ארכיון תגיות: תערוכות ציורים

דע מאין באת. המלצות הסופ"ש 29-31.12

כתיבת תגובה

חלק ממסע ההתבגרות כולל בדרך כלל פרידה מהמקום ממנו הגענו, פרידה שמאפשרת להגדיר את עצמנו מחדש בצורה עצמאית. באופן אירוני, פעמים רבות סימניה של התבגרות אמיתית מגיעה מאוחר יותר, דווקא בשיבה למקורות מתוך המקום החדש ומבט מפויס ומפוכח על הבית שעזבנו. אמני ואמניות תערוכות השבוע מבקשים במידה מסויימת לחזור הביתה ולהאיר אותו באור האמנות.

גם אנחנו, רגע לפני הצלילה אל השנה האזרחית החדשה, מביטים אחורה אל השנה שהיתה ומכירים תודה על כל הטוב שחווינו בה. כמו תמיד, הרבה מהטוב הזה הוא בזכותכם והאפשרות לדבר אמנות איתכם בגלריות, במוזאונים, ברחוב ובכל מקום.
מאחלים שתסתיים השנה בטוב ותתחיל חדשה בטוב עוד יותר,
שנה טובה מכולנו.
שני ורנר וצוות Talking Art

ורה ולדמירסקי, מתוך 'קיר חול', תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב

'קיר חול', תערוכת יחיד של ורה ולדימירסקי, זוכת פרס פרסר לצילום ישראלי. אוצרת: רז סמירה

צילום הוא המדיום הקלאסי לשימור של זיכרון. החל מאלבומי התמונות הישנים של סבתא, דרך צילומי עיתונות מרגעים היסטוריים מכריעים, ועד תמונות של הקרואסון ההוא שאכלנו בביקור האחרון בפריז. היכולת של הצילום להקפיא רגע בזמן בצורה אובייקטיבית לכאורה הפכה אותו לסוג של הרחבה של הזיכרון האישי והקולקטיבי. תנועה של צלמים עכשוויים מבקשת לבחון את התכונה הזו ובאותו זמן לערער על האובייקטיביות המדומה שלו. ורה ולדימירסקי ביקרה ביותר מ-25 הדירות בהן התגוררה בעבר וצילמה אותן, אך במקום להסתפק במזכרות מטיול שורשים, היא מדפיסה את הצילומים ומציבה אותם במבנים תלת ממדיים המדמים את מבנה הדירה ואז מצלמת את המבנה המלאכותי – הדימוי המוצג לצופה הוא קולאז' סובייקטיבי ואינטימי שנראה כמו, אבל הוא לא בדיוק – זיכרון היסטורי.

אירוע פתיחה: יום רביעי, 28.12, 19:00, מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'מעגל תנועה', תערוכה זוגית של דוד (דוכי) כהן ועוזיאל רנחל. אוצר: ידידיה גזבר

יש שני דברים שאפשר לעשות עם דימויים של פולקלור מהתרבות ממנה באת – אפשר להתכחש אליהם ולהשליך אותם מעליך בתקווה להיטמע בתרבות המרכזית, או שאפשר לקחת עליהם בעלות ולספר את הסיפור שלך בעצמך. האמנים דוד (דוכי) כהן ועוזיאל רנחל בוחרים באפשרות השניה. השניים לוקחים אלמנטים מתוך התרבות הדתית-לאומית ממנה הם מגיעים – הכיפה הסרוגה, הריקוד המשותף, סנדלי השורש – והופכים אותם, כל אחד במדיום שלו, לאובייקטים אמנותיים. עוזיאל רנחל לוקח רגעים של התכנסות טקסית, כמו חתונות או תפילות והופך אותם להדפסים וציורים בעלי אווירה חלומית וערטילאית ואילו מהצד השני לוקח דוד (דוכי) כהן אובייקטים כמו נעלי בלנדסטון או סנדלי שורש המזוהים עם המגזר ויוצק אותם לתוך גושי בטון. האובייקטים האלה משתעשעים על חשבון הסטריאוטיפ המקובל של הדתי בסנדלים אך באותו זמן הופכים אותו לנוכחות מקורקעת שבלתי אפשרי להתעלם ממנה. צוהר אמנותי לעולם שלא תמיד נחשפים אליו בגלריות העכשוויות.
אירוע פתיחה: יום חמישי 29.12, 20:00, גלריה בנימין, שביל המרץ , תל אביב
אירוע פייסבוק

'לצייר הווה ניצחי', תערוכת יחיד של  אורית אקטע. אוצר: יונתן הירשפלד

אורית אקטע היא יוצאת דופן בנוף הציור הריאליסטי המקומי – רבים מהציירים בתחום זה נוטים להציג סצינות יום יומיות מצויירות היטב אך לעתים קרובות נקיות מהיסטוריה וזהות – יותר מזה, נראה שחלק מהאידאולוגיה של הציור הריאליסטי כרוכה בהרחקה של היוצר מהיצירה במטרה "לתת לציור לדבר". הרגש והסיפור בציורים אלו מועברים פעמים רבות באמצעות דקויות הציור והטכניקה. אקטע בהחלט עושה שימוש וירטואוזי בכל היכולות הטכניות הללו, אך נראה שהיא מתמרדת כנגד הדרישה להסתתר מאחורי הציור. מעבר להיותם וירטואוזיים בצורה מפעימה, ציוריה של אקטע עמוסים בסימבוליזם ובאלמנטים מתוך ההיסטוריה האישית והתרבותית שלה. כלות תימניות בלבוש מסורתי מלא, לבנים נשיים על חבל כביסה\תליה כמו אומרים לנו – "נגמרו ימי ההסתרה, אני כאן – הביטו בי!"

אירוע פתיחה: יום שישי, 30.12, 12:00, גלריה זימאק, רחוב ה' באייר 68, תל אביב
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – פריז

'Out, Out, Brief Candle', תערוכת יחיד של Adel Abdessemed

זו אחת התחנות הקבועות בסיור הגלריות שלנו במארה בפריז ואפשר להבין למה – לא בכל יום רואים בגלריה דמות אנושית גדולה מהחיים שלהבת אש בוקעת ממנה. העבודות בתערוכה הזו מצליחות להיות בו זמנית גם מטרידות וגם משעשעות במידת מה. המראה שהן שמות מול מצב העולם כעת היא בהחלט מעוררת מחשבה. מומלץ.

התערוכה מוצגת עד 21.1, בגלריה Continua
כתובת: Galleria Continua, 87 rue du Temple, 75003 Paris

פרטים נוספים באתר התערוכה.

מגיעים לפריז ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות או אמנות רחוב?
הכנסו לקישור ובחרו סיור 

דוד (דוכי) כהן, מתוך 'מעגל תנועה', תערוכה זוגית עוזיאל רנחל בגלריה בנימין, תל אביב

חיפוש חומרי. המלצות הסופ"ש 22-24.12

כתיבת תגובה

אמנות טובה היא טמונה ביכולת להעביר רעיון באמצעים ויזואליים – חומריים. כשהדבר אינו צולח אנו נשארים עם דימוי לא מפתה, או רעיון לא מובן. במלים אחרות, יש משהו במסע שעובר דרך החומר שנותן לאמנות טובה את כוחה. האמניות המציגות בתערוכות השבוע יצאו כולן לחיפוש שמתחיל ונגמר בטיפול בחומר וכך הגיעו לעולם שלם ולא צפוי.

בגלריה רו ארט יוצרת אסתר שניידר מקדש לציור; נטעלי שלוסר מציגה בגלריה דביר אובייקטים חידתיים בעלי מקור מפתיע; במעבדה טווה אופירה שפיץ היסטוריה אישית וחברתית בחוט אדום. ובהמלצת הלוקאלז שלנו ציור שקופץ בין זמנים והקשרים בלונדון.

שני ורנר וצוות Talking Art

NASIM HANTEHZADEH

'Ray of Light', תערוכת יחיד של Nasim Hantehzadeh

'נושאת כלים', תערוכת יחיד של אסתר שניידר. אוצרת: מאיה במברגר

הציירת המוצלחת אסתר שניידר משלבת בעבודתה אלמנטים של מיסטיקה יהודית יחד עם ציור הנשען על ההיסטוריה של האמנות. במבט בציורים של שניידר לא ברור בדיוק האם הם התחילו מביטוי אישי אינטואיטיבי והגיעו למחוזות ארכיטיפיים ומיתולוגיים ואולי בדיוק להפך – הדימויים יצאו מתוך מיתולוגיה, פולקלור והיסטוריה ודרך ידה של האמנית התערבבו בשפתה האישית והמיוחדת. הציורים של שניידר הם גם אף פעם לא "רק ציור", היא משלבת בהם אלמנטים רקומים ושזורים כדי ליצור אובייקטים חידתיים. דוגמה טובה לכך ממוקמת במרכז התערוכה: במה או מזבח ממנה ניתן לצפות בציורים ולהכנס לתוך הטקס הדתי-אמנותי שהאמנית מבקשת להעביר אותנו. התערוכה כולה עוסקת בדמותה של אישה שספק מביטה במעשה הבריאה בפליאה מבחוץ וספק מתערבבת בתוכו נראה גם שזוהי העמדה שמתוכה יוצאת יצירתה של שניידר בכללותה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 20:00, גלריה רו-ארט, רחוב המרץ 3, תל אביב
אירוע פייסבוק

אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 20:00, גלריה רו-ארט, רחוב המרץ 3, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'יקיצת הממלכה', תערוכת יחיד של נטעלי שלוסר

יש יצירות אמנות שהדרך אליהן ישירה וקצרה – דימוי מושך את העין, מכחול עם צבע, קנווס מתוח וציור היוצא מתוך פרשנותו של האמן. אלה עבודות בהן ניתן לראות נתיב ברור בין השראה ליצירה – זה לא המקרה בעבודות המוצגות בתערוכתה של נטעלי שלוסר בגלריה דביר. המבקר בתערוכה יפגוש אובייקטים מיסתוריים עשויים ברונזה המזכירים צלמיות אלים או מסכות עתיקות. אך למעשה מדובר במשהו אחר ועכשווי הרבה יותר. במהלך ביקוריה במדבר, צילמה האמנית סלעים ואבנים ועשתה מניפולציות דיגיטליות שונות על הדימויים כמו הכפלה ויצירת תמונת מראה. את הדימויים החדשים שנוצרו תרגמה לקבצים דיגיטליים אותם הדפיסה במדפסת תלת מימד והם בתורם נוצקו בברונזה. כך, בדרך הארוכה נוצרו אובייקטים שנראים כמו אלי מדבר עתיקים ואולי זו ההוכחה שדווקא הנתיב המפותל מוביל לאיזו אמת שהיתה מתפספסת בכל דרך אחרת.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 18:00, גלריה דביר, רחוב שוקן 27, קומה 3 (קוד בכניסה 02772), תל אביב

'מפסלת עיני חיה', תערוכת יחיד של אופירה שפיץ. אוצר: שרון תובל

דרום תל אביב הוא מרחב מגוון מאוד, במרחק קצר זה מזה ניתן למצוא מתפרה וגלריה לאמנות וגם מוסכים, מסעדות ומשרדים. המיצב שבונה אופירה שפיץ בחללים של המעבדה ובית האופנה קדם ששון ברחוב הרצל מבקש לחבר בין המרחבים השונים האלה ובין החוץ והרחוב לפנים. שפיץ עושה שימוש בחוטים אדומים שנמתחים בין חלל המעבדה לחלל האופנה וממלאים גם אותם וכך יוצרים שיבוש וערעור של צורתו של המרחב העירוני וכל אחד משני המרחבים האלה ביחד ולחוד. השימוש בחוט מתייחס להיסטוריה המשפחתית של האמנית שסבתה היתה תופרת של אופנה עילית – וגם להיסטוריה של התעשייה הזו כולה שעברה מעשייה ידנית לתפירה תעשייתית ואז חזרה לעבודת היד האמנותית על ידי יוצרים שביקשו להשיב את הנגיעה האישית. כך טווה שפיץ סיפור שהוא חברתי ופוליטי ובאותה עת אישי ואינטימי.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 19:30, בשני חללים: המעבדה, הרצל 119 ובית קדם ששון, הרצל 144, תל אביב.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'Ray of Light', תערוכת יחיד של Nasim Hantehzadeh

האמן האיראני-אמריקאי נאסים האנטחזאדה עובד במגוון של מדיומים וחומרים ויוצר עבודות תוססות ומרתקות המרמזות על מגוון הקשרים, כולל ציורי מערות, אמנות ילידית ממקסיקו ושטיחים פרסיים עתיקים. העבודה של האנטחזאדה חושפת לעתים קרובות עניין מיוחד באמנות ובחפצי אמנות של תרבויות קדם איסלאמיות ואחרות, בהן היתה קיימת גישה פלואידית ומכילה יותר למגדר ומיניות.

ומעבר להכל העבודות של האנטחזאדה יפות ומלאות רגש ונראות כמו יצירות שמעבר לזמן ולמקום הנוכחיים.

התערוכה מוצגת עד 7.1.23 בגלריה Pippy Houldsworth

בכתובת Pippy Houldsworth Gallery, 6 Heddon Street, London

שעות פתיחה: שלישי-שישי: 10:00-18:00.

שבת: 11:00-18:00.

ראשון ושני: סגור.

פרטים נוספים באתר התערוכה

אופירה שפיץ, מתוך, 'מפסלת עיני חיה', תערוכת יחיד במעבדה, תל אביב. צילום יובל חי

ארץ, ארץ, ארץ. המלצות הסופ"ש 15-17.12

כתיבת תגובה

כולנו מתנהלים ביום יום שלנו על האדמה, לא תמיד חושבים על מה שנמצא מתחת לרגלינו בזמן שאנחנו אצים רצים בעמל יומנו. כמו בכל דבר שלוקחים כמובן מאליו, שווה לפעמים לקחת רגע לגרד מעט מתחת לפני השטח כדי לנסות לגלות אמיתות שאינן חשופות בשגרה. תערוכות השבוע מעמיקות אל תוך האדמה ויוצרות זוויות מבט חדשות על השגרתי כביכול.

בגלריה 4 מציגה האמנית הצעירה שני אביבי תערוכה העוסקת בנושא תמים למראה אך למעשה נפיץ וטעון; במוזיאון פתח תקוה נפתחות לא פחות משמונה תערוכות יחיד העוסקות בהיבטים שונים של הזמן והמקום הנוכחי; בגלריה בגליל ניגשות פאולה עליון ונטלי קוסקי אל הדימוי המקומי כל כך של הצבר דווקא במבט מן החוץ. וגם אנחנו מציעים מבט שהוא גם מבפנים וגם מבחוץ על סצינות האמנות של ערי האמנות הגדולות באירופה עם סיורי הלוקאלז שלנו בחג המולד והשנה האזרחית החדשה.

שיהיה סוף שבוע נעים ומקורקע
שני ורנר וצוות Talking Art

שני אביבי, מתוך תערוכה בגלריה 4, תל אביב

'עצים מתחזים ליער: חלק א', תערוכת יחיד של שני אביבי. אוצרת: אורית מור

החורשות והיערות הישראליים הם מקור גאווה ויעד פופולארי לטיולי משפחות. כולנו בילינו על שולחנות הפיקניק בחניונים והשתתפנו באירועי נטיעות בט"ו בשבט. אך האם מתחת לכל הירוק הזה מסתתרת מציאות מורכבת? בתערוכת היחיד הראשונה שלה ניגשת האמנית הצעירה שני אביבי לטפל בנושא נפיץ במיוחד – השימוש שעשתה המדינה הצעירה בנטיעות וייעור כדי להסתיר את שרידיה של מלחמת העצמאות ואת הכפרים שננטשו. אביבי יצאה למסע מחקרי בין ארכיונים ויערות וחשפה אמיתות שגם אם אינן תמיד נוחות, הן מאירות עוד נדבך מחיינו במקום הזה. את שני אנחנו מכירים עוד מימיה כסטודנטית בביקורי סטודיו שערכנו אצלה וכבר אז התרשמנו מאמנית שכבר יש לה חזון אמנותי ונכונות להגשים אותו. בשיחותנו איתה זיהינו פוטנציאל רב שסיקרן אותנו, התערוכה הנוכחית שהיא תערוכת פרס לבוגרת מצטיינת – מעידה שאנחנו לא היחידים שזיהינו את אותו.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 15.12, 19:00, גלריה 4, רחוב פלורנטין 6, תל אביב. אירוע פייסבוק

'אזורי מחיה' מחזור תערוכות חדש במוזיאון פתח תקווה. אוצרוּת: ד"ר אירנה גורדון,  דניאל צדקה-כהן ואייג'יי וויסבארד

מחזור תערוכות מוזיאלי שמוקדש כולו לנושא-על אחד מאפשר התעמקות שכנראה לא היתה מתאפשרת בתערוכה אחת – מקיפה ככל שתהיה. ריבוי הקולות מאפשר להביט על הנושא ממגוון רחב של זוויות ומרחיב את נקודת המבט שלנו כצופים. השבוע יפתחו במוזיאון פתח תקווה לא פחות משמונה תערוכות יחיד בו זמנית, כאשר כולן מציעות פרשנויות שונות לזמן והמרחב הנוכחיים, עם ההצפה החושית, תחושת העודפות שלו והחשש מהעתיד הלא ידוע. פיטר יעקב מלץ לוקח שאלות בנאליות ממנוע החיפוש של גוגל ומחזיר אותן לקנה מידה אנושי באמצעות הפעולה הרישומית. תומר ספיר מציג מיצב קולנועי מרשים ואפוקליפטי הנוגע בחוסר יכולתה של האנושות להתמודד עם האיום האקלימי המונח לפתחה. דינה גולדשטיין עושה שימוש באמצעים פשוטים לכאורה כמו קולאז' ומשחקי תאורה כדי ליצור עולמות פנטסטיים ומוזרים. עוד נפתחות תערוכות של אלכסנדרה צוקרמן, מאיה כהן לוי, עמי רביב, אלירן דהן ותערוכת מחווה לאנימטור גיל אלקבץ. שווה להגיע.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 15.12, 20:00, מוזיאון פתח תקווה, ארלוזורוב 30, פתח תקווה.  פרטים נוספים באתר המוזיאון

'ארץ / מולדת', תערוכה זוגית של פאולה עליון ונטלי קוסקי. אוצרת: הגר רבן

הצבר הוא אחד הסמלים המובהקים ביותר של החיים בארץ הזו. במהלך השנים אימץ לעצמו הישראלי השורשי את הכינו "צבר" כדי להעיד על עצמו כמחוספס וקוצני מבחוץ אך רך ועדין מבפנים. גם אמנים פלסטינים וערבים משתמשים בדימוי הצבר כסמל זהותי שבא לידי ביטוי גם בצמחים עצמם הגדלים בגבולות בין חלקות חקלאיות בכפרים. דימוי הצבר משמש תמיד כסמל לשורשיות ומקומיות, אך מה יחסם של מהגרים לדימוי הזה? האמניות פאולה עליון ונטלי קוסקי ניגשות לדימוי הטעון של הצבר דרך חוויית החיים שלהן כמהגרות – אל השורשיות שלו הן מגיעות ממקום תלוש, אל המקומיות שלו הן מגיעות דווקא מבחוץ. נראה שהאמניות לא מנסות בהכרח לנכס לעצמן את הצבר אלא דווקא לנסות לפרק, לטשטש ולעדן אותו מעט. את הערכים שהוא מייצג כמו העמקת שורשים והצמדות עקשנית לטריטוריה הן מבקשות אולי להחליף בגישה נזילה ומאפשרת יותר, כזו שתאפשר מקום למגוון רחב של תפיסות חיים.

אירוע פתיחה: יום רביעי, 14.12, 18:00, גלריה בגליל, בניין קיי, ביה”ס לניהול ע”ש סר הארי סולומון, המכללה האקדמית גליל מערבי, עכו.  אירוע פייסבוק

סיורי כריסמס וסוף השנה באירופה
בתקופה הקסומה ביותר לבקר באירופה אנחנו יוצאים לסיורים במרכזי האמנות החשובים של היבשת.

לכבוד החורף והחגים תפרנו לכם כמה וכמה סיורי אמנות רחוב וגלריות בפריז, לונדון וברלין.

לצד השווקים המיוחדים והיין החם, אנחנו מזמינים אתכם לבוא לדבר אמנות באירופה, בעברית!

פרטים והרשמה בקישור

דינה גולדשטיין, מתוך תערוכה במוזיאון פתח תקווה

שכבות של זמן. המלצות הסופ"ש 8.12

כתיבת תגובה

תערוכות השבוע שלנו, עוסקות כולן בקשרים המרובדים בין העבר ההווה והעתיד. מובן מאליו שבחינת העבר היא חשובה ומלמדת, אבל באמנות כמו באמנות – הדברים צריכים להתגלם גם בחומר. האמנים והאמניות שבתערוכות השבוע, לוקחים את חומרי הגלם של העבר – בין אם הם פיזיים או מטפוריים, ומרכיבים אותם לכדי חומר חדש.
בארטפורט מציגים הצמד אפי ואמיר סדרת עבודות העוסקת במתח בין שפה פנימית לחיצונית; בגלריה של סמינר הקיבוצים במגדל שלום מלקטת עדן בנט מתוך שרידיו של עברו המפואר של הבניין; באטליה שמי בקיבוץ כברי שתי תערוכות עוסקות ביחסים בין פסל לגוף ובין אז לעכשיו. ובהמלצות הלוקאלז שלנו, מבט עדכני על מיתוס מכונן במוזיאון להיסטוריה יהודית בפריז.

שני ורנר וצוות Talking Art

אורי דובדבני, מתוך תערוכת יחיד באטליה שמי, קיבוץ כברי

'צבא של מאה שרירים', תערוכת יחיד לאפי ואמיר. אוצרת: ורדית גרוס
צמד האמנים אפי ואמיר חי ופועל באירופה בשנים האחרונות. רבות מהעבודות שלהם עוסקות בשאלות של מקום, שייכות וזרות. תערוכתם החדשה של הצמד עוסקת בקהילות שנבנות ומתאחדות סביב הדרך שבה משתמשים בשפה, עוד לפני ששואלים מה אומרים בשפה הזו. דוגמא ידועה מהתרבות היהודית הוא הסיפור המקראי על המלחמה בין בני גלעד לשבט אפרים והשימוש במילה "שיבולת" ודרך הגייתה על מנת לזהות בין הצדדים – זיהוי שהיו לו השלכות לחיים ולמוות. גם היום אנחנו רואים דוגמאות לכך, חלקן הרות גורל וחלקן אנקדוטליות יותר, אבל כולן מעידות על כוחה של השפה כמחוללת תרבות.  בעצם יש כאן שאלה על ההבדל בין הדרך שבה אנחנו שומעים את עצמנו לבין הדרך בה העולם שומע אותנו. התערוכה מורכבת משבע עבודות וידאו ומגיעה בעקבות השתתפותו של הצמד ברזידנסי הבינלאומי של ארטפורט.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.12, 20:00, ארטפורט, רחוב העמל 8, תל אביב. אירוע פייסבוק

'פיל בקוף מחט', תערוכת יחיד של עדן בנט, אוצרת: דרורית גור אריה
מגדל שלום, או כמו שהותיקים יותר שבנינו עוד זוכרים אותו בשמו "כלבו שלום" הוא מקום מיתולוגי כמעט באותה מידה, אם לא יותר, מאשר ממשי. מה שהיה לזמן מה הבניין הגבוה ביותר באסיה כולה (!), הכיל בין קירותיו מוזיאון שעווה, פארק שעשועים וכמובן חנות כלבו אגדית – כל אלה היו סמלים של קדמה נוצצת בישראל של שנות השבעים והשמונים. היום כמובן הועם מאוד זוהרו של הבניין והוא שקע לתוך אפרוריות של משרדים, קופת חולים וסניף דואר מאובק. אל תוך הגלריה של סמינר הקיבוצים שממוקמת בבניין מגיעה האמנית עדן בנט – לא בדיוק להשיב עטרה ליושנה, אלא יותר לחטט ב"תל הארכיאולוגי" שהוא המגדל ולשלוף ממנו ממצאים. עדן בנט היא מה שאפשר לכנות "אמנית-לקטית". היא משוטטת במרחב המקומי ומבודדת אובייקטים, חיבורים ושילובי חומרים שיכולים לקרות רק במקום כאוטי ולא מתוכנן כמו ישראל. השילוב בין העין שלה לפרטים ובין אופיו הייחודי של המקום יוצרים מיצב יחודי וחדש פעמי שצריך לחוות.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.12, 19:30, גלריה אחד העם 9, רחוב השחר 5, תל אביב

תערוכות חדשות באטליה שמי. אוצרת: סמדר שינדלר

זה לא סוד שאנחנו אוהבים את אטליה שמי שבקיבוץ כברי. קודם כל האטליה יושב באחד המקומות היפים בארץ ולכן מהווה עצירה משמחת במיוחד בכל טיול צפוני, או אפילו יעד לעליה מיוחדת לרגל. שנית מתקיים כאן השילוב האהוב עלינו כל כך בין חיבור עמוק להיסטוריה של האמנות המקומית לבין הכאן והעכשיו שלה. כעת נפתחות במקום שתי תערוכות של אמנים צעירים יחסית הפועלים בדרכים שממשיכות את אופיו של המקום אך גם לוקחות אותו למחוזות חדשים. אורי דובדבני הוא אמן הפועל על הציר שבין פיסול לתנועה ומופע, עבודותיו משרטטות פעמים רבות את הגבולות והחיבורים בין גופו שלו לאובייקט הפיסולי. גם בתערוכה הנוכחית הפוקוס נע בין החומר לגוף ובחזרה. עבודותיהן של קרולינה להן ורחל לויאן שואלות שאלות לגבי עצם מהותו של המעשה הפיסולי. באופן מעניין הן עושות זאת באמצעות וירטואוזיות טכנית ויצירת פסלים שהם מרהיבים ומרשימים באותה מידה שהם עדינים וצנועים.

אירוע פתיחה: שבת 10.12, 12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – פריז

המוזיאון להיסטוריה ואמנות יהודית הוא אולי לא השם הראשון שעולה לראש כשחושבים על סיור גלריות פריזאי, אבל בפריז כמו בפריז – משתלם לחפור מתחת לפני השטח.

במוזיאון המכובד והבאמת מרגש הזה, שבו מוצגות גם כמה יצירות מופת של כמה מהאמנים הגדולין שעברו בעיר הזו והיו במקרה או שלא במקרה יהודים, מוצגת כעת תערוכה של הבמאית הישראלית-פריזאית מילי פרצ'ר. פרצ'ר עושה שימוש בגרפיקה ממוחשבת ובאסטתיקה שמזכירה משחק מחשב מתוחכם. באמצעות מיצב שאפתני שכולל כמה מסכים גדולי מימדים היא מספרת מחדש את סיפור תיבת נח התנכי. בידיה של פרצ'ר הופך הסיפור לאישי ומעט מוזר והחוויה היא לא בדיוק מה שמצפים כשנכנסים למוזיאון היסטורי.

התערוכה מוצגת עד 7.5.23

בכתובת Musée d’Art et d’Histoire du Judaïsme, Hôtel de Saint-Aignan, 71, rue du Temple, 75003 Paris

שעות פעילות: שלישי, רביעי, חמישי ושישי: 11:00-18:00, שבת וראשון: 10:00-18:00

פרטים נוספים באתר התערוכה

עדן בנט, מתוך תערוכת יחיד בגלריה של סמינר הקיבוצים, תל אביב

מה לראות בביאנלה לרישום בירושלים

כתיבת תגובה

אם יסלחו לנו על הסטריאוטיפ, הביאנלה לרישום היא אירוע אמנות ירושלמי מאוד. לקחת מדיום ותיק ובעל מוניטין מיושן ורציני, לעדכן אותו ולטעון בו רלבנטיות עכשווית, כל זאת מבלי לשכוח את המסורת – אין כמו הסצינה הירושלמית כדי לעשות את זה. כמובן שאם אפשר לעשות זאת בחללי אמנות מגוונים ומרשימים בהם נוכחת ההיסטוריה המסוכסכת של העיר המיוחדת הזו – מה טוב. כמו תמיד באירוע הזה, לא מסתפקים בפחם על נייר והפרשנות למונח "רישום" היא רחבה כמעט כמו מספר האמנים המשתתפים.

זוהי הפעם השמינית בה מתרחשת הביאנלה לרישום, ועם הזמן המוטיבציה רק עולה – יותר משבעים אמנים, על פני שישה חללי אמנות שהם מגוונים ושונים מאוד, אבל גם נמצאים כולם במרחק הליכה נוח ולכן אידאלי ליום אמנות ירושלמי מהנה ומרתק.

אנחנו כאן כדי לעשות קצת סדר ולשים את הזרקור על הדברים שעניינו אותנו במיוחד, אך כמו תמיד אנחנו מעודדים אתכם להיכנס לאתר הביאנלה ולבחור בעצמכם מתוך ההיצע העשיר.

כל התערוכות פתוחות ומוצגות עד 25.2.2023

שיהיה סוף שבוע נעים וחמים,
שני ורנר וצוות Talking Art

אבי סבח ומיכל סופיה טוביאס, מתוך תערוכה בבית האמנים, ירושלים. צילום: אלעד שריג

'יותר מאחד', תערוכה קבוצתית בבית האמנים ירושלים. אוצרת: אירית הדר

התערוכה המרכזית של הביאנלה נושאת את שמה 'יותר מאחד' שמתייחס לנושא שנבחר לה השנה – רישומים שאינם עומדים בפני עצמם, אלא הם חלק מסדרה או מקבץ. הפעם חיפשה אירית הדר – האוצרת הראשית של הביאנלה, לא את המופעים היחידאיים של הברקה רישומית, אלא את המהלך הכולל, את הסיפור ואת האבולוציה של הרישום. כמובן שמדיום הרישום, כמדיום מהיר יחסית, הוא אידאלי לסוג כזה של חשיבה סדרתית ולכן ניתן למצוא כאן כמה מקבצי עבודות אפקטיביים ונוגעים ללב. למשל עבודתם המשותפת של מיכל סופיה טוביאס ואבי סבח שמשלבת בין רישומים של שניהם לבין מערכי גרמי השמיים המחוררים בקיר שהם חלק מהפרקטיקה האמנותית של טוביאס; או סדרת הרישומים הצבעוניים של דוד דובשני שנוצרו בהשראת הדפסים אירופאים מהמאה ה 17 של מלחמות דת וכיבוש אמריקה. נקודת פתיחה חזקה לביאנלה.
רשימת האמנים המלאה ועוד מידע באתר​

בית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים, שעות פתיחה: שני-חמישי 10:00-18:00; שבת 11:00-14:00, ראשון ושישי סגור

'חושך זה וזה', תערוכה קבוצתית בגלריית המפעל. אוצר: מידד אליהו

אם קישרנו בין רישום לבין הפחם השחור, הרי שאפלה אינה זרה לעוסקים ברישום. נוכל גם להיות מעט פילוסופיים ואפילו פואטיים, ולומר שנקודת ההתחלה של הרישום היא האפלה. זוהי גם נקודת המוצא ממנה יצר מידד אליהו את התערוכה בגלריה המפעל. התערוכה שאצר אליהו נוגעת לרגע טראומתי בתולדות הבניין עצמו בו מתרחשת התערוכה – הרגע בו ננטש מיושביו בעקבות המלחמה ב1948. נקודת הפתיחה הזו ממלאת את חלל הגלריה שהיה פעם בית מגורים, ברוחות העבר בדמות דיוקנאות מלחמה, סצינות הרס ובניה ומסכות גרוטסקיות. בירושלים, ובישראל בכלל, איפה שתחפור קצת תגלה את שייריו של עבר סבוך שאת משקעיו אנו חווים עד ימינו אנו. התערוכה הזו מבקשת מאיתנו להישיר מבט אל האפלה ואלי כך למצוא את הדרך אל האור.
בהשתתפות: אורית אדר בכר, רעיה ברוקנטל, אילנה חמאוי, מיכל לזרוביץ, נטע ליבר שפר, ראובן קופרמן

גלריה המפעל, רחוב המערביים 3, ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 11:00-00:00, שישי 10:00-16:00, שבת סגור

‘ליל חלום', תערוכה קבוצתית בגלריה ברבור. אוצרוּת: אברהם קריצמן ורעות ישעיהו

אפלה אחרת היא זו של הלילה והשינה שמגיעה איתו. החלום הוא המקור הראשון והזמין ביותר לדימויים פנטסטיים ומשונים בחיי היומיום שלנו ותנועות אמנות רבות (כמו הדאדא והסוריאליזם למשל) העלו על נס את החלום כמקור אותנטי של חיבור אל התת מודע ואל הווייתו האמיתית של האדם ללא הגבולות של החיים הערים. כמובן שגם הפסיכולוגיה המודרנית מבית מדרשו של פרויד יוצאת מנקודת הנחה כי הדימויים שנגלים אלינו בחלום הם בעלי משמעות סימבולית שמתוך הניתוח שלהם ניתן להגיע לפריצות דרך נפשיות. מתוך הטשטוש שבין הממשי לחלומי יוצאים הדימויים שבתערוכה הזו. כמו בחלום, העולם שנגלה בהם הוא מוכר – אבל אחר, ומאוד מפתה לנסות לחלץ ממנו משמעויות עמוקות. אך לפני שצוללים לניתוחים כאלה ואחרים, אפשר גם פשוט לתת לו לסחוף אותנו ולראות לאן נגיע.

בהשתתפות: טמיר חן, רון חן, טליה ישראלי, גבריאלה קליין, רחל רבינוביץ

גלריה ברבור, הסורג 2, ירושלים. שעות פתיחה: שני-חמישי 16:00-20:00, שישי 11:00-14:00, שבת וראשון סגור

'רישום ברצף', תערוכה קבוצתית בסדנת ההדפס. אוצר: אריק קילמניק

הקשר בין רישום להדפס הוא מובהק וארוך שנים. למעשה ניתן לומר שמטרתו הראשונה של ההדפס היא להפוך את הרישום מאירוע יחיד חד פעמי, לאובייקט שניתן לשכפל ולהפיץ. לעתים קרובות, לעין הבלתי מיומנת ניתן להתבלבל בין רישום ישיר לבין תוצריו של מכבש הדפוס. אם כבר הגדרנו את הביאנלה לרישום כאירוע ירושלמי מאוד, הרי שסדנת ההדפס היא מוסד ירושלמי מובהק. בית אבן מרשים השוכן בצומת שבין מזרח העיר הערבית, מאה שערים החרדית ומערב העיר. בתוך כתליה העבים של הסדנא עוסקים אנשי מקצוע מיומנים בטכניקות שחלקן בנות מאות שנים ומתוך המסורת והוירטואוזיות הטכנית מקפידים שלא ליפול לתוך מלכודות של נוסטלגיה מתקתקה ולא שוכחים לחבר את העשייה להוויה העדכנית והרוטטת של הזמן והמקום בהם הם פועלים. בנוסף לסדנאות המאובזרות, התחדשו כאן בחללי תצוגה מוקפדים ונעימים והתערוכה המוצגת כעת מוקדשת לנושא שגם הוא משותף להדפס ולנושא הביאנלה – סדרתיות ורצף.
מידע נוסף באתר​

בהשתתפות: דיויד אייזקס, יעל בוברמן־אטאס, מיה בלוך, מיכל בקי, אפרת גל־נור, רותי דה פריס, נועה הגלעדי, יונתן הירשפלד, מיכאל רורברגר, עתליה שחר

סדנת ההדפס ירושלים, רחוב שבטי ישראל 38 (פינת הנביאים), ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 15:00-08:00, בימי שישי בתיאום מראש, שבת סגור

נועה הגלעדי, מתוך התערוכה בסדנת ההדפס

נועה הגלעדי, מתוך התערוכה בסדנת ההדפס

על המדיום. המלצות הסופ"ש 17-19.11

כתיבת תגובה

תערוכות נשים השבוע – שתיהן מציגות עשייה מרובדת ומחשבה עמוקה על המדיום ותכונותיוץ

בגלריה רוטשילד תערוכה של בברלי ברקת שיוצאת מיצירת מופת אחת וחוזרת אליה שוב ושוב; במשכן האמנים בהרצליה משתמשת הצלמת לי אורפז בשבריריותו של הצילום ככח; ולנו יש מלא סיורים לכבוד כריסטמס וסוף השנה האזרחית בפריז, לונדון וברלין ואתם מוזמנים להצטרף

סוף שבוע נעים
שני ורנר וצוות Talking Art

מרים כבסה, מתוך 'Long way home', תערוכת יחיד בסדנאות האמנים, תל אביב

'Long way home', תערוכת יחיד של מרים כבסה. אוצר: איתן בוגנים

בעשורים האחרונים חיה ועבדה האמנית מרים כבסה בארצות הברית. במשך כל התקופה הארוכה הזו, כבסה נשארה אחת האמניות המוערכות בישראל ועבודותיה הוצגו כאן בתערוכות שונות בגלריות ובמוזיאונים. בשנים הללו היא גם המשיכה ליצור ולפתח את סגנון הציור הייחודי שלה, המערב גוף, ונשמה ונשימה, והוא טוטאלי ומזוהה עמה כל כך.
התרחבותה של האמנית בשנים האחרונות לציור על אובייקטים ושיתוף פעולה עם מעצבים יוצר חווית אמנות חובקת כל.
גם בתערוכתה החדשה בסדנאות האמנים בתל אביב יוצגו זה ליד זה גופי עבודות של ציור ופיסול, מה שיוצר חוויה אימרסיבית – בסגנון של כבסה.

באותו ערב תפתח בסדנאות האמנים גם תערוכת יחיד של גיא ברנרד רייכמן
אירוע פתיחה: יום שבת, 19.11, 20:00, סדנאות האמנים, התבור 32, תל אביב

'ללא היסוס', תערוכת יחיד של בברלי ברקת. אוצר: דורון לוריא

בביקורים שלנו בסטודיו היפה של ברקת אנחנו תמיד מתרשמים מרוחב היריעה של העשיה האמנותית שלה מהתייחסויות להיסטוריה של האמנות ועד מיצבים גדולי מימדים להעלאת המודעות לאיכות הסביבה. התערוכה שפותחת ברקת השבוע בגלריה רוטשילד אמנות היא פרי של שיתוף פעולה ודו שיח עם האוצר והרסטורטור המוערך דורון לוריא והיא עוסקת בנושא שמעסיק את תולדות האמנות משחר ההיסטוריה, אבל אולי מעט מפתיע בשביל אמנית ישראלית עכשווית לעסוק בו – הסוס ומערכת היחסים שלו עם האדם. נקודת המוצא לתערוכה הוא "יריד הסוסים" – ציור של האמנית הצרפתיה פורצת הדרך בת המאה ה-19 רוזה בונר (Bonheur). מתוך המחווה ליצירת מופת זו יצאו האמנית והאוצר למסע של פירוק הדימויים, הפשטה וחשיבה מחדש על החיה האצילית הזו ומקומה בעולם.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 17.11, 20:00, גלריה רוטשילד אמנות, יהודה הלוי 48, תל אביב

'טווס לבן', תערוכת יחיד של לי אורפז. אוצר: רן קסמי-אילן

טווס לבן הוא פלא כפול. הטווס בפני עצמו הוא כבר מחזה יוצא דופן ומלא הדר שלא רואים כל יום ואז יש את הטווס הלבקן, הטווס שכל צבעיו נעלמו ממנו ואיכשהו הוא אפילו מדהים יותר מהטווס הרגיל והססגוני. אולי זה מה שרומזת לנו הצלמת לי אורפז בשם תערוכתה, שעוסקת בלחפש משמעות ויופי דווקא בבלתי נראה ובמפורק. לצורך כך צוללת אורפז לתוך אלבומים משפחתיים ואוספי שקופיות שהזמן עשה בהם את אלו ופירק את הדימויים.
אנחנו מדברים פה הרבה על הדור החדש של הצלמים שפועל בתוך מדיום במשבר. נראה שהפתרון שמציעה לי אורפז טמון דווקא ברגישותו של הצילום כאובייקט – התמונות דוהות, סרט הצילום מתדרדר עם הזמן, השקופיות מתבלות – דווקא הפירוק הזה מחזיר את הצילום למעמד של אובייקט חד פעמי וכמו כל דבר חד פעמי, גם בר חלוף.

אירוע פתיחה: יום שבת, 19.11, 20:00, משכן האמנים, יודפת 7, הרצליה. אירוע פייסבוק

סיורי כריסטמס וסוף השנה באירופה

כריסטמס באירופה זה לא רק שווקים ויין חם, זה גם אמנות טובה בגלריות או ברחוב. נוסעים לאירופה בחג המולד, או לקראת ערב השנה האזרחית החדשה? הצטרפו לאחד מסיורי סוף דצמבר שלנו בפריז, לונדון וברלין!
פרטים והרשמה בקישור 

בברלי ברקת, מתוך 'ללא היסוס', תערוכת יחיד בגלריה רוטשילד אמנות, תל אביב

כריסטמס באירופה

כוכבים מסביב לעולם. המלצות הסופ"ש 3-5.11

כתיבת תגובה

המלצות השבוע נראות כמו פרק מסעיר במיוחד בספר אמנות עכשווית. אין פה שמות בלתי מוכרים או אמנים צעירים ומבטיחים, אלא אמנים שהפכו לאגדה בחייהם וממשיכים לפתח את האגדה הזו בעוד ועוד אמנות טובה. יצאנו מתל אביב והמשכנו לבירות האמנות של אירופה בעקבות תערוכות יחיד של אמנים מהשורה הראשונה.

נוסעים לאחת הערים האלה בקרוב? אל תחמיצו את התערוכות האלה. רוצים להכיר את הצדדים הפחות מוכרים של סצינת האמנות המקומית בעיר אליה אתם מגיעים? הצטרפו אלינו לסיור אמנות עם אחד המקומיים שלנו. הכנסו לקישור, בחרו סיור ובואו לדבר איתנו אמנות באירופה!

בתל אביב תערוכה של אמנית הגוף הרדיקלית אורלאן; בפריז דיוייד הוקני מחפש ומוצא יופי בעולם שסביבו; בלונדון מחבר וויליאם קנטרידג' בין ידע ותאוריה לבין רגש ובפורטו אמנית התחפושות סינדי שרמן עושה זאת שוב.

סוף שבוע נעים ורגוע
שני ורנר וצוות Talking Art

דיוויד הוקני, מתוך תערוכת יחיד בפריז

תל אביב

'Pekin opera facing design and augmented reality', תערוכת יחיד של אורלאן

לפעמים נדמה שבימינו, הגוף שקיבלנו בלידה הוא רק המלצה. ניתוחים פלסטיים וזריקות למיניהן נחשבים לדרך מקובלת ולגיטמית להיאבק בסימני הזקנה; קעקועים הם כבר עניין כל כך שגרתי שנותנים אותם כמתנה ליום הולדת, יום נישואין ועוד רגע כבר לבר מצווה וסוגי פירסינג שונים ומשונים הולכים ונכנסים גם הם עמוק לתוך המיינסטרים. מתוך התקופה הזו שווה להביט אחורה לתקופות שמרניות יותר בהן עיסוק בשינוי הגוף היה רדיקלי ופורץ דרך. האמנית הקונספטואלית הצרפתיה אורלאן היתה שם פחות או יותר לפני כולם. עוד בשנות התשעים עברה האמנית סדרה של ניתוחים פלסטיים שהפכו את גופה שלה ליצירת אמנות. מאז ועד היום היא ממשיכה לפרוץ ולטשטש גבולות בין אמנות, תרבות וגוף. בתערוכתה החדשה בגלריה שלוש מציגה אורלאן עבודות המקבלות השראה ממסכות תאטרון יפני מסורתי. בדרכה פורצת הדרך היא משלבת בין אובייקטים ממשיים למציאות רבודה המאפשרת לחוות את העבודות במימד נוסף.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 3.11, 20:00, גלריה שלוש, הצורפים 15, תל אביב

פריז
'Twenty Flowers and Some Bigger Pictures תערוכת יחיד של דיוויד הוקני

"אני חושב שזה מה שאנחנו צריכים היום – תמונות חדשות ומרעננות של עולם יפה מאוד" משפט מעורר השראה של הצייר הנערץ דיוויד הוקני. ממרום מעמדו וגילו המכובדים, נראה שהוקני תימצת את תפקידו כאמן בשלב האחרון של חייו לכדי משימה אחת – למצוא יופי בעולם שסביבנו ולהנגיש אותו בכל האמצעים העומדים לרשותו. מה שאנחנו אוהבים בהוקני הוא שלא מדובר באמן זקן וסנטימנטלי שנח על זרי הדפנה של הקריירה המפוארת שלו ונתקע אי שם מאחור, אלא אמן שצועד עם הזמן ודואג להישאר מעודכן בטכנולוגיה העכשווית, עם הטוויסט שלו. בשנים האחרונות גילה הוקני את האייפד ככלי ציורי של ממש והוא יוצר בו ציורי נוף וטבע דומם מרהיבים ומלאי חיים. בתור מי שנחשב לאחד הציירים החיים החשובים ביותר, לא פלא שגם מהכלי הפשוט הזה שרובנו משתמשים בו כדי לראות נטפליקס לפני השינה, הוא מצליח להוציא ציור יפהפה ונוגע ללב.

התערוכה תוצג עד 22.12, בשני סניפי גלריה Lelong & Co, בכתובות
13 rue de Téhéran ו- 38 avenue Matignon, פריז

 פרטים נוספים באתר התערוכה

לונדון

'Oh To Believe in Another World', תערוכת יחיד של וויליאם קנטרידג'

תערוכותיו של האמן הדרום אפריקאי וויליאם קנטרידג' מורכבות תמיד משכבות על גבי שכבות של הקשרים, משמעויות והתייחסויות ליצירות תרבותיות, ביקורת חברתית והיסטוריה של האמנות. קנטרדיג' הוא מאגר כל כך עצום של ידע שהתערוכות שלו היו יכולות בקלות להפוך לדידקטיות ומשעממות. אבל בדרך נס כלשהי מצליח קנטרידג' לא רק שלא לשעמם, אלא ממש לתפוס את הצופה ולקחת אותו למסע רגשי בלתי נשכח. כנראה שסוד ההצלחה טמון בכך שקנטרידג' נשאר נאמן קודם כל לאמנות – תמיד עבודותיו יתחילו ממגע ישיר בחומר כמו פחם, נייר או צבע. העבודות גם לא נשארות במחוזות הידע והתאוריה בלבד, הכל מתחבר לחוויה האישית והרגש. כמו הביקורת על משטר האפרטהייד בדרום אפריקה שמגיעה מתוך חוויות ילדות שלו עצמו. התערוכה הנוכחית שלו בגלריה גודמן החשובה נוגעת ליצירתו של המלחין שוסטקוביץ' וליצירה אמנותית תחת דיקטטורה (במקרה הזה הסובייטית), אבל היא בראש ובראשונה נוגעת ללב.

התערוכה מוצגת עד 12.11, בגלריה Goodman, בכתובת 26 Cork St, לונדון

פרטים נוספים באתר התערוכה

פורטו

'Metamorphosis’, תערוכת יחיד של סינדי שרמן

רגע אחרי ליל כל הקדושים הוא תזמון מצוין להמליץ על תערוכתה של סינדי שרמן שהיא מלכת התחפושות הבלתי מעורערת של עולם האמנות. במשך יותר משלושים שנה עובדת שרמן על סדרת צילומים בהם היא אמנם המצולמת, אבל כמו שאומרים "אפילו אמא שלה לא תכיר אותה". שרמן משתמשת בתלבושות, איפור, פאות ובשנים האחרונות גם מניפולציות דיגיטליות, כדי לשנות את דמותה לחלוטין וליצג עשרות ומאות דמויות מהתרבות הפופולרית ומהיומיום האמריקאי. דרך העבודה של שרמן גורמת לכך שהדמויות מרגישות מוכרות לכל מי שצורך תרבות (כלומר כולנו) אך מצד שני יש בהן משהו מלאכותי וגרוטסקי. אחרי שנים רבות כל כך, גוף העבודה המאסיבי הזה יוצר מבט יחודי ומרתק על העולם שבתוכו כולנו חיים ומעלה שאלות בנושא דימוי גוף, נשיות, תרבות פופולארית וצילום בפני עצמו. עם עבודות מכל שלבי הקריירה הארוכה של שרמן יחד עם עבודות שנוצרו עבור התערוכה הזו, מדובר בהזדמנות שווה במיוחד.

התערוכה מוצגת עד 16.4.23, במוזיאון Serralves, בכתובת Rua D. João de Castro, 210 4150—417, פורטו
פרטים נוספים באתר התערוכה

סינדי שרמן, מתוך תערוכת יחיד בפורטו

איזה יופי. המלצות הסופ"ש 27-29.10

כתיבת תגובה

בעולם האמנות העכשווי המילה "יפה" לפעמים יכולה להיחשב כעלבון. אמנים רבים, אם תגידו להם על עבודתם שהיא יפה יחרקו שיניים, כנראה יודו לכם בנימוס, אבל בלב ירגישו שאתם מתעלמים ממשמעויותיה העמוקות של היצירה ומשטיחים אותה לנראות בלבד. עושה רושם שהאמנים המציגים בתערוכות השבוע לוקחים בעלות על המילה הזו ולא בורחים ממנה. אבל באמנות כמו באמנות, גם מתחת ליופי רוחשות משמעויות נסתרות.

במגזין 3 ביפו מציג דוד עדיקא דיוקנאות של קולגות וטבע דומם בסגנונו הישיר והאסתטי; בגלריה רוזנפלד מחברת טל שוחט בין המיתולוגי לאישי; בגלריה ברוורמן, פסליה של רונית ברנגה מהממים במובן הקלאסי של המילה. ובהמלצת הלוקאלז שלנו הומאז' ביקורתי ויפה למיניאטורות איסלאמיות.

שיהיה סוף שבוע מלא ביופי,

שני ורנר וצוות Talking Art

דוד עדיקא, מתוך 'לדוד מזמור', תערוכת יחיד במגזין 3, יפו

'לדוד מזמור', תערוכת יחיד של דוד עדיקא. אוצרת: כרמית גלילי

את דוד עדיקא אין צורך להציג. מדובר באחד הצלמים ובכלל האמנים המוערכים ביותר שפועלים כרגע במחוזותינו. מתחילת דרכו התפרסם עדיקא כמי שהתעקש להביא לעולם הצילום האמנותי משהו שקצת חסר לו בזמנו – סקס אפיל וסטייל. אז והיום עדיקא מזגזג במכוון בין עולמות האמנות, האופנה והעיצוב ומטשטש את הגבולות ביניהם. זכורה במיוחד תמונת הפורטרט של הדוגמנית מירי בוהדנה שצילם והפכה לשער מגזין האמנות הנחשב "סטודיו". בתערוכתו החדשה בחלל האמנות 'מגזין 3' ביפו מוצג מהלך שניתן לחשוב עליו כהפוך לצילום של בוהדנה. במקום את הדוגמנית, עדיקא מצלם את הקולגות שלו הפועלים בסצינה המקומית. הוא משלב את הפורטרטים עם צילומי טבע דומם יפהפיים ויוצר את השילוב המאוד "עדיקאי" הזה בין יופי לבין אמירה חברתית מרומזת. עוד מהלך שראוי לשים לב אליו הוא התמהיל המעניין שנוצר בחלל האמנות החשוב 'מגזין 3' של הצגת אמנים מחו"ל לצד אמנים ישראלים משמעותיים. בתור פטריוטים אמנותיים אנחנו מברכים על המהלך הזה בכל פה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 27.10, 20:00, מגזין 3, רחוב עולי ציון 34, יפו. אירוע פייסבוק

'כוכבים בחוץ', תערוכת יחיד של טל שוחט. אוצרת: מיה פרנקל טנא

כשאנחנו מבקרים בסיורים בשואו רום הפרטי של גלריה רוזנפלד, פעמים רבות עבודותיה של טל שוחט גונבות את ההצגה. עבודות הצילום המוקפדות שמציגות סצינות שנראות גם מקומיות מאוד אבל גם זרות לחלוטין, עם עצי הדר, שטיחים ודמויות מסתוריות תופסות את העין ומציתות את הדמיון. הזגזוג הזה בין המקומי לזר בא לידי ביטוי ביתר שאת בסדרת העבודות העוסקת במשפחתה של האמנית שתוצג בתערוכה שתפתח בסוף השבוע בגלריה רוזנפלד. התערוכה מורכבת מעבודות וידאו ומצילומי סטילס וכולם – כנהוג אצל שוחט – עשויים לעילא ומבוימים עד הפרט האחרון. הסיפור שנפרש בין העבודות הוא מחד של זהות, הגירה ולאום ומצד שני נוגע במיתולוגיות קמאיות ובסמלים עתיקים. באמצעים האמנותיים הוירטואוזיים העומדים לרשותה, יוצרת שוחט עבור משפחתה סיפור בריאה והתהוות אלטרנטיבי, במקום זה שנקטע בעקבות הגירה ותלישות. יש למה לצפות.

באותו ערב תפתח בחלל הפרויקטים של הגלריה תערוכת יחיד של שמואל גולדשטיין

אירוע פתיחה: יום חמישי, 27.10, 19:00, גלריה רוזנפלד, המפעל 1, תל אביב. אירוע פייסבוק

'Between Four Walls', תערוכת יחיד של רונית ברנגה. אוצרת: עדי גורה

בשפה העברית העכשווית, התואר "מהמם" כבר הפך לקלישאה של ממש והתנתק כמעט לחלוטין ממשמעותו המקורית. אבל כשנתקלים בעבודותיה של רונית ברנגה המילה הזו מקבלת בחזרה את הכבוד המגיע לה. כי פסלי הקרמיקה העשויים בוירטואוזיות ומציגים גופים היברידיים וסצינות סוריאליסטיות פשוט מהממים את הצופה שמנסה להבין מה ניצב מולו. ספלים עם פיות אנושיים פעורים בפתיינות על רגליים שהן למעשה אצבעות למרגלות פסל אישה ריאליסטי בגודל טבעי – אלה לא דברים שרואים כל יום ואין לך כצופה אלא להביט בהם פעור פה. תערוכתה של ברנגה בגלריה ברוורמן מסודרת כמעין דירה שהצופה מוזמן להציץ בה, אבל המחזה הנגלה הוא רחוק מלהיות "ביתי". הדמויות של ברנגה עסוקות בין לבין עצמן והן מרחפות על הגבול שבין הפתייני לדוחה. הריאליזם והגודל האנושי שלהן מגביר את האפקט עוכר השלווה של התערוכה ויוצר חוויה שלא תשכח במהרה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 27.10, 19:00, גלריה ברוורמן, רחוב אילת 33, תל אביב

המלצת הלוקאלז – ברלין

מוחמד זישאן בגלריה Kristin Hjellegjerde

האמן הפקיסטני מתכתב בעבודותיו עם מסורת המיניאטורות האיסלאמית ארוכת השנים ויוצר סדרה של ציורים קטני מימדים אך מלאי התרחשות פנטסטית המשלבת דמויות מיתולוגיות, בעלי חיים וצמחים. מבט נוסף מגלה אלמנטים של ביקורת כלפי היחס של החברה ממנה הוא מגיע כלפי נשים ויחסי מגדר.

התערוכה מוצגת עד 12.11, בגלריה Kristin Hjellegjerde בכתובת: Linienstr. 130, 10115, Berlin

מידע נוסף באתר הגלריה

מגיעים לברלין ורוצים להכיר את סצינת האמנות התוססת של העיר? בחרו תאריך והצטרפו אלינו לסיור!
אין סיור בזמן שתהיו בעיר? נשמח לארגן לכם סיור פרטי.  כל הפרטים בקישור:

רונית ברנגה, מתוך 'Between Four Walls', תערוכת יחיד בגלריה ברוורמן, תל אביב

פירוק והרכבה. המלצות הסופ"ש 20-22.10

כתיבת תגובה

באמנות ותרבות מרבים לדבר על שימור ושחזור כדי להגן על אוצרות תרבותיים ורעיוניים, אבל לפעמים צריך לפרק משהו כדי לבנות אותו מחדש – בצורה אחרת. תערוכות השבוע עושות בדיוק את המהלך הזה, ולא פוחדות לקחת דימויים ורעיונות קיימים ולפרק אותם ממשית ומטאפורית. התוצאה לוקחת אותנו כצופים למקומות בלתי צפויים ומרתקים ומערערת לנו תפיסות מובנות מאליהן.

השבוע גם המלצות של גאווה משפחתית מיוחדת. שניים מהמציגים – יונתן אולמן ואור לפיד – הם לא רק אמנים מעולים, אלא גם מדריכים משלנו. ככה זה כשמדברים אמנות מבפנים.

במעבדה מחבר יונתן אולמן בין ידע רחב, טכניקה וירטואוזית ורגש עמוק לתוך תערוכה מיוחדת; בגלריה אינדי מוצגים תוצריה של חממת האמנים שפועלת במקום; בבית האמנים בתל אביב מציג שי זילברמן קולאז'ים שמשתלטים על החלל; ובלונדון הלוקאל שלנו אור לפיד מציגה תערוכת יחיד בעיר לסוף שבוע אחד בלבד.

סוף שבוע נעים ואחרי החגים שמח,
שני ורנר וצוות Talking Art

יונתן אולמן, מתוך 'אני רוצה את אמא', תערוכת יחיד במעבדה, תל אביב

 'אני רוצה את אמא', תערוכת יחיד של יונתן אולמן. אוצר: שרון תובל

יונתן אולמן הוא אחד האנשים הכי רחבי אופקים שאנחנו מכירים, בסיורים שהוא מדריך אצלנו או בהרצאות שהוא מעביר, הוא מלהטט בין תחומי ידע מגוונים החל מאמני רנסאנס נשכחים ועד רפרנסים אמנותיים אצל משפחת סימפסון – זה מה שהופך אותו למדריך מעולה. מה שהופך אותו לאמן מעולה, הוא השילוב של רוחב היריעה המסחרר הזה לבין יכולת טכנית מעוררת השתאות. העבודות שלו תמיד אינטליגנטיות מאוד, אך גם עשויות לעילא ויפיפיות. התערוכה החדשה של יונתן, שתפתח בסוף השבוע, מתחברת היטב לאופי האקספרימנטלי של חלל המעבדה. מבחינה נושאית קורה פה החיבור ה"אולמני" כל כך בין מחווה לציור "סלבטור מונדי" של דה וינצ'י (שעורר סערה כשנמכר במחיר הגבוה ביותר בכל הזמנים לפני כמה שנים) לבין חיבור רב דורי למשפחתו של האמן. התוצאה, כבר רמזנו בהתחלה, היא שילוב בלתי אפשרי לכאורה, אבל בסופו של דבר מתבקש מאוד, בין שיעור בהיסטוריה של האמנות לבין סיפור משפחתי אינטימי. מומלץ באובייקטיביות.

אירוע פתיחה: פתיחה: יום חמישי ה-20.10, 20:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מועד למקריות', תערוכה קבוצתית. אוצרת: אילנית קונופני

יש תערוכות שמספיק להסתכל ברשימת המשתתפים בהן כדי להבין שלא כדאי להחמיץ אותן ובתערוכה פה מצטרפים שם האוצרת ושם הגלריה עצמה כדי לדעת בדיוק איפה אנחנו רוצים לבלות את ערב חמישי שלנו. עוד תוצר מבורך של קדחת חממות האמנים ששטפה את הארץ בשנה האחרונה, התערוכה בגלריית הצילום הקולקטיבית אינדי מספקת הצצה לתוך תהליכי העבודה של משתתפיה, לא כסיכום בהכרח, אלא דווקא כנקודת פתיחה להמשך. מבחינתנו הצופים, האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה נמצאים בשלב האידאלי בקריירה האמנותית שלהם – הם כבר לא ממש "אמנים צעירים" שרק התחילו את דרכם ומגבשים את השפה שלהם, אבל גם ממש עוד לא אמנים ותיקים ששקעו לתוך רוטינה ומסרבים לחדש. אלה אמנים שמבקשים להמציא את עצמם מחדש מתוך נסיון וידע. עכשיו אתם מבינים למה אמרנו שרק לפי רשימת השמות שווה להגיע?

בהשתתפות: טליה הופמן, תמר לצמן, רמי מימון, הדס סט, אתי שוורץ, עירית תמרי

אירוע פתיחה: חמישי 20.10, 20:00, גלריה אינדי, רחוב צ׳לנוב 42, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'היכן שלא הייתי', תערוכת יחיד של שי זילברמן. אוצרת: אורלי הופמן

אפשר להגיד ששי זילברמן מציל דימויים משכחה. זילברמן משוטט ברחובות ואוסף ספרים ישנים, מגזינים  ושער חומרי דפוס ואז לוקח אותם לסטודיו שלו לטיפול, באמצעות קולאז'. הוא גוזר, מדביק, סורק מגדיל מדפיס גוזר וחוזר חלילה. הדימוי התעשייתי בעל עשרות אלפי העותקים, הופך תחת ידיו של זילברמן לתוצר יחידאי של עבודה עמלנית. בתור אמן קולאז', זילברמן מציל אמנם את הדימויים משכחה אבל "המחיר" שהם משלמים הוא להמשיך את קיומם מתוך עולמו הפנימי של האמן. כעת אנחנו מוזמנים לבקר בתוך העולם הפנימי הזה במסגרת תערוכה בבית האמנים בתל אביב לרגל זכייתו של זילברמן בפרס ארי ואן רוזנבלט לשנת 2022. חלל התערוכה עבר טרנספורמציה ותמונה שהחלה את דרכה בספר מאובק ברחוב תל אביבי יכולה למצוא את עצמה מוגדלת על קיר שלם. אם התרגלנו לחשוב על קולאז'ים כאובייקטים צנועי מימדים על נייר, כאן אנחנו מוצאים את עצמנו משוטטים בחלל שהוא כולו קולאז' בחוויה שהיא מעין אליס בארץ הפלאות של האמנות.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 20.10, 19:00, בית האמנים תל אביב, רחוב אלחריזי 9, תל אביב.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'These horses crossed a line', תערוכת יחיד של אור לפיד

המלצת הלוקאלז – על תערוכה של אחת הלוקאלז שלנו! ככה זה כשהמדריכות והמדריכים שלנו הם חלק בלתי נפרד מהסצינה התרבותית של העיר שבה הם חיים. חוץ מלהיות אחת המדריכות הלונדוניות שלנו, אור לפיד היא ציירת מעולה הפועלת בלונדון בשנים האחרונות. כעת יש לה תערוכת בזק לסוף שבוע אחד בלבד בחלל פרוייקטים מסקרן בלונדון. אם אתם בעיר בסוף השבוע הקרוב אל תפספסו את התערוכה הזו ותמסרו ד"ש לאור מאיתנו! בהצלחה אור!

איפה ומתי: 22-24.10, פתיחה בשעה 18:00, בכתובת: 22 Mama, 10 Greatorex Street, London, E1 5NF
פרטים נוספים באינסטגרם של הגלריה

עירית תמרי, מתוך 'מועד למקריות', תערוכה קבוצתית בגלריה אינדי, תל אביב

ראיה אחרת. המלצות הסופ"ש 13-15.10

כתיבת תגובה

ראיה היא כנראה החוש המרכזי איתו אנחנו באים במגע עם העולם. בוודאי שבמקרה של אמנות ראיה היא החלק המרכזי בצריכה של אמנות (אחריה יכולים להגיע השמיעה, הריח ואם השומרים לא מסתכלים גם המגע). תערוכות השבוע מבקשות מאיתנו לחשוב מחדש ולא לקחת את החוש הזה בצורה מובנת מאליה – אלא דווקא לאפשר לו להתרחב, ולנו – לראות את הדברים בצורה חדשה.

בגלריה של בית הספר לאמנות בסמינר הקיבוצים, זהר אלעזר וחגי אולריך מסכמים תוכנית שהות אמן ומתמודדים עם אתגריו של מדיום הצילום בעת הנוכחית; בגלריה של קיבוץ גבעת חיים איחוד מעבדת מרב שין בן-אלון את מאגר הדימויים שצברה; ובגלריה רוזנפלד מפגש אמנית מומלץ עם רחל קיני בתערוכתה היפה. וגם אנחנו מציעים ראייה אחרת עם מבחר ענק של סיורים באירופה בחודשיים הקרובים.

חג שמח ומועדים לשמחה
שני ורנר וצוות Talking Art

חגי אולריך, מתוך 'ליקוי מאורות', תערוכה זוגית עם זהר אלעזר, גלריה אחד העם 9, תל אביב

'ליקוי מאורות', תערוכה זוגית של זהר אלעזר וחגי אולריך. אוצר: יאיר ברק

כמו רבים מהאמנים בני דורם העוסקים בצילום, זהר אלעזר וחגי אולריך אינם מסתפקים רק בצילום ישיר של דמויות ואובייקטים, אלא מבקשים לפרק את עצם הפעולה הצילומית. כבר עסקנו פה בהמלצות פעמים לא מעטות במשבר בו מצוי מדיום הצילום – כעת כאשר כולנו "צלמים" והדרכים המקוריות והיצירתיות שצלמים בני זמננו מתמודדים עם האתגר הזה. גם אלעזר וגם אולריך נוטשים את הצילום הקלאסי לטובת עיבוד אחר של הדימוי המצולם, למשל באמצעות הקרנה וצילום של ההקרנה, או שימוש מקורי בטכניקות צילום עתיקות עם טוויסט. הצילום שמוצג בסופו של דבר מתרחק מהדימוי הממשי ומתקרב למחוזות המופשט וגורם לנו הצופים לשאול בעצמנו שאלות לגבי המדיום הזה. כחלק מנסיון להתמודד עם אתגר מסוג אחר – הנתק בין האקדמיה לעולם האמיתי – התערוכה היא סיכום של שהות אמן שקיימו אולריך ואלעזר בסטודיות ובסדנאות של בית הספר לאמנות בסמינר הקיבוצים. פתרונות יצירתיים אנחנו אוהבים.

אירוע פתיחה:  יום חמישי, 13.10, 20:00, גלריה אחד העם 9, כניסה מרחוב השחר 5, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'העבר אינו מפסיק להשתנות', תערוכת יחיד של מרב שין בן-אלון. אוצרת: חנוש מורג

מרב שין בן-אלון היא אמנית שצוברת. היא עושה זאת לא באמצעות אגירה של חפצים מיותרים, אלא באמצעות ספרי הסקיצות שלה. בן-אלון משתמשת במחברות שלה כדי לאסוף פרגמנטים של רגעים מחיי היום יום – זווית מעניינת של יד, דוגמא שמשכה את עינה בשמלה, או פריים מסרט – הכל נכנס למחברות שלה בדמות רישומים עדינים ונוגעים ללב. ספרי הסקיצות האלה (ויש הרבה מהם) הופכים בתורם גם הם למאגר ממנו אפשר לשאוב דימויים, חומרים ומחוות. התוצאה היא תהליך של יצירה מתמדת שחוקר את עצמו באותה מידה שהוא חוקר את העולם שסביב. אין שם מתאים לתערוכתה הנוכחית של בן-אלון מאשר 'העבר אינו מפסיק להשתנות' – מונח מתחום הפסיכואנליזה, שכמו נולד כדי לתאר את הפרקטיקה האמנותית שמוותרת על מבט לינארי לטובת גישה כוללת ומכילה יותר להיסטוריה היצירתית של האמנית. עצירה שווה בטיול צפוני.

אירוע פתיחה: שבת 15.10, 12:00, הגלריה בקיבוץ גבעת חיים איחוד

מפגש בתערוכה 'ערמות' של רחל קיני. אוצרת: מיה פרנקל טנא

הרבה זמן לא המלצנו כאן על איזה שיח אמן טוב והרי אין הרבה דברים שאנחנו אוהבים כמו לדבר אמנות (זה די מובן מהשם שבחרנו לנו, לא?) מפגש עם הציירת המשובחת רחל קיני הוא הזדמנות טובה "לשבור את הצום", לא רק כי התערוכה שלה בגלריה רוזנפלד היא חגיגה של ציור שהוא עדין ורגיש, אך בו בזמן גדוש בפרטים וניואנסים, אלא גם בגלל שתמיד כיף לפגוש את רחל. במסגרת הנופשונים שלנו בירושלים, הזדמן לנו לבקר את הסטודיו היפהפה של רחל בעין כרם וזו חוויה מרוממת נפש של ממש. הנדיבות והישירות של השיחה בשילוב עם העושר של הציור יוצרים חוויה מיוחדת במינה שלא כדאי לפספס. אז הנה הזדמנות ליהנות מתערוכה מצוינת ולשמוע מפי האמנית עצמה על תהליך העבודה, הרעיונות והמחשבות שמאחורי הקלעים. בעינינו זה משהו שלא כדאי להחמיץ.

בגלריה מוצגת גם תערוכת יחיד של אייל נוי

מתי ואיפה: יום שבת, 15.10, 11:00-13:00, גלריה רוזנפלד, המפעל 1, תל אביב.  אירוע פייסבוק 

הסיורים הקרובים שלנו באירופה

הפעם באמת הגזמנו – המון המון סיורים בפריז, ברלין ולונדון – בדיוק כשמגיע הזמן המושלם לנסוע לאירופה. רגע לפני שהטמפרטורות יורדות מדי, ובדיוק כשמחירי הטיסות דווקא נמוכים, אחרי החגים ולפני כריסמס. סיורי גלריות ואמנות רחוב שיתאימו לכל סגנון של טיול. אם זו הפעם הראשונה שלכם בעיר או אם אתם כבר מבקרים מנוסים – לדבר אמנות זו ה-דרך להכיר את המקום מזווית חדשה ורעננה.
הכנסו לקישור, בחרו סיור ובואו נדבר אמנות באירופה

רחל קיני, מתוך 'ערמות', תערוכת יחיד בגלריה רוזנפלד, תל אביב