ארכיון תגיות: "המעבדה"

זר לא יבין זאת. המלצות הסופ"ש 2-4.5

גלריה שנפתחת מחדש לאחר אירוע טראומתי, אמנית שלוקחת את עבודתה עוד צעד קדימה ואמנים שמשתמשים בחוויותיהם האישיות כדי לספר סיפור רחב יותר. את כל אלה קשה לראות במבט חיצוני והם דורשים הכרות מעמיקה יותר עם שדה האמנות והדמויות המרכיבות אותו. המלצות השבוע הן הנסיון שלנו להכניס אתכם בסוד העניינים.
גלריה בארי פותחת את הסניף התל אביבי המיוחל שלה עד שתחזור למקומה הטבעי בקיבוץ; במעבדה מפרקת לילי כהן פרח-יה את הציור למרכיביו הראשוניים; ובגלריה רוזנפלד מציג הצמד נוי ותמיר תערוכה אישית מאוד וציבורית מאוד בו זמנית. בהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה לעאישה עראר בגלריה דביר בפריז.

ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

לילי כהן פרח-יה, מתוך תערוכת יחידה במעבדה, תל אביב

'ואני, לו רק הייתי יכול, הייתי', תערוכת יחיד של מתי אלמליח והשקה של גלריה בארי בתל אביב. אוצרת: סופי ברזון מקאי

כמה חיכינו להמלצה הזו. בתוך ים שברון הלב של השבעה באוקטובר, התמונה של גלריה בארי שרופה עד היסוד דקרה לנו בלב במיוחד. אחרי חודשים שבהם תערוכות הגלריה התארחו בחללי אמנות ברחבי הארץ, סוף סוף היא משיקה את החלל החדש, וכפי שהם מדגישים, הזמני – בתל אביב!  נדמה שאין מתאימה מתערוכתו של מתי אלמליח כדי להשיק את חלל הגלריה החדש – הצילום של אלמליח מציג דיוקנאות עצמיים שלו מלאי עדינות ושבריריות בתוך חללים שנראים כחדרי מלון וחדרי המתנה. השילוב בין החשיפה האינטימית של אלמליח לבין החדרים הזרים מסמל אולי במשהו את הגלריה שנעקרה ממקומה. ובעיקר התמונות מזקקות מבט עדין ומלא חמלה על זהות, מגדר, גוף וגיל. אלה ימים שקשה לדבר בהם על ניצחון. המילה המפוארת הזו קיבלה משמעות אחרת ומורכבת יותר אחרי מאורעות השבעה באוקטובר והמלחמה הקשה שפרצה בעקבותיהם. ובכל זאת, נצחונות אפשר וצריך לחגוג, גם אם הם לא מושלמים. הקמתה המחודשת של גלריה בארי, במיוחד כשנעשתה באמצעות סולידריות של קהילת האמנות הישראלית כולה, היא בהחלט ניצחון כזה. ברכות חמות לצוות גלריה בארי, מתרגשים איתכם עד השיבה הביתה ואחריה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.5, 20:00, גלריה בארי, בית רומנו, דרך יפו 9, קומה 1, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'תנשמי', תערוכת יחידה של לילי כהן פרח-יה. אוצר: שרון תובל

בתערוכה החדשה שלה במעבדה של שרון תובל ברחוב הרצל בתל אביב, ממשיכה לילי כהן פרח-יה לאתגר את המצע הציורי כפי שהיא עושה באופן עקבי בעבודותיה בשנים האחרונות. אנחנו עוקבים במשך שנים ארוכות אחרי עבודותיה של כהן פרח-יה ולא נדיר למצוא אותה מציירת על ניירות פרגמנט, או הדפסים בפורמטים לא שגרתיים ועוד דרכים לאתגר את המדיום. כעת היא פורצת גבולות חדשים ומפרקת את הציור לחלוטין לאלמנטים פיסוליים נפרדים שממלאים את חלל הגלריה ומאפשרים לצופה להיטמע בתוך יצירת האמנות. גם כאן, לא מסתפקת האמנית בפירוק הציור בלבד, אלא גם עושה שימוש בחומרים ואלמנטים לא שגרתיים כמו נייר מכווץ, ניילון ואלמנטים פיסוליים אחרים בכדי לייצג את חלקיו השונים של הציור המפורק. המסע הארוך שלנו בעקבות עבודתה של לילי כהן פרח-יה לאורך השנים תמיד הניב רגעים מרתקים ונראה שזה עוד אחד מהם. יש למה לחכות.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.5, 20:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב
אירוע פייסבוק

'בפרקים הקודמים', תערוכת יחיד של נוי ותמיר. אוצרת: מיה פרנקל טנא

מה שמחבר קהילה למקום הוא אוסף של סיפורים. לפעמים הסיפורים האלה מרגישים פרטיים ואישיים, אבל ברגע שמספרים אותם למישהו אחר מגלים שהוא או היא חיו סיפור דומה מאוד. כך נוצר בית. צמד האמנים הצעיר יחסית נוי ותמיר הספיקו כבר לעשות לא מעט בקריירה הקצרה שלהם וכעת בתעוזה שלא לומר מעט חוצפה בריאה האופיינית להם הם עורכים סוג של "רטרוספקטיבה בתערוכתם הראשונה בגלריה רוזנפלד. נוי ותמיר יוצרים תערוכה שהיא בו זמנית גם אינטימית ואישית מאוד, אבל גם ממקמת אותם בתוך קהילות רחבות יותר ובתוך הזמן בו הם חיים. כך אנחנו מקבלים נקודות מבט ייחודיות על החוויה של נוער קווירי בארץ, על אקטיביזם מתמשך, על החיים לצד ובתוך מלחמה שאינה נגמרת ועוד. כמעט כל אחד מאיתנו ימצא את עצמו בתוך אחד מהתרחישים הללו. שלבו את זה עם הסגנון הבלתי ניתן לחיקוי של הצמד והחיבה שלהם לפיסול לא שגרתי ותקבלו קרנבל מאוד ישראלי ועכשווי. תענוג

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.5, 19:00, גלריה רוזנפלד, המפעל 1, תל אביב
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – פריז

 ‘There was love, there was death, and there was you’ תערוכת יחידה של עאישה עראר

תערוכת יחידה של אמנית פלסטינית בגלריה ישראלית בפריז – בימים אלו זה נשמע מינימום כמו "ואריה עם גדי ירבץ" והנה זה בדיוק מה שקורה כרגע בסניף הפריזאי של גלריה דביר. האמנות של עאישה עראר לא משדרת מייד פוליטיקה, אבל היא בהחלט זועקת מעומק הלב זהות, נשיות ואחרוּת. הציור הפראי והיצרי של עראר הולך כנגד כל סטריאוטיפ שננסה להלביש על הסיטואציה ואולי דרך שבירת המוסכמות הצפויות נצליח ליצור גשר בר קיימא בין תרבויות.

התערוכה מוצגת עד 15.6, בגלריה דביר, פריז
בכתובת: Dvir Gallery, 13, rue des Arquebusiers, Paris
פרטים נוספים באתר התערוכה

נוי ותמיר, מתוך תערוכת יחיד בגלריה רוזנפלד, תל אביב

ממעמקים. המלצות הסופ"ש 8-10.2

בתרבות ובאמנות המילה 'מעמקים' יכולה לשמש כמטאפורה בעלת משמעות כפולה – התעמקות וירידה לפרטים יכולה להוות גם צלילה אל מעמקי הייאוש והפחד. אם תרצו, הקו הדק שבין תקווה לייאוש. תערוכות השבוע, שחלקן עושות שימוש במטאפורות ימיות של ממש משחקות את המשחק הכפול הזה בכישרון ורגישות וכמו דולי פנינים, מביאות לנו מן המעמקים משמעות ויופי.

בגלריה גורדון מציגה טל ירושלמי ציור שהתפרק והתאחה מחדש; בגלריה נגא יוצר יונתן צופי עבודות וירטואוזיות באמצעים הפשוטים ביותר; במעבדה מציג הלוקאל הלונדוני שלנו (לשעבר) מיצב מבריק ומפתיע. ובפינת הבונוס תערוכה ששמה עומד לנו על הלשון כבר חודשים.

שיהיה סוף שבוע של העמקה,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

טל ירושלמי, מתוך תערוכת יחידה בגלריה גורדון, תל אביב

'מצולות', תערוכת יחידה של טל ירושלמי

בשבוע שעבר דיברנו על מקריות שאיגדה יחד שלוש ציירות מעולות. אם באופן מקרי תערוכתה של טל ירושלמי היתה מתקיימת בשבוע שעבר במקום השבוע, היא לגמרי היתה נכנסת לרשימה. בעיננו (ולגמרי לא רק בעיננו) מדובר על אחת הציירות המשובחות במקומותינו. ירושלמי יוצרת ציורים שנראים בעת ובעונה אחת גם כמו חלום סוריאליסטי וגם כמו אסופה של חפצים כמעט רנדומליים שאפשר אולי למצוא בכיס של ילדה הרפתקנית או בתחתית של מגירה ישנה. נרות, חבלים, שברי חרסים וציפורים אקזוטיות מתערבבים בחלל שהוא שילוב בין ביצה קדמונית לתוהו ובוהו מיתולוגי. אי אפשר שלא להביט בציורים האלה בעיניים אחרות אחרי השבעה באוקטובר – מרחבים מפורקים מנוקדים בשברי חפצים יומיומיים. גם ירושלמי מתייחסת לנושא ומדברת על עבודות שכמעט ניבאו את האסון ועל קומפוזיציות שהתפרקו וסירבו להתאחות. בסופו של דבר מצאו הציירת והציורים את דרכם החוצה מהפירוק אל תוך איחוי וריפוי – הלוואי שנצליח גם אנחנו.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.2, 19:00, גלריה גורדון, הזרם 5, תל אביב

פרטים נוספים באתר התערוכה

'הרישום הנושם', תערוכת יחיד של יונתן צופי

תערוכתו החדשה של יונתן צופי נקרא 'הרישום הנושם', אבל יש להודות שהמילה "רישום" בהקשר של העבודות בתערוכה היא מעט מטעה. עבודותיו של צופי לא נוצרו על ידי עפרון או פחם וגם לא על ידי מכחול וצבע. צופי יוצר את עבודותיו בעזרת חול, יציקות של דבק פלסטי והטבעה של חפצים. באמצעים הפשוטים לכאורה האלה שנשמעים קצת כאילו נלקחו משיעור מלאכה בבית הספר מצליח יונתן צופי ליצור עבודות וירטואוזיות ומלאות יופי מפעים. העבודות הנקיות והמינימליסטיות האלה משדרות מצד אחד רוגע ושקט, אבל במבט נוסף נראה שהכל נובע מריקנות ובדידות בתוך מרחבים שאין בהם נפש חיה. יש לנו הערכה גדולה לאמנים שמצליחים באמצעים הפשוטים ביותר ליצור עבודות מעוררות מחשבה ומלאות יופי.

 אירוע פתיחה: יום שישי 9.2, 12:00, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב

'נְפִיל', תערוכת יחיד של אלעד ארגמן. אוצר: שרון תובל

יש להודות שאנחנו מעט משוחדים במקרה הזה – לפני שחזר לארץ משהות ארוכה בלונדון, היה אלעד ארגמן אחד הלוקאלז המוצלחים שלנו – מדריך ששילב ידענות עמוקה והיכרות עם הסצינה יחד עם קסם אישי וכריזמה. מה אפשר עוד לבקש. כך גם אלעד פועל כיוצר – שילוב מעורר השראה של ידענות וטכניקה עם ברק מחשבתי ונטיה לחיבורים מפתיעים. תערוכתו החדשה של אלעד למשל, מקבלת השראה מהתופעה הזואולוגית שבה לאחר מותו של לווייתן משמשת גופתו כמקור מזון רב שכבתי  וכמעט בלתי נדלה למגוון רחב של יצורים ימיים. את התופעה הזואולוגית הזו מחבר אלעד לתופעה האנושית מאוד של קרבות ירושה והשפעתם על המשפחה. את החיבור הזה הוא עושה באמצעות מיצב קינטי של צלחות שכמו משוחחות זו עם זו. בקיצור, לא משהו שרואים כל יום. מומלץ להגיע למעבדה ולהתאהב באלעד – כמו שקרה לנו.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.2, 20:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס –

'הואווו האאא אהההו', תערוכת פופ אפ זוגית של ענת גרינברג ואיה סריג. אוצרת: קרין מנדלוביץ

הרבה זמן לא נתקלנו בשם תערוכה שמייצג בצורה כל כך מדויקת את איך שאנחנו מרגישים בפנים.
ברצינות, מי מאיתנו לא רצה במהלך החודשים האחרונים לקפוץ לאוטו, לנסוע ליער או חורשה קרובים ולנהום שם כמו חיה פצועה את כל התסכול, הכאב והזעזוע שאנחנו חיים בתוכם?
בין הציורים הרישומיים והמעודנים של ענת גרינברג לפיסול המפורק ומאוחה מחדש של איה סריג, אפשר למצוא כאן גם מראה לתקופה וגם נחמה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.2, 20:00, גלריה נולובז, רחוב זבולון 19, תל אביב
התערוכה תהיה פתוחה במהלך סוף השבוע בלבד. בערב הפתיחה עד 23:00 ואז בשישי-שבת בשעות 10:00-17:00

אירוע פייסבוק

אלעד ארגמן, מתוך תערוכת יחיד במעבדה, תל אביב

אולד מאסטרז ניו מאסטרז. המלצות הסופ"ש 30.11-2.12

בשבוע שעבר כתבנו על תחושת הציפה, להיות בין שמיים ומים ולשמור על הגוף יציב. התחושה הזאת של תקופת מעבר עדיין מורגשת, המלחמה עוד כאן אבל איכשהו "נוכחת" פחות, התמונות כואבות אחרת, יש איזה אופק ותקווה. לא ברור

תערוכות השבוע עוסקות כולן במתחים ובמפגשים בין העבר וההווה, בחינה של אמנות "ותיקה" באור חדש, ציטוטים מתולדות האמנות לצד רפרנסים מקראיים, והרבה נוסטלגיה למקום קריר ושקט יותר, ולטבע, ולשלווה. דברים שנראים עכשיו רומנטיים ורחוקים כל כך.

במעבדה של שרון תובל האמנית הרוסיה אליזבטה גוסבה מציגה חקירה קרמית ונופים מדומיינים; יונתן הירשפלד בסדרת עבודות חדשה המתייחסת לסיפורו התנ"כי של יוסף; בגלריה שלוש מחווה לציון שני עשורים למותה של המאסטרית פמלה לוי; ואצלנו, כדי לחמם את הלב – סיור נוסף בגורדון ביצ'.

מאחלים לכולנו קצת שקט,

שכל החטופים יחזרו – כולם, במהרה.

שני ורנר

וצוות Talking Art

יונתן הירשפלד, יוסף פותר את חלום שר המשקים, 2023, תערוכה בגלריה גבעון, תל אביב

"חיי יוסף" תערוכת יחיד ליונתן הירשפלד

מה נגיד על יונתן הירשפלד? עוף מוזר? יציר כלאיים, זה שנודד הולך ושוב בין העבר וההווה, מרצה בחסד, מספר סיפורים, אמן מהסוג המיוחד הזה שמצליח לשלב תאוריה ופרקטיקה בכל מעשיו. בסדרת הציורים החדשה שלו – עליה עבד בשנתיים האחרונות, מקבל תפקידו של "מספר הסיפורים" מקום מרכזי. כמו תמיד, הביוגרפיה האישית של הירשפלד נמהלת בציורים בדיוקן עצמי בתפקידים שונים. כעת הירשפלד מגלם במובן מסוים את תפקידו של יוסף המקראי וסצנות דתיות שצוירו בציורי האולד מאסטרז והרנסנס מקבלות חיים חדשים, עכשוויים וישראלים. בתוך התמהיל הכמעט לא הגיוני הזה משתלבים גם הפסים הקופפרמנים שנוכסו כבר מזמן לציורים של הירשפלד, ואלה נראים לעתים כמו כותנת פסים של יוסף, ושל היהודים במחנות הריכוז. כמו תמיד, אנו צופים לתערוכה אינטנסיבית, גדושה, הנעה בין המופשט, הלירי, המיסטי, וההיסטורי.

פתיחה: שישי 1.12 בשעה 12:00 גבעון גלריה לאמנות גורדון 35, תל אביב

פרטים נוספים בקישור

 

"גיא בן הינום", תערוכת יחידה לפמלה לוי. אוצרת: נירה יצחקי

מאז מעברה למשכן החדש ביפו, גלריה שלוש לא מאכזבת, עם רצף של תערוכות יחיד עמוקות, מושקעות, עשירות. על אף הוותק של הגלריה והיכולות המפתיעות תמיד של נירה יצחקי, נראה שהמעבר ליפו ולמבנה המיוחד והמחייב בו היא שוכנת כעת, הקפיץ את הגלריה לרמה אחרת. השבוע תפתח תערוכת יחיד שתציין שני עשורים למותה של פמלה לוי הנהדרת – מהאמניות הבולטות באמנות הישראלית החל מסוף המאה ה-20. לוי תמיד הציעה משהו שונה מעט ואולי אף מקדים את זמנו לשדה האמנות. כבר בשנות השבעים עסקה לוי ביצירה בעלת אופי פמיניסטי, בדומה לאמניות נוספות בתקופה, עם זאת היא הצליחה לרתום את הציור הפיגורטיבי – שנחשב עד אז לנאיבי – לטובת אמנות פוליטית מובהקת. כעת, כעשרים שנה לאחר מותה וכשציור פיגורטיבי ואמנות פוליטית הם חלק מרכזי באמנות העכשווית, מעניין לראות את ציוריה של לוי ולבחון אותם שוב לאור התקופה.

פתיחה: שבת 2.12 בשעה 12:00. גלריה שלוש, הצורפים 15, תל אביב

פרטים נוספים בקישור

 "חקירה קרמית. טבע." , תערוכת יחידה לאליזבטה גוסבה. אוצר : שרון תובל

רוח קרירה ומרעננת מגיעה מהתערוכה החדשה שתפתח השבוע במעבדה של שרון תובל בתל אביב. כחלל ייעודי שחרט על דגלו להתנסות בחקירה אמנותית ולא בתצוגה קונבנציונלית, מוצגות בו לעתים קרובות תערוכות שמשרטטות קווי מחשבה, כמעין סטודיו פתוח, ולאו דווקא תוצרים מוגמרים ומהודקים. אליזבטה גוסבה היא אמנית רב תחומית שהגיעה מרוסיה לישראל בעקבות המלחמה עם אוקראינה, ונחתה כאן למציאות כואבת לא פחות. בתערוכה החדשה היא תפתח סטודיו לקרמיקה שיקיף את חלל הגלריה ויהיו בו עמדות שונות שבכל אחת מתפתח תהליך שמרכזו עבודה קרמית. גוסבה מתחברת לפן הטבעי שעוד קיים בקרמיקה וחימר ויוצרת באמצעותו כמו נופים אלטרנטיביים, כאלה המזכירים לה את מחוזות עברה.

פתיחה: שישי 1.12 בשעה 11:00 (ללא אירוע) המעבדה, הרצל 119, תל אביב

פרטים נוספים בקישור

 

בעקבות הביקוש: סיור נוסף – אוסף דובי שיף במלון גורדון ביץ' 8.12, בהדרכת עמית רובין

הצטרפו אלינו לסיור מיוחד המתמקד בשיטוט במסדרונותיו של מלון "גורדון ביץ'", שם מוצג אוסף דובי שיף המרהיב לציור פיגורטיבי ריאליסטי. זהו סיור המציע מפגש בין עולמות, וביקור באחד החללים המפתיעים בתל אביב, עם תצוגה לא שגרתית ואמנות יוצאת מהכלל.

תצוגת אמנות עכשווית מעולה במלונות יוקרה היא טרנד עולמי ומה שמייחד את מלון גורדון ביץ' בתוך הטרנד הזה הוא כי על קירותיו תלויות אך ורק יצירות מאוסף דובי שיף הנחשב לאמנות. השילוב הזה בין אחד מאוספי האמנות החשובים בארץ לבין חללי המלון המוקפדים יוצר חוויה אחרת שמעשירה את שני הצדדים.

הכנסו איתנו אל מאחורי הקלעים של המלון והאוסף

הסיור מתחיל בשעה 10:00. אורך הסיור כשעה וחצי-שעתיים

במקום ישנו מרחב מוגן והוא פועל על פי תקנות פיקוד העורף

פרטים נוספים והרשמה בקישור

"חקירה קרמית. טבע." , תערוכת יחידה לאליזבטה גוסבה. תערוכה ב"המעבדה" תל אביב

שני ורנר מדריכה בביאנלה בונציה 2022

2022 – היית גדולה מהחיים

סיכום השנה של שני ורנר
אני מסיימת את שנת 2022 בסערה קלה, בה חשש, תקווה והתרגשות מהולים אלה באלה. השנה הזו הביאה עמה הרבה מאוד אירועים גדולים, יותר ממה שהיה בשנים עברו. זו היתה שנה גדולה מהחיים – בפן האישי, העסקי, בעולם האמנות הישראלי, בתרבות המקומית ועוד.

2022 התאפיינה בתערוכות ענק, שוברות קופות. בזירה שלנו אנו יכולים לציין כמובן את קוסאמה במוזיאון תל אביב – תערוכה שפתחה לנו את השנה, ובה סיירנו עם מאות אורחים ולצידה את תערוכת היחיד של סיגלית לנדאו, איתה אנו סוגרים את השנה באופן דומה.
גם הביאנלה בונציה היתה אירוע משמעותי עבורי כיוון שזו הפעם הראשונה שיצאנו להדריך בה. הביאנלה שברה השנה את כל השיאים עם יותר מ800,000 מבקרים. אנחנו "תרמנו" 140 אורחים ב7 סיורים שהוצאנו לתערוכת הענק החשובה הזו.

השנה "מדברים אמנות" עברה גם מהפך מבפנים. האירוע המשמעותי ביותר היה ההשקה של סיורי אירופה שלנו ושל מותג Talking Art LOCALS. ערכתי עשרות ראיונות עם ישראלים שחיים בחו"ל עד הדיוק והמציאה של המדריכים הטובים ביותר עבורכם שימשיכו לקיים את הרוח של הסיורים שלנו גם במרחק. שמונה מדריכות ומדריכים חדשים הצטרפו לצוות שלנו, לצד מנהלת אדמיניסטרציה חדשה ואחראית הכשרות ובניית תכנים שנמצאת בלונדון – והשמחה רבה.

קרו גם כמה אירועים מדאיגים בעולם האמנות כאן. תערוכות שהוצגו בגופים ציבוריים וצונזרו בגלל שהכילו תכנים שסומנו כפוגעניים – עבודתו של דויד ריב והסערה סביבה במוזיאון רמת גן, הצגת תוכן "פוליטי מדי" במכללת ספיר ורק לאחרונה הורדה תערוכה בגלריה ביתא בירושלים בגלל שהציורים הציגו עירום נשי. נגיעת יד של שלטון בתחומי הרוח היא דבר מסוכן מאוד ועלינו להתייחס אליה בכובד ראש.

במרץ הקרוב אציין 10 שנים להקמה של Talking Art. בשנים האלה ראיתי את עולם האמנות הישראלי משתנה בצורה חסרת תקדים. ככל שתהליכי הגלובליזציה מעמיקים כך גם השדה המקומי, יוצא מהדלות שזוהתה בו כבר בשנות ה-1980 ומגיע על מחוזות חדשים, בינלאומיים, סקסיים – שתואמים סוף סוף את הלך הרוח העולמי. במקביל, התפתחה גם "תיירות אמנות". אם בתחילת הדרך, נחשבתי לעוף מוזר – חלק מקהילה קטנה של מסיירי אמנות, היום סיורי תרבות למיניהם הפכו לנחלת הכלל, ואמנות עכשווית אינה נתפסת כאליטיסטית ולא נגישה, אלא כחוויה המיועדת לקהל רב תחומי ורב דורי.
בכך, אני יכולה לומר שהחלום שחלמתי לפני עשור מתחיל להתגשם. שנת 2023 הולכת להיות כולה בסימן של חגיגות העשור!

ובנימה אופטימית זו גם אסיים. אני מודה לצוות המופלא שלי שבלעדיו 2022 לא היתה נראית כפי שהיא – צוות חכם, טוב, לויאלי ותומך שמניע יחד איתי את המיזם הזה קדימה כל הזמן.

השנה הזו גם לא היתה טובה כל כך לולא אתם – שוחרי האמנות, שממשיכים לבוא סקרנים ופתוחים, שנהנים מאמנות באמת ובוחרים בנו להביא אתכם אליה בדרך שלנו.
אני מאחלת לכולנו שנה אזרחית חדשה, טובה ומעשירה, רגועה, בריאה וכרגיל – מלאה באמנות משובחת. שלכם, שני ורנר

אני מאחלת לכולנו שנה אזרחית חדשה, טובה ומעשירה, רגועה, בריאה וכרגיל – מלאה באמנות משובחת.

שלכם,

שני ורנר

אלעד רוזן בית בנימיני

אלעד רוזן, מתוך התערוכה השלישי הנמנע בבית בנימיני. צילום שי בן אפרים

אלעד רוזן
השנה האמנותית שלי התחילה בצורה מרגשת במיוחד עם תערוכת יחיד שלראשונה הוקדשה כולה למדיום הקרמיקה בו אני עוסק לצד הציור בשנים האחרונות. האפשרות להציג את התערוכה במרכז הקרמיקה המוצלח 'בית בנימיני', שבו למדתי הרבה ממה שאני יודע על המדיום המרתק הזה, היתה מבחינתי סגירת מעגל אך גם פתיחה של מעגל וכיוון חדש. בשנה הזו ביליתי גם קיץ ארוך בברלין שבמהלכו אמנם לא יצרתי, אבל איפשרתי לעצמי לספוג את האמנות במוזיאונים ובגלריות. המנוחה הזו הוכיחה את עצמה ועם החזרה לסטודיו בארץ חזרתי גם לעשיה אינטנסיבית ואני מתחיל את 2023 עם להט יצירתי מחודש וכמה פרויקטים מרגשים בקנה.

מיכל סופיה טוביאס
2022 הייתה עבורי שנה מאד מרגשת. הרבה תהליכים שהתבשלו בסטודיו במשך זמן ארוך ראו אור במסגרת שלוש תערוכות מאוד יקרות לליבי (אחת מהן עדיין מוצגת במסגרת הביאנלה לרישום בירושלים). השילוב של שלושת המהלכים האלה יחד, איפשר לי לעשות שלום עם אירועים מורכבים מן העבר הקרוב והעבר הרחוק, ואני פותחת את שנת 2023 עם לב שמח.

עברי באומגרטן
זכיתי השנה לשהות כמעט שלושה חודשים עם בן זוגי בצרפת ובאיטליה. חוץ מאוכל מושלם, נופים מפעימים ואווירה משכרת זכיתי ללוות קבוצות של Talking Art בביאנלה המרהיבה של ונציה ולערוך תחקיר לקראת תערוכה היסטורית על חברת Olivetti האיטלקית (בקרוב בגלריית הויטרינה בHIT – חולון)!
אמן על כולנו בכל שנה….

יונתן אולמן
האירוע המשמעותי ביותר שקרה לי השנה הוא ש"קיבלתי" תערוכת יחיד "כמתנה" ליום ההולדת הארבעים שלי.
התערוכה 'אני רוצה את אמא' הוצגה בחלל המעבדה במהלך חודשי אוקטובר-נובמבר של השנה החולפת. לרגע היה נדמה שהתערוכה תיפתח ב-4 בנובמבר, שהוא גם היומולדת 40 האמיתי שלי.
התערוכה עסקה בלידה והיווצרות, ביצירה, באבהות וכמובן באמא (כי, איך אפשר שלא?). היא הייתה עבורי ציון דרך משמעותי בחיים וביצירה

עמית רובין
השנה האחרונה הייתה השנה הראשונה שלי ב- Talking Art וגיליתי אפילו יותר כמה אני נהנית לפגוש אנשים ולדבר על אמנות בצורה ישירה. יחד עם המשך לימודי התואר שני באוצרות בבצלאל, צללתי לעומקו של עולם האמנות העכשווית בארץ וגיליתי בו עושר גדול. עבדתי על הקמת פרויקט בית מדרש לאמנים שעומד לצאת לאור בקרוב ולאחרונה התחלתי לעבוד כעוזרת אוצר בחלל הפרויקטים 'פרטר'. השנה הזו הייתה מיוחדת מבחינה אמנותית גם בגלל שהספקתי לבקר במהלכה בביאנלה בונציה וגם בדוקומנטה בקאסל בהפרש זמן קצר, שניים מהאירועים החשובים ביותר בלוח השנה האמנותי הבינלאומי. אני מסיימת את השנה עם הרבה מאוד התרגשות וציפייה להמשך.

יונתן אולמן במעבדה

יונתן אולמן, מתוך התערוכה אני רוצה את אמא במעבדה. צילום טל ניסים

חיפוש חומרי. המלצות הסופ"ש 22-24.12

אמנות טובה היא טמונה ביכולת להעביר רעיון באמצעים ויזואליים – חומריים. כשהדבר אינו צולח אנו נשארים עם דימוי לא מפתה, או רעיון לא מובן. במלים אחרות, יש משהו במסע שעובר דרך החומר שנותן לאמנות טובה את כוחה. האמניות המציגות בתערוכות השבוע יצאו כולן לחיפוש שמתחיל ונגמר בטיפול בחומר וכך הגיעו לעולם שלם ולא צפוי.

בגלריה רו ארט יוצרת אסתר שניידר מקדש לציור; נטעלי שלוסר מציגה בגלריה דביר אובייקטים חידתיים בעלי מקור מפתיע; במעבדה טווה אופירה שפיץ היסטוריה אישית וחברתית בחוט אדום. ובהמלצת הלוקאלז שלנו ציור שקופץ בין זמנים והקשרים בלונדון.

שני ורנר וצוות Talking Art

NASIM HANTEHZADEH

'Ray of Light', תערוכת יחיד של Nasim Hantehzadeh

'נושאת כלים', תערוכת יחיד של אסתר שניידר. אוצרת: מאיה במברגר

הציירת המוצלחת אסתר שניידר משלבת בעבודתה אלמנטים של מיסטיקה יהודית יחד עם ציור הנשען על ההיסטוריה של האמנות. במבט בציורים של שניידר לא ברור בדיוק האם הם התחילו מביטוי אישי אינטואיטיבי והגיעו למחוזות ארכיטיפיים ומיתולוגיים ואולי בדיוק להפך – הדימויים יצאו מתוך מיתולוגיה, פולקלור והיסטוריה ודרך ידה של האמנית התערבבו בשפתה האישית והמיוחדת. הציורים של שניידר הם גם אף פעם לא "רק ציור", היא משלבת בהם אלמנטים רקומים ושזורים כדי ליצור אובייקטים חידתיים. דוגמה טובה לכך ממוקמת במרכז התערוכה: במה או מזבח ממנה ניתן לצפות בציורים ולהכנס לתוך הטקס הדתי-אמנותי שהאמנית מבקשת להעביר אותנו. התערוכה כולה עוסקת בדמותה של אישה שספק מביטה במעשה הבריאה בפליאה מבחוץ וספק מתערבבת בתוכו נראה גם שזוהי העמדה שמתוכה יוצאת יצירתה של שניידר בכללותה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 20:00, גלריה רו-ארט, רחוב המרץ 3, תל אביב
אירוע פייסבוק

אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 20:00, גלריה רו-ארט, רחוב המרץ 3, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'יקיצת הממלכה', תערוכת יחיד של נטעלי שלוסר

יש יצירות אמנות שהדרך אליהן ישירה וקצרה – דימוי מושך את העין, מכחול עם צבע, קנווס מתוח וציור היוצא מתוך פרשנותו של האמן. אלה עבודות בהן ניתן לראות נתיב ברור בין השראה ליצירה – זה לא המקרה בעבודות המוצגות בתערוכתה של נטעלי שלוסר בגלריה דביר. המבקר בתערוכה יפגוש אובייקטים מיסתוריים עשויים ברונזה המזכירים צלמיות אלים או מסכות עתיקות. אך למעשה מדובר במשהו אחר ועכשווי הרבה יותר. במהלך ביקוריה במדבר, צילמה האמנית סלעים ואבנים ועשתה מניפולציות דיגיטליות שונות על הדימויים כמו הכפלה ויצירת תמונת מראה. את הדימויים החדשים שנוצרו תרגמה לקבצים דיגיטליים אותם הדפיסה במדפסת תלת מימד והם בתורם נוצקו בברונזה. כך, בדרך הארוכה נוצרו אובייקטים שנראים כמו אלי מדבר עתיקים ואולי זו ההוכחה שדווקא הנתיב המפותל מוביל לאיזו אמת שהיתה מתפספסת בכל דרך אחרת.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 18:00, גלריה דביר, רחוב שוקן 27, קומה 3 (קוד בכניסה 02772), תל אביב

'מפסלת עיני חיה', תערוכת יחיד של אופירה שפיץ. אוצר: שרון תובל

דרום תל אביב הוא מרחב מגוון מאוד, במרחק קצר זה מזה ניתן למצוא מתפרה וגלריה לאמנות וגם מוסכים, מסעדות ומשרדים. המיצב שבונה אופירה שפיץ בחללים של המעבדה ובית האופנה קדם ששון ברחוב הרצל מבקש לחבר בין המרחבים השונים האלה ובין החוץ והרחוב לפנים. שפיץ עושה שימוש בחוטים אדומים שנמתחים בין חלל המעבדה לחלל האופנה וממלאים גם אותם וכך יוצרים שיבוש וערעור של צורתו של המרחב העירוני וכל אחד משני המרחבים האלה ביחד ולחוד. השימוש בחוט מתייחס להיסטוריה המשפחתית של האמנית שסבתה היתה תופרת של אופנה עילית – וגם להיסטוריה של התעשייה הזו כולה שעברה מעשייה ידנית לתפירה תעשייתית ואז חזרה לעבודת היד האמנותית על ידי יוצרים שביקשו להשיב את הנגיעה האישית. כך טווה שפיץ סיפור שהוא חברתי ופוליטי ובאותה עת אישי ואינטימי.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 19:30, בשני חללים: המעבדה, הרצל 119 ובית קדם ששון, הרצל 144, תל אביב.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'Ray of Light', תערוכת יחיד של Nasim Hantehzadeh

האמן האיראני-אמריקאי נאסים האנטחזאדה עובד במגוון של מדיומים וחומרים ויוצר עבודות תוססות ומרתקות המרמזות על מגוון הקשרים, כולל ציורי מערות, אמנות ילידית ממקסיקו ושטיחים פרסיים עתיקים. העבודה של האנטחזאדה חושפת לעתים קרובות עניין מיוחד באמנות ובחפצי אמנות של תרבויות קדם איסלאמיות ואחרות, בהן היתה קיימת גישה פלואידית ומכילה יותר למגדר ומיניות.

ומעבר להכל העבודות של האנטחזאדה יפות ומלאות רגש ונראות כמו יצירות שמעבר לזמן ולמקום הנוכחיים.

התערוכה מוצגת עד 7.1.23 בגלריה Pippy Houldsworth

בכתובת Pippy Houldsworth Gallery, 6 Heddon Street, London

שעות פתיחה: שלישי-שישי: 10:00-18:00.

שבת: 11:00-18:00.

ראשון ושני: סגור.

פרטים נוספים באתר התערוכה

אופירה שפיץ, מתוך, 'מפסלת עיני חיה', תערוכת יחיד במעבדה, תל אביב. צילום יובל חי

פירוק והרכבה. המלצות הסופ"ש 20-22.10

באמנות ותרבות מרבים לדבר על שימור ושחזור כדי להגן על אוצרות תרבותיים ורעיוניים, אבל לפעמים צריך לפרק משהו כדי לבנות אותו מחדש – בצורה אחרת. תערוכות השבוע עושות בדיוק את המהלך הזה, ולא פוחדות לקחת דימויים ורעיונות קיימים ולפרק אותם ממשית ומטאפורית. התוצאה לוקחת אותנו כצופים למקומות בלתי צפויים ומרתקים ומערערת לנו תפיסות מובנות מאליהן.

השבוע גם המלצות של גאווה משפחתית מיוחדת. שניים מהמציגים – יונתן אולמן ואור לפיד – הם לא רק אמנים מעולים, אלא גם מדריכים משלנו. ככה זה כשמדברים אמנות מבפנים.

במעבדה מחבר יונתן אולמן בין ידע רחב, טכניקה וירטואוזית ורגש עמוק לתוך תערוכה מיוחדת; בגלריה אינדי מוצגים תוצריה של חממת האמנים שפועלת במקום; בבית האמנים בתל אביב מציג שי זילברמן קולאז'ים שמשתלטים על החלל; ובלונדון הלוקאל שלנו אור לפיד מציגה תערוכת יחיד בעיר לסוף שבוע אחד בלבד.

סוף שבוע נעים ואחרי החגים שמח,
שני ורנר וצוות Talking Art

יונתן אולמן, מתוך 'אני רוצה את אמא', תערוכת יחיד במעבדה, תל אביב

 'אני רוצה את אמא', תערוכת יחיד של יונתן אולמן. אוצר: שרון תובל

יונתן אולמן הוא אחד האנשים הכי רחבי אופקים שאנחנו מכירים, בסיורים שהוא מדריך אצלנו או בהרצאות שהוא מעביר, הוא מלהטט בין תחומי ידע מגוונים החל מאמני רנסאנס נשכחים ועד רפרנסים אמנותיים אצל משפחת סימפסון – זה מה שהופך אותו למדריך מעולה. מה שהופך אותו לאמן מעולה, הוא השילוב של רוחב היריעה המסחרר הזה לבין יכולת טכנית מעוררת השתאות. העבודות שלו תמיד אינטליגנטיות מאוד, אך גם עשויות לעילא ויפיפיות. התערוכה החדשה של יונתן, שתפתח בסוף השבוע, מתחברת היטב לאופי האקספרימנטלי של חלל המעבדה. מבחינה נושאית קורה פה החיבור ה"אולמני" כל כך בין מחווה לציור "סלבטור מונדי" של דה וינצ'י (שעורר סערה כשנמכר במחיר הגבוה ביותר בכל הזמנים לפני כמה שנים) לבין חיבור רב דורי למשפחתו של האמן. התוצאה, כבר רמזנו בהתחלה, היא שילוב בלתי אפשרי לכאורה, אבל בסופו של דבר מתבקש מאוד, בין שיעור בהיסטוריה של האמנות לבין סיפור משפחתי אינטימי. מומלץ באובייקטיביות.

אירוע פתיחה: פתיחה: יום חמישי ה-20.10, 20:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מועד למקריות', תערוכה קבוצתית. אוצרת: אילנית קונופני

יש תערוכות שמספיק להסתכל ברשימת המשתתפים בהן כדי להבין שלא כדאי להחמיץ אותן ובתערוכה פה מצטרפים שם האוצרת ושם הגלריה עצמה כדי לדעת בדיוק איפה אנחנו רוצים לבלות את ערב חמישי שלנו. עוד תוצר מבורך של קדחת חממות האמנים ששטפה את הארץ בשנה האחרונה, התערוכה בגלריית הצילום הקולקטיבית אינדי מספקת הצצה לתוך תהליכי העבודה של משתתפיה, לא כסיכום בהכרח, אלא דווקא כנקודת פתיחה להמשך. מבחינתנו הצופים, האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה נמצאים בשלב האידאלי בקריירה האמנותית שלהם – הם כבר לא ממש "אמנים צעירים" שרק התחילו את דרכם ומגבשים את השפה שלהם, אבל גם ממש עוד לא אמנים ותיקים ששקעו לתוך רוטינה ומסרבים לחדש. אלה אמנים שמבקשים להמציא את עצמם מחדש מתוך נסיון וידע. עכשיו אתם מבינים למה אמרנו שרק לפי רשימת השמות שווה להגיע?

בהשתתפות: טליה הופמן, תמר לצמן, רמי מימון, הדס סט, אתי שוורץ, עירית תמרי

אירוע פתיחה: חמישי 20.10, 20:00, גלריה אינדי, רחוב צ׳לנוב 42, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'היכן שלא הייתי', תערוכת יחיד של שי זילברמן. אוצרת: אורלי הופמן

אפשר להגיד ששי זילברמן מציל דימויים משכחה. זילברמן משוטט ברחובות ואוסף ספרים ישנים, מגזינים  ושער חומרי דפוס ואז לוקח אותם לסטודיו שלו לטיפול, באמצעות קולאז'. הוא גוזר, מדביק, סורק מגדיל מדפיס גוזר וחוזר חלילה. הדימוי התעשייתי בעל עשרות אלפי העותקים, הופך תחת ידיו של זילברמן לתוצר יחידאי של עבודה עמלנית. בתור אמן קולאז', זילברמן מציל אמנם את הדימויים משכחה אבל "המחיר" שהם משלמים הוא להמשיך את קיומם מתוך עולמו הפנימי של האמן. כעת אנחנו מוזמנים לבקר בתוך העולם הפנימי הזה במסגרת תערוכה בבית האמנים בתל אביב לרגל זכייתו של זילברמן בפרס ארי ואן רוזנבלט לשנת 2022. חלל התערוכה עבר טרנספורמציה ותמונה שהחלה את דרכה בספר מאובק ברחוב תל אביבי יכולה למצוא את עצמה מוגדלת על קיר שלם. אם התרגלנו לחשוב על קולאז'ים כאובייקטים צנועי מימדים על נייר, כאן אנחנו מוצאים את עצמנו משוטטים בחלל שהוא כולו קולאז' בחוויה שהיא מעין אליס בארץ הפלאות של האמנות.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 20.10, 19:00, בית האמנים תל אביב, רחוב אלחריזי 9, תל אביב.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'These horses crossed a line', תערוכת יחיד של אור לפיד

המלצת הלוקאלז – על תערוכה של אחת הלוקאלז שלנו! ככה זה כשהמדריכות והמדריכים שלנו הם חלק בלתי נפרד מהסצינה התרבותית של העיר שבה הם חיים. חוץ מלהיות אחת המדריכות הלונדוניות שלנו, אור לפיד היא ציירת מעולה הפועלת בלונדון בשנים האחרונות. כעת יש לה תערוכת בזק לסוף שבוע אחד בלבד בחלל פרוייקטים מסקרן בלונדון. אם אתם בעיר בסוף השבוע הקרוב אל תפספסו את התערוכה הזו ותמסרו ד"ש לאור מאיתנו! בהצלחה אור!

איפה ומתי: 22-24.10, פתיחה בשעה 18:00, בכתובת: 22 Mama, 10 Greatorex Street, London, E1 5NF
פרטים נוספים באינסטגרם של הגלריה

עירית תמרי, מתוך 'מועד למקריות', תערוכה קבוצתית בגלריה אינדי, תל אביב

שילוב חומרים. המלצות הסופ"ש 7-9.4

גם בעולמנו שנראה שעובר יותר ויותר למחוזות הוירטואליים והדיגיטליים, עדיין אין מנוס ממגע בחומר ממשי. בעולם האמנות, אין תחליף לצבע, חימר, ברזל, בד וכו'. תערוכות השבוע מחזירות אותנו לעיסוק בחומר, אך עושות זאת באמצעות שילובים בלתי צפויים ומסקרנים.
בגלריה הקוביה בירושלים חיבור בלתי צפוי בין קרמיקאית לצייר; במעבדה מפיקה הילה ליזר בג'ה יופי ועדינות מהחומרים הקשוחים ביותר; בגלריה BY5 יוצרת שרון מורו כלים ואובייקטים חיים וצומחים ובהמלצת הלוקאלז (Locals) שלנו באמסטרדם תערוכה המשלבת בין שטיחים אאוטסיידריים לאמנות עכשווית.

סוף שבוע נעים ואביבי,
שני ורנר וצוות Talking Art

הילה ליזר בג'ה, מתוך 'אשה נפלה בין אנשים הולכים', תערוכת יחיד במעבדה, תל אביב

'מדף', תערוכה זוגית של עירית אבא וגבי קלזמר. אוצר: דן אורימיאן

איזה שילוב כוחות מעניין! אמנית הקרמיקה הותיקה והמוערכת עירית אבא חוברת לתערוכה זוגית עם גבריאל קלזמר. בתחילת הקריירה הארוכה שלו קלזמר פרץ גבולות של קונספט ואוונגרד וכיום הוא מנסח שפה ציורית מופשטת ועזת מבע. סוגי האמנות של שניהם – האחת יוצרת כלים קרמיים וירטואוזיים והשני ציור מופשט מזוקק – הם בדרך כלל כמו שמן ומים בעולם האמנות, לא משהו שאנחנו רגילים לראות יחד בתערוכה. אך לפחות בשביל עירית אבא זהו אינו נסיון ראשון בשילוב כזה והיא משתפת פעולה לאורך השנים עם אסף בן צבי, צייר ותיק ומוערך נוסף. בתור מי שדוגלים בלדבר אמנות, אנחנו תמיד שמחים לראות ז'אנרים אמנותיים שונים מדברים זה עם זה והתוצאה – מרתקת.
באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של אסנת ריצ'מן שאוצרת רחלי רוטמן גרג'י.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 7.4, 20:00, הקוביה, יהושע ייבין 13, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'אשה נפלה בין אנשים הולכים', תערוכת יחיד של הילה ליזר בג'ה. אוצר שרון תובל.

ברזל, אדמה, חלודה – החומרים בהם עוסקת הילה ליזר בג'ה בעבודתה, הם החומרים הקלאסיים של האמנות הישראלית. בדרך כלל הגברית. אך ליזר בג'ה משרה על החומרים הכבדים האלו איזושהי אינטימיות, אפילו עדינות. דימוי הבית חוזר שוב ושוב והוא מתעוות, נמתח ומשתנה באמצעות הלחמה, חיתוך וצריבה והופך למונומנט, לתכשיט ולגוף. אל המעבדה בהרצל מכניסה ליזר בג'ה את הרחוב לתוך הגלריה עם חומרי העיר עצמה – צינורות ביוב מבטון, קורות בניה מפלדה ואלמנטים שמצאה באתרי בניה. גם כאן בתוך הבלאגן והלכלוך העירוני מצליחה האמנית לזקק עדינות ויופי מתוך הגסות במהלך שמרמז על המעשה האמנותי עצמו.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 7.4, 20:00, המעבדה, רחוב הרצל 119, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'שמחת עניים', תערוכת יחיד של שרון מורו. אוצרות: גלית גאון וענבל ראובן

כדים מקרמיקה? ברור. בתים מברזל? כן למה לא. צלחות מנבטים? רגע, מה?? לזה לא היינו מוכנים. בתערוכתה החדשה בגלריה BY5 מציגה שרון מורו את תוצריו של פרויקט שמהלך על הגבולות שבין אמנות, ניסוי מדעי, עבודת מטבח ועיצוב. מורו מסדרת זרעים ונבטים בצורה כזו כך שעצם הצמיחה שלהם תהפוך אותם לכלי קיבול, או לפיסת טקסטיל או למנדלה בת חלוף. בכלל, היותם בני חלוף מטעינה את האובייקטים של מורו ברבדים של משמעות, גם על החיים בעולם משתנה ומוגבל במשאבים וגם על עצמנו כבני חלוף בעלי זמן קצוב. בהיותם עשויים מחומרים אורגניים, האובייקטים של מורו עוברים מולנו את כל שלבי החיים מנביטה דרך צמיחה וכלה ברקבון הבלתי נמנע. ומורו מצליחה להראות לנו את היופי הגלום בשלבים האלה לאורך כל הדרך.

אירוע פתיחה: יום שישי, 8.4, 11:00, גלריה BY5, בר יוחאי 5, תל אביב

פינת הבונוס – המלצת הלוקאלז

'תנו לבדים לדבר', תערוכת אמנות ושטיחים באמסטרדם

בסוף שנות החמישים ערך האדריכל ואיש החינוך המצרי רעמסס וויסה וואסף ניסוי חברתי יצירתי במסגרתו לימד ילדים חסרי נסיון אמנותי כיצד לארוג. התוצאה היא סדרה של שטיחים מקסימים ומלאי יופי והמצאה שאומרים משהו על הדרך בה אנחנו תופסים יצירתיות. אם אתם מגיעים לאמסטרדם בחודש הקרוב מומלץ מאוד לבקר בתערוכה המסקרנת הזו שמחברת בין השטיחים הללו לעבודות של אמנים מודרניים ועכשוויים כמו אתל עדנאן, קארל אפל ושילה היקס.

התערוכה מוצגת עד 1.5, מוזיאון סטדליק, Museumplein 10, 1071 DJ Amsterdam
פרטים נוספים באתר המוזיאון

רוצים לסייר באמסטרדם עם הלוקאלז שלנו? בקרו באתר ובואו נדבר אמנות באמסטרדם!

עירית אבא וגבריאל קלזמר, מתוך 'מדף', תערוכה זוגית בקוביה, ירושלים

בתוך ומחוץ. המלצות הסופ"ש 6-8.1

לפעמים היוצרות מתהפכות ואנחנו מגלים שאנחנו מרגישים הכי בבית דווקא בחוץ ואילו פנים הבית האינטימי לכאורה הפך להיות זר ומוזר. זה אולי נכון שבעתיים אחרי השנתיים האלה של סגרים, בידודים והגבלות.
תערוכות השבוע משחקות עם המבט הזה של פנים וחוץ, שייכות ושונות, ומראות לנו שלפעמים המבט מבחוץ דווקא רואה הכי עמוק ושאנחנו שנמצאים בפנים לא תמיד  בטוחים כמו שחשבנו.

בגלריה רוזנפלד תערוכת יחיד לאמנית הצעירה והנשכנית נועה אירוניק; יואב וינפלד ועומר שיזף חונכים מרחב תצוגה חדש; במעבדה של שרון תובל מזילה נעמה אופנהיים דמעות בשם האמנות; ובפינת הבונוס – פסטיבל מיצג בינלאומי.

סוף שבוע נעים ושתתחיל לה שנה טובה
שני ורנר וצוות Talking Art

נעמה אופנהיים מתוך תערוכת יחיד במעבדה של שרון תובל

'באתי לכבד', תערוכת יחיד של נועה אירוניק. אוצרת: מיה פרנקל טנא

אין ספק שנועה אירוניק היא סוג של עוף מוזר בסצינת האמנות הישראלית העכשווית. הציורים עזי הצבע המציגים דימויים כמעט וולגריים, לא נראים כשייכים לאף מורשת אמנותית מקומית מוכרת – איפה היא ואיפה דלות החומר. נראה שיותר משהיא נשענת על ההיסטוריה הכבדה של האמנות, אירוניק שואבת השראה מתרבויות שוליים מפוקפקות, בדיחות אינטרנטיות וסצינת המועדונים. ובכל זאת, עם כל ההומור השחור, הגסות והכאוס, יש בציור של אירוניק אותנטיות וכנות. נרצה או לא נרצה אירוניק מציבה מולנו מראה – יכול להיות שזו מראה מעוותת של פארק שעשועים, ועדיין היא מראה לנו צד של עצמנו שאי אפשר להתכחש אליו

באותו ערב תפתח בחלל הפרויקטים תערוכת יחיד של מתן גולן

אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.1, 19:00, גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב
אירוע פייסבוק

 'העיניים של אלנבי', עבודה חדשה של יוחאי אברהמי והשקת מרחב תצוגה חדש. אוצרים: יואב וינפלד ועומר שיזף

כבר כתבנו פה בעבר על חלל תצוגת האמנות "אופנובנק" שמפעילים האמנים יואב וינפלד ועומר שיזף מתוך הסטודיו שלהם. כמו שאנחנו רואים את זה יש הרבה נדיבות בהחלטה הזו להקצות חלק ניכר מחלל הסטודיו לצורכי תצוגה ולא פחות משמעותי מכך, להקצות משאבי זמן יקר לצורכי הפעלתו. לכן משמח במיוחד לראות שכעת הם מרחיבים את פעילותם לחלל נוסף ועוד כזה הזמין לצפייה 24/7. אם הסטודיו ממוקם בתוך מבנה של בנק לשעבר, מה יותר מתאים מאשר המשך התצוגה בכספומט? החור בקיר ששימש לאספקת מזומנים הופך לעמדת צפיה באמנות הנשקפת החוצה אל רחוב אלנבי. העבודה הראשונה המוצגת בכספומט היא של יוחאי אברהמי והיא הומאז' לאלנבי – על הברים הזולים, חיי הלילה הסליזיים והתשוקה המהולה בפחד המאפיינים אותו.

באותו ערב תפתח בחלל "אופנובנק" תערוכת יחיד של שאיה חזן
אירוע פתיחה:  יום חמישי, 6.1, 20:00, אלנבי 43, תל אביב, קומה 1 (בתוך בניין "המרחב החברתי")
אירוע פייסבוק

'לַקְרִימָה', תערוכת יחיד של נעמה אופנהיים. אוצר: שרון תובל

מעבדת האמנות של שרון תובל היא מקום שרגיל לצאת מאיזור הנוחות שלו ובהתאם להוציא גם את הצופים ממנו. בכל תערוכה החלל משתנה ומשנה את אופיו בצורה דרסטית ומספק למבקרים חוויה אחרת. וכך אחרי החלל הלבן והסטרילי שסיפקה לנו תערוכתה של רוני בן פורת בחודש שעבר, כעת מגיעה נעמה אופנהיים ומשנה את התמונה לחלוטין. במיצב טוטאלי בכל חלל הגלריה מתחקה אופנהיים אחרי פעולת הזלת הדמעות. אותו רגע אינטימי של עודפות רגש מנותח מכל כיוון ושוטף את הצופה בתערוכה, וזאת באמצעות אור, סאונד ואובייקטים מטופלים. ההזמנה קוראת למבקרים להגיע "בראש פתוח" וזה אכן רעיון טוב תמיד בביקור במעבדה. בתמורה המבקרים מרוויחים חוויית אמנות שכנראה לא היו מקבלים במקום אחר.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.01, 20:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס
'מה', פסטיבל מיצג בינלאומי. מנהלת אמנותית: תמר רבן

תמר רבן היא אחת האמהות הגדולות של אמנות המיצג בארץ שכבר בשנות השמונים הקימה מרכז מיצג במקלט בתל אביב שלאחר מכן הפך למה שאנחנו מכירים כיום כמרכז "במת מיצג" בתחנה המרכזית. כעת היא מביאה לנו פסטיבל בינלאומי מלא התרחשות ומסקרן במתחם "סטודיו אנט" של מרכז פליציה בלומנטל החדש בקריית המלאכה. בפסטיבל יופיעו כמה מהשמות הבולטים באמנות המיצג בארץ לצד מיצגים מצולמים של אמנים מהעולם. זאת לצד פעילויות וסדנאות מיוחדות. שווה להתעדכן באירוע הפייסבוק.

איפה ומתי: ימים שישי-ראשון, 7-9.1, סטודיו אנט, שביל המרץ 2, תל אביב
אירוע פייסבוק

סאקיקו ימאוקה, מתוך פסטיבל 'מה' לאמנות המיצג

יעל כוכבי

הרצאה, ראיון תערוכה ואיוונט. המלצות לסגר

אין ספק שההילייט השבוע בהמלצות שלנו הוא תערוכה אמיתית (!) שנפתחת ב"מעבדה" של האוצר שרון תובל. העובדה שתובל החליט לא לוותר על האמנות ולקיים מפגש אינטימי בחלל האמנות שלו גרמה לנו לחשוב על הגבולות של הסגר הזה, ועל גבולות ומשטר בכלל. אלה ימים בהם הקרקע רועדת, הסגר השלישי שמקפל בתוכו מתחים בין אוכלוסיות שונות בארץ, האיום של הקורונה לצד הנחמה בחיסונים, הבחירות הקרבות – זה בדיוק מסוג הזמנים שבהם לאמנות יכול וצריך להיות תפקיד מכריע. כשחברה היא נאורה ובטוחה בעצמה, היא אינה משתיקה את התרבות שלה, ותעיד על כך ההיסטוריה ההפוכה. אם כן, איפה האמנות שלנו בימים אלה?

בהמלצות השבוע: תערוכת יחיד לאמנית הצעירה/בוגרת משכית גולן; מקומות אחרונים ומחיר מיוחד להרצאה על יצירת האמנות היקרה בעולם; ראיון עם אורי גרשוני במסגרת סדרת הראיונות "יצירה בעין הסערה"; ומרתון צילום רב משתתפים, בינ"ל ומגניב לגמרי בנושא "כאוס".

מאחלים לכם שבוע נעים ואופטימי,

שני ורנר וצוות Talking Art

יעל כוכבי

משכית גולן, מתוך התערוכה "גינון יחסים", המעבדה לאמנות, תל אביב

מחיר מיוחד להרצאה יצירת האמנות היקרה ביותר בעולם. מרצה: יונתן אולמן
יש הטוענים כי 'סלבטור מונדי' (מושיע העולם) – היתה היצירה האחרונה שליאונרדו דה-וינצ'י יצר. היצירה שהיתה במשך שנים בידיים פרטיות הוצגה והוצעה למכירה בבית המכירות היוקרתי כריסטיס (Christies) בניו-יורק ב-4 בנובמבר 2017. ההערכות המוקדמות היו שהציור יימכר תמורת למעלה מ-100 מיליון דולר, אך בפועל היצירה נמכרה בעבור סכום הרבה יותר גבוה. כך, נקבע המחיר הגבוה ביותר ששולם אי פעם עבור יצירת אמנות. אבל, האם היצירה היא באמת ציור מקורי של ליאונרדו דה-וינצ'י'? אם כן, כיצד קרה שגילו אותה רק לאחרונה? מי מכר אותה? מי קנה אותה? ומה קרה איתה מאז? הרצאה על הגילוי או התרמית האמנותית החשובה ביותר של המאה ה-20.
יום שני 1.2, בשעה 21:00. הרצאה מקוונת ב-ZOOM מחיר: 45 ₪ לכרטיס.

הנחה לקוראי הניוזלטר שלנו בהקשת קוד קופון >>  TA1

רכישת כרטיסים ופרטים נוספים בקישור

"מאה ימים של בדידות", ראיון עם אורי גרשוני במסגרת הסדרה "יצירה בעין הסערה"

הרבה תהפוכות עברו על אורי גרשוני בשנה האחרונה, מתערוכת יחיד שנפתחה ונסגרה בין הסגרים, מות אימו (ביאנקה אשל-גרשוני), מעבר להוראה מקוונת והזמן המשותף עם בנו בבית. בתוך המצב המוזר הזה שסחף את כולנו ובתוספת האובדנים האישיים, היצירה שלו ממשיכה ומתפתחת. כעת הוא עובד על שתי סדרות עבודות חדשות שנעשות בשיתוף עם בנו, ולאחרונה השיק גם בלוג חדש שעוסק בבידוד, בדידות ולבדות. ראיון עם שני ורנר בקישור

"גינון יחסים", תערוכת יחיד למשכית גולן. אוצר: שרון תובל

האוצר העצמאי הבלתי נלאה שרון תובל ממשיך לקחת את חלל האמנות הנסיוני שפתח למחוזות חדשים ומסקרנים. יתרה מכך – גם מפגין אומץ ותושיה כשהחליט לפתוח את חלל האמנות באופן צנוע בסופי השבוע – גם בסגר, מתוך אמונה שתרבות ואמנות חשובים כפליים בימים אלו. זו התערוכה הראשונה של משכית גולן כחלק מאמני המעבדה. גולן זה עתה סיימה את לימודיה במחלקה לצילום בבית הספר מנשר, כך שהיא נחשבת אמנית צעירה בעשייתה, על אף שגילה שונה מכך; מה שיוצר תמהיל מעניין של בשלות מחשבתית והתנסות צעירה. בעבודת הגמר שלה התחקתה גולן אחר תצלומי החלוצים-חקלאים ההרואיים של שנות השלושים ושחזרה אותם ברוח עכשווית. גם בתערוכה זו היא עוסקת בחקלאות, אך הפעם קושרת אותה באופן ישיר לגוף.

התערוכה פתוחה (!!) בשלושת סופי השבוע הקרובים עד ל- 20.02, ימי שישי-שבת בין השעות 11:00-14:00. המעבדה, הרצל 119, תל אביב. פרטים נוספים

מרתון הצילום הבינלאומי הראשון של PHOTO IS:RAEL בשיתוף Chutzpah Center

העוקבים אחרי מדור זה יודעים ודאי שיש לנו פינה חמה בלב לפסטיבל הצילום הישראלי. הצוות שעומד מאחורי מיזם זה מוכיח שוב ושוב שלחלומות אין גבולות ושאפשר לייצר דברים מדהימים עם תקציב מועט ותושיה גדולה. השנה הם הציגו את פסטיבל הצילום בלב ככר המדינה, במרחב פתוח ובחינם, הפעילות החברתית שלהם ראויה לציון ועוד. מדי שנה הם מקיימים מרתון צילום ענק אשר מתרחש ברחבי תל אביב, וכעת הוא עובר להיות מקוון, ובינ"ל. המשתתפים במרתון מקבלים שישה אתגרי צילום סודיים שיש לבצע על פי קצב התקדמות אישי – כולם סביב הנושא של "כאוס".  20 האמנים הזוכים, יזכו להציג את עבודותיהם בתערוכה נודדת ב3 פסטיבלי צילום ברחבי העולם במהלך שנת 2021. הזוכים במקומות הראשונים יזכו בפרסים נוספים שבבסיסם הזדמנויות להתפתחות מקצועית.

הזנקה 16.2.21. פרטים נוספים בקישור

אורי גרשוני ,ללא כותרת, מתוך: הלאה-הנה, 2020

אסתר שניידר

כמו פטריות אחרי הגשם, המלצות הסופ"ש 9-11.1

בניגוד לסערות ממשיות, שיכולות להביא לתוצאות קשות ואף טרגיות, סערות אמנותיות מביאות להצפה של רעיונות, מחשבות וזוויות מבט חדשות. סוף השבוע הקרוב בקריית המלאכה נראה סוער במיוחד ולא רק מסיבות מטאורולוגיות – המון המון תערוכות נפתחות בקריה עצמה וברחובות הסמוכים לה. כידוע לכם, אופייה הקומפקטי של קריית המלאכה מאפשר לשוחרי האמנות השאפתנים לעשות סיבוב פתיחות עמוס במיוחד. רק לא לשכוח מטרייה ומגפיים.
בגזרה שלנו, אנו שמחים לבשר שנותרו מקומות אחרונים בהחלט לסיור הבוטיק בירושלים. 30-31.1 יומיים של אמנות משובחת ופינוקים, פרטים בקישור
בנוסף, למקרה שפספסתם את סיכום השנה שלנו – הנה הוא בקישור.

שיהיה סופ"ש עמוס בכל טוב,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא