ארכיון תגיות: ליאור גריידי

הכל כל כך פריך. המלצות סוף השבוע 13-15.2

כתיבת תגובה

תערוכות השבוע הן אוסף של ניסיונות עכשוויים ליצור אמנות במעמד מורכב וטעון, אולי לחזור ולעסוק בנושאים בנאליים לכאורה, כמובן מאליו ששום דבר הוא לא כמו שהיה. עיסוק בגוף חושף פצע; מחשבה על חומר יומיומי כל כך כמו גבס והמקום שלו בעולם האמנות מבקשת לטפל ביסודות שמרכיבים הכל ומתפוררים באחת; החזרה להיסטוריה של מלחמת העולם השנייה ולזו של ישראל בתקופה נאיבית יותר – יכולה להתפרש כנבירה בעבר שהביא אותנו לאן שאנחנו היום.

וכן, הכל פריך. היסודות נבנו בגבס, חיזקו אותם בידיים עמלות, באמונות ובחלומות. אבל עכשיו, מה?

במוזיאון פתח תקווה נפתח מחזור תערוכות מונומנטלי העוסק בגוף; בגלריה הקוביה מקבל חומר גלם זנוח את מרכז הבמה; בגלריה אינדי משלב דיוי בראל בין עולמות קשורים-לא קשורים. וגם – בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי תערוכה של הצלם הוירטואוז רועי קופר.

שיהיה סופ"ש נעים של בשורות טובות, ושיחזרו כולם וכולן הביתה בשלום – עכשיו.

שני ורנר וצוות Talking Art

דיוי בראל, מתוך תערוכת יחיד בגלריה אינדי

עונת תערוכות חדשה במוזיאון פתח תקווה. אוצרת: ד"ר אירנה גורדון
במוזיאון פתח תקווה פותחים את עונת 2025 עם מחזור תערוכות חזק במיוחד שמתייחס בדרכים שונות לגוף וגופניות. התערוכה המרכזית שאוצרת אירנה גורדון עוסקת בשבריריות של הגוף, המפגש הפריך שלו עם העולם, וכיצד המפגש הזה בא לידי ביטוי באמנות הישראלית לדורותיה. הילי לב-גרינפלד ושיראל ספרא מציגים בתערוכה זוגית את המעברים העדינים בין ילדות לבגרות (אוצרת: הדס גלזר). דניאל קיצ'לס מפתיע כמו תמיד ומציג לא פחות מאשר יצירה מוזיקלית לשתי מקהלות הנוסעות במוניות שירות. (אוצרת: אירנה גורדון) בתערוכתה של כרמית חסין, מתנגש הגוף האנושי השברירי עם מבנים ארכיטקטוניים מונוליטיים. (אוצרת: דניאל צדקה כהן). בתערוכה זוגית מיוחדת, מחברת האוצרת סיגל קהת קרינסקי בין אירה יאן וארתור קולניק – שאיירו יצירות של הסופר י"ל פרץ – ומציגה איורים מאוסף המוזיאון שנוצרו בעקבות אירועים טראומטיים בחיי עם ישראל. ואילו ליאור גריידי מציג את תוצריה של תוכנית שהות אמן בסדנת ההדפס של המוזיאון (אוצרת: אירנה גורדון). שש תערוכות מגוונות ומסקרנות באחד המוזיאונים המוצלחיםבמרכז הארץ.
פתיחה: יום שישי, 14.2, 11:00, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, רחוב ארלוזורוב 30, פתח תקווה
התערוכות יוצגו עד 28.6
שעות פתיחה: ב', ד', שישי ושבת 14:00-10:00, ה' 16:00-20:00
פרטים נוספים באתר המוזיאון 

'גבס 101 – התקווה לנצח', תערוכה קבוצתית. אוצר: יונתן אולמן
גבס הוא אחד מחומרי היצירה הותיקים בעולם האמנות. אך למרות שהשתמשו בחומר המגוון הזה כמה מהאמנים הגדולים ביותר לאורך ההיסטוריה, הגבס נותר או "מאחורי הקלעים" כחומר גלם לתבניות יציקה או לסקיצות לפסלים, או כחומר ממנו עשויים העתקים זולים באיכות ירודה. עם זאת, לאורך השנים ישנם אמנים שאימצו את החומר הזה לתוך יצירתם ומנצלים דווקא את התכונות "הבעייתיות" שלו. אחד מאותם אמנים הוא חברנו המדריך והמרצה המהולל יונתן אולמן, שגם הגדיל לעשות ואסף כמה מאותם אמנים שיוצרים בגבס ואצר תערוכה המוקדשת לו. אולמן יצר תערוכה המשלבת בין אמנים שהשימוש שלהם בגבס הוא מתבקש ומשתלב בטבעיות בעבודתם ובין כאלה שמפתיע לגלות דווקא כאן. תערוכה שמוכיחה שגם לבן על לבן יכול להכיל תתי גוונים מרתקים.
בהשתתפות: אתי אברג'יל, יונתן אולמן, זוהר גוטסמן, איצ'ה (יצחק) גולומבק, משה גרשוני, ארז ישראלי, פיטר יעקב מלץ וגבי קלזמר.
פתיחה: 13.2, 19:00, הקוביה, יהושע ייבין 13, ירושלים
התערוכה תוצג עד 4.4
שעות פתיחה: ימים א׳—ה׳: בין השעות 9:00 —17:00, ימי ו׳: בתיאום מראש בטלפון 02-5456222
אירוע פייסבוק

'יש לנו מלשינה בשכונה', תערוכת יחיד של  דיוי בראל. ליווי אוצרותי: טל יחס
את מה שדיוי בראל עושה עם מדיום הצילום אנחנו אוהבים, תמיד אהבנו; הדימויים שהוא מיצר הם שילוב של שימוש במאגרי צילום קיימים, מלאכה עדינה, וצילום סטודיו. בסופו של דבר, בראל הוא אשף של חיבורים מפתיעים ולא שגרתיים. הוא משתמש בהומור דק שנשזר ומתבל את העיסוק שלו בעניינים רציניים ביותר. תערוכתו החדשה של בראל בגלריה אינדי חוזרת לשני מפעלים אנושיים אדירים שקמו מתוך אג'נדה של קידום החברה, אך מבט לאורך זמן חשף את נקודות התורפה שלהם. השיכונים הישראליים נועדו ליצור שכונות שלמות יש מאין בזמן קצר, כדי ליישב בזול ובנוחות יחסית את המוני העולים בישראל הצעירה. אנציקלופדיה 'תרבות' – עם האיורים האייקונים – נועדה לייצר קורפוס של ידע נגיש לכל, שיביא להמונים את מה שמחבריה חושבים שבני תרבות צריכים לדעת. שני פרויקטים שנוצרו מתוך תקווה טובה, אך כמו כל דבר שמוכתב מלמעלה – המפגש עם המציאות לא תמיד היה חלק. בראל יוצר מעין קולאז'ים המחברים בין צילומי שיכונים מתפוררים ונטושים לבין האיורים האידיליים של האנציקלופדיה האגדית ויוצר מרחבים סוריאליסטיים וחלומיים שהם גם מאוד ישראליים.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 13.2, 20:00, גלריה אינדי, רחוב התנופה 6 (המפעל 5), קומה 4, תל אביב
התערוכה תוצג עד 15.3
שעות פתיחה: ד׳-ה׳ 11:00-18:00, שישי-שבת: 10:00-14:00
אירוע פייסבוק

וגם –
'חומה אטלנטית', תערוכת יחיד של רועי קופר. אוצרת: רווית הררי
רועי קופר הוא אחד הצלמים האנינים והחכמים בארץ. לאורך הקריירה הארוכה שלו הוא בונה גוף עבודות של צילומים שהם בחזקת "מים שקטים חודרים עמוק". הסצנות המצולמות נראות במבט ראשון שקטות ונינוחות, אך מבט נוסף מטעין אותן במשמעויות מצמררות. תערוכת היחיד החדשה של קופר בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי עוסקת בשיירים של הביצורים הנאציים לחופי דנמרק מימי מלחמת העולם. כיום הם נותרים נטועים כאנדרטאות אלמוניות בין מפריחי עפיפונים וילדים משחקים בחול. המיקום בגלריה בעוטף מוסיף רובד נוסף של משמעות מצמררת.
התערוכה מוצגת בגלריה דנה, קיבוץ יד מרדכי
שעות פתיחה: רביעי, חמישי ושישי 11:00-15:00, שבת 11:00-16:00 ובתיאום מראש 054-3269727

יונתן אולמן, מתוך תערוכה בקוביה, ירושלים. צילום: טל ניסים

 

בקטנה. המלצות הסופ"ש 25-27.7

כתיבת תגובה

באוגוסט הקרוב אנחנו יוצאים להפסקה! לראשונה מזה 11 שנים מדור ההמלצות שלנו יצא לפגרה, כי באמת אנחנו זקוקים לזה הפעם. אנחנו בטוחים שתבינו.

אז באווירת סוף השנה הזו, כשהטמפרטורות עולות ופניכם ודאי גם להפוגות הקיץ שלכם, איגדנו מספר אירועים ותערוכות באופן קליל יותר מבדרך כלל.

במוזיאון תל אביב ממשיכים להתעמק בתקופה המודרניסטית עם תערוכה לצלם מוי-ור (משה רביב); בבית בנימיני תערוכה אלגנטית וחכמה לליאור גריידי; בגלריה רו ארט דוד דובשני מעמיק את המפגש בין הומור למציאות המורכבת בה אנו חיים; ובפינת הבונוס – האירוע השנתי בבית הספר הנביאים בחיפה.

מאחלים לכולנו חופשה נעימה עד כמה שאפשר

ושכולם יחזרו אלינו הביתה בשלום ובמהרה

שני ורנר וצוות Talking Art

אנה ורקין, מתוך התערוכה To The Studio, אירוע בבית הספר הנביאים חיפה

"ליד" תערוכת יחיד לליאור גריידי. אוצרת: שלומית באומן
למעשה זה לא אמור להפתיע אותנו שליאור גריידי מציג תערוכת קרמיקה. עשייה עם רמזים עמלנים וקראפטיים תמיד היתה נוכחת אצלו, ועוד יותר מכך – עיסוק מתמשך במושג של בית ברמה העמוקה והשורשית שלו. בהקשר הזה, קרמיקה יום יומית, שידות עץ בסגנון שנות ה-60 – מה שקראנו לו בבית "הויטרינה", שניהם מקבלים משמעות חדשה בחלל הגלריה. בתערוכת היחיד שלו בבית בנימיני גריידי מגיב לחלל הגלריה ולמיקום שלה בתוך קרית המלאכה. המפגש בין הלבן של המבנה עצמו ושל הקרמיקה ומה שהיא מייצגת, לבין השחור של דרום תל אביב, רמיזה לעוד נושא שהפך לחלק מהלקסיקון של גריידי. מההיכרות שלנו עם עולם הדימויים של גריידי צפויה לנו תערוכה אלגנטית, מדויקת ושקטה, כזו שמחלחלת לנשמה רק כמה זמן לאחר הצפייה.

פתיחה:  חמישי,  25.7.24 19:00, בית בנימיני רח' העמל 17 תל אביב
לצד תערוכתו של גריידי יפתחו גם תערוכות יחיד לאופיר נאור ולקובי רבר
פרטים נוספים באתר

"לחם דמעות" תערוכת יחיד לדוד דובשני
לדוד דובשני זרועות שלוחות לזירות שונות של עשייה אמנותית, ידו האחת באיור וכתיבה (למשל במדור שלו עם ג'וליה פרמנטו-צייזלר בעיתון הארץ)  וידו האחרת בתצוגה אמנותית בגלריות ומוזיאונים. הוא לא האמן הראשון שמשחק על שני התפקידים האלה, אפשר לחשוב על אבנר כץ ואפילו על יאיר גרבוז ששילב מחוות איוריות בציורים שלו. אבל נדמה כי אצל דובשני המעבר הזה יותר ישיר, שתי הזירות מתקיימות לא במקביל אלא כיצירה מתמשכת אחת. יכול להיות שזה מסמן שלב חדש, בעידן שבו אנחנו כל כך מוצפים במידע ויזואלי קשה ואולי גם מיותר לעשות הבחנה מדיומלית או קונטקסטואלית, זה אקדמי ואולי מיושן. באופן דומה פועלות גם העבודות עצמן, איגוד של השראות ויזואליות ממקורות שונים המתייחסות לאזור שלנו. בציורים הכל מותך יחד והופך למציאות בלתי אפשרית – כביכול.

אירוע פתיחה: יום חמישי 25.7 בשעה , 20:00. גלריה רו-ארט, תל אביב: המרץ 3 בניין 8 קומה 3
אירוע פייסבוק

"מודרניזם במעבר" תערוכת יחיד למוֹי וֶר/משה רביב. אוצרת: ד"ר רונה סלע
למוסד המוזיאלי יש כמה תפקידים, הוא אמור לאסוף, לשמר, לקטלג ולהציג אמנות ובסופו של דבר להיות מוסד חינוכי שמרחיב את ההשכלה האמנותית של מבקריו. מוזיאון טוב מצליח לעשות תמהיל בין תערוכות היסטוריות, תערוכות מחקריות ותערוכות עכשוויות. בהקשר הזה יש להוריד את הכובע בפני מוזיאון תל אביב שעושה את העבודה הזו נאמנה, מה שהפך אותו בעשור האחרון למוסד רלוונטי גם בזירה הבינן לאומית. השבוע תפתח במוזיאון תערוכה שמציגה את יצירתו הצילומית של מוי-ור, שהיה בין אלה שהביאו לארץ ישראל את הצילום האוונגרדי של אירופה בשנות ה1930. הצלמים האלה הצליחו ליצור קשר בין צילום חדשני לאידאלים מהפכניים (המהפכה ברוסיה או הרעיון הציוני). שיטות צילום ניסיוניות כמו החפפת דימויים (פוטומונטאז'), זוויות צילום חריגות, והדפסות קונטרסטיות – כל אלה לא רק שיקפו עולם דינמי ויצרני, אלא ביקשו גם להפוך את הצופה לדינמי ולו רק בעזרת הרחבת שדה הראייה שלו. ארכיון הצילומים של ור נחשף רק לפני כעשור וההבאה שלו למוזיאון היא נדבך חשוב במחקר של צילום ישראלי מהתקופה הזו, ושל צילום בכלל.

החל מ23.7. מוזיאון תל אביב לאמנות, שד' שאול המלך 27 תל אביב
מידע נוסף באתר המוזיאון

פינת הבונוס: יום פתוח בבית הספר לאמנות הנביאים
העוקבים אחר המדור הזה יודעים ודאי שיש לנו פינה חמה בלב לחברינו החיפאים בביה"ס הנביאים. שחר סיון, עידו מרקוס, רותם עמיצור ועוד רבים וטובים שאחראים למהפכה הכל כך מיוחדת של הזירה האמנותית בחיפה. לכן אנחנו תמיד שמחים כשהם פותחים את דלתות הבית ומזמינים להתארח, להכיר, לקנות ולנשנש.

ביום הפתוח יהיו סיורים בסדנאות האמנים, שיעורי הדגמה, פתיחה של תערוכות, מכירת קרמיקה, מוזיקה. גוד וויבז מובטחים.
26.7 בין השעות 12:00-15:30. בית הספר הנביאים, יחיאל 3, חיפה
אירוע פייסבוק

משה וורוביצ'יק-רביב (מוֹי וֶר), מתוך התערוכה "מודרניזם במעבר", מוזיאון תל אביב

מה שהיה יכול להיות. המלצות הסופ"ש 13-15.4

כתיבת תגובה

דומה שהימים האלה, על כל המחאות והרפורמות שבהם, עוסקים כולם בפוטנציאל. בין אם זה דיון על הפוטנציאל הלא ממומש של המקום הזה, מאבק דווקא על מימושו, או ביטוי של חלומות חדשים – אולי במקום אחר. בכל מקרה, כמו תמיד, האמנות לא נמצאת הרחק מאחור (לפעמים היא ממש מובילה את הדרך). תערוכות השבוע מציגות פנים שונים של אותו פוטנציאל ועושות זאת בדרך מתוחכמת, יפה ונוגעת ללב – כמו שרק אמנות יכולה.

במעבדה לאמנות של שרון תובל, עוסקת אורנה אורן יזרעאלי בנושא האקטואלי והנפיץ של דמוקרטיה באמצעות הצבה לא שגרתית של אובייקטים יומיומיים; בגלריה של מרכז ההנצחה בטבעון מתחקה כליל ווקסלר אחרי סיפורי הגירה של משפחתה ומשפחות אחרות; במשרדי הייטק בנחלת בנימין המתחדשת, תערוכת פופ אפ בעקבות ההיסטוריה של הרחוב. ואנחנו משיקים סיור חדש בביאנלה המשובחת לאמנויות ועיצוב במוזיאון ארץ ישראל.

מועדים לשמחה וסופ"ש נעים
שני ורנר וצוות Talking Art

כליל ווקסלר , מתוך תערוכת יחיד בגלריה של מרכז ההנצחה בטבעון (פרט)

'דמוקרטיה', תערוכת יחיד של אורנה אורן יזרעאלי. אוצר: שרון תובל

אין שם תערוכה אקטואלי יותר מזה. מאות אלפי אנשים זועקים את המילה דמוקרטיה בכל שבוע ומספקים את הרקע המושלם לפתיחתה של תערוכה זו. בימים אלו שבהם יסודות השיטה הדמוקרטית נבחנים מחדש, או נמצאים תחת איום קיומי – תלוי את מי שואלים – אך טבעי שהאמנות תכנס כדי לחקור את העניין בדרכה המיוחדת. אורנה אורן יזרעאלי מבקשת ליצור מעין ארכיון, או יומן ויזואלי למונחי יסוד בדמוקרטיה. באמנות כמו באמנות, הארכיון הזה, או "מחסן הדמוקרטיה" כמו שמכנה אותו האמנית, אינו מתיימר להיות מדעי או אובייקטיבי והוא מבוסס על חיבורים ויזואליים ורעיוניים אסוציאטיביים. האמנית יוצרת חיבורים מפתיעים בין חפצי רדי מייד יום יומיים ומחברת אותם למונחים מתחומי הפוליטיקה וכך מאפשרת לנו הצופים לחשוב עליהם מזווית חדשה. הדימויים שנוצרו הפכו לקלפי משחק, בהם מוזמנים הצופים לשחק זה עם זה וכך ליצור מעין גרסה מוקטנת ומוגנת של מגרש המשחקים הפוליטי הסוער.

אירוע פתיחה: יום שישי, 14.4, 11:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'ומה שיכול היה להיות', תערוכת יחיד של כליל ווקסלר. אוצרת: הדסה כהן

עוד נושא אקטואלי מאוד לימים אלו הוא הגירה. אל מול איומים מבית ומחוץ, הגירה מופיעה לאחרונה יותר ויותר כאפשרות לפתרון, פנטזיה, או סיוט – שוב, תלוי את מי שואלים. האתוס הישראלי והיהודי שזור בסיפור של הגירה והיא מזמן כבר הפכה למיתוס שמקבל שמות רבים בהתאם לתפיסות הפוליטיות והחברתיות.  עליה או ירידה, גלות, נדודים, בריחה או רילוקיישן – כל אחת מהמילים האלה מייצגת אג'נדה מסוימת. בכל מקרה הגירה היא מהלך סבוך ורב רבדים שפניו רבות כמו פניהם של מי שבחרו או נאלצו לעשות אותו. בתערוכתה החדשה בגלריה של מרכז ההנצחה בטבעון יצאה כליל ווקסלר מתוך סיפור ההגירה האישי של משפחתה וביקשה מתושבי קריית טבעון שישתפו את סיפורי ההגירה שלהם ושל משפחתם באמצעות חפצים בעלי משמעות. התוצאה נאספה על ידי האמנית לכדי מיצב שמספר במשהו את סיפורו של המקום הזה שנדמה שכולנו או היגרנו אליו או מפנטזים על להגר ממנו.

ביום הפתיחה יתקיים פרפורמנס בשעה 12:00
אירוע פתיחה: יום שישי, 14.4, 11:00, הגלריה לאמנות ישראלית מרכז ההנצחה, המגדל 2, קרית טבעון.  אירוע פייסבוק

׳טקסט(יל)׳, תערוכת פופ-אפ קבוצתית. אוצרוּת: אסף הינדן וקמיע סמית

רחוב נחלת בנימין, הממוקם בליבה של תל אביב ההיסטורית, הוא אחד מסמליה של העיר המשתנה והמתחדשת. במהלך השנים שינה הרחוב את פניו בהתאם להשתנות העיר שסביבו ולרוח התקופה. הרחוב התחיל את דרכו כרובע הטקסטיל של העיר עם עשרות חנויות בדים ודיסקית ששירתו את תעשיית האופנה המקומית. עם השנים התחבר האיזור גם למעצבים צעירים ולשוחרי התחפושות והתלבושות שהגיעו לכאן לחפש בדים יחודיים. בהמשך הפך הרחוב למדרחוב שוקק שמאכלס את שוק מלאכת היד האיקוני. כיום, עם האמרת מחירי הנדל"ן ושינוי אופיו של מרכז העיר, מאכלסים את הרחוב ההיסטורי מסעדות ומשרדי הייטק, אך הוא עדיין שומר על מורשתו כאימפריית טקסטיל מקומית. תערוכת פופ-אפ ליומיים בלבד מתמקמת במשרדיה של קרן הון לסטארטאפים ומבקשת להתחבר מחדש לשורשיו של האיזור. היא עושה זאת באמצעות הקשר שבין מלאכת אריגת המילים הטקסטואלית למלאכת אריגת הבדים הטקסטילית. האמנים המוצלחים שאוצרים את התערוכה ורשימת המשתתפים המצויינת, מבטיחים תערוכה מרתקת בחלל יוצא דופן.

בהשתתפות: שרון בלבן, ליאור גריידי, נורית דוד, גרא דוידי, מריק לכנר, תמרה סטראנו, שני פרי-נס, דניאל צאל, יערה צח

שימו לב, מדובר בתערוכת פופ-אפ שתהיה פתוחה יומיים בלבד

אירוע פתיחה: יום שישי, 14.4, 10:00-14:00,  משרדי Meron Capital, נחלת בנימין 5, תל אביב.
התערוכה תהיה פתוחה באירוע הפתיחה וביום למחרת – יום שבת 15.4, 10:00-14:00 בלבד.  אירוע פייסבוק

סיור חדש – בביאנלה לאומנויות ועיצוב תל אביב במוזיאון ארץ ישראל!

הביאנלה לאמנויות ועיצוב חוזרת בפעם השניה למוזיאון ארץ ישראל, אחרי הצלחה כבירה בתערוכת ההשקה שלה לפני שנתיים – ואנחנו יוצאים לסייר בה!
הצטרפו לסיור בין עבודות של 250 אומנים ומעצבים מרחבי העולם בתערוכה ששוברת את הגבולות בין קראפט, עיצוב ואומנות. תערוכה שאפתנית ומרתקת שאצרו אנריאטה אליעזר ברונר, ניר הרמט ותומר ספיר. אליהם הצטרף אוצר־אורח בין־לאומי, ד"ר קווין מוריי.

פתחנו כמה מועדי סיור – לכם רק נותר לבחור ולהצטרף אלינו!

סיור בוקר ביום שישי 21.4

שני סיורים – בבוקר ובצהריים – ביום שבת 13.5

שני פרי-נס, מתוך תערוכה קבוצתית בתל אביב

מקבץ של מקבצים. המלצות הסופ"ש 9-11.3

כתיבת תגובה

אנחנו מודים, אפילו לנו, שמסתובבים בכל הארץ והעולם בעקבות אמנות – לצאת מתל אביב זה לא תמיד קל.  כדי להקל על היציאה אספנו מקבץ של מקבצים, סוג של 'שלושה במחיר אחד', אם תרצו. בכל אחת מהגלריות השבוע מוצגות שלוש או ארבע תערוכות תחת גג אחד ואנחנו מרוויחים ביקור אמנותי מרוכז ואינטנסיבי מבלי לכתת רגליים יותר מדי. שווה להשתחרר מכח הכבידה העירוני.

שיהיה סופ"ש מוצלח לכולנו, 
שני ורנר וצוות Talking Art

טל גולני, מתוך תערוכת יחיד בבית האמנים, ירושלים. צילום: טל ניסים

שלוש תערוכות יחיד בסטודיו משלך, ירושלים. אוצרות: מיטל מנור וגילי זיידמן
בדיוק בזמן ליום האישה הבינלאומי שחל השבוע נפתח בגלריה 'סטודיו משלך' בירושלים, המוקדשת לאמנות נשית, מחזור תערוכות חדש. נשית או לא נשית, כמו תמיד בסטודיו משלך, מדובר פשוט באמנות מעולה, רלבנטית ומעוררת מחשבה. אולי בעקבות האביב שנראה שכבר הגיע, מקבץ התערוכות הנוכחי מציע מבט קצת אחר על הטבע הסובב אותנו, אבל גם ממשיך את ההתבוננות פנימה אל המבנה ההיסטורי בו שוכנת הגלריה. אנה פרומצ'נקו יוצרת שילוב בלתי אפשרי לכאורה בין כוורות דבורים, בינה מלאכותית וקולאז' כדי לשאול שאלות לגבי הדרך בה אנו מחפשים משמעות בעולם. המסע של אביטל כנעני ועינת אמיר מתחיל, מכל המקומות,  בבית מלון נטוש בפינלנד ומגיע לבית ליטבינובסקי בו ממוקמת הגלריה. יחד הן מראות את הדרכים העדינות בהן משתלט הטבע על מרחבים אותם נטש האדם. לצד אלה, בתערוכתה הפיוטית והנוגעת ללב, מתבוננת יהודית ברמץ במחזוריות הטבע ובמחזוריות חיי האדם ומוצאת בהם את היופי הטמון בגלגל החוזר. 
אירוע פתיחה: יום שישי, 10.3, 11:00, גלריה ׳סטודיו משלך׳, כ"ט בנובמבר 10, ירושלים.  אירוע פייסבוק

שלוש תערוכות יחיד בגלריה לאמנות עכשווית רמת השרון. אוצרת: רווית הררי
הגלריה לאמנות עכשווית ברמת השרון ממשיכה לקיים את ההבטחה שהיתה גלומה בפתיחה שלה לפני כשלוש שנים וממצבת את עצמה כמרכז אמנות חשוב מחוץ לתל אביב, זאת בזכות עבודה קפדנית של האוצרת החרוצה רווית הררי. הרבה מסוד הקסם טמון בהתעקשות ליצור הקשרים ונושאי-על בין המוצגים – גם כאשר מדובר במקבץ של תערוכות יחיד. מקבץ התערוכות הנוכחי סובב כולו סביב הקשר החמקמק בין הגוף האנושי לבין בית וכל התערוכות נוצרו במיוחד לחלל הגלריה המיוחד. עבודותיה של טל אמיתי-לביא הן מארג עמלני אבל עדין מאוד של אלפי חוטי ניילון שקופים היוצרים אלמנטים מוכרים של ריהוט וארכיטקטורה שאופיים החומרי משווה להם מראה חלומי וערטילאי ומפרק את החלל המיוחד של חדר הבאר ההיסטורי. מאיה ז"ק מציגה את עבודתה האישית ביותר עד כה ויוצרת חיבור בין דורי מרגש שנמתח בין זכרון אמה המתה לבין חוויית ההורות הטריה שלה עצמה. ואילו ליאור גריידי מתכנס פנימה בעקבות האבל על מות אביו ומציג סדרת עבודות לירית המשלבת בין הטבעת ידיו למעין ביצורים רכים המבקשים להגן עליו מן העולם.

אירוע פתיחה: יום שישי 10.3, 12:00, הגלריה לאמנות עכשווית, שדרות ויצמן 20, רמת השרון

 

מקבץ תערוכות בבית האמנים בירושלים. אוצרות: טלי בן-נון, בר גורן, נטע גל-עצמון ומרב סודאי
תחנת חובה בסיורים שלנו בעיר, בבית האמנים הירושלמי תמיד יש מה לראות. כעת יש שם חגיגה של ממש עם ארבע תערוכות של אמניות מצויינות היוצרות במגוון מדיומים – החל מציור והדפס ועד וידאו ומיצב. כאן כל תערוכה היא עולם ומלואו ובמקום תמה מאחדת אנחנו מקבלים גלקסיה שלמה של נקודות מבט, חקירות אמנותיות ותחומי עניין – כיד האמנית הטובה עליה. יעל סלומה שואלת דימויים מנבואות החורבן של היהדות והנצרות כדי להציג מעין נבואת זעם עכשווית ועדכנית על פניה של חברה במשבר עמוק. ספיר גל שואבת השראה ממסורות ואניטס והממנטו מורי העתיקות ובעזרת ציור וירטואוזי ומוקפד מתבוננת בזמניותו של הגוף. טל גולני ממשיכה את העיסוק שלה במרחבים ארכיטקטוניים שנדמים ריקים ונייטרליים, אך למעשה הם טעונים בזכרון וגעגוע. ואילו זהר אלף יוצאת מתוך השבר שנוצר בעקבות חשיפת סוד משפחתי ובונה את האמת ואת תפיסת המציאות שלה כולה מחדש.

אירוע פתיחה: יום שבת, 11.3, 12:00, בית האמנים, שמואל הנגיד 12, ירושלים

המלצת הלוקאלז – פריז
'Retour d'Egypte', תערוכת יחיד של Moataz Nasr
מסע מסחרר בין צפון אפריקה, המזרח התיכון והשפעות המערב. האמן המצרי Moataz Nasr, יוצר מיקס צבעוני ומלא הומור נשכני על האיזור המסוכסך שגם אנחנו חלק ממנו ואיכשהו לא מצליח לשבת בשקט כבר אלפי שנים. אלים מיצריים עתיקים, הקשתות של מקדונלדס וארכיטקטורה איסלאמית – כולם מקבלים כאן טיפול מיוחד.

התערוכה מוצגת עד 2.4 בגלריה Continua
בכתובת: Galleria Continua, 87 rue du Temple, Paris
פרטים נוספים באתר התערוכה

התערוכה הזו והגלריה שבה היא מוצגת הן תחנות קבועות בסיור הגלריות שלנו במארה – תצטרפו?
כל הפרטים על הסיורים הקרובים שלנו בקישור

מאיה ז"ק, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לאמנות עכשווית ברמת השרון
 

ציור, צילום, קולאז'. המלצות הסופ"ש 23-25.2.23

כתיבת תגובה

ציור הוא אמנות עמלנית המצריכה מגע של היד האנושית במצע הציורי ויצירה של קומפוזיציות ודימויים יש מאין. לעומת הציור ניצב הצילום, אשר בלחיצת כפתור (או אפילו רק בנבירה בארכיונים קיימים) יוצר את התמונה ברגע אחד. ביניהם אנחנו מוצאים את הקולאז', אשר לוקח דימויים מן המוכן ומפרק אותם ידנית או דיגיטלית לכדי עבודה חדשה. תערוכות השבוע צועדות בין שלושת המדיומים האלה ויוצרות ביניהם חיבורים חדשים.
בגלריה עינגע עבודות עמלניות ומלאות יופי של מאשה זוסמן; בגלריה החדשה בבית הספר שנקר תערוכת יחיד של הצלמת המוערכת אנה ים; בגלריה פי8 תערוכת קולאז'ים שמצטרפת לתחיית המדיום הותיק הזה.
ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכת הדפסים של אנדי וורהול בלונדון.

שיהיה סוף שבוע מקסים,

שני ורנר וצוות Talking Art

יון שביט, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה פי8

׳לראות דשא צומח׳, תערוכת יחיד של מאשה זוסמן

מאשה זוסמן היא אמנית יוצאת דופן בנוף של אמנות עכשווית בארץ ובכלל – בזמן שאמנים אחרים מכוונים לאפקט ה-וואו, ומחליפים סגנונות כדי להתאים לדעת הקהל – יש משהו כמעט נזירי באופן שבו זוסמן יוצרת את עבודותיה. במשך שעות של עבודה עמלנית וקפדנית היא מכסה משטחי עץ גדולי מימדים ברישומי עט כדורי עדינים. ההתמדה לאורח השנים הפכו אותה למאסטרית של ממש בכלים שלה והיא מצליחה להוציא מהחומרים הפשוטים האלה יצירות בעלות עומק ולטעון אותן ברגש ויופי.  אולי זה קשור לעובדה שלפני שהפכה לאמנית הספיקה זוסמן לעשות דוקטורט בפיזיקה ונשאר בה הצורך להעדיף מחקר ארוך וקפדני על פני קיצורי דרך להישגים בני חלוף. תהיה הסיבה אשר תהיה, אנחנו מלאי הערכה לצורת העבודה הזו ותמיד שמחים לפגוש בעבודותיה ולצלול לתוכן.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 23.2, 20:00, גלריה עינגע, בר יוחאי 7, תל אביב

'אלקטרה', תערוכת יחיד של אנה ים. אוצרת: נעמה ערד

בשבועות האחרונים אנחנו מבקרים עם התוכנית השנתית שלנו בבית הספר לאמנות שנקר ומתרשמים מהמחויבות לשמור על רלבנטיות ומעורבות בתוך עולם אמנות משתנה. כעת מקבלת התפיסה הזו חיזוק בדמות גלריה חדשה שנפתחה במתחם בית הספר לאחרונה. התערוכה שנפתחת השבוע בגלריה "סמל" היא של אחת הצלמות המוערכות ביותר במקומותינו – אנה ים. הצילומים של ים תמיד עושים שימוש מושכל בין חומרי ארכיון משפחתיים לצילומים עכשוויים כדי להציע מבט חודר אך מלא חמלה ורגישות של מהגרת על המקום שאליו הגיעה והמקום שממנו באה. התערוכה הנוכחית מציגה שילוב שעל פניו נראה תלוש ולא קשור – מחד צילומים של בנייה חדשה במגוון "הפרוייקטים" שצצים בארץ על ימין ועל שמאל ומצד שני מוצגים מולם צילומי "בוק" של נערות משנות התשעים, ביניהן ים עצמה וחברותיה. על פניו שני עולמות שונים לגמרי, ועדיין שניהם מעוררים מחשבה על מקום ובני אדם המבקשים להמציא את עצמם מחדש ומה שהם מרוויחים ומפסידים בדרך לשם.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 23.2, 20:00, גלריה 'סמל', בתוך בית הספר לאמנות שנקר, ז'בוטינסקי 8, רמת גן.  אירוע פייסבוק

'קאט', תערוכה קבוצתית. אוצר: אבשלום סולימן

מדיום הקולאז' האמנותי חווה פריחה מחודשת בשנים האחרונות. הקולאז' היה אחד ממבשריה של האמנות המודרנית עם כמה מהגדולים ביותר שעשו בו שימוש יצירתי וחדשני. בימים הסוערים של תחילת המאה העשרים שימש הקולאז' ככלי מחאה אמנותי-פוליטי כנגד חוסר צדק חברתי ועריצות. במהלך השנים הועם מעט זוהרו של המדיום הזה והוא נדחק לפינה וקיבל תדמית של טכניקה של ילדים עם מספריים ודבק. אולי אלה הטלטלות הפוליטיות והחברתיות של תחילת המאה ה-21 שגורמות לכך שאנחנו רואים יותר ויותר אמנים ואמניות רציניים חוזרים למדיום הזה, אם בדרך המסורתית של מספריים ודבק או באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות עכשוויות. התערוכה בגלריה פי8 מציגה סוגים שונים של התייחסויות למדיום הקולאז' ומציעה אופני חיבור מפתיעים בעולם שלעתים נדמה שמאיים להתפרק.

בהשתתפות: ליאור גריידי, דקל חברוני, איילת השחר כהן, תיאו מייקל, בועז קדמן, כרמלה וייס, יון שביט
אירוע פתיחה: יום חמישי, 23.2, 20:00, גלריה P8, רחוב הפטיש 1, תל אביב.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'20 מתחת ל-20', תערוכת הדפסים של אנדי וורהול

מודים שטקסט התערוכה הזו קצת הצחיק אותנו: "הידעת שלמרות שאנדי וורהול הוא מהאמנים החשובים בהיסטוריה ואחד היקרים שבהם, תופתעו לשמוע שאפשר להיות בעלים של וורהול מקורי בפחות מ-20,000 פאונד!" התערוכה הזו אם כן, היא אוסף של 20 עבודות במחיר השווה לכל נפש של "פחות מ-20,000 פאונד". אז גם אם בשבילכם מדובר במכירת חיסול של ממש או שעדיין זה טיפה יקר בשבילכם – מדובר על אסופה מוצלחת של הדפסים שמראים את המגוון האדיר של האמן הגדול הזה.

התערוכה מוצגת עד 25.3 בגלריה Shapero Modern
בכתובת: Shapero Modern, 41-43 Maddox Street, London W1S 2PD
שעות פתיחה: שני עד שישי: 10:00-18:00, שבת: 11:00-17:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

אם אתם כבר בלונדון ובמצב רוח לאמנות גדולה – אין מקום טוב יותר לחוות אמנות מודרנית מאשר מוזיאון "טייט מודרן" הלונדוני ואין דרך טובה יותר להכיר את המוזיאון החשוב הזה מאשר בסיור עם הלוקאלז שלנו! הצטרפו לסיורים שלנו באחד המוזיאונים החשובים בעולם. פרטים והרשמה בקישור 

אנה ים, מתוך תערוכת יחיד בגלריה סמל, רמת גן (פרט)

אנה ים, מתוך תערוכת יחיד בגלריה סמל, רמת גן (פרט)

זווית אישית. המלצות הסופ"ש 9-11.6

כתיבת תגובה

תערוכות השבוע מעדיפות את הסיפור האישי והקטן על פני רעיונות גדולים וגרנדיוזיים. אולי נכון יותר יהיה לומר שתערוכות השבוע מביטות על אותם רעיונות גדולים דרך המשקפיים האישיים והאינטימיים. האמנים והאמניות המציגים לא מעוניינים לוותר על תאוריות, רעיונות וטקסט, אבל הם מבקשים להזכיר לנו שבסוף ובתחילת כל אלה נמצא האדם – על מחשבותיו, רגשותיו ונטיות לבו .

במקום לאמנות אוצר יונתן אולמן שלנו תערוכה שנובעת יותר מאינטואיציה וחיבור אישי מאשר ממשנה סדורה ומנומקת; במוזיאון נחום גוטמן מציג שמעון פינטו ציור שנשען על היסטוריה של האמנות אך מוצא עצמו במחוזות הרוח המדבריים; במשכן לאמנות בעין חרוד מבט עכשווי ומהורהר על הקאנון הישראלי; ובהמלצת הלוקאלז – תערוכה קבוצתית בשלוחת גלריה דביר בפריז.

שיהיה סוף שבוע נעים

שני ורנר וצוות Talking Art

יעל פרנק, מתוך 'בא-מת', תערוכה קבוצתית במקום לאמנות, תל אביב, צילום: תום בוקשטיין

'בא -מת', תערוכה קבוצתית. אוצר: יונתן אולמן

בעולם האמנות יש כל מני סוגים של תערוכות. יש תערוכות שנוצרות מתוך משנה סדורה ותזה מבוססת – תערוכות כאלה נוצרות לרוב על ידי אוצרות ואוצרים מקצועיים ונשענות על זמן לא מבוטל של מחקר ומלוות בטקסט פרשני מנומק. כבודן של תערוכות כאלה כמובן במקומו מונח. אבל משהו מעניין ומסתורי יותר קורה כשאמנים לוקחים את תפקיד האוצר ויוצרים תערוכה. מטבע הדברים, גישתם של אמנים לבניית תערוכה היא אינטואיטיבית ואינטימית יותר והיא מסתמכת פעמים רבות על הכרות אישית עם האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה. כזו היא התערוכה הקבוצתית שאצר יונתן אולמן בגלריה מקום לאמנות. יונתן הוא לא רק אמן מוצלח ומרתק ומדריך ומרצה ותיק ואהוב אצלנו – יונתן הוא אחד האנשים החכמים ורחבי האופקים ביותר שאנחנו מכירים. כשהוא אומר שהתערוכה מורכבת מעבודות שנחרטו לו בזיכרון ורדפו אותו, אחרי שנתקל בהן בסטודיות של קולגות וחברים – אנחנו לא שואלים יותר מדי שאלות ורצים לתערוכה.

בהשתתפות: שי אריק, ליאור גריידי, נגה יודקוביק – עציוני, טובה פסח, יעל פרנק, גבי קריכלי, חיה רוקין – ברקמן

באותו ערב יפתחו בגלריה גם תערוכת יחיד של לירון ברייר דנציגר שאוצר יאיר ברק ותערוכה קבוצתית שאוצרת קרן בר -גיל
אירוע פתיחה: יום חמישי, 9.6, 20:00, מקום לאמנות, שביל המרץ 6, תל אביב.  אירוע פייסבוק

 

'ציפור דעה', תערוכת יחיד של שמעון פינטו והשקת חדר הפרויקטים החדש. אוצרת: מוניקה לביא

אנחנו אוהבים את מוזיאון נחום גוטמן בנווה צדק, שלוקח את עבודתו של האמן, הסופר והמאייר האגדי ומחבר אותה לכאן והעכשיו. תמיד משמח לראות מוסדות שיש להם "סוס מנצח" ביד ועדיין בוחרים לא לשקוט על השמרים אלא לאתגר את עצמם ואת הקהל שלהם. השבוע יחנכו במוזיאון גוטמן חדר פרוייקטים חדש שיתמקם לצד חדרי תצוגת הקבע וישלים אותם באמצעות פרוייקטים עדכניים. התערוכה הראשונה שייכת לצייר המיוחד שמעון פינטו. פינטו שוקד כבר שנים על גוף עבודות עשיר שנשען על העולם הדתי והאמוני אליו הוא משתייך, שואב השראה מהסביבה המדברית בה הוא מתגורר בערד וגם שוחה בהיסטוריה של האמנות בשיח העכשווי שלה. העבודות שנוצרות מהשילוב הזה הן בעלות אופי שהוא גם רוחני וכמעט חלומי ובה בעת גם קונקרטי וארצי. לדעתנו יש בשילוב הזה משהו גוטמני מאוד.

באותו ערב תפתח במוזיאון גם תערוכה קבוצתית שאוצרת שלומית ברויר.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 9.6, 20:00, מוזיאון נחום גוטמן, שמעון רוקח 21, תל אביב

 

'קינת הקאנון', תערוכה קבוצתית. אוצרים: ד"ר אלעד ירון, יניב שפירא

למרות שהוא ממוקם בקיבוץ בצפון, המשכן לאמנות בעין חרוד הוא אחד ממרכזי האמנות החשובים בארץ מאז הקמתו בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת. כמוסד מרכזי בשדה האמנות הישראלית היה למשכן חלק משמעותי ביצירה של קאנון מקומי שמנסח את גבולותיו של השיח האמנותי וקובע מי מרכז ומי שוליים. על כן יש אלמנט יפה של סגירת מעגל בתערוכה החדשה שתפתח שם השבוע על ידי אמני חממת הפיס לאמנות שפעלה במשכן במהלך השנה האחרונה. אמני החממה בילו את השנה במחקר אישי, שיחות קבוצתיות ומפגשים עם אוסף המשכן ודמויות מפתח בעולם האמנות. בסיומה של השנה ניגשים אמני החממה אל הקאנון המונוליטי ומציגים מולו תגובות אישיות, ביקורתיות ומהורהרות. התערוכה מצביעה על המגמה בעולם האמנות העכשווי שבוחר את ריבוי הקולות על פני קול אחד מוכתב מלמעלה. טוב עושה המרכז החשוב הזה כשהוא ממקם את עצמו כחלק מהמגמה הזו.

בהשתתפות: אייל אסולין, שירה גפשטיין, ליאב מזרחי, ניצן סט, ישי שפירא קלטר.

באותו יום יפתחו במשכן גם תערוכת יחיד של דוד וקשטיין ותערוכה קבוצתית מאוסף ברטה אורדנג

אירוע פתיחה: יום שישי, 10.6, 11:00, משכן לאמנות, עין חרוד.  אירוע פייסבוק

 

המלצת הלוקאלז – פריז

'Croque-mort', תערוכה קבוצתית בשלוחת גלריה דביר בפריז

תמיד נעים להמליץ על תערוכות של אמניות ואמנים ישראלים בחו"ל וכשמדובר בגלריה ישראלית שפתחה השנה סניף בפריז השמחה והגאווה אף גדולות יותר. גלריה דביר המכובדת מציגה כמה מהאמנים הישראלים המעניינים ביותר יחד עם כמה מהשמות הגדולים ביותר באמנות העולמית ועושה זאת באלגנטיות האופיינית לה.

בהשתתפות: מירוסלב באלקה, מירצ'ה קנטור, לטיפה אשקש, דאגלס גורדון, ג'ונתן מונק, ברק רביץ, אריאל שלזינגר, מירי סגל, נעמה צבר, פבל וולברג

התערוכה מוצגת עד 7.7, Dvir Gallery, 13 rue des Arquebusiers, 75003 Paris

אם אתם כבר בפריז, אולי תצטרפו לסיור הפתוח שלנו בשכונה המיוחדת והאמנותית מונטריי ב8.7.
תנו ללוקאל שלנו להכיר לכם את פריז האחרת.

פרטים והרשמה בקישור

נוסעים לעיר אחרת באירופה ורוצים להכיר את סצנת האמנות המקומית דרך האנשים שחיים אותה? הכנסו לקישור והצטרפו לסיור עם הלוקאלז שלנו

שירה גפשטיין, מתוך 'קינת הקאנון', תערוכה קבוצתית במשכן לאמנות עין חרוד

שירה גפשטיין, מתוך 'קינת הקאנון', תערוכה קבוצתית במשכן לאמנות עין חרוד

חופש לאמנות. המלצות הסופ"ש 27-29.1

כתיבת תגובה

השאלות "מה זו אמנות" או "מה אמורה אמנות לעשות" עולות כמעט מדי יום בסטודיו של אמנים ובשיח של אוהבי אמנות – אלה שאלות חשובות שמניעות שיח אמנותי פורה וערני. אחת לכמה זמן השאלה הזו יוצאת אל מחוץ לבועה הקטנה שלנו ונתקלת בעולם. לפעמים זה מפגש מעניין ומשמח, לפעמים המפגש הזה מסתיים באי הבנה ומפח נפש. לראיה, האירועים האחרונים סביב ציורו של דויד ריב שהוצג בתערוכה במוזיאון רמת גן המחודש וצונזר על ידי ראש העיר.
כותרת ההמלצות לקוחה מלוגו סופ"ש הסולידריות המרגש שעורכות גלריות בתל אביב בתגובה לאירועים הללו. העבודות שהוסרו מהתערוכה ברמת גן יוצגו בפזורת הגלריות התל אביביות כאות לסולידריות והזדהות עם ריב ויתר האמנים המציגים. הכותרת הזו היא אולי התשובה האולטימטיבית לשאלות הפותחות – החופש של האמנות להיות מה שהיא רוצה וצריכה להיות – גם ואפילו במיוחד כשהיא מאתגרת.

בגלריה של סמינר הקיבוצים במגדל שלום בוחן ליאור גריידי שאלות של הסתרה וכיסוי; בגלריה ND ברמת גן תערוכה מגוונת הבוחנת את בית הספר על שלל משמעויותיו; באקט של סולידריות מחממת לב מציגים חללי האמנות בתל אביב עבודות שהוסרו מתערוכת המריבה במוזיאון רמת גן; ובפינת הבונוס הבינלאומית שלנו – רטרוספקטיבה לצלם האפריקאי החשוב סמואל פוסו.

שיהיה סוף שבוע של חופש ואמנות,
שני ורנר וצוות Talking Art

ליאור גריידי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה של סמינר הקיבוצים. צילום: עדי לוי

'כ חול', תערוכת יחיד של ליאור גריידי. אוצרת: דרורית גור אריה

לפני כמה חודשים בילה האמן ליאור גריידי בתוכנית שהות אמן בפריז, באותו זמן בו יצא לפועל הפרוייקט האחרון של כריסטו וז'אן קלוד בו עטפו את שער הניצחון בבד. העבודה הזו, יחד עם המחשבה על נוף עירוני המשתנה תדיר, נהרס, מתכסה ונעלם, הולידו אצל גריידי תערוכה העוסקת בכיסוי ועיטוף, בהעלמה ובהסתרה. הוא חוקר מרחבים שונים החל מהאינטימי והביתי ועד הציבורי, ושואל שאלות על הכיסוי כפעולה של ריקון ממשמעות. האם דווקא בתוך פרץ של בניה והתחדשות מנסה גריידי לרמוז לנו שכמו שתל אביב עלתה מן החולות היא יכולה להעלם אליהם חזרה? שם התערוכה, על כפל המשמעויות שבו לפתע נראה מעט מאיים.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 27.1, 19:30, גלריה "אחד העם 9", רחוב אחד העם 9 , תל אביב
אירוע פייסבוק

'סופ"ש של סולידריות', תצוגת עבודות שהוסרו ממוזיאון רמת גן
אין מה להגיד, כל סיפור הפתיחה המחודשת של מוזיאון רמת גן והבלאגן סביבו הוא בעיקר עצוב ודי מדכא. אירוע שהיה לרגע הכי שמח – הצטרפות מחודשת של שחקן משמעותי לשדה האמנות המקומי ותערוכת פתיחה מרשימה – קיבל טעם חמוץ של כעס ואכזבה. נקודת האור בכל הסיפור הזה היא ההתגייסות של עולם האמנות לעמידה איתנה מאחורי המסר שצנזורה והשתקה אינן הדרך להתמודד עם אמנות שנויה במחלוקת ושחופש הביטוי הוא ערך עליון בדמוקרטיה בריאה. בתחילה היו אלה אמני התערוכה שסירבו להציג את עבודותיהם אחרי שעבודתו של דוד ריב הוסרה וכעת בצעד נדיר ומחמם לב מתגייסים חללי האמנות של תל אביב לסוף שבוע של סולידריות מרשימה. במהלך סוף השבוע הקרוב יארחו כמעט כל הגלריות בעיר עבודה או שתיים שהוסרו מהתערוכה שנסגרה ברמת גן וזו הזדמנות טובה בשבילנו לתמוך בחופש האמנות והביטוי ועל הדרך לראות אמנות מצויינת.

איפה ומתי: שישי-שבת, 28-29.1, בגלריות וחללי אמנות ברחבי תל אביב
רשימת הגלריות המשתתפות בקישור

'הפעמון כבר מצלצל', תערוכה קבוצתית. אוצרת: רונית רוט חדד

אפרופו רמת גן, הנה בכל זאת האמנות חיה ובועטת בעיר. גלריה ND הרמת גנית אותה פתחה האמנית רונית רוט חדד מספקת כבר זמן מה בית לפעילות אמנותית ותרבותית מסקרנת. בסוף השבוע הקרוב נפתחת בגלריה תערוכה העוסקת בנושא הרחב 'בית הספר' על שלל המשמעויות, הנוסטלגיה והטראומה שהוא מכיל בחובו. מעניין במיוחד גיוון המשתתפים בתערוכה שלצד אמנים מבוססים ביותר כמו זויה צ'רקסקי שמציגה ציור שמן גדול ממדים של תלמידות אפריקאיות, מציגים גם כאלה שזו להם התצוגה הראשונה בתערוכה, כמו ברנקו אפשטיין, שמציג רישומים שעשה כמורה בזמן שיעורים. נושא שאפתני וחיבורים מעניינים.
בהשתתפות: אבי צרפתי, אביבית גרף גרסל, אייל כץ, אנה בוסנובה, ברנקו אפשטיין, ג'ניפר בלוך, זויה צ'רקסקי, חניתה בירנבאום, ליאור שטיינר, צוקי גרביאן, רועי קורן, רותי בן יעקב, רונית רוט חדד, שולי בר נבון.
באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של יונתן הירשפלד.
אירוע פתיחה: יום שבת, 29.1, גלריה ND, רחוב עוזיאל 52, רמת גן
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס –  המלצה מעבר לים

סמואל פוסו בפריז

סמואל פוסו הוא אחת הדמויות החשובות בצילום האפריקאי של השנים האחרונות ובצילום בכלל. הצילום הצבעוני והנועז שלו מספק בו זמנית אסתטיקה מובחנת וביקורת חברתית שנונה. הרטרוספקטיבה המוצגת כעת במרכז האירופאי לצילום בפריז נותנת מבט רחב על הקריירה הארוכה שלו. שווה

התערוכה תעמוד עד 13.3, במרכז האירופאי לצילום    5/7 Rue de Fourcy, 75004 Paris, France

פרטים נוספים באתר המוזיאון

ג'ניפר בלוך, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה ND ברמת גן

אורית חופשי

האישי הוא הפוליטי, המלצות הסופ"ש 14-16.2

כתיבת תגובה

תערוכות השבוע הן פוליטיות, אבל הן לא עוסקות בפוליטיקה מפלגתית, או בהטפה לדרך חיים כזו או אחרת. הפוליטיקה של התערוכות האלה היא אישית ואינטימית ולכן, לדעתנו, רדיקלית ומרחיקת לכת לא פחות.
בגלריה זימאק שני גופי העבודות השונים לכאורה של אורית חופשי ומחמוד קייס נארגים לתערוכה זוגית וחושפים נקודות השקה מפתיעות הקשורות למאבק בין טבע לתרבות; בגלריה P8, עוזב ליאור גריידי את מחוזות הפוליטיקה הלאומית וצולל אל המרחב האישי, האינטימי והמסוכסך של הגוף; ובבית האדום נפרדים מהמייסד אורן פישר במסיבה ותערוכת יחיד לסיוון לביא שמציעה מהפיכה עליזה.
שיהיה סופ"ש נעים ואינטימי לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא ←

יונתן גולדמן

קיץ ישראלי, המלצות הסופ"ש 16-18.8

כתיבת תגובה

תחושה מוזרה לכתוב המלצות בידיעה שרוב הקהל שלנו ודאי נופש עכשיו ברחבי העולם. על אף הקנאה העזה, אין לנו אלא לשמור על הגחלת ולהמשיך לדווח על הנעשה בסצנת האמנות הישראלית הלוהטת. כבר כתבנו בשבועות האחרונים שיש איזו דואליות בקיץ הזה, נראה שבעונה השקטה של עולם האמנות גם התערוכות הרציניות וכבדות הראש מגיעות עם קריצה ומוצגות לצדן של תערוכות מכירה קיציות וכיפיות.
בגלריה רו-ארט, צולל האמן הפולני פשמק מטצקי לתוך מבול הדימויים העכשווי ויוצר חיבורים מפתיעים ולא שגרתיים בין ההיסטוריה של האמנות לתרבות פופולרית והתוצאה משעשעת ומטרידה כאחד; שלל אירועי אמנות בבית קנדינוף ובתוך כך תערוכתו של יונתן גולדמן ובה עבודת וידאו ורישומים נלווים בהם תכנן, בנה והשיט רפסודה תוצרת בית לאורך הגבול המערבי של מדינת ישראל; ובגלריה הלובי מוצגת תערוכת מכירה קייצית ממיטב התוצרת של אוסף האמנים המשובח והאלגנטי שעובדים עם הגלריה.
שיהיה סופ"ש קיצי קליל וכיפי,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא ←

אדווה רז

תערוכות בוגרים – המלצות הסופ"ש 19-21.7

תגובה אחת

ובכן רבותיי, הגיעה התקופה הזאת בשנה, עונת תערוכות הגמר של בתי הספר לאמנות. בכל שנה אני ברגשות מעורבים ביחס לדבר הזה; תערוכות הבוגרים טומנות בחובן כל כך הרבה התרגשות, אבל גם לא מעט אכזבה, שהרי מרבית בוגרי בתי הספר לאמנות נעלמים מהר מאוד מהשטח. בהתאמה, גם בתערוכות עצמן רוב העבודות פשוט אינן טובות מספיק, וביניהן קל מאוד לזהות את האמנים הצעירים הבולטים, אלה שדווקא יש בעבודת הגמר שלהם איזה פוטנציאל גלום ששווה לעקוב אחריו. לקראת סוף השבוע, רגע לפני שכמה מהתערוכות נסגרות (ואחרות נפתחות), להלן סיכום ביניים של המחטים שבכל זאת שווה לצאת ולחפש בתוך ערמות השחת.
עריכה ותוכן: שני ורנר

להמשיך לקרוא ←