ארכיון תגיות: tel aviv street art

סשה אוקון

חוזרים לוירטואלי. המלצות לאירועי תרבות לימי הסגר

אז 2020 נגמרת. הרגע שנדמה שכל העולם ייחל לו ותלה בו את יהבו שתגמר כבר התקופה המוזרה הזו. לצערנו, נראה שהמגפה תישאר איתנו עוד קצת, אבל התקווה אומרת שבקרוב זה ייגמר. כך או כך, אנחנו כרגע בבית, וכיאה למצב אירגנו לכם השבוע המלצות לאירועים וירטואלים שאפשר לצרוך מהספה, אמנם לא כולם קשורים ישירות באמנות פלסטית, אבל ודאי יעניינו את שוחרי התרבות שאתם.

ראשית כל – אנחנו סוף סוף מרימים את הכפפה ומצטרפים למגמת אירועי הזום. ניסינו לוותר על זה אבל נראה שאין ברירה. מה שכן, אם כבר לעשות הרצאה אינטרנטית – אז נראה לנו הכי ראוי לדבר על אמנות אינטרנטית. אמנות שמשתמשת ברשת לא ככלי לתיווך תכנים אלא כמדיום לכל דבר; מרכז התרבות משכנות שאננים מפיק אירוע רב משתתפים וסלבריטאים לסיכום שנת 2020; עיריית תל אביב בהפקה גדולה של מופעי מוזיקה שישודרו ממוזיאון תל אביב; ובפינת הבונוס סיור וירטואלי והדרכה בתערוכה החדשה של גלריה הקוביה בירושלים.

שתהיה לכולנו שנה אזרחית חדשה וטובה ושונה מאוד מקודמתה,

שני ורנר וצוות Talking Art

נט ארט

Nir Harel "Hallow Sighs", website, 2019 מתוך ההרצאה נט-ארט

נט-ארט. הרצאה מקוונת מבית Talking Art, בהנחיית האמן דויד דובשני

משבר הקורונה הביא איתו גל של פרויקטים מקוונים ותערוכות דיגיטליות שניסו לתת מענה לסגירת חללי האמנות. עם זאת, היצירה במרחב האינטרנטי אינה תופעה חדשה, וישנם אמנים עכשוויים אשר אימצו את מרחבי האינטרנט מתוך הבנה כי הם יכולים לשמש לא רק כאמצעי הפצה ייחודי לאמנות אלא גם לשמש כמדיום אמנותי ומקורי בפני עצמו.

בהרצאה נצא לשיטוט באינטרנט – אחר אמנים ופרויקטים שנוצרו במיוחד עבור המרחב המקוון. נראה פסלים שנעשו בהדמיות תלת ממד ופועלים באופן אינטראקטיבי עם הצופה המבקר באתר און ליין, אמנים שהפכו את גוגל למרחב של משחק סוריאליסטי אינטראקטיבי, או כאלה שהפכו את האתר האישי שלהם ליצירת אמנות.

ההרצאה מאת דוד דובשני: אמן, בוגר התואר השני באמנות של בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ותכנית לימודי האמנות באקול דה בוזאר בפריז, עבודותיו הוצגו בארץ ובעולם.

חמישי 7.1 בשעה 19:00. ZOOM. מחיר השקה מיוחד 45 ₪

רכישת כרטיסים בקישור

בעקבות הזמן האבוד – הפנינג תרבות לסיכום שנת 2020. ניהול אמנותי: שרי שביט

משכנות שאננים הוא מרכז תרבות וכנסים בינלאומי בירושלים, מיסודה של הקרן לירושלים. בימים כתיקונם הם מפיקים אירועי תרבות שמתקיימים בשכונה, פסטיבלים, כנסים והופעות, אבל אנחנו לא בימים כתיקונם. בהפקה מושקעת מאוד יוצעו ב48 שעות 6 אירועים מקוונים בהם יתארחו סלבריטאי עולם התרבות וישוחחו על השפעות הקורונה על תחומים שונים בחיי התרבות בארץ. ישראל אהרוני ידבר על אוכל וארוחות שחיתות, עברי לידר ואגי משעול על שירה בימי קורונה, שי צברי בהופעה אינטימית ושיחה על הופעות באולמות ריקים; ויהיו גם שיחות על אופנה, אהבה ועוד.

ימים שלישי ורביעי 29-30.12. האירוע ישודר ללא עלות בעמוד הפייסבוק של משכנות שאננים. קישור לצפייה יעלה לקראת השעה 19:00. יש לחכות מספר דק', במידה והקישור אינו מופיע יש לרענן את העמוד.

לאחר האירוע, ההקלטה תעלה לעמוד היוטיוב של משכנות ותהיה זמינה לצפייה ללא עלות.

"תרבות אונמות" במסגרת אירועי "תל אביב-יפו לא מפסיקה". ניהול אמנותי: חיים שמש

​זה ידוע שעולם התרבות ספג מכה חזקה ביותר בשנה האחרונה, מכה שלא ידוע איך ומתי הוא יתאושש ממנה. קשה לא פחות היה לגלות את החשיבות הפחותה שהשלטון נותן לתרבות וכיצד התמיכה בו נדחקה לתחתית רשימת הדברים שעל סדר היום. עיריית תל אביב מנסה לפצות על העוול הזה ויוזמת הרבה מאוד אירועי תרבות שמתאימים למגבלות באופן יצירתי. כעת הם מפיקים אירוע שישלב מוזיקה, קטעי מחול, טרייבל דאנס וריקודי בטן, וידיאו ארט, צילום ועוד. מופעים של שלמה גרוניך, ריף כהן, מארינה מקסימיליאן ועוד, יוצגו במרחבים של מוזיאון תל אביב ויונגשו לציבור הרחב בשידורי סטרימינג.

ימים שלישי ורביעי 5-6.1. כרטיס למופע יחיד: 65 ₪, כרטיס לשני מופעים: 120 ₪. חבילה לארבעת המופעים: 220 ₪. יש הנחות לתושבי תל אביב

רכישת כרטיסים לפסטיבל

מידע נוסף באתר העירייה

פינת הבונוס: סיור וירטואלי לרגל פתיחת התערוכה "הסלון" אוצרים: אלה כהן ונסובר ודן אורימיאן

תערוכת ענק המתקיימת מדי שנה בבית הספר לאמנות הקוביה בירושלים. התערוכה מוצגת בסגנון של "הסלון" האירופאי של המאה ה-19, והשנה עוסקת בנושא דיוקן. בתוכנית:  סיור וירטואלי בתערוכה בהנחיית האוצרים, שיחה עם  שרה בנינגה – אמנית וחוקרת אמנות על אופנים שונים לקריאת דיוקן.
חמישי 31.12 בשעה 20:00. לינק למפגש הזום (ללא עלות) יעלה בדף הפייסבוק לקראת האירוע

תרבות אונמות

תרבות אונמות

אביגיל עוזי

עבר – הווה … ועתיד. המלצות הסופ"ש

אחת התמות המרכזיות בדיון בצילום – היא הטענה כי קיים בו ממד של מוות. כמדיום אשר משקף מציאות באופן ישיר כל כך (ונשים לרגע בצד את עידן הפייק ניוז והעיבוד הדיגיטלי), כל צילום מכיל בתוכו רגע שהיה ואיינו עוד, הקפאה של זמן. אם נחשוב על זה בצורה רוחנית ומופשטת יותר, ניתן לומר שכל יצירת אמנות מקיימת בתוכה משהו מהתחושה הזו. גם אם היא לא עוסקת בשיקוף של מציאות, או בשאלות קיומיות באופן מובהק – בכל מפגש שלנו הצופים עם יצירת אמנות טובה, נוצרת איזו בועת זמן, רגע פנימי, אישי – חוויה סוביקטיבית שמתמזגת הרבה פעמים עם איזה הרהור מדיטטיבי.

בכל התערוכות שבחרנו להמליץ עליהן השבוע, יש ממד רפלקסיבי ונגיעה בסוגיות של זמן. במתחם מידטאון תפתח תערוכת צילומי הדוקו "עדות מקומית" שמסכמת את הרגעים הגדולים של השנה החולפת; אילן כרמי מציג תערוכת יחיד חדשה שתעסוק בהזדקנות דרך המבט על אביו, על בנו ועל עצמו וההשוואה של פרקי חיים אלו לתנועת הנדנדה; מוזיאון על התפר נפתח מחדש ומציג תערוכה חדשה שתעסוק בסוגיות של קיימות ואקולוגיה ועתידו של כדור הארץ בתוך כך; ובפינת הבונוס: מוזיאון וילפריד מנסה עדיין לשקם את השברים שנוצרו בעקבות הפריצה וההרס של חלק נכבד מהאוסף שלהם.

מאחלים לכולנו סוף שבוע של הרהור פרודקטיבי, ושל התחלות חדשות ומעניינות,

שני ורנר וצוות Talking Art

דודי רייפנברג

דודי רייפנברג, מתוך התערוכה, "חיים בזבל", מוזיאון על התפר, ירושלים

"עדות מקומית", תערוכה קבוצתית. אוצר: אלדד רפאלי

זו השנה ה-17 שתערוכת עדות מקומית מציגה מאות צילומי עיתונות ודוקו שצולמו בישראל בשנה החולפת. מה שמוכר כתערוכת ענק במוזיאון ארץ ישראל הופך השנה לאירוע פתוח לקהל תחת כיפת השמיים בלב המתחם העירוני המתחדש של צפון-מזרח תל אביב. התערוכה מאפשרת לצפות בתיעוד של האירועים החשובים ביותר בארץ ללא שיפוט וצנזורה של פלטפורמה עיתונאית או אחרת. באופן טבעי מרבית מהצילומים מתרכזים בקורונה ובהפגנות שהיו מנת חלקנו בחודשים האחרונים, כאשר אסופה גדולה כל כך של צילומים חושפת זוויות שונות של מבט ושל צילום.
הכניסה לתערוכה ללא עלות

פתיחה: חמישי, 24.12 בכיכר הפיאצה המרכזית "מידטאון" – (סמוך לרכבת השלום והקריה)

ביום שישי 8.1 סיור שלנו בתערוכה בהדרכת מיכל סופיה טוביאס לפרטים נוספים והרשמה בקישור

"נַדְנֵדָה" תערוכת יחיד לאילן כרמי. אוצר: רון ברטוֹש

אילן כרמי הוא אמן-צלם ממש ישראלי, אם אפשר לומר כך. בסדרות קודמות שלו הוא התמקד בהתקהלויות של קבוצות אנשים בנתב"ג, בחגיגות ל"ג בעומר, ברכיבת סוסים משותפת של גברים ישראלים. לאחר מכן צילם תחנות דלק שוממות, רחובות תל אביביים בלילה, חלונות של מרפסות שכנות. בין אם מדובר בצילום נופים או צילום פיגורטיבי, הנושאים שכרמי בוחר הם מקומיים באופיים. כעת חוזר כרמי לצילום פיגורטיבי ומתמקד בשלוש דמויות גבריות של דורות שונים – אביו, הוא ובנו. על נדנדה אחת הוא מציב את כולם ובכך מדמה את מהלך הזמן לתנועת נדנדה.
רון ברטוש הוא האוצר של תערוכה זו, מה שמבטיח אוצרות מהודקות, חכמה וקלאסית.

פתיחה: חמישי ה 24.12, משעה 19:30.  אינדי – גלריה שיתופית לצילום: צ׳לנוב 42, תל אביב

אירוע פייסבוק

"חיים בזבל", תערוכה קבוצתית. אוצר: רפי אתגר

מוזיאון על התפר בירושלים הוא בעינינו, אחד המוזיאונים החשובים בארץ. אמנם לא המהודר או הגדול שיש, אך עושה עבודת קודש בקידום והעלאת מודעות לסוגיות בוערות. האוצר הראשי רפי אתגר מוביל את המוזיאון באומץ ובביטחון, ומציג אמנות בינלאומית עכשווית ברמה מעולה, לצד אמנות מקומית כמובן – מכל המגזרים והדתות. בתערוכה החדשה יציגו אמנים מארה"ב וגרמניה עבודות שעוסקות באחד הנושאים החשובים והלא מטופלים מספיק  – פלסטיק. נדמה שאחד הדברים החשובים שהקורונה לימדה אותנו הוא כמה העולם שלנו צפוף ומלוכלך, ומי ייתן שהיא תלמד אותנו לקח שעלינו להקפיד יותר על קיימות ועל חשיבה לעתיד. תערוכה זו מעלה שאלות בנושא.

התערוכה פתוחה לקהל. מוזיאון על התפר, רח׳ חיל ההנדסה 4, ירושלים

פינת הבונוס: מכירת התרמה מוזאון וילפריד ישראל

באוגוסט האחרון הזדעזע עולם האמנות עם הידיעה על הפריצה, הגניבה וההרס של עשרות עבודות מאוסף האמנות הנפלא של מוזיאון וילפריד. בעת שחקירת המקרה מדשדשת, מנסה צוות המוזיאון לשקם את האוסף ולהפיח בו חיים חדשים. לצורך העניין נרתמו מעל כחמישים אמנים שעבודותיהם יוצעו למכירה (און ליין) וכמחצית מסכום המכירה יועבר למוזיאון.

18-31.12.20. עמוד הנחיתה של המכירה בקישור

לכל שאלה או הבהרה אנא פנו אל נורית אשר פניג, מנהלת המוזאון. 054-4461938

אילן כרמי

"נַדְנֵדָה" תערוכת יחיד לאילן כרמי. גלריה אינדי, תל אביב

זויה צ'רקסקי

על מי מנוחות. המלצות הסופ"ש 17-19.12

ככה, ברוח סתווית שכזו, סוף השבוע הקרוב לא מגיע אלינו בצלצולים רמים: אין תערוכות ענק, אין ירידים חשובים. ברגוע, תערוכות טובות, איכותיות, חשובות ומעניינות, בלי הרבה רעש ומהומה. מתאים לנו.

בגלריה P8 תערוכה משותפת שמציגה קולות מן העבר באור עכשווי וביקורתי, ובתוך כך יוצגו בה גם עבודות חדשות של זהר גוטסמן – המעולה; בגלריה רוזנפלד זויה צ'רקסקי מציגה את היומן הויזואלי היומיומי שלה עם תערוכה שתתמקד בעבודות על נייר; גלריה אלמסן נפתחת שוב לקהל אחרי שתיקה ארוכה ומביאה תערוכה של טלי בן בסט שעברה מהפיגורטיבי למופשט ביותר; בפינת הבונוס מכירת עבודות והשקת קטלוג של סיגלית לנדאו ; ובעקבות הביקוש פתחנו מועד נוסף לסיור בתערוכת עדות מקומית.

מאחלים לכולנו סוף שבוע רגוע ונעים,

שני ורנר וצוות Talking Art

סיגלית לנדאו

השקת קטלוג התערוכה של סיגלית לנדאו, גלריה הראל, תל אביב

 Level Up! תערוכה משותפת לזהר גוטסמן ומיקה ואבי מילגרום. אוצרת: קרני ברזילי

מה לזהר גוטסמן – אמן שנסע ללמוד פיסול בשיש בקררה איטליה ועוסק בביטוי עכשווי של טכניקות עתיקות, ולאמנות דיגיטלית ומשחקי מחשב יפנים? התשובה היא בשילוב המיוחד והעדין בין עבודותיו לאלה של מיקה ואבי מילגרום – זוג אמנים העוסקים באמנות דיגיטלית ובשילוב בין אמנות טכנולוגית ומסורתית. עבודותיו של גוטסמן עסקו תמיד במערכות כוח ובייצוגים שלהן, באופן הומוריסטי אך נוקב הוא מביא את העולמות האלה לימינו. בכך ישנו דמיון לפעולה של מיקה ואבי מילגרום, אלה לוקחים דימויים ממשחקי וידאו יפניים ישנים ויוצרים עולם חדש שאנו הצופים – כמו כלואים בו. כשחושבים על שתי הסיטואציות הללו: היחס לבעלי כוח ולשליטים וההתמסרות שלנו לעולם הוירטואלי / דיגיטלי באשר הוא, ניתן ליחס לשניהם איזו נתינות כנועה שלנו – הקהל, האזרחים, הצופים, או המשתמשים הבוהים במסך.

פתיחה: חמישי 17.12 בין השעות  22:00 – 18:00, בכפוף להנחיות משרד הבריאות, ללא אירוע פתיחה. גלריה  P8 רח' הפטיש 1 תל אביב

אירוע פייסבוק

"רעיונות על נייר" תערוכת יחיד לזויה צ'רקסקי. אוצרת: מיה פרנקל טנא

כולם אוהבים את זויה צ'רקסקי – מי שהפכה בשנים האחרונות לכוכבת הבלתי מעורערת של עולם האמנות הישראלי עכשווי. צ'רקסקי ידועה זה כבר בשני דברים מרכזיים: שפה ציורית צבעונית, ילדית משהו, קווים חזקים וסצנות ברורות – שפה שהיא ניסחה והשפיעה עם הזמן גם על אמנים נוספים; ועיסוק בתכנים קשים כמו פערי מעמדות, אפליה עדתית ועוולות נוספות באופן בוטה וישיר וציני. מי שעוקב אחר עיסוקה של זויה בשנים האחרונות יודע שלצד ציורי השמן גדולי הממדים שלה היא עוסקת גם ברישום על נייר. היא מעידה שהרישומים הפכן למעין יומן ויזואלי המלווה את חייה באופן יום יומי. כאמנית בעלת מודעות פוליטית גבוהה כך גם "היומן הויזואלי" משלב בין אירועים וסוגיות פוליטיים ובין חייה האישיים והאינטימיים ביותר.

בחלל התצוגה "רוזי" יוצגו איורים של צ'רקסקי לשני ספרי ילדים שראו אור השנה.

פתיחה: חמישי 17.12 בין השעות  20:00 – 12:00, בכפוף להנחיות משרד הבריאות, ללא אירוע פתיחה. גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב

אירוע פייסבוק

"תנועה עתידה לבוא" תערוכת יחיד לטלי בן בסט אוצרת: טלי בן-נון

בשנת 2015 הציגה טלי בן בסט תערוכת יחיד בגלריה ג'ולי מ שנקראה "תמונה קבוצתית". בתערוכה הוצגו ציורים המבוססים על צילום שהוא גנרי כל כך שגם ההפשטה והעיוות שיצרה בציור לא הפך את הדימוי למוכר או מזוהה פחות. בשנים האחרונות בן בסט זנחה את הדימוי הפיגורטיבי ועברה למופשט. העבודות החדשות הן תצרפים גיאומטריים מרובי שכבות ומונוכרומטיים. הם יכולים להדמות לפוטוגרמות – הדפסי מגע או לקיפולי נייר. בשני הסגנונות נראה שיש קשר למדיום הצילומי, ותגובה לעולם רווי דימויים. העבודות של בן בסט משחקות על התפר שבין הדימוי המשוכפל לזה היחידאי – אחת השאלות החשובות באמנות, ב"עידן השעתוק הטכני", ובמפגש בין צילום וציור.
החל מיום חמישי 17.12, ללא אירוע פתיחה. גלריה אלמסן, רחוב הפנינים 1, יפו

אירוע פייסבוק

פינת הבונוס: השקת קטלוג התערוכה של סיגלית לנדאו

לפני כמה חודשים הוצגה בגלריה הראל ביפו תערוכת היחידה של סיגלית לנדאו "Green Scream". התערוכה היתה מיצב כולל מותאם חלל שעסק בסוגיות של שינויי האקלים וקיימות. כל זאת בדרכה המיוחדת, הפיוטית והיפה של לנדאו.
כעת יושק קטלוג התערוכה לצד מכירת עבודות של לנדאו ברישום, צילום, תחריט והדפס – מרביתן טרם נחשפו לקהל.

זו גם הזדמנות טובה לבקר בסטודיו הראל שעוסק כבר 30 שנה במלאכת ההדפס והאמת – אין כמוהו!

18-23.12, גלריה הראל, אליזבט ברגנר 8, תל אביב, יפו

סיורים בתערוכה "עדות מקומית" – מועד נוסף בעקבות הביקוש

זו השנה ה-17 שתערוכת עדות מקומית מציגה מאות צילומי עיתונות ודוקו שצולמו בישראל בשנה החולפת. מה שמוכר כתערוכת ענק במוזיאון ארץ ישראל הופך השנה לאירוע פתוח לקהל תחת כיפת השמיים בלב המתחם העירוני המתחדש של צפון-מזרח תל אביב. התערוכה מאפשרת לצפות בתיעוד של האירועים החשובים ביותר בארץ ללא שיפוט וצנזורה של פלטפורמה עיתונאית או אחרת. באופן טבעי מרבית מהצילומים מתרכזים בקורונה ובהפגנות שהיו מנת חלקנו בחודשים האחרונים, כאשר אסופה גדולה כל כך של צילומים חושפת זוויות שונות של מבט ושל צילום.
אוצר התערוכה: אלדד רפאלי
הכניסה לתערוכה ללא עלות

2.1  בהדרכת שני ורנרלהצטרפות

8.1  בהדרכת מיכל סופיה טוביאס – להצטרפות

זוהר גוטסמן

זוהר גוטסמן, מתוך התערוכה Level Up!גלריה P8, תל אביב

לא רק ציור פיגורטיבי. המלצות הסופ"ש 10-12.12

בראיון שנתנה סוזן לנדאו לעיתון "הארץ" בעקבות פתיחת חלל אמנות חדש שהיא שותפה בו (קישור לראיון) היא מצביעה על חזרתו של הציור הפיגורטיבי למרכז הבמה. כאישה שכיהנה בתפקידי מפתח ואשר דחתה במשך שנים רבות את הציור ככלל והפיגורטיבי בפרט והעדיפה מדיומים טכנולוגיים ועכשוויים על פניו, אין לנו אלא לקשור את האמירה הזו למעבר שלה לסקטור הפרטי. כן – ציור פיגורטיבי מוכר יותר. עם זאת, ועל אף שגלריות הן עסק כלכלי וכולן מבקשות בסופו של דבר למכור אמנות, אנו שמחים לומר שעולם הגלריות בארץ תמיד היווה במה גם לאמנות אלטרנטיבית, מוזיאלית כביכול, או בקיצור – לא בהכרח מוכרת. אדרבא ואדרבא כאשר נכנסו לתמונה הגלריות השיתופיות והלא מסחריות.

כפי שוודאי הבנתם, תערוכות השבוע לא יעסקו דווקא ביפה או בנוצץ, אלא יראו את האלטרנטיבה, אמנות חשובה, טובה – זו שאנו חיים עבורה. שתי תערוכות איור חדשות במתחם המקרר עוסקות בפנים השונים של העיר העכשווית; פתיחה מחודשת עם תערוכה מרשימה ב"מפעל" בירושלים; ובפינת הבונוס: קיר אמן לטובה לוטן האהובה בבית האמנים בתל אביב.

ואצלנו: מקומות אחרונים לסיור הורים וילדים בשבת הקרובה וסיור חדש בתערוכה "עדות מקומית" יוצא לדרך.

סופ"ש נעים

שני ורנר וצוות Talking Art

טובה לוטן

"מסה", קיר אמנית לטובה לוטן. בית האמנים. צילום: טל ניסים

שתי תערוכות קבוצתיות חדשות בגלריה המקרר

"ביום, הבתים שומעים את הרחוב" – המרחב העירוני באיורים ושירים אוצרות: איריס ארגמן ורות ביגר והתערוכה "תחנת הבית" אוצרות: רותם קפלן ומיכל תאומי סלע

כמו כל מוסדות התרבות בארץ נפגעה גם הפעילות הברוכה של "המקרר" – מתחם אמנות שהוקם בשנת 2015 במה שהיה המקרר התת קרקעי הענק של השוק הסיטונאי. הגלריה של המקרר כבר רכשה לעצמה שם כמקום המאפשר אמנות אלטרנטיבית מעניינת ובועטת, אולי זה חלק מהאופי הטבוע במקום, ובכל מקרה זה משמח מאוד שהוא חוזר לפעילות. במסגרת פסטיבל האיור תפתחנה השבוע שתי תערוכות קבוצתיות אשר עוסקות בחיים האורבניים. התערוכה "ביום, הבתים שומעים את הרחוב" משלבת איור ושירה ועושה פעולה מעניינת בה הטקסט עוקב אחר האיור ולא ההיפך כמקובל. התערוכה "תחנת הבית" עוסקת בתחבורה הציבורית ובאופנים שונים שאנו חווים אותה.

פתיחה: יום חמישי, 10.12  בשעה 20:00, בהתאם להנחיות התו הסגול. המקרר, רח׳ החשמונאים 90 כניסה אחורית, תל אביב אירוע פייסבוק

"סגור פתוח סגור", תערוכה קבוצתית. אוצר: ד"ר אלעד ירון

"המפעל" הוא פרוייקט שאפתני וחשוב במיוחד שפועל בשנים האחרונות בתמיכה יוצאת דופן ומרגשת למדי של עיריית ירושלים. אסופת אמנים ואנשי תרבות צעירים ונמרצים קיבלה לידה את הטיפול במבנה הנטוש והיפה והפיכתו למרכז תרבות זמני, עד שיימצא לו שימוש חדש. הם התחילו בשיפוץ המבנה המוזנח והשמשתו, ותוך כדי כך הציבו יצירות אמנות, הפיקו ערבי קריאת שירה, דיונים, הקרנת סרטים, הרצאות ועוד – כל הדברים שהקורונה לא אוהבת. החל ממרץ השנה המקום היה סגור ובזמן הזה עסקו החברים בשיפוץ ופתיחה של הקומה השנייה של המקום. יפה מאוד לגלות שחלק מתקציב השיפוץ הופנה לעשייה אמנותית וכך פרנס ותמך באמנים בתקופה הקשה הזו. התערוכה החדשה מגיבה במובן מסויים לתהליך עצמו, תוך שהעבודות המוצגות עוסקות במרחב ומציעות דרכים חדשות, מאתגרות ומשעשעות להשתמש בו.

פתיחה: רביעי, 9.12 בשעה 10:00. המפעל, מרכז לאמנות וחברה, המערבים 3, ירושלים.

הכניסה בהתאם לתו הסגול והנחיות משרד הבריאות – יש להירשם מראש בלינק

אירוע פייסבוק.   אתר המפעל

פינת הבונוס: "מסה", קיר אמנית לטובה לוטן. אוצר: אורי דרומר

טובה לוטן היא אמנית ותיקה בשטח והיא ידועה בשימוש המיוחד שלה בחומרים יום יומיים מהסביבה הביתית וההסבה שלהם ליצירות בעלות מטען ונפח מיוחדות במינן. כך עשתה למשל בעבודות בהן השתמשה בחרוזי גיהוץ של משחקי ילדים מהם יצרה משפטים ודימויים טעונים. הפעם היא מציגה עבודת קיר שעשויה בדים, ברגים, רישומים וחלל ריק.

פתיחה: שישי 11.12 בשעה 10:00. בית האמנים, אלחריזי 9, תל אביב

 

הסיורים הקרובים שלנו

12.12 סיור וסדנה להורים וילדים בכיכר הלבנה של דני קרוון

מיועד לגילאים 6-11 ובליווי הורים

פסלו של דני קרוון "כיכר לבנה" נחנך בשנת 1988 כנקודת מרגוע ותצפית על תל אביב. כיאה לסגנונו המיוחד של קרוון המקום מתאפיין בקווים נקיים ומראה נקי ולבן הנוגד את הקצב הסואן של העיר. בנוסף, המרחב מזמין להשתתפות פעילה של הצופה אשר יכול לשוטט בתוך חלקי הפסל הסביבתי.

בסיור נכיר ונתבונן בפסלי החוץ המפעימים של דני קרוון מהזוויות השונות של הפארק. במקביל נתנסה בשלוש טכניקות שונות של רישום: פרוטאז׳, רישום במחיקה ורישום מתוך התבוננות. טכניקות רישומיות אלו יעזרו לנו לחדד את הראייה שלנו על צורותיו ויופיו של הפארק והעולם

הסיור בהנחיית האמנית מיכל סופיה טוביאס.   פרטים נוספים וכרטיסים בקישור

2.1 סיור בתערוכה "עדות מקומית". בהדרכת שני ורנר

זו השנה ה-17 שתערוכת עדות מקומית מציגה מאות צילומי עיתונות ודוקו שצולמו בישראל בשנה החולפת. מה שמוכר כתערוכת ענק במוזיאון ארץ ישראל הופך השנה לאירוע פתוח לקהל תחת כיפת השמיים בלב המתחם העירוני המתחדש של צפון-מזרח תל אביב. התערוכה מאפשרת לצפות בתיעוד של האירועים החשובים ביותר בארץ ללא שיפוט וצנזורה של פלטפורמה עיתונאית או אחרת. באופן טבעי מרבית מהצילומים מתרכזים בקורונה ובהפגנות שהיו מנת חלקנו בחודשים האחרונים, כאשר אסופה גדולה כל כך של צילומים חושפת זוויות שונות של מבט ושל צילום.

פרטים נוספים וכרטיסים בקישור

גיל אליהו ביניאט- צהל מתגבר את כוחותיו צפון רמת הגולן יולי 2020

מיה אגם

מצפון לדרום. המלצות הסופ"ש 26-28.11

כתבנו רבות בשבועות האחרונים על הטלטלה שעובר עולם האמנות בתגובה למשבר הקורונה והשינויים הקיצוניים שהוא מביא. נדמה שאין כמעט גלריה או מוסד אמנותי שלא עוברים שינוי כלשהו ביחס למצב. גלריה שלוש סיימה את 10 שנות החכירה שלה ברחוב מזא"ה ומתמהמהת לפתוח שעריה מחדש בחלל אחר, גלריה זומר אף היא עברה לחלל חדש וצנוע יותר, בית הספר השאפתני לצילום אותו יזם זיו קורן לא ייפתח לבסוף ועוד ועוד. לא מפתיע אם כן, שהחדשות החמות של השבוע הן פתיחת חלל האמנות החדש של סוזן לנדאו בלב תל אביב – כאילו מנותק מכל המשבר הזה.

לצד זאת דווקא הפעילות הלא מסחרית של האמנות מקבלת תאוצה, כוונתנו לגלריות השיתופיות, גלריות ואירועים בחסות עירונית וכיו"ב. השבוע ייפתחו שתי תערוכות חדשות בגלריות "ארטורה" ו"זוזו" בעמק חפר, ותערוכת ענק בחסות עיריית אילת ותיאטרון אילת – בטרמינל הישן של העיר (!)

כדאי לנצל את מזג האוויר הנעים ואת תחושת החופש היחסי, ולצאת לראות אמנות

שיהיה סופ"ש נהדר

שני ורנר וצוות Talking Art

נסימה לנדאו

סוזן לנדאו וסטיב נסימה במתחם האמנות החדש, תל אביב

"מתח גבוה", תערוכה קבוצתית. אוצרת: סוזן לנדאו

טוב זה ברור שהחדשה החמה של השבוע היא פתיחת חלל האמנות של סוזן לנדאו, מי שהיתה אוצרת ראשית במוזיאון ישראל והמנכ"לית של מוזיאון תל אביב משנת 2012 ועד לא מזמן. אוצרים בסדר הגודל הזה אשר פורשים לגמלאות או עוזבים מקום עבודה יוקרתי כל כך, נמצאים בדרך כלל בבעיה – אין "עבודה" שמתאימה למידות שלהם. על כן, מעניינת ומסקרנת במיוחד ההחלטה של לנדאו לחבור לאיש העסקים הצעיר סטיב נסימה ולפתוח יחד חלל אמנות צנוע (יחסית למוזיאון) במרכז תל אביב. השניים שואפים להביא לתצוגה בארץ אמנות עכשווית בין לאומית מהמעלה הראשונה ולהציגה לצד אמנות מקומית. התערוכה הראשונה עושה בדיוק כך, ועוסקת בוריאציות עכשוויות לציור הפיגורטיבי.

החל מיום שלישי 24.11. נסימה לנדאו – אחד העם 55,  תל אביב

שעות פתיחה: שני עד חמישי 12:00-18:00 / שישי 11:00-15:00

"שלושה כיווני אוויר", תערוכה קבוצתית. אוצרת: הגר רבן

הגלריה במתחם האמנות "ארטורה" שבעמק חפר היא בעלת מבנה מיוחד ומעניין, משהו שמזכיר (באופן מוזר) את הגלריות בפריז. הכוונה לחלל שמותח את גבולות הקוביה הלבנה ומשלב גם את ההיסטוריה הקודמת של המבנה, ובפרט: חלל עם גג גבוה ויפה ומעין נקודת תצפית מהקומה השניה המאפשרת צפייה בתערוכה מנקודות מבט בלתי שגרתיות. אין זה מפתיע אם כן, שהאוצרים המתארחים במקום מבקשים "לשחק" עם אפשרות התצוגה השונות הללו ולהציג אמנות תלויית חלל. בתערוכה החדשה יוצגו עבודות של שלוש אמניות שביצירתן הצורניות וההצבה בחלל של העבודה והתוכן הרגשי הטמונים בה מקבלות מעמד זהה. העבודות שלהן מגיבות לחלל הגלריה, כמו צומחות ממנו והתכנים האישיים והנשיים בכל עבודה משתלבים עם המבנה והתנאים שהוא מציב.

פתיחה: שישי 27.11 בשעה 11:00. "ארטורה" ממוקם במרכזו של קמפוס רופין, עמק חפר.

אירוע פייסבוק

באותה הזדמנות של ביקור בעמק חפר כדאי לראות גם את התערוכה החדשה בגלריה זוזו
"שָׁמָּה", תערוכה קבוצתית. אוצרת: רותם ריטוב

האמנים המציגים בתערוכה בוחנים דרכים שונות להכיר, לבחון, להציץ, להשוות ולחוות חיים של אחרים, יהיו אלה השכנים, בני משפחה של אמנים אחרים וזרים גמורים.

החל מיום שישי 27.11. זוּזוּ, גלריה להנעה תרבותית, רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר. אתר      פייסבוק

"One Voice", תערוכת אמנות רב תחומית. ניהול אמנותי: מרינה פוזנר

קצת מוזר, קצת מגניב, קצת מרגש וקצת לא ברור איך נגיע לשם בכלל, ובכל זאת נראה שזה אירוע שצריך לשים אליו לב. תערוכת אמנות רב תחומית ורבת משתתפים ב… טרמינל הישן של אילת! ראשית, זה עונה יפה על החיפוש העכשווי אחר חללי תצוגה אלטרנטיביים. בנוסף יש עניין בכך שזה חלל תצוגה "מלוכלך" – שיש בו כבר היסטוריה, תוכן וכמובן תוואי פיזי שחורג מהתצוגה הסטרילית המוכרת. בתערוכה יציגו עשרות אמנים מתחומים שונים אשר הוזמנו לתוך חלל הטרמינל ויצרו עבודות בהשראתו ובתוכו, בנושא של מסע ונדודים.
בין התאריכים 27.10.20 ועד ל31.1.21. שעות פתיחת התערוכה :ימים שני – חמישי 16:00-22:00, יום שישי 10:00-14:00, יום שבת 10:00-16:00, יום ראשון סגור.

רכישת כרטיסים בקישור

הסיורים הקרובים שלנו

גם אנחנו מנסים לחזור לשגרת הסיורים שלנו ושלכם. כך, בין הטיפות אנחנו משיקים החודש שלושה סיורים שמותאמים למצב ולתקנות התו הסגול. סיורי ההורים-ילדים שלנו אשר כוללים גם סדנת יצירה יתקיימו במרחב הפתוח ויתייחסו לאמנות במרחב הציבורי. סיור הגלריות הקלאסי שלנו עובר גם הוא אדפטציה ואנו נקיים אותו בשני סבבים עם קבוצות קטנות. גם סיורי פסטיבל האיור השנתיים שלנו עוברים מתיחת פנים והתאמה ועליהם עוד נעדכן בהמשך.

לפרטים על כל הסיורים הקרובים בקישור

אלי סינגלובסקי

אלי סינגלובסקי מתוך התערוכה "שמה", גלריה זוזו עמק חפר

תערוכת מכירה

תערוכות לווין. המלצות הסופ"ש 19-21.11

בשבוע שעבר היינו מסוחררים כל כך מאירועי "אוהבים אמנות" שהיו כמה תערוכות חדשות שלא היה לנו המקום להמליץ עליהן (אם כי הן לא פחות טובות!). כיוון שהשבוע מסתמן יובש יחסי, יש לנו הזדמנות להמליץ עליהן בכל זאת פלוס כמה אירועים קטנים ששווה לעקוב אחריהם.

תערוכתה של אלכסנדרה צוקרמן בגלריה נגא היא מלאכת מחשבת של רישום עדין; מסגרת אמנותית חדשה מביאה לנו תערוכת פופ אפ עם קבוצת אמנים מרשימה מאוד; בפינת הקצרים שלנו: תערוכת מכירה להצלת מרכז מחול "כלים"; סדרת הרצאות קצרות בגלריה אינדי; וסיור הורים וילדים בקרוב.

תכינו את עצמכם לשבוע הבא (כי יהיו המון תערוכות חדשות), ביניתיים סופ"ש מוצלח לכולם,

שני ורנר וצוות Talking Art

אלכסנדרה צוקרמן

"שדות פרחים" תערוכת יחיד לאלכסנדרה צוקרמן. גלריה נגא, תל אביב (פרט)

"שדות פרחים" תערוכת יחיד לאלכסנדרה צוקרמן

הרבה זמן חיכינו לתערוכה חדשה של צוקרמן ומעניין לראות שבעבודות החדשות שוב יש תפנית בעלילה. עבודותיה של צוקרמן מאופיינות תמיד ברוח ילדות שזרויה בה גם אפלה כלשהי, ניחוח של עולמות אירופאים וזרים, ופעולת רישום עמלנית. עם זאת, נראה שבכל סדרה שלה יש וריאציה על האופי הזה וחיפוש אחר תכנים והשראות חדשים. הפעם פונה צוקרמן לאיורים טכניים מספרי הוראות וכתבי עת לרקמה, תפר – צולב וסריגה. הרישומים הם מלאכת מחשבת של המרת האיורים הקטנים לגדלי ענק כך שנוצרים כמו שטיחי קיר שיש בהם מן התעתוע הויזואלי.

עד 31.12, גלריה נגא לאמנות עכשווית, אחד העם 60, תל אביב.

אתר האמנית בקישור    אתר הגלריה בקישור

"דיסידנטים: מופעים של התנגדות באמנות המקומית", תערוכה קבוצתית. אוצרות: אהל עדן, משה יאמו, גיאגיא אסיף

אם יש משהו שהתקופה האחרונה מוכיחה הוא שלפעמים עתות משבר מעודדות דווקא את היצירתיות. הנה עובדה שקבוצת אמנות חדשה מתעוררת לה ומביאה יריית פתיחה מרשימה ביותר. העובדה שאנו נמצאים בתקופה שבה יש חללים שלא מוצאים בהם שימוש, מוסיפה לעניין כמובן. הבניין שבפינת רוטשילד הרצל הוא מסוג הפינות שאף עסק לא מצליח לתפוס בהן, ונדמה שהוא תמיד בשיפוצים והחלפת בעלים. כך או כך, בקומה ה-2 קבוצה אנרגטית של אוצרים הקימו תערוכה עשירה ומגוונת שמאגדת יצירות של עשרות אמנים אשר עניינן בהתנגדות וכפירה כלשונם. רשימת האמנים המשתתפים מגוונת ומאחדת בין צעירים וותיקים, אאוטסיידרים ומיינסטרים ועבודות מתקופות ומדיומים שונים.

לשבועיים בלבד. רוטשילד 9, קומה 2. יש להתעדכן בשעות הפעילות באירוע הפייסבוק

תערוכת מכירה מיוחדת להצלת מרכז מחול 'כלים' בבת ים

לצד היתרונות שציינו קודם במשבר הקורונה, מובן מאליו שההרס והכאב שהיא מביאה גדולים יותר, בתוך כך סופג עולם התרבות מהלומה קשה מאוד שאין לדעת איך ומתי הוא יתאושש ממנה. אנו רואים גלריות, יוזמות אמנותיות, גופי תרבות נסגרים כל הזמן וכעת גם מרכז המחול כלים זקוק לעזרה כלכלית בשביל לשרוד. המרכז הוא גוף למחקר מחול, תנועה וגוף והוא פועל רבות גם בתוך הקהילה ועם אוכלוסיות מוחלשות. בתערוכת המכירה מוצגים צילומים של יאיר מיוחס אשר מלווה ומצלם את מרכז כלים מיום הקמתו.   אתר המכירה

אירוע מכירה יתקיים בין התאריכים 19-21.11 בליברה LOFT, בית אלפא 17 תל אביב

7×7 שבע.ה צלמים.ות מדברים.ות שבע דקות. יוזם ואוצר: עדי ברנדה

זו לא פעם ראשונה שאנו ממליצים על האירוע הזה שמתקיים כל כמה חודשים ב"אינדי" גלריה שיתופית לצילום. פורמט קליל וכייפי המאפשר מפגש עם צלמים מהשורה הראשונה אשר יספרו בשבע דק' בלבד על היצירה שלהם.

חמישי 19.11 בשעה 20:00, בפורמט ZOOM.    אירוע פייסבוק

יש להירשם מראש בטופס המקוון, לינק לשיחה יישלח מספר ימים לפני האירוע למייל (מספר המקומות מוגבל)

הצלמים המשתתפים: אבי גנור, אורי גרשוני, שירן יצהרי, דנה לב לבנת, תמר נסים, אסף עברון, נועה צדקה

28.11 סיור אמנות רחוב וצילום סלולרי להורים וילדים

בסיור נכיר את העבודות של האמנים החשובים שפועלים כיום בתחום, נעמוד על ההבדלים בין סגנונות וטכניקות שונים ונראה כיצד הן מתפקדות במרחב הציבורי, כחלק מהאווירה והתרבות העירונית. מתי זה גרפיטי? מתי זו אמנות? מדוע בוחרים האמנים ליצור במרחב העירוני ואיך העירייה מקבלת את זה? אלה רק חלק מהשאלות שילוו אותנו בסיור.

במהלך הסיור נשלב סדנת צילום ונלמד טריקים חדשים לצילום יצירתי ומגניב בעזרת מצלמת הטלפון. בין היתר תוכלו להתנסות בצילום במצבים שונים לחקור זויות וקומפוזיציה מקוריות, להבין אור וצל ולגלות פיצ'רים מיוחדים במצלמת הטלפון שלכם.
הסיור בהנחיית האמנית מיכל סופיה טוביאס

פרטים נוספים והרשמה בקישור

אורי גרשוני, מתוך "השמש של אתמול". סדרת הרצאות קצרות בגלריה אינדי

שירה ריימן

חייבות אמנות. המלצות הסופ"ש 12-14.11

איך אומרים באנגלית? When it rains it pours, הגשם מוביל למבול. אם בשבועות האחרונים דברנו בהססנות על חזרה כלשהי לשגרת אמנות, הסופ"ש הקרוב מוכיח שתל אביב היא באמת עיר ללא הפסקה ושהתרבות והאמנות הן חיוניות לא פחות מדברים אחרים. ביום חמישי ייפתחו אירועי "אוהבים אמנות. עושים אמנות" אשר הפכו בשנים האחרונות לאירוע המרכזי בתחום האמנות שנתמך על ידי העירייה. כמובן שהשנה היו צריכים הדברים להשתנות מעט בשל המצב, ועם זאת נראה שמגבלות יכולות להיות גם דבר מפרה – במיוחד באמנות. הסופ"ש הקרוב עמוס לעייפה באירועים מעניינים, שונים ומפתיעים לצד פתיחה של תערוכות חדשות.

בהמלצות הסופ"ש לא נרחיב על התערוכה המרכזית של האירוע, כיוון שעל כך תוכלו לשמוע בסיורים שלנו, שכן אנחנו נוביל השנה את הסיורים הרשמיים מטעם העירייה (כולם התמלאו בין רגע, אבל יש סיור פתוח נוסף בקישור). בחרנו להציע רשימה של קצרים משלל האירועים שיתקיימו בסופ"ש בין היתר פתיחת תערוכה משותפת לאניסה אשקר ומשה גרשוני, קבוצת פרוטקטיב אדג' שיוצאת לישון במוסדות תרבות סגורים, ערבי הקרנות וידאו ארט, סדנה מקוונת ליצירת עששיות ועוד.

זה הזמן לנעול נעליים נוחות ולצאת לראות אמנות – איזה כיף!

שני ורנר וצוות Talking Art

מיכל ארז

מיכל ארז, מתוך התערוכה "כוסות רוח יעזרו כמו בנקאי למת", סטודיו בנק

תערוכות

תערוכה מקבילה לאניסה אשקר ומשה גרשוני. אוצרת : אורית מור

בשנת 1970 כתב משה גרשוני על אחד מרישומיו את המשפט "הנייר נראה לבן מבחוץ, אבל בפנים הוא שחור". במשפט זה הוא מסמן את המתח בין הזהויות השחורה והלבנה, ואת העמל "השחור" שמסתתר מאחורי הנייר הלבן. משפט תמים לכאורה, אך פוליטי במובהק. יצירתו של גרשוני נחשבת לאחת המכוננות באמנות הישראלית וחשוב לזכור שהיא גם משתייכת לדור שבו המחאה הפוליטית החלה לראשונה להופיע בארץ, וגם באמנות המקומית. החיבור עם אניסה אשקר הוא מעניין בהקשר זה, כמייצגים שני דורות שונים של אמירה דומה. מעבר לכך, יש קשר סגנוני וצורני בין שני היוצרים ומעניין לראות תערוכה שתכיל בתוכה וודאי אקספרסיביות רבה ועוצמה ציורית.

פתיחה: יום חמישי, 12.11 בשעה 20:00, הלובי מקום לאמנות. ארלוזורוב 6, תל אביב.  אירוע פייסבוק

"חומר אפל מאוד" תערוכת יחידה לשירה ריימן. אוצרת: הגר רבן

איכויותיו של הפיסול הישראלי הן דבר שיש לחקור אותו יותר לעומק, נדמה שמשהו מתזת "דלות החומר" המכוננת, דבק עדיין באמנות המקומית בכלל ובפיסול בפרט. אכן, קשה ליצור בארץ פיסול מונומנטלי נוסח אירופה בברונזה או אבן, ואנו עדים בעיקר לפיסול המשתמש בחומרים זמינים יותר ובתוך כך בהרבה חומרים מן הנמצא ומן המוכן. עבודותיה של ריימן הן תחביר מסתורי ואפלולי של אותם חומרים פשוטים. גזירי עץ, חבלים, עצמות של פרה – כרוכים יחד במעין תחבושות פלסטית שחורה ודמוית זפת. מושג "החומר האפל" נלקח כאן בהשאלה מעולם המדע ונראה שהוא מתאים מעין כמוהו, כשאלה מהו אותו דבר מסתורי ולא ברור שהופך את מחבר הדברים לטעון כל כך.

פתיחה: חמישי 12.11, 17:00-23:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב.   אירוע פייסבוק

האתר של שירה ריימן בקישור

"כוסות רוח יעזרו כמו בנקאי למת" תערוכה קבוצתית. אוצרת: יוליה יבלונסקי

כשמה כן היא, תערוכה מורכבת. סטודיו בנק הוא מתחם אמנות שהוקם בחסות העירייה במבנה ששכן בו בעבר בנק ועתיד להפוך למלון חדש. כיאה לתהליכי הג'נטריפיקציה בעיר – האמנות משמשת ככלי לשיבוח עירוני בתקופת המעבר שבין שני המוסדות הכלכליים. יש בכך הרבה טוב, אך תמיד אפשר לזהות במהלכים כאלה גם בעייתיות נדל"נית, כלכלית וערכית. כך או כך, התערוכה עוקבת אחר דמויות מפתח בבוהמה התל אביבית של המאה הקודמת ובניסיון שלהן להעיר את השדה המקומי, ובבעיות דומות שמתקיימות גם היום. כפי שנכתב בטקסט התערוכה "העבודות המוצגות עוסקות במתח שבין המיתולוגי לעכשווי; בין שימור האתוס לקריאה מחודשת של ההיסטוריה".

פתיחה: חמישי, 12.11, 19:00. סטודיו בנק, בן יהודה 71, תל אביב.   אירוע פייסבוק

אירועים

ארט בי אנד בי – עולם התרבות הלך לישון, מופע שינה של קבוצת פרוטקטיב אדג'

לאט ובנחישות קבוצת האמנים המגוונת הזו חודרת לתודעה, בזכות המיצגים מעוררי המחשבה שלהם. כעת, בפעולה פשוטה יחסית הם יצאו לישון (באמת לישון) על במות היכלי התרבות הנטושות.

ההופעות והשינה יוקרנו על קיר חיצוני של תיאטרון הקאמרי בלייב סטרימינג כמו גם ברשתות החברתיות.

אירוע פייסבוק.    לייב סטרימינג

"חייבים אמנות" סדרת אירועים בחסות הגלריות השיתופיות בעיר

כיאה לגלריות האלטרנטיביות בעיר, הן מובילות מחאה וביקורת על המצב הקשה שעולם האמנות נתון בו בימים אלו. בהתאמה, כל האירועים יהיו בעלי אופי ביקורתי על המצב. בין היתר: סדנה מקוונת ליצירת עששיות "לך" ו"חייבים אמנות" (בהנחיית רותם ריטוב) ותהלוכה לאחר מכן; מיצב חוצות של גל ורדי, העוסק בהריון ולידה בזמן סגר הקורונה;  מיצב "אירוע לבבי" של רותם רשף במעבדה לאמנות; "המולה וזעם" – הקרנת אסופה של עבודות וידאו. אוצר: יאיר ברק

יש עוד הרבה אירועים. מומלץ להתעדכן באירוע הפייסבוק על כל האירועים והפרטים

אבנר פינצ'ובר

אבנר פינצ'ובר, הקרנת וידאו ארט במסגרת "חייבים אמנות"

אושרי חיון

אלטרנטיבי ומיינסטרים #2. המלצות הסופ"ש 5-7.11

בשבוע שעבר המלצנו על מגוון תערוכות שנפתחות בחללים ציבוריים וברוח השעה אנחנו ממשיכים במגמה הזו. ככל שהזמן עובר מתגברות התהיות לגבי השינוי המתבקש בעולם האמנות ונשאלת השאלה מה יהיה ביום שאחרי? האם נעבור לצרוך אמנות בחללים ציבוריים בלבד? מה יהיה עם עולם האמנות הממוסד והאם הגלריות והמוזיאונים צריכים אף הם לחשוב על אדפטציה למצב החדש? אולי צריך להציב את האמנות דווקא בקירות החיצוניים של הגלריה? נקודה למחשבה.

בכל מקרה המלצות השבוע מתמקדות באמנות המגיבה לתקופה – בין אם במיקום שלה או בתכנים שהיא מעלה. השבוע (ובתחילת שבוע הבא) אנו ממליצים לכם לתפוס את שלהי הקיץ ולצאת לצרוך אמנות במרחב הפתוח, או לשלב אמנות בטיול למחוזות אחרים. בשבוע הבא ייפתח פסטיבל הצילום ה-8 שמצא דרך מקורית לצאת מהחלל הסגור על מרחבי כיכר המדינה; תערוכה של יואב בן דב תפתח בגן אולי בעין הוד; בקיבוץ כברי תערוכה קבוצתית המגיבה לערעור תחושת הביטחון הבסיסי המלווה את הימים האלה; מוזיאון על התפר בירושלים מגייס כספים להמשך פעילותו ומציע הרצאה של האוצרת נירית נלסון על אמנים שעוסקים בבידוד והתבודדות; ולסיום – נותרו מקומות אחרונים בסיור שלנו בתערוכה "בחזרה אל הטבע" בגן הבוטני בירושלים.

שיהיה לכולנו סופ"ש אוורירי ונעים,

שני ורנר וצוות Talking Art

בן דב

יואב בן דב, מתוך התערוכה "עקורים", עין הוד

PHOTO IS:RAEL פסטיבל הצילום הבינלאומי ה-8. מייסד ומנהל אמנותי: אייל לנדסמן, אוצרת ראשית: מיה ענר

זה לא סוד שאנחנו ממש אוהבים את העשייה של פסטיבל הצילום והעמותה העומדת מאחוריו. כיף ונעים לפגוש אנשים שמאמינים באמת בחשיבות של הצילום ומקדמים במלוא המרץ את ההנגשה שלו לציבור הרחב. השנה הרעיון הזה מעלה הילוך. ראשית, הפסטיבל עובר למרחב ציבורי ופתוח ויוצג ברחבי ככר המדינה כתערוכת חוצות, ומאוחר יותר ינדוד לאזורים אחרים על מנת להנגיש את האמנות לקהל נוסף מחוץ לתל אביב. בנוסף כל התערוכות והאירועים (המגוונים והשווים ביותר) יהיו פתוחים לקהל ללא עלות. לא פלא שנושא הפסטיבל השנה הוא "שינוי / טרנספורמציה" וכל התערוכות והאירועים ייגעו בנושא זה בדרכים שונות.
מומלץ מאוד להתרשם באתר של הפסטיבל בתוכנית המקוונת. בין היתר תוכלו להאזין לשיח עם הצלם האגדי מרטין פאר (!!), סדרות הרצאות בשיתוף עם חברת קאנון ועוד.

9-21.11, כיכר המדינה, תל אביב. הכניסה חופשית

פרטים מלאים ועדכונים באתר הפסטיבל.   דף הפייסבוק

"עקורים" תערוכת יחיד ליואב בן דב

כאמור, זהו זמן טוב לצאת לטיולים נעימים ותמיד טוב לקפוץ לביקור בכפר האמנים בעין הוד. כעת יש סיבה נוספת לעשות זאת ולבקר במיצב הפיסולי החדש של האמן יואב בן דב אשר ממוקם בגן אולי (על שם אולי גבעון שניהל את כפרהאמנים שנים רבות). אמנות במרחב טבעי מקבלת תמיד פרשנות מיוחדת ומשרה אווירה פסטורלית משהו אשר צובעת גם את יצירות האמנות. עבודותיו של בן דב אמנם פחות פסטורליות אך הן מתחברות אל הטבע בצורה חזקה ונוקבת. בן דב יציג מיצב פיסולי עשוי גדמי עצי זית ולצידן רישום קיר של דמויות חסרות פנים. זו לא פעם ראשונה של בן דב שהוא משתמש בגדמי וקטעי עצים, ובמיוחד אלה המגיעים מיערות הכרמל ואזור עין הוד – המקום בו גדל, ואשר נפצע שוב ושוב בשרפות וביד האדם.

פתיחה: יום שישי, 6.11 בשעה 12:00. גן אולי, עין הוד.   אירוע פייסבוק

"מדדי ביטחון" תערוכה קבוצתית. אוצרת:  רות אופנהיים

לא פעם שיבחנו כאן את ייחודיותן של הגלריות השיתופיות ואת החשיבות שלהן בהצגה של תכנים אלטרנטיביים וחשיפה של אמנים שאינם בהכרח במיינסטרים. הגלריה בקיבוץ כברי פועלת במחשבה דומה תוך שילוב בין אמנים יהודים וערבים כיאה למרקם החברתי והתרבותי שבגליל. התערוכה החדשה בגלריה היא פועל יוצא ישיר של התקופה האחרונה – הן בהקשר של מגפת הקורונה והן בהקשר של השינויים הפוליטיים בעולם ובארץ בפרט. מובן שתקופה כל כך לא יציבה שמקפלת בתוכה הרבה חששות וחוסר ודאות תוליד אמנות ביקורתית שמגיבה למצב. בתערוכה יציגו אמני הגלריה השיתופית והיא נאצרה על ידי רות אופנהיים הזכורה לנו לטובה מהפעילות הברוכה של מוזיאון "זומו" הנודד שהיא לוקחת בה חלק.

פתיחה: החל משבת 7.11, ללא אירוע פתיחה ובהתאם להנחיות התו הסגול. גלריה כברי, גלריה שיתופית יהודית ערבית בגליל.

אתר הגלריה בקישור

"יציאה לזמן אחר" הרצאה מקוונת של האוצרת נירית נלסון

מוזיאון על התפר הינו מוסד חשוב בשדה האמנות המקומית וגם בשדה החברתי ובמיוחד לאור המיקום המיוחד בו הוא נמצא בין השכונות היהודית, המוסלמית והנוצרית בירושלים. ההרצאה היא דרך של המוזיאון לגייס כספים להמשך פעילותו וכל ההכנסות הינן תרומה לדבר. נלסון תשוחח על אמנים ואמניות אשר מתמודדים עם סוגיות של התבודדות ולבדות ומשתמשים בהן כמנוף ליצירה.

9.11 בשעה 18:00. עלות 75 ₪. מספר המקומות מוגבל, יש לשריין מקום מראש בקישור

מקומות אחרונים בסיור שלנו לתערוכה המרתקת בגנים הבוטניים בירושלים!

המעבר של אמנות עכשווית לחללים אלטרנטיביים בשנים האחרונות והצורך להנגיש אמנות לקהל בזמני קורונה יצרו הזדמנות פז לתערוכה המפגישה בין אמנות והטבע.

התערוכה כוללת כ-15 עבודות פיסול גדולות של אמנים עכשוויים מובילים שהותאמו במיוחד לתנאי התצוגה בגן. בין האמנים: מנשה קדישמן, דני קרוון, ציבי גבע, יהודית סספורטס, סיגלית לנדאו ועוד

הסיור בהדרכת מיכל סופיה שלנו המביאה גם את נקודת המבט המיוחדת לה כאמנית פעילה העוסקת בפיסול.

לפרטים מלאים והרשמה בקישור 

דרורה דקל

דרורה דקל, מתוך התערוכה "מדדי ביטחון", גלריה כברי

יערה צח

אלטרנטיבי ומיינסטרים. המלצות הסופ"ש 29-31.11

עולם האמנות מדשדש חזרה לחיים לאחר הסגר האחרון ויש איזו תחושה דיסוננסית – בין העולם הישן, המוסדי והמוכר לבין עשייה חדשנית וניסיונית שלא בטוח אם תצלח ותשנה את עולם האמנות, או שתעלם כליל.

כבר כתבנו בעבר שתערוכות אמנות בחללים אלטרנטיביים הן הדבר החם באמנות העכשווית, וכעת עם משבר הקורונה – חללי התצוגה חייבים לעבור אדפטציה נוספת. כך אנו מתחילים לראות יותר ויותר תערוכות שנפתחות במרחבים ציבוריים ופתוחים. במקביל ממשיכה הפעילות של אמנים עצמאיים ופתיחה של תערוכות ואירועי אמנות במקומות לא צפויים. לצד אלה, אנו שמחים לבשר שגם עולם הגלריות הותיק והממוסד חוזר לפעולה עם פתיחה מחודשת של מרבית הגלריות בתל אביב.

גם אצלנו מתחילה פריחה מחודשת ויש לנו שני סיורים חדשים ומרגשים עבורכם בנובמבר הקרוב.

מאחלים לכולנו סוף שבוע נעים ושקט,

שני ורנר וצוות Talking Art

רון אסולין

"המעלית והנוכל", תערוכת יחיד לרון אסולין, חלל "אופנובנק"

"בחזרה אל הטבע" תערוכה קבוצתית. אוצרת: הדס מאור

המחשבה על מיקום תערוכת אמנות בתוך הגן הבוטני בירושלים היא מסקרנת ומרגשת במיוחד. מעבר לפתירת הסוגיות הטכניות יש כאן עניין במפגש של אמנות וטבע וכל השאלות על קיימות שהופכות רלוונטיות יותר ויותר וגם האמנות העכשווית עוסקת בהן רבות. התערוכה החדשה באוצרותה של לא אחרת מהדס מאור הנהדרת והיא כוללת כ-15 עבודות פיסול גדולות של אמנים עכשוויים מובילים שהותאמו במיוחד לתנאי התצוגה בגן. בין האמנים: מנשה קדישמן, דני קרוון, ציבי גבע, יהודית סספורטס, סיגלית לנדאו ועוד.

כמובן שאנחנו לא יכולים לשבת בשקט כשיש כזו תערוכה מופתית בשטח ולכן אנו שמחים לבשר שיש לנו סיור חד פעמי בתערוכה. פרטים בסוף הרשימה

הגן הבוטני האוניברסיטאי גבעת רם בירושלים. שעות פתיחה: ראשון עד שבת 09:00 – 18:00. הכניסה לתערוכה כלולה במחיר הכניסה לגן

מידע נוסף על התערוכה בקישור

"המעלית והנוכל", תערוכת יחיד לרון אסולין. אוצרים: יואב וינפלד ועומר שיזף

עוד אלטרנטיבה לחללי התצוגה המוכרים מתפתחת בשנים האחרונות בזכות עשייה עצמאית של אמנים. אלה לוקחים את היוזמה, ההפקה, התקצוב וכמובן התוכן לידיים שלהם ומקימים גלריות שיתופיות, פרוייקטים ציבוריים (דוגמת "המפעל" בירושלים), ותערוכות בהפקה עצמאית. כך עשו האמנים יואב וינפלד ועומר שיזף שהחליטו להפריש חלק מחלל הסטודיו המשותף שלהם לטובת גלריה קטנה בה הם מארחים אמנים ליצירה תלוית מקום. לתערוכה החדשה של רון אסולין יש אופי אפלולי למדי אשר לוקח אסתטיקה משרדית יום יומית ואפורה וטומן בתוכה אלימות והרס. כך למשל בפסל שעשוי ממאפרות זולות שמותכות יחד למעין גולגולת, פיר מעלית שמוביל לשום מקום ורישומים של רולטה מאיימת. לשוחרי האמנות הוותיקים בינינו אנו ממליצים לבקר גם בחללים מסוג זה, אשר מאפשרים תערוכות אמנות אלטרנטיביות שחורגות מהשיח השחוק ומאירים פנים נוספים בעשיית האמנות העכשווית בארץ.

סופ"ש פתיחה: יום ו', 29.10, 11:00-14:00, יום ש', 30.10, 11:00-14:00.

אופנובנק חלל פרויקטים, בן יהודה 71, קומה 3

הביקור בפתיחה בהרשמה מראש בלינק,  או במייל: offnobank@gmail.com.   אירוע פייסבוק 

הגלריות בתל אביב – פתוחות

להלן כמה מהגלריות שחזרו לפעילות מלאה והתערוכות המוצגות בהן:

"אוד" תערוכת יחיד לרונית גולדשמיט
גלריה עינגע וליזה גרשוני, בר יוחאי 7,  תל אביב

"אריק" תערוכת יחיד לשגיא אזולאי
גלריה רו ארט, שביל המרץ 3, תל אביב

"מוזיאון היחידה לצילום האזרח" תערוכה לקבוצת הסלון 5
גלריה רוזנפלד שביל המפעל 1, תל אביב. בתיאום מראש באמצעות המייל rg@rg.co.il

"יום ולילה" תערוכת יחיד לגלעד אפרת ו"מלאך על פי הבאר" תערוכת יחיד ליעקב דורצ'ין
מתחם גלריה גורדון, הזרם 5 והפלך 7, תל אביב

הסיורים הקרובים שלנו

6.11  סיור אמנות רחוב וצילום סלולרי להורים וילדים

פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בקישור

21.11 "בחזרה אל הטבע" סיור בתערוכה

פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בקישור

גלעד אפרת

"יום ולילה" תערוכת יחיד לגלעד אפרת, גלריה גורדון

יצירה טרייה: ראיון עם דלה טרבייה

דלה טרביה משלבת בעבודות שלה סרקזם והומור בעודה מפרקת ומערערת על כוחם של מודלים חינוכיים המושרשים בחברה הערבית. במקביל לעבודות הוידאו המשעשעות שלה, היא יוצרת פסלים המורכבים מחומרי גלם שהופיעו בסיפורי הילדות עליהם גדלה, גם בהם מתקיים עולם של ניגודים מתעתע ומטריד.
ראיון אחרון בסדרת הראיונות שלנו עם בוגרים טריים של בתי הספר לאמנות.
שני ורנר

ספרי קצת על מי את ומה את עושה

אני דלה טרביה, בת 24, ילידת שפרעם. בוגרת החוגים לאמנות יצירה; ושפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה.

ביצירה שלי אני עוסקת בנושאים תרבותיים ופוליטיים הקשורים בחינוך ויחסי אמון וכוח ותפקידם בעיצוב ושלילת התודעה. אני עושה זאת בצורה של הגחכה וסאטירה, אני מנכסת סיפורים עממים מהתרבות הערבית שנועדו לחנך ולעצב את התודעה של הילדים/ות. לאחר מכן אני מבודדת מהם את חומרי הגלם כגון, צמר פלדה, קמח וצבר.  אני מדירה את החומרים האלה מהקשרם הסיפורי ויוצרת מהם פסלים מופשטים שמשלבים הומור ורצינות. התהליך הזה מטשטש ומוחק את הסיפור והופך אותו לטריגר ליצירה וגם לביקורת מצדי ומצד הצופה.

איך עברו עליך שנות הלימודים / איך התחושה לסיים את הלימודים להגיע למעמד תערוכת הגמר?

ארבע שנות הלימודים היו מסע פנימי מורכב מאתגר ומרתק, מסע שהרחיב את אופקיי ופקח את עיניי, שגרם לי להסתכל בעין ביקורתית אמנותית על העולם. זכיתי ללמוד אצל אמנים מורים מקסימים שתמכו ועזרו ונתנו לנו תחושת יציבות בתקופה המורכבת הזו. אני יכולה להגיד אחרי חודשים של עבודה, חקירה ולימדה בתנאים של אי ודאות, שתחושת הסיום היא תחושת הישג, גם אם היא זמנית.

האם משבר הקורונה השפיע על ההכנות לתערוכה או על הפרויקט עצמו?
בוודאי, המצב גרם לי ליצור פחות אבל להתבונן הרבה בסביבה ולהמציא דמויות, סיטואציות ופסלים מחומרים נגישים. כל דבר היה יכול להיות חלק מהפסל הבא או חומר גלם, הבית הפך להיות סטודיו, חדרי הבית הפכו להיות לוקיישן נתון לצילום וידאו. כלומר, הגבולות היטשטשו לחלוטין וזה חדר ליצירותיי ויצר בי דחף לשאול שאלות חדשות שקשורות ליחסי האמן עם הסביבה, התרבות והפוליטיקה.

מה הצגת בתערוכת הסיום שלך?
הפרויקט "ללא כותרת" מורכב משלוש עבודות וידאו ומפסלים מופשטים. על הקיר החיצוני ליד כניסת החלל הצבתי מסכי טלוויזיה עם עבודת וידאו, מול כל אחד היה ספסל מרוצף בבלטות ומיועד לאדם אחד. הדמות המרכזית בסרטים היא דמות פטפטנית, סרקסטית ומבקרת.  לעיתים היא מספרת סיפור, ולעיתים היא הופכת להיות קריינת תקציר החדשות או דמות שמציעה מתכון להכנת פסל בבית. הוידאו השלישי הוצב בחלל הפנימי עם פסלים ופדסטלים מאופיינים בחומרי גלם לא קונבנציונליים. אלה מהווים ציר מרכזי לא רק בתהליך העבודה אלא גם בהבניית הקשר בין החומריות והחוויה הגופנית החודרת אל המופשט, והרבה פעמים יחסי כוח בין הפדסטל הכבד והגדול לבין הפסל הדל בחומריותו. כמו למשל פסל שעשוי מצמר פלדה ומוצב על פדסטל עשוי מבלטות.

מה החלום? איך את רוצה שתמשיך הקריירה שלך עכשיו אחרי סיום הלימודים?
זאת שאלה שמהדהדת לי בראש מאז שהתחלתי ללמוד אמנות אך לאחרונה לא חשה צורך לענות עליה. מה שברור לי כרגע שאני ממשיכה ליצור אמנות, ללמוד, לחקור.

מה דעתך על תפקידה של האמנות ביחס ובעקבות משבר הקורונה? האם הוא השתנה ובאיזה אופן?
עוד מוקדם לדעת. אבל למרות סגירת הגלריות והמוזיאונים אני מאמינה שהאמנים/יות ימשיכו/ן ליצור אמנות  ושמשבר הקורונה יוליד ויעלה שאלות אמנותיות מהותיות, אנושיות ופוליטיות לא רק בימי הנגיף אלא גם בעקבותיו. אשר בתורן ישפיעו על האמנות העכשווית.

דלה טרביה, פסלים מתוך הפרויקט "ללא כותרת"