ארכיון תגיות: "אטליה שמי"

בין קודש לחול. המלצות סוף השבוע 20-22.3

כתיבת תגובה

אמנות היא הרבה דברים – היא נשגבת ופיוטית, נוגעת בנימי הנפש הדקים ביותר ונותנת בסיס רוחני גם לחיים החילוניים ביותר. ומצד שני היא אובייקט מסחרי, מותאמת למצב רוח משתנה של האמן והצופה, שלא לומר מותאמת לצבע הספה בסלון. בשבילנו המתח הזה הוא אחד מהדברים שהופכים את האמנות למרתקת ורלבנטית תמיד. בין אוהל מועד למטבח, בין שני אבות רוחניים של עולם האמנות ובין הגוף והקו – תערוכות השבוע מפגישות בין עולמות שונים ועושות זאת בדרכה הייחודית של האמנות.

במוזיאון בת ים מערבבת אסתר שניידר בין המיסטי ליומיומי; בקיבוץ כברי מפגש ענקים אמנותי אמיתי; בבית האמנים הגוף האנושי והזמן יוצרים יחד קו. וגם – גיא בר אמוץ בקברט מכני-אנושי היברידי וחצוף במעבדה.
שיהיה סופ"ש נעים ככל האפשר, ושיחזרו כולם הביתה בשלום – עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

עדי ארגוב, מתוך תערוכה בבית האמנים בירושלים. צילום: יובל חי

'הושענא', תערוכת יחידה של אסתר שניידר. אוצרת: הילה כהן שניידרמן
המורה הבודהיסטי הוייטנאמי טיך נאט האן ידוע בכך שעודד את תלמידיו למצוא את ההתעלות וההארה גם ברגעים היומיומיים ביותר. באחד הטקסטים היפים שלו הוא משווה בין שטיפת הכלים לבין רחיצת בודהא התינוק. כלומר, גם בתוך הרגע היומיומי ביותר שרובנו מתייחסים אליו כאל מטרד משעמם יכולות להמצא קדושה, כבוד ויראה. אנחנו לא יודעים עם האמנית המצויינת אסתר שניידר קראה את כתביו של המורה הוייטנאמי הגדול, אבל תערוכתה החדשה במוזיאון בת ים בהחלט מתכתבת עם תורתו. בתערוכתה מחברת שניידר בין העולמות העליונים לאלה התחתונים. בין קודש הקודשים של הדת היהודית – אוהל מועד, משכנו המדברי של ארון הקודש – לבין הבית הפרטי והצורך האינסופי לתחזק לנקות ולסדר אותו. האמנות של שניידר מגלמת בדיוק את החיבור הזה בין זיקה עמוקה למיסטיקה יהודית ואחרת לבין ציור ופיסול עדין ויפהפה בפורמט אנושי. אמנות שמרגישה בנוח באותה מידה בבית פרטי ובבית מקדש.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 20.3, 19:00, מוזיאון בת ים, סטרומה 6, בת ים
התערוכה תוצג עד 15.6. שעות פתיחה: שני ורביעי: 14:00-10:00, שלישי וחמישי: 20:00-16:00, שישי ושבת: 14:00-10:00

'מפגש מאוחר', שלוש תערוכות לרגל 100 שנה להולדתם של אורי ריזמן ויחיאל שמי.
גם בסצינת האמנות הצעירה שלנו יש כמה "אבות קדמונים" – אמנים מיתולוגיים עם פרסונה גדולה מהחיים שהאדוות של השפעתם, עדיין מורגשות גם שנים רבות לאחר לכתם. אורי ריזמן ויחיאל שמי הם דוגמה מובהקת לשניים שכאלה – שני אמנים שהושפעו עמוקות מתנועות מודרניות של האמנות העולמית, אך נטעו אותה היטב באדמה, החומר והאור המקומיים. שמי הוא ממנסחיה המובהקים של שפת הפיסול הישראלי המודרני ואילו ריזמן היטיב לתפוס בציוריו את האור והנוף הישראליים, גם כשפעל על סף הציור המופשט. שניהם לא הסתפקו בעבודת הסטודיו והתערבו בעולם בצורה הישירה ביותר – הם בין מקימיו של קיבוץ כברי, הקימו בו את הסטודיות שלהם והיו מהסיבות שהפכו אותו למרכז האמנותי שהוא היום. כעת נפתחות בחללי האמנות הנחשבים של הקיבוץ שלוש תערוכות מקבילות המוקדשות לפועלם של השניים לרגל 100 שנים להולדתם. עכשיו עם בוא השקט לצפון והופעתו של האביב – כדאי ואף חשוב לבוא ולהיחשף לעומק תרומתם של השניים לעולם האמנות הישראלי ובכלל.
אירוע פתיחה: שבת, 22.3, 13:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי
את התערוכה באטליה שמי אוצרת סמדר שינדלר. בנוסף מוצגות תערוכות גם במרכז גוטסמן לתחריט (אוצרת: עפרה רעיף) וגם בגלריה השיתופית יהודית ערבית בגליל (אוצרת: תמר הורביץ ליבנה)

'ראי את הקו, שאת והזמן עושים יחד', תערוכת יחידה של עדי ארגוב. אוצרת: הדסה כהן
גם בימי הבינה המלאכותית, הקו הרישומי דורש גוף אנושי. מעבר לכל רעיון ואידאה, כדי ליצור קו רישומי חי, רוטט ובעל משמעות, צריכה להיות שם יד אנושית המחוברת לגוף ומחפשת משהו באמצעות הקו. עדי ארגוב, נשענת על ציטוט מתוך ספרו המיתולוגי של פסח סלבוסקי ז"ל 'ההשראה החוזרת לתיקונה'. הדימוי היפה הזה של שיתוף הפעולה בין האמן או האמנית לזמן כדי ליצור קו, עומד בבסיסה של תערוכתה החדשה של ארגוב בבית האמנים בירושלים. ארגוב מכניסה את הגוף אל תוך עבודותיה בשתי דרכים – פעם אחת באמצעות רישומי שלדים המייצגים את הגוף במצבו החשוף ביותר ופעם אחת באמצעות כוריאוגרפיות רישומיות רוטטות ותזזיתיות. השילוב יוצר סביבה קווית חיה ונושמת שמטעינה את הרישום במשמעות שהיא מעבר לתוצר הסופי ולמעשה נטועה עמוק בתהליך העבודה עצמו. תערוכה שעדינות ועוצמה משחקות בה יחדיו.
באותו יום יפתחו גם תערוכות של יונתן גולד, מרב צור ורוזה יגזאו
אירוע פתיחה: יום שבת, 22.3, 12:00, בית האמנים, שמואל הנגיד 12, ירושלים
פרטים נוספים באתר הגלריה

וגם –
'שירומן', תערוכת יחיד של גיא בר אמוץ. אוצר: שרון תובל
גיא בר אמוץ הוא אמן שמשלב בין היי טק ללואו טק, בין רובוטיקה לבין גרוטאות, בין מוזיקה לבין רעש, בין אמנות גבוהה לטעם רע שחוגג את עצמו בלי בושה. בחלל המעבדה בהרצל יוצר בר אמוץ מופע פרפורמטיבי-מוזיקלי-קרקסי של מוזיקאים, רובוטים מזמרים והיברידים אנושיים שיחד עם תוכנת דיבור ממוחשבת חוצים גבולות בין אנושי לרובוטי באופן מלא הומור עצמי, אך גם מתוחכם ומעורר מחשבה. מומלץ להגיע עם ראש פתוח.
אירוע פתיחה: יום שבת, 22.3, 19:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב
אירוע פייסבוק
שעות פתיחה: ראשון–חמישי סגור; שישי ושבת 11:00–14:00

יחיאל שמי ואורי רייזמן, מתוך תערוכה בקיבוץ כברי. צילום: הדר סייפן

 

התפרקות. המלצות הסופ"ש 29.6-1.7

כתיבת תגובה

התפרקות היא מילה מפחידה. אף אחד מאיתנו לא רוצה להתפרק, או שיתפרקו הדברים עליהם עמלנו לבנות. אך יכול להיות במילה הזו גם צד אופטימי – התקווה כי מתוך הפירוק ניתן יהיה לבנות מחדש בצורה טובה ויציבה יותר. תערוכות השבוע עוסקות בפירוק של המעשה האמנותי ודרכי התצוגה שלו. מה נבנה לאחר הפירוק הזה? נצטרך ללכת לראות.

בבית בנימיני ענבר פרים ורותם רוזנבוים הם הפכים משלימים; בגלריה בנימין מבקשים אמני ואמניות הגלריה לפרק את הגלריה במובן הממשי והמטאפורי; בקיבוץ כברי מתחברות שתי גישות נזיריות לאמנות. ובהמלצת הלוקאלז שלנו – כריס אופילי בלונדון.

שיהיה סופ"ש שההתפרקות היחידה בו היא שנ"צ,
שני ורנר וצוות Talking Art

אמנון בן-עמי, מתוך תערוכת יחיד באטליה שמי, קיבוץ כברי

'מחלות רקע', תערוכה זוגית של ענבר פרים ורותם רוזנבוים. אוצרת: הדסה כהן

לכאורה אין שונים יותר מבחינה אמנותית מענבר פרים ורותם רוזנבוים. פרים היא קרמיקאית וירטואוזית שיוצרת אובייקטים עדינים, גם אם לפעמים מורבידיים באופיים, מפורצלן מבהיק מלובן. ואילו רוזנבוים הוא צייר פראי עם עבודות שמפלרטטות עם גבול הטעם הטוב. אז אולי על הנייר החיבור הזה נראה בלתי אפשרי, אבל החיים והאמנות מוכיחים אחרת. פרים ורוזנבוים הם זוג בחיים שבנוסף לקריירות האישיות שלהם גם יוצר יחד. פרים יוצרת את האובייקטים בעלי הקו המדוייק והנקי ואילו רוזנבוים "מלכלך" אותם עם ציור מלא הומור גרוטסקי וזה עובד מצוין. המפגש ביניהם מפרק את היום יום הבנאלי ויוצר סצינות שפורעות את הסדר ואת השגרה. כמו שמן ומים, שמפגש ביניהם בטמפרטורה גבוהה יכול להיות נפיץ – כך גם הזוג הלא שגרתי הזה מוציא ניצוצות כאשר הם נפגשים תחת החום של תנור הקרמיקה.

באותו הערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של של בוריס כץ

אירוע פתיחה: יום חמישי, 29.6, 19:30, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'כרסום היסודות', תערוכה קבוצתית. אוצר: ד"ר אלעד ירון

"דה קונסטרוקציה" או בעברית פשוטה – פירוק, היא אחת המגמות המובילות באמנות עכשווית. בתקופה שמגיעה אחרי שנראה שנעשה ונאמר כבר הכל, אחת המשימות החשובות של האמנות היא לפרק מבנים תרבותיים מקובלים, להתבונן בהם בדרך חדשה ולחשוב כיצד להרכיב אותם בצורה טובה יותר. אבל אם בדרך כלל מדובר על פירוק מטאפורי ורעיוני בלבד, יש מי שלוקח את העניין בצורה מילולית. התערוכה החדשה שאצר ד"ר אלעד ירון בגלריה בנימין מבקשת לפרק את הגלריה במובן הליטרלי של המילה. קבוצת האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה שהו בחלל הגלריה, חקרו את תשתיות המבנה, פירקו את מה שאפשר והרכיבו מחדש את מה שנשאר. הרבה פעמים אנחנו קוראים בטקסטים של תערוכות שהן "מבקשות לפרק את הקוביה הלבנה של הגלריה" והנה כאן, קבוצת האמנים עושה בדיוק את זה ובצורה פיזית ממש.

בהשתתפות: נאוה ג׳וי אוזן, שרית אכטנברג, מיכל בלייר, רובי בקל, עדי ט. הופמן, ענבל כהן חמו, איריס חסיד, דינה לוי, יונתן לוי, שלומית ליוור, דורון פישביין, תמר שפר

אירוע פתיחה: יום שישי, 30.6, 12:00, גלריה בנימין, שביל המרץ 5, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'מסטודיו לסטודיו', תערוכת יחיד של אמנון בן-עמי. אוצרת: סמדר שינדלר

הציור של אמנון בן-עמי הוא מינימליסטי, כמעט נזירי. אולי קצת מוזר לומר "נזירי" על ציורים עזי צבע של משקפיים או שפתיים, אבל יש משהו בדרך בה מזקק בן-עמי את האלמנטים היומיומיים האלה לכדי קו וכתם שבהחלט גורם לנו לחשוב על נזיר שחוזר שוב ושוב על אלמנטים ציוריים פשוטים במטרה להגיע למשמעות עמוקה יותר. גם יחיאל שמי, שבאטליה שלו מתארחת התערוכה, היה סוג של נזיר זן אמנותי, אבל מסוג אחר לגמרי. בעוד ש-שמי יוצר מחוות גדולות בברזל שמשתלטות על סביבתן, בן-עמי יוצר ציורים לכאורה פשוטים על בדי סאטן דקים שכמעט אפשר לדמיין אותם מתנופפים כדגלים. אך נדמה שלשני האמנים מטרה דומה – להגיע להפשטה אמנותית של חיי היומיום ואולי כך לחלץ אותם מהבנאליות השגרתית ולהביא אותם למעמד אחר. ובזה בעינינו, יש משהו כמעט דתי.

אירוע פתיחה: יום שבת, 1.7, 12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי

המלצת הלוקאלז – לונדון

'The Seven Deadly Sins', תערוכת יחיד של כריס אופילי

כריס אופילי החל את דרכו כאמן שנוי במחלוקת ופרובוקטיבי אי שם בשנות התשעים העליזות עם תערוכות שאפילו ראש עיריית ניו יורק ניסה לצנזר. היום, עשורים אחר כך, נראה שמשהו באופילי נרגע, אבל זה לא פגע באמנות שלו כהוא זה, דווקא להפך. כיום הוא יוצר עבודות מלאות קסם ומסתורין שאנחנו מוצאים את עצמנו בלי מילים מולן. שווה מאוד.

התערוכה מוצגת עד 29.7
בכתובת: Victoria Miro Gallery, 16 Wharf Road, London N1 7RW

שעות פתיחה: שלישי-שבת: 10:00-18:00

פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור במוזיאון הטייט מודרן?

הכנסו לקישור ובחרו סיור 

שלומית ליוור, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה בנימין, תל אביב

כאן, שם ובכל מקום. המלצות הסופ"ש 14-16.7

כתיבת תגובה

בשבועות האחרונים אנחנו ממש חובקי עולם – אלעד נסע לבלות את הקיץ בברלין, מיכל סופיה בחופשה בפריז ויעל נסעה לביאנלה בוונציה. באותו הזמן רשת הלוקאלז שלנו הולכת ומתרחבת לעוד ועוד ערים באירופה. כמובן שאלה מאיתנו שנשארו בארץ ממשיכים לדבר אמנות ביתר שאת. גם תערוכות השבוע ממוקמות בפינות שונות של הארץ, אך המשותף לכולן הוא אמנות טובה ומעוררת מחשבה.

בגלריה המדרגות אסמלבאז' נפגש החלום למצוא עולם אחר מעבר לים עם המציאות האפרפרה לפעמים; בגלריה זוזו בעמק חפר תערוכה מעוררת תאבון על אוכל באמנות; באטליה שמי מציג יואב וינפלד עבודות קרירות למראה אך רוחשות רגש מתחת לפני השטח; ובהמלצת הלוקאלז שלנו ברברה קרוגר האיקונית בברלין.

שיהיה סוף שבוע נעים, היכן שלא תהיו,
שני ורנר וצוות Talking Art

דניאל רולידר, מתוך 'EVERYWHERE', תערוכה קבוצתית בגלריה המדרגות אסמבלאז', תל אביב

'EVERYWHERE', תערוכה קבוצתית. אוצרת: נורית טל-טנא

בואו נודה על האמת, ישראל אינה מקום שפשוט לחיות בו. יוקר המחיה, החמסין, הסכסוך ועוד, גורמים גם לפטריוט הגדול ביותר לחלום לפעמים על מקום אחר – ולו לזמן מה. המבט החוצה גם טומן בחובו הבטחה (אמיתית יותר או פחות) לשינוי, הגשמה עצמית והצלחה. אמנים, שהמקצוע שלהם גמיש יחסית, נוטים להתפתות לא פעם ללכת אחר ההבטחות האלה של קריירה בינלאומית ותקציבי תרבות נדיבים ולנסות את מזלם מעבר לים. המפגש עם המציאות, כמו תמיד,  הוא מורכב הרבה יותר מהחלום ומלמד שלא תמיד מחכה אוצר אי שם מעבר לקשת. בתערוכה החדשה בגלריה המדרגות אסמבלאז' הזמינה האוצרת נורית טל-טנא אמניות ואמנים שמתגוררים כעת, או שחיו זמן משמעותי בחו"ל לחשוף משהו ממערכת היחסים המורכבת הזו בין הבית להבטחה שבעולם הגדול.

בהשתתפות: אורלי זיילר, גידי גילעם, דניאל רולידר, יוליה גת, לני דותן נדב הימן, ניר אריאלי, רועי גרינברג, רונה יפמן, שאשא דותן

אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.7, גלריה המדרגות אסמבלאז', אלנבי 48, תל אביב. אירוע פייסבוק

‘הבשלנית הטובה', תערוכה קבוצתית. אוצרת: רותם ריטוב

לאחרונה נראה שמזון ואופן הכנתו השתלטו לחלוטין על סדר היום התרבותי. מתוכניות ריאליטי בישול בעלות רייטינג  שיא, לשפים כוכבים, למאות קבוצות של בשלניות, חובבי גריל ומומחים לוויסקי שממלאות את פייסבוק בדיונים ארכניים. זה לא מפליא בהתחשב בכך שאוכל נוגע לחלקים רבים כל כך מהחוויה האנושית כמו היחס לגוף, תרבות ומסורת וכמובן יחסים בין המינים. מספיק להרהר בכך שהביטוי "אישה למטבח" נחשב לעלבון שוביניסטי ובאותו הזמן רוב השפים המפורסמים הם גברים, כדי להבין שיש כאן סיפור גדול בהרבה. גם בעולם האמנות כמובן אוכל משמש השראה וחומר גלם במהלך ההיסטוריה ועד ימינו. בתערוכה שאוצרת רותם ריטוב בגלריה זוזו מציגים חבורה של אמנים מוצלחים ושונים למדי זה מזה (ביניהם גם אלעד רוזן שלנו) כל אחד את ההתייחסות היחודית שלו לנושא הגדול והטעון הזה. מההומוריסטי ועד לגרוטסקי, יש כאן משהו לכל חיך.

בהשתתפות: עינת אלוני, זאב אנגלמאיר, שירה גפשטיין, שגית זלוף נמיר, שחר מרקוס, עינת עריף-גלנטי, סנא פרח-בשארה, אלעד רוזן, מיה שרבני

אירוע פתיחה: יום שישי 15.7, 10:00, גלריה זוזו, רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר

'הנחות עורף', תערוכת יחיד של יואב וינפלד. אוצרת סמדר שינדלר

בשבוע שעבר עסקנו במדור בעדינות מתעתעת. לדעתנו עבודתו של יואב וינפלד נופלת בדיוק תחת הקטגוריה הזו. במבט ראשון עבודותיו של וינפלד נדמות טכניות וקרירות – הטכניקות שבהן הוא עושה שימוש, של עיבוד ממוחשב וציור באמצעות אייר-בראש ושבלונות, יוצרת עבודות בעלות מראה חלק ואלגנטי. עם זאת, מבט נוסף חושף עולם חבוי של רגש שרוחש מתחת לפני השטח של הציור. כאשר הן מוצגות בסטודיו ההיסטורי של יחיאל שמי – אחד המנסחים של הפיסול הישראלי המונומנטלי והגברי – עבודותיו של וינפלד מקבלות מטען נוסף של משמעות חתרנית. אפשר לראות בעבודות האלה מעין התרסה של גבריות חדשה שמרשה לעצמה להיות עדינה, שברירית ואפילו חרדתית ודווקא משם לשאוב את כוחה ובטחונה העצמי. ואולי בדיוק הבטחון העצמי הזה הוא המקום בו עבודותיו של וינפלד פוגשות את יחיאל שמי ומתחברות אליו.

באותו זמן תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של טלי בן בסט

הסעה מאורגנת לפתיחה תצא מרכבת ארלוזורוב בשעה 10:00, הרשמה בקישור.  אירוע פתיחה: שבת 16.7, 12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז: ברלין

'Please Cry', תערוכת יחיד של ברברה קרוגר

ברברה קרוגר עלתה לגדולה בזכות פוסטרים ומודעות שניסחה עם מסרים חתרניים ובוטים שהתפרסמו בעיתונות ובמרחב הציבורי. בעידן הנוכחי, של חוסר יציבות פוליטית וחברתית, המסרים שלה מקבלים משמעות חדשה. התערוכה של קרוגר בנויה נציונאל גלרי בברלין מורכבת מחדרי הטקסט המונומנטליים שמאפיינים את עבודתה בשנים האחרונות ומאפשרים לצופה לטבוע בתוך המסר.

עד 28.8, Neue Nationalgalerie, Potsdamer Straße 50, 10785 Berlin

פרטים נוספים באתר התערוכה

נוסעים לאירופה ורוצים להכיר את סצנת האמנות המקומית דרך האנשים שחיים אותה? הכנסו לקישור והצטרפו לסיור עם הלוקאלז שלנו

יואב וינפלד, מתוך 'הברות עורף', תערוכת יחיד באטליה שמי, קיבוץ כברי

שפע וצמצום. המלצות הסופ"ש 31.3-24

כתיבת תגובה

לפני שנגיע להמלצות אנחנו חייבים לשתף אתכם בהתרגשות בהשקת Talking Art LOCALS ומזמינים אתכם להצטרף אלינו לסיורים בעברית עם אמנים, אוצרים ואנשי רוח המתגוררים באירופה. כי אין יותר טוב מלסייר בעיר האהובה עליך עם התושבים שלה, אלה שיוצרים את התרבות בתוכה.
הסיורים שלנו מציעים מבט מבפנים על סצנת האמנות השוקקת בערי הבירה של אירופה – מעוזי התרבות המודרנית והעכשווית. כל עיר שונה באופייה, ובכל עיר עולם האמנות חושף מציאות אחרת – פוליטיקה, כלכלה, עניינים חברתיים ועוד. כי אמנות מדברת את החיים, לא משנה באיזו שפה מדברים תושבי המקום.

עבדנו קשה כדי ליצור לכם אסופה של סיורים שונים ומגוונים שיחשפו את האמנות המקומית, את פינות החמד, הגלריות הנחבאות במקומות לא שגרתיים, האמירות המרוססות על הקירות ועוד. נזכה לפגוש את אנשי המקצוע, בעלי הגלריות, הצלמים, האמנים והאוצרים. בדיוק מה שאנחנו עושים הכי טוב.
המדריכים שלנו נבחרו בקפידה. כולם ישראלים, דוברי עברית שיכירו לכם את העיר – מנקודת המבט שלהם.

אנחנו מאוד מתרגשים ומחכים כבר לדבר איתכם אמנות גם באירופה! האתר החדש אוטוטו באוויר, אבל בינתיים אתם יכולים ליצור איתנו קשר ולתכנן יחד את הטיול הקרוב שלכם. 

ועכשיו להמלצות, שהשבוע נמצאות על הציר שבין עושר ועודפות לבין צמצום ומינימליזם. אל תבקשו מאיתנו לבחור מה אנחנו מעדיפים, כל אחת מהגישות האלה היא עולם ומלואו שמתחברת לצדדים אחרים של החוויה האנושית. המתח והניגודיות הללו, הם בדיוק מה שאנחנו אוהבים באמנות, אמנות מדברת את החיים.

בגלריה בסדנאות האמנים בטדי בירושלים פותחת האמנית המוערכת אתי אברג'ל צוהר אל תוך העולם העשיר ומלא החיים שלה; באטליה שמי בכברי הפסל הותיק נחום טבת מציג עבודות מוקדמות שמעולם לא הוצגו לצד עבודות חדשות. ובפינת ההמלצה מעבר לים שלנו שתקרא מעתה המלצת הלוקאלז – פעמיים אנסלם קיפר בפריז.

שיהיה סופ"ש שופע מנוחה,
שני ורנר וצוות Talking Art

נחום טבת, מתוך 'לחדר אחד (פעמיים)', תערוכת יחיד באטליה שמי, קיבוץ כברי. צילום: אלעד שריג.

'אם תעירו', תערוכת יחיד של אתי אברג'ל. אוצרת: תמר גיספאן-גרינברג

היצירה של אתי אברג'ל היא חגיגה. זה לא שהיא בהכרח שופעת עליצות ומעוררת צחוק – פעמים רבות היא עוסקת בנושאים לא פשוטים. החגיגה ביצירתה של אברג'ל מתבטאת בשפע הצורני והרעיוני שהיא מביאה בעבודתה. מגוון רחב של חומרים – פעמים רבות ממקורות זולים ונחותים לכאורה. הם מתערבבים זה בזה ומתחברים בצורות לא צפויות ליצירה של אובייקטים נדיבים ושופעים, אך גם עדינים ורגישים. בתערוכתה החדשה בגלריה בטדי היא עוסקת בחיבור שלה לעיר ירושלים – שגם היא מצטיינת בשילובים משונים ולא מובנים מאליהם.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 31.3, 20:00, הגלריה החדשה, סדנאות האמנים בטדי, אצטדיון טדי, שער 22, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'לחדר אחד (פעמיים)', תערוכת יחיד של נחום טבת. אוצרת: סמדר שינדלר

אם אתי אברג'יל מדברת עודפות ועושר, עבודתו של נחום טבת היא כולה פואטיקה של מינימליזם, צמצום ומיקוד. טבת – אחד הפסלים המוערכים ביותר בעשורים האחרונים, פיתח במהלך הקריירה שלו שפה ייחודית המורכבת ממערכים של אובייקטים מעץ צבוע שיוצרים סביבות פיסוליות מורכבות ומרתקות. בדיוק בגלל חשיבותו הרבה של טבת בשדה האמנות הישראלי, מרגש במיוחד שבתערוכתו החדשה באטליה שמי היפה בקיבוץ כברי, יוצגו עבודות מוקדמות שלו שלא הוצגו מעולם. לשני הפסלים החשובים האלה (שמי וטבת) יש סגנון שונה – הפסלים הכבדים של שמי שונים לחלוטין בריתמיקה שלהם מאלה של טבת, ובכל זאת מרתק גם לראות איך הם יישתלבו יחד, וגם להכיר בהשפעתו של שמי על טבת עצמו.
אירוע פתיחה: יום שבת, 2.4, 12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי.  אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – המלצת הלוקאלז

אנסלם קיפר בפריז

לקראת הסיור שלה בפריז, ביקרה המקומית שלנו רועי ויקטוריה חפץ בפנתאון שם מוצגות מאז 2020 עבודות קבע של האמן הגרמני הענק אנסלם קיפר. העבודות המונומנטליות משתלבות עם המבנה ההיסטורי בו קבורים גדולי האומה ויוצרות אפקט מרשים ביותר. רועי ויקטוריה מספרת לנו גם שתערוכת יחיד של קיפר מוצגת כעת בגלריה הפריזאית הנחשבת 'תדאוש רופאק' שנמצאת בשכונה פנטין שנמצאת מעט מחוץ לטבעת המרכזית של פריז. מה שאומר שבמרחק של נסיעת מטרו קצרה אפשר להנות מפאתוס גרמני משובח בתוך האביב הפריזאי העליז.
העבודות בפנתאון הן חלק מתצוגת הקבע במקום.
התערוכה בתדאוש רופאק תוצג עד 11.5

Galerie Thaddaeus Ropac Pantin, 69 Av. du Général Leclerc, 93500 Pantin, France

פרטים נוספים באתר הגלריה

אנסלם קיפר בפנתאון, פריז

אלה רוטשילד 1

יוצאים לדרך. המלצות הסופ"ש 1-3.7

תגובה אחת

תערוכות השבוע מזמינות אותנו לצאת למסע, כל אחת בדרכה. אצל חלקן אלמנט הנסיעה שזור ברעיון עליו מושתת התערוכה, חלקן פשוט ממוקמות מחוץ לעיר וקוראות לנו להכנס למכונית ולנסוע אליהן וחלקן לא באמת ממוקמות בשום מקום והמסע אליהן נעשה דרך מסך המחשב. כך או כך, מסעות אמנותיים אנחנו אוהבים ועוד יותר אנחנו אוהבים כשאתם מצטרפים אלינו.

בגלריה של קיבוץ בארי חוזרת מור רימר למקום הולדתה ומרוקנת אותו מביתיות; במרכז לאמנות עכשווית מעמתת אותנו חן כהן עם גוף חסר מנוחה; באטליה שמי בקיבוץ כברי מתכתבים רון אסולין ושי יחזקאלי עם מושג יסוד בחשיבתו של האמן הגדול; ובפינת הבונוס יצירת אמנות יחודית המתקיימת רק במרחב הוירטואלי.

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים,

שיהיה סופ"ש נעים,

שני ורנר וצוות Talking Art

מור רימר 02

"באישון ליל" תערוכת יחיד של מור רימר. גלריה קיבוץ בארי

"באישון ליל" תערוכת יחיד של מור רימר. אוצרת: ד"ר זיוה ילין

את האמנית מור רימר פגשנו (לפחות וירטואלית) לפני כשנה כשסיימה את לימודיה במכון לאמנות במכללת אורנים. אז ראיינו אותה על תערוכת הסיום המגוונת שלה שכללה עבודות בווידאו, תחריט, ציור פיסול וטכניקה מעורבת ועסקה במערכת הקשרים בין הגוף והבית. כעת ממשיכה רימר את העיסוק שלה בבית בתערוכה חדשה שהיא פותחת בגלריה בקיבוץ בארי. בתערוכה היא מתמקדת דווקא בקיבוץ אחר – אורים – קיבוץ הולדתה. רימר משתמשת בצילומים ארכיוניים מראשית ההתיישבות במקום לצד כאלה שצילמה בעצמה ומטפלת בהם בטכניקות של ציור גדול מימדים ושל תחריט. בעבודותיה היא בוחרת לרוקן את הקיבוץ מיושביו ויוצרת חוויה מערערת של בית לא בית.

אירוע פתיחה: יום שישי 2.7 10:00-12:00, הגלריה בקיבוץ בארי
אתר הגלריה בקישור

קישור לראיון שערכנו עם מור רימר

"איך למות יפה", תערוכת יחיד של חן כהן. אוצר: נועם גל

כבר משם התערוכה ניתן להבין כי עבודותיה של חן כהן אינן נוחות לעיכול. כהן לא עושה שימוש בטכניקות ראוותניות ובגימור מרהיב בעבודות, היא משתמשת לרוב בצילומי זירוקס סטדנרטיים ובמצלמת וידאו פשוטה כדי להציג את רעיונותיה. אבל מה שהיא "חוסכת" לכאורה בטכניקה, היא מפצה בדימויים עוצמתיים ומאתגרים. אצל כהן הגוף הוא זירת קרב והיא מציגה אותו ברגעיו החשופים והפגיעים ביותר, היא יוצרת לעצמה שפה של דימויים גופניים בעלי חוקיות פנימית שהחליטה עליה, ושכדי לעמוד בה היא עוברת את סף הנוחות והכאב. אז נכון שהעבודות והתערוכה אינן קלות, אך האמנית מצליחה לשזור יחד ביד אמן את הכאב והיופי זה בזה ומאפשרת לנו להגיע לקטרזיס ואולי גם לנחמה.

באותו ערב יפתחו במרכז גם תערוכות יחיד של אסף גרובר ואוגוסטס סראפינאס שאצרו ניקולה טרצי ובר גורן
אירוע פתיחה: שבת, 3.7, 18:00-13:00, המרכז לאמנות עכשווית, צדוק הכהן 2, תל אביב
עוד על התערוכה באתר CCA בקישור

"ריזיקו", תערוכה זוגית של רון אסולין ושי יחזקאלי. אוצרת: סמדר שינדלר

יחיאל שמי היה לא פחות מאחד מדור המייסדים של האמנות הישראלית כפי שאנו מכירים אותה היום. "אטליה שמי" הגוף שנוצר כדי לשמר את עבודתו ואת הסטודיו שלו היה יכול מאוד בקלות לקפוא בזמן ולהקדיש עצמו רק להצגת העבר המפואר. אך למרבה השמחה באטליה שמי לא שוקטים על השמרים ובוחרים שם לאתגר שוב ושוב את העבר עם עבודותיהם של אמנים מקומיים עכשוויים. הם עושים זאת מתוך הבנה שדו שיח בין דורי ערני, לא רק שלא מוריד מערכו של העבר, אלא תורם לו ומעשיר אותו. כעת נפתחת באטליה תערוכה זוגית של רון אסולין ושי יחזקאלי אשר מתכתבים עם קונספט ה"ריזיקו" של שמי – הלא הוא הסיכון המחושב שכל אמן ואמנית לוקחים בכניסה לסטודיו כאשר אין שום בטחון שיקרה אותו קסם שיוצר אמנות. אסולין ויחזקאלי הם אמנים שלא מהססים לקחת סיכונים וכך גם אוצרת התערוכה ואנשי האטליה עצמם.

אירוע פתיחה: שבת 3.7, 12.30, אטליה שמי, קיבוץ כברי
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס:

"On the Edge of Nowhere", פרויקט דיגיטלי מאת אלה רוטשילד עבור להקת בת שבע

יחד עם היבטים רבים מחיינו היום יומיים, גם האמנות הסתגלה לתנאים הבלתי רגילים של השנה החולפת והאיצה את התהליך של התאמה ומעבר לעולם הוירטואלי. עוד ועוד תערוכות וגם עבודות אמנות לכשעצמן מציגות לפחות אלמנטים אחדים שלהן ברשת. אלה רוטשילד, רקדנית, כוריאוגרפית ואמנית רב תחומית יצרה עבודת אמנות שקשה להגדיר את המדיום שלה אבל היא מתקיימת רק אונליין והיא חוויה מעניינת מאוד. כדאי מאוד ללחוץ על הקישור ולחוות אותה.

קישור לעבודה

חן כהן 02

"איך למות יפה", תערוכת יחיד של חן כהן. CCA תל אביב

זוזו. המלצות הסופ"ש 18-20.2

כתיבת תגובה

הללויה! כמה חיכינו לרגע הזה שאפשר יהיה שוב לכתוב המלצות במתכונת הרגילה שלהן. לבחור מתוך שלל אירועים ולהמליץ – כמו פעם. אנו רואים יותר ויותר גלריות שפותחות את שעריהן מחדש, והשמועה אומרת שבשבוע הבא ייפתחו גם המוזיאונים, אמנם במתכונות של קהלים מצומצמים, ובכל זאת – בשעה טובה! כדי להוסיף לחגיגה, החלטנו השבוע להמליץ על אירועים המתרחשים מחוץ לבועה התל אביבית, כדי לצ'פר אותנו גם בטיול בארץ בנוסף לאמנות.

בגלריה זוזו בעמק חפר תפתח תערוכה מרגשת כמחווה לאבנר כץ; בית תרבות חדש נפתח בירושלים ובו תערוכת יחיד של גיא זגורסקי; אירוע רב תחומי ומתמשך באטליה שמי בצפון; ובפינת הבונוס – מחיר מיוחד להרצאה של יונתן אולמן על .. משפחת סימפסון. מגניב.

שיהיה סוף שבוע נעים וחמים לכולם,

שני ורנר וצוות Talking Art

גיא זגורסקי

גיא זגורסקי, מתוך התערוכה "מעגל פתוח סגור". צילום: רויטל טפיול

"בונזו'ר מסייה כץ – מֶחְוָה לאבנר כץ", תערוכה קבוצתית. אוצרים: אסיה דובלין ויורי כץ

עבודותיו של אבנר כץ יכולות להיתפס בכמה אופנים – כמי שעבד גם באיור ילדים וגם באמנות "גבוהה" שנכנסה לקאנון האמנות הישראלית  – יש בהן מן ההומור ומן הרצינות, נושאים ילדיים לצד נושאים מורבידיים וביקורתיים. אנחנו מצדנו מבינים את העבודות שלו כתמהיל טבעי בין שני הצדדים האלה של האנושיות, כאילו שהם יכולים לדור יחד. בכל אופן, תערוכת המחווה ליצירתו תפתח השבוע – כחצי שנה לאחר מותו, ויוצגו בה עבודות של אמנים שהיו חבריו לצד עבודותיו שלו. אוצרי התערוכה כותבים כך: "העיסוק האמנותי של כץ במהלך חייו בנושאי אובדן, אבל ומורכבות חיינו המשתנים, הורחב בתערוכה לכדי התמה המרכזית".

מציגים:  אבנר כץ, אברהם חי, דני קרוון, דני קרמן, זיוה קרונזון, יאיר גרבוז, יהושע גריפית, יעקב דורצ'ין, מיכה אולמן, מיכל רובנר, שרון פוליאקין

פתיחה: יום שישי, 19.2 בשעה 10:00. גלריה זוזו, רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר

אתר הגלריה     עמוד פייסבוק

"מעגל פתוח סגור" תערוכת יחיד של גיא זגורסקי. אוצר: איתי מאוטנר

"פשוט בואו. לכו בעקבות האור." כך מבקשים מאיתנו בטקסט המצורף לתערוכתו של גיא זגורסקי אשר תפתח בבית התרבות החדש של פרוייקט "מקודשת" הירושלמי. המשפט הזה נדמה כמו לקוח מעולם אחר, טרום עידן הקורונה בו היה קל – פשוט לבוא, או פשוט ללכת. דווקא בשל כך יש באמירה הזו איזה קסם, קול קורא שמתאים כל כך גם ל"מקודשת" גם ליצירה של זגורסקי וגם לאוצר איתי מאוטנר. פרוייקט "מקודשת" (שגם מאוטנר הוא חלק מהאמונים עליו) שם לעצמו למטרה להמיס גבולות בעיר המשוסעת שהיא ירושלים. ביצירה החדשה שלו זגורסקי כותב בעברית וערבית יחד, ומשלב עבודות ניאון שנכבות ונדלקות – ובכך מכילות גם את החשכה וגם את האור.
התערוכה מוצגת על הקירות החיצוניים של המבנה, דולקת 7 ימים בשבוע, משקיעה ועד 23:00. את צוות מקודשת תוכלו לפגוש במקום בימי שני ורביעי בשבוע, החל מ-17:00.
כפי שאתם מבינים, יש כאן הזמנה לחוויה מעט אחרת, חופשית יותר, מיסטית, חוויה עם רוח ועם אוויר.

FEEL ביית – נעמי 4, ירושלים (בסמוך ל"יס פלנט")

סרטון מתוך התערוכה.    אתר מקודשת בקישור

פינת הבונוס: פברואר רב-תחומי באטליה שמי. ניהול התכנית: יעל כנעני, סמדר שינדלר
אטלייה שמי הקסום אשר נמצא בקיבוץ כברי הוא כבר מזמן לא רק הסטודיו לשעבר של יחיאל שמי. תחת אוצרותה המדוייקת של סמדר שינדלר, נרקמים במקום שיתופי פעולה מעניינים, חיבורים בין ישן וחדש והרחבה של גבולות השיח האמנותי על שמי ועל היצירה בת זמנו. במהלך חודש פברואר יועלו במקום מספר אירועים המשלבים מיצב, מוזיקה ותנועה כנקודות השקה דווקא ליצירה הכבדה, המתכתית והמונומנטלית של שמי. בשבת הקרובה תוכלו לראות עבודות של הכוראוגרפית מאי זרחי – עבודת וידאו ועבודת מחול שתתרחש במקום בסבבים ולקבוצות קטנות בכל פעם. לאחר מכן תתקיים שיחה עם זרחי.
המופעים בהרשמה מראש בטלפון: 052-8840215
שבת 20.2 בשעה 13:00. אטלייה שמי, קיבוץ כברי.   אירוע פייסבוק

אמנות בצהוב. מרצה: יונתן אולמן. בשיתוף עם פלטפורמת תרבותא
כיום בעונתה ה-31, 'משפחת סימפסון' הינה תוכנית הסיטקום שרצה במשך הזמן הרב ביותר בתולדות הטלוויזיה. במשך השנים סלבריאטים רבים, מחברי להקת ה'רד-הוט צ'ילי פפרס' ועד מארק צוקרברג הופיעו בהופעות אורח בתוכנית (ואף סיפקו את הקול לדמותם המצוירת). מסתבר שההומור הייחודי של התוכנית לא פסח על עולם האמנות. כך, אמנים רבים מצאו את עצמם מיוצגים כדמויות צהובות בעלות ארבע אצבעות. מי הם האמנים שנשאבו לעולם הזה? ומה יש ל'משפחת סימפסון' לומר על עולם האמנות?
28.2 בשעה 21:00, ZOOM.
מחיר מיוחד לחברים של Talking Art בהקשת קוד קופון TA2.   רכישת כרטיסים בקישור

מאי זרחי

מאי זרחי מתארחת בפברואר רב-תחומי באטליה שמי

הדר מיץ, ערפילית1

צפון, דרום ירושלים ועוד. המלצות הסופ"ש 20-22.8

כתיבת תגובה

יאללה, זה הזמן לצאת לטיולים. כשהילדים בחופש, כשהנכדים צריכים תעסוקה, כשהשמיים עוד לא ממש פתוחים, ובקיצור – כשיש אמנות טובה ששווה להגיע אליה, לא באמת צריך תירוץ.
בצפון הארץ תוכלו ליהנות מתערוכה חדשה בגלריה כברי, לצד אירוע נעילת התערוכה באטליה שמי שאף הוא בקיבוץ; וגם משיח גלריה בתערוכה המעולה במוזיאון וילפריד.
בדרום, פתיחת תערוכה חדשה לאמנית הצילום המאוד מיוחדת הדר מיץ בגלריה של קיבוץ בארי והשקת קטלוג התערוכה.
בירושלים בבצלאל מתחילים אירועי הבוגרים לשנת 2020 במחלקות השונות. בהקשר זה, אנו משתפים גם בראיון שערכנו השבוע עם ענבל הופמן בוגרת טרייה של התואר השני בבצלאל.
בפינת הבונוס: פתחנו סיור חדש להורים וילדים המשלב סדנת יצירה, ואמנות רחוב.
מאחלים לכולנו סופ"ש נהדר ויפה,
שני ורנר וצוות Talking Art

תמר הורביץ ליבנה ואמיר ירחי, "תפרנית", גלריה כברי

נסיעה לצפון
"100%", תערוכת יחיד לנעם ונטורה. אוצר: אבשלום סולימן
זוהי פעם ראשונה שאנו ממליצים על תערוכה בגלריה כברי, ועל כן מן הראוי לציין לשבח את פועלה של גלריה שיתופית זו. כמו הרבה מוקדי אמנות בצפון ובדרום, גם בסיסה של גלריה זו אינו כלכלי בהכרח אלא אידיאולוגי, במטרה לקדם אמנות בפריפריה למרכז, לתעל את האמנות לתוך המרקם החברתי ובמקרה זה גם לבטא את אופיו המיוחד של הגליל ולשתף בין אמנות ערבית ויהודית. נעם ונטורה הוא צייר מעניין, מאלה שתהליך הציור הוא חלק מהיצירה עצמה, הוא עובד על הציורים זמן רב ולעתים אף מספר שנים. בהתאמה, נושאי הציור (קלאסיים ברובם) אינם תמיד מוקד היצירה אלא הפן החומרי והצורני והמפגש של הצופה עמה.
במקביל לתערוכה זו נמשכת "תפרנית" – תערוכה חמודה מאוד של תמר הורביץ ליבנה ואמיר ירחי המוצגת בחלל המנהרה בכברי. הורביץ לבני מצאה את עצמה תופרת מאות מסכות בהזמנה אישית במהלך תקופת הבידוד, יחד עם ירחי הם יצאו למסע צילומי בעקבות האנשים שהזמינו את המסכות והתוצאה היא סדרת צילום טיפולוגי מרתקת על המפגש בין אופנה, מגפה ותרבות.
פתיחה: שבת 22.8 בשעה 13:30, בהתאם למגבלות התו הסגול. מומלץ להתעדכן לפני
אתר הגלריה בקישור

אירוע נעילה לתערוכות המוצגות באטליה שמי
במסגרת האירוע יתקיים שיח עם האמן עומר שיזף והאוצרת סמדר שינדלר בתערוכה "מחווה לאיש חלל". לאחר מכן תינתן הרצאה של המחזאי והמשורר יונתן לוי "על הפיסול, הסביבה והתאטרון".
22.8 בשעה 12:00. אטליה שמי, כברי

סיור והדרכה במקבץ התערוכות ההודי עם האוצרת שיר מלר-ימגוצ׳י, מוזיאון ווילפריד
שישי 21.8, הדרכה ראשונה בשעה 10:00, הדרכה שנייה בשעה 12:00
ההשתתפות כלולה בעלות הכניסה למוזיאון, בהרשמה מראש בלבד ועל פי הנחיות התו הסגול
הרשמה בקישור

נסיעה לדרום
"ערפילית", תערוכת יחיד להדר מיץ. אוצרת: סופי ברזון מקאי
די לקרוא בטקסטים הנלווים לתערוכה זו בשביל להבין שיש בה משהו מיוחד, מסוג העבודות שמשרות אווירה פיוטית ונוגה על צופיה. קשה להגדיר את מיץ מבחינה מדיומלית, אולי נקרא לה אמנית צילום כיוון שבעבודותיה לא תמיד יש פעולה ממשית של מצלמה. מיץ משלבת טכניקות שונות של צילום ללא מצלמה, קולאז'ים ורדי מייד. מיץ מתעניינת במקומות הקסומים שהטבע מייצר, בין אם זה אבק כוכבים, אדוות של טיפות גשם באגם, גדם עץ שצף על המים, או מופעי הירח. אלה דברים שאנו נחשפים אליהם באופן יומיומי, אך ביצירתה של מיץ הם הופכים מיוחדים יותר, ראויים למבט משתהה. בקולאז'ים היא משלבת דימויים שמוכרים לנו מגלויות וספרי טבע ישנים, משהו במראה הוינטאז'י הזה מוסיף אף הוא לקסם של התערוכה הזו.
פתיחה: חמישי 20.8 בשעה 16:00, גלריה קיבוץ בארי

״בוגרי.ות בצלאל 2020״
הובטח כי לצד התערוכה של הבוגרים במחלקות השונות יהיה מגוון אירועים פיזיים ומקוונים, אם כי כרגע אין מידע מפורסם על כך, שווה להתעדכן.
תערוכת הבוגרים תוצג החל מחמישי 20.8, בצלאל, קמפוס הר הצופים, ירושלים. שעות פתיחה: א'-ה' 10:00-20:00, שישי 10:00-15:30.
הכניסה מותנית בהרשמה מראש. לא תתאפשר כניסה ללא הרשמה.
ניתן להירשם בקישור . אירוע פייסבוק

גם השבוע אנו ממשיכים בסדרת הראיונות עם בוגרי בתי הספר לאמנות הטריים. הפעם תפסנו לשיחה את ענבל הופמן שסיימה את התואר השני בבצלאל. ענבל הגישה עבודת גמר שנתפרה ביחס ובעקבות תקופת הבידוד. על הלימודים עצמם ועל מסגרת התואר של בצלאל יש לה בטן מלאה, ובסופו של דבר היא שמחה שזה מאחוריה.
הראיון המלא בקישור

29.8 "חוויה אורבנית" – להורים וילדים
בסיור נכיר את העבודות של האמנים החשובים שפועלים כיום בתחום, נעמוד על ההבדלים בין סגנונות וטכניקות שונים ונראה כיצד הן מתפקדות במרחב הציבורי, כחלק מהאווירה והתרבות העירונית. מתי זה גרפיטי? מתי זו אמנות? מדוע בוחרים האמנים ליצור במרחב העירוני ואיך העירייה מקבלת את זה? אלה רק חלק מהשאלות שילוו אותנו בסיור.
במהלך הסיור נשלב סדנת צילום ונלמד טריקים חדשים לצילום יצירתי ומגניב בעזרת מצלמת הטלפון. בין היתר תוכלו להתנסות בצילום במצבים שונים לחקור זויות וקומפוזיציה מקוריות, להבין אור וצל ולגלות פיצ'רים מיוחדים במצלמת הטלפון שלכם.
הסיור בהנחיית האמנית מיכל סופיה טוביאס
רכישת כרטיסים ופרטים נוספים בקישור

אירוע נעילה בתערוכה של עומר שיזף "מחווה לאיש חלל", אטליה שמי

זמן תגובה, המלצות הסופ"ש 12-14.7

כתיבת תגובה

הקיץ כבר נותן אותותיו, ונדמה שהקצב הולך ומאט. עם זאת, רגע לפני בואן של תערוכות הקיץ (המשמימות בדרך כלל), מגיע מקבץ תערוכות מסקרן ושווה צפייה. הקו שמאחד את הבחירות שלנו השבוע הוא העיסוק בתגובה של אמנים זה לזה, תגובה שהיא נדירה או מוצנעת בדרך כלל, אך בעינינו היא מהמרגשות שיש.
בסטודיו של הפסל המיתולוגי יחיאל שמי בקיבוץ כברי יוצרת הילה טוני נבוק התערבויות בשפתה השנונה והאירונית שמגיבות ומשוחחות עם העבודות המונומנטליות של שמי; במוזיאון תל אביב הזמין האוצר החדש דורון רבינא קבוצה של אמנים להגיב זה לעבודותיו של זה במהלך רדיקלי שלא רואים כמותו כל יום בחלל ממוסד כמו מוזיאון תל אביב;  בסדנאות האמנים בתל אביב תערוכת יחיד חדשה לשיראל הורוויץ – אשר מוכרת בעיקר בזכות פרוייקט בו "ענדה" על גופה יצירות אמנות של אחרים ויצאה לשוטט ברחובות; ובגלריית בית הספר לאמנות בסיס תפתח תערוכה שנאצרה בחופש רב על ידי מורי בית הספר שבחרו עבודות של אמנים אחרים כראות עיניהם.

ממליצים לכולכם לצאת לראות אמנות, ושיהיה סופ"ש נפלא לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

רוצים לקבל את כל ההמלצות שלנו ישירות למייל? השאירו פרטים בקישור להמשיך לקרוא ←