ארכיון הקטגוריה: תערוכות

מנהרת הזמן – המלצות הסופ"ש 21-23.7.16


רונית פורת, ציד הזמן, גלריה אינדי

עריכה ותוכן: שני ורנר

אי אפשר להשתחרר מהעבר, כך אומרים, וכנראה שהדבר נכון – גם כשעוסקים באמנות סופר עכשווית ואפילו אוונגרדית. הסופ"ש הקרוב שולח אותנו אל ברלין שנת 1931, אל המודרניזם הישראלי של שנות ה-70, אל גנזכי מוזיאון הטבע של בית חנקין ואפילו אל מצרים העתיקה – וכל זה בחסות האמנות העכשווית ש"מתלבשת" אל רפרנסים מהעבר. קחו את המצפן והמשקפת והיכונו למסע במנהרת הזמן:

להמשיך לקרוא

בוגר זה לא תמיד בשל – המלצות הסופ"ש 14-16.7.16


דן כרמלי, "סוכן חשאי", בית האמנים, ראשל"צ

סוף השבוע הקרוב הוא ללא ספק הזמן של בוגרי מוסדות האמנות כאשר כמעט כל בתי הספר פותחים את תערוכות הבוגרים שלהם בימים הקרובים. אם אתם מתעניינים באמנות עם מעט יותר ותק, אתם מוזמנים לפתיחה של תערוכה מסקרנת בחלל חדש בראשל"צ, לשיחי גלריה עם יאיר ברק ועם נדב נאור; ויש גם פוסט חדש על התערוכה המעניינת בביתן הלנה רובינשטיין וכרטיסים אחרונים לסיור הלילי ביפו. הנה ההמלצות שלי:

להמשיך לקרוא

נשיקת מוות

וילון שחור כבד עוטה את הכניסה לאולם התצוגה בביתן הלנה רובינשטיין, ושומרת בבגדים שחורים יושבת בפתחו כמעין ספינקס חתום פנים. מאחורי הפרגוד מזומן לצופה עולם מקביל; מואר בתאורה צהובה עמומה השוטפת את החלל כמו מסך ערפל דק – החשכה גוברת בו על האור. פותח את התערוכה שולחן עתיק ועליו שני פסלים ותמונה קטנטנה במסגרת מוזהבת. אלה מתארים את פניו של ישו כפי שהתקבעו במטפחתה המפורסמת של ורוניקה שניגבה את זיעתו בדרך ייסוריו. רמזים לבאות ישנם בהצבה הזו: שיהיה לנו כאן עיסוק במיתולוגיות וזיכרונות קולקטיביים; שכמו שהדימוי המפוסל הוא רפליקה של סיפור שבו רפליקה של קדוש, גם בתערוכה תתגלם מערכת יחסים מורכבת בין דימוי ומקור; שיזדמן לנו כאן דיון על אמנות, אומנות ואספנות; ואולי מעל הכול, שאווירת נכאים תשרה כמו צל כבד על הביקור בתערוכה.

להמשיך לקרוא

לא על הישבן לבדו. המלצות הסופ"ש 7-9.7.16


דניאל צאל, תחת, גלריה פס.פורט

סופ"ש מעט אוונגרדי לפנינו שמציע סקירה מעניינת בנושאי ובכן, ישבן. מתערוכה שכל עניינה באמנים המגיבים לטוסיקים וישבנים באמנות עכשווית (בחיי!), לתערוכתו של האמן הנפלא ערן שקין שמציג נשים בעלות ישבן עסיסי בתנוחות סלפי הלקוחות מרחבי הרשת, וגם תערוכתה של ורד אהרונוביץ' (בגרמניה) שמתארת את החיים על ספסל הלימודים בכיתת אמנות. לאלה מכם שמעוניינים בחלקי גוף נוספים מוצע לכם ערב הקרנת ה"מקוללים" על אביבה אורי וגם כמה שיחי גלריה. שנסו מותניים, הנה ההמלצות שלי:

להמשיך לקרוא

רודפי העפיפונים


חגית קיסר, צילום אוויר עצמאי, 2012, ירושלים

בימים אלה מוצגת התערוכה "שמיים משוחררים", אשר עניינה בצילום האווירי, על משמעויותיו הפוליטיות ומקומו בחיינו העכשוויים. התערוכה – המוצגת בחלל הסטרילי של מתחם "ארטרפורט" אנמית למדי למראה; עבודות מעטות, אחידות כמעט מבחינה צבעונית, ודלות מבחינה סגנונית. אופן ההצבה מתנ"סי ולא מהוקצע, קוליסות משתלשלות מתקרה, בריסטולים ועליהם הדבקות נייר וטקסט בטושים צבעוניים, מסך אייפד שתוכל בקלות לגעת בו ולעשות בו כרצונך, וטקסטים כתובים בלורד שחור על הרצפה. עם זאת, מהר מאוד מתבהר שכוחה של התערוכה אינו בסגנון או בשכלולם של המוצגים. אדרבא, ייתכן כי זו אינה תערוכת אמנות כלל, וזאת אפילו במסגרת האמנות העכשווית שפרצה מזמן את גבולות הדימוי הויזאולי גרידא; שכן, התערוכה מציבה את האמנות במקום הנושק לאקטיביזם, כמעין שופר פוליטי שמטרתו לנבוח במקום שהדמוקרטיה ועמה העיתונות כבר נכשלו.

להמשיך לקרוא

יום חמישי, יום חגיגי. הנה כמה תערוכות שנפתחות הערב בגלריות בתל אביב


דיווי בראל, גלריה אינדי

ראשית, שתי תערוכות ציור לשתי אמניות ותיקות ומרתקות. כל אחת מהן יוצרת ציור אקספרסיבי וחושני, המשלב תוכן אישי ובדיוני, אגדתי וקומי
"כלה טוניסאית", תערוכת יחיד, חן שיש
גלריה גורדון, בן יהודה 95
אירוע פייסבוק
עבודות חדשות, תערוכת יחיד, טל מצליח
גלריה אלון שגב, רוטשילד 6
אירוע פייסבוק

להמשיך לקרוא

תערוכת המכירה השנתית למען ספריית גן לוינסקי

%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%91-%d7%94%d7%99%d7%9e%d7%9f-%d7%91%d7%aa%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%9f-%d7%92%d7%9f-%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%a0%d7%a1
מרב הימן, מתוך תערוכת המכירה למען גן לוינסקי

היום יש לי מטרה טובה שאני רוצה לקדם. החל משנת 2009 פועלת "ספריית גן לוינסקי" – פרוייקט קהילתי-חברתי-אמנותי שנוצר על ידי גופים ללא מטרות רווח, באזור דרום העיר, ליד התחנה המרכזית. הספריה היא מבנה אדריכלי ייחודי שהוצב בלב הגן, ללא קירות מגנים וללא חציצות מבדילות. היא מכילה ספרים ב-16 שפות, כולל עברית, ומתופעלת על ידי מתנדבים. בשנה האחרונה עברה הספרייה שינויים והתפתחות והרחיבה את פעילותה. היום היא כוללת מרכז תרבות וחוגים לילדים ולמבוגרים שנפתח במקלט הצמוד אליה; קבוצת תיאטרון של פליטים; להקות מוזיקה ומחול הפועלות במסגרת מרכז התרבות; ומרכז לימוד קהילתי ייחודי לזרים.
מטרת הספרייה לגשר בין אוכלוסיות שונות באזור, לפתוח צוהר לפעילות תרבותית לעובדים הזרים ופליטים ולהקל על חייהם הקשים.

להמשיך לקרוא

סופ"ש גשום אבל חם. המלצות

החזאים אומרים שזה הולך להיות סופ"ש גשום, אבל לא חייבים להאמין להם. כך או כך, יש לנו שתי תערוכות חדשות בפתח, הרצאה על אמנות רחוב ומיצג משותף לשני אמנים משובחים מיוחד.
כל המלצות הסופ"ש לפניכם:

תערוכות חדשות

"מגנו של אכילס" שי עיד אלוני. אוצרת: ים המאירי
אירוע פתיחה: חמישי 29.10.15 בשעה 20:00. גלריה פיינברג פרוג'קטס, שביל המפעל 3, קומה ב'
את העבודות של שי עיד אלוני הכרתי לראשונה בתערוכת זוכי משרד התרבות שהתקיימה במוזיאון בשנה שעברה. ראשית אהבתי מאוד את העובדה שמדובר בפיסול – מדיום שאמנם לא פס מן העולם, אבל מקבל באמנות עכשווית ביטוי בעיקר בפיסול מכני או בשימוש ברדי מייד. אצל אלוני יש פיסול מהזן המסורתי והטוב, פיסול בעץ בעבודת יד. משהו בחזרה למפגש ישיר עם חומר מעניין אותי. בפסלים קודמים שלו עסק אלוני בגוף אנושי פרימיטיבי, קדמוני כמעט וגם הפעם הוא חוזר למקורות ובפרט למיתולוגיה הקלאסית. יש משהו גברי וגס בעבודות של אלוני, אך בה בעת רגיש, אינטימי ומושכל.
אירוע פייסבוק

להמשיך לקרוא

עונת התערוכות – הפתיחה הרשמית 15.10.15

%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%91-%d7%92%d7%9c%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%a8%d7%95%d7%96%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%93
אמון יריב, גלריה רוזנפלד

זה קורה. עונת התערוכות נפתחת באופן רשמי, ויריית הפתיחה מבשרת רק טוב.
שלל אירועים ותערוכות חדשות מחכים לכם בתל אביב ובירושלים, הנה כמה מהדברים שלדעתי שווה לראות:

עיקר האקשן בתל אביב יתרחש בדרום העיר באזור קריית המלאכה, שם תיאמו ביניהן הגלריות את פתיחות התערוכות (יוזמה מבורכת שהגיע זמנה) וגם הגלריות שהתערוכות בהן כבר נפתחו תהינה פתוחות ביום חמישי בערב. את כל הפתיחות והתערוכות המוצגות כעת באזור תוכלו למצוא כאן, ואלה המומלצות שביניהן:

להמשיך לקרוא

לצלול במים עמוקים

כשהאמן חליל בלבין נולד, דודו פנחס כבר היה אסור בבית כלא בארה"ב, מרצה את עונשו בעוון רצח שביצע בעת שוד יהלומים שהשתבש. פיני הזה – בכלא הרחוק, היה אולי דמות בלתי נראית, אבל דובר בו רבות, כמעין אות קין או אות אזהרה המרחפת מעל המשפחה. בעיקר מעל בלבין הילד, שיש להגן עליו מפני השפעת הדוד או מפני שורשי הרוע שאולי טמונים אף בו מבחינה גנטית ועל להם להתפרץ. גם קולו של פיני עצמו חלחל אל מסדרונות הבית, ודמותו התגבשה בזכות מכתביו שהגיעו באופן קבוע ולעתים אף בצרוף תמונה. דמותו חוזרת בעבודותיו של בלבין – הן בפרויקט הגמר שהציג בתום לימודיו בבצלאל, שם גוללו קורות הפרק הראשון בסיפור; וכעת שוב, והפעם עם האמנית מרב קמל – בת זוגו ושותפתו ליצירה, בתערוכה המאמללת והנהדרת "פנחס" בגלריה הקיבוץ.

להמשיך לקרוא