני שיין, עומר שיזף.

איפה ומתי: התערוכה תעמוד עד 26.2.22, שעות פתיחת האטליה: ימים שני-חמישי ושבת 11:00-15:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי

מידע נוסף באתר הגלריה בקישור

ספיישל אחרי החגים חלק ב' – פריחה סתווית. המלצות הסופ"ש 7-10.9

כמובטח, אנחנו ממשיכים את ספיישל ההמלצות המורחב בשני חלקים לכבוד צונאמי הפתיחות שהכה את חופינו עם תום החגים. הפעם אנחנו ממליצים על תערוכות העוסקות בפרחים, פריחה וצמיחה כי אין דרך טובה מזו להתחיל את "אחרי החגים".

בגלריה חנינא תערוכת מחווה למשורר האיקוני שארל בודלר לכבוד 200 שנה להולדתו; בגלריה נגא תערוכת ציור של ענת בצר הבוחנת קיטש ואפלה; בגלריה עינגע חוזר אביב קלר לבית הוריו ומביט מהחלון אל נוף נעוריו; ובפינת הבונוס הבינלאומית, דמיאן הירסט – הילד הרע הנצחי של עולם האמנות, נותן טוויסט משלו לפריחת הדובדבן בפונדסיון קרטייה בפריז.

שבת שלום ברכה ופריחה,
שני ורנר וצוות Talking Art

דמיאן הירסט, מראה הצבה בתערוכה פריחת הדובדבן. פונדסיון קרטייה, פריז

"פרחי הרע", תערוכה קבוצתית. אוצרת: נטע בכרך
תערוכת אמנות כמחווה למשורר היא מראה נדיר יחסית במקומותינו. אולי בעולם אמנות שנוטה לעתים לציניות, יכול להיחשב "לא קול" להודות שאתה מקבל השראה מעולם השירה. תהיה הסיבה אשר תהיה, טוב לראות שבגלריה חנינא מציגים תערוכה במיוחד לכבוד יום הולדתו המאתיים של המשורר הצרפתי הגדול שארל בודלר. בודלר נחשב על ידי רבים כאבי המודרניזם, זה ששרטט בשירתו את דמותו של "המשוטט" העירוני שחי את החוויה האורבנית המנותקת. דמות זו היתה בעלת השפעה על דורות של אמנים החל משירה כמובן דרך אמנות פלסטית ועד קולנוע וצילום.
מבנה התערוכה מתייחס באופן ישיר לפרקי הספר המיתולוגי של בודלר "פרחי הרע" והעבודות, שכל אחת מהן מתייחסת לאלמנט אחר בספר, מצטרפות יחד לחוויה אחת חזקה ופואטית.
בהשתתפות: ורד אהרונוביץ, נטע בכרך, ציבי גבע, עדי ט.הופמן, גיל-לי כהן, רבקה לוי, רועי קורן
אירוע פתיחה: יום חמישי, 7.10, 20:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב. אירוע פייסבוק

"הִיא אֲגֻדַּת הַפְּרָחִים הַחַיִים!"' תערוכת יחיד והשקת ספר אמנית של ענת בצר
בהמלצה הקודמת דיברנו על ההיסוס של עולם האמנות להתקשר לעולם השירה והנה כבר מגיעה עוד תערוכה עם השראה פואטית, לפחות בשם – "היא אגודת הפרחים החיים" היא שורה מתוך משל פואטי של לא אחר מאשר חיים נחמן ביאליק העוסק בהבדל בין הטבעי למלאכותי והיכולת של דברים קטנים לייצר שינוי גדול. בתערוכה ממשיכה בצר את העיסוק שלה בציור ורישום ריאליסטי ומציגה דימויים של ראשי נשים, בעלי חיים ופרחים. באמצעות קומפוזיציות לא שגרתיות וחיתוכים כמעט גסים של הדימויים המצויירים, בצר מצליחה לנוע כהרגלה על הגבול שבין קיטש ואימה ויוצרת דימויים יפהפיים ואסתטיים מאוד אך טעונים ומעוררי אי נוחות. התערוכה מלווה בספר אמנית חדש ומושקע שעוקב אחרי הקריירה הענפה של בצר ומציג לצד עבודותיה גם טקסטים של אוצרים, אמנים ומשוררים.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 7.10, 20:00, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב
עמוד הפייסבוק של הגלריה בקישור

"לו היינו אבנים היתה ניצתת אש", תערוכת יחיד של אביב קלר
בתערוכתו החדשה חוזר האמן אביב קלר לבית הוריו, אולי בתגובה למשבר הקורונה, אולי בחיפוש אחר שורשיו. הוא מוצא את עצמו משקיף מהחלון אל שכונת ילדותו החיפאית ומביט בטבע העירוני הנשקף ממנו. החזרה למקורות הוציאה מקלר גוף עבודות חדש המורכב מיצירות גדולות ממדים בציור היפר ריאליסטי וריקמה. התוצאה היא מסכים ירוקים של צמחייה אורבנית שדרכם מציץ נוף מוכר אך שהעבודה הציורית העמלנית טוענת אותו במסתורין וחידה. כמו בכמה תערוכות שראינו לאחרונה, אנחנו רואים כאן אלמנטים שניתן לייחס אותם לתגובה למשבר הקורונה – השיבה הביתה והמבט מהחלון החוצה, שני דברים שהרבה מאיתנו עשו השנה. האמת שמסקרן אותנו כבר להביט אחורה שנה מעכשיו ולראות את ההשפעות ארוכות הטווח של המגיפה על האמנות. זמנים מעניינים ללא ספק.
אירוע פתיחה: יום שישי, 8.10, 11:00 , גלריה עינגע, רחוב בר יוחאי 7, תל אביב
עמוד הפייסבוק של הגלריה בקישור

פינת הבונוס: המלצה מעבר לים
פריחת הדובדבן. תערוכת יחיד של דמיאן הירסט
גם ילדים רעים לא נשארים ילדים לנצח ודמיאן הירסט שהתפרסם בזכות כרישים משומרים בפורמלין וארונות תרופות שמוצגים כאמנות מציג תערוכה מוזיאלית ראשונה בפריז המוקדשת לציורי פריחת הדובדבן. אבל סמכו על הירסט שיתן לנושא הבנאלי לכאורה הזה את הטוויסט המיוחד שלו ויצליח לעצבן לא מעט אנשים. התצוגה בחלל היפה של הפונדסיון קרטייה מוסיף לאפקט והופך את התערוכה למומלצת עוד יותר.
איפה ומתי: התערוכה תעמוד עד 2.1.22, פונדסיון קרטייה, 261 Bd Raspail, 75014, פריז
פרטים נוספים באתר התערוכה בקישור. כדאי להזמין כרטיסים מראש בקישור

נטע בכרך, אל הקורא, 2021, גלריה חנינא

פופ אפ וויקנד – המלצות הסופ"ש 9-11.6


דגנית ברסט, ללא כותרת (מתוך פורטרטים ונופים), 1984/2015, גלריה ג'ולי מ.

סוף השבוע הקרוב הוא חגיגה לקריית המלאכה, בה תוכלו לבקר בשלל תערוכות חדשות, וביניהן גם שתי תערוכות בבית בנימיני אשר מגיבות ישירות לאזור ולהיסטוריה שלו. תערוכת פופ-אפ מפתיעה לגלריה ג'ולי מ. תפתח בחלל הקודם של מכון שפילמן, וגלריית "מקום לאמנות" בקריית המלאכה ממשיכה בפעילות הנרחבת והמעניינת שלה. כיוון שאני כותבת אליכם מפריז שטופת השמש, אז מצרפת גם המלצה קטנה לתיירים שביניכם.

להמשיך לקרוא

אבא נעלם


אורי גרשוני, מתוך "השמש של אתמול", 2012

לאחר פגרה ממושכת מאוד, בשבוע שעבר נפתחה סוף סוף מחדש הגלריה השיתופית P8, וזאת לאחר שינויים קלים בהרכב האמנים ומעבר לחלל חדש. הקונספט הקיבוצי שעל ברכיו קמה הגלריה (ואחרות כדוגמתה – "אינדי", "מכון אלפרד", ובנוסח מעט אחר גם "מקום לאמנות"), הוא חיובי בעיקרו. האמנים חולקים יחד בנטל, הם משוחררים מסמכות של בעל/ת גלריה יחידים, וכך יש גם תחושה פחות כלכלית ויותר חופשית. יחד עם זאת, פעילות כזו גם עשויה לנתק את הגלריה מהשיח הדומיננטי ומקביעתם של "בעלי הטעם", או המאה. אם גלריה שכזו רוצה להיחשב כרלוונטית, עליה להתאמץ שבעתיים ולקחת אחריות מחושבת מאוד על התכנים המוצגים בה.

להמשיך לקרוא

חיקויים, עיצובים, אבות וילדים. המלצות הסופ"ש 19-21.5.16


"מבצע תינוק" תערוכת יחיד לתמר ניסים, אוצרת יעל קיני. גלריה הקיבוץ

היה שווה לחכות במהלך השבועות האחרונים והשקטים שהיו לנו, כי התערוכות חוזרות – ובגדול! המון אירועים מעניינים ותערוכות מסקרנות מחכים לנו בסופ"ש הקרוב. לירושלמים שביניכם צפוי שבוע עמוס בעיצוב ואמנות, ובתוך כך גם הזדמנות להיכנס לאחד המבנים המסקרנים בירושלים – וילה שרובר הנטושה. לתל אביבים מומלץ לנעול נעליים נוחות כי יש שפע מטריף של דברים שכדאי לראות מצפון העיר ועד דרומה. הנה כמה המלצות חמות:

להמשיך לקרוא