ארכיון תגיות: מאיר טאטי

היום שאחרי, המלצות הסופ"ש 19-21.9


מרים נאה, מתוך התערוכה "סלע אדם", מוזיאון בת ים

האמן הגרמני השערורייתי יונתן מזה (Jonathan Meese) ידוע בקריאה שלו להפטר מהפוליטיקאים ולהעלות את האמנות לשלטון. לנו זה נשמע ממש אידאלי, אבל עד שתתגשם האוטופיה הזו, אין לנו אלא לקוות שהממשלה הנבחרת תקדם גם את התרבות וערכיה – פתיחות, סובלנות ואחווה אנושית. כך או כך, תערוכות השבוע יאפשרו לכם, תהיה בחירתכם אשר תהיה, או לחגוג באמצעותן את התוצאות או להתנחם בחיקה החם של האמנות.
בגלריית האוסף של עיתון הארץ תערוכה הסוקרת את מערכת היחסים המיוחדת בין העיתון הוותיק לעולם האמנות המקומי; בגלריה פורטה עידו מרקוס חוזר שוב ושוב לצילום אחד ומפרק אותו לגורמים; במוזיאון בת ים תערוכה חדשה הבוחנת את העבר הנסתר והעתיד האפשרי של העיר בה שוכן המוזיאון; ובצפון הרחוק מורן פישר מציגה ציור גבולי.
סופ"ש משמח לכולכם,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

אמונה באמנות, המלצות הסופ"ש 5-7.9

״קיצור שולחן ערוך״, תערוכת יחיד של שי אזולאי, גלריה עינגע, תל אביב

כל אמן חייב להאמין באמנות, אחרת לא היה יוצא למסע המפרך שהוא היצירה ותחזוקת הקריירה. האמנים בתערוכות השבוע צוללים עמוק יותר אל השורש המשותף בין המילים אמונה ואמנות וכפי שאפשר לצפות מצלילה, התוצאות הן עמוקות ומרתקות במיוחד.
בגלריה עינגע ממשיך שי אזולאי את עיסוקו ברוחני ובארצי על מצע השולחן שבסטודיו שלו; באטרפורט תערוכת יחיד לבוגר התוכנית גבי קריכלי שמציגה את תוצאותיו של פרויקט יוצא דופן ומפתיע; במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון תערוכה שמאירה מחדש פרק מתולדות האמנות הישראלית ומנסה להחיות אותו בימינו; ובפינת הבונוס הקרנת סרט על אחת הדמויות החידתיות והמעולות של עולם האמנות המקומי (שגם היא נוטה קצת לרוח ולמחקר הדת באמנות הישראלית).
שיהיה סופ"ש חדור אמונה ואמנות לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

סופ"ש גשום אבל חם. המלצות

החזאים אומרים שזה הולך להיות סופ"ש גשום, אבל לא חייבים להאמין להם. כך או כך, יש לנו שתי תערוכות חדשות בפתח, הרצאה על אמנות רחוב ומיצג משותף לשני אמנים משובחים מיוחד.
כל המלצות הסופ"ש לפניכם:

תערוכות חדשות

"מגנו של אכילס" שי עיד אלוני. אוצרת: ים המאירי
אירוע פתיחה: חמישי 29.10.15 בשעה 20:00. גלריה פיינברג פרוג'קטס, שביל המפעל 3, קומה ב'
את העבודות של שי עיד אלוני הכרתי לראשונה בתערוכת זוכי משרד התרבות שהתקיימה במוזיאון בשנה שעברה. ראשית אהבתי מאוד את העובדה שמדובר בפיסול – מדיום שאמנם לא פס מן העולם, אבל מקבל באמנות עכשווית ביטוי בעיקר בפיסול מכני או בשימוש ברדי מייד. אצל אלוני יש פיסול מהזן המסורתי והטוב, פיסול בעץ בעבודת יד. משהו בחזרה למפגש ישיר עם חומר מעניין אותי. בפסלים קודמים שלו עסק אלוני בגוף אנושי פרימיטיבי, קדמוני כמעט וגם הפעם הוא חוזר למקורות ובפרט למיתולוגיה הקלאסית. יש משהו גברי וגס בעבודות של אלוני, אך בה בעת רגיש, אינטימי ומושכל.
אירוע פייסבוק

להמשיך לקרוא