ארכיון תגיות: יונתן אולמן

גדולים מהחיים. המלצות הסופ"ש 11-13.7

השבוע ייפתח קורס הקיץ שלנו "מפגש בין כוכבים", קורס שמפגיש בין מאסטרים מתולדות האמנות עם אמנים ואמניות עכשוויים שהושפעו מהם. זה די מגניב שבאותו מומנטום נפתחים השבוע גם אירועים ותערוכות שאפשר להגדיר אותם כענקים, מעוררי השראה, פורצי דרך, או כאלה שבאמת שינו משהו בעולם האמנות ובעולם בכלל.

במוזיאון תל אביב תערוכת בלוק באסטר על האימפרסיוניסטים הגדולים; במוזיאון הנגב תערוכה שמגיבה למצבי מלחמה, ובתוך כך גם תערוכת יחיד מיוחדת למיכה אולמן; בירושלים פסטיבל מנופים האגדי פותח שעריו לאחר שנדחה מאוקטובר; ואם כבר ציינו את קורס הקיץ, אז גם מידע על התכניות שלנו לשבועות הקרובים.

קחו לכם רגע לנשום,

שני ורנר, וצוות Talking Art

פסטיבל מנופים, רפאת חטאב, שטיח סרוג, קרדיט צילום דניאל חנוך

לתפוס רגע חולף: 150 שנה לאימפרסיוניזם. אוצרות: נטלי אנדריאשביץ' והילארי רידר
מוזיאון תל אביב חוגג 150 שנה להולדתה של תנועת האימפרסיוניזם – אותו זרם אמנותי שפרץ את גבולותיו של הסלון הפריזאי המיושן ופתח את הדלת לענקים כמו דגה, רנואר, מונה, פיסארו ועוד רבים רבים וטובים מאוד. זה כמובן לא נגמר רק בהם והתנועה היוותה השראה לדורות של אמניות ואמנים וכנראה אחראית במידה רבה לאופן שבו ציור ואמנות בכלל נראים בימינו. לאחר חודשים רבים שבהם הרבה מהיצירות באוסף ירדו למחסנים בשל האיום שמאז ה7.10, הן עולות לאור שוב, והתערוכה תכלול אוצרות מאוסף המוזיאון עם כמה שחקני חיזוק מאוספים אחרים.

חלק מהחידוש שהציעו האימפרסיוניסטים היה חיבור בלתי אמצעי עם הטבע הסובב אותם. אנחנו נבקר בתערוכה הזו כחלק מסיור שיבחן את הקשר בין האדם לטבע כפי שהוא בא לידי ביטוי בתערוכות השונות המוצגות כעת במוזיאון תל אביב – בין הקלאסיקות של האימפרסיוניזם לאמנות עכשווית מקומית. פרטים נוספים על הסיור בקישור

התערוכה החל מתאריך 10.7, מוזיאון תל אביב לאמנות שדרות שאול המלך 27 תל אביב

להאמין Believe إرتياء. תערוכה קבוצתית, במסגרת פסטיבל מנופים. אוצרת: רינת אדלשטיין
אנחנו תמיד כותבים על פסטיבל מנופים הירושלמי, בגלל שהוא ללא ספק אירוע האמנות החשוב של השנה הירושלמית ואחד המרכזיים בארץ. זה גם אירוע שהצליח לחולל שינוי אמיתי במרקם התרבותי של העיר, ולפצח את הדרך להנגיש אמנות לקהילות שונות ולא להשאר "סטרילי". אבל הפעם אנחנו רוצים לשים את הדגש על התערוכה המרכזית שתוצג במבנים שונים שנמצאים במתחם הר ציון בעיר העתיקה. הר ציון הוא מקום שיש בו אתרים קדושים לשלוש הדתות, הוא גם מקום שמצד אחד עומד כנגד מהלכי הזמן ובאותה נשימה מהווה גם סממן לתקופות משתנות – בעיקר לנוכח משברים שחוזרים שוב ושוב באזור המסוכסך והפצוע שלנו. התערוכה (כמו גם הפסטיבל כולו השנה) היתה אמורה להפתח באוקטובר האחרון, ומן הסתם עברה כמה שינויים והתאמות לאור אירועי הזמן האחרון. עם המטען הזה, היא מבקשת לשקף את כוחה של אמנות ליצור שינוי, להביא נחמה, להאמין.

ערב הפתיחה של "פסטיבל מנופים לאמנות עכשווית ירושלים"  ייערך  ביום שלישי , 9.7 עם פתיחת התערוכה המרכזית מופע של מקהלת גיא בן הינום בכנסיית הדורמיציון.
מידע נוסף על התערוכה ועל אירועי הפסטיבל באתר

אשמורת ראשונה, תערוכת יחיד למיכה אולמן. אוצר: רון ברטוש

1973, מלחמת יום כיפור היא נקודת המוצא למערך התערוכות החדש במוזיאון הנגב, 50 שנה של חיים בין מלחמות, 50 שנה של יצירה בין מלחמות. גולת הכותרת היא תערוכת היחיד של מיכה אולמן – המאסטר המקומי שלנו, חתן פרס ישראל וזה שעבודותיו מוצגות בכל העולם. אולמן מוכר במיוחד בזכות המיצבים תלויי המקום שלו, ברוב המקרים (לפחות בשנים האחרונות) הם עשויים אדמה והם ברי חלוף. לא מפתיע שרון ברטוש בוחר להציג דבר מה אחר לגמרי, זה מאוד מתאים לו כאוצר שאוהב לחשוף עבודות שנשכחו, וגם בהיותו חובב רישום והדפס ידוע. אם כן, ברטוש בוחר להציג דווקא את "רישומי מחנה", סדרה שאולמן יצר בזמן מלחמת יום כיפור. מעניין לבחון את נקודות המפגש והשוני בין סוגי המדיום שאולמן משתמש בהם, ובמיוחד מעניינת השפעת המלחמה והשירות הצבאי על האמן המיוחד הזה, שהיה אז בן 34 בלבד.

במקביל תפתח גם התערוכה הקבוצתית "73-23 סלון וידאו בין שתי מלחמות" באוצרות הצוות המנצח של זומו המוזיאון שבדרך – אוצרות: מילנה גיצין אדירם מעין שלף ושחר בן־נון

החל מתאריך 15.7, מוזאון הנגב לאמנות רח' העצמאות 60, באר שבע

מידע נוסף באתר המוזיאון

קורסי קיץ 2024

קורס סיורים בהדרכת עברי באומגרטן ועמית רובין
כמיטב המסורת, גם השנה אנו מזמינים אתכם להצטרף לקורס קיצי של סיורי אמנות עכשוויים. סדרה בת ארבעה מפגשים שתוביל אותנו אל אתרי תרבות שונים ותפגיש אותנו עם מיטב אנשי האמנות הפועלים היום.
השנה, נשוטט על צירים שונים של תולדות האמנות – מהאימפרסיוניסטים, לציור פיגורטיבי ישראלי, למרחב הציבורי ולאמנות העכשווית הבועטת ביותר.

מידע נוסף

מפגש בין כוכבים תולדות האמנות נושקות לאמנות ישראלית היום. בהנחיית יונתן אולמן
סדרה ייחודית זו משלבת בין הרצאות בנושאי חתך מתולדות האמנות לבין מפגשי סטודיו אצל אמנים ואנשי מקצוע מובילים בשדה האמנות העכשווית בארץ. כל מפגש יתחיל בהרצאה פרונטאלית בליווי מצגת שקופיות אשר נוגעת בסוגיות בוערות בשיח האמנותי המודרני והעכשווי; בחלק השני נעבור למפגש עם אמנים עכשוויים, אוצרים ואספנים מהשורה הראשונה, אשר מגיבים או שיצירתם נקשרת לאותה התופעה או תקופה שנבחנה בהרצאה.

מידע נוסף

מוזיאון הנגב, מיכה אולמן, רישומי מחנה, 1978

בית ישן חדש. המלצות הסופ"ש 7-9.12

נדמה לנו שאין צורך להכביר במלים על הכותרת שבחרנו לתת לרשימת ההמלצות השבוע. מושג הבית הפך עבור כולנו למושג טעון, שמתחוללים ביחס אליו תהיות, פחדים, אהבה וכאב. תערוכות השבוע מוצגות כולן במקומות שהם בית עבור אמנות ואמנים, מקומות שהקדישו את עצמם לעשייה שאינה תלוייה בדבר עשייה ערכית, מקומות הכרחיים לקיומה של תרבות עשירה.
כמה טוב שהעשייה ממשיכה גם בימים החשוכים האלה, ושהבתים של האמנות המקומית עוד ממשיכים לקיים אותה.

מקבץ תערוכות חדש ויפה בבית האמנים בירושלים; תערוכה של אמנית קיבוץ כיסופים שציוריה מקבלים משמעות חדשה ב"סטודיו משלך" בירושלים; ותערוכת קרמיקה עדינה אך מטלטלת בבית בנימיני; ואצלנו, כרגיל, בשביל לשמור על הלב – מפגש מיוחד עם יונתן אולמן ונטליה זורבובה על הברביזון הישן והחדש.

מאחלים לכולנו סופ"ש של בשורות טובות

ושכל החטופים יחזרו אלינו בשלום ובמהרה

שני ורנר

וצוות Talking Art

מתוך התערוכה "כיסופים", רעות ישעיהו. בית משלך, ירושלים

"לְעִתִּים כְּאַבְּסְטְרַקְט מִצְטַיֵּר גּוֹרָל" תערוכת יחידה למיה בלוך. אוצרת: דרורית גור אריה

את הציורים של מיה בלוך אנחנו כבר מזמן מעריכים מאוד – יש בהם מהאפלוליות והמסתורין לצד יכולות טכניות גבוהות ביותר, שמשכו את תשומת ליבנו. בתערוכה החדשה שלה בירושלים, יוצגו יחד ציורי שמן ורישומי גרפיט, כיוון שאצל אמניות מהסוג הזה הטכניקה חשובה וכשהיא מקבלת פרשנויות שונות בחומר מעניין יהיה לראות אותם אלה לצד אלה. הציור הפיגורטיבי של בלוך מציע גוף שהגבולות שלו רכים – מבחינה פיזית ורגשית. נחשפים בציור רגעים אינטימיים ששמורים לחשכה בדרך כלל, הגופים נוזלים זה לתוך זה ואל בכלל, והכל נדמה כמו מתקיים במתח שבין ערות לשינה, תשוקה ומוות.

לצד התערוכה ייפתחו התערוכות: שלמה אלפנדרי "קצוות פרומים" אוצר: אילן ויזגן, עינב צייכנר "מִנְשָׁךְ" אוצרת: מאשה יוזפפולסקי, אסף אלקלעי – זוכה הפרס לאמנות חזותית ע"ש מירון סימה לשנת 2023 אוצרת: הדס מאור

מידע נוסף באתר

פתיחה: שבת 9.12 בשעה 12:00, בית האמנים, רח’ שמואל הנגיד 12, ירושלים

"כיסופים" תערוכת יחידה לרעות ישעיהו. אוצרת: ליטל מרקוס מורין

כבר כתבנו בעבר שמאז ה7 לאוקטובר קשה לנו לראות אמנות כמו פעם, הכל נצבע בצבעים אחרים ואסוציאציות ויזואליות שולחות אותנו למקומות שלא ידענו שקיימים עד לפני חודשיים. בתערוכה "כיסופים" הקשר הוא ישיר לחלוטין ומצמרר במיוחד. סבה וסבתה של האמנית רעות ישעיהו היו ממקימי קיבוץ כיסופים, ונופי הקיבוץ היו מחוזות ילדותה. בציורים שלה הנופים האלה מופיעים שוב ושוב, לצד סצנות ביתיות וזכרונות מהקיבוץ. כמובן שכעת, הציורים מקבלים משמעות חדשה ונוגעת ללב. העבודות המוצגות הן למכירה במטרה לסייע עבור קמפיין גיוס תרומות למען שיקום הקיבוץ. ניתן לתרום בלי קשר גם כאן

פתיחה: שישי 8.12 בשעה 11:00,  גלריה "סטודיו משלך" כ"ט בנובמבר 10, ירושלים

"אתנחתא" תערוכה קבוצתית. אוצרת: שלומית באומן

החומר הקרמי, הלבן הקריר או האדמתי הרטוב, יש בו משהו מרגיע, בכלים – גם אם נשרפו בחום לוהט – יש משהו מנחם, יציב יומיומי ויפה. בבית בנימיני ביקשה האוצרת ליצור תערוכה שאמנם מושפעת כמובן מהמצב אבל לאו דווקא מגיבה אליו באופן ישיר. כותבת באומן: "התערוכה אתנחתא היא מחווה לריפוי, להפוגה, וליופי. זו תערוכה קבוצתית אשר מתמקדת בהצגת קרמיקה איכותית המאפשרת נשימה, ובחירה דווקא ברגעים אלו באנושי, במנחם, בחומל ובאופטימי. זו תערוכה שמבקשת לתת הפוגה לחיטוט עצמי בפצע, בקושי ובכאב, ולהציג סוג של אסקפיזם איכותי".

עם זאת, במהלך שנועד לערער מעט את השקט הקרמי, העבודות מוצגות בגובה נמוך, אשר מסכן אותן ושם אותנו הצופים בעמדה לא נוחה. זו תערוכה שמציעה נחמה, אבל לא מוחלטת.

בהשתתפות: עירית אבא, מאירה אונא, נעם אינה קיש, מעיין בן יונה, אברהם בן שושן, אלון גיל, מור גפן, נועם דובר ומיכל צדרבאום, יובל הראל, אילת זהר, רונן ימין, אליה לוי יונגר, רחל מנשה דור, אמנון עמוס, גור ענבר, יעל עצמוני, אילה צור, אודי צ'רקה, ג'קרנדה קורי, יבגניה קירשטיין, מרתה ריגר, שני רכס

פתיחה: שישי 8.12 בשעה 11:00,  בית בנימיני, רח העמל 17, תל אביב

22.12  הברביזון הישן והחדש – הרצאה ומפגש בסטודיו

על חשיבותה של קבוצת "הברביזון החדש" באמנות הישראלית אין עוררין. חברות הקבוצה אימצו לעצמן גישה ציורית היסטורית (להלן: הברביזון ה"ישן") ונתנו לה פרשנות עכשווית. ציור מהתבוננות שמפנה את המבט הפיוטי שלו אל עבר המציאות הנוקשה דווקא, ובתוך כך חושף עוולות חברתיות. לא מפתיע כי כל חברות הברביזון הן יוצאות מדינות בריה"מ לשעבר והן מייצגות גם את הדור הצעיר של העולים, אשר התבגר כאן אבל יש בו גם משם, ועוד נושא עמו את קשיי המפגש הבין תרבותי. לאחר ההרצאה נבקר בסטודיו של האמנית נטליה זורבובה מחברות הקבוצה. זורבובה היא ציירת עזת מבע, וגם הציור שלה מבקש לתאר מציאות ישירה ומיידית של החיים הסובבים אותה, לצד זיכרונות וסיפורים שליוו את חייה כמהגרת.

פרטים נוספים וכרטיסים בקישור

נועם קיש, מתוך התערוכה "אתנחתא", בית בנימיני

דברים שקורים. המלצות הסופ"ש 9-11.11

תשמעו, אין על עולם האמנות בארץ, באמת. כולנו עדים לכך שבשבועות האחרונים העם הישראלי מוכיח את עצמו שוב כעם סגולה – ההתנדבות, החיבוק ובגדול הרוח הישראלית שהופכת אותנו למקשה מורכבת אבל מיוחדת מאוד. בתוך כך, גם עולם האמנות לא מאכזב; מתחילת ימי הלחימה ראינו תגובות למצב מאת מיטב האמנים (זויה צ'רקסקי היא דוגמה מצוינת), אבל גם יוזמות לעשייה יצירתית משותפת, סדנאות וארגון התרמות.

כנראה שדי קשה לשבור את הרוח שלנו, והנה לאחר שבשבועות האחרונים כתבנו על מקומות שנפתחים טיפין טיפין, השבוע יש כל כך הרבה דברים שקורים שכמעט התקשינו לבחור על מה לכתוב כאן. שוק איכרים בגלריה גורדון, מכירת אמנות לגיוס תרומה למרכזי האמנות שנפגעו במלחמה, שתי תערוכות יחיד נפתחות בגלריה מנשר ובבית הנסן, מיצב מטלטל בגלריה בעין הוד, והרצאה שלנו על בנקסי.
המלצות הסופ"ש לפניכם

מאחלים לימים שקטים
שני ורנר וצוות Talking Art

ספק סביר. תערוכת יחיד ללימור צרור. גלריה מנשר, תל אביב

בית חכם בגוף טיפש. תערוכת יחיד לגיא גולדשטיין. אוצרת ורדית גרוס
תערוכת היחיד החדשה של גיא גולדשטיין משלימה פרק נוסף במה שמתחיל להתהוות כמעין רומן עתידני דיסטופי בשפה החזותית המיוחדת כל כך שלו. בשנים האחרונות מקבלת היצירה של גולדשטיין תפנית או יותר נכון הידוק – כשהיא עוברת ממיצב יחיד (נוכל לקרוא לזה שורה בטקסט, או משפט מוזיקלי אחד), למיצב תלוי חלל, כוללני, שמצליח לייצר עולם בפני עצמו (סיפור, פרטיטורה). העולמות שנוצרים מורכבים מאלפי פרטים קטנים כגדולים שגולדשטיין אוסף – חפצים מוכרים ויום יומיים שעוברים טרנספורמציה, קיטוע וחיבור, הרכבה על מנוע, המחזה, הזרה, האנשה ועוד ועוד. חוט סמוי נקשר בין העבר ההווה והעתיד, בין כמיהה לטכנולוגיה והפחד מההתממשות שלה. איך יראו בתי העתיד?
ראוי לציין גם את תהליכי האוצרות ואת הטקסט המלווה את התערוכה. כשנה וחצי לאחר התערוכה בגלריה ארטפורט, גיא גולדשטיין וורדית גרוס עושים זאת שוב, החיבור המושלם בין אמן גאוני ואוצרת משכילה ורהוטה עובד להם.
החל מיום שני, 6.11. בית הנסן רחוב גדליהו אלון 14, ירושלים
מידע נוסף באתר

ספק סביר. תערוכת יחיד ללימור צרור. ליווי אוצרותי ברק רביץ
כבר כמה שנים שהסירה של לימור צרור שטה על מים סוערים. פסל הסירה שיוצג בתערוכה הקרובה הוצג בעבר במוזיאון רמת גן, לשבועיים בלבד – רגע לפני שנסגר המוזיאון בסערת הצנזורה שכבר שכחה בינתיים. לאחר מכן היתה אמורה להיות מוצגת שוב בגלריה מנשר, אך הפתיחה נדחתה לאור המצב בחודש האחרון – והנה כעת היא מקבלת הזדמנות נוספת להיראות, וזאת לאחר שהתערוכה עמדה בגלריה הסגורה כל הזמן הזה. אולי זה לא מפתיע, יש משהו בסירות (ובמיצבים בכלל) של צרור שיש בהם מעין נבואה שחורה שמגשימה את עצמה שוב ושוב. הסירות שלה שבורות, טבועות בשמן שרוף, המפרש הוא רשת חוטים דקיקה כקורי עכביש, הפסלים שלה מדממים זפת נוזלת. תמיד מדובר במראה מלא עוצמה וחסר און בו זמנית.
אנו סקרנים לראות אילו וריאציות תעבור ההצבה החדשה לאור החלל החדש והחלל המחודש (אחרי כל הזמן שהגלריה היתה סגורה)
נ.ב – ממליצים להסתכל בקישור הבא על התערוכה של צרור שהוצגה בגלריה בארי רק לפני שנה.

החל מיום שישי 9.11. גלריה מנשר, דוד חכמי 18, תל אביב
מידע נוסף באתר

21 באנידרות ל-21 הילדים היתומים. מיצב פיסולי קרמי של הגר פונדק
יש כאלה שמגיבים למצב קטסטרופלי רק חודשים אחרי, ויש כאלה שהתגובה היא מיידית יותר. יכול להיות שזה נובע מזיקה אישית, או מרגישות של האמן.ית, ואולי ספונטניות בלתי ניתנת לעצירה. בכל מקרה, מה שאפשר לזהות הוא שהתגובה המיידית היא לרוב טעונה מאוד ומצמררת יותר, במיוחד לאור העובדה שהצופים במקרה שלנו גם הם עדיין בהלם מהמצב. בימים אלה מוצגת בגלריה המחודשת בעין הוד התערוכה "כאילו חיכו לנו אלף שנים – מקום מפלט", שמגיבה להסטוריה הטעונה של המקום, ומקבלת כמובן אור חדש לאחר אירועי ה7.10. לצד התערוכה הוצב במקום הפרוייקט החדש והמטלטל של הגר פונדק המורכב מ21 אמבטיות קטנות ביציקות קרמיות וברמות שריפה וטיפול שונות. 21 אמבטיות לילדים שנותרו יתומים בעקבות מתקפת הטרור. נדמה שאין צורך להכביר במלים על העבודה הזו שזועקת את הכאב של כולנו.
גלריה לאמנות עין הוד, כיכר מרכזית עין הוד
מידע נוסף באתר

אירוע
שוק איכרים של תושבי הצפון והדרום, תמיכה ביצרנים ישראליים
כולל אירוח של הצוות של אסף גרניט שיבשלו מנות מהתוצרת שמוצעת למכירה
יום שישי, 10.11, 9:00-14:00. גן הפסלים של גלריה גורדון. המנוע 4, תל אביב
הרצאה
האמן השנוי במחלוקת – בנקסי, הרצאה מקוונת
בין האמת לבדיה, בין אמנות לפוליטיקה, כסף, חוק וסדר. בואו להכיר את העשיה של אחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בעולם.
9.11 בשעה 18:00, הרצאה של Talking Art בהנחיית יונתן אולמן
פרטים נוספים
מכירת אמנות
קרן אמנות עם שחר Foundation Israel’s Art at Dawn למען קהילת האמנות הישראלית שנפגעה במלחמה, מכירת התרמה אונליין בין התאריכים 9-15 בנובמבר
האתר יפתח ביום ה׳, 9.11, בשעה 10:00ה

בית חכם בגוף טיפש. תערוכת יחיד לגיא גולדשטיין. בית הנסן, ירושלים
שני ורנר מדריכה בביאנלה בונציה 2022

2022 – היית גדולה מהחיים

סיכום השנה של שני ורנר
אני מסיימת את שנת 2022 בסערה קלה, בה חשש, תקווה והתרגשות מהולים אלה באלה. השנה הזו הביאה עמה הרבה מאוד אירועים גדולים, יותר ממה שהיה בשנים עברו. זו היתה שנה גדולה מהחיים – בפן האישי, העסקי, בעולם האמנות הישראלי, בתרבות המקומית ועוד.

2022 התאפיינה בתערוכות ענק, שוברות קופות. בזירה שלנו אנו יכולים לציין כמובן את קוסאמה במוזיאון תל אביב – תערוכה שפתחה לנו את השנה, ובה סיירנו עם מאות אורחים ולצידה את תערוכת היחיד של סיגלית לנדאו, איתה אנו סוגרים את השנה באופן דומה.
גם הביאנלה בונציה היתה אירוע משמעותי עבורי כיוון שזו הפעם הראשונה שיצאנו להדריך בה. הביאנלה שברה השנה את כל השיאים עם יותר מ800,000 מבקרים. אנחנו "תרמנו" 140 אורחים ב7 סיורים שהוצאנו לתערוכת הענק החשובה הזו.

השנה "מדברים אמנות" עברה גם מהפך מבפנים. האירוע המשמעותי ביותר היה ההשקה של סיורי אירופה שלנו ושל מותג Talking Art LOCALS. ערכתי עשרות ראיונות עם ישראלים שחיים בחו"ל עד הדיוק והמציאה של המדריכים הטובים ביותר עבורכם שימשיכו לקיים את הרוח של הסיורים שלנו גם במרחק. שמונה מדריכות ומדריכים חדשים הצטרפו לצוות שלנו, לצד מנהלת אדמיניסטרציה חדשה ואחראית הכשרות ובניית תכנים שנמצאת בלונדון – והשמחה רבה.

קרו גם כמה אירועים מדאיגים בעולם האמנות כאן. תערוכות שהוצגו בגופים ציבוריים וצונזרו בגלל שהכילו תכנים שסומנו כפוגעניים – עבודתו של דויד ריב והסערה סביבה במוזיאון רמת גן, הצגת תוכן "פוליטי מדי" במכללת ספיר ורק לאחרונה הורדה תערוכה בגלריה ביתא בירושלים בגלל שהציורים הציגו עירום נשי. נגיעת יד של שלטון בתחומי הרוח היא דבר מסוכן מאוד ועלינו להתייחס אליה בכובד ראש.

במרץ הקרוב אציין 10 שנים להקמה של Talking Art. בשנים האלה ראיתי את עולם האמנות הישראלי משתנה בצורה חסרת תקדים. ככל שתהליכי הגלובליזציה מעמיקים כך גם השדה המקומי, יוצא מהדלות שזוהתה בו כבר בשנות ה-1980 ומגיע על מחוזות חדשים, בינלאומיים, סקסיים – שתואמים סוף סוף את הלך הרוח העולמי. במקביל, התפתחה גם "תיירות אמנות". אם בתחילת הדרך, נחשבתי לעוף מוזר – חלק מקהילה קטנה של מסיירי אמנות, היום סיורי תרבות למיניהם הפכו לנחלת הכלל, ואמנות עכשווית אינה נתפסת כאליטיסטית ולא נגישה, אלא כחוויה המיועדת לקהל רב תחומי ורב דורי.
בכך, אני יכולה לומר שהחלום שחלמתי לפני עשור מתחיל להתגשם. שנת 2023 הולכת להיות כולה בסימן של חגיגות העשור!

ובנימה אופטימית זו גם אסיים. אני מודה לצוות המופלא שלי שבלעדיו 2022 לא היתה נראית כפי שהיא – צוות חכם, טוב, לויאלי ותומך שמניע יחד איתי את המיזם הזה קדימה כל הזמן.

השנה הזו גם לא היתה טובה כל כך לולא אתם – שוחרי האמנות, שממשיכים לבוא סקרנים ופתוחים, שנהנים מאמנות באמת ובוחרים בנו להביא אתכם אליה בדרך שלנו.
אני מאחלת לכולנו שנה אזרחית חדשה, טובה ומעשירה, רגועה, בריאה וכרגיל – מלאה באמנות משובחת. שלכם, שני ורנר

אני מאחלת לכולנו שנה אזרחית חדשה, טובה ומעשירה, רגועה, בריאה וכרגיל – מלאה באמנות משובחת.

שלכם,

שני ורנר

אלעד רוזן בית בנימיני

אלעד רוזן, מתוך התערוכה השלישי הנמנע בבית בנימיני. צילום שי בן אפרים

אלעד רוזן
השנה האמנותית שלי התחילה בצורה מרגשת במיוחד עם תערוכת יחיד שלראשונה הוקדשה כולה למדיום הקרמיקה בו אני עוסק לצד הציור בשנים האחרונות. האפשרות להציג את התערוכה במרכז הקרמיקה המוצלח 'בית בנימיני', שבו למדתי הרבה ממה שאני יודע על המדיום המרתק הזה, היתה מבחינתי סגירת מעגל אך גם פתיחה של מעגל וכיוון חדש. בשנה הזו ביליתי גם קיץ ארוך בברלין שבמהלכו אמנם לא יצרתי, אבל איפשרתי לעצמי לספוג את האמנות במוזיאונים ובגלריות. המנוחה הזו הוכיחה את עצמה ועם החזרה לסטודיו בארץ חזרתי גם לעשיה אינטנסיבית ואני מתחיל את 2023 עם להט יצירתי מחודש וכמה פרויקטים מרגשים בקנה.

מיכל סופיה טוביאס
2022 הייתה עבורי שנה מאד מרגשת. הרבה תהליכים שהתבשלו בסטודיו במשך זמן ארוך ראו אור במסגרת שלוש תערוכות מאוד יקרות לליבי (אחת מהן עדיין מוצגת במסגרת הביאנלה לרישום בירושלים). השילוב של שלושת המהלכים האלה יחד, איפשר לי לעשות שלום עם אירועים מורכבים מן העבר הקרוב והעבר הרחוק, ואני פותחת את שנת 2023 עם לב שמח.

עברי באומגרטן
זכיתי השנה לשהות כמעט שלושה חודשים עם בן זוגי בצרפת ובאיטליה. חוץ מאוכל מושלם, נופים מפעימים ואווירה משכרת זכיתי ללוות קבוצות של Talking Art בביאנלה המרהיבה של ונציה ולערוך תחקיר לקראת תערוכה היסטורית על חברת Olivetti האיטלקית (בקרוב בגלריית הויטרינה בHIT – חולון)!
אמן על כולנו בכל שנה….

יונתן אולמן
האירוע המשמעותי ביותר שקרה לי השנה הוא ש"קיבלתי" תערוכת יחיד "כמתנה" ליום ההולדת הארבעים שלי.
התערוכה 'אני רוצה את אמא' הוצגה בחלל המעבדה במהלך חודשי אוקטובר-נובמבר של השנה החולפת. לרגע היה נדמה שהתערוכה תיפתח ב-4 בנובמבר, שהוא גם היומולדת 40 האמיתי שלי.
התערוכה עסקה בלידה והיווצרות, ביצירה, באבהות וכמובן באמא (כי, איך אפשר שלא?). היא הייתה עבורי ציון דרך משמעותי בחיים וביצירה

עמית רובין
השנה האחרונה הייתה השנה הראשונה שלי ב- Talking Art וגיליתי אפילו יותר כמה אני נהנית לפגוש אנשים ולדבר על אמנות בצורה ישירה. יחד עם המשך לימודי התואר שני באוצרות בבצלאל, צללתי לעומקו של עולם האמנות העכשווית בארץ וגיליתי בו עושר גדול. עבדתי על הקמת פרויקט בית מדרש לאמנים שעומד לצאת לאור בקרוב ולאחרונה התחלתי לעבוד כעוזרת אוצר בחלל הפרויקטים 'פרטר'. השנה הזו הייתה מיוחדת מבחינה אמנותית גם בגלל שהספקתי לבקר במהלכה בביאנלה בונציה וגם בדוקומנטה בקאסל בהפרש זמן קצר, שניים מהאירועים החשובים ביותר בלוח השנה האמנותי הבינלאומי. אני מסיימת את השנה עם הרבה מאוד התרגשות וציפייה להמשך.

יונתן אולמן במעבדה

יונתן אולמן, מתוך התערוכה אני רוצה את אמא במעבדה. צילום טל ניסים

פירוק והרכבה. המלצות הסופ"ש 20-22.10

באמנות ותרבות מרבים לדבר על שימור ושחזור כדי להגן על אוצרות תרבותיים ורעיוניים, אבל לפעמים צריך לפרק משהו כדי לבנות אותו מחדש – בצורה אחרת. תערוכות השבוע עושות בדיוק את המהלך הזה, ולא פוחדות לקחת דימויים ורעיונות קיימים ולפרק אותם ממשית ומטאפורית. התוצאה לוקחת אותנו כצופים למקומות בלתי צפויים ומרתקים ומערערת לנו תפיסות מובנות מאליהן.

השבוע גם המלצות של גאווה משפחתית מיוחדת. שניים מהמציגים – יונתן אולמן ואור לפיד – הם לא רק אמנים מעולים, אלא גם מדריכים משלנו. ככה זה כשמדברים אמנות מבפנים.

במעבדה מחבר יונתן אולמן בין ידע רחב, טכניקה וירטואוזית ורגש עמוק לתוך תערוכה מיוחדת; בגלריה אינדי מוצגים תוצריה של חממת האמנים שפועלת במקום; בבית האמנים בתל אביב מציג שי זילברמן קולאז'ים שמשתלטים על החלל; ובלונדון הלוקאל שלנו אור לפיד מציגה תערוכת יחיד בעיר לסוף שבוע אחד בלבד.

סוף שבוע נעים ואחרי החגים שמח,
שני ורנר וצוות Talking Art

יונתן אולמן, מתוך 'אני רוצה את אמא', תערוכת יחיד במעבדה, תל אביב

 'אני רוצה את אמא', תערוכת יחיד של יונתן אולמן. אוצר: שרון תובל

יונתן אולמן הוא אחד האנשים הכי רחבי אופקים שאנחנו מכירים, בסיורים שהוא מדריך אצלנו או בהרצאות שהוא מעביר, הוא מלהטט בין תחומי ידע מגוונים החל מאמני רנסאנס נשכחים ועד רפרנסים אמנותיים אצל משפחת סימפסון – זה מה שהופך אותו למדריך מעולה. מה שהופך אותו לאמן מעולה, הוא השילוב של רוחב היריעה המסחרר הזה לבין יכולת טכנית מעוררת השתאות. העבודות שלו תמיד אינטליגנטיות מאוד, אך גם עשויות לעילא ויפיפיות. התערוכה החדשה של יונתן, שתפתח בסוף השבוע, מתחברת היטב לאופי האקספרימנטלי של חלל המעבדה. מבחינה נושאית קורה פה החיבור ה"אולמני" כל כך בין מחווה לציור "סלבטור מונדי" של דה וינצ'י (שעורר סערה כשנמכר במחיר הגבוה ביותר בכל הזמנים לפני כמה שנים) לבין חיבור רב דורי למשפחתו של האמן. התוצאה, כבר רמזנו בהתחלה, היא שילוב בלתי אפשרי לכאורה, אבל בסופו של דבר מתבקש מאוד, בין שיעור בהיסטוריה של האמנות לבין סיפור משפחתי אינטימי. מומלץ באובייקטיביות.

אירוע פתיחה: פתיחה: יום חמישי ה-20.10, 20:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מועד למקריות', תערוכה קבוצתית. אוצרת: אילנית קונופני

יש תערוכות שמספיק להסתכל ברשימת המשתתפים בהן כדי להבין שלא כדאי להחמיץ אותן ובתערוכה פה מצטרפים שם האוצרת ושם הגלריה עצמה כדי לדעת בדיוק איפה אנחנו רוצים לבלות את ערב חמישי שלנו. עוד תוצר מבורך של קדחת חממות האמנים ששטפה את הארץ בשנה האחרונה, התערוכה בגלריית הצילום הקולקטיבית אינדי מספקת הצצה לתוך תהליכי העבודה של משתתפיה, לא כסיכום בהכרח, אלא דווקא כנקודת פתיחה להמשך. מבחינתנו הצופים, האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה נמצאים בשלב האידאלי בקריירה האמנותית שלהם – הם כבר לא ממש "אמנים צעירים" שרק התחילו את דרכם ומגבשים את השפה שלהם, אבל גם ממש עוד לא אמנים ותיקים ששקעו לתוך רוטינה ומסרבים לחדש. אלה אמנים שמבקשים להמציא את עצמם מחדש מתוך נסיון וידע. עכשיו אתם מבינים למה אמרנו שרק לפי רשימת השמות שווה להגיע?

בהשתתפות: טליה הופמן, תמר לצמן, רמי מימון, הדס סט, אתי שוורץ, עירית תמרי

אירוע פתיחה: חמישי 20.10, 20:00, גלריה אינדי, רחוב צ׳לנוב 42, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'היכן שלא הייתי', תערוכת יחיד של שי זילברמן. אוצרת: אורלי הופמן

אפשר להגיד ששי זילברמן מציל דימויים משכחה. זילברמן משוטט ברחובות ואוסף ספרים ישנים, מגזינים  ושער חומרי דפוס ואז לוקח אותם לסטודיו שלו לטיפול, באמצעות קולאז'. הוא גוזר, מדביק, סורק מגדיל מדפיס גוזר וחוזר חלילה. הדימוי התעשייתי בעל עשרות אלפי העותקים, הופך תחת ידיו של זילברמן לתוצר יחידאי של עבודה עמלנית. בתור אמן קולאז', זילברמן מציל אמנם את הדימויים משכחה אבל "המחיר" שהם משלמים הוא להמשיך את קיומם מתוך עולמו הפנימי של האמן. כעת אנחנו מוזמנים לבקר בתוך העולם הפנימי הזה במסגרת תערוכה בבית האמנים בתל אביב לרגל זכייתו של זילברמן בפרס ארי ואן רוזנבלט לשנת 2022. חלל התערוכה עבר טרנספורמציה ותמונה שהחלה את דרכה בספר מאובק ברחוב תל אביבי יכולה למצוא את עצמה מוגדלת על קיר שלם. אם התרגלנו לחשוב על קולאז'ים כאובייקטים צנועי מימדים על נייר, כאן אנחנו מוצאים את עצמנו משוטטים בחלל שהוא כולו קולאז' בחוויה שהיא מעין אליס בארץ הפלאות של האמנות.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 20.10, 19:00, בית האמנים תל אביב, רחוב אלחריזי 9, תל אביב.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'These horses crossed a line', תערוכת יחיד של אור לפיד

המלצת הלוקאלז – על תערוכה של אחת הלוקאלז שלנו! ככה זה כשהמדריכות והמדריכים שלנו הם חלק בלתי נפרד מהסצינה התרבותית של העיר שבה הם חיים. חוץ מלהיות אחת המדריכות הלונדוניות שלנו, אור לפיד היא ציירת מעולה הפועלת בלונדון בשנים האחרונות. כעת יש לה תערוכת בזק לסוף שבוע אחד בלבד בחלל פרוייקטים מסקרן בלונדון. אם אתם בעיר בסוף השבוע הקרוב אל תפספסו את התערוכה הזו ותמסרו ד"ש לאור מאיתנו! בהצלחה אור!

איפה ומתי: 22-24.10, פתיחה בשעה 18:00, בכתובת: 22 Mama, 10 Greatorex Street, London, E1 5NF
פרטים נוספים באינסטגרם של הגלריה

עירית תמרי, מתוך 'מועד למקריות', תערוכה קבוצתית בגלריה אינדי, תל אביב

סיכום השנה שלנו

סופי שנה הם תמיד זמן טוב להתבוננות ולהרהור על השנה שעברה, על הטוב והרע שהיה בה ובשבילנו כמובן, על האמנות שפגשנו וריגשה אותנו. בשנה החולפת יצאנו מנבכי המגיפה, עולם האמנות הישראלי נתן את כל מה שיש בו גם בתקופה הזו ועל כך אין לנו אלא לומר – שאפו! כמה גאווה יש בעשייה האמנותית הישראלית.

בגזרה שלנו גם היו כמה שינויים מרגשים, נפרדנו מחברי צוות שליוו אותנו במשך תקופה ארוכה והיוו חלק משמעותי מהעשייה שלנו; ולצידם התווספו לנו חברים חדשים בארץ ובאירופה. השקנו את סיורי הלוקאלז שלנו – עשייה מבורכת שההזדמנות לה קרתה דווקא בזכות המגיפה או בהשפעתה. חזרנו לסייר בחו"ל עם קבוצות ישראליות שהתלוו אלינו לונציה, לא פחות מ120 אורחים ואורחות סקרנים שכיתתו רגליהם איתנו בין התעלות בתערוכת האמנות הטובה בעולם.

לצד כל זאת, כל אחד מאיתנו המשיך גם בעשייה האישית שלו, חתונות, ילדים, רילוקיישנים, תערוכות יחיד וקבוצתיות, תהליכי אוצרות שיצאו לפועל ועוד.

ובנימה זו של אופטימיות, עם חגיגת הטוב שהיה ובציפייה לעוד שנה מבורכת, נאחל לכל ידידינו שנה טובה, של אמנות מעולה!

כמדי שנה וכמיטב המסורת, הנה סיכום השנה החולפת מטעם חברי הצוות של Talking Art, שבחרו את אירוע השנה שלהם.

אנט מסאז'ה, מתוך 'תשוקה, הפרעה', תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב – הבחירה של יונתן אולמן

מפגש בסטודיו עם אורן אליאב – הבחירה של שני ורנר

שני ורנר – מפגש מחודש עם יצירתו של אורן אליאב

כבר כתבתי בעבר, שאחד הדברים שאני הכי אוהבת הוא מפגשי סטודיו והכרה קרובה יותר עם האמנים האהובים עליי. לא מזמן חזרו התיירים לבקר בארצנו, ועמם חזרו גם סיורי האמנות התפורים במיוחד עבורם. במסגרת זו, ביקרתי בסטודיו של האמן אורן אליאב, שאת עבודתו הכרתי היטב אך מרחוק. אורן אירח אותנו בנדיבות ובשמחה וחשף פן מרתק על העשייה שלו. מקורות ההשפעה הדיגיטליים והמגע שלהם עם מצע הציור הוותיק, ריגשו אותי מאוד וחיברו אותי באופן ישיר לאחד הנושאים החמים ביותר היום – אמנות וטכנולוגיה. תודה אורן!

נטע עשת – התערוכה 'בדלת אמות' של בתיה אפולו במוזיאון הרצליה

לא חסרות פנינים במחזור התערוכות הנוכחי שמוצג במוזיאון הרצליה. אני מצאתי את עצמי מתלהבת במיוחד מתערוכתה של בתיה אפולו. אפולו היא אמנית שלא פרצה לתודעת הקהל הרחב בחייה וכעת, ארבע שנים לאחר מותה, התערוכה הזו עושה שירות חשוב בלהביא את עבודתה לקדמת הבמה. אהבתי את סגנון הציור הפיגורטיבי שלה שהרגיש לי על התפר בין איור לציור. השילוב בין הצבעוניות לדימויים יצר משהו קצת קודר שהצליח לרגש אותי.

אלעד רוזן – התערוכה 'טעויות העתיד וכיבוד קל' של גיא גולדשטיין בארטפורט

כשרואים כל כך הרבה אמנות כל השנה, לפעמים כבר קצת קשה להיות מופתע. לכן שמחתי מאוד על ההפתעה הנעימה שחוויתי בכניסה לתערוכה המוצלחת של גיא גולדשטיין "טעויות העתיד וכיבוד קל" בגלריה של ארטפורט. אני מכיר את גולדשטיין כאמן רציני ואנליטי שתערוכותיו מעוררות מחשבה ונולדות מתוך מחקר מעמיק וארוך. היה זה גילוי משמח במיוחד לגלות תערוכה מלאת הומור עם המצאות ויזואליות וחיבורים מפתיעים בין אובייקטים. מצאתי את עצמי מסתובב בתערוכה עם חיוך על הפנים ובשבילי, כמי שלוקח הומור מאוד ברצינות – זו המחמאה הכי גדולה.

מימין: בתיה אפולו (פרט), מתוך תערוכת יחיד במוזיאון הרצליה – הבחירה של נטע עשת
משמאל: ערבה אסף, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לחם ושושנים – הבחירה של עמית רובין

משה שק במוזיאון ארצות המקרא

מיכל סופיה טוביאס – היכרות עם עבודתו של האמן משה שק

כחובבת פרהיסטוריה ידועה, התערוכה שהייתה עבורי חגיגה גדולה היא כמובן התערוכה ״חפירות – אמנות מזמן עכשיו״ שאצרה בחוכמה ובנדיבות שירה פרידמן במוזיאון ארצות המקרא. מעבר לשילוב הנהדר של עבודות אמנות עכשוויות המגיבות לרוח קדמונית לצד הממצאים הארכיאולוגיים הפנטסטיים של תצוגת הקבע, התרגשתי במיוחד מגילויו של אמן ופסל נפלא שלא הכרתי – משה שק. התערוכה הזאת כאילו נולדה כדי לשים עליו אלומה רכה של אור ולומר: לפעמים אפשר להתגעגע לזמן אחר במקום הזה. זה בהחלט משהו ללכת איתו הביתה.

עברי באומגרטן – התערוכה 'פני מזרח מאדימין' של הינדה וייס בארטפורט

השנה התלהבתי במיוחד מהתערוכה "פני מזרח מאדימין" של הינדה וייס בארטפורט. התערוכה בחנה את הנוזליות של הזמן וההיסטוריה מנקודת מבט ייחודית על תקופת המגפה בניו יורק. הינדה יוצאת מתוך עיסוק בחומרים תיעודיים למסע מרגש ומרתק בין הקולקטיבי לאישי. שווה גם לציין את רמת ההפקה הגבוהה של התערוכה שיצרה חלל מרשים עם הקרנות ענק שעטפו את הצופה ולקחו את החוויה עוד צעד קדימה.

לירון אלקולומברה – אירועי 'אוהבים אמנות – עושים אמנות' בתל אביב

מבחינתי האירוע של השנה היה "אוהבים אמנות עושים אמנות",  ובפרט התערוכה המרכזית – "אליהו" ביד אליהו. סופ״ש גדוש באמנות והזכות להדריך סיורים שם ולחשוף אמנות לקהל כל כך רחב. מרגש במיוחד היה בשבילי לחזור להדריך לראשונה מאז היציאה לחופשת לידה. החזרה לשטח הרגישה גם כמו הרפתקה חדשה אבל גם כמו לחזור הביתה.

יונתן אולמן – התערוכה 'תשוקה, הפרעה' של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב

השנה שמחתי מאוד על ההזדמנות לפגוש את התערוכה רחבת היריעה של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב לאמנות. אני אמנם מכיר את עבודתה של מסאז'ה כבר שנים רבות, אך מעולם לא הזדמן לי לפגוש תערוכה כל כך מקיפה שלה. בהמון מובנים, לדעתי, תערוכה שהציגה אמנות מעניינת בהרבה מהתערוכה המאוד מתוקשרת של יאיוי קוסמה (וזה מבלי להפחית בכלל מערכה של קוסמה) וחבל שעברה קצת 'מתחת לרדאר'.

הילה בן ארי בבית אנה טיכו – הבחירה של נועה מירו

דוד דובשני – 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל
זו תערוכה שהייתה ממש כפי ששמה מעיד – חגיגה של רישומים מהמאה האחרונה. מפול קליי ועד ויליאם קנטרידג'. בנוסף, בכניסה לתערוכה הייתה תערוכה אחרת שעסקה במגילת פירנצה. שני העולמות הכל כך שונים השלימו זה את זה והוכיחו שלא צריך יותר מפיסת נייר ודיו כדי לברוא עולמות.

נועה מירו – התערוכה 'קול הקורא אל עצמו' של הילה בן ארי בבית אנה טיכו

תערוכת השנה שלי היא תערוכתה של הילה בן ארי "קול הקורא אל עצמו" בבית אנה טיכו (אוצרת: תמנע זליגמן). לב התערוכה הוא מיצב הוידאו שיצרה בן ארי כמחווה לאמן מגזרות הנייר הנשכח משה רייפר. זוהי תערוכה חכמה ומלאת רגישות המשלבת בין המיצב של בן-ארי למגזרות הנייר של רייפר העשויות בדקדקנות מעוררת השתאות. מתוך האפלה מגיחות דמויות בודדות; ספק מתמזגות, ספק נאבקות במחול שדים עם יריעות נייר.  ההצבה בחלל מזמינה אותנו למעין מסע אל נבכי התת-מודע, למבט על גבולות ומגבלות הגוף והחומר, בין שברי הברות, בניסיון לברוא עולם יש מאין.

עמית רובין – התערוכה 'שתיהן אותה אחת' של ערבה אסף בגלריה לחם ושושנים

אחד מרגעי האמנות המרגשים ביותר שקרו לי בשנה האחרונה התרחשו בגלריית לחם ושושנים בתערוכת היחידה של ערבה אסף 'שתיהן אותה אחת'. האובייקטים והציורים היו מרגשים, אבל יותר מכל נגעה בי הקריאה בקלפים. לערבה יש מערכת קלפים, מצוירים בידה, שסביבם בנוי טקס עם קודים וחוקים לפתיחה. במסגרת התערוכה היא ערכה למבקרי ומבקרות התערוכה ואני ביניהם, טקסי פתיחת קלפים – אחת על אחת. לא אגלה מה שאלתי אבל הרמז היה מדויק ואפילו הספיק להתממש, ממליצה בחום לעקוב אחריה.

התערוכה 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל (הצילום באדיבות מוזיאון ישראל) – הבחירה של דוד דובשני

גיא גולדשטיין - 1 צילום - טל ניסים

גיא גולדשטיין, מתוך 'טעויות העתיד וכיבוד קל', תערוכת יחיד בארטפורט, תל אביב. צילום: טל ניסים

זווית אישית. המלצות הסופ"ש 9-11.6

תערוכות השבוע מעדיפות את הסיפור האישי והקטן על פני רעיונות גדולים וגרנדיוזיים. אולי נכון יותר יהיה לומר שתערוכות השבוע מביטות על אותם רעיונות גדולים דרך המשקפיים האישיים והאינטימיים. האמנים והאמניות המציגים לא מעוניינים לוותר על תאוריות, רעיונות וטקסט, אבל הם מבקשים להזכיר לנו שבסוף ובתחילת כל אלה נמצא האדם – על מחשבותיו, רגשותיו ונטיות לבו .

במקום לאמנות אוצר יונתן אולמן שלנו תערוכה שנובעת יותר מאינטואיציה וחיבור אישי מאשר ממשנה סדורה ומנומקת; במוזיאון נחום גוטמן מציג שמעון פינטו ציור שנשען על היסטוריה של האמנות אך מוצא עצמו במחוזות הרוח המדבריים; במשכן לאמנות בעין חרוד מבט עכשווי ומהורהר על הקאנון הישראלי; ובהמלצת הלוקאלז – תערוכה קבוצתית בשלוחת גלריה דביר בפריז.

שיהיה סוף שבוע נעים

שני ורנר וצוות Talking Art

יעל פרנק, מתוך 'בא-מת', תערוכה קבוצתית במקום לאמנות, תל אביב, צילום: תום בוקשטיין

'בא -מת', תערוכה קבוצתית. אוצר: יונתן אולמן

בעולם האמנות יש כל מני סוגים של תערוכות. יש תערוכות שנוצרות מתוך משנה סדורה ותזה מבוססת – תערוכות כאלה נוצרות לרוב על ידי אוצרות ואוצרים מקצועיים ונשענות על זמן לא מבוטל של מחקר ומלוות בטקסט פרשני מנומק. כבודן של תערוכות כאלה כמובן במקומו מונח. אבל משהו מעניין ומסתורי יותר קורה כשאמנים לוקחים את תפקיד האוצר ויוצרים תערוכה. מטבע הדברים, גישתם של אמנים לבניית תערוכה היא אינטואיטיבית ואינטימית יותר והיא מסתמכת פעמים רבות על הכרות אישית עם האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה. כזו היא התערוכה הקבוצתית שאצר יונתן אולמן בגלריה מקום לאמנות. יונתן הוא לא רק אמן מוצלח ומרתק ומדריך ומרצה ותיק ואהוב אצלנו – יונתן הוא אחד האנשים החכמים ורחבי האופקים ביותר שאנחנו מכירים. כשהוא אומר שהתערוכה מורכבת מעבודות שנחרטו לו בזיכרון ורדפו אותו, אחרי שנתקל בהן בסטודיות של קולגות וחברים – אנחנו לא שואלים יותר מדי שאלות ורצים לתערוכה.

בהשתתפות: שי אריק, ליאור גריידי, נגה יודקוביק – עציוני, טובה פסח, יעל פרנק, גבי קריכלי, חיה רוקין – ברקמן

באותו ערב יפתחו בגלריה גם תערוכת יחיד של לירון ברייר דנציגר שאוצר יאיר ברק ותערוכה קבוצתית שאוצרת קרן בר -גיל
אירוע פתיחה: יום חמישי, 9.6, 20:00, מקום לאמנות, שביל המרץ 6, תל אביב.  אירוע פייסבוק

 

'ציפור דעה', תערוכת יחיד של שמעון פינטו והשקת חדר הפרויקטים החדש. אוצרת: מוניקה לביא

אנחנו אוהבים את מוזיאון נחום גוטמן בנווה צדק, שלוקח את עבודתו של האמן, הסופר והמאייר האגדי ומחבר אותה לכאן והעכשיו. תמיד משמח לראות מוסדות שיש להם "סוס מנצח" ביד ועדיין בוחרים לא לשקוט על השמרים אלא לאתגר את עצמם ואת הקהל שלהם. השבוע יחנכו במוזיאון גוטמן חדר פרוייקטים חדש שיתמקם לצד חדרי תצוגת הקבע וישלים אותם באמצעות פרוייקטים עדכניים. התערוכה הראשונה שייכת לצייר המיוחד שמעון פינטו. פינטו שוקד כבר שנים על גוף עבודות עשיר שנשען על העולם הדתי והאמוני אליו הוא משתייך, שואב השראה מהסביבה המדברית בה הוא מתגורר בערד וגם שוחה בהיסטוריה של האמנות בשיח העכשווי שלה. העבודות שנוצרות מהשילוב הזה הן בעלות אופי שהוא גם רוחני וכמעט חלומי ובה בעת גם קונקרטי וארצי. לדעתנו יש בשילוב הזה משהו גוטמני מאוד.

באותו ערב תפתח במוזיאון גם תערוכה קבוצתית שאוצרת שלומית ברויר.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 9.6, 20:00, מוזיאון נחום גוטמן, שמעון רוקח 21, תל אביב

 

'קינת הקאנון', תערוכה קבוצתית. אוצרים: ד"ר אלעד ירון, יניב שפירא

למרות שהוא ממוקם בקיבוץ בצפון, המשכן לאמנות בעין חרוד הוא אחד ממרכזי האמנות החשובים בארץ מאז הקמתו בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת. כמוסד מרכזי בשדה האמנות הישראלית היה למשכן חלק משמעותי ביצירה של קאנון מקומי שמנסח את גבולותיו של השיח האמנותי וקובע מי מרכז ומי שוליים. על כן יש אלמנט יפה של סגירת מעגל בתערוכה החדשה שתפתח שם השבוע על ידי אמני חממת הפיס לאמנות שפעלה במשכן במהלך השנה האחרונה. אמני החממה בילו את השנה במחקר אישי, שיחות קבוצתיות ומפגשים עם אוסף המשכן ודמויות מפתח בעולם האמנות. בסיומה של השנה ניגשים אמני החממה אל הקאנון המונוליטי ומציגים מולו תגובות אישיות, ביקורתיות ומהורהרות. התערוכה מצביעה על המגמה בעולם האמנות העכשווי שבוחר את ריבוי הקולות על פני קול אחד מוכתב מלמעלה. טוב עושה המרכז החשוב הזה כשהוא ממקם את עצמו כחלק מהמגמה הזו.

בהשתתפות: אייל אסולין, שירה גפשטיין, ליאב מזרחי, ניצן סט, ישי שפירא קלטר.

באותו יום יפתחו במשכן גם תערוכת יחיד של דוד וקשטיין ותערוכה קבוצתית מאוסף ברטה אורדנג

אירוע פתיחה: יום שישי, 10.6, 11:00, משכן לאמנות, עין חרוד.  אירוע פייסבוק

 

המלצת הלוקאלז – פריז

'Croque-mort', תערוכה קבוצתית בשלוחת גלריה דביר בפריז

תמיד נעים להמליץ על תערוכות של אמניות ואמנים ישראלים בחו"ל וכשמדובר בגלריה ישראלית שפתחה השנה סניף בפריז השמחה והגאווה אף גדולות יותר. גלריה דביר המכובדת מציגה כמה מהאמנים הישראלים המעניינים ביותר יחד עם כמה מהשמות הגדולים ביותר באמנות העולמית ועושה זאת באלגנטיות האופיינית לה.

בהשתתפות: מירוסלב באלקה, מירצ'ה קנטור, לטיפה אשקש, דאגלס גורדון, ג'ונתן מונק, ברק רביץ, אריאל שלזינגר, מירי סגל, נעמה צבר, פבל וולברג

התערוכה מוצגת עד 7.7, Dvir Gallery, 13 rue des Arquebusiers, 75003 Paris

אם אתם כבר בפריז, אולי תצטרפו לסיור הפתוח שלנו בשכונה המיוחדת והאמנותית מונטריי ב8.7.
תנו ללוקאל שלנו להכיר לכם את פריז האחרת.

פרטים והרשמה בקישור

נוסעים לעיר אחרת באירופה ורוצים להכיר את סצנת האמנות המקומית דרך האנשים שחיים אותה? הכנסו לקישור והצטרפו לסיור עם הלוקאלז שלנו

שירה גפשטיין, מתוך 'קינת הקאנון', תערוכה קבוצתית במשכן לאמנות עין חרוד

שירה גפשטיין, מתוך 'קינת הקאנון', תערוכה קבוצתית במשכן לאמנות עין חרוד

שפה שסועה. המלצות הסופ"ש 14-16.4

סוף השבוע של ההמלצות משתלב עם ליל הסדר וזו הזדמנות מצויינת לאחל לכם ולמשפחתכם פסח שמח וסדר נעים של התכנסות משפחתית מיטיבה ומשמחת. החג הוא גם "תירוץ" מצויין להגיד לכם שוב תודה על שאתם מדברים אמנות איתנו, ברחובות, בדיגיטל, ועכשיו גם באירופה. אף פעם לא נפסיק להתרגש מזה.

המצווה היסודית של פסח היא "והגדת לבנך", והיא מדגישה את היכולת של השפה והדיבור להעברת משמעות וערך. תערוכות הסופ"ש שנפתחות רגע לפני שירת ה"מה נשתנה", עוסקות בפירוק והרכבה של השפה המדוברת, הכתובה והציורית. כשהשפה עצמה היא החומר, המסע בעקבות המשמעות משתחרר ממגבלות ומגיע הכי רחוק שאפשר.

במקום לאמנות מחזור תערוכות חדש עוסק בשפה ובכתיבה כחומר גלם אמנותי; בגלריה רו ארט מציגה רקפת וינר עומר את הציור שלה שכולו שיבוש והפרעה; בגלריה חנינא מציגה רעות רבוח נסיון להשתהות ברגע שבין ההרס לבניה; ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה שמעמתת את המאסטר גוגן עם תפיסות חדשות לגבי עבודתו.

סוף שבוע נעים וחג שמח
שני ורנר וצוות Talking Art

רקפת וינר עומר, מתוך 'זיעת זהב', תערוכת יחיד

מחזור תערוכות חדש במקום לאמנות. אוצרוּת: יאיר ברק ונגה אור ים

התערוכות החדשות במקום לאמנות משתמשות בכתיבה ובשפה עצמה כמו שציירים ופסלים משתמשים בצבע, חימר ובד – כמו חומר גלם ומצע אמנותי. כך למשל, בעבודותיו של יונתן אולמן (המדריך והמרצה המהולל שלנו) המוצגות בתערוכה הקבוצתית בגלריה. בהן האותיות הופכות לאובייקטים וטוענות את המילים הפשוטות והקצרות במשמעות וסימבוליקה חדשות. בתערוכת היחיד הראשונה שלו עוסק האמן והמשורר עומרי דנינו בפירוק צורני וקונספטואלי של הטקסט הטעון של תפילת הקדיש הנקראת בעת הלווייה. שתי התערוכות מבקשות להראות לנו שמילה היא הרבה יותר מסך האותיות שלה.

התערוכה 'בנוגע לכתיבה' בהשתתפות: יונתן אולמן, ברכה גיא, גרי גולדשטיין, יוסי ברגר, פנינה רייכמן, אודליה אלחנני, לוסי אלקיויטי, אלי דינר, דפנה שרתיאל, ג׳ניפר בלוך

אירוע פתיחה:  יום חמישי, 14.4, 20:00, מקום לאמנות, שביל המרץ 6 תל אביב.  אירוע פייסבוק

'זיעת זהב', תערוכת יחיד של רקפת וינר עומר. אוצרת: שלומית ברויר

קראנו פה כבר בעבר לרקפת וינר עומר "המלכה האם" של סגנון "הציור הרע" בארץ. ואכן וינר עומר שומרת כבר שנים לא מעטות על שפה אמנותית רהוטה ועקבית. זה אולי קצת מוזר בהתחשב בזה שהסגנון הציורי שלה הכי פראי, מבולגן וכאוטי. זרם 'הציור הרע' כולו עוסק בשיבוש השפה הציורית עצמה ובמרד נגד קונבנציות של טעם טוב ומסודר. אחד הדברים המייחדים את וינר עומר בתחום, מלבד כשרון ציורי בלתי ניתן לערעור, הוא ההכנסה של נושאים ומסרים לתוך הקלחת המבעבעת של הציור היצרי וכמעט גס שלה. כך נוצר שילוב שמפעיל בו זמנית את הראש, את הגוף ואת הלב. יהיה מעניין לראות את העבודות הלוהטות של וינר עומר בחלל המעונב של גלריה רו ארט.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.4, 20:00, גלריה רו-ארט, המרץ 3 תל אביב.  אירוע פייסבוק

'אבק ועננה', תערוכת יחיד של רעות רבוח. אוצר: אמנון עמוס
אחת היוזמות היפות של הגלריה השיתופית חנינא, היא התערוכה השנתית 'סלון חנינא' שמשמשת גם כתחרות שהזוכה בה מקבל את האפשרות להציג תערוכת יחיד בגלריה. זוהי דוגמא מעולה לדרך שבה גלריה עצמאית יכולה לתרום לקהילת האמנים והאמניות שסביבה ולעולם האמנות המקומי בכלל. בסוף השבוע הקרוב נפתחת שם תערוכתה של רעות רבוח שזכתה בפרס בשנת 2020. רבוח יוצאת מתוך נקודת המוצא התל אביבית כל כך – בור ענק שנפער ליד הבית במקום בו היה בניין ישן ועתיד להבנות מגדל חדש ומבקשת להשתהות ברגע הזה של בין לבין. רבוח יוצרת אובייקטים המשלבים את הגסות של שאריות אתר בניה עם העדינות של פורצלן בנסיון להחזיר יופי אל הפצע העירוני.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.4, 20:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב.  אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – המלצת הלוקאלז
'למה אתם כועסים?' תערוכה של פול גוגן המשולבת בעבודות של אמנים עכשוויים באלטה נציונל גלרי בברלין.

פול גוגן נודע בזכות ציוריו הפסטורליים מאיי טאהיטי שהציגו תמונה אידילית של חיי הילידים שם לעומת מה שהוא תפס כניוון של חיי המערב. בשנים האחרונות, לצד ההערכה לפועלו האמנותי קמים גם קולות ביקורתיים כלפי הגישה הפטרונית המערבית שהוא מייצג בהצגתו את המקומיים כפרימיטיביים ועצלים. התערוכה המסקרנת באלטה נציונל גלרי מציבה את עבודותיו של גוגן יחד עם עבודות של אמנים עכשוויים כדי לספק תמונה שלמה יותר.
רוצים לסייר בברלין או בעיר אחרת עם הלוקאלז שלנו? כל הפרטים בקישור

התערוכה מוצגת עד 10.7, Bodestraße 1-3, 10178 Berlin

פרטים ורכישת כרטיסים באתר התערוכה

רעות רבוח, מתוך 'אבק ועננה', תערוכת יחיד בגלריה חנינא, תל אביב. צילום: מיכאל שבדרון

קלאסיקה מודרנית. המלצות הסופ"ש 16-18.12

ביחס לנעשה בעולם, שדה האמנות הישראלי הוא צעיר יחסית, אין לנו את ההיסטוריה האמנותית בת מאות השנים כמו לצרפת, איטליה או יפן. ועדיין, גם בסצינה הצעירה שלנו התפתחו כמה וכמה קלאסיקות, אם זה בגלריות שהן נכסי צאן ברזל של עולם האמנות המקומי ואם זה באמנים ואמניות שפרצו דרך והשפיעו על דורות אחריהם. תערוכות השבוע מכבדות את דור המייסדים הזה וגם מתעקשות להראות את הרלבנטיות שלהם בימינו אנו.

בגלריה חזי כהן תערוכה חדשה של יגאל תומרקין; בכפר האמנים המיתולוגי עין הוד נפתחת גלריה חדשה; גלריה גורדון ממשיכה להתרחב ופותחת שלוחה בירושלים; ובהמלצות מעבר לים שלנו תערוכה של ארז ישראלי בברלין.

שיהיה סוף שבוע קלאסי,
שני ורנר וצוות Talking Art

אילת כרמי וסמירה סרייה, מתוך התערוכה 'הזמן העגול – פעימה' בגלריה שתיים, עין הוד

תערוכת יחיד של יגאל תומרקין

מאז נפטר האמן יגאל תומרקין לפני כמה חודשים, הספיקו בעולם האמנות המקומי לחזור לגוף העבודות העצום שלו ולהציג חלקים ממנו במטרה להאיר צדדים שונים בעבודתו הענפה. רק בשבוע שעבר נסגרו שתי תערוכות גדולות של עבודותיו – בגלריה גבעון ובהראל מדפיסים. כעת נפתחת בגלריה חזי כהן תערוכה נוספת של האמן המבקשת לחשוף לקהל עוד פנים של הדמות המורכבת שהיה תומרקין וכדי לשרטט את מלוא רוחב היריעה של יצירתו המונומנטלית. מרגשת במיוחד הצגתה של העבודה "הוא הלך בשדות" שהיא לא רק אחת מהחשובות והידועות בעבודותיו של תומרקין, אלא גם אחת העבודות החשובות והמשמעותיות באמנות הישראלית.

אירוע פתיחה: שישי, 17.12, 10:00-14:00, גלריה חזי כהן, לילינבלום 33, תל אביב
אירוע פייסבוק

'הזמן העגול – פעימה', תערוכה והשקת גלריה חדשה בעין הוד. אוצר: ניר הרמט

בסיפור של כפר האמנים עין הוד יש את כל המרכיבים של סיפור מקומי קלאסי – כפר ערבי שננטש במלחמה, קבוצה אידאליסטית שמקימה על חורבותיו מרכז תרבותי משמעותי וחשוב. הוא משגשג תקופה מסוימת ואז יורד מגדולתו וממשיך לפעול בפריפריה של התרבות הישראלית. גלריה חדשה שתפתח בכיכר המרכזית של עין הוד מבקשת להחזיר את האמנות העכשווית למרכז ההיסטורי הזה. באופן הולם תעסוק התערוכה הראשונה שתוצג בגלריה במחזוריותו ומעגליותו של הזמן ותבקש לשאול האם ניתן להסתכל על המוכר בעיניים חדשות. בחירתו של ניר הרמט הבלתי נלאה לאוצר הגלריה מבטיחה טובות לגבי עתידה ואנחנו גם שמחים לראות בין המשתתפים את יונתן אולמן שלנו.

בהשתתפות: אילת כרמי וסמירה סרייה, בתיה איזנוסר-ג'אנקור,  ורוניק ענבר,  יונתן אולמן,  מורן קליגר, מקס אפשטיין,  נובויה ימגוצ'י,  נועה בן נון מלמד, פסי גירש

אירוע פתיחה: שבת 18.12, 12:00, גלריה שתיים, כיכר מרכזית עין הוד

אירוע פייסבוק

פרטים נוספים בקישור

השקת שלוחת גלריה גורדון בירושלים

לפעמים נראה שגלריה גורדון פועלת מחוץ "לחוקי הטבע" של עולם האמנות הישראלי. גם בתוך ימים של משבר כאשר גלריות מוצאות דרכים לצמצם פעילות וחלקן אף נסגרות, בגלריה גורדון מתרחבים עוד ועוד. אחרי שעברה ממשכנה ההיסטורי ברחוב בן יהודה לחלל משופץ ומרשים בדרום העיר, מפעילה גורדון כרגע את הגלריה המרכזית עם שני חללי תצוגה, גלריה משנית מעבר לפינה המציגה אמנים צעירים ופרויקטים מיוחדים וגן פסלים קטן ויפה המציג עבודות חוץ. כעת שמו בגורדון את ירושלים על הכוונת והם פותחים שלוחה חדשה בעיר הבירה. שתי התערוכות שישיקו את החלל החדש הן של עופר ללוש ואביבה אורי, שני ענקים של האמנות הישראלית. הפתיחה אמנם ביום רביעי בשבוע הבא, אבל לא יכולנו להתאפק. התחלה חדשה ומרגשת

אירוע פתיחה: יום רביעי, 22.12, 22:00-18:00, גלריה גורדון ירושלים, מרכז ספיר, בניין 3 קומה 3, ירושלים

אירוע פייסבוק

פינת הבונוס –  המלצה מעבר לים

'פרצלמן מתחיל', תערוכת יחיד של ארז ישראלי

אפרופו מבט עכשווי על העבר, אין כמו ארז ישראלי כדי לפרק סימבולים היסטוריים ולתת לנו הצופים מבט רענן וחדש על מה שלקחנו כמובן מאליו. כעת נפתחת לישראלי תערוכה חדשה בגלריה 'קרון' הברלינאית בה הוא מציג את הדמות 'פרצלמן' שהיא מין שילוב של סטריאוטיפים גרמניים ויהודיים זה על זה. ההומור השחור והאינטיליגנטי של ישראלי תמיד משמש כסוג של כפית סוכר שעוזרת לבלוע את הגלולה המרה של מבט היסטורי מפוכח.

התערוכה תוצג עד 15.1.22, גלריה קרון, Fasanenstrasse 29, ברלין, גרמניה

פרטים נוספים באתר הגלריה

ארז ישראלי, מתוך התערוכה "פרצלמן מתחיל, בגלריה קרון, ברלין

מאיה אטון

אי אפשר לבחור. המלצות הסופ"ש 4-6.3

ידענו שככה זה יהיה, אחרי הסגר הגדול מגיע גם שפע גדול. ברמה הטכנית זה מאוד הגיוני, כייוון שכל הגלריות נפתחות יחד בבת אחת ואיתן גם המון תערוכות חדשות. לנו זה עושה חיים קצת קשים, כי השבוע למשל יש רשימה כל כך מכובדת של יוצרים ויוצרות מהשורה הראשונה שיציגו תערוכות חדשות, והפעם ממש קשה לבחור ולסנן. על כן החלטנו לעשות השבוע משהו במתכונת מעט שונה ולהביא רשימה של תערוכות חדשות שאנחנו חושבים ששווה לראות. אין לנו מקום להרחיב על כולן, אז פשוט תצטרכו לסמוך עלינו בקטע הזה.

תערוכת היחיד של מאיה אטון נפתחת סוף סוף ביפו; מקבץ תערוכות חדש במוזיאון פ"ת; תערוכת יחיד לאירית חמו המיוחדת בגלריה ביד מרדכי ותערוכת יחיד למארק יאשאייב בגלריה העמקים; ותערוכת יחיד למתן בן טולילה בתל אביב.

ואם זה לא מספיק יש לנו גם הזמנות לשני סיורים לקהל הרחב במהלך חודש מרץ.

שיהיה בהצלחה עם המסע הזה,

שני ורנר וצוות Talking Art

שגית פרידמן

שגית פרידמן הלל, תערוכת יחיד במוזיאון פתח תקווה

״הרים סולאריים ולבבות שבורים״ תערוכת יחיד למאיה אטון. אוצרת: כרמית גלילי
זו תערוכה שחיכינו לה הרבה זמן. מאיה אטון ידועה בראש ובראשונה ביכולות הטכניות שלה, ויצירת רישומים עדינים, מדוייקים, מופלאים, מציאותיים ודימיוניים בה בעת. בתערוכה החדשה תשלב אטון פיסול, אנימציה ורישום לכדי יצירת מיצב המגיב לאירוע שהתרחש במאה ה-19, תקופה שכבר עסקה בה בעבר.

מגזין 3 יפו, החל מיום חמישי 4.3. הכניסה לחלל תהיה ברישום מראש בלבד בכתובת

אירוע פייסבוק

אשכול תערוכות חדש במוזיאון פתח תקווה

מוזיאון פתח תקוה עבר לאחרונה שינוי מהותי כאשר התמנו רעות פרסטר למנהלת המוזיאון וד״ר אירנה גורדון לאוצרת ראשית. למעשה זו יריית הפתיחה הרשמית של השתיים בתפקידיהן החדשים, ואנו צופים רבות וטובות לשילוב המרענן הזה. לא מפתיע אם כן שהתערוכה המרכזית תעסוק בקשר שבין המוזיאון לצופים שלו. לצדה תוצג תערוכה מדוברת של  שגית פרידמן הלל שעוקבת אחר זוגות של תאומות במהלך שנות התבגרותן.
קריית המוזיאונים, ארלוזורוב 30 פתח תקווה. באירועי הפתיחה 4-6.3 הכניסה חינם בהרשמה מראש. מידע נוסף
באתר הרשמה לאירועי הפתיחה בקישור

"גן יצחק" תערוכת יחיד לאירית חמו. אוצרת: רווית הררי

אירית חמו פיתחה בשנים האחרונות טכניקה מיוחדת בה היא אוספת אבק (כן, אבק!) ממקומות שונים ומשתמשת בו בכדי לייצר דימויים דו ממדיים המתחקים אחר אמנות ישראלית איקונית. בתערוכה החדשה תציג גן פסלים מזערי, שכולו העתקים של יצירות אמנות ישראליות מוכרות, אותם היא תכסה כמובן באבק.
פתיחה: שבת 6.3 בשעה 12:00. דנה גלריה לאמנות, יד מרדכי. אתר הגלריה (המאוד לא מעודכן!) בקישור

"אבן קלע אבן חן" תערוכת יחיד למארק יאשאייב. אוצרת: רות אופנהיים

מארק יאשאייב נמנה עם דור של צלמים צעירים העוסקים לא רק בדימוי כי אם בתכונות המולדות של מדיום הצילום, תוך כדי שהם מאתגרים את גבולותיו והגדרותיו הראשוניות. בטכניקה מעניינת, יאשאייב מצלם באזורים טעונים במשמעות (במקרה זה במרחבי קיבוץ שער העמקים), ולאחר מכן מדפיס את הצילומים ויוצר מהם מיצב אותו הוא מצלם שוב. זה יוצר תמונה מתעתעת ומרובדת ששוברת את יכולתו ה"תיעודית" של הצילום.

פתיחה ללא אירוע: שבת 6.3 בשעה 12:00 . גלריה העמקים, קיבוץ שער העמקים

אירוע פייסבוק

"נמר, נמר, אש להבות" תערוכת יחיד למתן בן-טולילה. אוצר: יונתן אולמן

הנה עוד תערוכה שחיכינו לה, לאחר תערוכת היחיד הנהדרת שהיתה לבן-טולילה לפני מספר שנים בגלריה נגא. ציוריו גדולי הממדים הם עולם שלם של תעתוע וניגודים. צבעוניות מיוחדת ועליזה לצד תכנים אפלוליים, מפגש לא צפוי בין רקע וקידמת הציור, קומפוזיציות מורכבות עם יחסי גדלים מבלבלים, ועולמות של כאן ושם, של פנטזיה ודמיון.

פתיחה: שישי 5.3 בשעה 10:00. בהרשמה מראש, ועם מגבלת כניסה של 10 מבקרים בכל חצי שעה.

גלריה נגא לאמנות עכשווית, אחד העם 60, תל אביב

אירוע פייסבוק

הסיורים הקרובים שלנו – סוף סוף!

13.3  סיור אמנות רחוב וצילום בסמארטפון להורים וילדים

במהלך הסיור נשלב סדנת צילום ונלמד טריקים חדשים לצילום יצירתי ומגניב בעזרת מצלמת הטלפון. בין היתר תוכלו להתנסות בצילום במצבים שונים לחקור זויות וקומפוזיציה מקוריות, להבין אור וצל ולגלות פיצ'רים מיוחדים במצלמת הטלפון שלכם.

פרטים נוספים בקישור

 26.3 סיור גלריות בקריית המלאכה

בסיור זה נבקר באזור הלוהט של דרום תל אביב – שכונת קריית המלאכה, בה משתלבים יחד סדנאות האמנים, הגלריות המובילות בארץ ואמנות רחוב בשפע.

הסיור בהדרכת האמנית מיכל סופיה טוביאס יוביל אותנו לתערוכות מרכזיות בהן מוצגת אמנות עכשווית ישראלית בשלל מדיומים: צילום, ציור, מיצב, וידאו ארט ופיסול. בין היתר נבקר בתערוכה עתירת הדמיון של האמניות תכלת רם ונעמה ערד במתחם ארטפורט, בתערוכת הציור היפה של זויה צ'רקסקי, ובתערוכה החדשה של האמנית שרון גלזברג.

פרטים נוספים בקישור

מתן בן טולילה,מתוך התערוכה ""נמר, נמר, אש להבות", גלריה נגא, תל אביב