באוגוסט הקרוב אנחנו יוצאים להפסקה! לראשונה מזה 11 שנים מדור ההמלצות שלנו יצא לפגרה, כי באמת אנחנו זקוקים לזה הפעם. אנחנו בטוחים שתבינו.

אז באווירת סוף השנה הזו, כשהטמפרטורות עולות ופניכם ודאי גם להפוגות הקיץ שלכם, איגדנו מספר אירועים ותערוכות באופן קליל יותר מבדרך כלל.

במוזיאון תל אביב ממשיכים להתעמק בתקופה המודרניסטית עם תערוכה לצלם מוי-ור (משה רביב); בבית בנימיני תערוכה אלגנטית וחכמה לליאור גריידי; בגלריה רו ארט דוד דובשני מעמיק את המפגש בין הומור למציאות המורכבת בה אנו חיים; ובפינת הבונוס – האירוע השנתי בבית הספר הנביאים בחיפה.

מאחלים לכולנו חופשה נעימה עד כמה שאפשר

ושכולם יחזרו אלינו הביתה בשלום ובמהרה

שני ורנר וצוות Talking Art

אנה ורקין, מתוך התערוכה To The Studio, אירוע בבית הספר הנביאים חיפה

"ליד" תערוכת יחיד לליאור גריידי. אוצרת: שלומית באומן
למעשה זה לא אמור להפתיע אותנו שליאור גריידי מציג תערוכת קרמיקה. עשייה עם רמזים עמלנים וקראפטיים תמיד היתה נוכחת אצלו, ועוד יותר מכך – עיסוק מתמשך במושג של בית ברמה העמוקה והשורשית שלו. בהקשר הזה, קרמיקה יום יומית, שידות עץ בסגנון שנות ה-60 – מה שקראנו לו בבית "הויטרינה", שניהם מקבלים משמעות חדשה בחלל הגלריה. בתערוכת היחיד שלו בבית בנימיני גריידי מגיב לחלל הגלריה ולמיקום שלה בתוך קרית המלאכה. המפגש בין הלבן של המבנה עצמו ושל הקרמיקה ומה שהיא מייצגת, לבין השחור של דרום תל אביב, רמיזה לעוד נושא שהפך לחלק מהלקסיקון של גריידי. מההיכרות שלנו עם עולם הדימויים של גריידי צפויה לנו תערוכה אלגנטית, מדויקת ושקטה, כזו שמחלחלת לנשמה רק כמה זמן לאחר הצפייה.

פתיחה:  חמישי,  25.7.24 19:00, בית בנימיני רח' העמל 17 תל אביב
לצד תערוכתו של גריידי יפתחו גם תערוכות יחיד לאופיר נאור ולקובי רבר
פרטים נוספים באתר

"לחם דמעות" תערוכת יחיד לדוד דובשני
לדוד דובשני זרועות שלוחות לזירות שונות של עשייה אמנותית, ידו האחת באיור וכתיבה (למשל במדור שלו עם ג'וליה פרמנטו-צייזלר בעיתון הארץ)  וידו האחרת בתצוגה אמנותית בגלריות ומוזיאונים. הוא לא האמן הראשון שמשחק על שני התפקידים האלה, אפשר לחשוב על אבנר כץ ואפילו על יאיר גרבוז ששילב מחוות איוריות בציורים שלו. אבל נדמה כי אצל דובשני המעבר הזה יותר ישיר, שתי הזירות מתקיימות לא במקביל אלא כיצירה מתמשכת אחת. יכול להיות שזה מסמן שלב חדש, בעידן שבו אנחנו כל כך מוצפים במידע ויזואלי קשה ואולי גם מיותר לעשות הבחנה מדיומלית או קונטקסטואלית, זה אקדמי ואולי מיושן. באופן דומה פועלות גם העבודות עצמן, איגוד של השראות ויזואליות ממקורות שונים המתייחסות לאזור שלנו. בציורים הכל מותך יחד והופך למציאות בלתי אפשרית – כביכול.

אירוע פתיחה: יום חמישי 25.7 בשעה , 20:00. גלריה רו-ארט, תל אביב: המרץ 3 בניין 8 קומה 3
אירוע פייסבוק

"מודרניזם במעבר" תערוכת יחיד למוֹי וֶר/משה רביב. אוצרת: ד"ר רונה סלע
למוסד המוזיאלי יש כמה תפקידים, הוא אמור לאסוף, לשמר, לקטלג ולהציג אמנות ובסופו של דבר להיות מוסד חינוכי שמרחיב את ההשכלה האמנותית של מבקריו. מוזיאון טוב מצליח לעשות תמהיל בין תערוכות היסטוריות, תערוכות מחקריות ותערוכות עכשוויות. בהקשר הזה יש להוריד את הכובע בפני מוזיאון תל אביב שעושה את העבודה הזו נאמנה, מה שהפך אותו בעשור האחרון למוסד רלוונטי גם בזירה הבינן לאומית. השבוע תפתח במוזיאון תערוכה שמציגה את יצירתו הצילומית של מוי-ור, שהיה בין אלה שהביאו לארץ ישראל את הצילום האוונגרדי של אירופה בשנות ה1930. הצלמים האלה הצליחו ליצור קשר בין צילום חדשני לאידאלים מהפכניים (המהפכה ברוסיה או הרעיון הציוני). שיטות צילום ניסיוניות כמו החפפת דימויים (פוטומונטאז'), זוויות צילום חריגות, והדפסות קונטרסטיות – כל אלה לא רק שיקפו עולם דינמי ויצרני, אלא ביקשו גם להפוך את הצופה לדינמי ולו רק בעזרת הרחבת שדה הראייה שלו. ארכיון הצילומים של ור נחשף רק לפני כעשור וההבאה שלו למוזיאון היא נדבך חשוב במחקר של צילום ישראלי מהתקופה הזו, ושל צילום בכלל.

החל מ23.7. מוזיאון תל אביב לאמנות, שד' שאול המלך 27 תל אביב
מידע נוסף באתר המוזיאון

פינת הבונוס: יום פתוח בבית הספר לאמנות הנביאים
העוקבים אחר המדור הזה יודעים ודאי שיש לנו פינה חמה בלב לחברינו החיפאים בביה"ס הנביאים. שחר סיון, עידו מרקוס, רותם עמיצור ועוד רבים וטובים שאחראים למהפכה הכל כך מיוחדת של הזירה האמנותית בחיפה. לכן אנחנו תמיד שמחים כשהם פותחים את דלתות הבית ומזמינים להתארח, להכיר, לקנות ולנשנש.

ביום הפתוח יהיו סיורים בסדנאות האמנים, שיעורי הדגמה, פתיחה של תערוכות, מכירת קרמיקה, מוזיקה. גוד וויבז מובטחים.
26.7 בין השעות 12:00-15:30. בית הספר הנביאים, יחיאל 3, חיפה
אירוע פייסבוק

משה וורוביצ'יק-רביב (מוֹי וֶר), מתוך התערוכה "מודרניזם במעבר", מוזיאון תל אביב

אמנות עכשווית רצינית היא במידה רבה מבוססת מחקר. האמן או האמנית חוקרים רעיון, או חומר או דימוי – באמצעים האמנותיים העומדים לרשותם. כמו בתחומים אחרים, גם אמנות טובה זקוקה פעמים רבות לחזור על "הניסוי" בכדי ללמוד ולהסיק מסקנות. בעולם האמנות זה מתבטא ביצירת סדרות – רצף של עבודות המשחזרות אלמנט מסוים, יהיה זה קונספטואלי, חומרי או צורני, במטרה למצות מתוכם משהו שמעניין אותם. תערוכות השבוע מוקדשות לעבודה סדרתית כזו בה הכמות מוסיפה לאיכות.

בגלריה חזי כהן, נחום טבת מזכיר לנו למה הוא נחשב לאחד מאבות המזון של האמנות הישראלית העכשווית; בגלריה זוזו סדרות של אמנים שונים מתערבבות זו בזו; בגלריה פריסקופ גליה חי מתעתעת בצופה. ואנחנו לוקחים נשימה של שפיות ויוצאים לנופשון אמנות חדש באתונה!

שתהיה שבת של שלום,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

נחום טבת, מתוך תערוכת יחיד בגלריה חזי כהן, תל אביב. צילום: אלעד שריג

'רצפות', תערוכת יחיד של נחום טבת

נחום טבת הוא אמן מוערך ומורה כריזמטי שהשפיע על דורות רבים של אמנים ישראלים לאורך השנים. אי אפשר להתבלבל כשפוגשים בעבודות שלו – פיסול עץ מינימליסטי וצבעוני שמפלרטט במכוון עם נגרות תעשייתית. אמנות גבוהה ואנינה שצריך יותר ממבט אחד בכדי להתוודע אליה ולהבין אותה. הסגנון הכל כך מזוהה עם טבת נולד מתוך זירה ישראלית וממשיך לבטא שפה שהיא עכשווית מאוד עדיין. כמובן שהשימוש בעץ ודיקט זורק אותנו אל המקורות שנטועים עמוק בזרם "דלות החומר" המקומי. אבל הביצוע המוקפד, החומריות והצבעוניות – ממקמים את העבודה בעולמות המינימליזם והפופ הבינ"ל. זוהי תערוכת היחיד הראשונה מזה עשור של טבת בישראל ומצטרפת אליה תערוכה זוגית שלו עם הענק סול לוויט בגלריה הר-אל בשבת. בקיצור, צלילת עומק מרגשת אל נכסי צאן הברזל של האמנות הישראלית העכשווית והכל סביב עבודתו המרגשת של אמן אחד.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 18.4, 19:00,  גלריה חזי כהן, רחוב לילינבלום 33, תל אביב.

פרטים נוספים באתר התערוכה

ביום שבת 20.4, בשעה 12:00, תפתח בגלריה הר-אל, אליזבט ברגנר 8, יפו, תערוכה משותפת של נחום טבת וסול לוויט

'הלך הרוח הסדרתי', תערוכה קבוצתית. אוצרת: כרמל גופר

האמנים בתערוכה הזו, כפי שאפשר להבין משמה, עוסקים בעבודה סדרתית ויוצרים גופי עבודה בהם השלם עולה על סך חלקיו. כל אחד ואחת עושים זאת בשפה יחודית שלהם, אך לכולם משותפת הנטיה לחקירה ממושכת שאינה מסתפקת בעבודה אחת בעיסוק בנושא כלשהו. למשל יקיר המערכת שחר סיון (אותו ביקרנו רבות בסיורינו החיפאיים), יוצר את מה שהוא מכנה "קהילות" של פסלי עץ בעלי מראה גולמי ומחוספס שאת פני השטח שלהם מעטרים חריצים עמוקים; מג'די חלבי הוא אמן קליגרפיה סופי שיוצר עבודות ששואבות השראה מהעולם העשיר והמסתורי של האיסלאם הסופי ואילו מירי ספקטור צ'רניץ מסתמכת על טקסט שהיא עצמה יצרה. הסדרות בתערוכה מתערבבות זו בזו ומוסיפות רבדים מרתקים של משמעות אחת לשניה. כל זה קורה בגלריה זוזו שתמיד משמח לבקר בה.

בהשתתפות: סאלח אלקרא, אורה בריל, מג׳די חלבי, שחר סיון, מירי ספקטור צ’רניץ

אירוע פתיחה: יום שישי, 19.4, 10:00, גלריה זוזו, רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר.

פרטים נוספים באתר התערוכה

'סירנות', תערוכת יחידה של גליה חי. אוצרת: רותם ריטוב

העבודות של גליה חי מתעתעות ומבלבלות בכמה וכמה רבדים. חי נשענת על אמנות יוונית עתיקה ובמבט ראשון האובייקטים שלה נראים מוכרים לכל מי שדימויים מכוננים של תרבות המערב אינם זרים לו – כדים מעוטרים, מחצלות וקישוטי מערות קבורה – אך מבט נוסף מגלה שמדובר באובייקטים עכשוויים מאוד בצבעי פסטל אופנתיים ובצורות שמתרחקות מהמקור העתיק. אבל פה מגיע עוד טוויסט שהופך את כל העסק למעניין הרבה יותר – למרות שהאובייקטים מאוד עכשוויים במראה שלהם, הם כולם עשויים בעבודת יד ומחומרים מפתיעים – הכדים העתיקים תפורים ורקומים ביד מבדים צבעוניים; שורות של פמוטים בצורת משאיות אחידות עשויים כל אחד בעבודה ידנית עמלנית. יש כאן שיבוש על גבי שיבוש של הציפיות של הצופה ואנחנו מאוד אוהבים את זה. מסוג הדברים שאפשר למצוא על קו התפר שבין עיצוב לאמנות רק בגלריות כמו פריסקופ המוצלחת.

אירוע פתיחה: יום שישי, 19.4, 11:00, גלריה פריסקופ לעיצוב עכשווי, רחוב בן יהודה 176, תל אביב.

פרטים נוספים באתר התערוכה

נופשון אמנות חדש באתונה! 19-22.6.24

בואו לגלות את סצינת האמנות העכשווית הפורחת של אתונה עם לא אחרת מאשר שני ורנר, בנופשון אמנות מפנק, מעשיר וכיפי כמיטב המסורת של Talking Art.

שני מתגוררת באתונה ומכירה לעומק את הסצנה המקומית, יחד נגיע למקומות שתיירים בדרך כלל פשוט לא מגיעים אליהם. נפגוש אוצרים, נבקר בסטודיות של אמנים ואמניות מהשורה הראשונה, נבקר במוסדות אמנות פרטיים וציבוריים, חתרניים ושמרנים. נכיר את פינות החמד, הגלריות הנחבאות במקומות לא שגרתיים, הגרפיטי על הקירות ועוד.

לא כדאי לפספס!

פרטים והרשמה בקישור

מירי ספקטור צ’רניץ, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה זוזו, עמק חפר. צילום: יגאל פרדו (פרט)

אחד הדברים המרגשים בעובדה שמאחורינו יותר מעשור של פעילות אינטנסיבית בטופ של האמנות הישראלית, הוא האמנים והאמניות שפגשנו בדרך. אנחנו לא מתביישים להגיד שאנחנו יודעים לזהות איזה טרנדים יהיו מעניינים ואיזה אמנים.ות יפרצו את הדרך, ובאמת מאלה שפגשנו בדרך ניתן להרכיב ממש "דרים טים" של אמנות. תערוכה קבוצתית מהחלומות או סוף שבוע שלם של פתיחות שכל אחת עשר. זה בדיוק מה שקרה הפעם – כל התערוכות השבוע הן של אמניות ואמנים שפגשנו בסיורים, התארחנו בסטודיו שלהם או שביקרנו במרכזים אותם הם מפעילים. ועכשיו גם אתם יכולים להנות.

במוזיאון על התפר, אסי משולם היחיד במינו מציג עוד נדבך בחזון האפלולי והמתוחכם שלו; בטרקלין האמנות של בית עלמא, מתארח מוזיאון בר דוד שפונה מקיבוץ ברעם הצפוני עם תערוכה של יעל סרלין; בגלריה חנינא תערוכה קבוצתית על הגבול הדק שבין מזל טוב לגורל מר. ובפינת הבונוס שלנו חגיגות יום הולדת למרכז ת"א תרבות ואירוע סטודיות פתוחים בקריית המלאכה.

שיהיה סוף שבוע של מפגשים משמחים,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

ליאב מזרחי, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה חנינא, תל אביב

'תֹּפֶת', תערוכת יחיד של אסי משולם. אוצרת: ד״ר שיר אלוני יערי

תערוכתו החדשה של אסי משולם במוזיאון על התפר בירושלים ממוקמת בקומת המרתף של המוזיאון ויש בכך משהו מתאים. לא חלילה בגלל שעבודתו המעולה לא ראויה לחללים מרכזיים ומוארים (בהם היא מוצגת לא מעט), אלא בגלל שמשולם מבקש בעבודתו להציג את תת המודע האפל של התרבות. העבודות, שלעתים קרובות מכילות דימויים מעוררי אימה ופחד כמו שוכנות בעצמן באיזו קומת מרתף אליה הוגלו על ידי התרבות המהוגנת ומשם הן מתכננות את השתלטותן. אסי משולם, שמגיע מרקע של לימודי ארכיאולוגיה יצר במהלך השנים מעין מיתולוגיה פרטית שלקוחה מדתות ומסורות רוחניות של המזרח הקדום ומפגיש אותה עם אסתטיקה שמזכירה לעתים סרטי אימה מודרניים. הפעולה הזו מבקשת לתת כלים להתמודדות עם עולם עכשווי שנראה שנכנס למערבולת של חוסר רציונליות וטירוף.

באותו ערב יפתחו במוזיאון גם תערוכות יחיד של מרסל הנסלאר, נלי אגסי והרי אומיי ותערוכה קבוצתית שאצר ד״ר דוד שפרבר, כולן במסגרת הביאנלה של ירושלים – אירוע אמנות משמח ושאפתני שמקיף את כלל חללי האמנות בבירה וגם כאלה שלא ידעו שהם כאלה. פרטים נוספים בקישור

אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.3, 19:00, מוזיאון על התפר, רחוב חיל הנדסה 4, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'ארץ אחרת', תערוכת יחידה של יעל סרלין. אוצרוּת: אבי איפרגן ומיטל מנור

כבר כתבנו פה רבות על הסמליות המיוחדת שנטענת בעבודות האמנות בימים שאחרי השבעה באוקטובר. מוזיאון בר דוד שוכן בקיבוץ ברעם שעל גבול הלבנון ומטבע הדברים פונה בתחילת המלחמה. כעת, באקט של סולידריות של עולם האמנות, הוא מתארח בחלל היפה של טרקלין האמנות בבית עלמא בתל אביב. כדי ליצור את עבודותיה מלקטת סרלין חפצים ותמונות מקהילות יהודיות שהתפוררו עם השנים, הקולאז'ים שהיא יוצרת מבקשים לתת עדות וקול לקהילות שאבדו. באופן סמלי ומעט מצמרר, סרלין מגיעה במקור מקיבוץ צפוני הסמוך לקיבוץ ברעם ולגבול לבנון, שגם הוא מפונה כעת. העיסוק בקהילות יהודיות שנעקרו ונמחקו, שהיה עד לא מזמן היסטורי בעיקרו, הפך לעדכני וקרוב הביתה באופן טרגי. התערוכה, שהיתה אמורה להפתח במוזיאון הצפוני, נפתחת במרכז תל אביב ומבקשת להזכיר לא רק את ההיסטוריה הרחוקה, אלא גם את המתרחש בימים אלו ממש, לא רחוק מכאן.

אירוע פתיחה: יום שישי, 15.3, 11:00, טרקלין האמנות עלמא,, רחוב שד"ל 6, פינת רוטשילד, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'מזל טוב', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ענבל מארי כהן

טרגדיות גדולות מזכירות לנו פעמים רבות את חשיבותו של מזל בחיים – השרירותיות של ההבדל בין חיים למוות ובין צער לשמחה יכולה להיות בלתי נסבלת לפעמים. ברכת יום ההולדת הקלאסית "מזל טוב" משמשת את ליאב מזרחי, ענבל מארי כהן ושירה ריימן כדי לחקור את קו הגבול השברירי הזה. התערוכה מביטה על פרקטיקות מקובלות של חגיגת יומולדת ישראלית – נרות, לבוש לבן, זר פרחים, כיבוד – ומראה את הקרבה המצמררת שלהם למנהגי אבלות. זר יום ההולדת הופך לזר אבל, הנר על העוגה הופך לנר נשמה והחולצה הלבנה החגיגית הופכת לתכריכים. בימים אלו שבהם כל שמחה נראית כאסקפיזם במקרה הטוב וכאצבע בעין במקרה הרע, אמני התערוכה מבקשים להראות את מרחק חוט השיערה שבין החיים למוות.

בהשתתפות: ליאב מזרחי, ענבל מארי כהן, שירה ריימן
אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.3, 20:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס –  יום הולדת למרכז 'ת"א תרבות' ואירוע סטודיות פתוחים בקריית המלאכה.

קריית המלאכה היא איזור שנמצא בשינוי מתמיד, אך נדמה שבשנים האחרונות השינוי קיבל מבער אחורי ועבר למצב טורבו. חוץ מצורתם האיקונית של הבניינים, כמעט ואין קשר כבר בין קריית המלאכה שהכרנו כשהתחלנו את סיורנו שם לאיך שהיא היום. אחת התוספות המבורכות לקריה הוא מרכז 'ת"א תרבות' – מרכז אמנות המיועד לקהילת האמנות המקומית ונועד לשרת אותה. גם אנחנו הספקנו כבר לעשות בו שימוש, להתארח בו ולקיים בו הרצאות ואירועים. כעת המקום חוגג שנתיים וכך הקריה לובשת חג בדמות עשרות חללי סטודיו פתוחים ופעילויות נוספות. מי יתן והאיזור המיוחד הזה ימשיך להשתנות יחד ולטובת קהילת האמנות הרוחשת בו.

האירועים יתקיימו במהלך הסופ"ש של שישי-שבת 15-16.3 בשעות 10:00-14:00, במרכז ת"א תרבות, המרץ 5, תל אביב ובכל רחבי הקריה.
כדאי להתעדכן במתרחש בקישור

אסי משולם, מתוך תערוכת יחיד במוזיאון על התפר, ירושלים