ארכיון הקטגוריה: אמנות עכשווית

חן תעוז, מתוך 'רקמת אור', תערוכת יחיד במכון הטכנולוגי בחולון. צילום: יניב גבאי

גם וגם. המלצות הסופ"ש 10-12.11

אוצרות וחינוך, אמנות ועיצוב – אמני תערוכות השבוע לא רוצים להחליט או-או, אלא מעדיפים לבחור גם וגם. אם פעם יציבות והתמחות היו תכונות מעוררות הערכה שהועלו על נס, כיום כל המגוון הרי זה משובח. בעולם שכולו נזיל והיברידי, נראה שהיכולת להיות בכמה מקומות והקשרים בו זמנית היא הכרחית כדי להשאר רלבנטי בתוך מציאות משתנה.

בבית בנימיני תערוכת תכשיטים שהולכת הכי רחוק מהצורף הממוצע; במשכן לאמנות בעין חרוד מחזור תערוכות המוקדש למשפחת האמנים אבו שקרה; בגלריה ויטרינה בחולון תערוכה למעצבת (ומדריכתנו המהוללת) חן תעוז. ובהמלצת הלוקאלז, אגדת הציור גאורג בזליץ בלונדון.

שיהיה סופ"ש גם נעים וגם רגוע,
שני ורנר וצוות Talking Art

סעיד אבו שקרה, מתוך 'רוח האדם, רוח המקום', תערוכה קבוצתית במשכן לאמנות בעין חרוד. צילום: יגאל פרדו

סעיד אבו שקרה, מתוך 'רוח האדם, רוח המקום', תערוכה קבוצתית במשכן לאמנות בעין חרוד. צילום: יגאל פרדו

'אוטופיסטים פנטזיסטים', תערוכה קבוצתית. אוצרות: עינת לידר ושחר כהן
אפרופו כותרת ההמלצות השבוע, בית בנימיני, המרכז המוצלח לקרמיקה עכשווית בקריית המלאכה, הוא ממלכת הגם וגם. גם עיסוק בחומר קרמי ובטכניקה וגם התעמקות בהיסטוריה, תאוריה ורעיונות. גם שורשים עמוקים בעולם העיצוב וגם יד על הדופק של האמנות העכשווית. בקיצור, בדיוק מה שאנחנו אוהבים. כעת מוצגת בבית בנימיני תערוכה קבוצתית גדולה שסוקרת את עולם התכשיטים וקישוט הגוף העכשווי. אבל לא מדובר בשרשרת זהב שקונים בקניון, אלא בצלילה לעולם המרתק והרדיקלי של תכשיטים פיסוליים, הרחבות גוף וחשיבה קונספטואלית על הגבול המטושטש בין אדם לעולם שסביבו. כמצופה מממלכת גם וגם, התערוכה מציגה אובייקטים מוחשיים, אבל גם צילום, וידאו ומדיות אחרות בשילוב שמתחיל מהקרוב והיומיומי ועף לממלכות הסוריאליזם והביזאר.
באותו ערב תפתח בבית בנימיני גם תערוכה זוגית של חנאן אבו חוסיין ובתיה מלכא
אירוע פתיחה: יום חמישי, 10.11, 19:30, בית בנימיני, רחוב העמל 17, תל אביב
אירוע פייסבוק

'רוח האדם, רוח המקום', מחזור תערוכות יחיד. אוצרים: גליה בר אור וחוסני אלח'טיב שחאדה
יש כמה משפחות אמנות בסצינה המקומית, כאלה שמורכבות מדורות של אמנים שפועלים בנפרד, אך מתוך קרבה שיש אותה רק במשפחות. עם זאת, נדיר למצוא שושלת של ממש כמו משפחת אבו שקרה. אחים, דודים ובני דודים, בני משפחת אבו שקרה עומדים בצמתים המשמעותיים של אמנות ישראלית, היסטוריה פלסטינית והקשרים המורכבים ביניהם. יחודם של בני המשפחה הזו הוא המחויבות שלהם – לצד העשיה האמנותית הענפה, גם לעשיה חינוכית, חברתית ואוצרותית. האחים סעיד ופריד הקימו את הגלריה לאמנות באום אל פחם שהיא במה מרכזית ומוערכת של אמנות פלסטינית-ישראלית עכשווית  וגשר של ממש בין אמנים ותרבויות. הבחירה של המשכן לאמנות בעין חרוד, אחד ממוסדות האמנות הותיקים והחשובים בארץ, להציג מחזור תערוכות רטרוספקטיבי ומקיף כזה למשפחת האמנים החשובה הזו היא הצהרה חשובה של שיתוף ואחווה, דווקא בימים בהם נראה שיש מי שמבקש להגביה את החומות. מרגש וחשוב.
מציגים: ווליד, סעיד, פריד, עאסם וכרים אבו-שקרה
אירוע פתיחה: יום שבת, 12.11, משכן לאמנות, עין חרוד

'רקמת אור', תערוכת יחיד של חן תעוז. אוצרת: ד"ר דליה מנור
לא היה לנו קשה להתאהב במעצבת חן תעוז. אחרי ביקור תמים בסטודיו העיצוב שלה, היה לנו ברור שאנחנו חייבים את חן איתנו. ובאמת יצרנו יחד עם חן סיורי עיצוב, אמנות ואדריכלות שגורפים מחמאות. אבל לפני היותה מדריכה מצוינת וידענית, חן היא מעצבת תעשייתית מוכשרת ומוערכת עם התמחות בגופי תאורה פיסוליים שכמו הסיורים שלה נעים על התפר שבין עיצוב לאמנות. קו התפר המעניין הזה מסביר גם את התערוכה הזו שנפתחת בשבוע הבא ביום רביעי. התערוכה תתקיים בגלריה 'ויטרינה' של המכון הטכנולוגי בחולון ואוצרת אותה ד"ר דליה מנור, שהיא אחת האוצרות והחוקרות הנחשבות בארץ. השילוב הזה בין עיצוב מתקדם לבין החזית של האמנות העכשווית ממקם את עבודותיה של חן בתוך הקשר חדש ומרתק. בהצלחה חן!
באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של רות אדלר
אירוע פתיחה: יום רביעי, 16.11, גלריה ויטרינה, המכון הטכנולוגי חולון בניין 6, יעקב פיכמן 18, חולון

המלצת הלוקאלז – לונדון
גאורג בזליץ הוא אגדה חיה בקרב חובבי הציור של העשורים האחרונים. הצייר הגרמני החשוב הוא דמות מפתח בחזרתו של הציור לכיוון הפיגורטיבי בשנות השבעים והשמונים, אחרי שנים שהמופשט שלט בכיפה. ציור אקספרסיבי לא מתחנף ודימויים שלעתים קרובות מצוירים הפוך, הופכים את בזליץ לילד הרע של עולם ציור – גם בגיל 84
התערוכה מוצגת עד 26.11 בגלריה Skarstedt

בכתובת: Skarstedt Gallery, 8 Bennet Street London
פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון בקרוב ורוצים להכיר כמה מהגלריות הטובות בעולם? הצטרפו ללוקאלז שלנו לסיור במרכז הגלריות של העיר.

הכנסו לקישור ובחרו סיור

חסן כורד, מתוך 'אוטופיסטים פנטזיסטים', תערוכה קבוצתית בבית בנימיני, תל אביב. צילום: אכרם דוויק

חסן כורד, מתוך 'אוטופיסטים פנטזיסטים', תערוכה קבוצתית בבית בנימיני, תל אביב. צילום: אכרם דוויק

ללכת אל, ללכת מ. המלצות הסופ"ש 6-8.10

הימים שבין השנה החולפת לזו שבאה הם ימים של מסעות – בין אם אלה טיולים משפחתיים בחול המועד ובין אם אלה מסעות רוחניים של האדם מול עצמו. זו כנראה הסיבה שכל תערוכות השבוע עוסקות בדרך כזו או אחרת במסעות מסוגים שונים. המשותף לכולן היא שיותר משחשוב היעד, חשובה ההליכה ומה שמגלים בדרך.

בגלריה פי8 ממשיך רועי קופר מסע בין עשרות שנים אל עבר האופק; באלמסן, יוצא רמי מימון לטיול לילי בין דימויים; במרכז לאמנות עכשווית בערד יוצאת קבוצת טיילים מגוונת לגלות מחדש את דרכי המדבר העתיקות; וגם אנחנו יוצאים למסע בדמות סיור אמנות סתווי פתוח בתל אביב.

מאחלים סוף שבוע של מסעות, בעיקר אל גלריות ותערוכות שוות
שני ורנר וצוות Talking Art

רמי מימון, מתוך 'Night Walk Home', תערוכת יחיד בגלריה אלמסן

'ראייה נוטלת', תערוכת יחיד של רועי קופר. אוצרת: לי ברבו
איזה משפט יפה פותח את טקסט התערוכה החדשה של רועי קופר – "כשלושים שנים מביט רועי קופר אל האופק ולא מצליח לפגוש אותו". בשורה היפה הזו מצליחה לי ברבו – אוצרת התערוכה לזקק משהו ממבטו המיוחד של הצלם המוערך רועי קופר על נוף. קופר מצליח להיות בו זמנית גם קונקרטי מאוד וגם רחב מאוד ועל סף המופשט. שתי הסדרות המוצגות בתערוכה נעות בדיוק על הציר המרתק הזה. סדרה אחת חוזרת שוב ושוב לנקודה ספציפית במתחם צבאי נטוש – אותה נקודה שאותה פקד קופר כבר בסדרה המיתולוגית שלו "נקרופוליס" מסוף שנות התשעים – ופותחת לצופים זרקור חדש על הנוף שכולנו מכירים מטיולים בארץ. הסדרה השניה ממשיכה את עיסוקו של קופר בקו האופק – אותו קו אופק שאפשר תמיד לשאוף להגיע אליו, אך הוא תמיד ממשיך ומתרחק. כמה טוב להצטרף לאמן כמו קופר במסע המתמשך הזה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.10, גלריה P8, רחוב הפטיש 1, תל אביב
אירוע פייסבוק

'Night Walk Home', תערוכת יחיד של רמי מימון

הליכת לילה הביתה יכולה להיות הרבה דברים. זו יכולה להיות הליכה נעימה אחרי ערב מוצלח וזו יכולה להיות חזרה מוקדמת ממפגש שלא עלה יפה. הליכת לילה יכולה להיות זמן נעים של מחשבות שקטות, אך היא יכולה להיות גם מלחיצה ומלאה באיומים אמיתיים ומדומיינים. החשיכה עוטפת הכל במסך שמערפל גם את המוכר ביותר והופך אותו לאחר, חדש ומסקרן. בתערוכתו החדשה יוצא רמי מימון "להליכת לילה" בין דימויים ותצלומים שהוא מוצא בספרים ומגזינים, אותם הוא מפרק, מרכיב מחדש, מסתיר וחושף. התהליכים שמעביר מימון את התמונות יוצרים דימויים חדשים שיוצאים מתוך אלה המוכרים. העין והראש מתבלבלים מעט מול היצירות האלה, משהו נראה מוכר, אך באותו זמן אחר. התערוכה היא שיתוף פעולה של שני גופים שאנחנו מעריכים – גלריה אלמסן האהובה ביפו ופרוייקט Fireflies שמלווה אמנים מוצלחים בתהליכי היצירה והתצוגה שלהם. היי, גם סיבוב פתיחות הוא סוג של הליכת לילה – שלבו את התערוכה הזו בהליכה שלכם.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.10, 20:00, גלריה אלמסן, רחוב הפנינים 1, יפו
אירוע פייסבוק

'אֱדוֹם: המסע אל הדרך', תערוכה קבוצתית. אוצר: בר ירושלמי
בחודש מרץ האחרון אסף סביבו האוצר בר ירושלמי קבוצה מגוונת ויצא אל המדבר – אמנים, מדענים, מוזיקאים, מורי דרך, מומחים לצמחי מרפא ועוד – משהו בין משלחת מחקר לסרט המשך הזוי במיוחד לשר הטבעות. הקבוצה המגוונת הזו יצאה בעקבות הדרכים הקדומות המובילות לתל ערד. אותן דרכים עתיקות שימשו בעבר כעורקי חיים של ממש וכגשר בין תרבויות, המסע בהן היה ארוך, מפרך ומסוכן, אבל הוא אפשר את התפתחותם של תרבות, מסחר ותנועה של רעיונות. המסע העכשווי מבקש לסמן את דרכי המדבר האלה מחדש כנתיבים ממשיים ורעיוניים והוא חלק מפרוייקט נרחב שירושלמי עובד עליו בתקופה האחרונה. אחד התוצרים הראשונים של הפרוייקט הזה הוא התערוכה הנוכחית במרכז לאמנות עכשווית בערד, שכמו נולד לפרוייקטים מסוג זה, שמשלבים רעיונות עכשוויים עם מרחביו הקדומים של המדבר המקיף את ערד. שווה לכוון את המצפן דרומה ולרדת למדבר.
בהשתתפות: שני אביבי, אייל ביטון, ניב גפני, סיון קדרון
חברי המשלחת: גיא בר עוז, נורית שטובר, אלי ששון הכהן, ניסים קריספיל, ניב גפני, סיון קידרון, אייל ביטון, שני אביבי, יאיר דלל, צחי ונטורה, סופי צדקה, זוהר פרסקו, ספי הנגבי
באותו ערב תפתח במרכז גם תערוכת יחיד של סשה טמרין שאמרה לאה אביר.
אירוע פתיחה: יום שישי, 7.10, 11:00, המרכז לאמנות עכשווית בערד, בן יאיר 28, קומה א', ערד
אירוע פייסבוק

"רוחני וגשמי" סיור אמנות סתווי בתל אביב 21.10

התקופה הזו אצלנו מוקדשת במידה רבה להתרחבות המרגשת של Talking Art Locals ברחבי אירופה (ואכן יש המווון סיורים חדשים בחודשים הקרובים, שווה להציץ באתר https://bit.ly/3KeOUCn אם אתם בדרך לחו"ל). אבל מה עם תל אביב, שהיא אהובתנו הראשונה והנצחית?

אז לטובת הנשארים בארץ, או מי שחזר ארצה אחרי טיולי החגים ורוצה להמשיך לדבר אמנות – פתחנו סיור חדש באווירה סתווית במיוחד, ממש כאן אצלנו בעיר.
רגע לאחר חגי תשרי, כששערי שמיים פתוחים – אנו יוצאים לסיור בעקבות רוחות רפאים, עקבות רגשיים שמותירים בנו אנשים אהובים, מקומות וחפצים בעלי ערך. נצא במסע אחר דמות אב חסרה שהגעגועים אליו מקבלים פתרון בהחזרתו לחיים באמצעות מדיות דיגיטליות; אל עבר קצוות תבל בעקבות משפחתו של בן זוגה הניגרי של זויה צ'רקסקי; אל קצה השמיים בתערוכה קבוצתית המנסה לתפוס את הרוח; ואל הגשמי ביותר בדמות העקבות שמשאירים חפצים בתרבות הצריכה העכשווית
פרטים והרשמה בקישור

רועי קופר, מתוך 'ראייה נוטלת', תערוכת יחיד בגלריה פי8, תל אביב

מה לראות בביאנלה בונציה 2022, הבחירות של שני ורנר

"חלב החלומות", זהו השם שנתנה האוצרת האיטלקיה צ'צ'יליה אלמאני לתערוכה המרכזית בביאנלה ה-59 בונציה. שם התערוכה לקוח מתוך ספר ילדים שכתבה האמנית הסוריאליסטית לאונורה קרינגטון (2011-1917) בו היא מתארת עולם קסום שבו החיים משתנים כל הזמן ומומצאים מחדש בעזרת הדמיון. אדם הופך לחיה ולהיפך, טוב הופך לרע, הגוף עובר מטמורפוזות והכל מתקבל על הדעת וחופשי. הספר נכתב בתקופה שבה הגדרות הזהות וההתניות החברתיות היו מקובעות מאוד והשפיעו באופן אישי גם על קרינגטון שבסופו של דבר הודחה לחיי גלות, כך שהספר מהווה גם ביקורת על השמרנות של התקופה. באופן דומה, גם התערוכה שאצרה אלמאני נעה על הציר שבין חגיגה של זהויות, פנטזיה מתירנית ושפע לבין ביקורת פוליטית נוקבת; ומעל הכל ניסיון לספר סיפור חדש – להציג היסטוריה אלטרנטיבית עם גיבורות חדשות, מתוך ניסיון להתאים לעתיד אלטרנטיבי שבא אל סף דלתנו.

כאירוע האמנות החשוב בעולם, הביאנלה תמיד משקפת את המגמות הבולטות בשדה האמנות מבחינה סגנונית ומבחינה תמטית נושאית. אך כיוון שאמנות לעולם אינה מנותקת מהחיים, הביאנלה היא גם חלון להביט דרכו על נושאים שמעסיקים את האנושות בנקודת הזמן הזו, על תנועות גאו-פוליטיות, על פוליטיקה של זהויות, כלכלה, אקולוגיה וחוסר היציבות האקזיסטנציאליסטי שהאנושות חווה כיום. רגע לאחר סיומה של המגיפה ובעוד הדיה עדיין מרחפים מעלינו, יוצאת לאור אחת התערוכות המכוננות של העשור האחרון. עושר של מחזות אסתטיים – פרשנויות מכל קצוות תבל, על הרגע הזה שנדמה שמסמן את תחילתו של פרק חדש בתולדות האנושות.

מתוך ניסיון להיצמד לתאוריה ולרוח של אלמאני בחרתי ביתנים ותערוכות לווין שלא כדאי לפספס לדעתי (השארתי בצד את ההמלצות המובנות מאליהן – קהינדה ווילי, אניש קאפור, אנסלם קיפר סימון ליי והביתן האמריקני ועוד).

גזור ושמור – אלה ההמלצות של שני ורנר.

אתר הביאנלה בקישור

הקבוצה שלנו בתערוכה של מרלן דומא. פאלאצו גראצי

Adina Pintilie "You Are Another Me – A Cathedral of the Body"
הביתן הרומני מיצב וידאו 45 דק', כל שעה עגולה. ג'רדיני

עבודת הוידאו של עדינה פינטילי היא מהסוג שלא רוצים לראות, לא מפתיע שרוב האנשים יוצאים מחלל התערוכה בתוך דקות ספורות. עם זאת, אמיצי הלב שיעזו להתמסר לעבודה יצאו עם חוויה מטלטלת, מפכחת ובלתי נשכחת. פינטילי ממשיכה את עיסוקה בגוף ובטאבו ומציגה את אלה שהיו בצללים לתקופה ארוכה מדי – נכים, זוגות חד מיניים, טרנסג'נדרים ונשים בגיל העמידה – וזאת, באופן אינטימי, חשוף ואפילו אירוטי. הדמויות בסרט מספרות את סיפורן בטבעיות ובאופן לא מתנצל, כך שיש איזו פשטות שמעצימה עוד יותר את הדרמה הגדולה המתחוללת בנו במהלך הצפייה. מסמך חשוב מאוד לצפייה.

Gian Maria Tosatti "History of Night and Destiny of Comets" 

הביתן האיטלקי, מיצב פיסולי. ארסנלה

ג'אן מריה טוסאטי נחשב לילד הרע של האמנות האיטלקית העכשווית לאחר שבשנים האחרונות השתלט על עשרות חללים נטושים ויצר בהם את המיצבים הענקיים שלו. הוא נוטה לבחור במקומות שההיסטוריה המקורית שלהם כבר טעונה ושנויה במחלוקת, מה שצובע את היצירה בטון פוליטי מובהק. בביאנלה יצר טוסאטי מיצב המתחקה אחר ההיסטוריה הכלכלית והתעשייתית של איטליה – החל מהפריחה שלאחר מלחה"ע ה-2 ועד ההתרסקות בשנות ה1970. אנו מוזמנים להיכנס ביחידות אל החלל הענק ולשוטט במפעלים הנטושים, לקול נורות הניאון והרדיו שנותר דולק. המסלול בתערוכה מסתיים בתמונה שנדמית כווריאציה עכשווית וכבר לא נשגבת לציור המפורסם "הנזיר מול הים" (קספר דויד פרידריך, 1809 בקירוב), בעודנו מביטים אל עבר מזח נטוש וחשוך ונותרים עם השאלה "מה הלאה?"

Uffe Isollotto "We Walked the Earth"
הביתן הדני, מיצב פיסולי תלוי חלל. ג'רדיני
ברשימות של סיכומי הביאנלה, מעטות הפעמים שהופיע בהן הביתן הדני, אולי בשל העובדה שהוא מעט דרמטי ושקוף "מדי". הכניסה לחלל מדמה חווה דנית מסורתית, אם כי מהר מאוד עולה תחושה מטרידה של מקום שהיו בו בעבר חיים, וכעת הוא נטוש ומת. הדמויות בתמונה הזו – שני קנטאורים זכר ונקבה, מתגלות בשני החדרים הצדדיים ואז המוות הופך מובן מאליו. דווקא הבחירה בקנטאורים מוזרה, אמנם הם קשורים למיתולוגיות הדניות, אך הם היו יצורים שסימלו מלחמה ומדון ואילו במיצב נדמה שאנו חודרים דווקא לעולם של תום וטוהר. כך או כך, המיצב הוא עדות לעולם שהיה ואיננו, תא משפחתי שדבר מה חדר והשמיד אותו. אנו הצופים צריכים להתמודד עם הדברים הלא פתורים ולתהות איזה היקש יש בין התערוכה לעולמנו אנו.

ביתנים נוספים שכדאי לבקר: פולין, ונציה, בלגיה, יפן, נורדי, ערב הסעודית, הולנד (ממוקם מחוץ למתחמי הביאנלה).

צ'ון קוואנג יונג "Times Reimagined", פאלאצו קונטריני

כתמיד, במקביל לביאנלה נפתחות שלל תערוכות במוזיאונים ובגלריות שבעיר בהן תוכלו למצוא כוכבים רבים של שמי האמנות העכשווית. השנה באופן יוצא מן הכלל, גם התערוכות החיצוניות ותערוכות הלווין מצטיינות באופן מיוחד. עם כל השפע הזה, באמת שהבחירה מה לראות היא קשה במיוחד.

לואיז נבלסון "Persistence" כיכר סאן מרקו

לפני 60 שנה בדיוק ייצגה לואיז נבלסון את ארה"ב בביאנלה בונציה. ה"אגדה" מספרת שכאשר הגיעו העבודות לתערוכה, נבלסון פתחה את הארגזים וברגע האחרון השתמשה בהם כדי להמשיך ולשנות את העבודות שיוצגו בביתן. הפעולה הזו העידה על שני דברים: האחד שיצירת האמנות אינה מונומנטלית ויכולה גם להשתנות והשני הוא שהיצירה מורכבת מכל הבא ליד. תערוכה רטרוספקטיבית קטנה ומדויקת לאחת האמניות החשובות באמנות המודרנית, זו שהיתה בין הראשונות לנסח את מה שייקרא לימים – מיצב.

מידע נוסף בקישור

מרלן דומא "Open – End", פאלאצו גראצי

עוד מאסטרית של אמנות מודרנית הנושקת גם לעכשווי היא האמנית הדרום אפריקאית מרלן דומא. על החלל המרהיב של פאלאצו גראצי (במקום בו הוצג חלק מתערוכת הענק של דמיאן הרסט) חולשת דומא עם עשרות ציורים המציגים את שפתה המיוחדת, ובשקט בשקט מחלחלים לנשמה. עבודתה של דומא מתייחדת בטכניקה ציורית המשלבת צבע בדלילות משתנה, מה שיוצר אפקט רב ממדי לציור; את הדימויים היא שואלת מתוך המדיה והיא מעזה לגעת בנושאים כמו מיניות, מגדר, פורנו, אפרטהייד ועוד. תערוכה מהפנטת, קשה ומרגשת.

מידע נוסף בקישור

צ'ון קוואנג יונג "Times Reimagined", פאלאצו קונטריני

קוואנג יונג  – אמן קוריאני ותיק, הצליח ב-30 השנה האחרונות לפתח טכניקה מיוחדת של פיסול ותבליט שעשוי כולו מקופסאות נייר קטנות. הוא עושה שימוש חוזר בנייר שיוצר בעבודת יד מסורתית (Han Ji) ושומש בספרים עתיקים, מקפל אותו לקופסאות שמזכירות עטיפות של צמחי מרפא ומשתמש באלה כחומר גלם. הדימויים השונים שנוצרים לקוחים מתוך עולם הגיאולוגיה והבוטניקה ומבקשים לעורר מודעות למצב הטבע בעידן העכשווי. תערוכה ענקית ומרהיבה שמצליחה לתת FIGHT הגון לאניש קאפור, אפילו בלי להתכוון לכך.

מידע נוסף בקישור

רוצים לראות הכל? הצטרפו אלינו לסיור עמוק ומעשיר עם שני ורנר בביאנלה בונציה בספטמבר הקרוב

כל הפרטים בקישור

רוצים לקבל קובץ PDF עם כל המידע במרוכז? שלחו לנו הודעה במספר הבא

להתראות!

לואיז נבלסון Persistence, ככר סאן מרקו

שפה שסועה. המלצות הסופ"ש 14-16.4

סוף השבוע של ההמלצות משתלב עם ליל הסדר וזו הזדמנות מצויינת לאחל לכם ולמשפחתכם פסח שמח וסדר נעים של התכנסות משפחתית מיטיבה ומשמחת. החג הוא גם "תירוץ" מצויין להגיד לכם שוב תודה על שאתם מדברים אמנות איתנו, ברחובות, בדיגיטל, ועכשיו גם באירופה. אף פעם לא נפסיק להתרגש מזה.

המצווה היסודית של פסח היא "והגדת לבנך", והיא מדגישה את היכולת של השפה והדיבור להעברת משמעות וערך. תערוכות הסופ"ש שנפתחות רגע לפני שירת ה"מה נשתנה", עוסקות בפירוק והרכבה של השפה המדוברת, הכתובה והציורית. כשהשפה עצמה היא החומר, המסע בעקבות המשמעות משתחרר ממגבלות ומגיע הכי רחוק שאפשר.

במקום לאמנות מחזור תערוכות חדש עוסק בשפה ובכתיבה כחומר גלם אמנותי; בגלריה רו ארט מציגה רקפת וינר עומר את הציור שלה שכולו שיבוש והפרעה; בגלריה חנינא מציגה רעות רבוח נסיון להשתהות ברגע שבין ההרס לבניה; ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה שמעמתת את המאסטר גוגן עם תפיסות חדשות לגבי עבודתו.

סוף שבוע נעים וחג שמח
שני ורנר וצוות Talking Art

רקפת וינר עומר, מתוך 'זיעת זהב', תערוכת יחיד

מחזור תערוכות חדש במקום לאמנות. אוצרוּת: יאיר ברק ונגה אור ים

התערוכות החדשות במקום לאמנות משתמשות בכתיבה ובשפה עצמה כמו שציירים ופסלים משתמשים בצבע, חימר ובד – כמו חומר גלם ומצע אמנותי. כך למשל, בעבודותיו של יונתן אולמן (המדריך והמרצה המהולל שלנו) המוצגות בתערוכה הקבוצתית בגלריה. בהן האותיות הופכות לאובייקטים וטוענות את המילים הפשוטות והקצרות במשמעות וסימבוליקה חדשות. בתערוכת היחיד הראשונה שלו עוסק האמן והמשורר עומרי דנינו בפירוק צורני וקונספטואלי של הטקסט הטעון של תפילת הקדיש הנקראת בעת הלווייה. שתי התערוכות מבקשות להראות לנו שמילה היא הרבה יותר מסך האותיות שלה.

התערוכה 'בנוגע לכתיבה' בהשתתפות: יונתן אולמן, ברכה גיא, גרי גולדשטיין, יוסי ברגר, פנינה רייכמן, אודליה אלחנני, לוסי אלקיויטי, אלי דינר, דפנה שרתיאל, ג׳ניפר בלוך

אירוע פתיחה:  יום חמישי, 14.4, 20:00, מקום לאמנות, שביל המרץ 6 תל אביב.  אירוע פייסבוק

'זיעת זהב', תערוכת יחיד של רקפת וינר עומר. אוצרת: שלומית ברויר

קראנו פה כבר בעבר לרקפת וינר עומר "המלכה האם" של סגנון "הציור הרע" בארץ. ואכן וינר עומר שומרת כבר שנים לא מעטות על שפה אמנותית רהוטה ועקבית. זה אולי קצת מוזר בהתחשב בזה שהסגנון הציורי שלה הכי פראי, מבולגן וכאוטי. זרם 'הציור הרע' כולו עוסק בשיבוש השפה הציורית עצמה ובמרד נגד קונבנציות של טעם טוב ומסודר. אחד הדברים המייחדים את וינר עומר בתחום, מלבד כשרון ציורי בלתי ניתן לערעור, הוא ההכנסה של נושאים ומסרים לתוך הקלחת המבעבעת של הציור היצרי וכמעט גס שלה. כך נוצר שילוב שמפעיל בו זמנית את הראש, את הגוף ואת הלב. יהיה מעניין לראות את העבודות הלוהטות של וינר עומר בחלל המעונב של גלריה רו ארט.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.4, 20:00, גלריה רו-ארט, המרץ 3 תל אביב.  אירוע פייסבוק

'אבק ועננה', תערוכת יחיד של רעות רבוח. אוצר: אמנון עמוס
אחת היוזמות היפות של הגלריה השיתופית חנינא, היא התערוכה השנתית 'סלון חנינא' שמשמשת גם כתחרות שהזוכה בה מקבל את האפשרות להציג תערוכת יחיד בגלריה. זוהי דוגמא מעולה לדרך שבה גלריה עצמאית יכולה לתרום לקהילת האמנים והאמניות שסביבה ולעולם האמנות המקומי בכלל. בסוף השבוע הקרוב נפתחת שם תערוכתה של רעות רבוח שזכתה בפרס בשנת 2020. רבוח יוצאת מתוך נקודת המוצא התל אביבית כל כך – בור ענק שנפער ליד הבית במקום בו היה בניין ישן ועתיד להבנות מגדל חדש ומבקשת להשתהות ברגע הזה של בין לבין. רבוח יוצרת אובייקטים המשלבים את הגסות של שאריות אתר בניה עם העדינות של פורצלן בנסיון להחזיר יופי אל הפצע העירוני.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.4, 20:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב.  אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – המלצת הלוקאלז
'למה אתם כועסים?' תערוכה של פול גוגן המשולבת בעבודות של אמנים עכשוויים באלטה נציונל גלרי בברלין.

פול גוגן נודע בזכות ציוריו הפסטורליים מאיי טאהיטי שהציגו תמונה אידילית של חיי הילידים שם לעומת מה שהוא תפס כניוון של חיי המערב. בשנים האחרונות, לצד ההערכה לפועלו האמנותי קמים גם קולות ביקורתיים כלפי הגישה הפטרונית המערבית שהוא מייצג בהצגתו את המקומיים כפרימיטיביים ועצלים. התערוכה המסקרנת באלטה נציונל גלרי מציבה את עבודותיו של גוגן יחד עם עבודות של אמנים עכשוויים כדי לספק תמונה שלמה יותר.
רוצים לסייר בברלין או בעיר אחרת עם הלוקאלז שלנו? כל הפרטים בקישור

התערוכה מוצגת עד 10.7, Bodestraße 1-3, 10178 Berlin

פרטים ורכישת כרטיסים באתר התערוכה

רעות רבוח, מתוך 'אבק ועננה', תערוכת יחיד בגלריה חנינא, תל אביב. צילום: מיכאל שבדרון

שפע וצמצום. המלצות הסופ"ש 31.3-24

לפני שנגיע להמלצות אנחנו חייבים לשתף אתכם בהתרגשות בהשקת Talking Art LOCALS ומזמינים אתכם להצטרף אלינו לסיורים בעברית עם אמנים, אוצרים ואנשי רוח המתגוררים באירופה. כי אין יותר טוב מלסייר בעיר האהובה עליך עם התושבים שלה, אלה שיוצרים את התרבות בתוכה.
הסיורים שלנו מציעים מבט מבפנים על סצנת האמנות השוקקת בערי הבירה של אירופה – מעוזי התרבות המודרנית והעכשווית. כל עיר שונה באופייה, ובכל עיר עולם האמנות חושף מציאות אחרת – פוליטיקה, כלכלה, עניינים חברתיים ועוד. כי אמנות מדברת את החיים, לא משנה באיזו שפה מדברים תושבי המקום.

עבדנו קשה כדי ליצור לכם אסופה של סיורים שונים ומגוונים שיחשפו את האמנות המקומית, את פינות החמד, הגלריות הנחבאות במקומות לא שגרתיים, האמירות המרוססות על הקירות ועוד. נזכה לפגוש את אנשי המקצוע, בעלי הגלריות, הצלמים, האמנים והאוצרים. בדיוק מה שאנחנו עושים הכי טוב.
המדריכים שלנו נבחרו בקפידה. כולם ישראלים, דוברי עברית שיכירו לכם את העיר – מנקודת המבט שלהם.

אנחנו מאוד מתרגשים ומחכים כבר לדבר איתכם אמנות גם באירופה! האתר החדש אוטוטו באוויר, אבל בינתיים אתם יכולים ליצור איתנו קשר ולתכנן יחד את הטיול הקרוב שלכם. 

ועכשיו להמלצות, שהשבוע נמצאות על הציר שבין עושר ועודפות לבין צמצום ומינימליזם. אל תבקשו מאיתנו לבחור מה אנחנו מעדיפים, כל אחת מהגישות האלה היא עולם ומלואו שמתחברת לצדדים אחרים של החוויה האנושית. המתח והניגודיות הללו, הם בדיוק מה שאנחנו אוהבים באמנות, אמנות מדברת את החיים.

בגלריה בסדנאות האמנים בטדי בירושלים פותחת האמנית המוערכת אתי אברג'ל צוהר אל תוך העולם העשיר ומלא החיים שלה; באטליה שמי בכברי הפסל הותיק נחום טבת מציג עבודות מוקדמות שמעולם לא הוצגו לצד עבודות חדשות. ובפינת ההמלצה מעבר לים שלנו שתקרא מעתה המלצת הלוקאלז – פעמיים אנסלם קיפר בפריז.

שיהיה סופ"ש שופע מנוחה,
שני ורנר וצוות Talking Art

נחום טבת, מתוך 'לחדר אחד (פעמיים)', תערוכת יחיד באטליה שמי, קיבוץ כברי. צילום: אלעד שריג.

'אם תעירו', תערוכת יחיד של אתי אברג'ל. אוצרת: תמר גיספאן-גרינברג

היצירה של אתי אברג'ל היא חגיגה. זה לא שהיא בהכרח שופעת עליצות ומעוררת צחוק – פעמים רבות היא עוסקת בנושאים לא פשוטים. החגיגה ביצירתה של אברג'ל מתבטאת בשפע הצורני והרעיוני שהיא מביאה בעבודתה. מגוון רחב של חומרים – פעמים רבות ממקורות זולים ונחותים לכאורה. הם מתערבבים זה בזה ומתחברים בצורות לא צפויות ליצירה של אובייקטים נדיבים ושופעים, אך גם עדינים ורגישים. בתערוכתה החדשה בגלריה בטדי היא עוסקת בחיבור שלה לעיר ירושלים – שגם היא מצטיינת בשילובים משונים ולא מובנים מאליהם.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 31.3, 20:00, הגלריה החדשה, סדנאות האמנים בטדי, אצטדיון טדי, שער 22, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'לחדר אחד (פעמיים)', תערוכת יחיד של נחום טבת. אוצרת: סמדר שינדלר

אם אתי אברג'יל מדברת עודפות ועושר, עבודתו של נחום טבת היא כולה פואטיקה של מינימליזם, צמצום ומיקוד. טבת – אחד הפסלים המוערכים ביותר בעשורים האחרונים, פיתח במהלך הקריירה שלו שפה ייחודית המורכבת ממערכים של אובייקטים מעץ צבוע שיוצרים סביבות פיסוליות מורכבות ומרתקות. בדיוק בגלל חשיבותו הרבה של טבת בשדה האמנות הישראלי, מרגש במיוחד שבתערוכתו החדשה באטליה שמי היפה בקיבוץ כברי, יוצגו עבודות מוקדמות שלו שלא הוצגו מעולם. לשני הפסלים החשובים האלה (שמי וטבת) יש סגנון שונה – הפסלים הכבדים של שמי שונים לחלוטין בריתמיקה שלהם מאלה של טבת, ובכל זאת מרתק גם לראות איך הם יישתלבו יחד, וגם להכיר בהשפעתו של שמי על טבת עצמו.
אירוע פתיחה: יום שבת, 2.4, 12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי.  אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – המלצת הלוקאלז

אנסלם קיפר בפריז

לקראת הסיור שלה בפריז, ביקרה המקומית שלנו רועי ויקטוריה חפץ בפנתאון שם מוצגות מאז 2020 עבודות קבע של האמן הגרמני הענק אנסלם קיפר. העבודות המונומנטליות משתלבות עם המבנה ההיסטורי בו קבורים גדולי האומה ויוצרות אפקט מרשים ביותר. רועי ויקטוריה מספרת לנו גם שתערוכת יחיד של קיפר מוצגת כעת בגלריה הפריזאית הנחשבת 'תדאוש רופאק' שנמצאת בשכונה פנטין שנמצאת מעט מחוץ לטבעת המרכזית של פריז. מה שאומר שבמרחק של נסיעת מטרו קצרה אפשר להנות מפאתוס גרמני משובח בתוך האביב הפריזאי העליז.
העבודות בפנתאון הן חלק מתצוגת הקבע במקום.
התערוכה בתדאוש רופאק תוצג עד 11.5

Galerie Thaddaeus Ropac Pantin, 69 Av. du Général Leclerc, 93500 Pantin, France

פרטים נוספים באתר הגלריה

אנסלם קיפר בפנתאון, פריז

תנועה מתמדת. המלצות הסופ"ש 17-19.3

האביב הוא זמן של שינויים וגם בלי קשר לעונה אין ספק שהתקופה הזו שבה אנחנו חיים לאחרונה מתבטאת בשינויים מרחיקי לכת. בהתאם, תערוכות השבוע מסמנות תנועה, התחדשות ושינוי – מהרמה המוניציפלית של עיר בהתחדשות ועד לדרכים האינטימיות בהן אנחנו פוגשים זה את זה.

אם כבר מדברים על שינויים ותנועה – גם אצלינו מתבשל משהו חדש ומרגש שאנחנו כבר ממש מחכים לספר לכם עליו. בקרוב!

בגלריה גורדון מציג עדו בר-אל דיוקן מופשט של העיר; גלריה דביר חונכת חלל חדש; תערוכה חדשה במרכז אדמונד דה רוטשילד בוחנת את הטקסים הקטנים של היום יום; ולקינוח, שווה להגיע לפינת הבונוס שלנו כדי לגלות את הסיורים הקרובים שלנו.

שיהיה סופ"ש חמים ונעים
שני ורנר וצוות Talking Art

עדו בר-אל, מתוך 'אוזן המן', תערוכת יחיד בגלריה גורדון, תל אביב

'אוזן המן', תערוכת יחיד של עדו בר-אל
איזה שם מצוין ואקטואלי לתערוכתו החדשה של האמן המוערך עדו בר-אל בגלריה גורדון בתל אביב (עוד לא התרגלנו לזה שצריך לציין את העובדה שזה קורה בתל אביב כי יש גם סניף בירושלים). בר-אל נותן פעמים רבות שמות שובבים כאלה לתערוכותיו, ונדמה שהשובבות הזו טמונה גם במהלך האמנותי. בר-אל מציג אובייקטים שאסף ברחוב וצייר עליהם, בשילוב של סקרנות כמעט ילדית יחד עם ידע והבנה עמוקה בהיסטוריה של האמנות והתרבות. אמנם העבודות של בר-אל מופשטות לחלוטין ולעתים קרובות הן נראות כמו ניסוי כימי שבודק אילו חומרים אסור לערבב יחד; ועדיין – הן מצליחות לשמש גם כמעין דיוקנאות של העיר שסביבו ולהוות ביטוי מדוייק וטעון לרוח הזמן והמקום.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 17.3, 19:00, גלריה גורדון, רחוב הזרם 5, תל אביב

'ראה שמש לעת ערב אדומה', תערוכה קבוצתית והשקת החלל החדש של גלריה דביר

כבר זמן מה אנחנו שומעים על התוכניות של גלריה דביר, מהגלריות החשובות והותיקות בארץ, לעבור מקום ולהתקרב עוד יותר למרכז העניינים של קריית המלאכה, וכעת הם עושים זאת. אחרי שנים של פעילות במתחם רחב ידיים בן מספר קומות ובעל מראה של מתחם מבוצר, עוברת הגלריה לחלל מעט צנוע יותר בקומה השלישית בבניין סמוך למערכת הארץ. מהלך דומה ראינו מכיוון גלריה זומר – עוד גלריה ותיקה וחשובה – שבימי שיא הקורונה עזבה את החלל הגדול בקומת הרחוב ברוטשילד לטובת חלל קטן (אך מושקע ומוקפד) בקומה שניה בבניין יפה ברחוב הרצל. אם כתבנו בהמלצה הקודמת על דיוקן של עיר, גם בשינויים והתזוזות האלה יש בכדי לסמן את דיוקנה של תל אביב שנמצאת במצב מתמיד של שינוי ותנועה. מאחלים הצלחה לדביר במקום החדש ומחכים כבר לראות מה מכינים לנו שם, אין ספק שהשם הטעון של התערוכה החדשה הוא כבר סימן מעניין לבאות.

אירוע פתיחה: יום שבת, 19.3, 12:00, גלריה דביר, רחוב שוקן 27, קומה 3, תל אביב

'נימוסים והליכות', תערוכה קבוצתית. אוצרת: טלי קיים

בתרבות הישראלית יצא שם רע לנימוס. במרחב המקומי החם והתוסס נתפסים הטקסים הקטנים האלה שבין אדם לחברו כבזבוז של זמן – התייפיפות מיותרת, וישראלים ידועים ברחבי העולם בישירות הבוטה שלהם – לטוב ולרע. בימי הריחוק החברתי של הקורונה קיבלו מחוות טקסיות של נימוס כמו לחיצת יד או נשיקה על הלחי עוד מכה והוכרזו כמסוכנות לבריאות. התערוכה שתפתח השבוע במרכז אדמונד דה רוטשילד מבקשת לשאול על מה אנחנו מוותרים כשאנחנו מוותרים על נימוסים והליכות, והאם ההתעקשות עליהם היא חוסר אחריות או מופת של אנושיות. נושא מרתק שאנחנו מרגישים שאמנות היא דרך מעולה לבחון אותו.

בהשתתפות: קארין אלמקיס, פנינה סימקוביץ, דקל סרי, תומר פרוכטר, תאיר אלמור, דוד (דוכי) כהן, רונאל פינס, סתיו טל

אירוע פתיחה: יום שבת, 19.3, 20:00, מרכז אדמונד דה רוטשילד, שדרות רוטשילד 104,תל אביב

אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – סיורים קרובים

שני סיורים חדשים הולכים ומתקרבים ורצינו לספר לכם עליהם:

נופשון צפון 28-29.4
הדובדבן בקצפת של סיורי האמנות שלנו בתקופה האחרונה הוא ללא ספק הנופשונים – יומיים של אמנות, מוזיאונים, גלריות, מפגשי סטודיו וחללי אמנות שרק אנחנו משיגים גישה אליהם. כל זה בשילוב עם פינוקים כמו לינה במלון בוטיק, ארוחת שף והסעה פרטית צמודה – כל מה שאפשר בשביל ליצור את חוויית האמנות המושלמת. הפעם אנחנו יוצאים לצפון שפורח לא רק בגלל תחילת האביב אלא בגלל הסצינה האמנותית המופלאה שם. הצטרפו אלינו כדי לגלות אותה!

פרטים והרשמה בקישור או בטלפון 054-8087082

סיור גלריות בעקבות היסטוריה אלטרנטיבית 1.4
אם כבר מדברים על דובדבנים וקצפות, אז חייבים לדבר על סיור גלריות עם שני ורנר – מה יותר קלאסי מזה? הפעם לוקחת אותנו שני לסיור בעקבות היסטוריה אלטרנטיבית ובעקבות אמנים ואמניות שמבקשים לקחת סיפור מוכר ולספר אותו קצת אחרת. אולי הם לא תמיד נצמדים לעובדות, אבל דרך הבדיה וההמצאה הם מצליחים להגיע לאמת עמוקה הרבה יותר. פלא שקבענו את הסיור הזה באחד באפריל?

פרטים והרשמה בקישור

1. נעמה צבר, מתוך 'ראה שמש לעת ערב אדומה', תערוכה קבוצתית והשקת החלל החדש של גלריה דביר, תל אביב

הסיורים הקרובים שלנו – אביב 2022

האוויר משתנה, ריחות של פריחה באוויר וניצני אביב בפתח, זה אומר שהגיעה העונה האהובה עלינו מכל.. עונת  הסיורים! בשבילנו זו התקופה שבה אנו מתחילים לקצור את הפירות שנטענו בחורף. כל הרעיונות שתכננו, כל הביקורים שעדיף לעשות אותם במזג אוויר נעים, תערוכות שחיכינו להם, שמיים שמתחילים להיפתח.

עוד יהיו לנו הרבה דברים טובים באביב ובקיץ הקרובים, וביניהם גם השקה של מותג חדש – אירופאי ומרגש במיוחד (Stay Tuned). אבל בינתיים מספרים לכם בשמחה על הסיורים הקרובים שלנו שכבר יצאו אל האור.

מחכים לדבר אמנות עם כולכם בחודשים הקרובים,

שני ורנר וצוות Talking Art

עידו מרקוס, פרט. ביקור סטודיו במסגרת נופשון צפון

1.4 היסטוריה אלטרנטיבית – סיור גלריות בהדרכת שני ורנר
כידוע, ישנן דרכים רבות לכתוב את ההיסטוריה, כל נתיב מתווה נרטיבים ואתוסים רבי משמעות.
לא סתם אומרים ש"ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים". בסיור זה נכיר את עבודתם של שלושה יוצרים עכשוויים שמבקשים לבחון ולערער את תוקפה של הנחה זו.
נבקר בתערוכה של נעה שיזף "דו- חיה בלולאת זמן" שיוצרת מיצב וידאו תת ימי, בו היא בוחנת תהליכים של הבניית זיכרון קולקטיבי.
נפגוש את האמנית רות פתיר לשיחה בסטודיו שלה, על אלטרנטיבה אירונית ומעוררת מחשבה לאתוס המקומי-ציוני.
ונסיים בתערוכת היחיד של האמן רב הזהויות רועי רוזן, שפונה הפעם לקפקא ויוצא ממנו לסיפור קפקאי משל עצמו.

רכישת כרטיסים ופרטים נוספים בקישור

28-29.4 נופשון צפון 
יומיים של אמנות עכשווית בצפון הארץ
סדרת סיורי ה- VIP שלנו ממשיכה להוביל אותנו בעקבות האמנות הכי עכשווית, ושוב אנו יוצאים לנופשון מפנק בצפון הארץ. יחד נצא לסיור בן יומיים אל אתרי האמנות המיוחדים והמעניינים הפועלים באזור, נראה את התערוכות הבולטות, נבקר במרכזי אמנות ותיקים ואלטרנטיביים, נבקר בסדנאות האמנים ונפגוש את אנשי המקצוע – האוצרים, היזמים וכמובן האמנים, וכל זאת בשביל להישאר עם היד על הדופק לגבי הנעשה באמנות העכשווית בארץ על כל גווניה. בנוסף, נישן במלון בוטיק מפנק בחיפה, נהנה מארוחת ערב משותפת במסעדת שף, ובקיצור – חגיגה.
בין תכני הסיור: מפגש עם האוצרת במוזיאון וילפריד, סיור מודרך בכפר האמנים עין הוד ובגלריה המתחדשת, ביקור בגלריה לאמנות באום אל פחם, ביקור בפרוייקט הקרן בחיפה, מפגשי סטודיו עם האמנים שחר סיוון, עידו מרקוס רותם עמיצור ועוד.
פרטים נוספים והרשמה בטלפון 054-8087082, יעל בן ארי

מקומות אחרונים לסיור בביאנלה בונציה בהדרכת שני ורנר
בין התאריכים 13-15.5.22
סוף סוף, לאחר הפסקה ארוכה אנו חוזרים לסדרת סיורי הבוטיק שלנו בעקבות אירועי האמנות החשובים באירופה
והפעם אנו נוסעים לסיור באירוע האמנות החשוב בעולם – הביאנלה בונציה!
יחד נצא לסיור עמוק, עשיר ואינטנסיבי של שלושה ימים בביאנלה עצמה, בביתנים של המדינות השונות, ובתערוכות לוויין המדוברות אשר נפתחות סביב אירועי הביאנלה.
הכנסו לקישור והשאירו פרטים להרשמה

ביאנלה בונציה 2022

סיורי אמנות באירופה TALKING ART LOCALS

סיורי אמנות באירופה. בקרוב!!!!!

שישי חם. המלצות הסופ"ש 17-19.2

בשביל אמנים ושוחרי אמנות, יום חמישי בערב הוא טקס קבוע של יציאה לפתיחות תערוכות של קולגות וחברים. אל תוך שלוש השעות האלה בשבוע נדחסים: פרגון לאמנים, הכרות עם מה שמתחדש בעולם האמנות וכמובן גם מינגלינג. אולי בגלל הפריחה של עוד ועוד חללי תצוגה ואולי בגלל הדרישה בימי קורונה לרווח מעט את ההתכנסויות, אנחנו רואים יותר ויותר פתיחות שמתקיימות מחוץ למועד "המקודש" הזה. השבוע אספנו לכם שלוש תערוכות שנפתחות דווקא ביום שישי, כאלה שאפשר להספיק להגיע אליהן לפני שקונים פרחים לשבת.
ואפרופו משהו לעשות בימי שישי – אספנו עבורכם כמה מהסיורים החדשים שלנו שלא כדאי שתחמיצו. הישארו עד סוף ההמלצות לרשימת הסיורים המלאה.

בגלריה חזי כהן תערוכה של האמן המשפיע אריה ארוך; במוזיאון על התפר האהוב והחשוב תערוכה על תפקידה של האמנות בימים של חוסר יציבות; ובגלריה הלובי שילוב מרתק בין שני אמנים עכשוויים לאמנית שעזרה לנסח את האסתטיקה המקומית.

שיהיה שישי נעים שאחריו שבת מנוחה,
שני ורנר וצוות Talking Art

מישל פלטניק, מתוך התערוכה 'נגע' במוזיאון על התפר, ירושלים

אריה ארוך. תערוכת יחיד
לאחרונה נראה שגלריה חזי כהן מבקשת ללכת נגד התפישה המקובלת לפיה גלריות מציגות אמנות עכשווית ואילו מקומם של מאסטרים הוא במוזיאון. נדמה שמאז המעבר למיקומה החדש, מציגים שם תערוכות של אמנים מהקלאסיקה הישראלית לצד תערוכות של אמני הגלריה הפעילים כיום. זכורה במיוחד תערוכתו של תומרקין מהזמן האחרון, בה הוצגה גם עבודתו האיקונית "הוא הלך בשדות". כעת נפתחת בגלריה תערוכתו של אחד האמנים המשפיעים ביותר בזירה המקומית – אריה ארוך. הסגנון הייחודי שלו ששילב אבסטרקט ופופ והכניס אלמנטים של רישום חופשי ושירבוט, עיצב במידה רבה את הנראות של אמנות ישראלית כפי שאנחנו מכירים אותה. יש משהו אחר – אינטימי ובלתי אמצעי יותר – בלחוות את הקלאסיקות האלה מחוץ לכתלי המוזיאון המעונבים. איזה כיף.
אירוע פתיחה: יום שישי, 18.2, 10:00, גלריה חזי כהן, לילנבלום 33, תל אביב. אירוע פייסבוק

"נגע", תערוכה קבוצתית. אוצר: אלון רזגור
מוזיאון אחד שבהחלט לא שומר על חזות מעונבת וקרירה הוא מוזיאון על התפר אותו אנחנו אוהבים מאוד. השילוב המנצח בין אמירה חדה וברורה, בחירה קפדנית של עבודות אמנות יפהפיות ומעוררות מחשבה ושיתוף פעולה עם אמניות ואמנים מהשורה הראשונה הופכת את הביקור במוזיאון להימור בטוח. התערוכה הקרובה תעסוק בנושא האקטואלי של התמודדות עולם האמנות עם משבר הקורונה והדרך שבה אמניות ואמנים מגיבים אליו. האמנות המוצגת בתערוכה מעלה שאלה חשובה לגבי תפקידה של אמנות בעתות משבר – האם היא צריכה להיות ביקורתית ונשכנית, או לספק מקור של יופי ונחמה. אפשר לסמוך על מוזיאון על התפר שיצעד באלגנטיות על התפר ויראה לנו שהאמנות, כמו המציאות, תמיד מורכבת יותר.
אירוע פתיחה: יום שישי, 18.2, 11:00, מוזיאון על התפר, חיל ההנדסה 4, ירושלים אירוע פייסבוק

תערוכה משולשת של שי יחזקאלי, ציונה שמשי ואסתר שניידר. אוצרת: אורית מור
לתערוכה הזו אין שם, אבל רק שילוב השמות של המציגים בה מספיק כדי להצית את הדמיון ולצייר בראש תמונה של נתיב ייחודי באמנות הישראלית.  שי יחזקאלי ואסתר שניידר הם שני אמנים עם שפה ציורית עשירה במיוחד שמשלבת היטב בין הישענות בוטחת על ההיסטוריה של האמנות והתרבות המקומית לבין השפעות של תרבות פופולרית עכשווית מאוד. מרגשת במיוחד החבירה שלהם לאמנית והמעצבת ציונה שמשי שבמו ידיה יצרה כמה מהדימויים האיקוניים של האסתטיקה הישראלית המתחדשת. אם כתבנו קודם על ההבדלים שבין אופי התצוגה בגלריות ובמוזיאונים, הרי שחיבור שכזה יכול כנראה לקרות רק מחוץ לכותלי המוזיאון ובמיוחד בגלריה עצמאית ולא מסחרית כמו הלובי. מרגש ומעורר ציפייה
אירוע פתיחה: יום שישי, 18.2, 12:00, גלריה הלובי, ארלוזורוב 6, תל אביב אירוע פייסבוק

הסיורים הקרובים שלנו
כבר הרבה זמן שעמוד הסיורים הפתוחים לא התפקע ככה מסיורים מעולים וזו כמובן לא רק הכמות אלא האיכות שמדברת! זה הזמן להירשם לאחד הסיורים ולפנק את עצמכם באמנות מעולה.
אז מה יש לנו שם?

כנראה המלהיב והמרגש מכולם הוא הסיור שלנו בביאנלה בונציה! מכירים את הנופשונים שלנו? אז תכפילו את זה פי מאה ותוסיפו פרמז'ן מלמעלה. הצטרפו אלינו לסיור עומק באירוע האמנות החשוב בעולם.
הכנסו לקישור לפרטים והרשמה

לכבוד יום האישה אנחנו יוצאים לסיור בעקבות שלוש אמניות מעולות, בכלל כרגע כמה מהתערוכות הטובות ביותר בעיר הן של אמניות נשים – בואו נגלה אותן יחד!
לפרטים והרשמה הכנסו לקישור

הסיור שלנו שהפך לרב מכר בעקבות אמנות במלונות בוטיק באלנבי כמעט מלא. חבל לפספס.
הכנסו לקישור לפרטים והרשמה

חוץ מזה, סיורי קוסאמה שלנו נמשכים במלוא המרץ עם סיור ערב מיוחד וסיור בשעות הבוקר לפני ההמולה.
לסיור הערב הכנסו לקישור
לסיור הבוקר הכנסו לקישור

ציונה שמשי, מתוך תערוכה בגלריה הלובי, תל אביב

ספיישל אחרי החגים חלק ב' – פריחה סתווית. המלצות הסופ"ש 7-10.9

כמובטח, אנחנו ממשיכים את ספיישל ההמלצות המורחב בשני חלקים לכבוד צונאמי הפתיחות שהכה את חופינו עם תום החגים. הפעם אנחנו ממליצים על תערוכות העוסקות בפרחים, פריחה וצמיחה כי אין דרך טובה מזו להתחיל את "אחרי החגים".

בגלריה חנינא תערוכת מחווה למשורר האיקוני שארל בודלר לכבוד 200 שנה להולדתו; בגלריה נגא תערוכת ציור של ענת בצר הבוחנת קיטש ואפלה; בגלריה עינגע חוזר אביב קלר לבית הוריו ומביט מהחלון אל נוף נעוריו; ובפינת הבונוס הבינלאומית, דמיאן הירסט – הילד הרע הנצחי של עולם האמנות, נותן טוויסט משלו לפריחת הדובדבן בפונדסיון קרטייה בפריז.

שבת שלום ברכה ופריחה,
שני ורנר וצוות Talking Art

דמיאן הירסט, מראה הצבה בתערוכה פריחת הדובדבן. פונדסיון קרטייה, פריז

"פרחי הרע", תערוכה קבוצתית. אוצרת: נטע בכרך
תערוכת אמנות כמחווה למשורר היא מראה נדיר יחסית במקומותינו. אולי בעולם אמנות שנוטה לעתים לציניות, יכול להיחשב "לא קול" להודות שאתה מקבל השראה מעולם השירה. תהיה הסיבה אשר תהיה, טוב לראות שבגלריה חנינא מציגים תערוכה במיוחד לכבוד יום הולדתו המאתיים של המשורר הצרפתי הגדול שארל בודלר. בודלר נחשב על ידי רבים כאבי המודרניזם, זה ששרטט בשירתו את דמותו של "המשוטט" העירוני שחי את החוויה האורבנית המנותקת. דמות זו היתה בעלת השפעה על דורות של אמנים החל משירה כמובן דרך אמנות פלסטית ועד קולנוע וצילום.
מבנה התערוכה מתייחס באופן ישיר לפרקי הספר המיתולוגי של בודלר "פרחי הרע" והעבודות, שכל אחת מהן מתייחסת לאלמנט אחר בספר, מצטרפות יחד לחוויה אחת חזקה ופואטית.
בהשתתפות: ורד אהרונוביץ, נטע בכרך, ציבי גבע, עדי ט.הופמן, גיל-לי כהן, רבקה לוי, רועי קורן
אירוע פתיחה: יום חמישי, 7.10, 20:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב. אירוע פייסבוק

"הִיא אֲגֻדַּת הַפְּרָחִים הַחַיִים!"' תערוכת יחיד והשקת ספר אמנית של ענת בצר
בהמלצה הקודמת דיברנו על ההיסוס של עולם האמנות להתקשר לעולם השירה והנה כבר מגיעה עוד תערוכה עם השראה פואטית, לפחות בשם – "היא אגודת הפרחים החיים" היא שורה מתוך משל פואטי של לא אחר מאשר חיים נחמן ביאליק העוסק בהבדל בין הטבעי למלאכותי והיכולת של דברים קטנים לייצר שינוי גדול. בתערוכה ממשיכה בצר את העיסוק שלה בציור ורישום ריאליסטי ומציגה דימויים של ראשי נשים, בעלי חיים ופרחים. באמצעות קומפוזיציות לא שגרתיות וחיתוכים כמעט גסים של הדימויים המצויירים, בצר מצליחה לנוע כהרגלה על הגבול שבין קיטש ואימה ויוצרת דימויים יפהפיים ואסתטיים מאוד אך טעונים ומעוררי אי נוחות. התערוכה מלווה בספר אמנית חדש ומושקע שעוקב אחרי הקריירה הענפה של בצר ומציג לצד עבודותיה גם טקסטים של אוצרים, אמנים ומשוררים.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 7.10, 20:00, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב
עמוד הפייסבוק של הגלריה בקישור

"לו היינו אבנים היתה ניצתת אש", תערוכת יחיד של אביב קלר
בתערוכתו החדשה חוזר האמן אביב קלר לבית הוריו, אולי בתגובה למשבר הקורונה, אולי בחיפוש אחר שורשיו. הוא מוצא את עצמו משקיף מהחלון אל שכונת ילדותו החיפאית ומביט בטבע העירוני הנשקף ממנו. החזרה למקורות הוציאה מקלר גוף עבודות חדש המורכב מיצירות גדולות ממדים בציור היפר ריאליסטי וריקמה. התוצאה היא מסכים ירוקים של צמחייה אורבנית שדרכם מציץ נוף מוכר אך שהעבודה הציורית העמלנית טוענת אותו במסתורין וחידה. כמו בכמה תערוכות שראינו לאחרונה, אנחנו רואים כאן אלמנטים שניתן לייחס אותם לתגובה למשבר הקורונה – השיבה הביתה והמבט מהחלון החוצה, שני דברים שהרבה מאיתנו עשו השנה. האמת שמסקרן אותנו כבר להביט אחורה שנה מעכשיו ולראות את ההשפעות ארוכות הטווח של המגיפה על האמנות. זמנים מעניינים ללא ספק.
אירוע פתיחה: יום שישי, 8.10, 11:00 , גלריה עינגע, רחוב בר יוחאי 7, תל אביב
עמוד הפייסבוק של הגלריה בקישור

פינת הבונוס: המלצה מעבר לים
פריחת הדובדבן. תערוכת יחיד של דמיאן הירסט
גם ילדים רעים לא נשארים ילדים לנצח ודמיאן הירסט שהתפרסם בזכות כרישים משומרים בפורמלין וארונות תרופות שמוצגים כאמנות מציג תערוכה מוזיאלית ראשונה בפריז המוקדשת לציורי פריחת הדובדבן. אבל סמכו על הירסט שיתן לנושא הבנאלי לכאורה הזה את הטוויסט המיוחד שלו ויצליח לעצבן לא מעט אנשים. התצוגה בחלל היפה של הפונדסיון קרטייה מוסיף לאפקט והופך את התערוכה למומלצת עוד יותר.
איפה ומתי: התערוכה תעמוד עד 2.1.22, פונדסיון קרטייה, 261 Bd Raspail, 75014, פריז
פרטים נוספים באתר התערוכה בקישור. כדאי להזמין כרטיסים מראש בקישור

נטע בכרך, אל הקורא, 2021, גלריה חנינא

נסגרת דלת, נפתח חלון. המלצות הסופ"ש 26-28.8

בעולם האמנות הקיץ מסמן בדרך כלל סיום שנה של תערוכות והמתנה לשנה הבאה. כך למשל, בגלריות נפתחות תערוכות קבוצתיות המבשרות את מכירות סוף השנה ובערים מסוימות בעולם הן אף יוצאות לפגרה. בעיצומו של קיץ לוהט זה, לא יכולנו שלא לחשוב שאולי זו הסיבה שכל התערוכות השבוע עוסקות במובן כזה או אחר בסוף של משהו, אך לשמחתנו גם בתחילתו של משהו אחר. אנחנו אוהבים את המסר האופטימי הזה שכל סוף הוא התחלה חדשה בודאי כשהוא מגיע מלווה בהרבה אמנות משובחת.
​בגלריה הלובי מציגים שגיא אזולאי ואליה כהן ציור החושף את הרובד העמוק הרוחש מתחת ליומיומי; בלוד יוצא לדרך פרוייקט המוזיאון הנודד של זומו בגרסא מחודשת ומרגשת; בארטפורט תערוכת הסיום של עוד מחזור מוצלח של תוכנית הרזידנסי היוקרתית; ובגלריה לוטן ביפו מציגות יזמיות האמנות ליטל מגידיש וג'וי ברנרד פרוייקט מסקרן.

שיהיה לכולנו סופ"ש של התחלות חדשות,
שני ורנר וצוות Talking Art

"סוף עונה", תערוכה זוגית של אליה כהן ושגיא אזולאי. אוצרת: אורית מור
עבור רובנו – שמורגלים כבר בעולם הצרכני של ימינו,  המונח "סוף עונה" שולח אותנו מיד להנחות ומבצעים מיוחדים ויש בו משהו חגיגי שאנחנו מצפים לו. אך בקריאה ליטרלית של צירוף המילים הזה המגיע למעשה מחילופי העונות, יש אווירה מרירה מתוקה של סוף של משהו וציפיה לתחילתו של משהו חדש. המשחק הזה בין היומיומי לבין המשמעויות שעומדות מאחוריו, קיים גם בעבודות של אליה כהן ובאלו של שגיא אזולאי. הוא בא לידי ביטוי ביכולת שלהם לצייר אובייקט בנאלי לחלוטין לכאורה, אך לעשות זאת בצורה שחושפת בו צד שאולי לא ראינו קודם. כך לדוגמא ציורי המפיות של אזולאי יוצרות מחווה לטבע הדומם הקלאסי דרך דוגמאות הירקות והפירות הטראשיים המופיעים על מגבות נייר ומטליות. גם כהן מציירת נושא קלאסי כמו צבעי השקיעה אך עושה זאת דווקא באמצעות חסימות והסתרות. שני ציירים מוצלחים שמשתלבים היטב יחד.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 26.8, 20:00, גלריה הלובי, ארלוזורוב 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

"זומו המפתן", תערוכת חוצות. אוצרת: מילנה גיצין-אדירם. אוצרי משנה: בר ירושלמי ושחר בן נון
אחרי שהושבת ונעצר בעקבות הסגרים וההגבלות, היה אמור המוזיאון הנודד להפתח באביב האחרון בתחנה החדשה שלו בלוד. המוצגים כבר הוצבו במרחב הציבורי בהתאם למגבלות הקורונה והכל היה מוכן, ואז הגיעו אירועי האלימות הקשים שהיכו בלוד ביתר שאת והכל התפרק – האירוע בוטל, יצירות האמנות פורקו וגם חלק מהצוות נפוץ לכל עבר. אך למרבה המזל אוצרת הפרוייקט מילנה גיצין-אדירם הצליחה לצאת מהיאוש, לאסוף סביבה צוות חדש ולקיים את הפרוייקט שוב בצורה שהולמת את המצב. את אמנות החוצות הבומבסטית מחליפות פעולות צנועות ומרגשות בחללי הכניסה לבניינים בלוד שנוצרו בשיתוף עם דייריהם ורוח של אופטימיות מרגשת שורה על הכל. פרוייקט המוזיאון הנייד של זומו היה תמיד מרשים ומעורר השראה, כעת הוא מתגלה כממש הכרחי וקריטי.
בהשתתפות: רינה אנגדו, מידד אליהו, יואב בראל, נירוונה דאבח, דוד דובשני, ליאת דניאלי, שיראל הורוויץ, מאיר טאטי, משה טרקה, אמירה פודי, אורן פישר, איתמר פלוג'ה, מוריה פלסקין, להלי פרילינג, חנא קובטי, אולגה קונדינה, טליה קינן וגיא שרף, איגור רבליס (klone yourself) רונן שהרבני, לילך שטיא
איפה ומתי: ימים רביעי-שבת, 25-28.8, לאורך ציר החשמונאים בלוד. ('המפתן' בווייז)
שעות פעילות: ד'-ה' מ-17:30- 21:30, שישי מ-11:00 – 17:00, מוצ"ש מ-20:00- 22:00.
אירוע פייסבוק
פרטים נוספים באתר הפרוייקט

'נונפיניטו', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ורדית גרוס
כמי שמחזיקה בתואר הלא רשמי של הרזידנסי האיכותי ביותר בארץ, תערוכות סיום המחזור של תוכנית שהות האמן 'ארטפורט' הן מקום טוב לראות מה מתרחש היום בקדמת הבמה של האמנות המקומית. בארטפורט יודעים לייצר תמהיל מדויק בין אמנים מבוססים, כוכבים עולים וכאלה שבשבילם מדובר בפלטפורמת מקפצה של ממש. ברוח התקופה, שורה על העבודות בתערוכה מידה של מלנכוליה – כמו הקברים שיוצרת שחר יהלום לפסלים שלה, או העיסוק המתמשך של כרם נאטור עם העולם העל טבעי. זו היתה שנה מוזרה להיות בה אמן ובודאי לשהות ברזידנסי שאמור להיות נקודת חיבור לשדה האמנות העולמי והפך לסוג של אי בודד. התוצאה היא תערוכה שמציעה יותר שאלות מאשר תשובות וזה מסקרן ומרתק.
בהשתתפות: שי-לי הורודי, שחר יהלום, אמיר יציב, רועי כהן, כרם נאטור ותכלת רם
איפה ומתי: החל מיום שישי, 27.8 (ללא אירוע פתיחה), ארטפורט, רחוב העמל 8, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס

Square 1, תערוכת פופ אפ קבוצתית. אוצרות: ליטל מגידיש וג'וי ברנרד
ליטל מגידיש וג'וי ברנרד הן יזמיות אמנות מהדור החדש והנחוץ כל כך כדי להזיז קדימה את סצינת האמנות המקומית הלוקה לעתים בשמרנות יתר. על התפר שבין מפיקות, עיתונאיות, אמניות ואוצרות, הן אינן מסתפקות בתווית אחת ופועלות בכמה זירות במקביל. בפרויקט חדש הן מזמינות אמנים מכל קצוות עולם האמנות המקומי להציג בפורמט אחיד ועל מצע של נייר את הגרסא שלהם לנקודת ההתחלה.
בערב הפתיחה יתקיימו הקראת שירה ומופע מחול
אירוע פתיחה: יום חמישי, 26.8, 20:00, לאחר מכן תהיה התערוכה פתוחה ביום שישי, 27.8, בשעות 10:00-16:00 וביום שבת, 28.8, בשעות 10:00-20:00 בלבד. גלריה לוטן, רחוב מזל אריה 19, יפו העתיקה
אירוע פייסבוק
עמוד האינסטגרם של הפרוייקט

דוד דובשני, מתוך פרוייקט "זומו", לוד