ארכיון הקטגוריה: אמנות עכשווית

להלי פרילינג, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון פתח תקווה

דומה ושונה. המלצות הסופ"ש 20-22.6

כמו טביעות אצבע, גם השפה האמנותית של שני אמנים היא אף פעם לא בדיוק זהה. גם אם שני האמנים עוסקים באותם נושאים ומביטים דרך משקפיים דומים על העולם, התוצאה תמיד תהיה שונה ולו במעט. תערוכות השבוע בוחנות את נקודות ההשקה האלה וחושפות אותם כמקומות בהם קסם מיוחד מתרחש.
במוזיאון פתח תקווה מחזור תערוכות חדש ומסקרן; גלריה נולובז חונכת חלל חדש בקריית המלאכה עם תערוכה זוגית שמסתבכת בסבך; במוזיאון בית ראובן אמן ותיק ומוערך משתף פעולה עם אביו כדי לחשוף הקשרים סמויים. ובפינת הבונוס – גלריה בארי מארחת פריוויו של אמני ואמניות החממה של צבע טרי.

שיהיה סופ"ש קריר ושקט,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

צדוק בן דוד, מתוך תערוכה זוגית עם משה בן דוד במוזיאון בית ראובן, תל אביב

צדוק בן דוד, מתוך תערוכה זוגית עם משה בן דוד במוזיאון בית ראובן, תל אביב

מחזור תערוכות חדש במוזיאון פתח תקווה
לכבוד הקיץ שהגיע ייפתח במוזיאון פתח תקווה מחזור תערוכות חדש של כמה אמנים ואמניות מעולים ששוברים את תפיסת הקיץ המנומנם בדרך כלל. את עינינו תפסו במיוחד שתי תערוכות.
תערוכת יחיד של האמן הותיק והמשובח צבי טולקובסקי, היא תמיד סיבה למסיבה, בודאי תערוכת יחיד מקיפה במוזיאון. יצירתו של טולקובסקי מתפתחת כבר יותר מחמישים שנה, אבל נראית רעננה ורלבנטית כמו של אמן צעיר ובועט. בכל זאת שלא כמו רוב האמנים הצעירים, טולקובסקי מגיע עם מעמקים של ידע, הקשרים ויכולות טכניות שכבר אינן שגורות כל כך, כמו יצירת נייר בעבודת יד וטיפול מסורתי במצע הציורי – הנושאים לעומת זאת שובבים וחצופים ומתכתבים עם תרבות פופולרית, קומיקס והיסטוריה של האמנות והכל מתובל בהומור מקברי וחסר מעצורים. אוצרת: אירנה גורדון.
מבחינה דורית, להלי פרילינג היתה יכולה להיות נכדה של צבי טולקובסקי, אך נראה שהם חולקים עניין דומה בנקודות ההשקה שבין התרבות הפופולרית הנוצצת לבין מחוזות אפלוליים יותר של מוות ואימה. גם פרילינג עושה שימוש וירטואוזי בחומרים בלתי שגרתיים ויוצרת פסלים היפר ריאליסטיים של ספק גופות, ספק נערים ישנים שכבר הפכו למזוהים עמה. בתערוכה הנוכחית היא מזמינה אותנו לסוג של "מסיבת אבל" שנותנת למוות עטיפה נוצצת ופתיינית. אוצר: דוד פרנקל

באותו יום יפתחו במוזיאון גם תערוכות יחיד של דורון וולף, מור אפגין ומיכל שכנאי ותערוכת צילום קבוצתית המגיבה לאירועי שבעה באוקטובר שאוצרות אירנה גורדון, דנה אריאלי
אירוע פתיחה: יום שישי, 21.6, 11:00, מוזיאון פתח תקווה, רחוב ארלוזורוב 30, פתח תקווה
פרטים נוספים באתר המוזיאון

'שא רגלך מדוושת הגז: הפרפר חוצה את הכביש', תערוכה זוגית של נעמי מנדל והילה שפיצר. אוצרת: ורד נחמני
כבר מזמן לא היה לנו מתחרה כל כך חזק במשחק החביב עלינו – "שם התערוכה הכי מדליק של השנה" אבל עם שם כמו 'שא רגלך מדוושת הגז: הפרפר חוצה את הכביש', תערוכתן של נעמי מנדל והילה שפיצר מתברגת הישר לטופ. בעקבות פגישה מקרית, גילו שתי האמניות המעולות האלו כי שתיהן מביטות כבר תקופה ארוכה בסבך צמחיה ומציירות אותו, כל אחת בסגנונה המיוחד. השפות הציוריות של שפיצר ומנדל דומות ושונות. שפיצר עושה שימוש מתוחכם בצבעי פסטל כדי להגיע לרב שכבתיות שנותנת אשליה של עומק לצד צבע עז וזרחני ואילו ציורי הגואש של מנדל יוצרים אווירה כמעט קלסטרופובית ומזמינים אותנו להסתבך איתה בסבך. אפשר כמובן גם לראות את העיסוק של השתיים בסבך כמטאפורה על מצבנו הנוכחי בה נראה שאנחנו רק מסתבכים והולכים. וכך, תערוכה העוסקת בצמחיה בעלת שם הלקוח משיר של משוררת פינית מקבלת משמעויות פוליטיות אקטואליות. התערוכה משיקה את החלל החדש של גלריה נולובז בקריית המלאכה, במה שנראה כמו הגל הסופי של התרכזות כל הגלריות בעיר במתחם האהוב. בהצלחה!
אירוע פתיחה: יום חמישי 20.6, 20:00, גלריה נולובז, שביל המרץ 3 קומה 3, תל אביב
אירוע פייסבוק

'זיכרון גנטי', תערוכה זוגית של משה בן דוד וצדוק בן דוד. אוצרת: יעל גילעת
צדוק בן דוד הוא אמן ותיק ומוערך עם שפה אמנותית ייחודית ומובחנת – הוא יוצר מערכים גדולי מימדים ומרשימים של דימויים העשויים מחיתוכי מתכת מדויקים וריאליסטיים. כאשר מסתכלים מקרוב על האובייקטים העדינים העשויים מתכת עולה לראש המילה צורפות כי הם ממש נדמים לתכשיטים. בתערוכה חדשה במוזיאון בית ראובן נחשף כי למעשה מדובר פה במקרה של "התפוח לא נופל רחוק מהעץ" התערוכה מאחדת בין עבודותיהם של צדוק בן דוד ואביו משה – צורף העובד בשיטות ידניות ומסורתיות. החיבור הזה בין הבן שנמצא בחזית של האמנות העכשווית ומשתמש בשיטות טכנולוגיות מתקדמות כמו חיתוך לייזר ומיצבי וידאו עם התכשיטים המסורתיים שיצר אביו, נותן פרספקטיבה חדשה על היצירה של שניהם ואומר משהו יפה על הדרכים העדינות ופעמים רבות סמויות מן העין שהמקום ממנו הגענו משפיע על הדרך בה אנחנו רואים את העולם ויוצרים בתוכו. מרגש.
התערוכה תוצג החל מיום רביעי, 19.6, מוזיאון בית ראובן, רחוב ביאליק ,14 תל אביב
פרטים נוספים באתר המוזיאון

פינת הבונוס – פריוויו צבע טרי בגלריה בארי
יריד צבע טרי חוזר ולפי מיטב המסורת נערכת חשיפה מיוחדת לאמני ואמניות "החממה" בראשית דרכם. מחמם את הלב שהשנה תתארח תערוכת הפריוויו בחלל החדש והיפה של גלריה בארי בתל אביב. היריד הותיק מפנה כאן זרקור כפול – על אמנים ואמניות מבטיחים וגם על המפעל היפה והמרגש שהוא גלריה בארי המתחדשת. העבודות גם יוצעו למכירה במחיר אחיד ומיוחד כך שגם תוכלו להתחדש ביצירה מקורית ולתמוך באמנות. זריקת אופטימיות נחוצה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 20.6, 19:30, גלריה בארי, בית רומנו, דרך יפו 9, קומה 1, תל אביב
שימו לב – התערוכה פתוחה לסוף שבוע אחד בלבד – שעות הפתיחה: חמישי 19:30-23:00, שישי ושבת 10:00-18:00

הילה שפיצר, מתוך תערוכה זוגית עם נעמי מנדל בגלריה נולובז, תל אביב

הילה שפיצר, מתוך תערוכה זוגית עם נעמי מנדל בגלריה נולובז, תל אביב

מה לראות בביאנלה בונציה? ההמלצות של Talking Art

כאירוע האמנות החשוב בעולם, הביאנלה תמיד משקפת את המגמות הבולטות בשדה האמנות מבחינה סגנונית ומבחינה תמטית נושאית. אך כיוון שאמנות לעולם אינה מנותקת מהחיים, הביאנלה היא גם חלון להביט דרכו על נושאים שמעסיקים את האנושות בנקודת הזמן הזו. נושא הביאנלה השנה "זרים בכל מקום" נראה שקולע היטב להלך הרוח שנראה שעוטף את עולמנו כיום.
אדריאנו פדרוזה – אוצר הביאנלה השנה מגיע מברזיל וביקש לשים דגש על קולות שלטענתו לא נשמעו מספיק בעולם האמנות המערבי. מרבית האמנים שנבחרו להציג בתערוכה המרכזית מעולם לא הציגו בביאנלה בעבר, ורבים מהם מגיעים מהדרום הגלובלי. האמניות והאמנים מתייחסים לנושא של זרות מנקודות מבט שונות ומגוונות – החל ממשבר הפליטים שמזעזע את הסדר הפוליטי הישן, הגירה והשתלבות בתרבות אחרת, בהיבטים של נשיות בתוך עולם פטריארכלי, קוויריות ונזילות מגדרית ועוד.
כאמור, כיוון שזה אחד הנושאים החשובים והבוערים היום, באופן לא מפתיע רבים מביתני המדינות השונות מעלים גם הם סוגיות דומות. לבסוף, התוצאה היא סוג של קליידוסקופ אפלולי שמציג עולם במשבר, אך גם כזה שעושה מאמץ משותף להגיע לפתרון.
לפניכם הבחירות שלנו בביתנים ותערוכות לווין – שכדאי לשים אליהן לב בביקור הקרוב בונציה.
(השתדלנו לכתוב גם על תערוכות פחות מדוברות)
שני ורנר
וצוות Talking Art

עברי מדריך בביתן הספרדי

עברי מדריך בביתן הספרדי

ביתנים
ותיקן Holy See, תערוכה קבוצתית (ג’ודקה)
אין ספק שזה הביתן המדובר ביותר בביאנלה השנה, ולא בכדי. מדינת הותיקן מפציעה בביאנלה עם תערוכה לא מובנת מאליה. כחלק מהגישה הנוצרית לחמלה וצדקה – הביתן התמקם השנה בתוך כלא הנשים באי ג’ודקה. 8 אמנים יצרו פעולה משותפת עם הנשים בכלא, והן גם אלה שמעבירות את הסיור המודרך בתערוכה. אין ספק שהחוויה האמיתי כאן היא הסיור (פחות האמנות) – יש להזמין מקום מראש ולדייק בפרטים. שימו לב – אתם נכנסים לכלא. הרשמה כאן
ערב הסעודית Shifting Sands: A Battle Song, Manal AlDowayan(ארסנלה)
בדומה לתצוגה בביאנלה הקודמת, גם השנה מצטיין ביתן ערב הסעודית בתצוגה מרשימה בדמות מיצב גדול ממדים שממלא את כל החלל. הפעם התוצאה הסופית היא פרי של מהלך חברתי שעשתה האמנית עם נשים מערב הסעודית – בסגנון סדנאות העצמה נשית. המיצב משלב פיסול, סאונד ציור וכתיבה חופשית.
איסלנד That’s a Very Large Number – A Commerzbau, Hildigunnur Birgisdóttir (ארסנלה)
זה ביתן שקל לפספס וחבל! מדובר בתצוגה חמודה, חכמה, סקסית ומרעננת על עידן צרכנות השפע והמותגים שהם חלק בלתי נפרד מהחיים היום. האמנית הצעירונת מבקשת להעיר את תשומת הלב ל”יופי ולטרגיות” שיש בחפצים המלווים את חיי היום יום שלנו. תקדישו כמה דקות להתעמק בתצוגה הזו.
אוסטרליה kith and kin, Archie Moore (ג’רדיני)
הקהל הישראלי אולי רגיל למראה של התערוכה בביתן הזה – סוג של אנדרטה מודרניסטית. במרכז החלל שולחן גדול ועליו ערוכות רשימות המתעדות מקרים בהם צאצאי ילידים אוסטרליים נהרגו בזמן שהיו תחת חסות ממשלת אוסטרליה. ומרכז התערוכה הוא ציור קיר ענק בגיר (לבן על שחור) ובו מתוארת שושלת האמן המתחקה אחר 65,000 שנים. מובן שהניסיון לעקוב אחר דורות רבים כל כך היא כמעט בלתי אפשרית, ובכל זאת הניסיון מעניין וחושף יחסי כוח בין הלבן המערבי והילידים האוסטרליים שפעמים רבות זכו ליחס לא אישי ומוחק זהות.
הביתן זכה בפרס אריה הזהב
שוויץ Guerreiro do Divino Amor, Super Superior Civilizations (ג’רדיני)
אין הרבה הומור בביאנלה בונציה, וכשהוא מפציע – אז הוא עושה זאת בגדול. הביתן השוויצרי מציג שני פרקים מתוך הפרוייקט המתמשך של האמן בו נבנות מחדש ציויליזציות שנחשבות “נעלות”, הוא לוקח את הסמלים, המיתוסים השפה הקלאסיים ומעצב אותם מחדש בצורה עכשווית, גדולה מהחיים, צינית, צבעונית, קווירית – פשוט וואו. מה היה אם התרבויות האלו היו נבנות דווקא כך?
ספרד Sandra Gamarra Heshik, Migrant Art Gallery (ג’רדיני)
מסוג הפרוייקטים שאנחנו מעריכות במיוחד, כשאישה לוקחת על עצמה לחקור משהו ועושה זאת עם כל המשאבים שלה. המחקר הנרחב של סנדרה גמארה השיקי בא לידי ביטוי בעבודות חדשות המבוססות על ציורים השייכים למורשת הלאומית של אוספי האמנות הספרדית מימי הקולוניאליזם ועד תקופת ההשכלה. היא מבקשת להציג את היעדר הנרטיבים והייצוגים המוטים של ילידים לעומת קולוניאליסטים. בשפה מוזיאלית, מהודקת ופשוט נהדרת מבחינה אסתטית היא חושפת פצעים ישנים ושופכת אור על היסטוריה אלטרנטיבית.

ג'פרי גיבסון, הביתן האמריקני, ונציה 2024הותיקן

ג'פרי גיבסון, הביתן האמריקני, ונציה 2024הותיקן

תערוכות לווין
טוב כמובן שחייבים לראות את וילם דה קונינג באקדמיה, ג’ולי מהרטו בפאלאציו גרצי, כריסטוף בושל בפונדציון פראדה (התערוכה הכי טובה של השנה!) ופייר ויג בפונטה דה לה דוגנה. אבל הנה רשימה של תערוכות לווין טובות וחשובות לא פחות שנמצאות ברחבי העיר
Berlinde De Bruyckere: City of Refuge III
האמנית הבלגית (נ. 1964) נחשבת לאחת האמניות באמנות העכשווית אשר עוסקת בעיקר בפיסול ומיצב תלויי חלל. בתערוכה זו הוזמנה האמנית להגיב למתחם הכנסייה הבנדיקטנית מהמאה ה-16 הממוקמת על האי סן ג'ורג'יו מאג'ורה בוונציה. היא ציג שלוש סדרות של עבודות חדשות אשר מגיבות לארכיטקטורה המונומנטלית, לתפקוד, לסמליות ולהיסטוריה של הכנסייה. בהסתמך על מורשת המאסטרים האירופיים הישנים, הרנסנס הפלמי, האיקונוגרפיה הנוצרית, כמו גם מיתולוגיה ומסורות תרבותיות, האמנית משלבת סיפורים קיימים עם נרטיבים חדשים ויוצרת מיצב יוצא דופן ומסתורי.
Ewa Juszkiewicz: Locks With Leaves and Swelling Buds
אווה יושקביץ' ידועה בציוריה היחודיים של נשים שמקורן בהיסטוריה של האמנות האירופית, במיוחד מהמאה ה-18 וה-19. בתערוכת היחיד שלה המוצגת בפונדסיון אלמינה ורואיז פיקאסו היא בוחנת את גבולותיהם של ז'אנר הפורטרט ושל היצוג הנשי באמנות. פניהן של הדמויות שלה תמיד מכוסות במסכות משונות – אם זה פטריות סבוכות או זרי פרחים. המסכות האלה, משבשות את ז'אנר הפורטרטים המסורתי, והופכות את הציורים לייצוגים של החוויה הנשית תחת הפטריארכיה. הוירטואוזיות הטכנית של יושקביץ' בציור מוסיפה עומק לפרויקט החתרני שלה, במגרתו היא גם מערבבת בין ז'אנרים אמנותיים על ידי שילוב אלמנטים של טבע דומם בתוך הדיוקנאות, מה שמסבך עוד יותר את היחסים בין תרבות לטבע. מידע נוסף
Josèfa Ntjam: swell of spæc(i)es
ג'וזפה נג'אם, אמנית ילידת קמרון, מציגה מיצב מרהיב במוזיאון האקדמיה של ונציה. המיצב, השוכן בביתן מיוחד משלו, יוצר סביבה אלטרנטיבית של נופים קוסמיים המוקרנים על קיר LED מעוקל, מלווה בסאונד מהפנט. הפסלים של נג'אם, העשויים מחומרים חדשניים, מתייחסים למיתולוגיה של תרבות הדוגון העתיקה ומשלבים אותה עם דמויות היברידיות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. הפילוסופיה מאחורי המיצב נטועה עמוק בפוטוריזם אפריקאי – זרם ספרותי ומחשבתי המנסה לדמיין איך היה נראה העתיד אם אפריקה לא היתה נכבשת על ידי המעצמות הקולוניאליות האירופאיות. התערוכה גם מזמינה את השתתפות הקהל בדרכים שונות, כמו הזמנה ליצור באמצעות בינה מלאכותית יצורים חדשים שישתלבו בתערוכה ובנוסף תוכנית ציבורית עשירה של חינוך ושיתוף תרבותי. מידע נוסף
Ydessa Hendeles: Grand Hotel
ידסה הנדלס היא אמנית ואוצרת קנדית הידועה במיצביה החדשניים ובעבודות האוצרות שלה. הנדלס נולדה בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה להורים ניצולי שואה, היגרה לטורונטו, קנדה, שם החלה את הקריירה שלה. הנדלס חוקרת נושאים של זהות תרבותית, עקירה וטראומה בין-דורית בתערוכות אישיות ורגשיות, ומאתגרת את המושגים המסורתיים של מחבר ופרשנות. התערוכה שלה בונציה משתמשת במחזה 'הסוחר מונציה' של שייקספיר, כדי לעסוק בהיסטוריה המשפחתית שלה עצמה, של רדיפות והגירה. תערוכה רלבנטית מאוד ואקטואלית מאוד. מכיוון שלצד העבודה האמנותית עוסקת הנדלס גם באוצרות, התערוכה מלווה בהערותיה המפורטות על כל חלק בתערוכה והן נותנות עוד שכבה של משמעות ואפשרות להבין אותה.
Robert Indiana: The Sweet Mystery
תערוכה רטרוספקטיבית של רוברט אינדיאנה, הידוע בפסל "LOVE" האיקוני שלו (לנו יש גרסה עברית משלנו בגן הפסלים של מוזיאון ישראל). התערוכה מתעמקת בהיקסמות של אינדיאנה ממספרים, אותיות וסמלים, ומציעה תובנות מעניינות לגבי התהליך האמנותי וחקירותיו הפילוסופיות. באמצעות אוסף מגוון של ציורים, פסלים והדפסים, הצופים מוזמנים להרהר בדרך בה נפגשים השפה, הזהות והרגש ביצירתו של אינדיאנה.

Ewa Juszkiewicz: Locks With Leaves and Swelling Bud

Ewa Juszkiewicz: Locks With Leaves and Swelling Bud

מדברים אמנות בביאנלה בונציה
סיורי קיץ 2024
בהדרכת עברי באומגרטן

פרטים
מועדי הסיורים
21-24.6.24 מקומות אחרונים
2-5.7.24
13-15.9 SOLD OUT
20-22.9.24

מחירי הסיורים
סיורי שלושה ימים – 710 יורו
סיורי ארבעה ימים 860 יורו
המחיר נתון לשינויים קלים בהתאם לשער היורו ותוכנית הסיור
10 אחוז על דמי הקדימה לנרשמים מוקדם!
עלות הסיור כוללת
כניסות לתערוכות הביאנלה ולמוזיאונים, כל הסיורים המודרכים והפעילויות המצוינים בתכנית הסיור.
המחיר אינו כולל
טיסות, לינה, ארוחות וכלכלה אישית, ביטוח בריאות ונסיעות (חובה, ובאחריות כל משתתף), נסיעות עירוניות, מיסים עירוניים (משולמים באופן עצמאי במלון בעת הצ'ק אאוט)
תנאי הרשמה וביטול יישלחו בנפרד במועד ההרשמה

להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 talkingarttlv@gmail.com

איזבלה וולובניק, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון הרצליה

הבטחה. המלצות הסופ"ש 11-13.4

העולם לא בהכרח שייך לצעירים (אולי אנחנו כותבים את זה כי אנחנו בעצמנו כבר לא בדיוק נערים). הוכחה לכך קיבלנו דווקא עם מותם בשבוע שעבר של שני אמנים ענקים – ריצ'רד סרה ודב אור-נר – שניהם היו פעילים עד ימיהם האחרונים, עמוק בתוך העשורים התשיעי והעשירי לחייהם. ובכל זאת יש משהו בנעורים, ברגע הראשיתי הזה של הבטחה רעננה, שיש לו פוטנציאל להכניס חיים חדשים ועניין לכל העולם שסביבו. תערוכות השבוע שייכות למבטיחים ולכאלה שנמצאים בשלבים הראשונים של קיום ההבטחה.

במוזיאון הרצליה מציגה האמנית הצעירה והמסקרנת איזבלה וולובניק תערוכה שמפלרטטת עם עולמות החלום; במכון הצרפתי דניאל אוקסנברג חולם על פריז; בגלריה תער, היודאיקה החתרנית של שני פרינס פוגשת את העולם האמיתי. ובהמלצת הלוקאל, הישג מרשים לאמנית ישראלית בברלין.

שיהיה סופ"ש של קיום הבטחות,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

שני פרינס, מתוך תערוכת יחידה בגלריה תער, תל אביב

שני פרינס, מתוך תערוכת יחידה בגלריה תער, תל אביב

'שלוש שריטות ומכתב אהבה', תערוכת יחיד של איזבלה וולובניק. אוצרות: אילנית קונופני, איה לוריא

קודם כל, חשוב לציין, במוזיאון הרצליה נפתח מחזור תערוכות מרשים של שבע תערוכות שאפשר היה להקדיש רק לו בלבד את המלצות הסופ"ש השבוע. מתוך המבחר הבאמת מהמם של אמניות ואמנים המציגים במחזור הנוכחי, בחרנו להתמקד באיזבלה וולובניק. וולובניק משתייכת לאותו זן נדיר למדי של אמניות ואמנים, שלמרות גילם הצעיר נראה שהגיעו כבר לחזון אמנותי מגובש ובעל הגיון פנימי שכוחו נובע מהבטחון העצמי של האמנית ביצירתה. עבודותיה של וולובניק עוסקות בעולם החייתי והפראי לצד עולם החלום, אבל מביאות את המחוזות הפנטסטיים האלה אל מציאות יום יומית. כך למשל הן נטועות עמוק גם בתרבות האינטרנטית העכשווית, שמוסיפה להן עוד שכבה של אקטואליות ומיידיות לעבודות. וולובניק פרצה לעולם האמנות כבוגרת מדרשה צעירה רק לפני שנים מעטות וכבר מציגה תערוכת יחיד מוזיאלית – הישג מרשים ביותר ובמקרה שלה – לגמרי מוצדק.

באותו יום יפתחו במוזיאון גם תערוכות יחיד של אירית חמו, להלי פרילינג, חביב קפצון, נועה תבורי, ותערוכה קבוצתית שאוצרת: ניבי להבי

אירוע פתיחה: יום שבת, 13.4, 10:00, מוזיאון הרצליה, רחוב הבנים 4, הרצליה
פרטים נוספים באתר התערוכה

'דניאל בפריז', תערוכת יחיד של דניאל אוקסנברג. אוצרת: נעמה ערד

במדינה קטנה ופריפריאלית כמו ישראל, אמנים ואמניות רבים נושאים את עיניהם לחו"ל לצורך קבלת השראה, הגדלת החשיפה לעבודותיהם, וקידום הקריירה שלהם, אבל גם ולא פחות חשוב שינוי אווירה בסביבה אחרת. אחד הכלים המרכזיים ליציאה הזו לעולם הוא תוכניות שהות אמן, רזידנסי בינלאומיות. המציאות הנוכחית הפכה הכל להרבה יותר מורכב – מצד אחד, מעולם לא היה מפתה יותר לצאת להתאווררות בחו"ל ומצד שני העולם נראה עוין ולא מזמין במיוחד לאמנים ישראלים. דניאל אוקסנברג, אמן צעיר בעל שפה ציורית עשירה ומסקרנת, חזר לאחרונה מהרזידנסי הנחשק של "הסיטה" בפריז וכעת הוא מציג תערוכה שמלהטטת בין המציאות הקשה בישראל לבין הרצון להביט החוצה אל עולם שמרגיש אולי שפוי יותר. השילוב בין העבודות הצבעוניות של אוקנסברג עם השיק של חלל התצוגה במכון הצרפתי יוצרים תערוכה מרעננת שבעצמה מרגישה כמו קפיצת התרעננות קלה במקום אחר.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 11.4, 20:00, המכון הצרפתי, רוטשילד 7, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'דמעה מתוקה', תערוכת יחידה של שני פרינֶס. אוצרים: יואב וינפלד ועומר שיזף

מאחורי שני פרינֶס יש רקורד עשיר יותר ממשתתפי ההמלצות האחרים, עם תצוגה במספר לא מבוטל של תערוכות קבוצתיות וזכיה בפרסים. אבל התערוכה החדשה בגלריה 'תער' היא תערוכת היחיד הראשונה של פרינס, המגיעה מעולם העיצוב והצורפות. יש בעבודות הקרמיקה היחודיות של פרינס משהו רענן ושונה. העבודות מתכתבות עם עולמות הצורפות והיודאיקה והן נראות כמו מה שאפשר לדמיין שקורה לפריט עיצובי יוקרתי כאשר הוא יוצא מהגלריה הממוזגת אל הרחוב הישראלי הלוהט. ספל שהותש ונשכב עם הלשון בחוץ, פמוט עצבני ונר גרוטסקי. כל העבודות מלאות הומור ומשחקיות, אך גם מכילות שכבה נוספת ואפלולית יותר. בטקסט התערוכה שכתבו צמד האוצרים וינפלד ושיזף, הם היטיבו לתאר את עבודתה של פרינס בשורה יפהפיה ופיוטית: …"דימויים אלה מסתתרים בתוך מעטה שוקולדי עגול של מתיקות אך במרכזם ליקר שחור של צער". השורה הזו מתארת את העבודות בתערוכה, אבל נראה שהיא גם מתארת את ההוויה התל אביבית ואולי את החיים כאן בכלל בחודשים האחרונים.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 11.4, 20:00, גלריה תער, גינת אלוף בצלות, תל אביב

המלצת הלוקאל – ברלין

נעמה צבר במוזיאון המבורגר באנהוף

לא מזמן שיתפנו בגאווה את ההישג של האמנית הצרפתיה-ישראלית נתנאל הרבלין שהגיעה לתערוכה במוזיאון האורסיי בפריז. כעת אנחנו שמחים לספר על הישג מרשים נוסף של אמנית ישראלית במוזיאון אירופאי והפעם בחזית הברלינאית. נעמה צבר, אמנית ישראלית שחיה בברלין בשנים האחרונות וידועה במיצבים המסקרנים שלה המשלבים פיסול ומוזיקה, מציגה תערוכת יחידה במוזיאון המבורגר באנהוף – כמו האורסיי, גם כאן מדובר בתחנת רכבת לשעבר שהפכה למוזיאון בעל שם וגם כן מדובר בהישג מרשים מאוד לאמנית ישראלית בלב הממסד של האמנות האירופאית. כל הכבוד נעמה!

התערוכה תפתח ביום שישי, 12.4 ותוצג עד 22.9 בהמבורגר באנהוף,
בכתובת  Invalidenstraße 50, 10557 Berlin

שעות פתיחה: שבת וראשון 11:00-18:00, יום שני סגור, שלישי ורביעי 10:00-18:00 חמישי 10:00-20:00, שישי 10:00-18:00 פרטים נוספים באתר התערוכה

דניאל אוקסנברג, מתוך תערוכת יחיד במכון הצרפתי, תל אביב

דניאל אוקסנברג, מתוך תערוכת יחיד במכון הצרפתי, תל אביב (פרט)

נורית דוד, מתוך תערוכת יחידה בגלריה גבעון, תל אביב

הומור וכאב. המלצות הסופ"ש 21-23.3

היה כבר מי שאמר שצחוק הוא עניין רציני ביותר. במיוחד במקומותינו, בוודאי בימים טרופים אלו, אין צחוק בלי דמעה שמתגנבת בזווית העין. המלצות השבוע מהלכות על הגבול שבין הצחוק הפרוע לרצינות החמורה. לפעמים אין ברירה אלא לצחוק בפניו של הכאב.
בגלריה P8 יוצר צביקה קנטור היברידים פופיים; ברמת השרון פתיחה כפולה משני צדי הספקטרום האמנותי; ובגלריה גבעון מישירה נורית דוד מבט אל המוות.
גם אצלנו יש תחושה שחייבים להמשיך לצעוד, ולראות אמנות ולעשות את מה שאנחנו טובים בו ומה שטוב לנו, אז ההרשמה לסיורי ונציה ממשיכה, גם הסיורים בארץ מתמלאים ומרגשים אותנו ובתחילת אפריל אנחנו יוצאים לסיור חדש בפאתי יפו.
שיהיה סופ"ש של צחוק בריא ומנחם, עד כמה שניתן
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

צביקה קנטור, מתוך תערוכת יחיד בגלריה P8, תל אביב

צביקה קנטור, מתוך תערוכת יחיד בגלריה P8, תל אביב

'שגגה', תערוכת יחיד של צביקה קנטור. אוצרת: יעל גילעת
צביקה קנטור הוא אמן פופ ישראלי אמיתי. כמו אמני הפופ הגדולים הוא מצליח ליישב בין ציניות והומור שובב ופרוע לבין מבט חד ומושחז על התרבות העכשווית. קנטור הוא אספן כפייתי של דימויים שנלקחו ממקורות שונים ומשונים "ונערמים" במאגר דיגיטלי שהולך ותופח. את הדימויים האלו הוא מעבד, חותך, מערבב ומשלב. בסופו של התהליך הוא מדפיס אותם על קרטון ויוצר מהם פסלים תלת מימדיים צבעוניים ומלאי דמיון. התוצאה היא פיסול שנראה מוכר באותה מידה שהוא זר ומוזר. יצורים היברידיים שכמו יצאו מתוך מערכת העיכול של התרבות הפופולארית והפכו למשהו אחר לגמרי. השילובים המשונים האלה הופכים את חלל הגלריה ללונה פארק אמנותי של ממש שפועל על כל החושים, העיניים והמוח. לצד פעילות מסורתית יותר לגלריות מסוגה, כמו תצוגה של אמנים צעירים ופחות מוכרים, הגלריה השיתופית P8, הופכת אחת לכמה זמן לסוג של כר ניסויים לאמנים ותיקים ומבוססים. זה לא רק מעורר הערכה ומעיד טובות על הגמישות של הגלריה, אלא גם מצוין לנו, הצופים.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 21.3, 20:00, גלריה P8, רחוב הפטיש 1, תל אביב

תערוכות יחיד למיכה אולמן ולאבנר כץ ברמת השרון. אוצרוּת: רווית הררי, ענבל ראובן ויובל סער
במובנים רבים, מיכה אולמן ואבנר כץ נמצאים בשני צדדים כמעט מנוגדים של הספקטרום האמנותי בארץ. פסלי האדמה, בטון וברזל של האמן הוותיק והמוערך מיכה אולמן עוסקים בחומרי היסוד של החיים במקום הזה ובהתאמה הם רציניים, אינטלקטואליים ומעוררי מחשבה. לעומתו, המאייר המיתולוגי אבנר כץ הוא בן בית של ממש אצל כל ישראלי עם איורים מבריקים ומעוררי הזדהות לכמה מנכסי צאן הברזל של ספרות הילדים (ולא רק הילדים) בישראל. חיבור כמעט בלתי אפשרי, אבל זה בדיוק מה שקורה בפתיחה כפולה בשתי גלריות ברמת השרון השבוע. בגלריה לאמנות עכשווית בעיר נפתחת תערוכת יחיד של אולמן שבה הוא יציג את פעילת החפירה המפורסמת שלו, ובמקביל – ממש מעבר לכביש בגלריה פוסט המשובחת, נפתחת תערוכת יחיד של אבנר כץ שמציגה את העיסוק שלו בחיות. כדי לרבד את החוויה עוד יותר, עבודות של כץ יוצגו גם בגלרית החוצות בעיר. כך ניתנת לנו הצופים הזדמנות פז לגלוש לכל רוחב הספקטרום המופלא של אמנות ויצירה ישראלית מקורית ומעולה.
נוסיף שגם במוזיאון הגיאולוגי ברמת השרון תפתח בשבוע הבא (29.3) תערוכה חדשה של צורפות עכשווית תחת השם "זה שלי מהבית".
אירוע פתיחה: יום שישי 22.3, 11:00, בגלריה לאמנות עכשווית רמת השרון, שדרות ויצמן 20 ובגלריה פוסט, שדרות ויצמן 27, רמת השרון

 

 

 

'קבר', תערוכת יחידה של נורית דוד
יש שמות מורבידיים לתערוכה ויש את השם שבחרה האמנית הותיקה והמעולה נורית דוד לתערוכה החדשה בגלריה גבעון. "קבר" לא משאיר הרבה מקום לספק בנוגע לכוונותיה של האמנית. יותר מזה, בטקסט הנלוונ מספרת דוד כי בתערוכה זו היא בונה לעצמה קבר ברוח הקברים הפרעוניים אותם חקרה בצעירותה. כל התערוכה תשלב בין האסתטיקה והאלמנטים של הפרעונים לבין השפה הגרפית הצבעונית והשטוחה המוכרת של דוד. כך למשל היא יוצרת לעצמה – כמו הפרעונים – ביוגרפיה של המת, שאצלה תתגלם בשילוב של חזרה לציורים מוקדמים שלה ובובות\ קמעות שאמורים ללוות את המת הפרעוני. לתוך הציורים יושתלו אלמנטים קולאז'יים כמו צילומי מומיות, או הגדלת תמונת תעודת הזהות של עצמה. הניגוד שנוצר מזמין אותנו לצלול לתוך עולמה של האמנית/פרעונית לחוויית מוות מלאת חיים.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 21.3, 19:00, גלריה גבעון, רחוב גורדון 35, תל אביב

סיור חדש – 'זכרון. התנגדות. בנייה. תחייה' – אמנות ושינוי בפאתי יפו 5.4
אמנות אף פעם לא מתקיימת בואקום, מאז ומתמיד היא מושפעת (ומשפיעה) מהסביבה בה היא נוצרת ומתהליכים כלכליים וחברתיים המתרחשים במקביל אליה.
סיור חדש בפאתי יפו חוקר כוחות שונים משפיעים על יצירה.
כבר כמה שנים שמרכז האמנות העכשווית בארץ נמצא בדרומה של תל אביב. האזור שנדמה שעולה על גדותיו ולא יוכל עוד להכיל חדש, ממשיך להתפתח למרות הכל. בתוך כך, כוחות של נדל"ן ופוליטיקה מניעים את כלי המשחק. דומה שעולם זה הוא מיקרוקוסמוס של הנעשה בארץ, על הטוב והרע.

הצטרפו לסיור מרתק ומעורר מחשבה בעקבות אמנות מעולה וההקשר שבתוכו היא מוצגת
פרטים והרשמה בקישור

מיכה אולמן, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לאמנות עכשווית, רמת השרון

מיכה אולמן, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לאמנות עכשווית, רמת השרון

דניאל צ'צ'יק מתוך תערוכת יחיד במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב

כאן לא כאן. המלצות הסופ"ש 18-20.1.2024

במערכון הקלאסי של רחוב סומסום, הילד התמים "רוצה להיות שם", הוא רץ הלוך ושוב אבל אף פעם לא מצליח "להיות שם" הוא תמיד תמיד כאן. אלה ימים קשים מאוד להיות כאן, משהו בלב מבקש לברוח – "להיות שם" – ולו לשעה קלה. בשבועות האחרונים כתבנו הרבה על אמנות אסקפיסטית שנותנת מפלט ובריחה, אבל תערוכות השבוע הן לא כאלה. תערוכות השבוע מביטות במציאות נכוחה אבל עושות זאת במבט עדין וחומל שמשאיר אותנו כאן אבל עוזר לנו לראות את הכאן הזה באור אחר.

במוזיאון ארץ ישראל מציג דניאל צ'צ'יק מבט צילומי שמפרק אבל בו זמנית גם ממקד; במוזיאון תל אביב מביט אורי גרשוני על בית חדש וישן; במרכז ההנצחה בטבעון הציור של מתן בן טולילה מייצר מרחב חלומי אבל גם מאוד מאוד קונקרטי. ואנחנו מוציאים סיור VIP מיוחד לונציה כי חייבים לנסות לנשום.

שיהיה סוף שבוע שקט ושיחזרו כולם וכולן בשלום ועכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

מתן בן טולילה. מתוך תערוכת יחיד במרכז ההנצחה בטבעון. צילום: יאיר חובב (פרט)

מתן בן טולילה. מתוך תערוכת יחיד במרכז ההנצחה בטבעון. צילום: יאיר חובב (פרט)

'אבק ודמעות', תערוכת יחיד של דניאל צ'צ'יק. אוצרת: סופי ברזון מקאי
בימים אלו, חלק מההודעות לעיתונות שאנחנו מקבלים על תערוכות מכילות את המשפט המצמרר – "היתה אמורה להיפתח בגלריה בבארי". מייד עולה בראש תמונתה של הגלריה בבארי שרופה עד היסוד והלב צונח, יש דימויים כאלה שישארו איתנו. הצלם דניאל צ'צ'יק – שתערוכתו שנפתחת השבוע במוזיאון ארץ ישראל היתה אמורה להפתח בגלריה בבארי – הוא מומחה ביצירת דימויים כאלה איקוניים, שנשארים. צ'צ'יק מצלם רגעים ואובייקטים ספציפיים, אבל דרך עדשת המצלמה שלו הם הופכים למופשטים ובעלי איכויות מיתולוגיות. הדימויים המפורקים של צ'צ'יק לא יכולים שלא להיראות בימים אלו כמו תיעוד של חורבות או אולי כמו נופי חלום אליהם אפשר להמלט בשעת הדחק. בשבוע שעבר המלצנו על תערוכת הצילום של סופי ברזון מקאי – האוצרת של גלריה בארי ואמנית מצוינת בעצמה. סופי אוצרת את התערוכה של דניאל צ'צ'יק ומעניין לחשוב על שני האמנים האלה, המשחקים בדימויים, עובדים יחד.
יקח כנראה עוד זמן רב עד שנצליח לראות אמנות בלי לחשוב עליה בהקשר של השבעה באוקטובר. טוב שיש אמנים כמו דניאל צ'צ'יק (וגם סופי ברזון מקאי) שיודעים לצקת לתוך כל זה יופי.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 18.1, 19:00, מוזיאון ארץ ישראל, רחוב חיים לבנון 2, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'אל מקום אחד', תערוכת יחיד של אורי גרשוני. אוצרת: דלית מתתיהו
בימים אלו נדמה שאין כמעט מי שלא חושב בצורה כזו או אחרת על הגירה. זה יכול להיות מי שמאמין שאין לנו ארץ אחרת ואחרים שכבר עשו את הסידורים המתאימים כדי לעבור למקום בתקווה למצוא שם שקט ושלווה. השאלה של מקום אחר – כן או לא מלווה אותנו, כך נראה משחר ההיסטוריה שלנו כעם. אורי גרשוני עבר עם משפחתו לספרד בשנים האחרונות ותערוכתו החדשה במוזיאון תל אביב מציגה מבט מפוצל על הבית שעזב ועל זה החדש שיצר לעצמו. גרשוני, בן לאחת ממשפחות האמנות הישראלית המכובדות ביותר, נדמה שבא חשבון בתערוכה זו עם הבית בו גדל. התערוכה מציגה צילומים של אדמה ומטוסים – קרקע ושמים – אלגוריה כנראה לתחושת הארעיות המגיעה עם הגירה. הבחירה לצלם את העבודות בתערוכה באמצעות מצלמות פשוטות השייכות לבנו הקטן מסמלות גם הן רצון להתחיל שוב בעיניים חדשות.
החל מיום רביעי, 17.1, מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'שיר ארץ', תערוכת יחיד של מתן בן-טולילה. אוצרת: מיכל שכנאי יעקבי
משהו מעניין קורה כאשר מביטים בציורים של מתן בן טולילה. הציורים מציגים נוף אבסטרקטי, חלומי, זר ומוזר – אך באותו זמן ברור מאוד שמדובר בנוף ישראלי. אולי זה האור הבהיר הנובע מהם ואולי זה מסוקי הקרב, בכל מקרה, אי אפשר לטעות. אם חושבים על זה, יש בזה משהו גם מאופיו של המקום הזה שבו אנחנו חיים – סוד קסמו ואולי גם שורש הטרגדיה שלו – שהוא חציו מקום ממשי וחציו חלום ופנטזיה. אבל לפני ואחרי הכל, מתן בן טולילה הוא צייר מחונן שיוצר קומפוזיציות מפעימות ומלאות צבע והשראה. התערוכה המקיפה במרכז ההנצחה בטבעון תציג ציורים מהעשור האחרון שנראים עכשיו באור חדש ולצידם עשרות רישומים שרבים מהם צוירו בימים אלו. צפו למראה חודרנית על רוח התקופה ובעיקר לחגיגה לחובבי הציור.
אירוע פתיחה: יום שישי, 19.1, 11:00, הגלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה קרית טבעון, רחוב המגדל, קרית טבעון
פרטים נוספים באתר הגלריה

סיור VIP מיוחד בביאנלה בונציה 28.4-1.5.24, 2-5.5.24
שני ורנר, מייסדת ומנהלת Talking Art ביחד עם ענת מרוק כהן, אמנית ומעצבת מולטימדיה שחיה כיום בפריז וגרה בעבר בונציה. רקמו יחד סיור מיוחד במינו לרגל הביאנלה בונציה. זהו סיור שינוע בין ישן וחדש, בין הביאנלה שמייצגת את הקצה העכשווי למסורת והשימור, וההיסטוריה של ונציה.
בסיור המיוחד הזה, שמספר המשתתפים בו מוגבל מאוד, נפגוש אמנים מקומיים, נבקר במתחמי אמנות שסגורים לקהל, ועוד כל מני הפתעות שאפשר לחוות רק עם מי שמכירים את העיר המסתורית הזו מבפנים.
הצטרפו אל שני וענת לחוויה חד פעמית בין הסמטאות והתעלות – כל הפרטים בקישור
להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

אורי גרשוני, מתוך תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב. צילום באדיבות האמן וגלריה שלוש לאמנות עכשווית, תל-אביב

אורי גרשוני, מתוך תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב. צילום באדיבות האמן וגלריה שלוש לאמנות עכשווית, תל-אביב

Michalis Zacharias and Maria Louizou at the Ileana Tounta Contemporary Art Center

מדריך לחובבי האמנות המבקרים באתונה

יש שחושבים שעל אף שאתונה מתהדרת בכמה מהמונומנטים הקלאסיים החשובים בעולם, היא אינה מצטיינת באמנות מתקופות עכשוויות יותר. יש בזה מן האמת, ביחס לשכנותיה האירופאיות, ביוון נוכחים עדיין מאוד הקשר לעבר והאוירה הים תיכונית ושני אלה מקבלים ביטוי גם באמנות מן הסתם. אבל בכל זאת אפשר למצוא כאן כמה מוזיאונים קטנים ואיכותיים מאוד (רובם אגב בבעלות של אספנים פרטיים) ולצדם גם סצנה של גלריות ותיקות וגלריות ניסיוניות יותר.

לפניכם רשימה של כמה מהמקומות ששווה לבקר בהם אם אתם בעניין של אמנות מודרנית ועכשווית.

ההמלצות בעריכת שני ורנר – גרה באתונה, יוזמת ומקימת  Talking Art
מדריכה סיורי אמנות בארץ ובחו"ל

רוצים סיור עם שני במוקדי האמנות השווים בעיר?

דברו איתנו

סיור גלריות, אתונה

סיור גלריות, אתונה

 

Basil & Elise Goulandris Foundation
זהו אחד המוזיאונים היפים בעיר, קטן ואיכותי שמאכלס בעיקר את האוסף של זוג התורמים. תוכלו למצוא כאן כמה מיצירות המופת של המודרניזם כמו פסלים של דגה וג'קומטי, וציורים של פיקאסו גוגן ואחרים. לצדם גם יצירות מודרניות של אמנים מיוון ומעט עבודות עכשוויות. בדרך כלל מוצגת גם תערוכה מתחלפת (בתשלום נוסף).  המוזיאון ממוקם במבנה יפהפיה והוא שמור ומושקע, בקיצור – שווה.

ועוד טיפ קטן, ממש מעבר לכביש תוכלו למצוא את בית ההמבורגרים The Smashers ולצידו את בית הקפה  Fixers שבו טעמנו את עוגת השכבות הטובה ביותר ביקום.

Basil & Elise Goulandris Foundation,  Eratosthenous 13, Athina 116 35

סצנת הגלריות בשכונת קולונאקי

כמו דברים רבים באתונה, גם עולם האמנות המקומי נע במתח שבין הישן והחדש, בין העכשווי למודרני, בין עושר לעוני, בין הדור השמרני והממוסד לדור הצעיר שמבקש ליצור לעצמו עתיד עצמאי. בשכונות השונות של מרכז העיר ישנם כמה מרכזי אמנות שלכל אחד מהם אופי שונה וכולם מבטאים את אותם מתחים. בשכונת קולונקי היוקרתית, בין בתי המעצבים הגדולים ומלונות היוקרה נמצא כמה מהגלריות הותיקות והעשירות בעיר שמייצגות את קהל תושבי השכונה והטעם שלו. כמה גלריות מומלצות הן: Allouche Βenias Gallery, הסניף המקומי של גלריה גגוזיאן, Kalfayan Galleries וגלריה רומא.

מרכז Ileana Tounta  

כמה מחללי האמנות המעניינים והפעילים ביותר כרגע בעולם הם כאלה ששימשו בעבר לצרכים תעשייתיים, ולאחר שננטשו ועברו הזנחה מתמשכת – שופצו והפכו לבית לאמנות. זה מאוד הגיוני ומתבקש – מפעלי תעשייה כבדה הולכים ומפנים את מקומם מאירופה ומשאירים אחריהם חללים מרשימים שבעזרת מעט חזון (ולא מעט כסף) יכולים להפוך לחלל תצוגה אידאלי. על הדרך מרוויחים גם מבט מעט אחר על האמנות שנמצאת בתפאורה בלתי שגרתית. מרכז Ileana Tounta  הוא דוגמה מצויינת לכך. החלל התעשייתי בו הוא שוכן ננטש ובשנות השמונים שינה יעוד והפך למרכז אמנות שוקק ושופע פעילות. הגלריסטית מייצגת כמה מהשמות המעניינים בסצנה הצעירה בעיר, שווה לעקוב אחריה.

עם זאת, המקום נמצא באמצע שום מקום בערך ולא הכי נגיש להגעה. יש בחלל מסעדה קטנה ולפעמים אירועים מעניינים, אבל כדאי לתכנן את הנסיעה לשם מראש ולא להיות ספונטניים.
Ileana Tounta Contemporary Art Center 48 Armatolon-Klefton st. 114 71, Athens – GR

הגלריה הלאומית

כמו להרבה ערי בירה באירופה גם כאן יש גלריה לאומית שמציגה את אוספי האמנות הרשמיים של המדינה מהמאה ה-19 והלאה (עם תצוגה קטנטנה של אמנות ביזנטית). הגלריה עברה שיפוץ מסיבי (שוב על ידי תורמים פרטיים) ונפתחה מחדש לקהל בשנת 2021. קשה לומר שזה המבנה המרשים ביותר שראיתי או שהאוסף יוצא מן הכלל, ובכל זאת יש משהו שובה לב בתצוגה בגלריה. ראשית, זו דרך מעולה ללמוד על התרבות היוונית דרך האמנות שלה, אשר השתנתה ביחס לשינויים דמוגרפים, כלכלים וחברתיים. אזור הדיוקנאות מקסים, ומעניין לראות את חיי היום יום משתקפים בהם, וכמה הם שונים ממה שתואר במרכזי האמנות של אותה תקופה.

הגלריה הלאומית, Leof. Vasileos Konstantinou 50, Athina 115 25

רוצים סיור במוקדי האמנות השווים בעיר?
דברו איתנו

 

Bokoros Christos (1956) Naked Couple Lying on the Bed, 1989
הגלריה הלאומית באתונה

Bokoros Christos (1956)
Naked Couple Lying on the Bed, 1989
הגלריה הלאומית באתונה

אמנות בדרום הארץ. המלצות הסופ"ש 5-7.10

החגים הבלתי נגמרים גורמים לדלילות מסויימת בחזית הפתיחות החדשות וזה זמן אידאלי אם כן לצאת שוב לטיול דרומה בעקבות אמנות מעולה. למרבה השמחה, כל התערוכות בהמלצות השבוע הן לא רק "על הדרך" אלא מעולות ומצדיקות נסיעה מיוחדת בפני עצמן. כולן גם מספרות, באמצעים אמנותיים ופואטיים, סיפורים של מקום וזמן ולכן מתאימות מאוד גם לאוירת טיול.

בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי מציגה איילת השחר כהן דיוקן של מקום דרך שיטוט בספריה; בגלריה בקיבוץ בארי יוצרת אסנת בן דב שירה צילומית; ובבאר שבע חושף אליהו אריק בוקובזה את סיפורה האישי של משפחתו ודרכו את סיפורה של קהילה שלמה. בגזרה האישית שלנו, אנחנו מתרגשים להשיק סיור גלריות בעיר חדשה – אתונה!

סוף שבוע נעים וחג שמח
שני ורנר וצוות Talking Art

איילת השחר כהן גלריה דנה

'הספריה החלופית', תערוכת יחיד של איילת השחר כהן. אוצרת: רווית הררי

איילת השחר כהן היא אמנית מלקטת – במהלך העבודה שלה היא מלקטת אובייקטים, תמונות, צמחים ואבנים יוצרת מהם קומפוזיציות ממשיות וצילומיות. באמצעות הליקוט יוצרת לנו השחר כהן סוג של דיוקן סביבתי של האיזור בו יצאה לשיטוט והיא מציגה לנו אותו דרך הפילטר האישי שלה. תערוכתה הנוכחית מוצגת בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי שחוגג 80 להיווסדו. שם היא יוצאת לשיטוט ליקוט בספריה הקיבוצית בשיתוף עם הספרנית המיתולגית שגם היא חוגגת 80 השנה. השיטוט הזה מביא לנו דיוקן אמנותי של הקיבוץ דרך הספרים והאובייקטים השמורים בספרייה. ההיסטוריה של יד מרדכי שזורה בהיסטוריה של המדינה והעם וכך גם התערוכה הזו מספקת לנו תמונה היסטורית פואטית של מה שהיה ומה שעכשיו.

גלריה דנה, קיבוץ יד מרדכי.
שעות פתיחה: ימי רביעי ושישי: 11:00-14:00, ימי שבת וחג: 11:00-16:00

פרטים נוספים בעמוד הגלריה בפייסבוק

'צֵל שֶׁל צִפּוֹר חוֹלֶפֶת', תערוכת יחיד של אסנת בן דב. אוצרת: סופי ברזון מקאי

יש ציירים שמבקשים לדמות את הציורים שלהם לצילום. הצלמת אסנת בן דב לעומת זאת יוצרת צילום שנשען על מסורת ציורי טבע דומם אירופאים. תחילת דרכה של בן דב היא בצילום מזון, ולא מפתיע שהמשיכה הזו ממשיכה גם עכשיו גם ברשימת האובייקטים המצולמים. אבל באמצעים הבסיסיים של הצילום מצליחה בן דב להטמיר אותם לשירה מצולמת של ממש. על שולחנות גסים ופשוטים למראה ברחבי הבית פורשת בן דב את מרכולתה. קצת כמו בבישול, היא עושה שימוש בזמן, טמפרטורה וערבוב מדויק כדי להביא לתוצאות מפעימות. לפעמים כל מה שצריך זה שילוב של שני אובייקטים צנועים כמו חציל ומטפחת לבנה כדי לספר סיפור חידתי ומסתורי. נראה שבן דב מחזירה את הכבוד האבוד לז'אנר הטבע הדומם העתיק ומצליחה לצקת יופי ומשמעות לתוך היום יום הבנאלי.

התערוכה מציגה עד  14.10 בגלריה בקיבוץ בארי. שעות פתיחה: שני, רביעי וחמישי: 10:00-14:00, חמישי גם: 17:00-19:00, שישי: 09:00-13:00, שבת 11:00-14:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

'עניין משפחתי', תערוכת יחיד של אליהו אריק בוקובזה. אוצרת: שרון לאור סירק

במוזיאון המיוחד לתרבות האסלאם ועמי המזרח, מציג אליהו אריק בוקובזה תערוכה שמספרת את סיפורה של משפחתו ודרכו את הסיפור של עלייתה מתוניסיה ושל העליות הגדולות מצפון אפריקה וארצות המזרח בכלל. בוקובזה עושה בתערוכה הזו מהלך משולב בין תצוגה כמו פולקלוריסטית של חפצים ממשיים שהביאה משפחתו מתוניס אותם הוא מציג לצד עבודות ציור ופיסול שיצר בעצמו. בוקובזה לא הסתפק בחפצים שהביאה משפחתו אלא הזמין גם יוצאי תוניסיה אחרים להציג את החפצים אותם הביאו משפחותיהם בעת העליה לארץ. כך נוצרה תערוכה שמהלכת בין האישי לציבורי, בין הסיפור של משפחה אחת לבין סיפורה של קהילה ותרבות. עבודתו של אליהו אריק בוקובזה היא אידאלית לצורך משימה שכזו – הסגנון הפופי כמו ילדותי של עבודותיו, שהפך כבר לסימן ההיכר המובהק שלו, מאפשר לו להעביר מסרים מורכבים ולעיתים לא פשוטים לבליעה במעטפת מתוקה וצבעונית שחודרת מתחת להגנותיו של הצופה ולעורר הזדהות.

התערוכה מוצגת עד מאי 2024 במוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, רחוב העצמאות 60, באר שבע
שעות פתיחה: שני, שלישי וחמישי: 16:00-10:00, רביעי: 19:00-12:00, שישי ושבת: 14:00-10:00/
פרטים נוספים באתר התערוכה
כמובן שאם הגענו כבר לבאר שבע, חובה לבקר גם בתערוכתה של נירית טקלה במוזיאון הנגב, עליה המלצנו בשבוע שעבר. מוזמנים לקרוא את ההמלצה בקישור 

סיור גלריות חדש באתונה, בהדרכת לא אחרת מאשר שני ורנר!
סיור ראשון ביום חמישי 19.10

כמו דברים רבים באתונה, גם עולם האמנות המקומי נע במתח שבין הישן והחדש, בין העכשווי למודרני, בין עושר לעוני, בין הדור השמרני והממוסד לדור הצעיר שמבקש ליצור לעצמו עתיד עצמאי.
כאשר בתוך כל זאת מתלווה כמעט תמיד איזו התרפקות נוסטלגית על העבר ההירואי של היוונים שהסממנים שלו שזורים בכל תוואי בעיר והוא ללא ספק הסיבה העיקרית לפופולריות שלה.
בשכונות השונות של מרכז העיר ישנם כמה מרכזי אמנות שלכל אחד מהם אופי שונה וכולם מבטאים את אותם מתחים.
הסיור שלנו יצא בכל פעם לשכונה אחרת, ביחס לתערוכות המוצגות.
אם אתם באתונה, או מכירים כאלה שנוסעים בזמן הקרוב, קחו הפסקה מהטברנות והבטן גב ובואו לגלות את סצינת אמנות העשירה של העיר!

פרטים והרשמה בקישור 

אסנת בן דב בגלריה של קיבוץ בארי

מאיה אטון, מתוך תערוכה יחיד בגלריה גבעון

שיבה הביתה. המלצות הסופ"ש 18-20.5

שיבה הביתה היא אף פעם לא עניין של מה בכך. זה יכול להיות אירוע מרגש ומשמח שמסמל התחלה חדשה. אך באותה מידה זה יכול לנבוע מטרגדיה ואובדן. תערוכות השבוע נעות על הציר הביתי הזה שבין התחלה לסוף. וכמו השיבה הביתה, גם הן מטלטלות, מרגשות ואי אפשר להתעלם.
בגלריה גבעון, תערוכת יחיד של מאיה אטון המנוחה עם עבודות עליהן עבדה עד מותה בטרם עת; גלריה קו 16 חוזרת אחרי שיפוץ ועם אוצרת חדשה; בגלריה רו-ארט חוזרת איוה כפרי לסטודיו הראשון שלה ודרכו לדימויים בראשיתיים. ובהמלצת הלוקאלז – תערוכה של יגאל עוזרי שמסמלת כיוון חדש.
שיהיה סוף שבוע של בית,
שני ורנר וצוות Talking Art

איוה כפרי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה רו-ארט. באדיבות האמנית וגלריה רו-ארט

איוה כפרי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה רו-ארט. באדיבות האמנית וגלריה רו-ארט (פרט)

'יד', תערוכת יחיד של מאיה אטון
לפני תשעה חודשים הזדעזע עולם האמנות המקומי ממותה המפתיע בטרם עת של האמנית האהובה והמוערכת מאיה אטון. כשאדם צעיר הולך לעולמו אנחנו מתאבלים על אובדן הפוטנציאל שהיה טמון בו. כשאמן או אמנית צעירים הולכים לעולמם, נוסף לכך גם הרובד של קטיעת העבודה האמנותית והאובדן של מה שהיה יכול להיות. בגבעון, גלריית הבית של אטון, תפתח השבוע תערוכת יחיד שבה תשולב סדרת עבודות עליה עבדה ממש עד ימיה האחרונים ושאותה לא הספיקה להשלים. בסדרה הזו נכנס, לראשונה מזה שנים, אלמנט של צבע לתוך עבודתה של האמנית והוא מסמן כיוון חדש מהתערוכה המונומנטלית שלה בגלריה מגזין 3. כיוון חדש שכמובן לעולם לא יושלם, מה שנותן לתערוכה הזו גוון חמוץ-מתוק. במותו של אמן, במיוחד אמנית פורה ומעמיקה כמו מאיה אטון, אפשר אולי להתנחם מעט בעובדה שעבודתה תמשיך לחיות איתנו עוד זמן רב.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 18.5, 20:00, גלריה גבעון, גורדון 35, תל אביב

'פחי צמרת' תערוכה זוגית של ירדן פישר ודבורה קולסי. אוצרת: עפרה חרנ"ם
גלריה קו 16, הממוקמת במרכז הקהילתי בשכונת נווה אליעזר בתל אביב, היא אחד ממוסדות האמנות העירוניים הותיקים. הגלריה מצליחה לשמור על רעננות בין השאר על ידי תחלופה של אוצרות, שהקדנציה שלהן נמשכת כחמש שנים ואז הן מפנות את מקומן לאוצרת חדשה עם חזון טרי ואחר. התערוכה החדשה בגלריה היא הראשונה תחת שרביטה של האוצרת החדשה עפרה חרנ"ם, שהיא אמנם חדשה בגלריה, אבל מגיעה עם רזומה עשיר של אוצרות, הן בגלריות והן בפרויקטים גדולים ושאפתניים. לא רק אוצרת חדשה, אלא זוהי גם תערוכה ראשונה אחרי שיפוץ מקיף של חלל התצוגה. אין ספק שמדובר בהתחלה חדשה ומבטיחה לגלריה ואנחנו כבר סקרנים לראות מה מצפה לנו. התערוכה מסקרנת גם בפני עצמה, מדובר בחיבור לא שגרתי בין צמד האמנים לבין מחלקת התברואה של העירייה. שילוב מסחרר כזה בין עולמות חייב להיות מעניין!
אירוע פתיחה: יום חמישי, 18.5, 20:00, גלריה קו 16, מרכז קהילתי נווה אליעזר, ששת הימים 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

'לבה', תערוכת יחיד של איוה כפרי
במהלך כחמש עשרה שנים של עבודה, יצרה איוה כפרי גוף עבודות המתבסס על פירוק מוחלט של הציור למרכיביו הראשוניים – קו, כתם, צבע – את אלה חילצה כפרי מתוך הבד המסורתי ובאמצעות הדבקות של ניירות ופיסות ניילון צבעוניות ברחבי חלל התצוגה, הוציאה את הציור ממסגרת הקנווס אל העולם. בתערוכתה החדשה חוזרת כפרי הביתה, במובן המטאפורי, אבל גם הקונקרטי ביותר. לאחר מות אימה חזרה האמנית לחדר נעוריה, זה שבו החלה את דרכה הציורית, ועשתה בו שימוש כסטודיו. החזרה הזו למקורות השפיעה אולי גם על אופי העבודות עצמן וניתן לראות שיבה לקנבס, לציור פיגורטיבי וגם לדימויים מההיסטוריה של האמנות. יש משהו בוגר ומאוד מעניין ברגע הזה שבו אמנית שבה הביתה – עם כל המטען שצברה במהלך השנים, ויוצרת משהו חדש.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 18.5, 20:00, גלריה רו-ארט, תל אביב, המרץ 3, תל אביב אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון
'London Stories', תערוכת יחיד של יגאל עוזרי
תמיד נחמד להמליץ כאן עם גאווה ישראלית. הצייר יגאל עוזרי ידוע בכשרון המפעים שלו ליצור ציורים היפר ריאליסטיים שנראים ממש כמו צילום. בדרך כלל, עושה עוזרי שימוש בכשרונו זה כדי ליצור סצינות חלומיות של עירום נשי מסוגנן. התערוכה הזו מסמנת מעבר לדימויים מסוג אחר, המבוססים על צילומים של נוף אנושי עירוני. השילוב בין הסגנון המלוטש לדימויים המחוספסים יוצר עניין ועומק ואנחנו מאוד סקרנים.
התערוכה מוצגת עד 4.6, בגלריה Pontone
בכתובת: Pontone Gallery, 74 Newman Street, W1T 3DB, London
שעות פעילות: שני-שבת: 10:00-18:00

ירדן קולסי ודברה פישר, מתוך תערוכה זוגית בגלריה קו 16. צילום: ירדן קולסי

ירדן קולסי ודברה פישר, מתוך תערוכה זוגית בגלריה קו 16. צילום: ירדן קולסי

רועי מעין וארז מעין, מתוך תערוכה זוגית בבית בנימיני, תל אביב. איור: אמי ספרד

קצת אחרת. המלצות הסופ"ש 2-4.3

תערוכה המוקדשת כולה לפתיחי סדרות טלוויזיה, משחקי ילדות שמתנפצים כאשר מנסים לשחק בהם, ותערוכת אמנות שמוצגת במוזיאון עתיקות קיבוצי מאולתר – תערוכות השבוע מתרחקות מהמוכר והידוע מראש, לטובת משהו אחר ומפתיע. ככה אנחנו אוהבים את האמנות שלנו – מפתיעה, אחרת ומתעלה על הציפיות שלנו.
בגלריית העיצוב פוסט ברמת השרון תערוכה המורכבת מפתיחים של סדרות טלוויזיה; בבית בנימיני עוסקים האחים רועי וארז מעין בשברי זכרון – במובן המילולי; במוזיאון העתיקות של קיבוץ רמות מנשה ממשיכה אסתר כהן את העיסוק שלה באורנמנטיקה מסורתית; ואנחנו מחזירים את סיור פריז המיתולוגי שלנו עם סוף שבוע ארוך ומלא אמנות סביב אירועי הלילה הלבן בעיר.
מאחלים לכולנו סופ"ש מלא הפתעות
שני ורנר וצוות Talking Art

לילה לבן בפריז, 2022. מוזיאון הפומפידו

לילה לבן בפריז, 2022. מוזיאון הפומפידו

'לקראת שידור', תערוכת יחיד של מירב שחם. אוצר: יובל סער
לכולנו תקועים בראש לפחות שיר או שניים הלקוחים מתוך פתיחים של תוכניות טלוויזיה אהובות מהילדות והנעורים. אנו עוד זוכרים את הרגע שבו החל להתנגן הפתיח שסימן שבקרוב תתחיל הסדרה שאנחנו אוהבים ומילא אותנו בציפייה. עם הזמן למדנו להכיר גם את הפתיח עצמו ולחפש בו משמעויות ורמזים לגבי הסדרה עצמה. היום בעידן הרנסאנס החדש של סדרות הטלוויזיה בחסות נטפליקס ודומיה, חזרו פתיחי הסדרות להיות מדיום יצירתי מהמעלה הראשונה. אמנם קיבלנו את האפשרות לדלג על הפתיח, אבל כשהוא עשוי טוב, אנחנו לא מוותרים עליו. מירב שחם עוסקת, בין השאר, בעיצוב פתיחי טלוויזיה והיא חתומה על פתיחיהן של כמה מהסדרות האהובות והמצליחות בישראל בשנים האחרונות. בתערוכה בגלריית העיצוב 'פוסט' ברמת השרון היא מציגה חלק מהם ואף עורכת אותם לכדי עבודת וידאו עצמאית חדשה. תכינו את הכירבולית ותביאו פופקורן.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.3, 19:00, גלריה פוסט, ויצמן 27, רמת השרון

'חדר משחקים', תערוכה זוגית של רועי מעין וארז מעין. אוצר: ליאב מזרחי
אומרים שזכרון הוא דבר שברירי – האחים רועי וארז מעין לוקחים את האמירה הזו שלב אחד קדימה. האחים, שעוסקים בשנים האחרונות ביצירה שנעה על התפר שבין אמנות, קראפט ופרפורמנס, יצרו עבור בית בנימיני מיצב השתתפותי שעוסק במשחקי ילדות. אבל אם בדרך כלל יצרני משחקי ילדים עושים הכל כדי להפוך אותם לעמידים, בטוחים לשימוש ונעימים למגע, המשחקים של האחים מעין עשויים מחומר שהוא לא ממש אף אחד מהדברים האלה – קרמיקה. מבקרי התערוכה מוזמנים (בהרשמה מראש) להצטרף למשחק של ממש באובייקטים המוצגים בתערוכה, משחק שאין לו ברירה אלא לשבור אותם. את השברים האלה יאספו האמנים, ידביקו ויהפכו לאובייקט חדש שיוצג גם הוא בתערוכה. יש כאן מטאפורה מעוררת מחשבה לדרך שבה אנחנו מנסים לאחוז חלקים של זכרון, ניסיון שאין לו ברירה אלא להיות חלקי בלבד – אך מתוך החלקים האלה נוצר משהו חדש.
באותו ערב יפתחו בבית בנימיני גם תערוכה זוגית של אגי יואלי ודנה יואלי ותערוכה זוגית של דינה כהנא גלר ורוני פקר.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.3, 19:00, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב
אירוע פייסבוק
'שברים פשוטים, תערוכת יחיד של אסתר כהן. אוצרות: יונית קדוש ומירי ורנר
זה לא סוד שאנחנו אוהבים את עבודתה של אסתר כהן. העיסוק שלה באורנמנטיקה מקומית מסורתית והדרך הוירטואוזית והחכמה שהיא מטפלת בה מושכים את הלב ומפעילים את הראש. כהן שואבת אלמנטים אסתטיים מתוך המורשת המשפחתית שלה כבת למהגרים מעיראק ותימן ומשלבת אותם עם עיצובים בצלאליים קלאסיים מתחילת המאה שעברה ועם מסורות של רישום בוטני וארכיאולוגי ועושה זאת באופן עכשווי ומרענן. תערוכתה החדשה מוצגת ומתייחסת למוזיאון העתיקות הקטן והמיוחד בקיבוץ רמות מנשה בצפון – המוזיאון הזה מכיל פריטים היסטוריים ופרה-היסטוריים אותנטיים שנמצאו על ידי תושבי הקיבוץ וכהן אוספת את האובייקטים האלו, רושמת אותם בסגנונה המיוחד ומשלבת אותם בתוך הקומפוזיציות של עבודתה. אנחנו עוקבים אחרי עבודתה של כהן כבר תקופה ארוכה ותמיד מעניין לראות את הנדבכים הנוספים לעבודתה המעודנת.
אירוע פתיחה: יום שבת, 4.3, 11:00, הגלריה לאמנות ומוזיאון העתיקות של קיבוץ רמות מנשה
שימו לב – שעות פתיחה הסדירות של המקום הן רק בימי שבת 11:00-13:00
לתיאום ביקור במועד אחר ניתן להתקשר – יונית קדוש: 052-3854955, מירי ורנר: 052-2485391

סיור בוטיק מיוחד לפריז – ארבעה ימים של אמנות ולילה לבן אחד 31.5-3.6.23

באביב הקרוב אנחנו נרגשים להחזיר עטרה ליושנה ויוצאים שוב לסיור הדגל שלנו בעקבות אמנות עכשווית בעיר היפה בעולם!
הפעם הסיור שלנו סובב סביב אירועי הלילה הלבן – חגיגה של אמנות עכשווית, מופעי רחוב, מוזיקה ועוד אשר מתקיים מדי שנה ברחבי העיר.
בנוסף לסיור הלילי שלנו באירוע הכי מגניב של השנה, נקיים סיורי גלריות, מפגשים בסדנאות של אמנים, ביקורים במתחמי אמנות עכשווית ועוד, וכל זה על רקע פריז היפהפייה של תחילת הקיץ. המון המון הפתעות ופינוקים כמו שאנחנו יודעים וכמו שאפשר רק בפריז.

השאירו פרטי התקשרות בקישור ונחזור עם כל הפרטים.
בואו נדבר אמנות בפריז!

אסתר כהן, תערוכה

אסתר כהן, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לאמנות ומוזיאון העתיקות של קיבוץ רמות מנשה

נופשון ירושלים וסיורים נוספים – חורף חם איתנו

16-17.2 נופשון ירושלים בהדרכת עברי באומגרטן
יומיים של אמנות עכשווית ופינוקים
סדרת סיורי ה- VIP שלנו ממשיכה להוביל אותנו בעקבות האמנות הכי עכשווית ומיוחדת, והפעם אנו יוצאים לנופשון מפנק בירושלים.
יחד נצא לסיור בן יומיים אל אתרי האמנות המיוחדים והמעניינים הפועלים באזור, נראה את התערוכות הבולטות, נבקר במרכזי אמנות ותיקים ואלטרנטיביים, נבקר בסדנאות האמנים ונפגוש את אנשי המקצוע – האוצרים, היזמים וכמובן האמנים, וכל זאת בשביל להישאר עם היד על הדופק לגבי הנעשה באמנות העכשווית בארץ על כל גווניה.
בנוסף, נישן במלון הרמוני במרכז העיר, נהנה מארוחת ערב משותפת אצל השף אייל אסולין בסטודיו החדש שלו, ובקיצור – חגיגה.
בין תכני הסיור: ביקור במתחם האמנות החדש של פיליפ רנצר בכפר בן שמן, ביקורי סטודיו עם האמנים שי אזולאי וצביקה טולקובסקי, סיור עם האוצרת במוזיאון על התפר, ביקור ערב ב"מפעל", מפגש בשלוחה החרדית של בצלאל מפגש עם זהר גוטסמן בתערוכה "שכבה מופרעת" במוזיאון ישראל ועוד.
הסיור מבית Talking Art ומודרך על עברי באומגרטן
מנהל אמנותי של אירועי אמנות במרחב הציבורי ומורה לקולנוע. בוגר לימודי תואר שני במדיניות ותאוריה של האמנויות מהאקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, בית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים ולימודי תואר ראשון באמנות וצילום מאוניברסיטת קונקורדיה במונטריאול, קנדה.
מועד הסיור: 16-17.2.23 הסיור בהדרכת עברי באומגרטן
עלות הסיור: 2,200 ש"ח לאדם בחדר זוגי, כולל מע"מ כחוק
עלות הסיור כוללת
הסעות במיניבוס פרטי לכל יעדי הסיור, נקודת איסוף והורדה במרכז
לינה במלון בוטיק על בסיס לינה וארוחת בוקר (המחיר הינו לאדם בחדר זוגי. תוספת לחדר פרטי)
כניסות לכל המוזיאונים ומתחמי האמנות, כל הסיורים המודרכים והפעילויות המצוינים בתכנית הסיור.
ארוחת שף משותפת בערב חמישי
המחיר אינו כולל
ארוחות נוספות וכלכלה אישית, נסיעות פרטיות שאינן חלק מתכנית הסיור
להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת – מנהלת אדמניסטרטיבית
052-8792935 או במייל infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

אלונה רודה בגלריה רוזנפלד, סיור אמנות וטכנולוגיה

אלונה רודה בגלריה רוזנפלד, סיור אמנות וטכנולוגיה

27.1 סיור אמנות בחזית הטכנולוגית, בהדרכת עברי באומגרטן
אמנות בחזית הטכנולוגית – בעקבות הקשרים בין אמנות עכשווית וטכנולוגיה חדשנית
אחת השאלות הדחופות המעסיקות אמנים כיום היא איך מתמודדים עם העולם הדיגיטלי והממוחשב שמשתלט על חיינו. בהקשר זה, נדמה שאנו עוברים תהליך דומה לזה שהתרחש בעידן המהפכה התעשייתית. מחד: היקסמות גדולה מהתיעוש והשינויים שהביא, מאידך: פחד, ונהייה דווקא אל הטבע והנשגב. האמנים והאמניות בתערוכות והסטודיות שנבקר בסיור זה, מגיבים לנושאים אלה ויוצרים בחזית החידושים הטכנולוגיים.
במהלך הסיור נבקר בגלריה רוזנפלד שם יוצרת אלונה רודה כוריאוגרפיה דיגיטילית מהאובייקטים היומיומיים שמלווים אותנו בעיר המודרנית; בגלריה דביר נבקר בתערוכתה של נטעלי שלוסר שמלהטטת בין השראה בטבע הקדום ביותר ועד ביצוע באמצעים טכנולוגיים מתקדמים; בגלריה של תוכנית ארטפורט מתחקים צמד האמנים אפי ואמיר אחרי השורשים הפיזיים של השפה; ונבקר בסטודיו של מישל פלטניק שמשחזר יצירות מופת מההיסטוריה של האמנות באמצעות צילום וגוף.
פרטים נוספים וכרטיסים בקישור

18.2 סיור בתערוכה "שמי הוא מריאן" במוזיאון תל אביב, בהדרכת מיכל סופיה טוביאס
מריאן ס' מריאן הוא השם שנתן לעצמו פנחס בורשטין לאחר ששרד את השואה כנער התגלגל בעולם והפך לאמן מוערך בניו יורק של שנות השישים עד מותו בטרם עת בגיל 50. בדרך הספיק מריאן לעלות לישראל, ללמוד בבצלאל מספר שנים, לחיות בפריז ולהשתקע במלון "צ'לסי הוטל" הבוהמייני בניו יורק.
עבודותיו של מריאן אקספרסיביות ומתפקעות מרגש והן עדות לחייו הסוערים ולתהפוכות המאה העשרים. התערוכה הרטקוספקטיבית רחבת ההיקף במוזיאון תל אביב עושה צדק היסטורי עם האמן החשוב הזה ומחזירה אותו למרכז הבמה.
הסיור יתמקד בסיפור חייו היחודי של מריאן, בהקשרים ההיסטוריים ובקשרים האמנותיים בינו ולבין התנועות האמנותיות החשובות של זמנו – וגם איך עבודתו רלבנטית לימינו אנו.
לבחירה שני מועדי סיור באותו יום – 10:30 או 12:00
מחיר הסיור אינו כולל כרטיס כניסה למוזיאון – אותו יש לרכוש מראש באינטרנט או בקופות
פרטים נוספים וכרטיסים בקישור

מתוך התערוכה "שמי הוא מריאן", מוזיאון תל אביב

מתוך התערוכה "שמי הוא מריאן", מוזיאון תל אביב