רונית פורת, ציד הזמן, גלריה אינדי
עריכה ותוכן: שני ורנר
אי אפשר להשתחרר מהעבר, כך אומרים, וכנראה שהדבר נכון – גם כשעוסקים באמנות סופר עכשווית ואפילו אוונגרדית. הסופ"ש הקרוב שולח אותנו אל ברלין שנת 1931, אל המודרניזם הישראלי של שנות ה-70, אל גנזכי מוזיאון הטבע של בית חנקין ואפילו אל מצרים העתיקה – וכל זה בחסות האמנות העכשווית ש"מתלבשת" אל רפרנסים מהעבר. קחו את המצפן והמשקפת והיכונו למסע במנהרת הזמן:
שי עיד אלוני, פיינברג פרוג'קטס
הבוקר ניצלתי את הפוגת הגשם המשמחת ויצאתי לסיור בקריית המלאכה. אני כל כך אוהבת את האזור הזה, גם בגלל הגלריות, הסטודיאות ואמנות הרחוב המעולה. אבל גם בגלל המרקם העירוני והאנושי המרתק שמתרחש שם, אזור קריית המלאכה משנה את עורו בכל שעה מהיום. באמצע השבוע שעות היום רוחשות בפעילות תעשייתית זעירה, אשר מפנה מקומה בערב למתחם זנות וסמים. אך בסוף השבוע, ובפרט ביום שבת בבוקר מתרחש שם איזה קסם, המקום שומם לחלוטין וכל שנותר בו הוא הפעילות האמנותית, ואוסף חתולים שנושמים לרווחה וחוצים את סמטאות המתחם.
אז אם שבת הבאה תהיה שטופת שמש, ותבקשו לכם בילוי קצת אחר, הנה התערוכות שאני ממליצה לראות:
החזאים אומרים שזה הולך להיות סופ"ש גשום, אבל לא חייבים להאמין להם. כך או כך, יש לנו שתי תערוכות חדשות בפתח, הרצאה על אמנות רחוב ומיצג משותף לשני אמנים משובחים מיוחד.
כל המלצות הסופ"ש לפניכם:
תערוכות חדשות
"מגנו של אכילס" שי עיד אלוני. אוצרת: ים המאירי
אירוע פתיחה: חמישי 29.10.15 בשעה 20:00. גלריה פיינברג פרוג'קטס, שביל המפעל 3, קומה ב'
את העבודות של שי עיד אלוני הכרתי לראשונה בתערוכת זוכי משרד התרבות שהתקיימה במוזיאון בשנה שעברה. ראשית אהבתי מאוד את העובדה שמדובר בפיסול – מדיום שאמנם לא פס מן העולם, אבל מקבל באמנות עכשווית ביטוי בעיקר בפיסול מכני או בשימוש ברדי מייד. אצל אלוני יש פיסול מהזן המסורתי והטוב, פיסול בעץ בעבודת יד. משהו בחזרה למפגש ישיר עם חומר מעניין אותי. בפסלים קודמים שלו עסק אלוני בגוף אנושי פרימיטיבי, קדמוני כמעט וגם הפעם הוא חוזר למקורות ובפרט למיתולוגיה הקלאסית. יש משהו גברי וגס בעבודות של אלוני, אך בה בעת רגיש, אינטימי ומושכל.
אירוע פייסבוק
כמו בכל סופ"ש גם הפעם הרבה אירועים ופתיחות חדשות לפנינו. לפעמים קשה לבחור אז הנה ההמלצות שלי
