ארכיון תגיות: ורה קורמן

היום שאחרי, המלצות הסופ"ש 19-21.9


מרים נאה, מתוך התערוכה "סלע אדם", מוזיאון בת ים

האמן הגרמני השערורייתי יונתן מזה (Jonathan Meese) ידוע בקריאה שלו להפטר מהפוליטיקאים ולהעלות את האמנות לשלטון. לנו זה נשמע ממש אידאלי, אבל עד שתתגשם האוטופיה הזו, אין לנו אלא לקוות שהממשלה הנבחרת תקדם גם את התרבות וערכיה – פתיחות, סובלנות ואחווה אנושית. כך או כך, תערוכות השבוע יאפשרו לכם, תהיה בחירתכם אשר תהיה, או לחגוג באמצעותן את התוצאות או להתנחם בחיקה החם של האמנות.
בגלריית האוסף של עיתון הארץ תערוכה הסוקרת את מערכת היחסים המיוחדת בין העיתון הוותיק לעולם האמנות המקומי; בגלריה פורטה עידו מרקוס חוזר שוב ושוב לצילום אחד ומפרק אותו לגורמים; במוזיאון בת ים תערוכה חדשה הבוחנת את העבר הנסתר והעתיד האפשרי של העיר בה שוכן המוזיאון; ובצפון הרחוק מורן פישר מציגה ציור גבולי.
סופ"ש משמח לכולכם,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

גלים של זעזוע, המלצות הסופ"ש 8-10.2.2018


"הלילה הוא עירומי" תערוכת יחיד לביאנקה אשל גרשוני, גלריה עינגע

הידיעה על מותו של האמן בועז ארד והנסיבות שהובילו למותו היכו את עולם האמנות הישראלי ואת כולנו בתדהמה וצער. מנעד רחב של רגשות, אבל, בלבול, כעס, חשדנות, מטלטל את סצינת האמנות הקטנה שלנו ומזעזע אותה. אין ספק שמדובר באובדן קשה של אמן חשוב ואהוב על רבים ושהאירוע הזה ימשיך להכות גלים עוד זמן רב. אנו יכולים רק לקוות ולייחל שהדיון סביבו יתקיים בצורה תרבותית ומתוך הכרה שיש בני אדם בכל הצדדים של הדיון הזה ומבקשים למסור השתתפות בצער למשפחתו של בועז ולחברינו בגלריה רוזנפלד.

ובמעבר חד עד כאב –
השבוע בהמלצות: כאוס והישרדות בתערוכתה של טליה ימיני בגלריה בגליל בעכו; אירוע נדיר ומשמח שהוא תערוכת יחיד חדשה לביאנקה אשל גרשוני בגלריה עינגע; ותערוכה קבוצתית העוסקת בשכבתיות והסתרה באמצעות מבט על הפורמט הכמעט פרה-היסטורי של האלבום המשפחתי. ובפינת הבונוס – הרצאות בוקר על ההיסטורי והפרקטי בקרמיקה, בבית בנימיני האהוב.
מאחלים לכולנו סופ"ש של בשרות טובות,
שני ורנר וצוות Talking Art

רוצים לקבל את כל ההמלצות שלנו ישירות למייל? השאירו פרטים בקישור

להמשיך לקרוא

טבוע בחומר

היום אני רוצה להמליץ לכם על תערוכה קטנה וחביבה בגלריה פלורנטין 45 הנושאת את השם "טבוע בחומר". בתערוכה מוצגות עבודות של תשעה אמנים צעירים, כולם יצרו עבודות שהן "סייט ספסיפיק" כלומר אשר יועדו מראש לחלל הגלריה ואשר מתקשרות עם האדריכלות והאופי שלו. אוצרת התערוכה, גילת נדיבי מגדילה לאבחן את העבודות כעוסקות ב"שבר ומהפך קיומי", אם כי אני מתקשה לזהות את ההקשר הזה, ובמיוחד במחבר בין העבודות, אשר נדמה כי הרציונל העומד מאחוריו הוא אסתטי בלבד. יחד עם זאת, אם נתעלם מהטקסט המביך למדי של התערוכה ומהיומרה למצוא הקשר תכני בין העבודות, בכל זאת ישנה כאן אסופה טובה של אמנים אשר נותנים פרשנות מחודשת לעיסוק בחומר ובוחנים את ההגדרות של פיסול ושל מיצב, ועל כך יעיד שמה המצוין של התערוכה.

להמשיך לקרוא