ארכיון תגיות: קולאז'

גיא ואן

ספיישל אחרי החגים א'. המלצות אמנות 7-9.10

אז אחרי חגים שמח לכולם, מקווים שנהניתם בחופש, והנה אנחנו כאן להחזיר אותנו לשגרה גם בכל מה שנוגע לגזרת האמנות המקומית. עולם האמנות הישראלי עוד לא הסתנכרן לאחר הסגרים שהיו, ופתיחות התערוכות לעתים קרובות מתנגשות זו בזו, אדרבא בשבוע כזה שמגיע מיד אחרי פגרה ארוכה. אם כן, השבוע יש שלל כזה מטורף של אירועי אמנות ותערוכות חדשות, שהחלטנו לפנק אתכם בשתי רשימות המלצות נפרדות (השנייה תתפרסם ביום רביעי). נוסיף ונאמר, שאנו עושים בדרך כלל סינון ראשוני ובוחרים את הטובים ביותר, והפעם – עוד בנוסף לכל מה שכן נכתוב עליו – יש המון. זה באמת אירוע יוצא דופן.

אז הנה לפניכם המלצות חלק א' בספיישל "אחרי החגים שלנו": תערוכה המפגישה שני ענקים מדורות שונים: ראובן רובין וסיגלית לנדאו; תערוכת יחיד לגיא און – אמן צעיר מסקרן ונועז, בגלריה רוזנפלד; תערוכת יחיד לאחת האמניות האהובות עלינו – הלא היא חן שיש; ולקינוח המלצה על תערוכה קטנה מבית היוצר של האוצר רון ברטוש שעוסקת במדיום הקולאז'.

מעניין כבר אמרנו?
מאחלים סופ"ש נעים לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

חן שיש, זיקית בת מזל, 2021. מתוך התערוכה בגלריה נווה שכטר, תל אביב

"חומר אנושי", תערוכת יחיד לגיא און. אוצרת: מיה פרנקל טנא

זוכרים את הסרט "העור בו אני חי" של אלמודובר? מופע אימים של הסתרות וחשיפות, חילופי זהות מין ומגדר – והכל בסגנון האמנותי היפהפייה של אלמודובר. משהו ביצירה של גיא און מזכיר לנו את הניחוח האלמודוברי הזה. בראש ובראשונה, און עוסק בצילום – אבל הוא מעוות אותו ומשתמש בו בדרכים חדשות, מקלף שכבות מהתצלום המודפס, מקמט, מדביק על גוף אחר ומצלם שוב. הדימויים הסופיים ניחנים באותו בלבול מגדרי שדובר בו, אברי המין מתחלפים, הגוף מתפצל, זה סקסי ודוחה בו זמנית.

און הוא אמן שובב, צעיר ומסקרן, הוא מעז לגעת בדרכים חכמות מאוד בנושאים הכי קמאיים ושבמשך שנים רבות היו מודחקים בנפש האדם. בתקופה האחרונה הם צפים אל פני השטח ואון מתחבר לרוח העכשווית הזו. הבחירה שלו בצילום דווקא היא גם לא מפתיעה בהקשר זה שבין מציאות ובדיה, וביחס לתקופה שבה צילום הוא המדיום הכי רלוונטי שיש.

פתיחה: יום חמישי, 7.10.21, בשעה 19:00. גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב

אירוע פייסבוק

סיגלית לנדאו בבית ראובן

אנחנו אוהבים את הרעיון הזה של תערוכות חוצות זמן, חיבור בין שני אמנים גדולים כל כך מדורות שונים. תערוכות כאלה מאפשרות לבצע מחקר רוחב בתולדות האמנות, כלומר לא רק מחקר לינארי כרונולוגי, אלא בחינה של נושאים ותמות לאורך הזמן. במקרה של החיבור בין סיגלית לנדאו וראובן רובין אנחנו יכולים לחשוב על כמה מבטים כאלה שיעלו מן התערוכה. למשל השוואה בין תפישת המקום האידילית של רובין למבט הביקורתי הפוליטי של לנדאו; נושא ההגירה שאצל רובין סימן את הביוגרפיה שלו, ואצל לנדאו עולה ביחס לעקירה ותלישות של העם הפלשתיני ושל המהגרים העכשווים; ולבסוף גם הפעלה של מבט פנים אמנותי, פורמליסטי שישווה בין סגנון האמנות של ראשית המאה הקודמת לזה של ראשית המאה הזו.

פתיחה: יום חמישי , 7.10 בשעה 20:00. בית ראובן, רח' ביאליק 14, תל אביב. כניסה ברכישת כרטיסים מראש

שימו לב, זוהי תערוכה קצרה. נעילה:21.10.2021

רכישת כרטיסים בקישור

"זיקית בר מזל" תערוכת יחיד לחן שיש. אוצרת: דרורית גור אריה

כתבנו כאן לא פעם על הפעילות המעניינת של הגלריה במרכז נווה שכטר באוצרותה של שירה פרידמן הנהדרת. מקום מיוחד זה מצליח לקשור בין זיקתו המובהקת לערכי היהדות לבין אמנות עכשווית שמתאפיינת בדרך כלל דווקא בחילוניות. התערוכות במקום יכולות להתייחס לנושא באופן ישיר או מופשט, ובאוצרות של השנים האחרונות ניכרת פתיחות גדולה לתערוכות שהן גם ביקורתיות. כעת נפתחת במקום תערוכה של יקירת ליבנו – חן שיש, ונדמה שזו התאמה מושלמת. ציוריה צבעוניים, משקפים מחוות גוף גדולות, משיכות מכחול כמו ריקוד, עמוסים בסמלים, עיטורים, זהב, נוצצים ועוד, נדמה שיש משהו רוחני באמנות של שיש. בתערוכה הנוכחית שיש חוזרת אל שורשיה, אל בית אמא בצפת, על שלל מופעי הדת והמיסטיקה שנקשרו בו. היא מתמקדת בקמעות, ברכות, טקסטים וסמלים שליוו את ילדותה ומופיעים שוב גם עכשיו, כאישה שמבקשת לברך את עצמה, להביע את משאלותיה וכמו ליצור לעצמה קמע של אהבה.

פתיחה: יום חמישי 7.10 בשעה 19:00. גלריית שכטר, רחוב שלוש 42 פינת רחוב אילת נווה צדק, תל אביב-יפו

פרטים נוספים באתר הגלריה בקישור

פינת הבונוס: ״עשירים במקום אחר״ תערוכה קבוצתית. אוצר: רון ברטוש

בעידן של היום, בו יש זליגה מובהקת וטשטוש גבולות בין מדיומים שונים, תערוכה אשר מתרכזת במדיום אחד היא אולי מעט מיושנת. עם זאת, התערוכה החדשה בטרקלין האמנות בבית עלמא תתמקד בעיסוק בקולאז', וזהו מדיום כל כך קסום ומיוחד, שאולי ראוי לתת לו את הפוקוס למרות הכל. ניתן לראות בקולאז' עיסוק "עשיר" פחות מציור או פיסול למשל, זאת כיוון שהחומריות שבו דלה יותר. האוצר רון ברטוש דווקא רואה בקולאז' מדיום עשיר "יצירה של יש מתוך יש ולא יש מאין", ומתייחס לקולאז'ים שבתערוכה כמדרשים ופרשנויות חדשים של האמנים את המקור הויזואלי והחומרי.

אמנים משתתפים: דנה דרויש, שי זילברמן, רמי מימון, מלאכי סגן-כהן, רונית פורת, עירית תמרי

פתיחה: יום שישי 8.10 בשעה 11:00. בית עלמא שד"ל 6 פינת שד' רוטשילד, תל אביב

פרטים נוספים בקישור

סיגלית לנדאו

סיגלית לנדאו, המסיק (סטילז מתוך וידאו). מתוך התערוכה בבית ראובן, תל אביב

מרים נאה

היום שאחרי, המלצות הסופ"ש 19-21.9

האמן הגרמני השערורייתי יונתן מזה (Jonathan Meese) ידוע בקריאה שלו להפטר מהפוליטיקאים ולהעלות את האמנות לשלטון. לנו זה נשמע ממש אידאלי, אבל עד שתתגשם האוטופיה הזו, אין לנו אלא לקוות שהממשלה הנבחרת תקדם גם את התרבות וערכיה – פתיחות, סובלנות ואחווה אנושית. כך או כך, תערוכות השבוע יאפשרו לכם, תהיה בחירתכם אשר תהיה, או לחגוג באמצעותן את התוצאות או להתנחם בחיקה החם של האמנות.
בגלריית האוסף של עיתון הארץ תערוכה הסוקרת את מערכת היחסים המיוחדת בין העיתון הוותיק לעולם האמנות המקומי; בגלריה פורטה עידו מרקוס חוזר שוב ושוב לצילום אחד ומפרק אותו לגורמים; במוזיאון בת ים תערוכה חדשה הבוחנת את העבר הנסתר והעתיד האפשרי של העיר בה שוכן המוזיאון; ובצפון הרחוק מורן פישר מציגה ציור גבולי.
סופ"ש משמח לכולכם,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

דינה גולדשטיין

מופע, המלצות הסופ"ש 14-16.3

התערוכות ואירועי האמנות השבוע אינם מסתפקים באמנות פסיבית על הקירות אלא מחזירים את האדם עצמו – המופיע, הרוקד או המדבר, למרכז הבמה, תרתי משמע.
בגלריה במרכז נווה שכטר, מציגה דינה גולשטיין קולאז'ים שהם שילוב של חדש וישן ומחייה אותם באמצעות הקרנת הדימויים בחלל תוך השתתפות הקהל; במרכז הקהילתי הגר"א, מציג חביב המערכת טל רוזן אליעזר מופע ניסיוני חדש שמהווה עוד חלק בחזון האמנותי שלו הכולל תנועה, גוף וירקות; בהיכל התרבות יערך אירוע פצ'ה קוצ'ה מספר 21 ויאפשר ליוצרים להציג את מרכולתם המגוונת; ובגלריה שבבית האדריכל ביפו, מוצגת תערוכה המחזירה את האדם וגופו לתוך האדריכלות אך באופן מחודש.

שיהיה סוף שבוע של תנועה משוחררת,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

זמיר שץ ובלה וולובניק

להתראות 2018! שני ורנר והחברות בארטרנטיב מסכמות שנה של תערוכות

התערוכות שעשו לי את 2018 – שני ורנר מסכמת שנה
השנה פספסתי הרבה תערוכות. פספסתי את נבט יצחק במרכז לאמנות עכשווית, פספסתי את טוני נבוק באטליה שמי בצפון, את "שפע" באוצרותה של הלה כהן שניידרמן במוזיאון בת ים, פספסתי את פסטיבל הצילום, ורוב הסיכויים שלא אגיע לתערוכה המדוברת במוזיאון פתח תקווה, למרות שאני מאוד רוצה. אבל… ה"פספוסים" האלה היו למען המטרה הכי חשובה שיכולה להיות, אני לא מצטערת לרגע ובפרט שגם יצא לי לראות לא מעט תערוכות נהדרות. בתוך כך וכמיטב המסורת שלנו, בחרתי את התערוכות שעשו לי את השנה – מגוונות, מצחיקות, אפלות, מעוררות מחשבה, תערוכות של אוצרות נהדרת ושל מראות יפים. אז הנה הן, התערוכות שעשו לי את שנת 2018.
וכיוון שגם הביקורים שלנו בחו"ל התמעטו השנה, הזמנתי את החברות שלנו מ"ארטרנטיב", לדווח על התערוכות שהן הכי אהבו באירופה השנה (ויש גם צ'ופר בסוף הרשימה)
מחכה כבר לשנה הקרובה ולכל הטוב שהיא תביא עמה!
שני ורנר

להמשיך לקרוא

רונית פורת.

רגע לפני החג, המלצות הסופ"ש 29-31.3.2018

רגע לפני החג אנחנו מסיימים את השבוע עם המלצות על שלוש תערוכות שונות זו מזו מאוד. אך כולן מרגשות אותנו
כל אחת בדרכה. תערוכתו הראשונה של ניקולא טרצי כמנהל החדש של המרכז לאמנות עכשווית מתפרשת על פני ארבעה חללי אמנות ברחבי העיר ומתחילה את הקדנציה שלו בקול תרועה. ברו ארט מציג רועי מנחם מרקוביץ' פסלים שהם מונומנטים זעירים ומקטנותם מצליחים לבקר בחדות משעשעת את המוסדות הגדולים של התרבות הישראלית. במוזיאון תל אביב מציגה רונית פורת קולאז'ים העוסקים בקורבן שהפך לתוקפן ובהיפוך המבט בין הנשי לגברי.

בהזדמנות זו נאחל מכולנו חג חירות שמח, מלא באור ואהבה והרבה אמנות מעולה!
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

דיוי בראל

סימני הזמן, המלצות הסופ"ש 22-24.3.2018

בהמלצות השבוע הכול מתערבב: הגדרות של מדיום אמנותי נשברות, מושג הרלוונטיות עומד במבחן, וגם מגבלות של מקום ונוף היו ואינן.
בגלריה גורדון תערוכה גלריסטית ראשונה בארץ של המעצב רון ארד מאפשרת לחוות את עבודותיו חוצות המדיומים; בגלריה אינדי מציג דיוי בראל קולאז'ים שמשלבים פנטזיה ומציאות; ובגלריה שלוש תערוכה חגיגית של האמנית האיקונית לאה ניקל לרגל 100 שנים להולדתה; ובפינת הבונוס – אירוע חד פעמי ב"שעון", עבודתו פורצת הדרך של כריסטיאן מרקליי במוזיאון תל אביב.

אבל רגע לפני ההמלצות יש לנו הפתעות חגיגיות במיוחד עבורכם:
ראשית, אספנו עבורכם כמה רעיונות מקוריים, אמנותיים ויצירתיים למתנות לחג – וכולן במחירים מיוחדים רק לחברים של Talking Art. כל המידע בקישור

בנוסף, בחוה"מ אנו יוצאים לסיור גרפיטי ואמנות רחוב בדרום תל אביב. הסיור מתקיים בשעות אחה"צ ומתאים גם לילדים (מעל גיל 8). בהדרכת שני ורנר. פרטים ורכישת כרטיסים בקישור

מאחלים לכולכם סוף שבוע פורץ גבולות,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

לא פה ולא שם, המלצות הסופ"ש 18-20.5


עופר ללוש, גלריה גורדון (פרט מתוך רישום שיוצג בתערוכה)

הבית הוא איפה שהלב נמצא, כמאמר הפתגם ולא תמיד איפה שאנחנו ממוקמים פיזית באותו רגע. השבוע, כשחלקנו בסיור אמנות בלונדון וחלקנו כאן בארץ, נדמה שהמחשבה על הבית רלוונטית מתמיד, וכך מסתמן גם באירועי סוף השבוע שבחרנו לכם, אשר מספקים כולם אפשרות להרהר במה זה אומר לחיות כאן ומה זה "כאן" בכלל. בנוסף לאלה, יש לנו סיור ביקורי סטודיו חדש בפתח – והסטודיו כמובן, הוא ביתם השני של האמנים.
עריכה ותוכן: צוות Talking Art

להמשיך לקרוא

מעבדות לחירות, המלצות הסופ"ש 20-22.4


רותי דה פריס, מתוך התערוכה לב פראי, פרט מציור דיגיטאלי 2017

אז הילולת פסח נגמרה סוף סוף, ואם תשאלו אותנו, ממש לא אכפת לנו לחזור כבר לשגרה. כמובן שכשאנחנו מדברים על שגרה, אנחנו מדברים על אמנות. בסופ"ש הקרוב מצפים לנו: תערוכה שהיא מיצב פואטי מחומרים זולים ויומיומיים בגלריה הקיבוץ, שתי תערוכות בסדנאות האמנים ואפילו יריד ספרי צילום באינדי למי שצבע טרי פתח לו את החשק לירידים, זו שגרה כלבבנו! קראו עד הסוף לפרטים על הסיורים הקרובים שלנו.
עריכה ותוכן: צוות Talking Art

להמשיך לקרוא

הולכים על גדול! המלצות הסופ"ש 17-19.11.16


יעל ברתנא, המרכז לאמנות עכשווית CCA

רק חזרתי מסיור האמנות הנפלא שהיה לנו בפריז, הישר לקלחת הרותחת בתל אביב, והשבוע אכן מסתמן באירועים גדולים. פתיחה חגיגית לחלל חדש של גלריה גורדון, תערוכה משוכללת ורבת משתתפים במכון לאמנות עכשווית והרצאה על אמנים סופרסטארים. חוץ מזה, אני ממליצה לכם להצפין ולבקר בתערוכתה היפה של אביטל כנעני בעין חרוד, ויש גם ספר חדש ומיוחד של האמנית לירון כהן, וכמובן – הרבה סיורים על האש. מוכנים? כל ההמלצות בהמשך.
עריכה ותוכן: שני ורנר

להמשיך לקרוא

המלצה סוריאליסטית


שי זילברמן, "נאמן למקור", מוזיאון הרצליה

בימים אלה מוצגת במוזיאון הרצליה תערוכתו של שי זילברמן "נאמן למקור", שנפתחה בחודש שעבר כחלק משורת תערוכות העוסקות ב"מרחב שבין התרבותי לטבעי, בין המציאותי לעל־מציאותי". את עבודתו של שי זילברמן הכרתי כאשר הציג את תערוכתו הזוגית יחד עם אורי גרשוני בגלריה עינגא, זו הייתה תערוכה פיוטית ואינטליגנטית, כמו שיר אהבה לזמן אחר ולעולם בלתי מושג. מאז אני עוקבת אחר זילברמן, ומגלה בכל פעם מחדש כמה המפגש עם עבודותיו מפעים ומפתה. זילברמן עוסק בקולאז' צילומי. הוא אוסף צילומים מן הנמצא, מתוך מגזינים ישנים, ספרים מאוירים וגלויות. בפעולה של פירוק והרכבה הוא יוצר דימויים חדשים, היברדים לא הגיוניים, מצבים אבסורדיים, ונופים מתעתעים שקשה לפענחם. מדובר בדרך כלל בעבודות קטנות המורכבות מטלאי טלאים ומציגות יד-אמן מרגשת בעדינותה.

להמשיך לקרוא