ארכיון הקטגוריה: תערוכות

שרון גלזברג

משחקי שעשוע, המלצות הסופ"ש 25-27.1.2018

כתיבת תגובה

התערוכות בהמלצות השבוע הן כאלה שבמבט ראשון נראות ססגוניות, משחקיות ומשעשעות, אבל מבט מעמיק יותר חושף רבדים מטרידים וביקורתיים. האמן המוערך והשנוי במחלוקת אורי קצנשטיין פותח תערוכה חדשה בחזי כהן; שיר מורן ושירי טרקו עושות שימוש בטכניקה העתיקה של איור כתבי קודש כדי להעביר מסרים עכשוויים וחתרניים; והציירת פאולה עליון מציגה בציר חדש של הציור הילדי והגרוטסקי שלה ברביעיית פלורנטין. בפינת הבונוס – שיח גלריה בתערוכתה המורבידית והשנונה של שרון גלזברג.
אבל לפני הכול – הודעה חשובה ומשמחת. הכרטיסים לסיור "הרנסנס היפואי" שלנו הולכים ונחטפים, ולכן כדאי מאוד לעקוב אחרי הלינק ולהירשם בהקדם! בקישור
וכעת להמלצות.
עריכה ותוכן: צוות Talking Art

רוצים לקבל את כל ההמלצות שלנו ישירות למייל? השאירו פרטים בקישור להמשיך לקרוא ←

כ-אב-א. שני ורנר על תערוכתו החדשה של תומר ספיר בגלריה שלוש

כתיבת תגובה


צילום: אלעד שריג

תערוכת היחיד החדשה של תומר ספיר בגלריה שלוש נפרשת על פני שתיים מתוך שלוש הקומות של הגלריה, הממוקמת במבנה ששימש בעבר כבית מגורים. זהו פרט חשוב, כיוון שהאדריכלות הדומסטית הולמת את התערוכה אשר בנויה כמיצב תלוי חלל, ועוסקת – לראשונה באופן מובהק במערך עבודתו של ספיר – בזירה המשפחתית והביתית. המיצב מורכב מעבודות צילום, וידאו ופיסול, ביניהן: אוהל משחק מאולתר עשוי חיתולי בד, מסכות מוות של ספיר ושל אבי לובין (אוצר התערוכה ובן זוגו של ספיר) ותחתן נר דולק תמיד, פסלי רדי מייד עשויים צמחים (כוריזיה בקבוקית ופסיפלורה), וסדרת פורטרטים כפולים מודפסים על שקף. על אף שספיר מוכר בעיקר בזכות עבודות הפיסול שלו, הפעם העבודה הפלסטית פחות דומיננטית מבדרך כלל, ונדמה כי עבודות הווידאו הן לב ליבה של התערוכה.

להמשיך לקרוא ←

התערוכות ששווה לראות באירופה בסתיו הקרוב

כתיבת תגובה


סלוודור דאלי, 1938. בתערוכה ברויאל אקדמי, לונדון

מתוך אדי החום המקומי שעוד לא ממש מרפה כאן, קצת קשה להאמין – אבל הסתיו כבר בפתח. לפחות בכל האמור בשדה האמנות העכשווית הבין לאומי, הקיץ הוא בדרך כלל תקופה מנומנמת בו מרבית הגלריות בארץ ובעולם מציגות תערוכות קבוצתיות שנועדו בעיקר למכירת היתרות שנשארו במרכולתן. הסתיו הקרוב לעומת זאת הולך לשפוע עלינו באמנות משובחת עם תערוכות ענק עטורות תקציב שיתקיימו בבירות האמנות החשובות בעולם. למזלנו, תקופת החגים תאפשר לנו לנדוד ולגלות את הטוב ביותר. בשל כך, אספנו עבורכם כמה מהתערוכות המדוברות של השנה וכל שנותר הוא לפתוח את המפה ולבחור את היעד הנכסף.
עריכה ותוכן: שני ורנר

רוצים לקבל את כל ההמלצות ישירות למייל? השאירו פרטים בקישור

להמשיך לקרוא ←

המלצה אחת בלבד. "שלדג" 23.2.17

כתיבת תגובה

שלא כהרגלי, השבוע המלצות הסופ"ש שלנו מתמקדות בתערוכה אחת בלבד: "שלדג", תערוכת יחיד לאמן בעז נוי אשר תפתח ביום חמישי 23.2.17 בגלריה רוזנפלד (אירוע פייסבוק)
היה לי העונג לעבוד עם בעז ועם צוות הגלריה ולכתוב את הטקסט שילווה את התערוכה. אני מביאה לפניכם חלק  קצר מהטקסט, ומקווה לראותכם בפתיחה.
שיהיה סופ"ש נפלא!
שני ורנר.
נ.ב – יש גם כמה סיורים חדשים באופק, פרטים אחרי הטקסט.

להמשיך לקרוא ←

תערוכות בלבד – המלצות הסופ"ש 11-13.8.16

כתיבת תגובה


לאה יסקי, צילום בעם

המלצות סוף השבוע הקרוב מוקדשות הפעם רק לתערוכות חדשות, ויש הרבה מהן. חובבי הפיסול והעיצוב יוכלו ליהנות מתערוכה רטרוספקטיבית המגיבה לעבודותיו של משה שק. לאלה מכם שמתעניינים בצילום, ובהשלכות שלו בעידן העכשווי מומלץ לבקר בתערוכה הזוגית של ג'ניפר אבסירה הנפלאה ואמיתי רינג, וגם בתערוכה של תלמידים ב"צילום בעם"; ולקינוח שובבי מומלץ להגיע לתערוכה "האקדח מת מצחוק" שבהחלט מתאימה לקיץ הלוהט הזה. הנה ההמלצות שלי:
עריכה ותוכן: שני ורנר

להמשיך לקרוא ←

מנהרת הזמן – המלצות הסופ"ש 21-23.7.16

כתיבת תגובה


רונית פורת, ציד הזמן, גלריה אינדי

עריכה ותוכן: שני ורנר

אי אפשר להשתחרר מהעבר, כך אומרים, וכנראה שהדבר נכון – גם כשעוסקים באמנות סופר עכשווית ואפילו אוונגרדית. הסופ"ש הקרוב שולח אותנו אל ברלין שנת 1931, אל המודרניזם הישראלי של שנות ה-70, אל גנזכי מוזיאון הטבע של בית חנקין ואפילו אל מצרים העתיקה – וכל זה בחסות האמנות העכשווית ש"מתלבשת" אל רפרנסים מהעבר. קחו את המצפן והמשקפת והיכונו למסע במנהרת הזמן:

להמשיך לקרוא ←

בוגר זה לא תמיד בשל – המלצות הסופ"ש 14-16.7.16

כתיבת תגובה


דן כרמלי, "סוכן חשאי", בית האמנים, ראשל"צ

סוף השבוע הקרוב הוא ללא ספק הזמן של בוגרי מוסדות האמנות כאשר כמעט כל בתי הספר פותחים את תערוכות הבוגרים שלהם בימים הקרובים. אם אתם מתעניינים באמנות עם מעט יותר ותק, אתם מוזמנים לפתיחה של תערוכה מסקרנת בחלל חדש בראשל"צ, לשיחי גלריה עם יאיר ברק ועם נדב נאור; ויש גם פוסט חדש על התערוכה המעניינת בביתן הלנה רובינשטיין וכרטיסים אחרונים לסיור הלילי ביפו. הנה ההמלצות שלי:

להמשיך לקרוא ←

נשיקת מוות

כתיבת תגובה

וילון שחור כבד עוטה את הכניסה לאולם התצוגה בביתן הלנה רובינשטיין, ושומרת בבגדים שחורים יושבת בפתחו כמעין ספינקס חתום פנים. מאחורי הפרגוד מזומן לצופה עולם מקביל; מואר בתאורה צהובה עמומה השוטפת את החלל כמו מסך ערפל דק – החשכה גוברת בו על האור. פותח את התערוכה שולחן עתיק ועליו שני פסלים ותמונה קטנטנה במסגרת מוזהבת. אלה מתארים את פניו של ישו כפי שהתקבעו במטפחתה המפורסמת של ורוניקה שניגבה את זיעתו בדרך ייסוריו. רמזים לבאות ישנם בהצבה הזו: שיהיה לנו כאן עיסוק במיתולוגיות וזיכרונות קולקטיביים; שכמו שהדימוי המפוסל הוא רפליקה של סיפור שבו רפליקה של קדוש, גם בתערוכה תתגלם מערכת יחסים מורכבת בין דימוי ומקור; שיזדמן לנו כאן דיון על אמנות, אומנות ואספנות; ואולי מעל הכול, שאווירת נכאים תשרה כמו צל כבד על הביקור בתערוכה.

להמשיך לקרוא ←

לא על הישבן לבדו. המלצות הסופ"ש 7-9.7.16

כתיבת תגובה


דניאל צאל, תחת, גלריה פס.פורט

סופ"ש מעט אוונגרדי לפנינו שמציע סקירה מעניינת בנושאי ובכן, ישבן. מתערוכה שכל עניינה באמנים המגיבים לטוסיקים וישבנים באמנות עכשווית (בחיי!), לתערוכתו של האמן הנפלא ערן שקין שמציג נשים בעלות ישבן עסיסי בתנוחות סלפי הלקוחות מרחבי הרשת, וגם תערוכתה של ורד אהרונוביץ' (בגרמניה) שמתארת את החיים על ספסל הלימודים בכיתת אמנות. לאלה מכם שמעוניינים בחלקי גוף נוספים מוצע לכם ערב הקרנת ה"מקוללים" על אביבה אורי וגם כמה שיחי גלריה. שנסו מותניים, הנה ההמלצות שלי:

להמשיך לקרוא ←

רודפי העפיפונים

כתיבת תגובה


חגית קיסר, צילום אוויר עצמאי, 2012, ירושלים

בימים אלה מוצגת התערוכה "שמיים משוחררים", אשר עניינה בצילום האווירי, על משמעויותיו הפוליטיות ומקומו בחיינו העכשוויים. התערוכה – המוצגת בחלל הסטרילי של מתחם "ארטרפורט" אנמית למדי למראה; עבודות מעטות, אחידות כמעט מבחינה צבעונית, ודלות מבחינה סגנונית. אופן ההצבה מתנ"סי ולא מהוקצע, קוליסות משתלשלות מתקרה, בריסטולים ועליהם הדבקות נייר וטקסט בטושים צבעוניים, מסך אייפד שתוכל בקלות לגעת בו ולעשות בו כרצונך, וטקסטים כתובים בלורד שחור על הרצפה. עם זאת, מהר מאוד מתבהר שכוחה של התערוכה אינו בסגנון או בשכלולם של המוצגים. אדרבא, ייתכן כי זו אינה תערוכת אמנות כלל, וזאת אפילו במסגרת האמנות העכשווית שפרצה מזמן את גבולות הדימוי הויזאולי גרידא; שכן, התערוכה מציבה את האמנות במקום הנושק לאקטיביזם, כמעין שופר פוליטי שמטרתו לנבוח במקום שהדמוקרטיה ועמה העיתונות כבר נכשלו.

להמשיך לקרוא ←