ארכיון תגיות: מוזיאון תל אביב

בקטנה. המלצות הסופ"ש 25-27.7

כתיבת תגובה

באוגוסט הקרוב אנחנו יוצאים להפסקה! לראשונה מזה 11 שנים מדור ההמלצות שלנו יצא לפגרה, כי באמת אנחנו זקוקים לזה הפעם. אנחנו בטוחים שתבינו.

אז באווירת סוף השנה הזו, כשהטמפרטורות עולות ופניכם ודאי גם להפוגות הקיץ שלכם, איגדנו מספר אירועים ותערוכות באופן קליל יותר מבדרך כלל.

במוזיאון תל אביב ממשיכים להתעמק בתקופה המודרניסטית עם תערוכה לצלם מוי-ור (משה רביב); בבית בנימיני תערוכה אלגנטית וחכמה לליאור גריידי; בגלריה רו ארט דוד דובשני מעמיק את המפגש בין הומור למציאות המורכבת בה אנו חיים; ובפינת הבונוס – האירוע השנתי בבית הספר הנביאים בחיפה.

מאחלים לכולנו חופשה נעימה עד כמה שאפשר

ושכולם יחזרו אלינו הביתה בשלום ובמהרה

שני ורנר וצוות Talking Art

אנה ורקין, מתוך התערוכה To The Studio, אירוע בבית הספר הנביאים חיפה

"ליד" תערוכת יחיד לליאור גריידי. אוצרת: שלומית באומן
למעשה זה לא אמור להפתיע אותנו שליאור גריידי מציג תערוכת קרמיקה. עשייה עם רמזים עמלנים וקראפטיים תמיד היתה נוכחת אצלו, ועוד יותר מכך – עיסוק מתמשך במושג של בית ברמה העמוקה והשורשית שלו. בהקשר הזה, קרמיקה יום יומית, שידות עץ בסגנון שנות ה-60 – מה שקראנו לו בבית "הויטרינה", שניהם מקבלים משמעות חדשה בחלל הגלריה. בתערוכת היחיד שלו בבית בנימיני גריידי מגיב לחלל הגלריה ולמיקום שלה בתוך קרית המלאכה. המפגש בין הלבן של המבנה עצמו ושל הקרמיקה ומה שהיא מייצגת, לבין השחור של דרום תל אביב, רמיזה לעוד נושא שהפך לחלק מהלקסיקון של גריידי. מההיכרות שלנו עם עולם הדימויים של גריידי צפויה לנו תערוכה אלגנטית, מדויקת ושקטה, כזו שמחלחלת לנשמה רק כמה זמן לאחר הצפייה.

פתיחה:  חמישי,  25.7.24 19:00, בית בנימיני רח' העמל 17 תל אביב
לצד תערוכתו של גריידי יפתחו גם תערוכות יחיד לאופיר נאור ולקובי רבר
פרטים נוספים באתר

"לחם דמעות" תערוכת יחיד לדוד דובשני
לדוד דובשני זרועות שלוחות לזירות שונות של עשייה אמנותית, ידו האחת באיור וכתיבה (למשל במדור שלו עם ג'וליה פרמנטו-צייזלר בעיתון הארץ)  וידו האחרת בתצוגה אמנותית בגלריות ומוזיאונים. הוא לא האמן הראשון שמשחק על שני התפקידים האלה, אפשר לחשוב על אבנר כץ ואפילו על יאיר גרבוז ששילב מחוות איוריות בציורים שלו. אבל נדמה כי אצל דובשני המעבר הזה יותר ישיר, שתי הזירות מתקיימות לא במקביל אלא כיצירה מתמשכת אחת. יכול להיות שזה מסמן שלב חדש, בעידן שבו אנחנו כל כך מוצפים במידע ויזואלי קשה ואולי גם מיותר לעשות הבחנה מדיומלית או קונטקסטואלית, זה אקדמי ואולי מיושן. באופן דומה פועלות גם העבודות עצמן, איגוד של השראות ויזואליות ממקורות שונים המתייחסות לאזור שלנו. בציורים הכל מותך יחד והופך למציאות בלתי אפשרית – כביכול.

אירוע פתיחה: יום חמישי 25.7 בשעה , 20:00. גלריה רו-ארט, תל אביב: המרץ 3 בניין 8 קומה 3
אירוע פייסבוק

"מודרניזם במעבר" תערוכת יחיד למוֹי וֶר/משה רביב. אוצרת: ד"ר רונה סלע
למוסד המוזיאלי יש כמה תפקידים, הוא אמור לאסוף, לשמר, לקטלג ולהציג אמנות ובסופו של דבר להיות מוסד חינוכי שמרחיב את ההשכלה האמנותית של מבקריו. מוזיאון טוב מצליח לעשות תמהיל בין תערוכות היסטוריות, תערוכות מחקריות ותערוכות עכשוויות. בהקשר הזה יש להוריד את הכובע בפני מוזיאון תל אביב שעושה את העבודה הזו נאמנה, מה שהפך אותו בעשור האחרון למוסד רלוונטי גם בזירה הבינן לאומית. השבוע תפתח במוזיאון תערוכה שמציגה את יצירתו הצילומית של מוי-ור, שהיה בין אלה שהביאו לארץ ישראל את הצילום האוונגרדי של אירופה בשנות ה1930. הצלמים האלה הצליחו ליצור קשר בין צילום חדשני לאידאלים מהפכניים (המהפכה ברוסיה או הרעיון הציוני). שיטות צילום ניסיוניות כמו החפפת דימויים (פוטומונטאז'), זוויות צילום חריגות, והדפסות קונטרסטיות – כל אלה לא רק שיקפו עולם דינמי ויצרני, אלא ביקשו גם להפוך את הצופה לדינמי ולו רק בעזרת הרחבת שדה הראייה שלו. ארכיון הצילומים של ור נחשף רק לפני כעשור וההבאה שלו למוזיאון היא נדבך חשוב במחקר של צילום ישראלי מהתקופה הזו, ושל צילום בכלל.

החל מ23.7. מוזיאון תל אביב לאמנות, שד' שאול המלך 27 תל אביב
מידע נוסף באתר המוזיאון

פינת הבונוס: יום פתוח בבית הספר לאמנות הנביאים
העוקבים אחר המדור הזה יודעים ודאי שיש לנו פינה חמה בלב לחברינו החיפאים בביה"ס הנביאים. שחר סיון, עידו מרקוס, רותם עמיצור ועוד רבים וטובים שאחראים למהפכה הכל כך מיוחדת של הזירה האמנותית בחיפה. לכן אנחנו תמיד שמחים כשהם פותחים את דלתות הבית ומזמינים להתארח, להכיר, לקנות ולנשנש.

ביום הפתוח יהיו סיורים בסדנאות האמנים, שיעורי הדגמה, פתיחה של תערוכות, מכירת קרמיקה, מוזיקה. גוד וויבז מובטחים.
26.7 בין השעות 12:00-15:30. בית הספר הנביאים, יחיאל 3, חיפה
אירוע פייסבוק

משה וורוביצ'יק-רביב (מוֹי וֶר), מתוך התערוכה "מודרניזם במעבר", מוזיאון תל אביב

גדולים מהחיים. המלצות הסופ"ש 11-13.7

כתיבת תגובה

השבוע ייפתח קורס הקיץ שלנו "מפגש בין כוכבים", קורס שמפגיש בין מאסטרים מתולדות האמנות עם אמנים ואמניות עכשוויים שהושפעו מהם. זה די מגניב שבאותו מומנטום נפתחים השבוע גם אירועים ותערוכות שאפשר להגדיר אותם כענקים, מעוררי השראה, פורצי דרך, או כאלה שבאמת שינו משהו בעולם האמנות ובעולם בכלל.

במוזיאון תל אביב תערוכת בלוק באסטר על האימפרסיוניסטים הגדולים; במוזיאון הנגב תערוכה שמגיבה למצבי מלחמה, ובתוך כך גם תערוכת יחיד מיוחדת למיכה אולמן; בירושלים פסטיבל מנופים האגדי פותח שעריו לאחר שנדחה מאוקטובר; ואם כבר ציינו את קורס הקיץ, אז גם מידע על התכניות שלנו לשבועות הקרובים.

קחו לכם רגע לנשום,

שני ורנר, וצוות Talking Art

פסטיבל מנופים, רפאת חטאב, שטיח סרוג, קרדיט צילום דניאל חנוך

לתפוס רגע חולף: 150 שנה לאימפרסיוניזם. אוצרות: נטלי אנדריאשביץ' והילארי רידר
מוזיאון תל אביב חוגג 150 שנה להולדתה של תנועת האימפרסיוניזם – אותו זרם אמנותי שפרץ את גבולותיו של הסלון הפריזאי המיושן ופתח את הדלת לענקים כמו דגה, רנואר, מונה, פיסארו ועוד רבים רבים וטובים מאוד. זה כמובן לא נגמר רק בהם והתנועה היוותה השראה לדורות של אמניות ואמנים וכנראה אחראית במידה רבה לאופן שבו ציור ואמנות בכלל נראים בימינו. לאחר חודשים רבים שבהם הרבה מהיצירות באוסף ירדו למחסנים בשל האיום שמאז ה7.10, הן עולות לאור שוב, והתערוכה תכלול אוצרות מאוסף המוזיאון עם כמה שחקני חיזוק מאוספים אחרים.

חלק מהחידוש שהציעו האימפרסיוניסטים היה חיבור בלתי אמצעי עם הטבע הסובב אותם. אנחנו נבקר בתערוכה הזו כחלק מסיור שיבחן את הקשר בין האדם לטבע כפי שהוא בא לידי ביטוי בתערוכות השונות המוצגות כעת במוזיאון תל אביב – בין הקלאסיקות של האימפרסיוניזם לאמנות עכשווית מקומית. פרטים נוספים על הסיור בקישור

התערוכה החל מתאריך 10.7, מוזיאון תל אביב לאמנות שדרות שאול המלך 27 תל אביב

להאמין Believe إرتياء. תערוכה קבוצתית, במסגרת פסטיבל מנופים. אוצרת: רינת אדלשטיין
אנחנו תמיד כותבים על פסטיבל מנופים הירושלמי, בגלל שהוא ללא ספק אירוע האמנות החשוב של השנה הירושלמית ואחד המרכזיים בארץ. זה גם אירוע שהצליח לחולל שינוי אמיתי במרקם התרבותי של העיר, ולפצח את הדרך להנגיש אמנות לקהילות שונות ולא להשאר "סטרילי". אבל הפעם אנחנו רוצים לשים את הדגש על התערוכה המרכזית שתוצג במבנים שונים שנמצאים במתחם הר ציון בעיר העתיקה. הר ציון הוא מקום שיש בו אתרים קדושים לשלוש הדתות, הוא גם מקום שמצד אחד עומד כנגד מהלכי הזמן ובאותה נשימה מהווה גם סממן לתקופות משתנות – בעיקר לנוכח משברים שחוזרים שוב ושוב באזור המסוכסך והפצוע שלנו. התערוכה (כמו גם הפסטיבל כולו השנה) היתה אמורה להפתח באוקטובר האחרון, ומן הסתם עברה כמה שינויים והתאמות לאור אירועי הזמן האחרון. עם המטען הזה, היא מבקשת לשקף את כוחה של אמנות ליצור שינוי, להביא נחמה, להאמין.

ערב הפתיחה של "פסטיבל מנופים לאמנות עכשווית ירושלים"  ייערך  ביום שלישי , 9.7 עם פתיחת התערוכה המרכזית מופע של מקהלת גיא בן הינום בכנסיית הדורמיציון.
מידע נוסף על התערוכה ועל אירועי הפסטיבל באתר

אשמורת ראשונה, תערוכת יחיד למיכה אולמן. אוצר: רון ברטוש

1973, מלחמת יום כיפור היא נקודת המוצא למערך התערוכות החדש במוזיאון הנגב, 50 שנה של חיים בין מלחמות, 50 שנה של יצירה בין מלחמות. גולת הכותרת היא תערוכת היחיד של מיכה אולמן – המאסטר המקומי שלנו, חתן פרס ישראל וזה שעבודותיו מוצגות בכל העולם. אולמן מוכר במיוחד בזכות המיצבים תלויי המקום שלו, ברוב המקרים (לפחות בשנים האחרונות) הם עשויים אדמה והם ברי חלוף. לא מפתיע שרון ברטוש בוחר להציג דבר מה אחר לגמרי, זה מאוד מתאים לו כאוצר שאוהב לחשוף עבודות שנשכחו, וגם בהיותו חובב רישום והדפס ידוע. אם כן, ברטוש בוחר להציג דווקא את "רישומי מחנה", סדרה שאולמן יצר בזמן מלחמת יום כיפור. מעניין לבחון את נקודות המפגש והשוני בין סוגי המדיום שאולמן משתמש בהם, ובמיוחד מעניינת השפעת המלחמה והשירות הצבאי על האמן המיוחד הזה, שהיה אז בן 34 בלבד.

במקביל תפתח גם התערוכה הקבוצתית "73-23 סלון וידאו בין שתי מלחמות" באוצרות הצוות המנצח של זומו המוזיאון שבדרך – אוצרות: מילנה גיצין אדירם מעין שלף ושחר בן־נון

החל מתאריך 15.7, מוזאון הנגב לאמנות רח' העצמאות 60, באר שבע

מידע נוסף באתר המוזיאון

קורסי קיץ 2024

קורס סיורים בהדרכת עברי באומגרטן ועמית רובין
כמיטב המסורת, גם השנה אנו מזמינים אתכם להצטרף לקורס קיצי של סיורי אמנות עכשוויים. סדרה בת ארבעה מפגשים שתוביל אותנו אל אתרי תרבות שונים ותפגיש אותנו עם מיטב אנשי האמנות הפועלים היום.
השנה, נשוטט על צירים שונים של תולדות האמנות – מהאימפרסיוניסטים, לציור פיגורטיבי ישראלי, למרחב הציבורי ולאמנות העכשווית הבועטת ביותר.

מידע נוסף

מפגש בין כוכבים תולדות האמנות נושקות לאמנות ישראלית היום. בהנחיית יונתן אולמן
סדרה ייחודית זו משלבת בין הרצאות בנושאי חתך מתולדות האמנות לבין מפגשי סטודיו אצל אמנים ואנשי מקצוע מובילים בשדה האמנות העכשווית בארץ. כל מפגש יתחיל בהרצאה פרונטאלית בליווי מצגת שקופיות אשר נוגעת בסוגיות בוערות בשיח האמנותי המודרני והעכשווי; בחלק השני נעבור למפגש עם אמנים עכשוויים, אוצרים ואספנים מהשורה הראשונה, אשר מגיבים או שיצירתם נקשרת לאותה התופעה או תקופה שנבחנה בהרצאה.

מידע נוסף

מוזיאון הנגב, מיכה אולמן, רישומי מחנה, 1978

התחדשות. המלצות הסופ"ש 4-6.4

כתיבת תגובה

בעולם האמנות היה זה שבוע של כמה התחדשויות מסקרנות – במוזיאון תל אביב מונתה שחר מולכו לתפקיד אוצרת האמנות העכשווית במוזיאון, במקומה של האוצרת המוערכת רותי דירקטור ואילו במוזיאון ישראל בירושלים מונתה טניה סירקוביץ׳ לתפקיד האוצרת הראשית של האגף לאמנויות. שתי בחירות מסקרנות במוסדות המרכזיים האלה שישפיעו בודאי לא רק על התנהלותם של המוזיאונים עצמם אלא גם על עולם האמנות כולו. זוהי תקופה שכולנו כמהים להתחדשות ומעבר פאזה ויש בחדשות האלה משהו מעודד. המלצות השבוע מוקדשות להתחדשות, ולפנים חדשות למיניהן.

בגלריה עזריאלי בירושלים חילופי משמרות נוספים – יוצאת אוצרת מוכשרת ומחליפה אותה אוצרת מוכשרת ומסקרנת אחרת; גלריה רוטשילד המשובחת נודדת דרומה לחלל חדש עם תערוכה חדשה של דוד ניפו; במוזיאון תל אביב מציגה נטע ליבר שפר תערוכה ששואלת "מה אם?". ובפינת הבונוס שלנו אירוע אמנות ומדע בחממה האקולוגית בעין שמר.

הלוואי שיהיה סופ"ש של התחדשות מרפאה,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

דיאנה קוגן, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה עזריאלי, ירושלים

'אדמה חרוכה', תערוכה קבוצתית. אוצרת: שני אביבי
גלריה שממוקמת בלובי של מכללה נשמע כמו מתכון בטוח לתצוגה דקורטיבית דלוחה שבמקרה הטוב יכולה להפיג קצת את השעמום בהמתנה לקפיטריה. אבל גלריה עזריאלי הנמצאת במכללה האקדמית הדסה בירושלים, היא הוכחה שהכל תלוי בידיים שאוחזות בהגה. בשנים האחרונות היתה זו האוצרת המוכשרת טלי קיים שניווטה את המקום ויצרה בו קו של תערוכות חכמות ולא מובנות מאליהן, במיוחד בחלל שרחוק מאוד מהקוביה הלבנה הקלאסית. כעת קיים מפנה את מקומה ובמקומה נכנסת האמנית שני אביבי. את שני פגשנו לראשונה בסיורים שלנו מאחורי הקלעים של מתחם סמינר הקיבוצים במגדל שלום, שם היא התארחה כסטודנטית בוגרת שסיפרה על תהליך הלימודים והיצירה שלה. התפעלנו לגלות אמנית צעירה ומבטיחה עם חזון אמנותי מורכב ומעניין. מאז ראינו אותה כבר מתחילה לקיים את ההבטחה בתערוכת יחיד בגלריה 4 בפלורנטין ובתערוכת הסיום של התואר השני. את כהונתה כאוצרת הגלריה היא מתחילה בתערוכה קבוצתית שבוחנת באמצעות המטאפורה של יער שעלה באש, מה פוטנציאל ההתחדשות שמביאה איתה קטסטרופה. רלבנטי ואקטואלי מאוד. בהצלחה רבה, שני!

בהשתתפות: מרים אדלר, קארין בן חיים, עומר געש, דניאל אלקיים, מאיה זהבי, שירה מטוסביץ, אלה מעיין, שחר מרקוס, אריאן ליטמן וורד סיוון, דיאנה קוגן.
אירוע פתיחה: יום רביעי , 3.4, 19:00, גלריה עזריאלי, רחוב הנביאים 39, ירושלים
אירוע פייסבוק

'ציפורים שרו', תערוכת יחיד של דוד ניפו וחנוכת החלל החדש של גלריה רוטשילד אמנות. אוצר: ד"ר דורון לוריא
מעטות הגלריות שיש להן טעם מובהק ומובחן כמו של גלריה רוטשילד אמנות, לא כל שכן טעם אנין ומעודן שכזה. בגלריה לא נוהים אחרי אופנות וטרנדים ומתמקדים בציור והצילום הפיגורטיבי ריאליסטי ולחובבי הז'אנר זו תחנת חובה. כעת, אחרי שהתחילו את דרכם בשדרות רוטשילד (כפי שמרמז השם) ואחרי כמה שנים ביהודה הלוי, מצטרפת הגלריה לנדידת עולם האמנות דרומה ומתמקמת בחלל חדש ומושקע לא רחוק מקריית המלאכה. אין אמן מתאים יותר להשקת החלל החדש של הגלריה מאשר דוד ניפו, אחד המובילים בז'אנר הציור הריאליסטי, שמשלב וירטואוזיות טכנית מעוררת השתאות עם עומק רעיוני ופואטי. הציורים בתערוכה שנוצרו בשנים האחרונות, משלבים דיוקנאות, סצינות טבע דומם ונופים, והם מצליחים לשלב שקט אידילי עם אווירה טעונה ונפיצה. שמחים מאוד על המצטרפת החדשה אל ליבו הפועם של עולם האמנות ומחכים לראות מה יביא החלל החדש.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 4.4, 20:00, גלריה רוטשילד אמנות, רחוב משה מאור 2 (פינת אלפסי 34), קומה ראשונה, תל אביב
אירוע פייסבוק

'על תקוות וחלופות אחרות', תערוכת יחיד של נטע ליבר שפר. אוצרת: ענת דנון סיון. עוזרת לאוצרת: נעמה בר-אור
בימי האינתיפאדה השניה, התפרסם ברדיו שיר פרודי בשם "למה לא אוגנדה" של ההרכב הקומי "מה קשור" בנימה משועשעת – אך גם בכנות השמורה לקומיקאים, ביכו חברי ההרכב את ההחלטה לקבוע את ביתו הלאומי של העם היהודי בישראל, במקום באוגנדה שהייתה אחת ההצעות האחרות. למרות היותו קומי ופרודי במובהק, הפך השיר ללהיט מפתיע ואולי לא כל כך מפתיע בהתחשב בכך שהסיפור של עמנו תמיד היה סיפור של פנטזיות גדולות של השאלה "מה אם?". את השאלה הגדולה הזו תוקפת הציירת המעולה נטע ליבר שפר מכיוון אחר, אך עדיין במקוריות טבולה ברוח משחקית. בתערוכה לרגל זכייתה בפרס שיף היוקרתי לאמנות פיגורטיבית ריאליסטית היא מציגה מפה שמייצגת את המקומות האלטרנטיביים שהוצעו לעם היהודי במהלך השנים במקום ארץ ישראל. את המפה הקיפה ליבר שפר ברישומי פחם ענקיים של סירות המאוכלסת בדמויות המייצגות כל אחת איזה "מה אם?" אחר. מה אם היינו מקיימים את חזונו האוטופי של הרצל כלשונו? מה אם היתה מתגבשת הנהגה נשית פמיניסטית? מה אם דרך השלום היתה מובילה מן ההתחלה? בימים אלו, בהם אמות הסיפין של החלום הציוני מזדעזעות, יש משהו מריר בביקור בתערוכת הפוטנציאלים הבלתי ממומשים הזו. אך באותו זמן, מה אם מסתתר כאן המפתח לעתיד?

התערוכה תעמוד עד 24.10 במוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

פינת הבונוס –
 אירוע 'ארטפטפת 4.0 – שימור החומר' תערוכת אמנות רב תחומית. ניהול אמנותי: עתר גבע, ניהול מדעי: נועה קינן

החממה האקולוגית בעין שמר היא כנראה מקום שיכול להתקיים רק בישראל וגם כאן היא נשמעת קצת כמו מדע בדיוני. מרכז מחקר חקלאי וביולוגי עם דגש אקולוגי שמחבר יחד יהודים וערבים ומשלב גם אמנות ואפילו ייצג את ישראל בביאנלה בונציה! בהתאמה, גם הפסטיבל השנתי שלהם משלב אמנות, מדע ואקולוגיה בדרכים ייחודיות ומרתקות. שווה להגיע לקיבוץ!

האירוע יתקיים ביום חמישי, 4.4 בשעות 17:00-20:00, התערוכה תוצג עד 14.04.24 ותהיה פתוחה לאורך שעות היום ואחר הצהריים למבקרים. החממה האקולוגית בעין שמר
אירוע פייסבוק

דוד ניפו, מתוך תערוכת יחיד בגלריה רוטשילד אמנות, תל אביב

דניאל צ'צ'יק מתוך תערוכת יחיד במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב

כאן לא כאן. המלצות הסופ"ש 18-20.1.2024

כתיבת תגובה

במערכון הקלאסי של רחוב סומסום, הילד התמים "רוצה להיות שם", הוא רץ הלוך ושוב אבל אף פעם לא מצליח "להיות שם" הוא תמיד תמיד כאן. אלה ימים קשים מאוד להיות כאן, משהו בלב מבקש לברוח – "להיות שם" – ולו לשעה קלה. בשבועות האחרונים כתבנו הרבה על אמנות אסקפיסטית שנותנת מפלט ובריחה, אבל תערוכות השבוע הן לא כאלה. תערוכות השבוע מביטות במציאות נכוחה אבל עושות זאת במבט עדין וחומל שמשאיר אותנו כאן אבל עוזר לנו לראות את הכאן הזה באור אחר.

במוזיאון ארץ ישראל מציג דניאל צ'צ'יק מבט צילומי שמפרק אבל בו זמנית גם ממקד; במוזיאון תל אביב מביט אורי גרשוני על בית חדש וישן; במרכז ההנצחה בטבעון הציור של מתן בן טולילה מייצר מרחב חלומי אבל גם מאוד מאוד קונקרטי. ואנחנו מוציאים סיור VIP מיוחד לונציה כי חייבים לנסות לנשום.

שיהיה סוף שבוע שקט ושיחזרו כולם וכולן בשלום ועכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

מתן בן טולילה. מתוך תערוכת יחיד במרכז ההנצחה בטבעון. צילום: יאיר חובב (פרט)

מתן בן טולילה. מתוך תערוכת יחיד במרכז ההנצחה בטבעון. צילום: יאיר חובב (פרט)

'אבק ודמעות', תערוכת יחיד של דניאל צ'צ'יק. אוצרת: סופי ברזון מקאי
בימים אלו, חלק מההודעות לעיתונות שאנחנו מקבלים על תערוכות מכילות את המשפט המצמרר – "היתה אמורה להיפתח בגלריה בבארי". מייד עולה בראש תמונתה של הגלריה בבארי שרופה עד היסוד והלב צונח, יש דימויים כאלה שישארו איתנו. הצלם דניאל צ'צ'יק – שתערוכתו שנפתחת השבוע במוזיאון ארץ ישראל היתה אמורה להפתח בגלריה בבארי – הוא מומחה ביצירת דימויים כאלה איקוניים, שנשארים. צ'צ'יק מצלם רגעים ואובייקטים ספציפיים, אבל דרך עדשת המצלמה שלו הם הופכים למופשטים ובעלי איכויות מיתולוגיות. הדימויים המפורקים של צ'צ'יק לא יכולים שלא להיראות בימים אלו כמו תיעוד של חורבות או אולי כמו נופי חלום אליהם אפשר להמלט בשעת הדחק. בשבוע שעבר המלצנו על תערוכת הצילום של סופי ברזון מקאי – האוצרת של גלריה בארי ואמנית מצוינת בעצמה. סופי אוצרת את התערוכה של דניאל צ'צ'יק ומעניין לחשוב על שני האמנים האלה, המשחקים בדימויים, עובדים יחד.
יקח כנראה עוד זמן רב עד שנצליח לראות אמנות בלי לחשוב עליה בהקשר של השבעה באוקטובר. טוב שיש אמנים כמו דניאל צ'צ'יק (וגם סופי ברזון מקאי) שיודעים לצקת לתוך כל זה יופי.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 18.1, 19:00, מוזיאון ארץ ישראל, רחוב חיים לבנון 2, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'אל מקום אחד', תערוכת יחיד של אורי גרשוני. אוצרת: דלית מתתיהו
בימים אלו נדמה שאין כמעט מי שלא חושב בצורה כזו או אחרת על הגירה. זה יכול להיות מי שמאמין שאין לנו ארץ אחרת ואחרים שכבר עשו את הסידורים המתאימים כדי לעבור למקום בתקווה למצוא שם שקט ושלווה. השאלה של מקום אחר – כן או לא מלווה אותנו, כך נראה משחר ההיסטוריה שלנו כעם. אורי גרשוני עבר עם משפחתו לספרד בשנים האחרונות ותערוכתו החדשה במוזיאון תל אביב מציגה מבט מפוצל על הבית שעזב ועל זה החדש שיצר לעצמו. גרשוני, בן לאחת ממשפחות האמנות הישראלית המכובדות ביותר, נדמה שבא חשבון בתערוכה זו עם הבית בו גדל. התערוכה מציגה צילומים של אדמה ומטוסים – קרקע ושמים – אלגוריה כנראה לתחושת הארעיות המגיעה עם הגירה. הבחירה לצלם את העבודות בתערוכה באמצעות מצלמות פשוטות השייכות לבנו הקטן מסמלות גם הן רצון להתחיל שוב בעיניים חדשות.
החל מיום רביעי, 17.1, מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'שיר ארץ', תערוכת יחיד של מתן בן-טולילה. אוצרת: מיכל שכנאי יעקבי
משהו מעניין קורה כאשר מביטים בציורים של מתן בן טולילה. הציורים מציגים נוף אבסטרקטי, חלומי, זר ומוזר – אך באותו זמן ברור מאוד שמדובר בנוף ישראלי. אולי זה האור הבהיר הנובע מהם ואולי זה מסוקי הקרב, בכל מקרה, אי אפשר לטעות. אם חושבים על זה, יש בזה משהו גם מאופיו של המקום הזה שבו אנחנו חיים – סוד קסמו ואולי גם שורש הטרגדיה שלו – שהוא חציו מקום ממשי וחציו חלום ופנטזיה. אבל לפני ואחרי הכל, מתן בן טולילה הוא צייר מחונן שיוצר קומפוזיציות מפעימות ומלאות צבע והשראה. התערוכה המקיפה במרכז ההנצחה בטבעון תציג ציורים מהעשור האחרון שנראים עכשיו באור חדש ולצידם עשרות רישומים שרבים מהם צוירו בימים אלו. צפו למראה חודרנית על רוח התקופה ובעיקר לחגיגה לחובבי הציור.
אירוע פתיחה: יום שישי, 19.1, 11:00, הגלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה קרית טבעון, רחוב המגדל, קרית טבעון
פרטים נוספים באתר הגלריה

סיור VIP מיוחד בביאנלה בונציה 28.4-1.5.24, 2-5.5.24
שני ורנר, מייסדת ומנהלת Talking Art ביחד עם ענת מרוק כהן, אמנית ומעצבת מולטימדיה שחיה כיום בפריז וגרה בעבר בונציה. רקמו יחד סיור מיוחד במינו לרגל הביאנלה בונציה. זהו סיור שינוע בין ישן וחדש, בין הביאנלה שמייצגת את הקצה העכשווי למסורת והשימור, וההיסטוריה של ונציה.
בסיור המיוחד הזה, שמספר המשתתפים בו מוגבל מאוד, נפגוש אמנים מקומיים, נבקר במתחמי אמנות שסגורים לקהל, ועוד כל מני הפתעות שאפשר לחוות רק עם מי שמכירים את העיר המסתורית הזו מבפנים.
הצטרפו אל שני וענת לחוויה חד פעמית בין הסמטאות והתעלות – כל הפרטים בקישור
להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

אורי גרשוני, מתוך תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב. צילום באדיבות האמן וגלריה שלוש לאמנות עכשווית, תל-אביב

אורי גרשוני, מתוך תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב. צילום באדיבות האמן וגלריה שלוש לאמנות עכשווית, תל-אביב

המלחמה ההיא. המלצות הסופ"ש 21-23.9

כתיבת תגובה

בתחילת השבוע הבא יחול יום כיפור. בתרבות הישראלית היום הזה הוא כבר מזמן לא רק מועד דתי של צום וכפרה, אלא גם יום זכרון לאחד האירועים המכוננים והטראומתיים ביותר בתולדות המדינה – מלחמת יום הכיפורים.

למלחמה ההיא היו השלכות על כל צדדי החברה וכמובן שגם על התרבות והאמנות. השנה, במלאת חמישים שנה למלחמת יום כיפור, נפתחות מספר תערוכות שבוחנות את ההשפעה הזו. תערוכות מחקריות ושאפתניות לצד אישיות ואינטימיות, כולן מבקשות לספר את סיפורה של המלחמה ושל אלה שהושפעו ממנה.

שתהיה לכולנו שנת שלום,
שני ורנר וצוות Talking Art

שירז גרינבאום, מתוך תערוכת יחידה בגלריה P8, תל אביב

'עכשיו כשיש אור, תצלמי', תערוכת יחיד של שירז גרינבאום. אוצר: אבשלום סולימן

תערוכת היחיד הראשונה של שירז גרינבאום היא קודם כל שיר אהבה וגעגועים נוגע ללב לאביה המנוח. מתוך הכאב האישי יוצאת גרינבאום אל תוך אמירה רחבה הרבה יותר שהופכת גם לקריאה לפעולה של ממש. לאחר שהיה ביניהם נתק ארוך שנים, בילתה גרינבאום עם אביה את שנותיו האחרונות בעודו מתמודד עם פוסט טראומה שנשא איתו כל חייו מאז מלחמת יום כיפור. הטראומה הזו עיצבה את חייו של האב ובמידה רבה מאוד גם את חייה של הבת ובאמצעות הצילום מבקשת גרינבאום להתחבר מחדש לאביה ולנסות אולי להשיב לשניהם את שלקחה המלחמה. בימים אלו, כאשר סיפוריהם של הלומי קרב מגיעים לכותרות בצורות הטרגיות ביותר, מביאה התערוכה קול עדין ופיוטי לסבלם של אלו שחלק מנפשם לא חזר מהקרבות. בה בעת היא מזכירה לנו שההתמודדות לא מוגבלת רק לאלו שנלחמו, אלא מתפשטת כאדוות גם למשפחתם והסובבים אותם.
התערוכה מוצגת עד 14.10 בגלריה P8, רחוב הפטיש 1, ת"א
שעות  פתיחה  רביעי-חמישי 16:00-20:00, שישי-שבת 10:00-14:00

'כיפור, רקוויאם למלחמה', תערוכת יחיד של עמוס גיתאי. אוצרת: מירה לפידות
תצוגה מיוחדת של אמנות ישראלית המוקדשת למלחמה בתערוכת האוסף הישראלי

ניתן לומר שבמובנים רבים שנות השבעים בישראל החלו למעשה רק בשנת 73 לאחר המלחמה. הזעזוע האדיר של המלחמה ההיא הכה גלים במערכת הפוליטית, הכלכלית והתרבותית בארץ ושינתה לגמרי את פני הדברים. באמנות ובתרבות למשל, דור שלם של צעירים יצאו מהמלחמה מצולקים בגוף ובנפש, מפוכחים מהחלומות והאופוריה של אחרי מלחמת ששת הימים ועם תחושת דחיפות גדולה לבטא את תחושותיהם באמנות. יש שמקשרים את פריחתה האדירה של האמנות המושגית בארץ בשנות השבעים והשמונים לטראומה של המלחמה. מוזיאון תל אביב מקדיש תצוגה מיוחדת לאמנות התקופה (שעבודות רבות ממנה הפכו ליצירות מכוננות של האמנות הישראלית בכלל) ומאפשר לצופים להתבונן בעבודות האלה בקונטקסט שבו נוצרו. בנוסף נפתחת תערוכה מיוחדת של עמוס גיתאי, שסרטו "כיפור" הפך לאחת היצירות הקולנועיות החשובות ביותר בהתמודדות עם פצעי כיפור.

תערוכתו של עמוס גיתאי מוצגת עד 13.1
מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
פרטים נוספים על תערוכתו של גיתאי

פרטים נוספים על תצוגת האוסף

'שמש אוקטובר: ארבעה קולות ממלחמת יום-כיפור', תערוכה קבוצתית.  אוצרת: תמרה אברמוביץ'

כאמור, מלחמת יום הכיפורים היא אירוע ישראלי מכונן ששלח גלי הדף אדירים שהניעו מהלכי עומק בחברה הישראלית, חלקם מורגשים עד היום. אבל המלחמה הזו היא ראשית כל, כמו כל אירוע גדול באשר הוא, מורכבת מסיפוריהם של האנשים שלקחו בה חלק. תערוכה שנפתחת השבוע במוזיאון ישראל מביאה את קולותיהם של ארבעה מהאנשים האלה. במקרה הזה מדובר בארבעה שיודעים דבר או שניים על סיפור סיפורים. דוד טרטקובר היה אז אמן צעיר במילואים שמילא מחברות סקיצות ברישומים מהווי המלחמה, רמי הלפרין התנדב להצטרף ללוחמים כצלם עיתונות. רינו צרור דיווח על המלחמה לעיתון ועלי מוהר כתב רשימות אישיות מחייו כחייל מילואים. שלושה מהם הפכו בהמשך להיות דמויות מפתח בתרבות הישראלית. רמי הלפרין נהרג ולעולם לא נדע באילו אופנים היה יכול לממש את הפוטנציאל שלו. אם מלחמה היא סך כל הסיפורים שמרכיבים אותה, הטרגדיה שלה היא קטיעתם של הסיפורים האלה בטרם עת.

בהשתתפות: דוד טרטקובר, עלי מוהר, רמי הלפרין, רינו צרור
התערוכה מוצגת החל מ- 21.9 עד 31.1
מוזיאון ישראל, שדרות רופין 11 הקריה, ירושלים
פרטים נוספים באתר התערוכה

המלצת הלוקאלז – פריז

'Gina, mon cœur', תערוכת יחיד של דור גז

אנחנו תמיד שמחים על רגעים של גאווה ישראלית בחו"ל ופה מדובר בגאווה כפולה – גם גלריה ישראלית מצליחה עם סניף בפריז וגם תערוכה של אמן ישראלי. לא בטוח שהוא יאהב את ההגדרה, אבל דור גז מייצג במידת מה את השילוב, שנדמה לעתים בלתי אפשרי, של החיים פה. הביוגרפיה המשפחתית שלו משלבת יהודים ופלסטינים, הגירה ושורשיות, פליטוּת ותקומה לאומית. את כל אלה הוא שוזר לתוך אומנותו בצורה רגישה ועדינה שמצליחה להיות ישירה בלי להכות עם פטיש בראש.

התערוכה מוצגת בסניף גלריה דביר בפריז עד 14.10, בכתובת: Dvir / Paris, 13 rue des Arquebusiers, Paris, 75003

שעות פעילות: שלישי-חמישי: 11:00-19:00, שישי-שבת: 12:00-19:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

דוד טרטקובר, מתוך תערוכה במוזיאון ישראל, ירושלים

אדוות של קיץ. המלצות הסופ"ש 17-19.8

תגובה אחת

קורה די הרבה ששואלים אותנו בסיורים מי מחליט "מהי אמנות ראויה", מה יעלה למרכז השיח ומה יישאר בשוליו; ובכן, כמו בכל תחום גם באמנות יש קובעי טעם או שומרי סף – יהיו אלה, האוצרים, מבקרי האמנות או האספנים. זו מגמה תקינה וחשובה כי כל כמה שיצירה היא תמיד טהורה ויפה, לא הכל יכול להגיע למוזיאונים. במקביל לאמירה הזו, בעשור האחרון יש שינוי מתמיד שמגיע דווקא מהפריפריה, והוא מגיע בדמות של עשרות מרכזי אמנות אלטרנטיביים שיוצרים שדה אמנות מקביל. המגמה הזו מייצרת שיח אלטרנטיבי שבו קובעי הטעם ההגמונים פחות רלוונטיים, ומה שמשמח עוד יותר הוא שיש זליגה הדדית מהשוליים למרכז ולהפך.

תערוכות השבוע – חלקן חדשות וחלקן כבר באוויר, מתקיימות כולן באזורי הספר של העיר הגדולה, ושל לב העשייה האמנותית בארץ.

בגלריה העירונית בראשל"צ שתי תערוכות יפות ואינטימיות של מורן קליגר ואליסיה שחף; שלושה אירועים שנוגעים באחד הנושאים החמים באמנות – סאונד; אמנים מתחומי עשייה שונים וכאלה שמוכרים פחות יציגו במקבץ תערוכות חדש במוזיאון וילפריד;  ולקינוח, אם מעניין אתכם לגעת בכל תחומי העשייה בארץ – המוכרים יותר והפחות, אנו מזמינים אתכם להצטרף לתוכנית השנתית שלנו, נותרו מקומות ספורים בתוכניות השונות.

שיהיה סוף שבוע מלא בתערוכות 

שני ורנר וצוות Talking Art

"גן התענוגות" תערוכת יחיד של מורן קליגר, הגלריה העירונית ראשון לציון

מקבץ תערוכות חדש במוזיאון וילפריד. אוצרת ראשית: שיר מלר-ימגוצ'י

מוזיאון וילפריד הקסום הוא מקום שניתן להגדירו כפרפריאלי מאוד, גם מבחינת המיקום שלו אבל יותר מכך בגלל הסיפור שמאחוריו והאוסף שמגיע מאומנות המזרח הרחוק. אבל, בשנים האחרונות ובהנהגת האוצרת שיר מלר ימגוצ'י, עושה המוזיאון צעדי ענק בקרבה וברלוונטיות שלו. אחד הדברים החשובים שקורים במקומות כאלה הוא המפגש בין אמנות היסטורית לעכשווית והמפגש בין אמנים מוכרים יותר ופחות. כעת תפתחנה במוזיאון מספר תערוכות המציגות תערובת כזו של אמנים וגם מפגש בין זמנים ומדיומים שונים. קרמיקה סינית/הולנדית/ישראלית, ציור, רישום, צילום ומגילות סיניות עתיקות – הכל נמהל זה בזה ויוצר תמונה מגוונת על עשייה ישראלית עכשווית והזיקה הכביכול לא אפשרית שלה על אומנויות המזרח העתיקות.

התערוכות הנפתחות:
כלים שלובים: נועה צ'רניחובסקי ואודי צ'רקה- קרמיקה עכשווית  לצד כלים כחול על לבן מאוסף המוזאון; תדר פתוח: אורית ליבנה, דנה הראל, לזלי רובין קונדה, שיאן רוז בן סירה; טבע ראשון, טבע שני: צילום סיני של ג'אנג קצ'ון ומגילות סיניות מאוסף המוזיאון
אירוע הפתיחה ביום שישי 18.8.23 בשעה 11:00. מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, קיבוץ הזורע. מידע נוסף באתר

שלושה אירועי סאונד בתל אביב וירושלים

לפני כעשור הוצגה בביתן הלנה רובינשטיין התערוכה המצוינת SHOW TIME באוצרותה של הדס מאור. התערוכה היתה כמבשרת של עידן חדש באמנות המקומית, כזו שמתרחקת מהזיקה האסתטית ומתקרבת לאמנות חווייתית, פרפורמטיבית, ושנוגעת בחושים השונים. מאז ועד היום נעשה תהליך משמעותי בהקשר הזה ואמנות סאונד, או כזו המשלבת יצירה פלסטית וסאונד היא אחת המגמות הבולטות כאן (ולראייה התערוכה "פה פעור" המוצגת כעת במוזיאון תל אביב). שלושה אירועים שונים יתקיימו השבוע ויחגגו את המדיום החדש והמסקרן הזה.

"החסרה" מיצב סאונד של יותם שלזינגר בו נוצר חלל מדיטטבי להקשבה. הסאונד הוא אוסף הקלטות מרחבי תל אביב המושמעות לאחר התערבות של האמן בהן.
קולקטיב גרוסו מודו, אלפסי 31, תל אביב. שימו לב לשעות הפתיחה. לפרטים נוספים

קולנוע הפסגה ביפו

קולנוע הפסגה הוא אולי הדבר המגניב ביותר שקורה במסגרת הפעילות להחייאת יפו העתיקה באמצעות אמנות ותרבות. הפעם הם משיקים אירוע מסוג חדש: הקרנת סרט בליווי מוזיקה חיה!

הקרנה של הסרט "האיש עם מצלמת הקולנוע" של הקולנוען דז'יגה ורטוב (1929) בליווי פסקול חי של תאי רונה.
רביעי 16.8 בשעה 21:00 גן הפסגה. הכניסה חופשית! אירוע פייסבוק

מסע אמנותי־פרפורמטיבי עם חברי קולקטיב ff003

מסע אמנותי־פרפורמטיבי בנבכי בניין כלל עם חברי קולקטיב ff003. מסע אודיו המתרחש בנבכי אחד הבניינים המוזרים בירושלים בו יבחנו חברי הקבוצה את הכשלונות שלהם תוך שילוב מדיומים שונים ומפגשים אישיים.

חמישי 17.8, נפגשים ב-18:00 בכניסה הראשית לבניין כלל מכיוון כיכר הדוידקה. אירוע פייסבוק

מקבץ תערוכות קיץ בגלריה העירונית ראשל"צ

וואלה, בראשון לציון יש מלא אמנות מסתבר. קירות אמן בבנין העירייה, גלריה עירונית שווה, גלריה בבית יד לבנים ובית אמנים שוקק. כפי שכתבנו בהתחלה במקומות מסוג זה נוצר תמהיל מרגש בין אמנים מוכרים וכאלה שפחות וכיף לראות שגשוג של אמנות עכשווית טובה גם מחוץ לבועה התל אביבית. בעוד תערוכות קיץ הן בדרך כלל משמימות, כאן תוכלו למצוא תערוכה עדינה ויפהפיה של אליסיה שחף שהיא צלמת שאנחנו אוהבים מאוד והפרויקט האחרון שלה משתמש בבינה מלאכותית בצורה שטרם ראינו אצל אחרים; תערוכת רישומים של מורן קליגר המוכרת שהוצגה במסגרת הביאנלה השמינית לרישום 2023, ירושלים ומגיעה כעת למרכז;  ועוד מספר תערוכות מרשימות.

מידע נוסף באתר הגלריה

מקומות אחרונים לתוכנית השנתית שלנו

התוכנית השנתית היא ספינת הדגל שלנו, במסגרתה אנחנו נפגשים עם האמנים, האוצרים ואנשי האמנות המובילים, בסטודיות, בגלריות, במוזיאונים ובמקומות מפתיעים אחרים. אנחנו מגיעים למקומות שחובב האמנות הרגיל פשוט לא יכול להגיע אליהם ומקבלים את ההקשר הרחב ביותר בנוגע לכל מה שחם היום בעולם האמנות.

לפרטים והרשמה, דברו עם נטע 052-879-2935

מידע נוסף בקישור

"האיש עם מצלמת הקולנוע" של הקולנוען דז'יגה ורטוב (1929), הקרנה במסגרת קולנוע הפסגה

בית הפוך. המלצות הסופ"ש 30.3-1.4

כתיבת תגובה

ימים מוזרים לכתוב בהם המלצות אמנות, כשהמראות הניבטים מבעד למסכים נדמים סוריאליסטיים וכשמוסדות אמנות מושבתים במחאה בזה אחר זה. ואולי תמיד אמנות מתקיימת מול המציאות – משמשת לה כמראה אבל גם פועלת במנותק ממנה. אנחנו בכל מקרה תמיד מאמינים שאמנות יכולה לשמש כמצפן מוסרי וגם כנחמה ומפלט ולכן אנחנו בוחרים בה שוב ושוב.

בגלריה רוזנפלד מציגה שירלי וגנר חזון של נוף מקומי מפורק; בגלריה המדרשה נוי ותמיר יוצרים עולם מקביל שהוא בין חלום לסיוט; במוזיאון תל אביב מביא האמן העכשווי המוערך ארווין ווּרם את בית ילדותו עם טוויסט; ובהמלצות הלוקאלז שלנו אמנית המלהטטת בין אמנות לקראפט בלונדון.

שיהיה סופ"ש רגוע ושקט,

שני ורנר וצוות Talking Art

שירלי וגנר, מתוך תערוכת יחיד בגלריה רוזנפלד, תל אביב

'מזג שכבות', תערוכת יחיד של שירלי וגנר. אוצרת: מיה פרנקל טנא

שירלי וגנר מתעתעת בצופה – מה שמתחיל בפיסול הופך לצילום, שמדמה תקלות וגליצ'ים דיגיטליים שבסופו של דבר נראים כמו ציור נוף. יש משהו מאוד מקומי וישראלי בדימויים של וגנר – השימוש בחומרים מצויים כמו בד, צמר פלדה ורשתות בניה. למרבה הצער גם הנוף המפורק והמופגז שנשקף מהעבודות עצמן מזכיר נופים שרואים כאן בחדשות הרבה יותר מדי פעמים. בעבודותיה החדשות נראה ששירלי וגנר ממשיכה את המסע שלה אל פירוק הנוף והדימוי. אולי זו רוח הזמן והתקופה, אבל התערוכה החדשה נראית מפוררת ומפורקת מתמיד. ישראל שנשקפת דרך עבודותיה של וגנר מרוסקת לרסיסים וגם מה שאפשר עוד לזהות נסתר מתחת לשיבוש כמו דיגיטלי. יש תקופות שבהם לא משנה כמה מנסים לסגור את דלת הסטודיו או הגלריה המציאות מזדחלת ודולפת פנימה. העבודות של וגנר בתערוכה נראות כחלון אל מציאות מקומית מסוכסכת ומטרידה.

באותו ערב תפתח בחלל הפרויקטים של הגלריה גם תערוכת יחיד של יעל ורטהיים סואן

אירוע פתיחה: יום חמישי, 30.3, גלריה רוזנפלד, המפעל 1, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מקום תחת השמש', תערוכה של נוי ותמיר. אוצר: אבי לובין

ניתן לקרוא לפרקטיקה של צמד האמנים נוי ותמיר "אמנות לשעת משבר". לא בגלל שהיא דלה או ענייה – להיפך, האמנות של הצמד הזה מצטיינת בעושר חומרי ורעיוני, עם שימוש מתוחכם ברפרנסים תרבותיים רבים ושימוש וירטואוזי, ומתוחכם לא פחות במדיומים מגוונים כמו קרמיקה, מיצב וסאונד. אנחנו מכנים את עבודתם של נוי ותמיר (ללא שם משפחה, כמו מדונה) "אמנות לשעת משבר" דווקא כי היא יוצרת עולם מקביל ואלטרנטיבי לזמן והמקום המסוכסכים. העולם שנוצר הוא מצד אחד סוג של גן שעשועים אסקפיסטי שמפעיל את החושים ומצד שני יוצר תמונת מראה מעוותת אך מדויקת להפליא של המציאות ממנה הוא מבקש להתנתק. אפשר לחשוב על עבודתם של נוי ותמיר כסוג של חלום העושה שימוש בחומרי המציאות הממשיים אך הופך אותם על ראשם. האחריות לחלץ מתוך החלום\תערוכה הזה משמעות חוזר אלינו החולמים\מבקרים וכל לקח שנלמד הוא על אחריותנו בלבד.

באותו יום תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של תומר דקל
אירוע פתיחה: יום שישי, 31.3, 10:00-14:00, גלריה המדרשה, הירקון 19, תל אביב

'הרחק בבית', תערוכת יחיד של ארווין ווּרם. אוצרת: מירה לפידות

כל מי שעקב אחרי עולם האמנות בשנות התשעים ותחילת האלפיים, לא יכול שלא להתרגש מהגעתו לארץ של אחד השמות החשובים והמרתקים של האמנות העכשווית בעשורים האחרונים. האמן האוסטרי ארווין ווּרם הוא קול פורץ דרך בעולמות הפיסול, המיצב והמיצג והכניס הומור עוקצני לתחומים שיכולים להיות פעמים רבות עבשים ויבשים. ווּרם ידוע כמי שהמציא את ה"פסלים לדקה" (One Minute Sculptures) – שילוב בין פיסול למיצג השתתפותי, בו מציב האמן סדרה של חפצים יומיומיים ומשאיר לקהל הוראות מדויקות כיצד להחזיק אותם, לרוב בצורה מסורבלת, מעט מביכה ומשעשעת. הפסלים הזמניים האלה נותנים זווית מבט אחרת על יצירת האמנות, על רדי מייד וגם על הגוף. בתערוכה הראשונה של ווּרם בישראל יוצגו מספר "פסלים לדקה" חדשים לצד הצבת ענק של "בית צר", שהוא העתק של בית ילדותו של האמן שכווץ לרוחב של מעט יותר ממטר אחד. הזדמנות משמחת מאוד לחוות את יצירתו של אחד מחשובי האמנים העכשוויים הפעילים היום בעולם.

בערב הפתיחה יתקיים מפגש פתוח עם האמן.
אירוע פתיחה: יום שלישי, 4.4, 19:00, מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב

המלצת הלוקאלז –

'These Boots Are Made For Walkin', תערוכת יחיד של Polly Apfelbaum

פולי אפפלבאום משלבת בעבודתה בין טכניקות של קראפט לבין רגישויות אמנותיות. היא מרבה להשתמש בטקסטיל ויוצרת עבודות שמטשטשות את הגבולות בין אמנות ואומנות. התערוכה הנוכחית שלה מסמנת כניסה לתחום הקרמיקה – גם הוא מדיום שניצב בתפר שבין מלאכה ואמנות גבוהה וגם כאן היא יוצרת עבודות צבעוניות ומושכות עין ולב.

התערוכה פתוחה עד 5.5 בגלריה Frith Street Gallery
בכתובת: Frith Street Gallery, 17-18 Golden Square, W1F 9JJ
שעות פתיחה: שלישי-שישי 11:00-18:00, שבת 11:00-17:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור בטייט מודרן? הכנסו לקישור ובחרו סיור

נוי ותמיר, מתוך תערוכה בגלריה המדרשה

כל מיני. המלצות הסופ"ש 2-4.2.23

כתיבת תגובה

בדרך כלל אנחנו מנסים לאגד את המלצות הסופ"ש תחת נושא-על, אבל יש שבועות שבהם התערוכות לא מתחברות זו לזו תחת מטריה אחת, אלא שהן פשוט תערוכות טובות ומסקרנות. כאלה שנרצה לשלב בסיורים שלנו, וזה האנידיקטור הטוב ביותר מבחינתנו.

בגלריה רוטשילד מציגה רותם עמיצור תערוכה משלימה לתערוכתה במוזיאון הרצליה; בגלריה המדרשה מתארח פרוייקט האמנות הנודד "אופנובנק" עם חקירה אמנותית על אופיה של תעמולה; בגלריה בגבעת חביבה מציגים משתתפי שהות אמן את תוצרי השהות. ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכת רישומים מקיפה של אחד מחשובי האמנים במאה העשרים.

שיהיה סוף שבוע של תגליות חדשות,
שני ורנר וצוות Talking Art

דניאל קגנוב, מתוך תערוכת יחיד בגלריה המדרשה במסגרת פרויקט "אופנובנק", תל אביב

'האיים השטוחים', תערוכת יחיד של רותם עמיצור. אוצר: עידו מרקוס

נראה שאפשר להכריז על הטרנד האמנותי המשמח של ראשית 2023 – תערוכות יחיד מקבילות בגלריות ומוזיאונים. אם זו דרורה דומיני במוזיאון תל אביב וגבעון, גיא בן נר במוזיאון תל אביב וגלריה זומר ורות שלוס גם היא במוזיאון תל אביב ובגלריה אום אל פחם – בשבועות האחרונים אנחנו מתלהבים כאן מהאפשרות לחוות נתח רחב מיצירתו של אמן בהקשרים שונים, גם המוזיאלי וגם הגלריסטי. גם השבוע מזדמנת לנו אפשרות כזו, עם תערוכתה החדשה של רותם עמיצור, שרק לפני שבועיים פתחה תערוכה במוזיאון הרצליה והנה נפתחת לה גם תערוכה בגלריה רוטשילד אמנות. עמיצור צעירה יותר מהאמנים והאמניות האחרות ברשימה, אך היא מפצה על גילה בשפה אמנותית מגובשת ועשירה ובטכניקה יחודית של קולאז' שמשתלבת היטב עם היכרותה העמוקה והניכרת לעין עם ההיסטוריה של האמנות. שווה לבקר בגלריה וגם במוזיאון ולהכיר לעומק את האמנית המוצלחת הזו.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.2, 20:00, גלריה רוטשילד אמנות, יהודה הלוי 48, תל אביב.  אירוע פייסבוק 

גם אנחנו נבקר בתערוכה היפה הזו ובעוד תערוכות מוצלחות נוספות, במסגרת הסיור הקלאסי שלנו סביב שדרות רוטשילד. יום שישי 3.3 – הצטרפו אלינו!
פרטים והרשמה בקישור 

'Debris Station', תערוכת יחיד של דניאל קגנוב. אוצרים: יואב וינפלד ועומר שיזף

אנחנו עוקבים אחרי פרויקט האמנות "אופנובנק" בסקרנות כבר כמה שנים. הכל התחיל בפינה בסטודיו של יואב וינפלד ועומר שיזף בפרוייקט הרזידנסי "סטודיו בנק", המשיך לחלל קטן בסטודיו החדש שלהם כשנאלצו להתפנות מהסטודיו הקודם – וכעת כשוינפלד ושיזף פונו שוב מהסטודיו שלהם הפך "האופנובנק" לפרוייקט אמנות נודד שמתארח בחללי אמנות קיימים. בפעם הקודמת היה זה בסדנאות האמנים בתל אביב וכעת הם מתארחים בגלריה המדרשה. אנחנו אוהבים ומעריכים את ההתעקשות הזו על תצוגת אמנות, גם אם החלל מצומצם ואפילו אם אין חלל בכלל. עוד אנחנו מעריכים את הסולידריות שמגלים חללי האמנות האחרים באירוח הפרויקט אצלם.
תערוכת היחיד של דניאל קגנוב היא מיצב וידאו מסקרן שמתבסס על מחקר אמנותי שעשתה האמנית על תעמולה פוליטית בישראל ודרכי הייצוג שלה בסרטוני רשת ובשופרות הרשמיים. מעניין ורלבנטי מאוד לימים אלו.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.2, 20:00, גלריה המדרשה, הירקון 19, תל אביב

'AIR 1 – Artists In Residency', תערוכה קבוצתית. אוֹצרוֹת: קלודט זורע וענת לידרור
כבר כתבנו פה בעבר על חיבתנו לגבעת חביבה ולגלריה שלה. המקום היחיד במינו הזה המשלב בין חינוך, דו קיום ויצירה, מרגיש לפעמים כמו מדע בדיוני במרחב המסוכסך בו אנו חיים. ובכל זאת לא מדובר במדע בדיוני אלא במקום של ממש ובסוף השבוע הקרוב תפתח בו תערוכה קבוצתית חדשה. התערוכה מציגה את תוצריה של תוכנית שהות האמן שפועלת במקום בחודשים האחרונים ומאגדת קבוצה של אמנים ואמניות צעירים, יהודים וערבים השוהים במקום ופועלים בו. העבודות בתערוכה אינן משותפות, האמניות והאמנים עוסקים, כמו אמנים צעירים רבים בשאלות של זהות, גוף, שונות, ומקום, אך דומה שהשהות והעבודה המשותפת במקום המיוחד הזה שולחת אותם למחוזות חדשים ובלתי צפויים. מקומות כמו גבעת חביבה ממלאים אותנו באופטימיות וזה מצרך שאנחנו תמיד שמחים לקבל עוד ממנו.
בהשתתפות: רואן אבו עסא, טימו אלט-הבל, דועאא בסיס, יעלה ברזילי, האז'ר ח'אטר, מאריה חטיב, סטניסלב טיטוב, נעם שלמה יזרעאלי, תמימה פרידמן, דנה רוסלר.
אירוע פתיחה: יום שישי, 3.2, 11:00, גלריה גבעת חביבה לאמנות, גבעת חביבה.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'40 שנה של רישום', תערוכת יחיד של ג'וזף בויס
ג'וזף בויס הוא אחד האמנים המשפיעים ביותר של המאה העשרים ובהחלט אחד מפורצי הדרך שבהם. עבודתו של בויס משתרעת בין מיצג, פיסול, רישום ועד עבודת חינוך כאמנות. כעת מוצגת בסניף הלונדוני של גלריה תדאוש רופאק הנחשבת תערוכה מקיפה של למעלה ממאה עבודות על נייר המסכמות 40 שנות רישום של האמן החשוב הזה. תערוכה שהיא סוג של שיעור בהיסטוריה של אמנות מודרנית.
התערוכה מוצגת עד 22.3.23 בגלריה Thaddaeus Ropac
בכתובת: London Ely House, 37 Dover Street, London
שעות פתיחה: שלישי-שבת: 10:00-18:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

אין מקום טוב יותר ללמוד על אמנות מודרנית מאשר מוזיאון "טייט מודרן" הלונדוני ואין דרך טובה יותר להכיר את המוזיאון החשוב הזה מאשר בסיור עם הלוקאלז שלנו! הצטרפו לסיור באחד המוזיאונים החשובים בעולם ביום שבת 25.2
פרטים והרשמה בקישור 

יעלה ברזילי, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה בגבעת חביבה

המוזיאון והעולם. המלצות הסופ"ש 19-21.1.23

כתיבת תגובה

מוזיאונים יכולים בקלות להפוך להיות מגדלי שן מנומנמים. בתוך מבנה רחב ידיים עם אוסף כמעט אינסופי של עבודות מוצלחות – מי צריך בכלל להתבונן החוצה? באותו זמן, עולם הגלריות שבחוץ יכול בקלות להתפתות לרדיפה אחרי מסחריות או לרדיקליות לשם הרדיקליות. אבל אוצרות ואוצרים מוצלחים "משני צדי המתרס" מבינים שרק שיתוף פעולה בין הממסד לעולם שבחוץ מאפשר בנייה של עולם אמנות חי ותוסס.
תערוכות השבוע מחברות בין המוזיאונים לעולם וזה גם תענוג וגם נותן פרספקטיבה חשובה מאוד לכל מי שרוצה ללמוד עוד על עולם האמנות המקומי ומי שמרכיבים אותו.

במוזיאון ישראל תערוכה משחקית ואפלולית של חליל בלבין ומרב קמל; בגלריה גבעון מציגה דרורה דומיני השלמה אינטימית לתערוכה המרשימה שלה במוזיאון תל אביב; בגלריה אום אל פחם חוגגים 100 שנה להולדתה של הציירת רות שלוס; ובהמלצת הלוקאלז שלנו – תערוכה ממוחה הקודח של תמר הירשפלד במוזיאון מרסיי.

שיהיה סוף שבוע של גם וגם,
שני ורנר וצוות Talking Art

חליל בלבין ומרב קמל, מתוך תערוכה במוזיאון ישראל

'מיצי מרה', תערוכה זוגית של חליל בלבין ומרב קמל. אוצרוּת: טניה סירקוביץ' ואמיתי מנדלסון

משהו טוב עובר על מוזיאון ישראל לאחרונה – אחרי פתיחת התערוכה (הבאמת גאונית) של זוהר גוטסמן באגף הארכיאולוגיה לפני שבועיים, כעת נפתחת שם תערוכה לעוד אמנים עכשוויים מוצלחים – הצמד חליל בלבין ומרב קמל. את הצמד בלבין וקמל כמעט ואין צורך להציג לחובבי האמנות – למרות גילם הצעיר יחסית, הספיקו השניים כבר להטביע את חותמם בשדה המקומי. הם מזוהים באסתטיקה שלהם ובעולם הדימויים העשיר שבו הומור, גרוטסקה ואפלולייות שזורים יחד. בובות הבד הצבעוניות מראות דמויות וסיטואציות פנטסטיות שאי אפשר שלא לחייך מולן במבט ראשון, אך מבט נוסף מעורר מחשבה ועוכר שלווה. בכלל – יחד עם תערוכתו של זוהר גוטסמן, לצד תערוכתה של סיגלית לנדאו ותערוכה של אמנות עכשווית המתייחסת לספר הג'ונגל (לצד האוסף הקבוע המוצלח) מוזיאון ישראל הוא יעד חובה בשבועות ובחודשים הקרובים לטיול אמנותי מרוכז ומשובח.

התערוכה פתוחה החל מיום רביעי 18.2, בביתן העיצוב של מוזיאון ישראל
פרטים נוספים באתר התערוכה

'עבודות 1982-2022', תערוכת יחיד של דרורה דומיני

בשבוע שעבר נפתחה תערוכת יחיד של גיא בן נר בגלריה זומר במקביל לתערוכת היחיד הגדולה שלו במוזיאון והשבוע נפתחת בגבעון תערוכה לדרורה דומיני שגם היא משמשת כהשלמה לתערוכתה במוזיאון במסגרת פרס רפפורט לאמן בכיר. במקרה של דומיני שמאחוריה ארבעה עשורים לפחות של יצירה (ולפניה עד מאה ועשרים) מדובר בהזדמנות מעולה להיחשף לעוד נדבכים של גוף עבודתה הנרחב, כאלה שלא נכנסו לתערוכה המוזיאלית. בגבעון יוצגו בעיקר עבודות דו מימד צמודות קיר והן מהוות השלמה קאמרית לתערוכה המאז'ורית ומלאת הכל טוב במוזיאון. במקרה של דומיני זה מאפשר לנו להזכר באיזו אמנית מגוונת ורבת פנים מדובר, כזו שיכולה ליצור פסלי מתכת ענקיים אך גם רישומים קטנים ואינטימיים או חיבורים שנונים בין עטיפות סיגריות. איזה כיף.

אירוע פתיחה: יום שישי, 20.1, 12:00, גלריה גבעון, רחוב גורדון 35, תל אביב
אירוע פייסבוק

'רות שלוס באום אל־פחם: מאה שנה להולדתה', תערוכת יחיד. אוצרת. נורית טל-טנא

ממש מפנקים אותנו בכל הנוגע לתערוכות השלמה לתערוכות יחיד במוזיאון – גם עבודותיה העוצמתיות של רות שלוס מוצגות בתערוכת יחיד שחנכה לפני כשנה את חלל התערוכות המתחלפות החדש שנמצא בתוך האוסף הישראלי של מוזיאון תל אביב. כעת, לכבוד מאה שנה להולדתה (שלוס נפטרה ב-2013 בגיל 91) נפתחת תערוכה מעבודותיה בגלריה המוצלחת באום אל פחם. רות שלוס, שהיתה רגישה לעוולות העולם והארץ וראתה בעבודותיה כלי לתת קול ובמה למוחלשים ולמדוכאים ודאי היתה שמחה על השידוך הזה לגלריה באום אל פחם ששמה לה למטרה, לצד תצוגה של אמנות מעולה, גם לשמש גשר בין העמים החיים במקום הזה. השילוב החד המתרחש בתערוכה בין עבודות איור מתוקות לבין עבודות מחאה עזות מבע הוא אולי המראה הטובה ביותר לרכבת ההרים שהיא החיים במרחב שלנו.

אירוע פתיחה: יום שבת 21.1, 12:00, גלריה אום אל פחם, רחוב חיפה, אום אל פחם
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – מרסיי

'Grillée', תערוכת יחיד של תמר הירשפלד

תמר הירשפלד היא אחת האמניות הישראליות המקוריות, הפרועות והמשעשעות שפועלות במקומותינו בשנים האחרונות. תערוכת היחיד שלה בביתן הלנה רובינשטיין ב-2019 היתה התפוצצות פראית של צבע והמצאה שכמוה לא ידע הביתן האלגנטי. כעת היא מציגה תערוכת יחיד במוזיאון של מרסיי בצרפת שחוץ מהגאווה הפטריוטית זה גם עושה חשק לארוז תיק ולטוס לשם.

התערוכה מוצגת החל מ- 20.1 ועד 23.4 במוזיאון של מרסיי
בכתובת: Museum of Fine Arts – (MBA), Palais Longchamp, Left wing, 13004 Marseille
שעות פתיחה: שלישי-ראשון, 9:00-18:00. שני סגור
הכניסה חופשית
פרטים נוספים באתר התערוכה

דרורה דומיני, מתוך תערוכה בגלריה גבעון. הצילום באדיבות גלריה גבעון

לקרוא תמונה, להרגיש מילה. המלצות הסופ"ש 12-14.23

תגובה אחת

בהמלצות הקודמות העלנו על נס את חשיבותו של החומר ביצירה האמנותית. תערוכות השבוע מפנות את מבטן דווקא לקשר שבין המילה הכתובה לאובייקט האמנותי. ואולי נכון יותר להגיד שהאמניות והאמנים המציגים מתייחסים למילה עצמה כחומר. לא סתם המילים "טקסט" ו-"טקסטורה" מגיעות מאותו השורש. תערוכות השבוע מזמינות אותנו לגלות איך מרגיש לגעת במילה.

בבית ראובן מיכל נאמן היא אורחת מפתיעה בחגיגות יום ההולדת לחיים נחמן ביאליק; בגלריה זומר עבודות מוקדמות של גיא בן נר מספקות הרחבה חשובה לרטרוספקטיבה שלו במוזיאון תל אביב; במוזיאון הרצליה, תערוכת אול סטארז משמחת שחוקרת את מקורותיו של הדימוי הנע. ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה שמפרקת ומרכיבה את הכיסא הפשוט ואת הדימוי שלו.

סוף שבוע נעים ושקט,
שני ורנר וצוות Talking Art

גיא בן נר, מתוך 'Meet me. Tie me. Wet me', תערוכת יחיד בגלריה זומר, תל אביב

'כיסוי וגילוי', תערוכת יחיד של מיכל נאמן. אוצרת: עדנה ארדה

חיים נחמן ביאליק, ראובן רובין ומיכל נאמן – הנה שלושה שמות שלא בהכרח חשבנו שנשמע יחד. השילוב בין הממלכתיות של המשורר הלאומי, הרומנטיקה המקומית של הצייר רובין יחד עם הקונספטואליזם האינטלקטואלית של נאמן הוא לא מובן מאליו בלשון המעטה. ובכל זאת, לכבוד חגיגות 150 שנה להולדתו של ביאליק, החליטו בבית ראובן רובין להציג תערוכה דווקא של נאמן. וכמו שקורה פעמים רבות במקרים כאלה, מה שהיה נשמע מופרך בשמיעה ראשונה פתאום נראה הגיוני ביותר וממש מתבקש. הרי כשמזיזים רגע הצידה את פזמוני הילדים (המעולים) של ביאליק, נזכרים שמדובר באחד מהמחדשים הגדולים של הפואטיקה העברית. המאמר שלו "גילוי וכיסוי בלשון", ששם התערוכה הוא פראפרזה עליו, הוא אחד הטקסטים המכוננים בחקר הספרות העברית. מיכל נאמן היא כמובן אחת האמניות שעושות את השילוב המבריק ביותר בין טקסט ודימוי באמנות הישראלית של העשורים האחרונים והחיבור המרתק הזה מאפשר להביט על עבודתה, כמו גם על הפואטיקה של ביאליק, באור חדש.

התערוכה מוצגת החל מיום רביעי 11.1, בית ראובן, רחוב ביאליק 14, תל אביב
פרטים נוספים באתר בית ראובן

`Meet me. Tie me. Wet me, תערוכת יחיד של גיא בן נר. אוצרת: ענת שביט-פנחסי

גלריות ומוזיאונים הם מוסדות אמנות שונים למדי, אך תלויים זה בזה. לכל אחד מסוגי המוסדות האלה יש את היתרונות והחסרונות שלו – מוזיאונים נהנים בדרך כלל מחללי תצוגה נרחבים, רוחב יריעה מחקרי ותקציבים נדיבים ואילו גלריות יכולות לפעול בחופשיות גדולה יותר ולהוציא פרוייקטים לפועל בזריזות יחסית. עם זאת, מערכת יחסים פעילה ודו צדדית בין עולם הגלריות הדינאמי למוזיאונים המבוססים היא סימן מובהק לעולם אמנות בריא וחי. יחסי גומלין כאלה מתרחשים כעת בין מוזיאון תל אביב לגלריה זומר בהצגת עבודותיו של האמן גיא בן נר. בימים אלו מוצגת במוזיאון תל אביב תערוכת רטרוספקטיבה נרחבת מאוד ומרשימה של אמן הוידאו החשוב הזה. על פני כמה וכמה מחללי המוזיאון מוצגות רוב עבודותיו המכוננות – החלל הנרחב נבנה במיוחד להן ונועד להציג את האמן במלוא הדרו. במקביל, נפתחת השבוע בגלריה זומר תערוכה צנועה הרבה יותר במימדיה, אך מרגשת וחשובה לא פחות, של עבודות קולאז' טקסטואליות מוקדמות של בן נר שמכילות בתוכן את הגרעין שמאוחר יותר יבשיל ויצמח למה שאפשר לראות במוזיאון. כדאי לבקר בשתי התערוכות ולקבל תמונה מלאה של האמן המרתק הזה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 12.1, 20:00, גלריה זומר, הרצל 16, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'על קולו של חוד', תערוכה קבוצתית. אוצר: בן הגרי. עוזרת לאוצר: עפרה לפיד

רגע, לפני שתקראו את ההמלצה, הציצו רגע למטה ברשימת המשתתפים בתערוכה… אתם מבינים באיזו רשימת כוכבים מדובר? ג'ספר ג'ונס, קארה ווקר, קיקי סמית, וויליאם קנטרידג' אם למנות רק חלק – לא רשימת השמות שאנחנו רגילים לראות במקומותינו בתערוכה קבוצתית, בוודאי מחוץ למוזיאונים הגדולים. בהחלט הישג מרשים למוזיאון הרצליה ולאוצר-אמן בן הגרי שיזם את התערוכה. התערוכה היא פרי מחקרו של הגרי בעקבות מקורותיו של הדימוי הנע – קולנוע, אנימציה וקרובי המשפחה המוקדמים שלהם. נדמה שהאוצר והאמנים והאמניות שמשתתפים בתערוכה מבקשים להביט שוב בתצוגה של דימוי נע כפלא טכנולוגי מפעים ומעורר השראה, אחרי שנים שכבר למדנו לקבל אותו כמובן מאליו. שיתוף הפעולה המשמח בין מוזיאון הרצליה לאוניברסיטת קולומביה הנחשבת בניו יורק אפשרה את השתתפותם של כמה מהאמנים והאמניות המרכזיים ביותר בעשורים האחרונים שהתייחסו לנושא וכך קיבלנו תערוכה שנותנת זווית מבט רחבה ועמוקה בצורה יוצאת דופן. תענוג.
בהשתתפות: דייוויד אולטמייד, ג'יימס סטיוארט בלקטון, ג'ואן ג'ונאס, ג'ספר ג'ונס, אליוט גרין, טרנטון דויל הנקוק, בן הגרי, תומס וו-דניאל, קארה ווקר, טרי וינטרס, ג'ורג' לוז ויינברג, שרה זי, רירקריט טיראוואניט, לן ליי, עפרה לפיד, ד"ר לקרה, לותר מגנדורפר, ג'ונאס מקאס, שאזיה סיקאנדר, קיקי סמית, אקי ססמוטו, בקמינסטר פולר, ויליאם קנטרידג', ג'ון קסלר, לוטה רייניגר, דשה שישקין

באותו ערב יפתחו במוזיאון גם תערוכות יחיד של אביבה אורי, איוון שוובל ורותם עמיצור
אירוע פתיחה: שבת, 14.1, 20:00, מוזיאון הרצליה, רחוב הבנים 4, הרצליה.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – פריז Je suis la chaise

הכסא הצנוע הוא נקודת הפתיחה לתערוכה המסקרנת הזו – לכאורה אובייקט שימושי שצריך להיות יציב מספיק כדי להחזיק את משקל גופנו בנוחות, אבל אמנות טובה יכולה לקחת את הכיסא הזה ולהעלות אותו לדרגת רעיון ומשם לחשוב על החיים ומקומו של האדם בעולם. והכל בגלל כיסא קטן. גם רשימת האמנים בתערוכה הזו מבטיחה טובות ויש בה ענקים קלאסיים כמו הגאון פרנסיסקו גויה ורנה מגריט וגם כוכבים בינלאומיים עכשוויים כמו תומס הירשהורן ומונה חאתום ועוד. קומו מהכיסא ולכו לראות.

התערוכה מוצגת עד 4.2.23
בכתובת: Galerie Chantal Crousel, 10 Rue Charlot, 75003 Paris
שעות פעילות: שלישי עד שישי 10:00-18:00, שבת 11:00-19:00
פרטים נוספים באתר התערוכה.

מגיעים לפריז ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות או אמנות רחוב?
הכנסו לקישור ובחרו סיור

לוטה רייניגר, מתוך "על קולו של חוד", תערוכה קבוצתית במוזיאון הרצליה