סופי שנה הם תמיד זמן טוב להתבוננות ולהרהור על השנה שעברה, על הטוב והרע שהיה בה ובשבילנו כמובן, על האמנות שפגשנו וריגשה אותנו. בשנה החולפת יצאנו מנבכי המגיפה, עולם האמנות הישראלי נתן את כל מה שיש בו גם בתקופה הזו ועל כך אין לנו אלא לומר – שאפו! כמה גאווה יש בעשייה האמנותית הישראלית.

בגזרה שלנו גם היו כמה שינויים מרגשים, נפרדנו מחברי צוות שליוו אותנו במשך תקופה ארוכה והיוו חלק משמעותי מהעשייה שלנו; ולצידם התווספו לנו חברים חדשים בארץ ובאירופה. השקנו את סיורי הלוקאלז שלנו – עשייה מבורכת שההזדמנות לה קרתה דווקא בזכות המגיפה או בהשפעתה. חזרנו לסייר בחו"ל עם קבוצות ישראליות שהתלוו אלינו לונציה, לא פחות מ120 אורחים ואורחות סקרנים שכיתתו רגליהם איתנו בין התעלות בתערוכת האמנות הטובה בעולם.

לצד כל זאת, כל אחד מאיתנו המשיך גם בעשייה האישית שלו, חתונות, ילדים, רילוקיישנים, תערוכות יחיד וקבוצתיות, תהליכי אוצרות שיצאו לפועל ועוד.

ובנימה זו של אופטימיות, עם חגיגת הטוב שהיה ובציפייה לעוד שנה מבורכת, נאחל לכל ידידינו שנה טובה, של אמנות מעולה!

כמדי שנה וכמיטב המסורת, הנה סיכום השנה החולפת מטעם חברי הצוות של Talking Art, שבחרו את אירוע השנה שלהם.

אנט מסאז'ה, מתוך 'תשוקה, הפרעה', תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב – הבחירה של יונתן אולמן

מפגש בסטודיו עם אורן אליאב – הבחירה של שני ורנר

שני ורנר – מפגש מחודש עם יצירתו של אורן אליאב

כבר כתבתי בעבר, שאחד הדברים שאני הכי אוהבת הוא מפגשי סטודיו והכרה קרובה יותר עם האמנים האהובים עליי. לא מזמן חזרו התיירים לבקר בארצנו, ועמם חזרו גם סיורי האמנות התפורים במיוחד עבורם. במסגרת זו, ביקרתי בסטודיו של האמן אורן אליאב, שאת עבודתו הכרתי היטב אך מרחוק. אורן אירח אותנו בנדיבות ובשמחה וחשף פן מרתק על העשייה שלו. מקורות ההשפעה הדיגיטליים והמגע שלהם עם מצע הציור הוותיק, ריגשו אותי מאוד וחיברו אותי באופן ישיר לאחד הנושאים החמים ביותר היום – אמנות וטכנולוגיה. תודה אורן!

נטע עשת – התערוכה 'בדלת אמות' של בתיה אפולו במוזיאון הרצליה

לא חסרות פנינים במחזור התערוכות הנוכחי שמוצג במוזיאון הרצליה. אני מצאתי את עצמי מתלהבת במיוחד מתערוכתה של בתיה אפולו. אפולו היא אמנית שלא פרצה לתודעת הקהל הרחב בחייה וכעת, ארבע שנים לאחר מותה, התערוכה הזו עושה שירות חשוב בלהביא את עבודתה לקדמת הבמה. אהבתי את סגנון הציור הפיגורטיבי שלה שהרגיש לי על התפר בין איור לציור. השילוב בין הצבעוניות לדימויים יצר משהו קצת קודר שהצליח לרגש אותי.

אלעד רוזן – התערוכה 'טעויות העתיד וכיבוד קל' של גיא גולדשטיין בארטפורט

כשרואים כל כך הרבה אמנות כל השנה, לפעמים כבר קצת קשה להיות מופתע. לכן שמחתי מאוד על ההפתעה הנעימה שחוויתי בכניסה לתערוכה המוצלחת של גיא גולדשטיין "טעויות העתיד וכיבוד קל" בגלריה של ארטפורט. אני מכיר את גולדשטיין כאמן רציני ואנליטי שתערוכותיו מעוררות מחשבה ונולדות מתוך מחקר מעמיק וארוך. היה זה גילוי משמח במיוחד לגלות תערוכה מלאת הומור עם המצאות ויזואליות וחיבורים מפתיעים בין אובייקטים. מצאתי את עצמי מסתובב בתערוכה עם חיוך על הפנים ובשבילי, כמי שלוקח הומור מאוד ברצינות – זו המחמאה הכי גדולה.

מימין: בתיה אפולו (פרט), מתוך תערוכת יחיד במוזיאון הרצליה – הבחירה של נטע עשת
משמאל: ערבה אסף, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לחם ושושנים – הבחירה של עמית רובין

משה שק במוזיאון ארצות המקרא

מיכל סופיה טוביאס – היכרות עם עבודתו של האמן משה שק

כחובבת פרהיסטוריה ידועה, התערוכה שהייתה עבורי חגיגה גדולה היא כמובן התערוכה ״חפירות – אמנות מזמן עכשיו״ שאצרה בחוכמה ובנדיבות שירה פרידמן במוזיאון ארצות המקרא. מעבר לשילוב הנהדר של עבודות אמנות עכשוויות המגיבות לרוח קדמונית לצד הממצאים הארכיאולוגיים הפנטסטיים של תצוגת הקבע, התרגשתי במיוחד מגילויו של אמן ופסל נפלא שלא הכרתי – משה שק. התערוכה הזאת כאילו נולדה כדי לשים עליו אלומה רכה של אור ולומר: לפעמים אפשר להתגעגע לזמן אחר במקום הזה. זה בהחלט משהו ללכת איתו הביתה.

עברי באומגרטן – התערוכה 'פני מזרח מאדימין' של הינדה וייס בארטפורט

השנה התלהבתי במיוחד מהתערוכה "פני מזרח מאדימין" של הינדה וייס בארטפורט. התערוכה בחנה את הנוזליות של הזמן וההיסטוריה מנקודת מבט ייחודית על תקופת המגפה בניו יורק. הינדה יוצאת מתוך עיסוק בחומרים תיעודיים למסע מרגש ומרתק בין הקולקטיבי לאישי. שווה גם לציין את רמת ההפקה הגבוהה של התערוכה שיצרה חלל מרשים עם הקרנות ענק שעטפו את הצופה ולקחו את החוויה עוד צעד קדימה.

לירון אלקולומברה – אירועי 'אוהבים אמנות – עושים אמנות' בתל אביב

מבחינתי האירוע של השנה היה "אוהבים אמנות עושים אמנות",  ובפרט התערוכה המרכזית – "אליהו" ביד אליהו. סופ״ש גדוש באמנות והזכות להדריך סיורים שם ולחשוף אמנות לקהל כל כך רחב. מרגש במיוחד היה בשבילי לחזור להדריך לראשונה מאז היציאה לחופשת לידה. החזרה לשטח הרגישה גם כמו הרפתקה חדשה אבל גם כמו לחזור הביתה.

יונתן אולמן – התערוכה 'תשוקה, הפרעה' של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב

השנה שמחתי מאוד על ההזדמנות לפגוש את התערוכה רחבת היריעה של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב לאמנות. אני אמנם מכיר את עבודתה של מסאז'ה כבר שנים רבות, אך מעולם לא הזדמן לי לפגוש תערוכה כל כך מקיפה שלה. בהמון מובנים, לדעתי, תערוכה שהציגה אמנות מעניינת בהרבה מהתערוכה המאוד מתוקשרת של יאיוי קוסמה (וזה מבלי להפחית בכלל מערכה של קוסמה) וחבל שעברה קצת 'מתחת לרדאר'.

הילה בן ארי בבית אנה טיכו – הבחירה של נועה מירו

דוד דובשני – 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל
זו תערוכה שהייתה ממש כפי ששמה מעיד – חגיגה של רישומים מהמאה האחרונה. מפול קליי ועד ויליאם קנטרידג'. בנוסף, בכניסה לתערוכה הייתה תערוכה אחרת שעסקה במגילת פירנצה. שני העולמות הכל כך שונים השלימו זה את זה והוכיחו שלא צריך יותר מפיסת נייר ודיו כדי לברוא עולמות.

נועה מירו – התערוכה 'קול הקורא אל עצמו' של הילה בן ארי בבית אנה טיכו

תערוכת השנה שלי היא תערוכתה של הילה בן ארי "קול הקורא אל עצמו" בבית אנה טיכו (אוצרת: תמנע זליגמן). לב התערוכה הוא מיצב הוידאו שיצרה בן ארי כמחווה לאמן מגזרות הנייר הנשכח משה רייפר. זוהי תערוכה חכמה ומלאת רגישות המשלבת בין המיצב של בן-ארי למגזרות הנייר של רייפר העשויות בדקדקנות מעוררת השתאות. מתוך האפלה מגיחות דמויות בודדות; ספק מתמזגות, ספק נאבקות במחול שדים עם יריעות נייר.  ההצבה בחלל מזמינה אותנו למעין מסע אל נבכי התת-מודע, למבט על גבולות ומגבלות הגוף והחומר, בין שברי הברות, בניסיון לברוא עולם יש מאין.

עמית רובין – התערוכה 'שתיהן אותה אחת' של ערבה אסף בגלריה לחם ושושנים

אחד מרגעי האמנות המרגשים ביותר שקרו לי בשנה האחרונה התרחשו בגלריית לחם ושושנים בתערוכת היחידה של ערבה אסף 'שתיהן אותה אחת'. האובייקטים והציורים היו מרגשים, אבל יותר מכל נגעה בי הקריאה בקלפים. לערבה יש מערכת קלפים, מצוירים בידה, שסביבם בנוי טקס עם קודים וחוקים לפתיחה. במסגרת התערוכה היא ערכה למבקרי ומבקרות התערוכה ואני ביניהם, טקסי פתיחת קלפים – אחת על אחת. לא אגלה מה שאלתי אבל הרמז היה מדויק ואפילו הספיק להתממש, ממליצה בחום לעקוב אחריה.

התערוכה 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל (הצילום באדיבות מוזיאון ישראל) – הבחירה של דוד דובשני

גיא גולדשטיין, מתוך 'טעויות העתיד וכיבוד קל', תערוכת יחיד בארטפורט, תל אביב. צילום: טל ניסים

החופש הגדול – מתי צמד המילים הזה הופך ממשאת נפש והבטחה גדולה לענן מאיים של חום, לחות וחול? כנראה כשעוברים מלהיות ילדים להיות הורים לילדים. בחום הישראלי הלוהט, הצורך להעסיק את הילדים מחוץ לבית יכול להפוך לאתגרי במיוחד. אז באהבה בשבילכם אספנו כמה פעילויות שמשלבות שניים מהדברים האהובים עלינו בעולם – אמנות ומזגן – כאלה שאפשר לעשות עם הילדים אבל שגם ההורים ייהנו מהם.

שיהיה לכולנו קיץ קריר ויצירתי
שני ורנר וצוות Talking Art

שירה זלוור, מתוך 'התכנסות ציפורים', תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב. צילום: שי בן אפריים

מוזיאון תל אביב

בעינינו מוזיאון תל אביב הוא תמיד בחירה טובה לבילוי ממוזג על הילדים. אפשר להתרשם מהצורה בה עבודתו המונומנטלית של יעקב אגם בלובי הכניסה משתנה עם זווית המבט, או לשמוע מה חושבים הילדים על עבודותיהם של גדולי המודרניזם. שתי תערוכות שמוצגות במוזיאון כעת הופכות אותו לבחירה עוד יותר נכונה מבדרך כלל. האחת היא תצוגה מחודשת של החדרים המיניאטוריים של הלנה רובינשטיין שעברו שיפוץ ואוצרות מחודשת. כאן הם מקבלים מקום של כבוד ונחשפים כשכיית חמדה של ממש. תערוכה נוספת היא תערוכת הציפורים של שירה זלוור שהיא מהממת במובן המקורי של המילה. 400 פסלי ציפורים בכל הצבעים והגדלים שמעלות חיוך של שמחה ותדהמה על הפנים. שתי התערוכות פותחות פתח לאינספור אפשרויות של הפעלת הדמיון והיצירתיות באמצעות ציור, משחק או למידה והמשך התעניינות. כשמשלבים את זה עם העובדה שהכניסה למוזיאון חינם לילדים ונוער עד גיל 18, זה כמעט בזבוז לא ללכת.
מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב

'מה יותר צהוב או פיל?', תערוכת איור של אורית ברגמן וענת ורשבסקי. אוצרות: רונה זינגר

אם בקרירות ממוזגת עסקינן, אז יש שיאמרו שירושלים כולה הופכת לסוג של מזגן בערב הקריר. כך או כך, תערוכת האיור שנפתחת בסוף השבוע בבית הנסן נותנת מפלט ממוזג מושלם לילדים בעיר הבירה. ורשבסקי וברגמן, שתי מאיירות עם כמה וכמה ספרי ילדים באמתחתן מציגות תערוכה שלוקחת את האיור מתוך דפי הספר החוצה אל העולם והופכת אותו לחוויה תלת מימדית שהילדים וגם המבוגרים יכולים לחוות בצורה יותר ישירה ואינטראקטיבית. במהלך התערוכה, שתוכננה מנקודת המבט ובגובה העיניים של ילדים, יתקיימו גם סדנאות והפעלות מיוחדות למבקרים. אנחנו חובבים ידועים של איור שיוצא מדפי הספר ומתערבב בעולם והתערוכה הזו עושה זאת בצורה צבעונית ומשמחת במיוחד.

פתיחה: 29.7.2022 בשעה 11:00, בית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים
שעות פתיחת הגלריה: ראשון – סגור, שני-חמישי – 18:00-10:00, שישי – 16:00-10:00, שבת – 16:00-10:00. הכניסה חופשית

מידע נוסף באתר בית הנסן

פעילות לילדים במוזיאון בת ים

מוזיאון בת ים הוא מוזיאון אידיאלי לילדים – ממוקם בליבה של מדשאה רחבת ידיים, מבנה מעגלי ופשוט שאי אפשר ללכת בו לאיבוד ומחלקת ילדים ונוער פעילה ויצירתית, הופכת את המקום הזה ליעד מצוין לביקור. מה שאנחנו אוהבים במיוחד במוזיאון הזה, הוא שלא משנה כמה התערוכות הן אינטלקטואליות או קונספטואליות, תמיד נעשה מאמץ להנגיש אותן לקהל הרחב ובמיוחד לילדים. רואים שלמישהו פה חשוב לא להשאיר את האמנות במגדל השן של יודעי דבר בלבד אלא לאפשר לכולם להנות ממנה. כעת מוצגת במוזיאון תערוכה מסקרנת המבוססת על אבני החושן התנכיות, כאשר הצבת 12 העבודות בחלל המוזיאון מתכתבת עם לוח החושן בעל 12 האבנים היקרות על חזהו של הכהן הגדול בבית המקדש. במהלך חודש אוגוסט יתקיימו במוזיאון סדנאות ופעילויות לילדים בהשראת התערוכה וזו הזדמנות מצויינת לחשוף את הילדים לאמנות עכשווית מעולה באווירה קלילה ובהירה.

מוזיאון בת ים, רחוב סטרומה 6, בת ים. שעות פעילות: שני, רביעי:14:00-10:00, שלישי, חמישי: 20:00-16:00, שישי, שבת: 14:00-10:00.
פרטים ורכישת כרטיסים בקישור

מוזיאון הנגב בבאר שבע

אם כבר נוסעים למדבר בשיא חום הקיץ, כדאי שיהיה נווה מדבר שאפשר לתפוס בו מחסה. במקרה שלנו, נווה מדבר כהלכתו צריך לכלול בתוכו גם אמנות. מוזיאון הנגב בבאר שבע הוא בדיוק נווה מדבר ממוזג שכזה באזור שיכול להיות לעתים שחון באפשרויות. במהלך הקיץ מוצגת במוזיאון תערוכה המוקדשת לתנועה וריקוד. האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה מתייחסים לאלמנטים של תנועה בעבודות וידאו, ציור, פיסול ואחרות. המתח שבין תנועה וקפאון, הגוף והטבע והיחיד לעומת הקבוצה, באים כולם לידי ביטוי בתערוכה הזו. אפשר להעז לרקוד עם הילדים יחד עם העבודות, או לצייר בהשראתן או פשוט לצפות בהן ולשוחח על מה רואים בהן. בנוסף בסופי השבוע של חודש אוגוסט מציעים במוזיאון פעילויות ייעודיות לילדים בהשראת התערוכה. בואו לרקוד במזגן.

שעות פתיחה: ימים שני, שלישי וחמישי 16:00-10:00, יום רביעי 19:00-12:00, יום שישי 11:00-8:30, יום שבת 14:00 – 10:00, ביום ראשון המוזיאון סגור

מוזיאון הנגב לאמנות, רחוב העצמאות 60, באר שבע.  פרטים באתר המוזיאון

רעיה ברוקנטל, מתוך 'תזוזה', תערוכה קבוצתית במוזיאון הנגב בבאר שבע

נהוג להתייחס לצילום ולוידאו כמדיומים אמנותיים "קרים", כיוון שהם חסרים כביכול את המגע האנושי החם של צבע וחומר. אבל מה שבימים כתיקונם יכול להשמע כהערה ביקורתית, בשרב הלוהט של יולי אוגוסט זה נשמע כהצלה של ממש. כשהמחשבה על המשקל של פיסול מכבידה עלינו וצירוף המילים "שמן על בד" נשמע כמו הבגדים שלנו אחרי סיבוב קצר בחוץ – תנו לנו רק קצת צילום קריר או חדר הקרנת וידאו אפלולי וצונן. ברוח זו אירגנו לכם המלצות על טהרת הצילום והווידאו בתקווה שירעננו לכם קצת את סוף השבוע ויורידו מעומס החום.
במוזיאון תל אביב רטרוספקטיבה מרגשת של ענקית הצילום האוונגרדי אנה בירמן; בגלריה אינדי תערוכה של אייל אגיבייב שבוחן היבטים של גבריות פגומה דרך המיתוס של איקרוס; ובמקום לאמנות אסופת עבודות וידאו העוסקות בקפאון והקפאה במיוחד לימי השרב.

מאחלים סוף שבוע קריר,
שני ורנר וצוות Talking Art

מתוך התערוכה "הנזק נעשה", תערוכת יחיד של אייל אגיבייב. גלריה אינדי, תל אביב

"תקריב", תערוכת יחיד של אנה בירמן. אוצרת: רז סמירה

אנחנו לא נוהגים להמליץ כאן על אותו מקום שבועיים ברצף, אבל מוזיאון תל אביב לא השאירו לנו ברירה. אחרי התערוכה המעולה מאוסף סילביו פרלשטיין (ברצינות, תערוכת חובה) שנפתחה בשבוע שעבר, נפתחת השבוע במוזיאון עוד תערוכה של קלאסיקה מודרנית. אֵנֶה בירמן היא אגדה של צילום אוונגרדי של תחילת המאה העשרים, אשר זכתה להכרה עוד בחייה והשפיעה על אמנים רבים. בירמן משתייכת לזרם "האובייקטיביות החדשה" – אשר הגיע כתגובת נגד לאקספרסיוניזם שאף הוא היה פופולרי באותה עת. כך, עבודותיה מתאפינות במבט ישיר במושאי הצילום שלה וביצירת פורטרטים חזקים ולא סנטימנטליים.
רצף התערוכות המוצג כרגע במוזיאון תל אביב ובמיוחד באגף המרכזי, עם המבטים השונים שלו על תולדות המודרניזם, הוא חוויה חינוכית מהמעלה הראשונה ובמובן הטוב ביותר שאפשר. אנחנו מפצירים בכם לא לפספס אותן.

התערוכה פתוחה לקהל במוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
מידע נוסף בעמוד התערוכה באתר המוזיאון:

"הנזק נעשה", תערוכת יחיד של אייל אגיבייב. אוצר: עומר שחר

הסיפור הקלאסי על איקרוס, שחטא בחטא ההיבריס כשביקש לעוף קרוב מדי אל השמש, הוא מיתוס ארכיטיפי של גיבור טרגי. דרך נקודת המוצא של הסיפור המיתולוגי יוצא אייל אגיבייב בתערוכתו החדשה לבחון היבטים שונים של גבריות פגומה. הרקע להתרחשות המבויימת הוא מרחב עירוני מוזנח וכאוטי – ממש כמו זה שמקיף את חלל הגלריה עצמו. אגיבייב עושה שימוש באובייקטים הלקוחים מהיומיומי ונאספו מסביבתם הטבעית לסביבה חדשה. הם מוצגים כעת כשרידים ארכיאולוגים ועדויות בתוך התרחשות מלאכותית-תיאטרלית. מעניין להשוות את המהלך של אגיבייב למהלך דומה בתערוכתו של שי דרור המוצגת כעת לא רחוק משם בגלריה רוזנפלד ולהרהר בעיסוק של אמנים צעירים בארכיאולוגיה של ההווה ובנוף עירוני שחרב.

אירוע פתיחה: יום חמישי 5.8, 20:00, גלריה אינדי, רחוב צ׳לנוב 42, תל אביב

אירוע פייסבוק

"קרה" תערוכה קבוצתית. עורכים: יאיר ברק ודניאל צדקה כהן

תערוכות קבוצתיות מתייחסות בדרך כלל לשאלות הגדולות של האמנות או החיים. לעתים הן מבקשות לפרק מיתוסים עתיקים או להתבונן בזווית חדשה באירועי השעה או באקלים הפוליטי של התקופה. אבל נדיר מאוד שתערוכה מתייחסת ומתאימה את עצמה למזג האוויר הממשי שבחוץ. כעת שהגיע אוגוסט הלוהט מבקשים במקום לאמנות ליצור לנו מערה חשוכה וקרירה לברוח אליה מהכבשן שבחוץ. "המערה" שהקימו האוצרים יאיר ברק ודניאל צדקה כהן היא למעשה חדר הקרנה אפלולי בו תוצג אסופת עבודות וידאו שעוסקות בקיפאון והקפאה – הן של טמפרטורה והן של תנועה. קחו לעצמכם שעה של מזגן מול כמה עבודות וידאו מרעננות במיוחד.

בהשתתפות: גרגורי אבו, יאיר ברק, יסמין דייויס, ויקטור היימן, גילי סיטון, אורית רף, יהודית שלוסברג-יוגב.

באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של ורוניק ענבר שאצרה דניאל צדקה כהן.

אירוע פתיחה: יום חמישי 5.8, 20:00, מקום לאמנות, המרץ 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

מתוך התערוכה "תקריב", תערוכת יחיד של אנה בירמן. מוזיאון תל אביב לאמנות

זה נשמע קצת מוזר אבל בין הקרקס למוזיאון יש הרבה מן המשותף – מבנה אקסטרווגנטי ומוגזם, בתוכו טיפוסים משונים מציגים את כשרונם האיזוטרי לקהל משתאה. אם זו סלטה לאחור מראש הטרפז או אמנות פורצת דרך, בשני המקרים מדובר בסיכון שיכול להסתיים בהתרסקות לקרקע או בתשואות סוערות.
תערוכות השבוע מתקשרות כל אחת בדרכה לשני המוסדות האלה והתוצאה מרתקת כמו מופע לוליינות משובח.
בבית בנימיני מוצג חזון אוטופי של מוזיאון המוקדש לאמנות הקרמיקה המקומית; בגלריה זוזו בעמק חפר תערוכה קרקסית במיוחד; ובמוזיאון תל אביב תערוכה שהיא ספקטקל כמו גם שהיא בית ספר לאמנות של ממש.

מאחלים לכולנו סופ"ש צבעוני ומוגזם,

שני ורנר וצוות Talking Art

מרסל מריין, החמקמק, 1937. מתוך התערוכה "הי! הידעת שהאמנות אינה קיימת…", מוזיאון תל אביב

"מוזיאום הקרמיקה הישראלית", תערוכת יחיד של אנה כרמי. אוצר: אמנון עמוס

מבט חטוף בקבוצות אספנות וינטג' ישראלי בפייסבוק מגלה שקרמיקה ישראלית חווה כעת פריחה חסרת תקדים. כולם מנסים לשים את ידיהם על כלים של חברות כמו 'לפיד', 'חרסה' או 'נעמן'. גם קרמיקה עכשווית חווה פריחה שכבר כתבנו עליה פה לא פעם והגבולות בינה לבין אמנות עכשווית הולכים ומטשטשים. עם זאת, חסר מחקר מוזיאלי שמוקדש ליצירה הקרמית המקומית המודרנית במובנים של איסוף, קיטלוג וכמובן תצוגה לקהל הרחב. הקרמיקאית אנה כרמי היא שם דבר בקרב חובבי הקרמיקה הישראלית והיא פיתחה תשוקה עזה, שלא לומר אובססיה, לחזון הקמת המוזיאון. בתערוכה החדשה בבית בנימיני היא מבקשת להציג את חזונה האוטופי בסגנון המיוחד שלה אשר נע בין פאתוס אוטופי להומור פרוע.

באותו ערב יפתחו בבית בנימיני גם שתי תערוכות לרגל השקת ספר טכנולוגיה קרמית שאצרה שלומית באומן
אירוע פתיחה: יום חמישי, 29.7, 18:00 – 22:00, בית בנימיני, רחוב העמל ,17 תל אביב
אירוע פייסבוק

"והלוליין מסתתר בתהומו", תערוכה קבוצתית: אוצרת: רותי שגיא

הקרקס שימש השראה לאמנים לאורך ההיסטוריה של קיומו. המרחב הארעי שמוקם יש מאין בקצה העיר ומתמלא בטיפוסים צבעוניים וחיות אקזוטיות מארצות רחוקות הצית את הדמיון היצירתי הן מהבחינה הרעיונית והן כמודל לציור ורישום. אם חושבים על זה, גם גלריות הן קצת כמו קרקס – מוקמות בשולי העיר ופעם בחודש מתמלאות בתוכן צבעוני ואקזוטי אחר. האמנים והאמניות בתערוכה החדשה בגלריה זוזו עוסקים בקרקס ובקרקסיות של החיים מזוויות שונות ובאמצעות מדיומים שונים ובוחנים שאלות של מגדר, גבולות, גוף ופחד שעומדים בבסיסו של היריד הנודד, אך גם של החיים עצמם.
בהשתתפות: גילי אבישר, עדי אדר, יצחק בן יעקב (אופנהיימר פריץ), מרגה דה-בריין, הדס טובל, טל טנא-צ'צ'קס, רויטל לסיק, יהודית מזרחי, רותם מנור, קובי סיבוני, רינת פודיסוק רייזנר, יואב פלי, שירה קמרד, צביקה קנטור, טל שוחט, נועה שיזף

אירוע פתיחה: יום שישי 30.7, 10:00-14:00, גלריה זוזו, רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר

מידע על התערוכה באתר הגלריה

"הי! הידעת שהאמנות אינה קיימת…" תערוכה מאוסף סילביו פרלשטיין.  אוצרים: דויד רוזנברג ונועה רוזנברג

פעם בכמה זמן מגיעה תערוכה שהיא בית ספר לאמנות של ממש, כזו שמעוררת לחיים את ספרי ההיסטוריה ועוזרת לנו להעמיק את ההבנה והידע שלנו על אמנות. תערוכות כאלה הן חשובות במיוחד בארצנו הקטנטונת ונטולת הMOMA או הפומפידו ועוד יותר כעת כשנסיעות לחו"ל הפכו שוב לפרויקט לא פשוט. סילביו פרלשטיין הוא אחד האספנים החשובים בעולם לאמנות מודרנית ומסיור מקדים שערכנו בתערוכה השבוע אנחנו יכולים להעיד שיש לו טעם משובח ויכולת מעוררת התפעלות לזהות אמנות גדולה בעת עשייתה. בכלל, הביקור שלנו בתערוכה היה קצת כמו ביקור בחנות ממתקים או משחק 'חפשו את המטמון' וכל רגע לווה בקריאת התפעלות מאוצר חדש שמצאנו – יצירה מפורסמת או אמן/ית שהם שם דבר. תערוכה חשובה ומומלצת.

התערוכה נפתחה השבוע, מוזיאון תל אביב לאמנות, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
מידע על התערוכה באתר המוזיאון

חדשות הקיץ של Talking Art

הקיץ, החופש הגדול ואפילו החמסין לא עוצרים אותנו, להפך! כמה וכמה דברים מרגשים קורים אצלינו באוגוסט.

ראשונה היא כמובן מכירת הקיץ שלנו בשילוב גלריה אלמסן

ב-5-7.8 נתארח בחלל החדש של גלריה אלמסן ברחוב הרכבת לסוף שבוע של מכירת יצירות של מיטב האמנים במחירים נוחים. תהיה בירה קרה ואמנות מצויינת ולא כדאי לפספס את זה. מידע נוסף בקישור

סיור חדש עם מדריך חדש

בתאריך 13.8 יתקיים סיור חדש עם מדריך חדש. האוצר עברי באומגרטן בסיור מעמיק בשכונת נווה שאנן המתחדשת על מרכזי התרבות, אמנות הרחוב והקולינריה המקומית שבה. שווה! פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בקישור

לסיום,  לכבוד הקיץ החלטנו לפרגן לכל הזוגות והמשפחות במחיר מיוחד להזמנת סיור פרטי, בואו לדבר איתנו אמנות.  צרו קשר להזמנת סיור

בזמן אחר או במקום אחר, צמד המילים "מרחב מוגן" יכול להשמע כמונח מעולם הטיפול או הרוח. אבל אחרי השבועיים שעברו עלינו המונח הזה כמובן נטען במשמעויות אחרות לגמרי. ככה זה במקומותינו כשגם מילים תמימות לכאורה כמו "שטחים" או "חללים" הן לא תמימות כלל ועיקר.
התערוכות המומלצות שלנו השבוע עוסקות במרחבים ממשיים ומטאפוריים מהבית החוצה וחזרה פנימה ועושות את מה שאמנות עושה מצוין – מספקות לנו מרחב שהוא גם מוגן ועוטף, אבל גם חשוף ופתוח לשאלות העמוקות ביותר.

בגלריה מנשר תערוכת יחיד של אמן הפירוק והחיבור מחדש אבינועם שטרנהיים; בגלריה אלפרד מביטים האמנים הצעירים רוני קים ועומר שך ממעוף הציפור ועד גובה המדרכה; ובגלריה המפעל בירושלים מפגיש אותנו קובי ווגמן עם השבר של האובדן ועם האיחוי שלאחריו.

מאחלים לכולנו סופ"ש מוגן, עטוף ונעים

שני ורנר וצוות Talking Art

"ספייסר", תערוכת יחיד של אבינועם שטרנהיים. גלריה מנשר, תל אביב

"ספייסר", תערוכת יחיד של אבינועם שטרנהיים. אוצרת: מיקה מילגרום

אבינעם שטרנהיים הוא אמן מטמורפוזות, הוא אוסף גרוטאות שמצא בשיטוטיו ברחובות העיר ובסטודיו הוא מנסר, חותך, מדביק ומחבר ויוצר מהן דבר חדש שהוטמר ונטען במשמעות אמנותית. בתערוכתו החדשה בגלריה מנשר עושה שטרנהיים שימוש ב"ספייסר" – חתיכת פלסטיק קטנה שנועדה לשמור על מרווח בין מרצפות ואריחים בשעת בניה – כמטאפורה לחלל האמנות והמרחב שהוא מציע לתצוגת האמנות. במרכז התערוכה מוצג בית עץ שנוצר – על כל החפצים שבו ופרטיו המדוקדקים – בעבודה עמלנית שיצרה מרחב ביתי שלם ומזמין שרק הדמות האנושית נעדרת ממנו. כך יוצר שטרנהיים – קצת כמו הספייסר עצמו, מעין מרווח ריק אליו יכולה האמנות, או הצופים להכנס.
איפה ומתי: יום חמישי, 27.5, 19:00, גלריה מנשר, דוד חכמי 18, תל אביב. אירוע פייסבוק

"רעפים וחלזונות", תערוכה זוגית של רוני קים ועומר שך

בסוף המאה העשרים ובתחילת  שנות האלפיים התאפיינה האמנות העכשווית העולמית בפניה אל הגרנדיוזי והמפוצץ – בחיפוש מתמיד אחר מה שמכונה "אפקט WOW". אפשר לחשוב על ג'ף קונס, יויוי קוסמה, איי ויוי ודגלאס גורדון כדוגמאות טובות לנטייה הזו. כעת, עם תחילתו של העשור השלישי של המאה ה21 נראה שיותר ויותר אמנים ואמניות, במיוחד הצעירים שבהם, פונים בחזרה אל הפריזמה הביתית והאישית ואל קנה המידה הקטן והאינטימי. האמנים רוני קים ועומר שך, בוגרים טריים יחסית של שנקר, נעים בתערוכתם בין נקודת התצפית הגבוהה והמרוחקת של הגג אל קו המדרכה של הרחוב. במבט הציפור שהם תופסים הם מביטים מהגדול לקטן מגגות הבתים האחרים ועד לריר החלזונות הכמעט בלתי נראה, בעקבותם הם יוצרים מיצב תלוי חלל ומערער חלל. עם שם כזה לתערוכה, אתם יודעים כבר שהסקרנות שלנו נפתחת.

איפה ומתי: יום חמישי, 27.5, 20:00, גלריה אלפרד, סמטת שלוש 5, תל אביב. אירוע פייסבוק

"זז", תערוכת יחיד של קובי ווגמן. אוצר: אלעד ירון

במחקר הפסיכולוגי על אובדן מצביעים על כמה שלבים של התמודדות עם אֵבֶל בהם עוברת הנפש בדרכה להחלמה. בלי המעבר בתחנות האלה הריפוי לא יהיה שלם.
בתערוכתו החדשה בגלריה של המפעל משתמש קובי ווגמן במרחב של האמנות כדי להתמודד עם מותו של אביו ולוקח אותנו דרך השלבים והתחנות בדרך שלו להתמודדות עם הכאב. העבודה הראשונה בתערוכה נוצרה כסקיצה בימי מחלתו של האב ושאר העבודות עושות שימוש בדימוי של בית שבתחילה נדמה נטול צבעים ומרוסק ולאט לאט נבנה מחדש ומתמלא צבע וצמיחה. תיאור מרגש של המעבר מהשבר הגדול של האובדן אל עבר האיחוי וההחלמה.

איפה ומתי: יום רביעי, 2.6, 20:00, המפעל, רחוב המערביים 3, ירושלים. אירוע פייסבוק

פינת הבונוס: השקת המגזין "חושך" ותערוכת פופ-אפ. עורכים: עידו גורדון ודוד דובשני

יש כמה סיבות שבגללן אנחנו מתרגשים מהשקת המגזין החדש "חושך" – קודם כל מגזין אמנות חדש זה תמיד כיף ומרגש, במיוחד אחרי תקופה ארוכה בה השיח האמנותי בארץ היה די דל ורזה. שנית, ההשקה תתקים בחלל האמנות החדש והמסקרן "פרטר" שגם הוא חלק מגל חדש ולא מובן מאליו בכלל של חללי אמנות חדשים ועצמאיים שצצים בעיר דווקא בשנה האחרונה. הסיבה השלישית וחשובה מאוד – אחד משני העורכים, דוד דובשני הוא כמובן מדריך משובח ואהוב שלנו. בהצלחה!

איפה ומתי: יום חמישי, 27.5, 18:00, עד יום שבת 29.5, פרטר, פרישמן 37, תל אביב. אירוע פייסבוק

"רעפים וחלזונות", תערוכה זוגית של רוני קים ועומר שך. גלריה אלפרד תל אביב