ארכיון תגיות: שי עיד אלוני

שיחה, המלצות הסופ"ש 23-25.5


מרים כבסה, פרוייקט במסגרת המוזיאון הנייד "זומו", חצור הגלילית

על פניו בין התערוכות המומלצות שלנו השבוע אין המון מן המשותף: תערוכה זוגית אינטימית, תערוכה רבת משתתפים מאסיבית במוזיאון נודד ומיצב מונומנטאלי העוסק בקטסטרופה אקלימית; אך הסיפור האמתי מאחורי התערוכות האלו, הדבר שהניע להיוולדן הוא אקט השיחה או השאיפה אליו. כל אחת מהן מייצגת אמנים ואמניות המבקשים לשבור את השקט של הסטודיו ולשוחח – אם זה אחת עם השנייה, עם הקהילה בה הם פועלים או עם הזירה האקטואלית העולמית.
בגלריה עינגע תערוכה זוגית של יערה אורן ועדן בנט שנולדה בעקבות שנה של התכתבות אמנותית ביניהן; "זומו – המוזיאון הנודד" מגיע לתחנה השלישית של הפרוייקט ומביא איתו אמנות עכשווית איכותית אל חצור הגלילית; ובמוזיאון הרצליה מציגה ניבי אלרואי מיצב שאפתני וגדול ממדים המתאר תחזית פוסט אפוקליפטית מבהילה המשלבת בתוכה מחקר ממשי ובדיון.
שיהיה סופ"ש של דיאלוג איכותי,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

שבת של שמש בקריית המלאכה


שי עיד אלוני, פיינברג פרוג'קטס

הבוקר ניצלתי את הפוגת הגשם המשמחת ויצאתי לסיור בקריית המלאכה. אני כל כך אוהבת את האזור הזה, גם בגלל הגלריות, הסטודיאות ואמנות הרחוב המעולה. אבל גם בגלל המרקם העירוני והאנושי המרתק שמתרחש שם, אזור קריית המלאכה משנה את עורו בכל שעה מהיום. באמצע השבוע שעות היום רוחשות בפעילות תעשייתית זעירה, אשר מפנה מקומה בערב למתחם זנות וסמים. אך בסוף השבוע, ובפרט ביום שבת בבוקר מתרחש שם איזה קסם, המקום שומם לחלוטין וכל שנותר בו הוא הפעילות האמנותית, ואוסף חתולים שנושמים לרווחה וחוצים את סמטאות המתחם.
אז אם שבת הבאה תהיה שטופת שמש, ותבקשו לכם בילוי קצת אחר, הנה התערוכות שאני ממליצה לראות:

להמשיך לקרוא

סופ"ש גשום אבל חם. המלצות

החזאים אומרים שזה הולך להיות סופ"ש גשום, אבל לא חייבים להאמין להם. כך או כך, יש לנו שתי תערוכות חדשות בפתח, הרצאה על אמנות רחוב ומיצג משותף לשני אמנים משובחים מיוחד.
כל המלצות הסופ"ש לפניכם:

תערוכות חדשות

"מגנו של אכילס" שי עיד אלוני. אוצרת: ים המאירי
אירוע פתיחה: חמישי 29.10.15 בשעה 20:00. גלריה פיינברג פרוג'קטס, שביל המפעל 3, קומה ב'
את העבודות של שי עיד אלוני הכרתי לראשונה בתערוכת זוכי משרד התרבות שהתקיימה במוזיאון בשנה שעברה. ראשית אהבתי מאוד את העובדה שמדובר בפיסול – מדיום שאמנם לא פס מן העולם, אבל מקבל באמנות עכשווית ביטוי בעיקר בפיסול מכני או בשימוש ברדי מייד. אצל אלוני יש פיסול מהזן המסורתי והטוב, פיסול בעץ בעבודת יד. משהו בחזרה למפגש ישיר עם חומר מעניין אותי. בפסלים קודמים שלו עסק אלוני בגוף אנושי פרימיטיבי, קדמוני כמעט וגם הפעם הוא חוזר למקורות ובפרט למיתולוגיה הקלאסית. יש משהו גברי וגס בעבודות של אלוני, אך בה בעת רגיש, אינטימי ומושכל.
אירוע פייסבוק

להמשיך לקרוא