ארכיון תגיות: יאיר ברק

שפה שסועה. המלצות הסופ"ש 14-16.4

סוף השבוע של ההמלצות משתלב עם ליל הסדר וזו הזדמנות מצויינת לאחל לכם ולמשפחתכם פסח שמח וסדר נעים של התכנסות משפחתית מיטיבה ומשמחת. החג הוא גם "תירוץ" מצויין להגיד לכם שוב תודה על שאתם מדברים אמנות איתנו, ברחובות, בדיגיטל, ועכשיו גם באירופה. אף פעם לא נפסיק להתרגש מזה.

המצווה היסודית של פסח היא "והגדת לבנך", והיא מדגישה את היכולת של השפה והדיבור להעברת משמעות וערך. תערוכות הסופ"ש שנפתחות רגע לפני שירת ה"מה נשתנה", עוסקות בפירוק והרכבה של השפה המדוברת, הכתובה והציורית. כשהשפה עצמה היא החומר, המסע בעקבות המשמעות משתחרר ממגבלות ומגיע הכי רחוק שאפשר.

במקום לאמנות מחזור תערוכות חדש עוסק בשפה ובכתיבה כחומר גלם אמנותי; בגלריה רו ארט מציגה רקפת וינר עומר את הציור שלה שכולו שיבוש והפרעה; בגלריה חנינא מציגה רעות רבוח נסיון להשתהות ברגע שבין ההרס לבניה; ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה שמעמתת את המאסטר גוגן עם תפיסות חדשות לגבי עבודתו.

סוף שבוע נעים וחג שמח
שני ורנר וצוות Talking Art

רקפת וינר עומר, מתוך 'זיעת זהב', תערוכת יחיד

מחזור תערוכות חדש במקום לאמנות. אוצרוּת: יאיר ברק ונגה אור ים

התערוכות החדשות במקום לאמנות משתמשות בכתיבה ובשפה עצמה כמו שציירים ופסלים משתמשים בצבע, חימר ובד – כמו חומר גלם ומצע אמנותי. כך למשל, בעבודותיו של יונתן אולמן (המדריך והמרצה המהולל שלנו) המוצגות בתערוכה הקבוצתית בגלריה. בהן האותיות הופכות לאובייקטים וטוענות את המילים הפשוטות והקצרות במשמעות וסימבוליקה חדשות. בתערוכת היחיד הראשונה שלו עוסק האמן והמשורר עומרי דנינו בפירוק צורני וקונספטואלי של הטקסט הטעון של תפילת הקדיש הנקראת בעת הלווייה. שתי התערוכות מבקשות להראות לנו שמילה היא הרבה יותר מסך האותיות שלה.

התערוכה 'בנוגע לכתיבה' בהשתתפות: יונתן אולמן, ברכה גיא, גרי גולדשטיין, יוסי ברגר, פנינה רייכמן, אודליה אלחנני, לוסי אלקיויטי, אלי דינר, דפנה שרתיאל, ג׳ניפר בלוך

אירוע פתיחה:  יום חמישי, 14.4, 20:00, מקום לאמנות, שביל המרץ 6 תל אביב.  אירוע פייסבוק

'זיעת זהב', תערוכת יחיד של רקפת וינר עומר. אוצרת: שלומית ברויר

קראנו פה כבר בעבר לרקפת וינר עומר "המלכה האם" של סגנון "הציור הרע" בארץ. ואכן וינר עומר שומרת כבר שנים לא מעטות על שפה אמנותית רהוטה ועקבית. זה אולי קצת מוזר בהתחשב בזה שהסגנון הציורי שלה הכי פראי, מבולגן וכאוטי. זרם 'הציור הרע' כולו עוסק בשיבוש השפה הציורית עצמה ובמרד נגד קונבנציות של טעם טוב ומסודר. אחד הדברים המייחדים את וינר עומר בתחום, מלבד כשרון ציורי בלתי ניתן לערעור, הוא ההכנסה של נושאים ומסרים לתוך הקלחת המבעבעת של הציור היצרי וכמעט גס שלה. כך נוצר שילוב שמפעיל בו זמנית את הראש, את הגוף ואת הלב. יהיה מעניין לראות את העבודות הלוהטות של וינר עומר בחלל המעונב של גלריה רו ארט.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.4, 20:00, גלריה רו-ארט, המרץ 3 תל אביב.  אירוע פייסבוק

'אבק ועננה', תערוכת יחיד של רעות רבוח. אוצר: אמנון עמוס
אחת היוזמות היפות של הגלריה השיתופית חנינא, היא התערוכה השנתית 'סלון חנינא' שמשמשת גם כתחרות שהזוכה בה מקבל את האפשרות להציג תערוכת יחיד בגלריה. זוהי דוגמא מעולה לדרך שבה גלריה עצמאית יכולה לתרום לקהילת האמנים והאמניות שסביבה ולעולם האמנות המקומי בכלל. בסוף השבוע הקרוב נפתחת שם תערוכתה של רעות רבוח שזכתה בפרס בשנת 2020. רבוח יוצאת מתוך נקודת המוצא התל אביבית כל כך – בור ענק שנפער ליד הבית במקום בו היה בניין ישן ועתיד להבנות מגדל חדש ומבקשת להשתהות ברגע הזה של בין לבין. רבוח יוצרת אובייקטים המשלבים את הגסות של שאריות אתר בניה עם העדינות של פורצלן בנסיון להחזיר יופי אל הפצע העירוני.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.4, 20:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב.  אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – המלצת הלוקאלז
'למה אתם כועסים?' תערוכה של פול גוגן המשולבת בעבודות של אמנים עכשוויים באלטה נציונל גלרי בברלין.

פול גוגן נודע בזכות ציוריו הפסטורליים מאיי טאהיטי שהציגו תמונה אידילית של חיי הילידים שם לעומת מה שהוא תפס כניוון של חיי המערב. בשנים האחרונות, לצד ההערכה לפועלו האמנותי קמים גם קולות ביקורתיים כלפי הגישה הפטרונית המערבית שהוא מייצג בהצגתו את המקומיים כפרימיטיביים ועצלים. התערוכה המסקרנת באלטה נציונל גלרי מציבה את עבודותיו של גוגן יחד עם עבודות של אמנים עכשוויים כדי לספק תמונה שלמה יותר.
רוצים לסייר בברלין או בעיר אחרת עם הלוקאלז שלנו? כל הפרטים בקישור

התערוכה מוצגת עד 10.7, Bodestraße 1-3, 10178 Berlin

פרטים ורכישת כרטיסים באתר התערוכה

רעות רבוח, מתוך 'אבק ועננה', תערוכת יחיד בגלריה חנינא, תל אביב. צילום: מיכאל שבדרון

האמנות שעשתה לי את השנה

שני ורנר מסכמת את 2021

התבקשתי על ידי אלעד, מנהל התוכן של Talking Art וידידי היקר, לכתוב סיכום לשנת 2021. איך אפשר לעשות סיכום לשנה שכל הגדרות הזמן שבה היו נזילות כל כך? מרגיש לי שהשנתיים האחרונות הן בועת זמן אחת, האירועים התגבשו להם יחד למעין בליל שאין לו היררכיה פנימית, ולא התחלה או סוף.
כניסת הקורונה לחיינו היתה ועודנה אירוע משמעותי ומאתגר שטרף את כל חוקי המשחק; ובכל זאת כשאני מסתכלת אחורה על השנה האחרונה אני נרגשת וגאה כל פעם מחדש מכמות הפעילות שהצלחנו לייצר למרות הכל. שמונה קבוצות מלאות של התכנית השנתית, ארבעה נופשונים של יומיים שיצאו לאזורים שונים בארץ, עשרות סיורים פרטיים וסיורים פתוחים לקהל, שיתופי הפעולה השנתיים שלנו עם שבוע האיור ועם עיריית תל אביב בסיורי "אוהבים אמנות", שני מדריכים חדשים, מיתוג מחדש, חציית גבולות חשיפה ברשתות החברתיות שלנו, ועוד המון דברים שמתרחשים כל הזמן.
אבל הכי חשוב אלפי אנשים סיירו איתנו בשנה האחרונה, ראו אמנות ישראלית משובחת, פגשו אמנים, אוצרים ואנשי רוח, ודיברו אמנות איתנו בכל הזדמנות. זה ממש לא מובן מאליו שגם בימים טרופים אלה, אתם ממשיכים להצביע ברגליים. הבחירה שלכם באמנות היא התגשמות החזון שלי, ואני אנצל את הפלטפורמה הזו שניתנה לי בשביל לומר לכם – האורחים הנלהבים בסיורים, העוקבים ברשתות החברתיות, החברים בקבוצות הוואטסאפ – תודה.
וכעת לבחירות שלי, האמנות שעשתה לי את השנה. בעבודה כמו שלי, אני נחשפת כל הזמן לאמנות ואמנים חדשים שלא הכרתי. השנה – אולי גם בהשפעת הקורונה (ועל כך אתן את הדעת בפעם אחרת) הכרתי הרבה מאוד אמנים ואמניות צעירים ומעניינים, ואת הבחירות שלי הפעם אקדיש להם. אם כן, קבלו אותם – ארבעה אמנים צעירים שעשו לי את השנה.

דימוי עבודה של גיא און- מתוך התערוכה מסיבת תחפושות

מריה סאלאח מחמיד

את מריה פגשתי במסגרת הנופשון שערכנו לצפון באוקטובר האחרון, בו אירחה אותנו ברוחב לב ובנדיבות בסטודיו שלה בעין מאהל. מובן שהכרתי את עבודותיה קודם, אבל המפגש האישי הפך אותה למיוחדת עוד יותר בעיניי. מריה מייצרת ציורים גדולי ממדים עשויים בפחם בעיקר, כיוון שהיא מציירת על הרצפה המצע הופך למעין שטיח והגוף כולו הופך למכחול. בנחישות, עמלנות והרבה עוצמה היא מביאה אל הנייר או הבד את עולמה הפרטי – על מורכבויותיו העדינות, אשר מקבל משמעות ורובד נוספים במפגש עם החומר והטכניקה העוצמתיים.

עמוד האינסטגרם של מריה עוד על מריה באתר של ארטפורט 

שני אביבי

שני אביבי היא דוגמה עכשווית למה שאפשר לקרוא לו "כוכב עולה". שני התארחה בסיור של התכנית השנתית "איך לומדים אמנות" בקמפוס סמינר הקיבוצים ובהובלת יאיר ברק. בפרזנטציה קצרה יחסית הצליחה שני להעביר לנו מעט מעולמה היצירתי, ומהעיסוק שלה בנשיות וגבריות ובנרטיבים הכרוכים בשני המושגים האלה. כך למשל יצרה עבודת פרפורמנס מצולמת בה היא מתגוררת בתוך טנק נטוש – אישה שכובשת כלי כיבוש, מרחב נשי בתוך עולם גברי. בעבודה אחרת היא יושבת מול אביה והם מתבוננים זה בעיני זו – בדומה למיצג המפורסם של מרינה אברמוביץ'. העבודות של שני נשענות על עולם דימויים ונרטיבים מיושן, ומצליחות להפיח בו חיים חדשים, רעננים ורלוונטיים עדיין.

עמוד האינסטגרם של שני האתר של שני

מיכאל ליאני מתוך פרוייקט האהבה הלהטבקית שלו

גיא און

כשנפתחה תערוכת היחיד של גיא און בגלריה רוזנפלד מוקדם יותר השנה, השוויתי את היצירה שלו לסרט "העור בו אני חי" של אלמודובר, כי משהו ביצירה שלו מזכיר את הניחוח האלמודוברי – בין אפלה ליופי מושלם. בראש ובראשונה, און עוסק בצילום – אבל הוא מעוות אותו ומשתמש בו בדרכים חדשות, מקלף שכבות מהתצלום המודפס, מקמט, מדביק על גוף אחר ומצלם שוב. הדימויים הסופיים ניחנים באותו בלבול מגדרי שדובר בו, אברי המין מתחלפים, הגוף מתפצל, זה סקסי ודוחה בו זמנית.
און הוא אמן שובב, צעיר ומסקרן, הוא מעז לגעת בדרכים חכמות מאוד בנושאים הכי קמאיים שבמשך שנים רבות היו מודחקים בנפש האדם. בתקופה האחרונה הם צפים אל פני השטח ואון מתחבר לרוח העכשווית הזו. הבחירה שלו בצילום דווקא היא גם לא מפתיעה בהקשר זה שבין מציאות ובדיה, וביחס לתקופה שבה צילום הוא המדיום הכי רלוונטי שיש.
דרך אגב – גיא אירח אותנו במסגרת הסיור שלנו ביפו, ועשה לנו הדגמה חיה של תהליך העתקת הדימויים שלו על הגוף – זה היה מדהים!

עמוד האינסטגרם של גיא האתר של גיא און

מריה סאלח מחמיד מארחת אותנו בסטודיו שלה

מיכאל ליאני
איך נהניתי להדריך בתערוכה "הכלכלול" של מיכאל ליאני שהוצגה במוזיאון הרצליה. העבודות של ליאני תמיד התאפיינו בהומור, ססגוניות ואפילו קיטש, ובתערוכה הזו הוא לקח את הכל צעד אחד קדימה, אל השיא – כיאה לחווית התיירות באילת שהיתה נושא התערוכה. ליאני הוא אמן רב תחומי, ובתערוכה שלו שולבו עבודות וידאו, צילום, מיצב וסוג של פיסול. זכורה במיוחד עבודת הוידאו "אילת ממי" שהתבססה על סגנון מוקמונטרי ותיארה חווית נופש באילת בסגנון הכל כלול.
ליאני הצליח לפרוט על נימי הנוסטלגיה ובה בעת להיות ביקורתי ומדוייק בכך שחשף את האשליה, החומרנות והריקנות שמתקיימות בנהייה שלנו אחר חופשה חלומית, ובעצם בחיים העכשווים באופן כללי.
עמוד האינסטגרם של מיכאל ליאני האתר של מיכאל

לסיכום, זו הייתה שנה מוצלחת למרות הכל. התחלתי את הכתיבה שלי במחשבה על תקופה שאין בה עוגני זמן ואין לה תחושה של התחלה וסוף. עם זאת, המחשבה על אמנים צעירים שמצליחים דווקא בתקופה הזו לנסח לעצמם קול ייחודי, פורץ דרך בתוך עולם שחוק, היא מחשבה מעודדת ומחזקת.
איזה כיף
אני מאחלת לכולנו שנה חדשה, טובה, שגרתית, וגם ברוכה בעשייה יצירתית בועטת. שלא יצנזרו אותנו, שלא יעצרו אותנו, וששדה האמנות הישראלי ימשיך לפרוח ולשגשג – למרות כל הקשיים.
שלכם,

שני.

שני אביבי, מתוך עבודתה 'בדרכה'

יהודית שלוסברג

קרירות צילומית. המלצות הסופ"ש 5-7.8

נהוג להתייחס לצילום ולוידאו כמדיומים אמנותיים "קרים", כיוון שהם חסרים כביכול את המגע האנושי החם של צבע וחומר. אבל מה שבימים כתיקונם יכול להשמע כהערה ביקורתית, בשרב הלוהט של יולי אוגוסט זה נשמע כהצלה של ממש. כשהמחשבה על המשקל של פיסול מכבידה עלינו וצירוף המילים "שמן על בד" נשמע כמו הבגדים שלנו אחרי סיבוב קצר בחוץ – תנו לנו רק קצת צילום קריר או חדר הקרנת וידאו אפלולי וצונן. ברוח זו אירגנו לכם המלצות על טהרת הצילום והווידאו בתקווה שירעננו לכם קצת את סוף השבוע ויורידו מעומס החום.
במוזיאון תל אביב רטרוספקטיבה מרגשת של ענקית הצילום האוונגרדי אנה בירמן; בגלריה אינדי תערוכה של אייל אגיבייב שבוחן היבטים של גבריות פגומה דרך המיתוס של איקרוס; ובמקום לאמנות אסופת עבודות וידאו העוסקות בקפאון והקפאה במיוחד לימי השרב.

מאחלים סוף שבוע קריר,
שני ורנר וצוות Talking Art

אייל אגיבייב

מתוך התערוכה "הנזק נעשה", תערוכת יחיד של אייל אגיבייב. גלריה אינדי, תל אביב

"תקריב", תערוכת יחיד של אנה בירמן. אוצרת: רז סמירה

אנחנו לא נוהגים להמליץ כאן על אותו מקום שבועיים ברצף, אבל מוזיאון תל אביב לא השאירו לנו ברירה. אחרי התערוכה המעולה מאוסף סילביו פרלשטיין (ברצינות, תערוכת חובה) שנפתחה בשבוע שעבר, נפתחת השבוע במוזיאון עוד תערוכה של קלאסיקה מודרנית. אֵנֶה בירמן היא אגדה של צילום אוונגרדי של תחילת המאה העשרים, אשר זכתה להכרה עוד בחייה והשפיעה על אמנים רבים. בירמן משתייכת לזרם "האובייקטיביות החדשה" – אשר הגיע כתגובת נגד לאקספרסיוניזם שאף הוא היה פופולרי באותה עת. כך, עבודותיה מתאפינות במבט ישיר במושאי הצילום שלה וביצירת פורטרטים חזקים ולא סנטימנטליים.
רצף התערוכות המוצג כרגע במוזיאון תל אביב ובמיוחד באגף המרכזי, עם המבטים השונים שלו על תולדות המודרניזם, הוא חוויה חינוכית מהמעלה הראשונה ובמובן הטוב ביותר שאפשר. אנחנו מפצירים בכם לא לפספס אותן.

התערוכה פתוחה לקהל במוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
מידע נוסף בעמוד התערוכה באתר המוזיאון:

"הנזק נעשה", תערוכת יחיד של אייל אגיבייב. אוצר: עומר שחר

הסיפור הקלאסי על איקרוס, שחטא בחטא ההיבריס כשביקש לעוף קרוב מדי אל השמש, הוא מיתוס ארכיטיפי של גיבור טרגי. דרך נקודת המוצא של הסיפור המיתולוגי יוצא אייל אגיבייב בתערוכתו החדשה לבחון היבטים שונים של גבריות פגומה. הרקע להתרחשות המבויימת הוא מרחב עירוני מוזנח וכאוטי – ממש כמו זה שמקיף את חלל הגלריה עצמו. אגיבייב עושה שימוש באובייקטים הלקוחים מהיומיומי ונאספו מסביבתם הטבעית לסביבה חדשה. הם מוצגים כעת כשרידים ארכיאולוגים ועדויות בתוך התרחשות מלאכותית-תיאטרלית. מעניין להשוות את המהלך של אגיבייב למהלך דומה בתערוכתו של שי דרור המוצגת כעת לא רחוק משם בגלריה רוזנפלד ולהרהר בעיסוק של אמנים צעירים בארכיאולוגיה של ההווה ובנוף עירוני שחרב.

אירוע פתיחה: יום חמישי 5.8, 20:00, גלריה אינדי, רחוב צ׳לנוב 42, תל אביב

אירוע פייסבוק

"קרה" תערוכה קבוצתית. עורכים: יאיר ברק ודניאל צדקה כהן

תערוכות קבוצתיות מתייחסות בדרך כלל לשאלות הגדולות של האמנות או החיים. לעתים הן מבקשות לפרק מיתוסים עתיקים או להתבונן בזווית חדשה באירועי השעה או באקלים הפוליטי של התקופה. אבל נדיר מאוד שתערוכה מתייחסת ומתאימה את עצמה למזג האוויר הממשי שבחוץ. כעת שהגיע אוגוסט הלוהט מבקשים במקום לאמנות ליצור לנו מערה חשוכה וקרירה לברוח אליה מהכבשן שבחוץ. "המערה" שהקימו האוצרים יאיר ברק ודניאל צדקה כהן היא למעשה חדר הקרנה אפלולי בו תוצג אסופת עבודות וידאו שעוסקות בקיפאון והקפאה – הן של טמפרטורה והן של תנועה. קחו לעצמכם שעה של מזגן מול כמה עבודות וידאו מרעננות במיוחד.

בהשתתפות: גרגורי אבו, יאיר ברק, יסמין דייויס, ויקטור היימן, גילי סיטון, אורית רף, יהודית שלוסברג-יוגב.

באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של ורוניק ענבר שאצרה דניאל צדקה כהן.

אירוע פתיחה: יום חמישי 5.8, 20:00, מקום לאמנות, המרץ 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

אנה בירמן

מתוך התערוכה "תקריב", תערוכת יחיד של אנה בירמן. מוזיאון תל אביב לאמנות

גרגורי אבו

אל הרוח, אל המים אל האש. המלצות הסופ"ש חוזרות

ימים קשים עברו על האנושות בשנה האחרונה, ימים שאמנם עוד לא נגמרו אבל גם ההשפעה שלהם עוד תורגש בעתיד הקרוב והרחוק, וגם תיבחן בהתאם. גם על עולם האמנות עובר משהו, מוקדם מדי לדבר על הדבר כתופעה קולוסלית, אבל בהחלט ניתן לראות את ההשפעה של משבר הקורונה על העולם הפנימי, הסובייקטיבי והקטן של האמנים כמו של כל אחד מאיתנו. עולם האמנות עוד לא פונה לתערוכות דרמטיות ופוליטיות, אלא דווקא מתכנס ברגע הזה, ובנחמה שהוא יכול להציע. תערוכות השבוע עוסקות בתכנים דומים, הן מבקשות לתת מנוחה, לעצור לרגע ולנשום.

בגלריה של המרכז ליהדות נווה שכטר תפתח תערוכת יחיד לסימה מאיר שמשלבת את היומיומי והרוחני; תערוכת יחיד לגרגורי אבו שמגיעה לאחר פעולה שעשה במקום הנטוש בזמן הסגר הראשון; קמפוס האמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים עובר למרכז העיר ומציג תערוכה חדשה שתעסוק בהפרעות תקשורת; ובפינת הבונוס: ההזדמנות שלנו לעשות טוב בתערוכת המכירה השנתית למען גן לוינסקי.

כמה כיף לחזור לשגרת כתיבת ההמלצות,

שבת שלום ושלווה

שני ורנר וצוות Talking Art

"זמזומים" תערוכת יחיד לסימה מאיר. גלריה נווה שכטר

"זמזומים" תערוכת יחיד לסימה מאיר. אוצרת: שירה פרידמן

הרבה פעמים אמנות טובה מצטיינת בכך שהיא מצליחה ליצור תמהיל בין עולמות שונים, לשלב יחד את מה שנראה היה כבלתי ניתן לשילוב ולייצר עבור הצופים נקודת מבט חדשה על דברים שהם אולי מובנים מאליהם. כך הדבר גם בעבודותיה של סימה מאיר, ציירת ותיקה אשר מוכרת בעיקר בזכות ציורי הטושים שלה על גבי מצעים מן המוכן – ובעיקר פורמייקה ודלתות של ארונות. בחירת החומרים המאוד לא שגרתית מייצגת אולי עולם עכשווי שטוח ובו החומרים הם חיקויים פלסטיים לדבר האמיתי. על כן מפתיע ומעניין שהדימויים אותם היא מייצרת לקוחים דווקא מעולם אחר: גבוה, יוקרתי, היסטורי וטבעי.

תערוכתה החדשה של מאיר מוצגת בגלריה שכטר אשר נמצאת בתוך מרכז ליהדות ועל כן משלבת תכנים דומים בתערוכות ובוחנת את האופן בו הדתי והרוחני יכולים להתגלם באמנות עכשווית. עובדה זו מוסיפה נדבך נוסף ליצירה של מאיר.

גלריית שכטר, רחוב שלוש 42 פינת רחוב אילת נווה צדק, תל אביב

שעות פתיחה ופרטים נוספים באתר הגלריה בקישור

"ידעתיך" תערוכת יחיד לגרגורי אבו. אוצרות: בת-שבע גולדמן-אידה ויניב שפירא

בזמן הסגר הראשון, אי אז לפני שנה פחות או יותר, הוזמן האמן הצרפתי-ישראלי גרגורי אבו למשכן האמנות בעין חרוד, לבצע פעולה בחללים הסגורים של המוזיאון. זו היתה הזמנה מעניינת, אך לא מפתיעה – שכן זה בדיוק מסוג המקומות שאבו מגיב אליהם. בין כתלי המשכן והארכיטקטורה הייחודית לו, בין האורות והצללים, ביצע אבו את אחד מהמיצגים האישיים שלו, כאלה שלא נעשים אל מול קהל אך מתועדים ונערכים מאוחר יותר לעבודת וידאו. הפעולות של אבו, הן תצרף של פעולות כמעין טקס פרטי שמורכב ממערכת סימנים, כלים, תנועות ומוזיקה היוצרת את השפה הייחודית שלו שיש בה ניחוח מיסטי החושף עולם פנימי רגיש ועדין. בתערוכה החדשה תתווסף העבודה שנעשתה במשכן לסדרת פעולות דומות במקומות אחרים בארץ ובעולם.

החל מיום שלישי 23.2. המשכן לאמנות ע״ש חיים אתר, עין חרוד

עוד על התערוכה באתר של גרגורי אבו בקישור

אתר המשכן לאמנות בעין חרוד בקישור

שתי תערוכות ראשונות בגלריה לאמנות החדשה של מכללת סמינר הקיבוצים, אחד העם 9. אוצרת : דרורית גור אריה

בתוך הלימבו שהביא איתו משבר הקורונה קרו גם דברים מעודדים, בין היתר המעבר של הקמפוס לאמנות של מכללת סמינר הקיבוצים אל לב תל אביב והמינוי של יאיר ברק ודרורית גור אריה כדמויות מפתח בפרוייקט הזה. עם זאת, התערוכה הראשונה בגלריה החדשה לא אופטימית כל כך ותוקדש לשיבושי התקשורת של התקופה האחרונה. העבודות בתערוכה מגיבות לזמן הזה, בו המרחבים הדיגיטליים הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, ויצרו – לצד הניכור החברתי המתבקש – עולם חברתי מקביל ולו שפה ומערכת חוקים משלו. בכל זאת, כותבת אוצרת התערוכה :"בכל העבודות לצד ניתוץ הרצף הכרונולוגי והמרחב הסדור בולטת גם התשוקה אל המרחב האנושי ולהשבת הסדר על כנו".

שתי תערוכות קבוצתיות מקבילות: "שדר", "הפרעת תקשורת". החל מיום שלישי, 23.2. גלריה "אחד העם 9", רחוב אחד העם 9, תל אביב

מידע נוסף בדף הפייסבוק של סמינר הקיבוצים בקישור

פינת הבונוס: תערוכת המכירה השנתית למען ספריית גן לוינסקי. אוצרת: רווית הררי

החל משנת 2009 פועלת "ספריית גן לוינסקי" – פרוייקט קהילתי-חברתי-אמנותי שנוצר על ידי גופים ללא מטרות רווח, באזור דרום העיר, ליד התחנה המרכזית. היא מכילה ספרים ב-16 שפות, כולל עברית, ומתופעלת על ידי מתנדבים. מטרת הספרייה לגשר בין אוכלוסיות שונות באזור, לפתוח צוהר לפעילות תרבותית לעובדים הזרים ופליטים ולהקל על חייהם הקשים.

מדי שנה מתקיימת מכירת אמנות גדולה שמטרתה לקדם ולתמוך בפעילות הספרייה, כל ההכנסות הכספיות הינן מקור המימון המרכזי לפעילות הספרייה ומהוות בסיס כמעט בלעדי לפעילותה השוטפת. במכירה, תורמים אמנים מרקעים שונים ידועי שם לצד אמנים צעירים עולים את עבודותיהם למכירה.

תערוכה מקוונת בין התאריכים 24-24.2. בקישור

חניתה אילן, אופקים חדשים, 2016, תערוכת המכירה למען גן לוינסקי

התחלות חדשות. המלצות הסופ"ש 3-5.12

אתם מכירים אותנו לא מהיום ויודעים ששבוע האיור הוא אירוע שאנחנו מחכים לו כל השנה. שיתוף הפעולה שלנו עם המיזם השאפתני והמרשים הזה הוא אחד הדברים שאנחנו הכי גאים בו ברפרטואר שלנו (ונודה בצניעות המתבקשת שלא חסר לנו על מה להתגאות). מגיפת הקורונה, על סגריה ומגבלותיה שמה סימן שאלה גדול על קיומו של שבוע האיור והאמת שכבר התחלנו לדאוג. אבל מגיפה עולמית זה לא מה שיעצור בולדוזר כמו יובל סער – היוזם והאוצר הראשי של שבוע האיור. אז לא רק ששבוע האיור מתקיים גם מתקיים השנה, הוא שינה את שמו לפסטיבל האיור וימתח על פני כמעט חודשיים במהלכם יפתחו עשרות תערוכות בכמה מקבצים בכל רחבי העיר!
גם שיתוף הפעולה שלנו נמשך והפעם בדמות מדריכים קוליים "אודיו גיידס" בהם נדריך אתכם בקולנו בתערוכות השונות ישר לתוך הטלפון שלכם. וכל זה חינם לגמרי! כבר הרבה זמן אנחנו מפלרטטים עם הרעיון של מדריכים קוליים ואנחנו מתרגשים להשיק את הסט הראשון ממש עכשיו.
מוזמנים להכנס לאתר הפסטיבל, לבחור תערוכות שמעניינות אתכם ולהוריד את המדריכים המתאימים. כיף!

חוץ מזה במוזיאון תל אביב שנפתח מחדש תערוכת יחיד לאלי סינגלובסקי, זוכה פרס פרסר לצילום; בגלריה פריסקופ תערוכה של המעצבת והקרמיקאית הצעירה אך רבת הפעלים מעין בן יונה; ובמקום לאמנות בקריית המלאכה תערוכה העוסקת באכזבה והחמצה. וכמובן לא לשכוח את סיור ההורים והילדים בפסל "כיכר לבנה" של דני קרוון אליו נשארו מקומות אחרונים בלבד!

ברוח אופטימית זו, נאחל לכולכם סופ"ש נעים,
שני ורנר וצוות Talking Art

אלי סינגלובסקי, מתוך התערוכה "פתרונות פורמליים", מוזיאון תל אביב לאמנות

"פתרונות פורמליים", תערוכת יחיד של אלי סינגלובסקי. אוצר: טל ברויטמן
עוד דבר משמח ומרגש שקרה השבוע הוא פתיחתו המחודשת של מוזיאון תל אביב במסגרת פיילוט ההקלות הממשלתי. אז אנחנו אמנם קוראים ומצפים לפתיחה כוללת של מוסדות התרבות באשר הם, אבל עדיין כיף וחשוב שמוזיאון תל אביב חזר לפעילות. אלי סינגלובסקי הוא הזוכה בפרס פרסר לצילום היוקרתי ולמרות שהפרס הוא לצלם צעיר, סינגלובסקי כבר צבר רקורד מרשים למדי של תצוגה בתערוכות. הצילום של סינגלובסקי ניחן באיזו רוח אצילית, משהו שלא נופל מהצילום העכשווי הבינ"ל. הוא מציג צילומי ארכיטקטורה בחשיפה לילית ארוכה המציגה את ההדר הקר שלהם. השילוב של סינגלובסקי עם עינו החדה של אוצר התערוכה טל ברויטמן מבטיח טובות.
ללא אירוע פתיחה, הכניסה למוזיאון מותנית ברכישת כרטיס כניסה מראש. מוזיאון תל אביב, שאול המלך 27, תל אביב
לינק לרכישת כרטיסים

"בעומק פני השטח", תערוכת יחיד של מעין בן יונה. אוצרת: גלינה ארבלי
מעין בן יונה סיימה רק לפני שנים ספורות את לימודיה אבל כבר הספיקה לא מעט – עבודותיה הוצגו בירידי צבע טרי ושבוע העיצוב והיא אף השתתפה ברזידנסי המבוקש של בית בנימיני. אין פלא, עבודות הקרמיקה של בן יונה מצליחות להתבלט בצורתן ובצבעוניותן הייחודיות והלא שגרתיות. כעת היא פותחת תערוכה שמבקשת למתוח את מושג האורנמנטיקה עד הקצה, עם קישוטיוּת שפורצת את פני השטח של הכלי ומשתלטת עליו וכך הופכת אותו ממוצר מעוצב למשהו שנראה כאילו נוצר באופן טבעי. עיצוב ישראלי צעיר במיטבו.
איפה ומתי: ללא אירוע פתיחה. גלריה פריסקופ, בן יהודה 176, תל אביב
אירוע פייסבוק

"אוי! אחח…" תערוכה קבוצתית. אוצר: יאיר ברק
התערוכה בעלת השם הקולע והמשעשע :אוי! אחח…" עוסקת בהחמצה ואכזבה, רגשות שהם חלק מההוויה האנושית, אבל שכולנו למדנו להכיר לעומק בתקופה האחרונה. האמנים והאמניות המשתתפים מציגים עבודות שכשלו, או כאלה העוסקות בכשלון, או כאלה המאכזבות את יוצרן או את הצופה. בעידן בו אמנים מתפתים לא אחת להחניף לצופה ולהציג אמנות כמוצר מלוקק ומשביע רצון, יש בגישה כזו משהו מרענן. אולי זה מצביע על כיוון אותו מבקש להטוות אוצר התערוכה יאיר ברק שנכנס לאחרונה לתפקיד האוצר הראשי והמנהל האמנותי החדש במקום ניר הרמט היוצא. שני אוצרים מצויינים ואנחנו מאחלים בהצלחה לשניהם בדרכיהם החדשות.
איפה ומתי: יום חמישי 3.12, בין השעות 18:00-22:0, מקום לאמנות, שביל המרץ 6 תל אביב
אירוע פייסבוק

סיור וסדנא להורים וילדים בפסל "כיכר לבנה" של דני קרוון
כל סיורי דצמבר שלנו מלאים! אז אנחנו מצטערים שנאלצים לאכזב את אלה מכם שרוצים לסייר איתנו לא יכולים, אבל מלאי הערכה ותודה על הנאמנות הבעת האמון בימים טרופים אלו, זה ממש לא מובן מאליו!
אנחנו שמחים להודיע אבל שסיור ההורים והילדים המשולב בסדנא בפסל "כיכר לבנה" של דני קרוון עדיין פתוח למשתתפים אחרונים ואנחנו ממליצים מאוד להירשם בהקדם כדי שלא יתפסו לכם את המקום. יהיה מעולה!
למידע נוסף ורכישת כרטיסים

גוני חרל״פ, מתוך התערוכה "אוי! אחח…", גלריה מקום לאמנות

שירה ריימן

חייבות אמנות. המלצות הסופ"ש 12-14.11

איך אומרים באנגלית? When it rains it pours, הגשם מוביל למבול. אם בשבועות האחרונים דברנו בהססנות על חזרה כלשהי לשגרת אמנות, הסופ"ש הקרוב מוכיח שתל אביב היא באמת עיר ללא הפסקה ושהתרבות והאמנות הן חיוניות לא פחות מדברים אחרים. ביום חמישי ייפתחו אירועי "אוהבים אמנות. עושים אמנות" אשר הפכו בשנים האחרונות לאירוע המרכזי בתחום האמנות שנתמך על ידי העירייה. כמובן שהשנה היו צריכים הדברים להשתנות מעט בשל המצב, ועם זאת נראה שמגבלות יכולות להיות גם דבר מפרה – במיוחד באמנות. הסופ"ש הקרוב עמוס לעייפה באירועים מעניינים, שונים ומפתיעים לצד פתיחה של תערוכות חדשות.

בהמלצות הסופ"ש לא נרחיב על התערוכה המרכזית של האירוע, כיוון שעל כך תוכלו לשמוע בסיורים שלנו, שכן אנחנו נוביל השנה את הסיורים הרשמיים מטעם העירייה (כולם התמלאו בין רגע, אבל יש סיור פתוח נוסף בקישור). בחרנו להציע רשימה של קצרים משלל האירועים שיתקיימו בסופ"ש בין היתר פתיחת תערוכה משותפת לאניסה אשקר ומשה גרשוני, קבוצת פרוטקטיב אדג' שיוצאת לישון במוסדות תרבות סגורים, ערבי הקרנות וידאו ארט, סדנה מקוונת ליצירת עששיות ועוד.

זה הזמן לנעול נעליים נוחות ולצאת לראות אמנות – איזה כיף!

שני ורנר וצוות Talking Art

מיכל ארז

מיכל ארז, מתוך התערוכה "כוסות רוח יעזרו כמו בנקאי למת", סטודיו בנק

תערוכות

תערוכה מקבילה לאניסה אשקר ומשה גרשוני. אוצרת : אורית מור

בשנת 1970 כתב משה גרשוני על אחד מרישומיו את המשפט "הנייר נראה לבן מבחוץ, אבל בפנים הוא שחור". במשפט זה הוא מסמן את המתח בין הזהויות השחורה והלבנה, ואת העמל "השחור" שמסתתר מאחורי הנייר הלבן. משפט תמים לכאורה, אך פוליטי במובהק. יצירתו של גרשוני נחשבת לאחת המכוננות באמנות הישראלית וחשוב לזכור שהיא גם משתייכת לדור שבו המחאה הפוליטית החלה לראשונה להופיע בארץ, וגם באמנות המקומית. החיבור עם אניסה אשקר הוא מעניין בהקשר זה, כמייצגים שני דורות שונים של אמירה דומה. מעבר לכך, יש קשר סגנוני וצורני בין שני היוצרים ומעניין לראות תערוכה שתכיל בתוכה וודאי אקספרסיביות רבה ועוצמה ציורית.

פתיחה: יום חמישי, 12.11 בשעה 20:00, הלובי מקום לאמנות. ארלוזורוב 6, תל אביב.  אירוע פייסבוק

"חומר אפל מאוד" תערוכת יחידה לשירה ריימן. אוצרת: הגר רבן

איכויותיו של הפיסול הישראלי הן דבר שיש לחקור אותו יותר לעומק, נדמה שמשהו מתזת "דלות החומר" המכוננת, דבק עדיין באמנות המקומית בכלל ובפיסול בפרט. אכן, קשה ליצור בארץ פיסול מונומנטלי נוסח אירופה בברונזה או אבן, ואנו עדים בעיקר לפיסול המשתמש בחומרים זמינים יותר ובתוך כך בהרבה חומרים מן הנמצא ומן המוכן. עבודותיה של ריימן הן תחביר מסתורי ואפלולי של אותם חומרים פשוטים. גזירי עץ, חבלים, עצמות של פרה – כרוכים יחד במעין תחבושות פלסטית שחורה ודמוית זפת. מושג "החומר האפל" נלקח כאן בהשאלה מעולם המדע ונראה שהוא מתאים מעין כמוהו, כשאלה מהו אותו דבר מסתורי ולא ברור שהופך את מחבר הדברים לטעון כל כך.

פתיחה: חמישי 12.11, 17:00-23:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב.   אירוע פייסבוק

האתר של שירה ריימן בקישור

"כוסות רוח יעזרו כמו בנקאי למת" תערוכה קבוצתית. אוצרת: יוליה יבלונסקי

כשמה כן היא, תערוכה מורכבת. סטודיו בנק הוא מתחם אמנות שהוקם בחסות העירייה במבנה ששכן בו בעבר בנק ועתיד להפוך למלון חדש. כיאה לתהליכי הג'נטריפיקציה בעיר – האמנות משמשת ככלי לשיבוח עירוני בתקופת המעבר שבין שני המוסדות הכלכליים. יש בכך הרבה טוב, אך תמיד אפשר לזהות במהלכים כאלה גם בעייתיות נדל"נית, כלכלית וערכית. כך או כך, התערוכה עוקבת אחר דמויות מפתח בבוהמה התל אביבית של המאה הקודמת ובניסיון שלהן להעיר את השדה המקומי, ובבעיות דומות שמתקיימות גם היום. כפי שנכתב בטקסט התערוכה "העבודות המוצגות עוסקות במתח שבין המיתולוגי לעכשווי; בין שימור האתוס לקריאה מחודשת של ההיסטוריה".

פתיחה: חמישי, 12.11, 19:00. סטודיו בנק, בן יהודה 71, תל אביב.   אירוע פייסבוק

אירועים

ארט בי אנד בי – עולם התרבות הלך לישון, מופע שינה של קבוצת פרוטקטיב אדג'

לאט ובנחישות קבוצת האמנים המגוונת הזו חודרת לתודעה, בזכות המיצגים מעוררי המחשבה שלהם. כעת, בפעולה פשוטה יחסית הם יצאו לישון (באמת לישון) על במות היכלי התרבות הנטושות.

ההופעות והשינה יוקרנו על קיר חיצוני של תיאטרון הקאמרי בלייב סטרימינג כמו גם ברשתות החברתיות.

אירוע פייסבוק.    לייב סטרימינג

"חייבים אמנות" סדרת אירועים בחסות הגלריות השיתופיות בעיר

כיאה לגלריות האלטרנטיביות בעיר, הן מובילות מחאה וביקורת על המצב הקשה שעולם האמנות נתון בו בימים אלו. בהתאמה, כל האירועים יהיו בעלי אופי ביקורתי על המצב. בין היתר: סדנה מקוונת ליצירת עששיות "לך" ו"חייבים אמנות" (בהנחיית רותם ריטוב) ותהלוכה לאחר מכן; מיצב חוצות של גל ורדי, העוסק בהריון ולידה בזמן סגר הקורונה;  מיצב "אירוע לבבי" של רותם רשף במעבדה לאמנות; "המולה וזעם" – הקרנת אסופה של עבודות וידאו. אוצר: יאיר ברק

יש עוד הרבה אירועים. מומלץ להתעדכן באירוע הפייסבוק על כל האירועים והפרטים

אבנר פינצ'ובר

אבנר פינצ'ובר, הקרנת וידאו ארט במסגרת "חייבים אמנות"

ביאנקה אשל גרשוני

קצרים. המלצות הסופ"ש 10-12.9

בשבוע שעבר התלהבנו מהעובדה שנפתחו כל כך הרבה תערוכות בבת אחת, והנה השבוע תיבת האימייל שלנו שוב מפוצצת בהזמנות לתערוכות חדשות. מה נעשה שקשה כל כך לבחור? אם בפעם הקודמת התמקדנו בשלוש תערוכות, הפעם נביא לכם יותר – ובפורמט מקוצר ותמציתי. עכשיו האחריות עליכם – לאן תלכו?

שיהיה בהצלחה עם זה,

שני ורנר וצוות Talking Art

*ממליצים להתעדכן מראש לגבי ההנחיות לכל פתיחה

שגיא אזולאי

שגיא אזולאי, מתוך התערוכה "אריק", גלריה רו ארט, תל אביב

"אריק" תערוכת יחיד לשגיא אזולאי. אוצרת: מאיה במברגר

אחרי היצירה של שגיא אזולאי אנו עוקבים כבר כמה זמן, ואף ביקרנו אצלו בסטודיו עם כמה מהקבוצות שלנו. בתערוכה החדשה מתמקד אזולאי בדמותו של אריק מרחוב סומסום, או יותר נכון ברגע אחד בו אריק נתקע לבדו בעת הפסקת חשמל, הוא מביט מהחלון אל החשכה. הרגע הזה של הבדידות הפך למנוע לסדרת ציורים חדשה, עם אותן איכויות פיסוליות וחומריות המאפיינות את הציור של אזולאי.

פתיחה: חמישי, 10.9, בשעה 20:00. גלריה רו ארט, שביל המרץ 3, תל אביב.  אירוע פייסבוק בקישור

"התכנסות", שלוש תערוכות חדשות במוסררה

לא צריך הרבה – כשאומרים לנו שדיוי בראל מציג בתערוכה, אנחנו יודעים שזה יהיה טוב. ההומור והיצירתיות של בראל, הם תמיד סיבה מספקת ללכת לתערוכה. מעבר לכך, בית הספר מוסררה משלב וידאו, סאונד וצילום ובהתאמה גם התערוכה הזו, אשר מתמקדת בהשפעות הקורונה. בכך היא הופכת אולי לתערוכה הרלוונטית ביותר.

פתיחה: חמישי 10.9 בשעה 19:00. הגלריה החדשה במוסררה, הבניין ההיסטורי, רחוב הע"ח 9, ירושלים.

אירוע פייסבוק

 ״245״ תערוכת יחיד לאנה פרומצ'נקו. אוצר: יאיר ברק

נקודת המוצא לסדרת העבודות החדשה של פרומנצ'קו היא ההתקלות המקרית שלה בכוורת מס' 245, כוורת שמתה, ונזנחה בשולי הדרך. העיסוק במפגש הדורסני של האדם והטבע הוא אחד הנושאים החמים היום באמנות העכשווית, ומעניין לראות את הפרשנויות והטיפולים השונים שהנושא מקבל. פרומ'צנקו תציג עבודות פיסול, צילום ווידאו ארט.

פתיחה: שישי  11.9 בשעה 12:00. חלל הפרוייקטים של גלריה ברוורמן, הכניסה מרחוב אילת 33 / סמטת שלוש 6

Free Standing, תערוכת יחיד לאבנר לוינסון. אוצר: ירון הרמתי

אבנר לוינסון ידוע בזכות הפסלים גדולי הממדים שלו, ענקיים אפשר לומר. פסלי חמר (בעיקר) המתארים דמויות אנוש מעוותות, מגולדות ומגוידות. מה שכבש אותנו בתערוכה הזו, הוא דווקא השם שלה – מין משחק מלים על המושג נפילה חופשית – שבמקומו קבלנו "עמידה חופשית". זה הולם את הפסלים הכבדים כל כך, המטים לנפול, העומדים בכל זאת.

פתיחה: חמישי 10.9 בשעה 20:00. גלריה זימאק לאמנות עכשווית, ה׳ באייר 68, תל אביב.  אירוע פייסבוק

"בית פתוח", תצוגה ומכירת עבודות של ביאנקה אשל גרשוני

מותה של ביאנקה אשל גרשוני לפני כמה חודשים היה די מפתיע והותיר אחריו חלל עצוב. מאז מותה עושה המשפחה והגלריה המייצגת אותה את מרב המאמצים לשמר את שמה ואת מורשתה של האמנית הגדולה הזו. ביתה של גרשוני היה לכשעצמו יצירת אמנות, מין שעטנז של העבודות שלה ואוספים שליקטה במהלך השנים, וכולם חיו ונשמו איתה. אמנם, ממקורות יודעי דבר הבית כבר אינו במצבו הקודם, ובכל זאת זו הזדמנות נדירה להציץ אל מרחב המחיה / סטודיו / מוזיאון חי של אמנית חשובה כל כך.

לשני סופי שבוע בלבד, החל מחמישי 10.9. חנקין 4, רעננה.  אירוע פייסבוק

רוצים עוד? הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו וקבלו המלצות על כל התערוכות הכי חמות, ישירות לטלפון שלכם.  בקישור

אבנר לוינסון

אבנר לוינסון, Free Standing, גלריה זימאק, תל אביב

יאיר ברק

יצירה בעין הסערה. ראיון עם יאיר ברק

משבר הקורונה גרם ליאיר ברק לחשוב מחדש על המשיכה שלו לערים נטושות ולשלוף מהארכיון שלו צילומים בנושא. כעת הוא עובד על ספר אמן חדש, ממשיך ללמד באופן מקוון, ומפרסם מדי יום צילומים של ערים ריקות. ראיון עם שני ורנר

"אני חושב בימים האחרונים על ערים ריקות או מרוקנות. אני מבין שכבר שני עשורים אני מצלם ערים בצל מגפה. כל השנים לא היה לה שם ולא גנום אבל האיום הקיומי הזה, שמרחף כאן מעלינו ומתחתינו – היה גם היה. אני אניח כאן בזמן הקרוב ערים ריקות שצילמתי, לא בכדי לדכדך עוד יותר אלא דווקא אולי בכדי לחשוב על היופי שיש בריק."

להמשיך לקרוא

ברוך רפיח

אתגר צילומי, המלצות הסופ"ש 4-6.7

עסקנו כאן לא פעם בעבר באתגרים העומדים בפני הצילום העכשווי והדרכים שהוא מוצא בכדי לצלוח אותם. הרבה מהפתרונות האלה מבקשים להצעיד את הצילום קדימה – צילום דיגיטלי, צילום ללא צלם, ואפילו צילום ללא צילום הן כמה טכניקות שנתקלנו בהן בתערוכות בשנים האחרונות. שתי תערוכות בהמלצות השבוע מבקשות להתמודד עם משברי ההווה והעתיד הצילומי דווקא על ידי ההיסטוריה העשירה שלו. בגלריה אינדי לצילום חושפים משתתפי התערוכה את גליונות הקונטקט שלהם, שריד מימי הצילום בפילם שהוא בחזקת מאחורי הקלעים של המעשה הצילומי; ואילו במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון צוללים עמוק יותר בהיסטוריה ומפגישים צלמים וצלמות עכשוויים עם טכניקה נשכחת מימי ראשית הצילום. בנוסף – ערב פרפורמנס ו-וידאו בחלל האמנות הצעיר "המקרר", סוף שבוע של ספרי אמנית, קולאז'ים וציור עם שלוש אמניות מעולות בבלקונט ושבת של סטודיות פתוחים בקריית המלאכה. קיץ חם!
וגם אצלנו הקיץ לוהט עם מקומות אחרונים בהחלט בקורס הקיץ "סובב תל אביב"
שיהיה בכיף,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

גרגורי אבו

הסיורים הקרובים שלנו

כולם כבר מתארגנים לקראת הנסיעות שלהם לחופשה, אבל אנחנו כידוע לכם, לא נחים לרגע, ויש לנו תכנית קיץ עשירה וחד פעמית, במיוחד בשבילכם!
שני סיורים חדשים ולוהטים מהתנור, וגם קורס קיץ מרגש מאוד, עם מנחים אורחים ובמוזיאונים סביב תל אביב (שיש בהם מזגן!).
מחכים לראות אתכם
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא