ארכיון תגיות: מוזיאון חיפה

פני השטח. המלצות סוף השבוע 22-24.5

גם הסטודיו וגם חלל התצוגה שניהם בעלי פוטנציאל להיות מנותקים ומורמים מעם. לפחות לפי הסטראוטיפ המקובל – דלת הסטודיו אמורה להישאר תמיד סגורה כדי לתת לאמנים שקט ושלווה לעשות את עבודתם ואילו חלל התצוגה האידאלי כונה כבר לא פעם "הקוביה הלבנה" – חלל סטרילי חסר זהות שמתבטל אל מול האמנות. אך מה קורה כשאמנים ואמניות יוצאים החוצה מדלת הסטודיו ומתחברים לדופק החיים? מה קורה כאשר חללי התצוגה שוברים את הקירות המטאפוריים והממשיים בכדי לתת לעולם להכנס פנימה? תערוכות השבוע מבקשות להוריד את האמנות ממגדל השן אל גובה האדמה או הרחוב ולבחון מה קורה שם ומה אפשר להרוויח מהמפגש.

במוזיאון תל אביב, חנאן אבו-חוסיין לוקחת את יצירתה לגבהים חדשים; בגלריה שלוש, תערוכה קבוצתית שמעלה שאלות על חדירת המציאות אל תוך הסטודיו; ובמוזיאון בית העיר תערוכה על המפגשים בין העיר לתושביה שיוצרים את אופיה המיוחד. וגם – סלון הוידאו של פרויקט 'זומו' חוזר עם עבודות המגיבות למצב.

שיהיה סוף שבוע נעים ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

חנאן אבו חוסיין, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון תל אביב. צילום: אלעד שריג


'קסר חדוד – גבולות שבורים', תערוכת יחידה של חנאן אבו-חוסיין. אוצרת: דלית מתתיהו, אוצר משנה: טל ברויטמן
אישה, ערביה, אמנית – נדמה שהאמנית חנאן אבו-חוסיין חיה במבוך סבוך של זהויות כעניין של יום יום. היא מתמודדת עם האתגרים העולים מזהותה המורכבת באמצעות יצירה אמנותית עקבית, מסקרנת ובלתי מתפשרת כבר שלושה עשורים. על כן משמח מאוד היה לראות אותה זוכה בפרס רפפורט לאמנית ישראלית בכירה (לצד מריה סאלח מחאמיד כאמנית מבטיחה). תערוכת הפרס שלה שנפתחת השבוע במוזיאון תל אביב מציגה עבודות שנוצרו לאורך הקריירה שלה, אך גם מאפשרת לה לראשונה להגשים מיצבים שאפתניים גדולי מימדים שעושים שימוש בחומרים ונושאים טעונים. כמו למשל קיר שלם מכוסה צמר כבשים, מכונה שבעורקיה זורם שמן זית והתייחסות מצמררת לאלימות נגד נשים בחברה הערבית. החיבור בין הידע הנרחב של אבו-חוסיין בנבכי אמנות המערב יחד עם החוויות הגופניות-ממש שלה בתרבות הערבית יוצרים שילוב מרתק ונוגע ללב. עבודת הוידאו בה מקבלת האמנית ברכה מאימה המוצבת לצד מיצביה הענקיים מרגישה כמו סגירת מעגל רבת משמעות.

אירוע פתיחה: יום רביעי, 21.5, 19:00, מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 37, תל אביב
התערוכה תוצג עד 18.10. שעות פתיחה: ראשון–שני – סגור, שלישי וחמישי – 10:00–21:00, רביעי ושבת – 10:00–18:00, שישי – 10:00–14:00

'מה נשמע כרגע בשטח', תערוכה קבוצתית. אוצרות: נירה יצחקי ואביגיל טלמור
השאלה "מה נשמע כרגע בשטח?" שנותנת לתערוכה את שמה, מעסיקה רבים מאיתנו בימים אלו מרובי התהפוכות. כולנו צמודים במידה כזו או אחרת למסכים כדי לנסות ולהבין מה קורה עכשיו בעולם כדי לנסות ולהבין איך להתנהל. גם הנסיון להבין מה קורה וגם הנסיון להבין איך להגיב נראים שניהם נידונים לכישלון בעת הזו בה ההגיון כבר לא נראה כמו הכלי היעיל ביותר לקבלת החלטות. בגלריה שלוש נאספים רבים מאמני הגלריה כדי לתת תשובה משלהם לשאלה שעומדת בבסיס התערוכה. ואולי לא נכון לומר שהם מנסים לתת תשובה – אמנות טובה מעוניינת בשאלות הרבה יותר משהיא מעוניינת בתשובות – העבודות בתערוכה משתמשות בשאלה כנקודת מוצא לשאלות נוספות על מה הוא בכלל "השטח" הזה המקיף אותנו. ועל הדרכים השונות בהן המציאות חודרת אל מרחבי החיים והיצירה. זו אינה הפעם הראשונה שבה גלריה שלוש חורגת מתפקידה המסורתי של גלריה מסחרית ומציגה תערוכה קבוצתית בעלת משנה אוצרותית סדורה ומעוררת מחשבה. מהלך משמח ומעורר הערכה.

בהשתתפות: אסף רהט, ארנון בן דוד, אורי גרשוני, זוהר גוטסמן, חיימי פניכל, יעל יודקוביק, יוסי מרק, ניבי אלרואי, משה גרשוני, מיקי קרצמן, מורן קליגר, עפר רותם, פנחס צינוביץ', פמלה לוי, צ'ומין בדיולה, שי יחזקאלי, תמה גורן, תומר ספיר.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.5, 19:00, גלריה שלוש, הצורפים 15, תל אביב
התערוכה תוצג עד 28.6. שעות פתיחה שני-חמישי: 11:00-18:00, שישי- שבת: 11:00-14:00

'גובה פני העיר: דמיון אזרחי בתל אביב יפו', תערוכה קבוצתית. אוצרת: יעל מסר
כמו לכל עיר שהיא מרכז תרבות ומסחר – לתל אביב יש אופי מובחן – אבל מי יוצר את האופי הזה? האם זה משהו שמגיע מלמעלה? החלטות מוניציפליות, אירועים בהפקת העירייה, אדריכלות עירונית וכו'? או שהאופי מגיע מהתושבים שגרים בה? התערוכה החדשה במוזיאון בית העיר שבכיכר ביאליק טוענת – המפגש בין התושבים לעיר, שלא לומר נקודות החיכוך בין השניים – הם אלה שיוצרים את אופיה המיוחד. האמנים בתערוכה מציגים עבודות מגוונות – מתיעוד של סיור היסטורי לילדים בשכונת שפירא (טליה הופמן) לעבודת סריגה בשיתוף התושבים במתנ"סים בדרום העיר (גיל יפמן כמובן). ממפה מאויירת בכיכובם של בעלי החיים העירוניים (אילנה זפרן) ועד ציור בעקבות שוטטות ביפו (אניסה אשקר) ועוד ועוד. כל אמן ואמנית מציגים את הזווית שלהם על אינספור המפגשים המתרחשים בעיר מדי יום והופכים אותה למה שהיא.

באותו ערב תושק גם עבודת אנימציה של דוד פולונסקי ותצוגה חדשה בחלל המשפחה
בהשתתפות: אינס אוסרוף אבו סיף, אייל אגיבייב, יעל אפרתי, אניסה אשקר, עדן בנט, מיכל בראור, דיוי בראל, זוהר גוטסמן, טליה הופמן, אילנה זפרן, ראפת חטאב, גיל יפמן, עפרי כנעני, הילה לולו לינ פרח כפר בירעים, אוהד מטלון, תנועה ציבורית, נועה שוורץ, ליאוני שיין, עירית תמרי.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.5, 19:30, מוזיאון בית העיר, כיכר ביאליק, רחוב ביאליק 27, תל־אביב
התערוכה תוצג כשנה. שעות פעילות: ראשון – סגור, שני – 14:00–18:00, שלישי–רביעי – 10:00–18:00, חמישי – סגור, שישי – 10:00–14:00, שבת – 10:00–16:00.
מידע נוסף באתר העירייה

וגם –
'סלון וידאו בזמן מלחמה', פרוייקט וידאו של מיזם זומו. אוצרות: מילנה גיצין אדירם ואיה מירון
במיזם זומו ממשיכים להתעקש על כך שבשעה שהתותחים יורים, המוזות לא רק שאינן שותקות – אלא הן דווקא הופכות ליצירתיות יותר. 'סלון וידאו בזמן המלחמה' הוא הפרוייקט הנוכחי תחת מטריית זומו. הפרוייקט מאגד יצירות וידאו מקוריות שמגיבות בצורה ישירה או עקיפה למצב. בזומו צורת התצוגה היא תמיד חלק מהסיפור ועבודות הוידאו נודדות בין חללים ביתיים מארחים בהם הן מוצגות לקהל בצפיה משותפת. כדי לפתוח את הפרוייקט לפני שהוא יוצא לנדודים, הוסבה נגריה ישנה בדרום תל אביב לחלל דמוי סלון ביתי ושם יוצגו עבודות הוידאו לראשונה. העבודות בסדרה הנוכחית שקיבלה את השם 'בא/עלבית' מבקשות לבחון מי כאן בעל הבית ומי בא אל הבית. מרגש וחשוב.

בהשתתפות: יאיר אגמון, אירה אדוארדובנה, לנא ביאדסה, גיא בן נר, אסף ומורן גאם הכהן, יוני גודמן, איילת גולן, אייל גורביץ', ריקה גרינפלד ברנע, גלי גרינשפן, בן הגרי, מירב הימן, דור זליכה לוי, הילה טוני נבוק, רון יוסטוס-סגל, שירה יפרח, אורי לוין, רועי מנחם מרקוביץ', דורון סולומונס, הדר סייפן, סלמא סמארה, תום פניני, אבי קריספין, עדה רימון ואופק שמר, נעמה שוחט, פאטמה שנאן ועלמה שניאור
אירוע פתיחה: 23.5, החל מ-12:00, בית הפרויקט, דרך אילת 25, תל אביב
התערוכה תוצג עד 7.6. שעות פתיחה: ראשון-חמישי: 10:00-20:00, שישי ושבת: 10:00-16:00

ניבי אלרואי, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה שלוש, תל אביב

סתיו ביוון – שלושה ימים של אמנות באתונה – 16-18.9 בהדרכת שני ורנר

כמו דברים רבים באתונה, גם עולם האמנות המקומי נע במתח שבין הישן והחדש, בין העכשווי למודרני, בין עושר לעוני, בין הדור השמרני והממוסד לדור הצעיר שמבקש ליצור לעצמו עתיד עצמאי. כאשר בתוך כל זאת מתלווה כמעט תמיד איזו התרפקות נוסטלגית על העבר ההירואי של היוונים שהסממנים שלו שזורים בכל תוואי בעיר והוא ללא ספק הסיבה העיקרית לפופולריות שלה. המפגש הזה בין העתיק למודרני יוצר תמהיל כמעט בלתי אפשרי, מיוחד ומלא חיים.
הסיור שלנו מבקש לחקור את עולם האמנות העכשווית באתונה. נזכה לפגוש אוצרים, נבקר בסטודיות של אמנים ואמניות מהשורה הראשונה, נבקר במוסדות אמנות פרטיים וציבוריים, חתרניים ושמרנים. נכיר את פינות החמד, הגלריות הנחבאות במקומות לא שגרתיים, הגרפיטי על הקירות ועוד.
הצטרפו אלינו לחוויה בלתי נשכחת באחת הערים הססגוניות שיש באירופה.

לפרטים נוספים והרשמה יש ליצור קשר עם נטע עשת – 052-8792935 infotalkingart@gmail.com

 

 

שלוש ציירות. המלצות הסופ"ש 1-3.2

מקריות משמחת גרמה לכך שכל תערוכות השבוע נוצרו על ידי ציירות נשים מוכשרות במיוחד. נכון, השנה היא 2024 ולא אמור להיות משנה מי אוחז במכחול – גבר או אישה. ועדיין יש ייחוד מסוים במבט הנשי; לפעמים הוא יודע להתמקד בשולי ובמינורי ולחלץ ממנו אמירות אמנותיות בעלות משמעות ויופי רב. לכן אנחנו תופסים את ההזדמנות שנקרתה בדרכנו בשתי ידיים ומקשיבים למה שיש לציור לספר לנו.

בגלריה דביר מציגה עלמה יצחקי מגילות ארוכות מלאות בסצינות שוליים של ריקבון וצמיחה; במוזיאון חיפה מציירת נטליה זורבובה את פנים הבית; בגלריה חזי כהן תערוכה של אחת האמהות הגדולות של הציור הישראלי – לאה ניקל. ובהמלצת הלוקאלז שלנו רטרוספקטיבה לאחת האמניות החשובות ביוון.

שיהיה סוף שבוע שקט ושנדע להאזין לקולות מושתקים,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום
שני ורנר וצוות Talking Art

עלמה יצחקי, מתוך תערוכה בגלריה דביר, תל אביב

'גלמים', תערוכת יחידה של עלמה יצחקי

עלמה יצחקי היא ציירת שוליים. לא במובן של ציירת המתקיימת בשוליים – עם פרסים חשובים מתחת לחגורה ותערוכת יחיד במוזיאון תל אביב בעברה, יצחקי היא אחת הציירות המצליחות והמוערכות בארץ. הכוונה היא שמאז תחילת הקריירה שלה ממקדת יצחקי את מבטה בשוליים, אם אלה החברתיים ואם אלה שוליו של המרחב העירוני והמפגש שלו עם הטבע. נראה שמה שמעניין את יצחקי באיזורי השוליים האלה הוא מצב ההתפרקות והשינוי שבו הם נמצאים תמיד – השוליים אף פעם אינם יציבים. בפאתי העיר מצטברת פעמים רבות אשפה ופסולת, הבתים והבניינים אינם מתוחזקים באותה מידה, אל תוך ההתפרקות האורבנית הזו חודר הטבע שהוא כולו שינוי, התפרקות, ריקבון ובניה מחדש. את השינוי הזה חוקרת יצחקי בתערוכה חדשה בסדרה של ציורי מגילה ארוכים שמהדהדים ציורים בודהיסטיים יפנים וסיניים עתיקים – ההישענות על המקורות העתיקים כמו מבקשת ללמד אותנו, מתוך הפירוק והרקבון תמיד מגיעה צמיחה חדשה ופריחה.

אירוע פתיחה: יום שישי, 2.2, 11:00, גלריה דביר, רחוב שוקן 27, תל אביב, קומה 3, קוד בכניסה 02772
פרטים נוספים באתר התערוכה

'חיה בציור', תערוכת יחידה של נטליה זורבובה. אוצר: ד"ר קובי בן-מאיר

לאורך ההיסטוריה של הציור, פורמטים גדולים היו שמורים לתיאור של אירועים היסטוריים ודרמות רבות רושם. הציור בגדול עזר להכניס את הצופים לתוך הקומפוזיציה וגרם להם להרגיש שהם נמצאים בתוך הסיטואציה – קרב חשוב, סיפור מיתולוגי או בקרבתו של מנהיג או מצביא נפוח מחשיבות. הציור של נטליה זורבובה חותר תחת הקונבנציה הזו, ציוריה גדולי מימדים, לעתים מאוד, אבל הסצינות המתוארות בהם בדרך כלל יומיומיות – נערה יושבת במיטה וגוללת בטלפון, בחור יושב ליד שולחן, ערימת כביסה על כיסא – ממש לא סצינות מלאות פאתוס ותודעה היסטורית. הציור של זורבובה לא מנסה לשכנע אותנו שהסצינות האלה הן גדולות מהחיים, אלא להפך, שהחיים כמו שהם, על המינוריות והכמעט סתמיות שלהם הם בדיוק מספיקים. בימים שבהם רעיונות גדולים ובומבסטיים מביאים למוות וכאב, הרעיון שמה שיש לנו בבית הוא חשוב ומספק, ממלא אותנו בהשלמה ושלווה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 1.2, 19:00, מוזיאון חיפה לאמנות, שבתאי לוי 26 חיפה
פרטים נוספים באתר התערוכה

'50 שנות יצירה', תערוכת יחידה של לאה ניקל

לא שאלנו אותן, אבל אנחנו די בטוחים שאם נשאל את נטליה זורבובה ועלמה יצחקי מי היו האמניות שהשפיעו עליהן, לאה ניקל תופיע ברשימה. ניקל היא אחת האמהות הגדולות של הציור הישראלי והציור עז המבע שלה בצבעי אקריליק ושמן דשנים ובוהקים, ממשיך להיות רלבנטי גם היום. שמה של התערוכה "חמישים שנות יצירה" נותן מושג על רוחב היריעה של הקריירה העשירה של ניקל, במהלכה היתה אחת ממי שניסחו את השפה של ציור מופשט בארץ ובכלל איך נראה ציור ישראלי. גלריה חזי כהן ממשיכה במסורת המבורכת של הצגת אמנים ואמניות שהם מנכסי צאן הברזל של האמנות הישראלית ומאפשרים לקהל לחוות את יצירתם באופן בלתי אמצעי, ולעתים קרובות יותר מאשר המתנה לתערוכה מוזיאלית מעונבת. איזה כיף!

אירוע פתיחה:  יום חמישי, 1.2, 11:00, גלריה חזי כהן, לילינבלום 33, תל אביב
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – אתונה

ביקור במוזיאון לאמנות מודרנית אתונה EMST

כשנבחרה צ'צ'יליה אלמני לאצור את הביאנלה הקודמת בונציה (2022), היא החליטה לשים את הזרקור שניתן לה על קולות ואמנים שהודחקו עד אותה עת, ובעיקר אמניות נשים מאזורים שונים בעולם – כאלה שלא הצליחו להכנס לקאנון שהוגדר עד עכשיו בעיקר על ידי גברים, לבנים ואמידים. זה היה רגע מכונן בתולדות האמנות העכשווית. ולמה אנחנו מספרים את כל זה? מאז הביאנלה אנחנו רואים יותר ויותר תערוכות שעוסקות בנשים האלה, ובאמנות נשים בכלל – וזה מבורך ומשמח. בימים אלה במוזיאון לאמנות מודרנית באתונה מוצגת רטרוספקטיבה ענקית לאמנית היווניה לדה פפה קונסטנטינו, שעסקה במיניות, מגדר ופמיניזים והביאה אל יוון השמרנית קולות עדכניים ואוונגרדים. לצדה מוצגת תערוכת אוסף מרשימה של אמניות נשים מתקופות ומקומות שונים – מרהיבה ומרגשת מאוד. לא לפספס בביקור הבא בעיר (מוצגת עד אפריל)

פרטים בקישור

כבר הגעתם לאתונה? הצטרפו לסיור גלריות מיוחד עם שני ורנר! 9.2

פרטים והרשמה בקישור

ירדן הירש

על הקצה, המלצות הסופ"ש 9-11.8

ההמלצות הסופ"ש הן עוקצניות במיוחד ולוקחות אותנו למצבי קצה. אל התמודדות עם מחלת הסרטן, אל אוטיזם והתאבדות ואמנות אאוטסיידרים, וגם אל יצירת עולם טבעי מלאכותי במקום זה שאובד לנו.
נשמע מדכא? קצת. אבל בשביל זה יש אמנות לא?
אז נאחל לכם סופ"ש אופטימי עד כמה שאפשר, עם הרבה הרבה אמנות מעולה,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

תום קנלר

תשוקה. המלצות הסופ"ש 2-4.8.18

אוגוסט מתחיל, מד החום עולה, כולם בחופשה, וכנראה שהמצב הזה נותן אותותיו גם בעולם האמנות. השבוע בהמלצות שלנו תערוכות שמעודדות כולן מעט אסקפיזם – אל עולם של אירוטיקה, אל הקניון, או סתם לנסיעה אל מחוזות אחרים.
בגלריה נגא תערוכה שכל כולה ביצרים ובתשוקות; אשכול תערוכות חדשות שיעסוק בכסף ובשופינג ייפתח במוזיאון חיפה אשר התחפש לקניון ממוזג לצורך העניין; ובגלריה רוזנפלד תערוכת קיץ קבוצתית העוסקת בנסיעה ונדודים.

אבל לפני הכול, כיוון שהתשוקה האמתית היא כמובן לאמנות עצמה, אנו שמחים לבשר על פתיחת ההרשמה לתכנית הסיורים השנתית שלנו. זו השנה השלישית שהתכנית פועלת ובמסגרתה נצא לשמונה סיורים ברחבי הארץ, נראה את התערוכות הבולטות, נבקר בסדנאות האמנים, במרכזי אמנות ותיקים ואלטרנטיביים, ונפגוש את אנשי המקצוע – האוצרים, היזמים וכמובן האמנים, וכל זאת בשביל להישאר עם היד על הדופק לגבי הנעשה באמנות העכשווית בארץ על כל גווניה.
לפרטים נוספים והרשמה בקישור

מאחלים לכולכם סופ"ש נעים, וקיץ של הרפתקאות ונדודים,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

Super-Size Me, המלצות הסופ"ש 30.3-1.4


זויה צ'רקסקי, קרמיקה בויטרינה, צבע טרי

יש רגעים שמתאימים למחוות עדינות, לאותיות הקטנות, ללחישות, סוף השבוע הקרוב הוא לא אחד מהרגעים האלה. השבוע עולם האמנות עושה שרירים, בראש ובראשונה בלונה פארק מרובה המטעמים של יריד צבע טרי, שהוא כמו עונת תערוכות שלמה דחוסה לפחות משבוע. אבל גם בחיפה צפוי לנו ליל פעילויות גדוש שמשלב אמנות ובליינות ובתל אביב אמני הרחוב משתלטים על בניין העירייה הישן. הכינו את נעלי הריצה ואת הארנקים, מתחילים.
עריכה ותוכן: צוות Talking Art

רוצים לקבל את כל ההמלצות ישירות למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו בקישור

להמשיך לקרוא

אינטימיות. המלצות הסופ"ש 15-17.2.17


"זן נזיל", תערוכת יחיד לתמר רודד שבתאי. אוצרת: כרמית בלומנזון

כותרת ההמלצות שלנו הפעם הובילה אותי שוב אל ז'אן פול סארטר וגם לציטוט הבא "אז זה הגיהנום. לעולם לא הייתי מאמין לזה. אתה זוכר: האש והגפרית, העינויים. אה! כמה מגוחך. אין צורך בעינוי, הגיהנום זה הזולת" (מתוך המחזה "אין יציאה"). התערוכות המומלצות הפעם עוסקות כולן בדיוק בכך – בקשר שלנו עם עצמנו ועם האחרים. בתערוכה החדשה בגלריה רו-ארט יציג ערן וולקבסקי ציורים העוסקים במרחבים הדומסטיים. תמר רודד שבתאי תציג בגלריה מנשר רישומים של בני אדם מיוחדים מאוד שיכולים באמת לגעת בעצמם, ואשכול התערוכות במוזיאון חיפה ידבר על אבדן הפרטיות בעידן העכשווי. ובטון אחר לגמרי יש לנו גם מ-ל-א סיורים חדשים ומרגשים בארץ ואירופה, אז שווה לגלול לסוף.
עריכה ותוכן: שני ורנר

רוצים לקבל את כל ההמלצות ישירות למייל? הרשמו לניוזלטר שלנו, בקישור

להמשיך לקרוא

מנהרת הזמן – המלצות הסופ"ש 21-23.7.16


רונית פורת, ציד הזמן, גלריה אינדי

עריכה ותוכן: שני ורנר

אי אפשר להשתחרר מהעבר, כך אומרים, וכנראה שהדבר נכון – גם כשעוסקים באמנות סופר עכשווית ואפילו אוונגרדית. הסופ"ש הקרוב שולח אותנו אל ברלין שנת 1931, אל המודרניזם הישראלי של שנות ה-70, אל גנזכי מוזיאון הטבע של בית חנקין ואפילו אל מצרים העתיקה – וכל זה בחסות האמנות העכשווית ש"מתלבשת" אל רפרנסים מהעבר. קחו את המצפן והמשקפת והיכונו למסע במנהרת הזמן:

להמשיך לקרוא