ארכיון תגיות: דוד דובשני

בקטנה. המלצות הסופ"ש 25-27.7

באוגוסט הקרוב אנחנו יוצאים להפסקה! לראשונה מזה 11 שנים מדור ההמלצות שלנו יצא לפגרה, כי באמת אנחנו זקוקים לזה הפעם. אנחנו בטוחים שתבינו.

אז באווירת סוף השנה הזו, כשהטמפרטורות עולות ופניכם ודאי גם להפוגות הקיץ שלכם, איגדנו מספר אירועים ותערוכות באופן קליל יותר מבדרך כלל.

במוזיאון תל אביב ממשיכים להתעמק בתקופה המודרניסטית עם תערוכה לצלם מוי-ור (משה רביב); בבית בנימיני תערוכה אלגנטית וחכמה לליאור גריידי; בגלריה רו ארט דוד דובשני מעמיק את המפגש בין הומור למציאות המורכבת בה אנו חיים; ובפינת הבונוס – האירוע השנתי בבית הספר הנביאים בחיפה.

מאחלים לכולנו חופשה נעימה עד כמה שאפשר

ושכולם יחזרו אלינו הביתה בשלום ובמהרה

שני ורנר וצוות Talking Art

אנה ורקין, מתוך התערוכה To The Studio, אירוע בבית הספר הנביאים חיפה

"ליד" תערוכת יחיד לליאור גריידי. אוצרת: שלומית באומן
למעשה זה לא אמור להפתיע אותנו שליאור גריידי מציג תערוכת קרמיקה. עשייה עם רמזים עמלנים וקראפטיים תמיד היתה נוכחת אצלו, ועוד יותר מכך – עיסוק מתמשך במושג של בית ברמה העמוקה והשורשית שלו. בהקשר הזה, קרמיקה יום יומית, שידות עץ בסגנון שנות ה-60 – מה שקראנו לו בבית "הויטרינה", שניהם מקבלים משמעות חדשה בחלל הגלריה. בתערוכת היחיד שלו בבית בנימיני גריידי מגיב לחלל הגלריה ולמיקום שלה בתוך קרית המלאכה. המפגש בין הלבן של המבנה עצמו ושל הקרמיקה ומה שהיא מייצגת, לבין השחור של דרום תל אביב, רמיזה לעוד נושא שהפך לחלק מהלקסיקון של גריידי. מההיכרות שלנו עם עולם הדימויים של גריידי צפויה לנו תערוכה אלגנטית, מדויקת ושקטה, כזו שמחלחלת לנשמה רק כמה זמן לאחר הצפייה.

פתיחה:  חמישי,  25.7.24 19:00, בית בנימיני רח' העמל 17 תל אביב
לצד תערוכתו של גריידי יפתחו גם תערוכות יחיד לאופיר נאור ולקובי רבר
פרטים נוספים באתר

"לחם דמעות" תערוכת יחיד לדוד דובשני
לדוד דובשני זרועות שלוחות לזירות שונות של עשייה אמנותית, ידו האחת באיור וכתיבה (למשל במדור שלו עם ג'וליה פרמנטו-צייזלר בעיתון הארץ)  וידו האחרת בתצוגה אמנותית בגלריות ומוזיאונים. הוא לא האמן הראשון שמשחק על שני התפקידים האלה, אפשר לחשוב על אבנר כץ ואפילו על יאיר גרבוז ששילב מחוות איוריות בציורים שלו. אבל נדמה כי אצל דובשני המעבר הזה יותר ישיר, שתי הזירות מתקיימות לא במקביל אלא כיצירה מתמשכת אחת. יכול להיות שזה מסמן שלב חדש, בעידן שבו אנחנו כל כך מוצפים במידע ויזואלי קשה ואולי גם מיותר לעשות הבחנה מדיומלית או קונטקסטואלית, זה אקדמי ואולי מיושן. באופן דומה פועלות גם העבודות עצמן, איגוד של השראות ויזואליות ממקורות שונים המתייחסות לאזור שלנו. בציורים הכל מותך יחד והופך למציאות בלתי אפשרית – כביכול.

אירוע פתיחה: יום חמישי 25.7 בשעה , 20:00. גלריה רו-ארט, תל אביב: המרץ 3 בניין 8 קומה 3
אירוע פייסבוק

"מודרניזם במעבר" תערוכת יחיד למוֹי וֶר/משה רביב. אוצרת: ד"ר רונה סלע
למוסד המוזיאלי יש כמה תפקידים, הוא אמור לאסוף, לשמר, לקטלג ולהציג אמנות ובסופו של דבר להיות מוסד חינוכי שמרחיב את ההשכלה האמנותית של מבקריו. מוזיאון טוב מצליח לעשות תמהיל בין תערוכות היסטוריות, תערוכות מחקריות ותערוכות עכשוויות. בהקשר הזה יש להוריד את הכובע בפני מוזיאון תל אביב שעושה את העבודה הזו נאמנה, מה שהפך אותו בעשור האחרון למוסד רלוונטי גם בזירה הבינן לאומית. השבוע תפתח במוזיאון תערוכה שמציגה את יצירתו הצילומית של מוי-ור, שהיה בין אלה שהביאו לארץ ישראל את הצילום האוונגרדי של אירופה בשנות ה1930. הצלמים האלה הצליחו ליצור קשר בין צילום חדשני לאידאלים מהפכניים (המהפכה ברוסיה או הרעיון הציוני). שיטות צילום ניסיוניות כמו החפפת דימויים (פוטומונטאז'), זוויות צילום חריגות, והדפסות קונטרסטיות – כל אלה לא רק שיקפו עולם דינמי ויצרני, אלא ביקשו גם להפוך את הצופה לדינמי ולו רק בעזרת הרחבת שדה הראייה שלו. ארכיון הצילומים של ור נחשף רק לפני כעשור וההבאה שלו למוזיאון היא נדבך חשוב במחקר של צילום ישראלי מהתקופה הזו, ושל צילום בכלל.

החל מ23.7. מוזיאון תל אביב לאמנות, שד' שאול המלך 27 תל אביב
מידע נוסף באתר המוזיאון

פינת הבונוס: יום פתוח בבית הספר לאמנות הנביאים
העוקבים אחר המדור הזה יודעים ודאי שיש לנו פינה חמה בלב לחברינו החיפאים בביה"ס הנביאים. שחר סיון, עידו מרקוס, רותם עמיצור ועוד רבים וטובים שאחראים למהפכה הכל כך מיוחדת של הזירה האמנותית בחיפה. לכן אנחנו תמיד שמחים כשהם פותחים את דלתות הבית ומזמינים להתארח, להכיר, לקנות ולנשנש.

ביום הפתוח יהיו סיורים בסדנאות האמנים, שיעורי הדגמה, פתיחה של תערוכות, מכירת קרמיקה, מוזיקה. גוד וויבז מובטחים.
26.7 בין השעות 12:00-15:30. בית הספר הנביאים, יחיאל 3, חיפה
אירוע פייסבוק

משה וורוביצ'יק-רביב (מוֹי וֶר), מתוך התערוכה "מודרניזם במעבר", מוזיאון תל אביב

מה לראות בביאנלה לרישום בירושלים

אם יסלחו לנו על הסטריאוטיפ, הביאנלה לרישום היא אירוע אמנות ירושלמי מאוד. לקחת מדיום ותיק ובעל מוניטין מיושן ורציני, לעדכן אותו ולטעון בו רלבנטיות עכשווית, כל זאת מבלי לשכוח את המסורת – אין כמו הסצינה הירושלמית כדי לעשות את זה. כמובן שאם אפשר לעשות זאת בחללי אמנות מגוונים ומרשימים בהם נוכחת ההיסטוריה המסוכסכת של העיר המיוחדת הזו – מה טוב. כמו תמיד באירוע הזה, לא מסתפקים בפחם על נייר והפרשנות למונח "רישום" היא רחבה כמעט כמו מספר האמנים המשתתפים.

זוהי הפעם השמינית בה מתרחשת הביאנלה לרישום, ועם הזמן המוטיבציה רק עולה – יותר משבעים אמנים, על פני שישה חללי אמנות שהם מגוונים ושונים מאוד, אבל גם נמצאים כולם במרחק הליכה נוח ולכן אידאלי ליום אמנות ירושלמי מהנה ומרתק.

אנחנו כאן כדי לעשות קצת סדר ולשים את הזרקור על הדברים שעניינו אותנו במיוחד, אך כמו תמיד אנחנו מעודדים אתכם להיכנס לאתר הביאנלה ולבחור בעצמכם מתוך ההיצע העשיר.

כל התערוכות פתוחות ומוצגות עד 25.2.2023

שיהיה סוף שבוע נעים וחמים,
שני ורנר וצוות Talking Art

אבי סבח ומיכל סופיה טוביאס, מתוך תערוכה בבית האמנים, ירושלים. צילום: אלעד שריג

'יותר מאחד', תערוכה קבוצתית בבית האמנים ירושלים. אוצרת: אירית הדר

התערוכה המרכזית של הביאנלה נושאת את שמה 'יותר מאחד' שמתייחס לנושא שנבחר לה השנה – רישומים שאינם עומדים בפני עצמם, אלא הם חלק מסדרה או מקבץ. הפעם חיפשה אירית הדר – האוצרת הראשית של הביאנלה, לא את המופעים היחידאיים של הברקה רישומית, אלא את המהלך הכולל, את הסיפור ואת האבולוציה של הרישום. כמובן שמדיום הרישום, כמדיום מהיר יחסית, הוא אידאלי לסוג כזה של חשיבה סדרתית ולכן ניתן למצוא כאן כמה מקבצי עבודות אפקטיביים ונוגעים ללב. למשל עבודתם המשותפת של מיכל סופיה טוביאס ואבי סבח שמשלבת בין רישומים של שניהם לבין מערכי גרמי השמיים המחוררים בקיר שהם חלק מהפרקטיקה האמנותית של טוביאס; או סדרת הרישומים הצבעוניים של דוד דובשני שנוצרו בהשראת הדפסים אירופאים מהמאה ה 17 של מלחמות דת וכיבוש אמריקה. נקודת פתיחה חזקה לביאנלה.
רשימת האמנים המלאה ועוד מידע באתר

בית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים, שעות פתיחה: שני-חמישי 10:00-18:00; שבת 11:00-14:00, ראשון ושישי סגור

'חושך זה וזה', תערוכה קבוצתית בגלריית המפעל. אוצר: מידד אליהו

אם קישרנו בין רישום לבין הפחם השחור, הרי שאפלה אינה זרה לעוסקים ברישום. נוכל גם להיות מעט פילוסופיים ואפילו פואטיים, ולומר שנקודת ההתחלה של הרישום היא האפלה. זוהי גם נקודת המוצא ממנה יצר מידד אליהו את התערוכה בגלריה המפעל. התערוכה שאצר אליהו נוגעת לרגע טראומתי בתולדות הבניין עצמו בו מתרחשת התערוכה – הרגע בו ננטש מיושביו בעקבות המלחמה ב1948. נקודת הפתיחה הזו ממלאת את חלל הגלריה שהיה פעם בית מגורים, ברוחות העבר בדמות דיוקנאות מלחמה, סצינות הרס ובניה ומסכות גרוטסקיות. בירושלים, ובישראל בכלל, איפה שתחפור קצת תגלה את שייריו של עבר סבוך שאת משקעיו אנו חווים עד ימינו אנו. התערוכה הזו מבקשת מאיתנו להישיר מבט אל האפלה ואלי כך למצוא את הדרך אל האור.
בהשתתפות: אורית אדר בכר, רעיה ברוקנטל, אילנה חמאוי, מיכל לזרוביץ, נטע ליבר שפר, ראובן קופרמן

גלריה המפעל, רחוב המערביים 3, ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 11:00-00:00, שישי 10:00-16:00, שבת סגור

‘ליל חלום', תערוכה קבוצתית בגלריה ברבור. אוצרוּת: אברהם קריצמן ורעות ישעיהו

אפלה אחרת היא זו של הלילה והשינה שמגיעה איתו. החלום הוא המקור הראשון והזמין ביותר לדימויים פנטסטיים ומשונים בחיי היומיום שלנו ותנועות אמנות רבות (כמו הדאדא והסוריאליזם למשל) העלו על נס את החלום כמקור אותנטי של חיבור אל התת מודע ואל הווייתו האמיתית של האדם ללא הגבולות של החיים הערים. כמובן שגם הפסיכולוגיה המודרנית מבית מדרשו של פרויד יוצאת מנקודת הנחה כי הדימויים שנגלים אלינו בחלום הם בעלי משמעות סימבולית שמתוך הניתוח שלהם ניתן להגיע לפריצות דרך נפשיות. מתוך הטשטוש שבין הממשי לחלומי יוצאים הדימויים שבתערוכה הזו. כמו בחלום, העולם שנגלה בהם הוא מוכר – אבל אחר, ומאוד מפתה לנסות לחלץ ממנו משמעויות עמוקות. אך לפני שצוללים לניתוחים כאלה ואחרים, אפשר גם פשוט לתת לו לסחוף אותנו ולראות לאן נגיע.

בהשתתפות: טמיר חן, רון חן, טליה ישראלי, גבריאלה קליין, רחל רבינוביץ

גלריה ברבור, הסורג 2, ירושלים. שעות פתיחה: שני-חמישי 16:00-20:00, שישי 11:00-14:00, שבת וראשון סגור

'רישום ברצף', תערוכה קבוצתית בסדנת ההדפס. אוצר: אריק קילמניק

הקשר בין רישום להדפס הוא מובהק וארוך שנים. למעשה ניתן לומר שמטרתו הראשונה של ההדפס היא להפוך את הרישום מאירוע יחיד חד פעמי, לאובייקט שניתן לשכפל ולהפיץ. לעתים קרובות, לעין הבלתי מיומנת ניתן להתבלבל בין רישום ישיר לבין תוצריו של מכבש הדפוס. אם כבר הגדרנו את הביאנלה לרישום כאירוע ירושלמי מאוד, הרי שסדנת ההדפס היא מוסד ירושלמי מובהק. בית אבן מרשים השוכן בצומת שבין מזרח העיר הערבית, מאה שערים החרדית ומערב העיר. בתוך כתליה העבים של הסדנא עוסקים אנשי מקצוע מיומנים בטכניקות שחלקן בנות מאות שנים ומתוך המסורת והוירטואוזיות הטכנית מקפידים שלא ליפול לתוך מלכודות של נוסטלגיה מתקתקה ולא שוכחים לחבר את העשייה להוויה העדכנית והרוטטת של הזמן והמקום בהם הם פועלים. בנוסף לסדנאות המאובזרות, התחדשו כאן בחללי תצוגה מוקפדים ונעימים והתערוכה המוצגת כעת מוקדשת לנושא שגם הוא משותף להדפס ולנושא הביאנלה – סדרתיות ורצף.
מידע נוסף באתר

בהשתתפות: דיויד אייזקס, יעל בוברמן־אטאס, מיה בלוך, מיכל בקי, אפרת גל־נור, רותי דה פריס, נועה הגלעדי, יונתן הירשפלד, מיכאל רורברגר, עתליה שחר

סדנת ההדפס ירושלים, רחוב שבטי ישראל 38 (פינת הנביאים), ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 15:00-08:00, בימי שישי בתיאום מראש, שבת סגור

נועה הגלעדי, מתוך התערוכה בסדנת ההדפס

נועה הגלעדי, מתוך התערוכה בסדנת ההדפס

סיכום השנה שלנו

סופי שנה הם תמיד זמן טוב להתבוננות ולהרהור על השנה שעברה, על הטוב והרע שהיה בה ובשבילנו כמובן, על האמנות שפגשנו וריגשה אותנו. בשנה החולפת יצאנו מנבכי המגיפה, עולם האמנות הישראלי נתן את כל מה שיש בו גם בתקופה הזו ועל כך אין לנו אלא לומר – שאפו! כמה גאווה יש בעשייה האמנותית הישראלית.

בגזרה שלנו גם היו כמה שינויים מרגשים, נפרדנו מחברי צוות שליוו אותנו במשך תקופה ארוכה והיוו חלק משמעותי מהעשייה שלנו; ולצידם התווספו לנו חברים חדשים בארץ ובאירופה. השקנו את סיורי הלוקאלז שלנו – עשייה מבורכת שההזדמנות לה קרתה דווקא בזכות המגיפה או בהשפעתה. חזרנו לסייר בחו"ל עם קבוצות ישראליות שהתלוו אלינו לונציה, לא פחות מ120 אורחים ואורחות סקרנים שכיתתו רגליהם איתנו בין התעלות בתערוכת האמנות הטובה בעולם.

לצד כל זאת, כל אחד מאיתנו המשיך גם בעשייה האישית שלו, חתונות, ילדים, רילוקיישנים, תערוכות יחיד וקבוצתיות, תהליכי אוצרות שיצאו לפועל ועוד.

ובנימה זו של אופטימיות, עם חגיגת הטוב שהיה ובציפייה לעוד שנה מבורכת, נאחל לכל ידידינו שנה טובה, של אמנות מעולה!

כמדי שנה וכמיטב המסורת, הנה סיכום השנה החולפת מטעם חברי הצוות של Talking Art, שבחרו את אירוע השנה שלהם.

אנט מסאז'ה, מתוך 'תשוקה, הפרעה', תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב – הבחירה של יונתן אולמן

מפגש בסטודיו עם אורן אליאב – הבחירה של שני ורנר

שני ורנר – מפגש מחודש עם יצירתו של אורן אליאב

כבר כתבתי בעבר, שאחד הדברים שאני הכי אוהבת הוא מפגשי סטודיו והכרה קרובה יותר עם האמנים האהובים עליי. לא מזמן חזרו התיירים לבקר בארצנו, ועמם חזרו גם סיורי האמנות התפורים במיוחד עבורם. במסגרת זו, ביקרתי בסטודיו של האמן אורן אליאב, שאת עבודתו הכרתי היטב אך מרחוק. אורן אירח אותנו בנדיבות ובשמחה וחשף פן מרתק על העשייה שלו. מקורות ההשפעה הדיגיטליים והמגע שלהם עם מצע הציור הוותיק, ריגשו אותי מאוד וחיברו אותי באופן ישיר לאחד הנושאים החמים ביותר היום – אמנות וטכנולוגיה. תודה אורן!

נטע עשת – התערוכה 'בדלת אמות' של בתיה אפולו במוזיאון הרצליה

לא חסרות פנינים במחזור התערוכות הנוכחי שמוצג במוזיאון הרצליה. אני מצאתי את עצמי מתלהבת במיוחד מתערוכתה של בתיה אפולו. אפולו היא אמנית שלא פרצה לתודעת הקהל הרחב בחייה וכעת, ארבע שנים לאחר מותה, התערוכה הזו עושה שירות חשוב בלהביא את עבודתה לקדמת הבמה. אהבתי את סגנון הציור הפיגורטיבי שלה שהרגיש לי על התפר בין איור לציור. השילוב בין הצבעוניות לדימויים יצר משהו קצת קודר שהצליח לרגש אותי.

אלעד רוזן – התערוכה 'טעויות העתיד וכיבוד קל' של גיא גולדשטיין בארטפורט

כשרואים כל כך הרבה אמנות כל השנה, לפעמים כבר קצת קשה להיות מופתע. לכן שמחתי מאוד על ההפתעה הנעימה שחוויתי בכניסה לתערוכה המוצלחת של גיא גולדשטיין "טעויות העתיד וכיבוד קל" בגלריה של ארטפורט. אני מכיר את גולדשטיין כאמן רציני ואנליטי שתערוכותיו מעוררות מחשבה ונולדות מתוך מחקר מעמיק וארוך. היה זה גילוי משמח במיוחד לגלות תערוכה מלאת הומור עם המצאות ויזואליות וחיבורים מפתיעים בין אובייקטים. מצאתי את עצמי מסתובב בתערוכה עם חיוך על הפנים ובשבילי, כמי שלוקח הומור מאוד ברצינות – זו המחמאה הכי גדולה.

מימין: בתיה אפולו (פרט), מתוך תערוכת יחיד במוזיאון הרצליה – הבחירה של נטע עשת
משמאל: ערבה אסף, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לחם ושושנים – הבחירה של עמית רובין

משה שק במוזיאון ארצות המקרא

מיכל סופיה טוביאס – היכרות עם עבודתו של האמן משה שק

כחובבת פרהיסטוריה ידועה, התערוכה שהייתה עבורי חגיגה גדולה היא כמובן התערוכה ״חפירות – אמנות מזמן עכשיו״ שאצרה בחוכמה ובנדיבות שירה פרידמן במוזיאון ארצות המקרא. מעבר לשילוב הנהדר של עבודות אמנות עכשוויות המגיבות לרוח קדמונית לצד הממצאים הארכיאולוגיים הפנטסטיים של תצוגת הקבע, התרגשתי במיוחד מגילויו של אמן ופסל נפלא שלא הכרתי – משה שק. התערוכה הזאת כאילו נולדה כדי לשים עליו אלומה רכה של אור ולומר: לפעמים אפשר להתגעגע לזמן אחר במקום הזה. זה בהחלט משהו ללכת איתו הביתה.

עברי באומגרטן – התערוכה 'פני מזרח מאדימין' של הינדה וייס בארטפורט

השנה התלהבתי במיוחד מהתערוכה "פני מזרח מאדימין" של הינדה וייס בארטפורט. התערוכה בחנה את הנוזליות של הזמן וההיסטוריה מנקודת מבט ייחודית על תקופת המגפה בניו יורק. הינדה יוצאת מתוך עיסוק בחומרים תיעודיים למסע מרגש ומרתק בין הקולקטיבי לאישי. שווה גם לציין את רמת ההפקה הגבוהה של התערוכה שיצרה חלל מרשים עם הקרנות ענק שעטפו את הצופה ולקחו את החוויה עוד צעד קדימה.

לירון אלקולומברה – אירועי 'אוהבים אמנות – עושים אמנות' בתל אביב

מבחינתי האירוע של השנה היה "אוהבים אמנות עושים אמנות",  ובפרט התערוכה המרכזית – "אליהו" ביד אליהו. סופ״ש גדוש באמנות והזכות להדריך סיורים שם ולחשוף אמנות לקהל כל כך רחב. מרגש במיוחד היה בשבילי לחזור להדריך לראשונה מאז היציאה לחופשת לידה. החזרה לשטח הרגישה גם כמו הרפתקה חדשה אבל גם כמו לחזור הביתה.

יונתן אולמן – התערוכה 'תשוקה, הפרעה' של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב

השנה שמחתי מאוד על ההזדמנות לפגוש את התערוכה רחבת היריעה של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב לאמנות. אני אמנם מכיר את עבודתה של מסאז'ה כבר שנים רבות, אך מעולם לא הזדמן לי לפגוש תערוכה כל כך מקיפה שלה. בהמון מובנים, לדעתי, תערוכה שהציגה אמנות מעניינת בהרבה מהתערוכה המאוד מתוקשרת של יאיוי קוסמה (וזה מבלי להפחית בכלל מערכה של קוסמה) וחבל שעברה קצת 'מתחת לרדאר'.

הילה בן ארי בבית אנה טיכו – הבחירה של נועה מירו

דוד דובשני – 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל
זו תערוכה שהייתה ממש כפי ששמה מעיד – חגיגה של רישומים מהמאה האחרונה. מפול קליי ועד ויליאם קנטרידג'. בנוסף, בכניסה לתערוכה הייתה תערוכה אחרת שעסקה במגילת פירנצה. שני העולמות הכל כך שונים השלימו זה את זה והוכיחו שלא צריך יותר מפיסת נייר ודיו כדי לברוא עולמות.

נועה מירו – התערוכה 'קול הקורא אל עצמו' של הילה בן ארי בבית אנה טיכו

תערוכת השנה שלי היא תערוכתה של הילה בן ארי "קול הקורא אל עצמו" בבית אנה טיכו (אוצרת: תמנע זליגמן). לב התערוכה הוא מיצב הוידאו שיצרה בן ארי כמחווה לאמן מגזרות הנייר הנשכח משה רייפר. זוהי תערוכה חכמה ומלאת רגישות המשלבת בין המיצב של בן-ארי למגזרות הנייר של רייפר העשויות בדקדקנות מעוררת השתאות. מתוך האפלה מגיחות דמויות בודדות; ספק מתמזגות, ספק נאבקות במחול שדים עם יריעות נייר.  ההצבה בחלל מזמינה אותנו למעין מסע אל נבכי התת-מודע, למבט על גבולות ומגבלות הגוף והחומר, בין שברי הברות, בניסיון לברוא עולם יש מאין.

עמית רובין – התערוכה 'שתיהן אותה אחת' של ערבה אסף בגלריה לחם ושושנים

אחד מרגעי האמנות המרגשים ביותר שקרו לי בשנה האחרונה התרחשו בגלריית לחם ושושנים בתערוכת היחידה של ערבה אסף 'שתיהן אותה אחת'. האובייקטים והציורים היו מרגשים, אבל יותר מכל נגעה בי הקריאה בקלפים. לערבה יש מערכת קלפים, מצוירים בידה, שסביבם בנוי טקס עם קודים וחוקים לפתיחה. במסגרת התערוכה היא ערכה למבקרי ומבקרות התערוכה ואני ביניהם, טקסי פתיחת קלפים – אחת על אחת. לא אגלה מה שאלתי אבל הרמז היה מדויק ואפילו הספיק להתממש, ממליצה בחום לעקוב אחריה.

התערוכה 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל (הצילום באדיבות מוזיאון ישראל) – הבחירה של דוד דובשני

גיא גולדשטיין - 1 צילום - טל ניסים

גיא גולדשטיין, מתוך 'טעויות העתיד וכיבוד קל', תערוכת יחיד בארטפורט, תל אביב. צילום: טל ניסים

התבוננות והקשבה. המלצות הסופ"ש 4-6.8

בעולם שלנו נראה שיש פחות ופחות מקום למבט בוחן ולהקשבה עמוקה. הכל מגיע מהר ובעוצמה גבוהה ומפנה את מקומו לדבר הבא כהרף עין. למי יש זמן להתבונן ולהקשיב כשחייבים למהר ולהספיק הכל. גם באמנות יש נטיה להעדיף את הגדול, הצבעוני והבומבסטי על פני הקטן והאינטימי. תערוכות השבוע מבקשות מאיתנו סוג מבט אחר, איטי יותר, סבלני יותר, קשוב יותר ומבטיחות לתגמל אותנו בחוויה עמוקה ועוצמתית בתמורה. קחו את הזמן.

בגלריה רו-ארט מציגים אמני המחזור השני של תוכנית החממה של הגלריה את תוצריה של השנה; בגלריה הלובי מציג בועז ברקני ציור שדורש התעמקות; בגלריית הסאונד של בית הנסן מיצב קולי מפרק את קולותיהם של מקהלה ונגן צ'לו; ובהמלצות הלוקאלז שלנו מיצב פנטסטי ועוטף בגלריה סרפנטיין הנחשבת בלונדון.

שיהיה סוף שבוע קשוב וסבלני,
שני ורנר וצוות Talking Art

בועז ברקני, מתוך 'חלומות חיטה', תערוכת יחיד בגלריה הלובי, תל אביב

'חלומות חיטה', תערוכת יחיד של בועז ברקני. אוצרת: אורית מור

הצייר בועז ברקני לא עושה חיים קלים לצופים בציוריו. הציורים שלו אינם מלאים בצבע והדימויים, אם יש כאלה, בדרך כלל מרומזים ונחבאים בתוך הקומפוזיציה. בדרך כלל גם לא מדובר בציור גדול מימדים שאפשר ללכת בתוכו לאיבוד, אלא בפורמט אחיד וצנוע בו עובד ברקני. למעשה, לעיתים נדמה שהציור עצמו מבקש להתחבא מהצופה ודורש ממנו לעבוד קשה כדי לפצח אותו. אבל כמו שקורה לא אחת בחיים ובודאי באמנות – המאמץ במקרה הזה משתלם. כאשר מתעכבים ומתעמקים בעבודותיו של ברקני מגלים ציור עשיר ומתוחכם שעשוי משכבות שהטיפול בהן מצביע על אמן בעל עין ויד מתוחכמות שיוצר מתוך עולם פנימי רחב ובעל הגיון משל עצמו. בעולם אמנות שהתמכר לסיפוקים מיידיים ולאפקט הוואו, יש משהו מעורר כבוד והערכה בציור שלא מאכיל את הצופים עם כפית אלא דורש מאמץ ומחשבה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 4.8, 20:00, גלריה הלובי, ארלוזורוב 6, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'עכשיו, כשהכל במקומו', מיצב סאונד של האנסמבל הקולי 'מדוזה' והצ'לן תום קליין. אוצרים: אמיר בולצמן וקבוצת סלה-מנקה

אמנות סאונד, היא מדיום יחסית איזוטרי של אמנות עכשווית. בסופו של דבר, אנחנו עדיין רגילים לחשוב על אמנות פלסטית כאובייקט המתקיים במציאות. לא לחינם קהל אמנות נקרא לא פעם "צופים", בעוד שאמנות היא בעצם חוויה כוללת הרבה יותר, גם אם מדובר "רק" בציור. בימים אלו חווה התחום סוג של רנסאנס זוטא, עם שתי גלריות המוקדשות לו בתל אביב וירושלים. בתל אביב זו גלריה "חדר 25" שהכניסה אליה מתאפשרת 24 שעות ביממה באמצעות קוד ואילו בירושלים נפתחה לאחרונה הגלריה בעלת השם היפה "בית התה" בתוך מתחם בית הנסן שאיכשהו מצליח לקבץ לתוכו עוד ועוד מיזמים אמנותיים מסקרנים ולא להתמלא. התערוכה הקרובה היא מיצב סאונד של ההרכב הקולי 'מדוזה' בשיתוף עם נגן הצ'לו תום קליין. המיצב משתמש במוזיקה שיצר ההרכב ומפרק אותה למרכיביה הראשוניים ממש. התערוכה, ואמנות סאונד בכלל, מזמינים אותנו לתת סוג אחר של קשב וסבלנות ולקבל חוויה ייחודית ועוצמתית בחזרה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 4.8, 19:30, בית התה , גלריית הסאונד בבית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'והעולם היה די נפלא', תערוכה קבוצתית. אוצרת: מאיה במברגר

קורס הקיץ שלנו, שמתחיל השבוע, מוקדש השנה לתוכניות שהות אמן ולחממות אמנים, מתוך הבנה של חשיבותם הרבה בשדה האמנות. התמיכה באמנים, תהיה זו כלכלית, מוראלית, או מקצועית, ובודאי לאמנים בתחילת דרכם, היא קריטית להתפתחותם ולהגעתם להישגים ממשיים. הדבר מקבל משנה תוקף בעולם המקדם יותר ויותר את הערך הכלכלי על פני כמעט כל אספקט אחר. בדרך כלל המימון לתוכניות האלה מגיע מגופים כמו הפיס, משרד התרבות או קרנות פילנתרופיות – לכן כאשר גלריה מסחרית כמו רו-ארט מחליטה לתחזק פרוייקט חממה לאמנים בתחילת דרכם, יש בזה משהו מרגש במיוחד. זוהי השנה השניה של פרוייקט 'שאטל', במסגרתו נבחרת קבוצה קטנה של אמנים צעירים אותם מלווים אוצרת הגלריה והצוות המקצועי שלה במטרה לקדם אותם מקצועית. ברוב המקרים לא מדובר באמנים אלמונים לחלוטין, אבל כאלה שמקפצה מסוג זה יכולה לעשות פלאים לקריירה שלהם. אנחנו כמובן שמחים במיוחד לראות ברשימה את דוד דובשני, מדריכנו המהולל והאמן המשובח וסקרנים לראות את תוצריה של התקופה המיוחדת הזו.

בהשתתפות: נטלי אילון, רון אסולין, דוד דובשני, אניעם דרעי, דנה נחמד, נגה פרחי

אירוע פתיחה: יום חמישי, 4.8, 20:00, גלריה רו-ארט, שביל המרץ 3, תל אביב.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

מיצב של דומיניק גונזלס פורסטר בגלריה סרפנטיין

האמנית דומיניק גונזלס פורסטר ידועה במיצבים גדולי המימדים שלה שלעתים קרובות משתלטים על כל חלל התצוגה, עוטפים את הצופה מכל עבר ונותנים חוויה של צלילה לתוך האמנות. המיצב הנוכחי שלה בגלריה סרפנטיין הנחשבת בלונדון הוא מחווה לאהבתה של האמנית למדע בדיוני קלאסי ומדמיין מה היה קורה אם חייזרים היו מגיעים לעולמנו עמוס הדימויים. חוויה שלא כדאי לפספס.

התערוכה מוצגת עד 4.9, Serpentine Gallery, Kensington Gardens, London

פרטים נוספים באתר הגלריה

מגיעים ללונדון ורוצים לחוות את אמנות הרחוב של שכונת שורדיץ' התוססת? הצטרפו לסיור פתוח עם הלוקאל הלונדוני שלנו והכירו את הסצינה מבפנים. יום שישי 19.8
פרטים והרשמה בקישור 

המלצת הלוקאל – דומיניק גונזלס פורסטר בלונדון

מסיבת סילבסטר. המלצות הסופ"ש 30.12-1.1

את סיום השנה האזרחית נהוג לחגוג במסיבה, ואין ליווי טוב יותר למסיבה מאשר מוזיקת פופ טובה ואפקטיבית. פופ הוא כמובן גם אחד מזרמי האמנות המשפיעים של העשורים האחרונים והוא האב הרוחני של התערוכות המומלצות הפעם. אמני השבוע עושים את מה שעושה הפופ הכי טוב – לוקחים נושאים כבדים והרי משמעות ומפרקים אותם באמצעות דימויים ונושאים מהתרבות הפופולארית והופכים אותם לזמינים ונגישים לעין העכשווית.
במשכן לאמנות בהרצליה מציג אלעד לרום עוד טפח בעבודתו המגוונת ומשיק ספר אמן המסכם 25 שנות יצירה; בגלריה אלמסן החביבה עלינו מציג דוד דובשני תערוכה המשתמשת בהומור כדי לפרק מנשקם נושאים כבדים וקשים; בחלל בסטודיו מציג עידו גורדון תערוכה שלוקחת את שמה מהשנה שעברה שנגמרת לה ובתורה היא מורכבת, עשירה ורבת פנים כמותה; ובפינת הבונוס השקת לוח השנה האמנותי של רותי דה פריס שהפך למסורת שנתית.

בתום שנה מאתגרת נוספת אך גם כזו שבה ידענו המון אופטימיות וצמיחה, אנחנו מאחלים לכל חברינו וחברותינו שנה אזרחית טובה של בריאות איתנה, יצירה ואמנות. לא היינו יכולים לעבור את השנה הזו בלעדיכם ואנחנו לא יכולים לחכות כבר לדבר איתכם אמנות גם בשנה החדשה.
שנה טובה!
שני ורנר וצוות Talking Art

עידו גורדון, מתוך תערוכת יחיד ב'חלל בסטודיו', תל אביב

'הכל חייב לחלוף', תערוכת יחיד של אלעד לרום. אוצר: רן קסמי אילן

כבר שנים שהציור של אלעד לרום מצליח לחמוק מקטגוריות מובחנות. הוא מצליח בו זמנית להיות קפדני וטכני וכמעט קר בדיוק שלו, אך אז פתאום הוא משתמש במחוות ציוריות חופשיות ופראיות המשוות לציור אופי אחר לגמרי. גם עולמות ההקשרים עליהם נשען לרום בעבודתו הם רחבים ומגוונים – מתרבות אינטרנטית איזוטרית, דרך פוסטרים של סרטי קולנוע ואפילו עיצוב מגבות. התערוכה החדשה במשכן האמנים בהרצליה ממשיכה את טקטיקת שילוב השפות הציוריות שלו ומציגה ציורים בפורמט אחיד של חדרי מלון אנונימיים. אך אל תוך הציורים שנראים כמעט כמו דפים מקטלוג פולשים דימויים אמורפיים מצוירים ביד חופשית וקלה שטוענים את הציור באנרגיה אחרת. אל התערוכה מתלווה ספר אמן הסוקר את הקריירה המגוונת של לרום ומציג אותה בהקשרה הרחב.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 30.12, 20:00, משכן האמנים הרצליה, יודפת 7, הרצליה
אירוע פייסבוק

'יָד', תערוכת יחיד של דוד דובשני. אוצר: ליאור תמים

הנה שאלה גדולה – איך מתארים זוועות באמנות? איך עושים זאת בצורה שתהיה מעניינת ולא בנאלית ושתצליח לגעת בצופה ולא להרחיק אותו. דוד דובשני בוחר להשתמש בהומור וקריקטורה אשר הופכים מצב רציני ובלתי נסבל לגרוטסקה שנונה. בציורים שלו שנעים בין ציור דיגיטלי מודפס, רישומי אקריליק וציור קיר, ניגש דובשני לנושא הכבד של המלחמות הנוכחיות במזרח התיכון ומטפל בהן בסגנונו הפראי וחסר העכבות. בעולמו של דובשני הדמויות הופכות לקריקטורות צמאות דם ומגוחכות, וכך גם הפוליטיקה המאפשרת מלחמות מלכתחילה, הכל מתרוקן מאוויר ומוצג במלוא מופרכותו. דוד הוא כמובן גם אחד ממדריכינו האהובים שהשילוב הזה של ידענות והומור הוא בדיוק הסיבה בגללה אנחנו אוהבים אותו כל כך!

אירוע פתיחה: יום חמישי, 30.12, 20:00, גלריה אלמסן, רחוב הפנינים 1, יפו
אירוע פייסבוק

 

'2021', תערוכת יחיד של עידו גורדון

עידו גורדון בהחלט בחר שם מחייב לתערוכתו החדשה. 2021 שנגמרת ביום בו נפתחת התערוכה היתה שנה, איך נגיד זאת בעדינות – מורכבת? השנה הזו שחשבנו שנהיה בה כבר אחרי, אבל בעצם עדיין היינו לגמרי בתוך, אבל גם הצלחנו למצוא דרכים חדשות לבנות וליצור בפנים ובתוך ואחרי ועם. את כל המורכבות הזו מביא גורדון לתוך התערוכה בה מוצגות כמעט חמישים עבודות במדיומים ונושאים שונים ומגוונים והיא נותנת לנו הצצה לדרך בה אמן כמו גורדון, הפועל בכמה מישורים במקביל, רואה ומתייחס לעולם. זו תערוכה נוספת ב'חלל בסטודיו' המסקרן וסטייה מההתמקדות שלהם באמנים צעירים ואלמונים לנתינת מרחב גם לאמנים מבוססים מעט יותר אשר חושפים משהו משגרת העבודה שלהם.

אירוע פתיחה: יום שישי, 31.12, 12:30, חלל בסטודיו, רחוב הרצל 142 (קומה אחרונה), תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – 

השקת לוח השנה LOVERS &SHAPES של רותי דה פריס

בשש השנים האחרונות רותי דה פריס מביאה את האסתטיקה המיוחדת שלה לפורמט לוח השנה שהפיקה באופן עצמאי. השנה משתפת דה פריס פעולה עם מגזין 'קומפוסט' של מוזיאון תל אביב ומשתמשת בפלטת הצבעים שנבחרה עבור המגזין.
ההשקה תלווה בהופעה של DJ + VJ נדב דירקטור
איפה ומתי: יום שישי, 31.12, 12:00, ת״א תרבות קריית המלאכה, שביל המרץ 6, תל אביב
לסיים את השנה בצהריים נעימים של תקלוט ומופע וידאו ולהתחיל את השנה החדשה עם אמנות פונקציונלית על הקיר.
איפה ומתי: יום שישי, 31.12, 12:00, ת״א תרבות קריית המלאכה, שביל המרץ 6, תל אביב

אירוע פייסבוק

דוד דובשני מתוך תערוכת יחיד באלמסן, יפו

נסגרת דלת, נפתח חלון. המלצות הסופ"ש 26-28.8

בעולם האמנות הקיץ מסמן בדרך כלל סיום שנה של תערוכות והמתנה לשנה הבאה. כך למשל, בגלריות נפתחות תערוכות קבוצתיות המבשרות את מכירות סוף השנה ובערים מסוימות בעולם הן אף יוצאות לפגרה. בעיצומו של קיץ לוהט זה, לא יכולנו שלא לחשוב שאולי זו הסיבה שכל התערוכות השבוע עוסקות במובן כזה או אחר בסוף של משהו, אך לשמחתנו גם בתחילתו של משהו אחר. אנחנו אוהבים את המסר האופטימי הזה שכל סוף הוא התחלה חדשה בודאי כשהוא מגיע מלווה בהרבה אמנות משובחת.
​בגלריה הלובי מציגים שגיא אזולאי ואליה כהן ציור החושף את הרובד העמוק הרוחש מתחת ליומיומי; בלוד יוצא לדרך פרוייקט המוזיאון הנודד של זומו בגרסא מחודשת ומרגשת; בארטפורט תערוכת הסיום של עוד מחזור מוצלח של תוכנית הרזידנסי היוקרתית; ובגלריה לוטן ביפו מציגות יזמיות האמנות ליטל מגידיש וג'וי ברנרד פרוייקט מסקרן.

שיהיה לכולנו סופ"ש של התחלות חדשות,
שני ורנר וצוות Talking Art

"סוף עונה", תערוכה זוגית של אליה כהן ושגיא אזולאי. אוצרת: אורית מור
עבור רובנו – שמורגלים כבר בעולם הצרכני של ימינו,  המונח "סוף עונה" שולח אותנו מיד להנחות ומבצעים מיוחדים ויש בו משהו חגיגי שאנחנו מצפים לו. אך בקריאה ליטרלית של צירוף המילים הזה המגיע למעשה מחילופי העונות, יש אווירה מרירה מתוקה של סוף של משהו וציפיה לתחילתו של משהו חדש. המשחק הזה בין היומיומי לבין המשמעויות שעומדות מאחוריו, קיים גם בעבודות של אליה כהן ובאלו של שגיא אזולאי. הוא בא לידי ביטוי ביכולת שלהם לצייר אובייקט בנאלי לחלוטין לכאורה, אך לעשות זאת בצורה שחושפת בו צד שאולי לא ראינו קודם. כך לדוגמא ציורי המפיות של אזולאי יוצרות מחווה לטבע הדומם הקלאסי דרך דוגמאות הירקות והפירות הטראשיים המופיעים על מגבות נייר ומטליות. גם כהן מציירת נושא קלאסי כמו צבעי השקיעה אך עושה זאת דווקא באמצעות חסימות והסתרות. שני ציירים מוצלחים שמשתלבים היטב יחד.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 26.8, 20:00, גלריה הלובי, ארלוזורוב 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

"זומו המפתן", תערוכת חוצות. אוצרת: מילנה גיצין-אדירם. אוצרי משנה: בר ירושלמי ושחר בן נון
אחרי שהושבת ונעצר בעקבות הסגרים וההגבלות, היה אמור המוזיאון הנודד להפתח באביב האחרון בתחנה החדשה שלו בלוד. המוצגים כבר הוצבו במרחב הציבורי בהתאם למגבלות הקורונה והכל היה מוכן, ואז הגיעו אירועי האלימות הקשים שהיכו בלוד ביתר שאת והכל התפרק – האירוע בוטל, יצירות האמנות פורקו וגם חלק מהצוות נפוץ לכל עבר. אך למרבה המזל אוצרת הפרוייקט מילנה גיצין-אדירם הצליחה לצאת מהיאוש, לאסוף סביבה צוות חדש ולקיים את הפרוייקט שוב בצורה שהולמת את המצב. את אמנות החוצות הבומבסטית מחליפות פעולות צנועות ומרגשות בחללי הכניסה לבניינים בלוד שנוצרו בשיתוף עם דייריהם ורוח של אופטימיות מרגשת שורה על הכל. פרוייקט המוזיאון הנייד של זומו היה תמיד מרשים ומעורר השראה, כעת הוא מתגלה כממש הכרחי וקריטי.
בהשתתפות: רינה אנגדו, מידד אליהו, יואב בראל, נירוונה דאבח, דוד דובשני, ליאת דניאלי, שיראל הורוויץ, מאיר טאטי, משה טרקה, אמירה פודי, אורן פישר, איתמר פלוג'ה, מוריה פלסקין, להלי פרילינג, חנא קובטי, אולגה קונדינה, טליה קינן וגיא שרף, איגור רבליס (klone yourself) רונן שהרבני, לילך שטיא
איפה ומתי: ימים רביעי-שבת, 25-28.8, לאורך ציר החשמונאים בלוד. ('המפתן' בווייז)
שעות פעילות: ד'-ה' מ-17:30- 21:30, שישי מ-11:00 – 17:00, מוצ"ש מ-20:00- 22:00.
אירוע פייסבוק
פרטים נוספים באתר הפרוייקט

'נונפיניטו', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ורדית גרוס
כמי שמחזיקה בתואר הלא רשמי של הרזידנסי האיכותי ביותר בארץ, תערוכות סיום המחזור של תוכנית שהות האמן 'ארטפורט' הן מקום טוב לראות מה מתרחש היום בקדמת הבמה של האמנות המקומית. בארטפורט יודעים לייצר תמהיל מדויק בין אמנים מבוססים, כוכבים עולים וכאלה שבשבילם מדובר בפלטפורמת מקפצה של ממש. ברוח התקופה, שורה על העבודות בתערוכה מידה של מלנכוליה – כמו הקברים שיוצרת שחר יהלום לפסלים שלה, או העיסוק המתמשך של כרם נאטור עם העולם העל טבעי. זו היתה שנה מוזרה להיות בה אמן ובודאי לשהות ברזידנסי שאמור להיות נקודת חיבור לשדה האמנות העולמי והפך לסוג של אי בודד. התוצאה היא תערוכה שמציעה יותר שאלות מאשר תשובות וזה מסקרן ומרתק.
בהשתתפות: שי-לי הורודי, שחר יהלום, אמיר יציב, רועי כהן, כרם נאטור ותכלת רם
איפה ומתי: החל מיום שישי, 27.8 (ללא אירוע פתיחה), ארטפורט, רחוב העמל 8, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס

Square 1, תערוכת פופ אפ קבוצתית. אוצרות: ליטל מגידיש וג'וי ברנרד
ליטל מגידיש וג'וי ברנרד הן יזמיות אמנות מהדור החדש והנחוץ כל כך כדי להזיז קדימה את סצינת האמנות המקומית הלוקה לעתים בשמרנות יתר. על התפר שבין מפיקות, עיתונאיות, אמניות ואוצרות, הן אינן מסתפקות בתווית אחת ופועלות בכמה זירות במקביל. בפרויקט חדש הן מזמינות אמנים מכל קצוות עולם האמנות המקומי להציג בפורמט אחיד ועל מצע של נייר את הגרסא שלהם לנקודת ההתחלה.
בערב הפתיחה יתקיימו הקראת שירה ומופע מחול
אירוע פתיחה: יום חמישי, 26.8, 20:00, לאחר מכן תהיה התערוכה פתוחה ביום שישי, 27.8, בשעות 10:00-16:00 וביום שבת, 28.8, בשעות 10:00-20:00 בלבד. גלריה לוטן, רחוב מזל אריה 19, יפו העתיקה
אירוע פייסבוק
עמוד האינסטגרם של הפרוייקט

דוד דובשני, מתוך פרוייקט "זומו", לוד

דיוי-בראל.-קולקטיביסטים

האלטרנטיבה, המלצות הסופ"ש 29-30.8

בית האמנים; ברחוב בן יהודה, בפלורנטין;  קריית המלאכה, כמה ממדריכינו המצוינים משתתפים על תקן אמנים ביום של סטודיות פתוחים.

איזה סופ"ש מושלם (של סוף החופש הגדול!), לפנינו
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא